דרשה האדמור מהאלמין- כ"א בעומר- דין תורה בבית דין של מעלה על שמירת עיניים

לכבוד כל המאזינים לקו סוד החשמל של הרב פיש שליט"א

כאן מדבר האדמו"ר מהאלמין

מי שרוצה לשמוע כל הדרשות שלנו וכן של הרב פיש שליט"א ועוד גדולי ישראל יכולים להתקשר לקו האמת קו התשובה בטלפון: 0772301519

הדרשה הזאת הוא המשך מהדרשה הקודמת על הערות של הרב הצדיק הרב פיש שליט"א, על הצניעות שדיבר כמה דרשות, ומאוד נתעוררתי מזה שאצטרך ליתן דין וחשבון בשמים על שלא מחיתי, ובפרט בדרשה אחרונה על 24 אלף שנהרגו בפרשת זמרי בן סלו, ויש לי הרבה הערות וסודות גדולות בזה, ונראה לפי הזמן כמה כוח שיהיה לי לדבר.

קיבלתי טלפונים מאברכים למה אני עושה בעיות כאלו הרב ש"ך כבר לא בחיים הרבה זמן והרבנים לא אומרים לנו כלום אנחנו בדור שצריכים ללכת יפה ולהראות יפה, וכו'.

החלטתי שאני ידבר לאברך הזה בדיוק מה יהיה איתו בבית דין של מעלה ומה יענה שם?ואם האברך הזה יכול להראות לי שאני לא צודק במה שאני אומר כמובן הכל על פי התורה עכשיו יקבל ממני בע"ה אלף ₪

 

דין תורה  בבית דין של מעלה על שמירת עיניים

(נכתב על אברך חרדי, אבל  מדובר גם על כל יהודי)

 

פלוני בן פלוני אברך חשוב שקדן ולמדן ומתמיד עצום, גריס באורייתא תדירא הלך לבית עולמו. וכבוד גדול עשו לו במותו, והספדים מרובים. כי היה שקדן גדול בתורה הקדושה. אבל – האמת נתגלתה בבית דין של מעלה.

בית דין:למה לא נזהרת על שמירת עיניים?

אברך חשוב זצ"ל: מה? זה! זה חומרא גדולה  וחסידות עצומה, זה שייך לחסידישער אברכים, אדמורי"ם, מקובלים וכו'

 

בית דין: אוי לך ואבוי לך, הלא זהו איסור דאורייתא!

אברך חשוב: אבל זה דרגה גדולה. ואני לא  אוחז בזה וכו'!

בית דין: לא מדבור פה על שום דרגות. מדובר באיסורים מפורשים בתורתינו הקדושה מפי ה' יתברך מלך הכבוד, והתורה נתנה לכל איש ישראל ולא תשתנה בשום זמן ומקום. ואם אתה לא מאמין בזה אתה נחשב לכופר! והרמב"ם  הקדוש כותב בפירושו על סנהדרין (פרק חלק) שמי שלא מאמין בי"ג עיקרים: יצא מן הכלל וכפר בעיקר, ונקרא צדוקי ואפיקורוס וקוצץ בנטיעות, ומצווה לשונאו, ועליו נאמר "הלא משנאך ה'  ואשנא". ומסתבר שאין לו חלק לעולם הבא.

אברך חשוב: אבל לא היה לי אייפון ח"ו ואני מעולם לא הסתכלתי באינטר – חטא, ולא יודע אפילו מה זה, רח"ל, ואין לי אפילו מחשב בבית, תהילה לאל!

 

בית דין: אבל הלכת ברחוב עם עינים פתוחות וראש מורם וראיתי כל הפאות נכריו ונשים עם בגדים צמודים ועם רגלים ערומות בדיוק מה שהרב שך זצ"ל צעק על זה לסגור הכוללים!

 

וכתוב "איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר" (ו ב) – כתב הרמב"ם: מדברי סופרים שאסור לנזיר לעמוד במושב שותי יין, ויתרחק ממנו הרבה, שהרי מכשול לפניו. אמרו חכמים: לך לך אמרין לנזירא, סחור סחור, לכרמא לא תקרב (ע"ז יז.). נזיר – סביב לכרם לא יקרב! (ה' נזירות פ"ד ה"י).

הלכה זאת, שאסור לנזיר לעמוד במחיצתם של שותי יין, אינה חומרא גרידא או הידור מצוה, אלא היא איסור מדברי סופרים, שאסור לו לאדם להתקרב למקום מכשול. כמה מחייבים אותנו דברים אלו ביחס להסתובבות ברחובות ושוטטות בערים המלאים במכשולים מרובים, ביחוד בעבירה של 'ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"! (במדבר טו לט).

לפיכך, גם אם נאלצים מוכרח הנסיבות ההכרחיות לעבור ברחובות הערים, עלינו להיות ערים לגודל המכשולים הנקרים לפנינו, ולהשתדל להמעיט בכך ככל האפשר, אלא ללכת סביב סביב למקומות המכשול. כי העיקר הוא כלשונו של הרמב"ם – להתרחק ממקום המכשול מרחק רב !

בבא בתרא (נ"ז:) משבחים: "'ועוצם עיניו מראות ברע', אמר רב חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה".

מסתפקת שם הגמרא: "היכי דמי, אי דאיכא דרכא אחריתא רשע הוא. אי דליכא דרכא אחריתא אנוס הוא". מסביר הרשב"ם: הרי ברור לחז"ל שכאשר ישנה אפשרות לאדם לא להסתכל, והוא כן מסתכל, הרי זה רשע, ומה החידוש?

אלא חידשה הגמרא, שאפילו אחד שעצם עיניו, ולא ראה  דבר – אם היה יכול לא לעבור שם כלל – גם זה נקרא רשע!

אם כך, את מי משבחים שלא מסתכל?

מיישבת הגמרא: "לעולם דליכא דרכא אחריתא ואפ"ה מיבעי ליה למינס נפשיה". אפילו אדם שאין לו דרך אחרת, והוא  אנוס, חייב עדיין לעשות כל מאמץ להמנע מהסתכלות.

מובא ברשב"ם (בבא בתרא נז ע"ב) דאי איכא דרכא אחרינא רשע הוא, שההולך במקום  שנשים מצויות אף שאינו מסתכל בהם נחשב רשע על שהלך במקום שיכל לחטוא, שלכאורה תמוה הוא, שלמה יחשב רשע אחר שאינו מסתכל, והטעם הוא שכיון דלא חש להזהר מסכנת החטא וקירב עצמו עד החטא

אברך חשוב זצ"ל: אבל, איפה כתוב שצריך לשמור על העיניים?

 

בית דין: כך ציווה מלך מלכי המלכים  ה' יתברך ומפורש בפסוקים: (במדבר ט"ז) "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" "ונשמרת מכל דבר רע"

 

אברך חשוב: אבל – שכחתי!

בית דין: קראת קריאת שמע בכל יום?

אברך חשוב: כן הקפדתי בזמן המגן אברהם!

בית דין: טוב שהקפדת לקרות קריאת שמע בזמנה, אחרת היית בנידוי כמו שכתוב בזוהר הקדוש!

ידוע מה שאמרו בגמ' כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין כאילו מעיד עדות שקר בעצמו וכן אמרו בזוה"ק על הקורא ק"ש בלא ציצית וכ"כ במשנ"ב על הקורא קריאת שמע בלא אהבת ה', וכן יש לומר על הקורא קריאת שמע ואינו מקפיד על גדרי הקדושה וכתוב מלא דיבר "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם! למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלקיכם!"

אברך חשוב: מי אמר שזה דאורייתא אולי זה אסמכתא בעלמא?

בית דין: רבינו יונה מונה את זה כלאו דאורייתא הוזהרנו בזה שאל יסתכל אדם באשת איש ובשאר עריות פן יוקש בם.(בשערי תשובה שער ג' אות סד)

ובאגרת התשוב-  ה אסור להסתכל באשת איש ואפילו מכוערת מן איש התורה שנאמר  ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנאמר (איוב פרק לא א) בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה:

וכל המסתכל באשת  איש מכשיל ומכחיש כח יצרו הטוב והודו נהפך עליו למשחית.

אברך חשוב זצ"ל: זה רק רבינו יונה מי עוד?

בית דין הובאו דבריו בבית יוסף (סימן כא) והדברים  מבוארים ברמב"ם בהלכות איסורי ביאה (פרק כא הלכה ב'):" להביט ביופייה אסור, וּמַכִּין למתכוון לדבר זה מכת מרדות.

והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אישה ונתכוון ליהנות – כמי שנסתכל במקום התורף"

והמרצה מעות לאשה מידו לידה כדי להסתכל בה אפילו יש בידו תורה ומעשים טובים כמשה רבינו לא ינקה מדינה של גיהנם! וכמו ששנו חכמים בברכות ס"א ע"א, ואפילו בציור ותמונה של אשה  אסור להסתכל.

ועוד שם בהלכה כא': "אסור להסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה.

אפילו להסתכל בבגדי צבע של אישה שהוא מכירה אסור".

וכן החינוך מצווה שפז ומנה אותה כמצווה תמידית.

הסמ"ג (ל"ת קכו)., טור, שולחן ערוך אבן העזר (סימן כא') מביאים דברי הרמב"ם להלכה.,וכן הסמ"ג (מצווה לג') מונה אותה במניין תרי"ג מצוות, וכן מובא ב"חרדים".

ואסור להסתכל אפילו פחות מטפח. (עיין שו"ע סימן ע"ה ס"א)

אברך חשוב: אבל סמכתי על ההיתר!

בית דין:  איזה היתר?

אברך חשוב זצ"ל:  העובר עבירה ושנה בה – נעשית לו היתר!

בית דין: אין שום היתר!

כתב בשערי תשובה (א, ה) כי השונה בחטאו, תשובתו קשה, כי נעשה לו החטא כהיתר, ובזה כבדה מאד חטאתו:

כמו שנאמר (ירמיה פרק ג ה) הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח

הִנֵּה דִבַּרְתְּי וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכָל:

"; באור ותוכל, כי הרעות נעשות לך כהיתר וכדבר שהוא ביכולתך וברשותך, מלשון (דברים יב יז( "לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך", שתרגומו "לית לך רשו".

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה (יומא פו( "כיוון שעבר אדם עבירה ושנה בה, נעשית לו כהיתר".

ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, על איש שעבר עבירה ושנה בה, כי מכאן ואילך, אם יחשוב לעשות העבירה, ונאנס ולא עשאה – מחשבתו הרעה מצטרפת למעשה, ועליו נאמר(ירמיהו ו יט(: "הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם"

אברך: חשבתי שזה מצווה!

בית דין: למה?

אברך: כי בפעם השלישית נעשית לו כמצווה (בשם גדול אחד זיע"א)/

בית דין: זאת לא מצווה זאת עבירה גדולה וחמורה, ואתה עוד תשלם על זה ביוקר!

אברך חשוב זצ"ל זה כל כך חמור?

 

בית דין: זה יהרג ואל יעבור!

רבינו יונה (בפירושו לאבות פ"ג מי"א)  עיין שם שהסתכלות באשת איש הוא מתולדות גילוי עריות שיהרג עליהם ואל יעבור (וראייתו מסנהדרין עה. ע"ש).

וז"ל הרמ"א בדרכי משה (יו"ד קנ"ז סק"ג) "…ליהנות מאליל או לאו של גילוי עריות יהרג ואל יעבור דאמרינן סוף בן סורר ומורה [סנהדרין שם] מעשה באחד שנתן עיניו וכו' ואמרו חכמים ימות וכו'" ע"ש באורך.

וכן הוא בשו"ע שם ברמ"א וז"ל "וכל איסור עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים אע"פ שאין בו מיתה, רק לאו בעלמא, צריך ליהרג ולא לעבור (ר"ן פרק כל שעה ופרק בן סורר ומורה)" וע"ש בש"ך ס"ק י.

"דוד המלך ע"ה אמר בתהילים ( קיט,לז): "העבר עיני מראות שוא בדרכיך חייני".דוד המלך עליו השלום רמז לנו שיותר טוב לאדם להעביר וליקח עינו קודם שיראה בהם דבר שוא ותפל רחמנא ליצלן!

והרהורי עבירה והסתכלות נשים – טוב המוות מהחיים. (יערות דבש)

אברך חשוב זצ"ל מה כל כך חמור בזה?

בית דין: הרמב"ם (בפרק ד' מהלכות תשובה הלכה ד') מנה עשרים וארבעה דברים המעכבים את התשובה, וכתב, שאחד מהם המסתכל בעריות., ומעלה על דעתו שאין בכך כלום, שהוא אומר: וכי בעלתי או קרבתי אצלה?! והוא אינו יודע שראיית העיניים עוון גדול הגורם לגופן של עריות, שנאמר :” ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם".

אסור ראית הנשים הוא חמור מאד וחשוב כזנות, שכן כתוב (במדבר טו לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם. ומתגלגל בעוף הנקרא "ראה". וכתב רבינו יונה שנקרא משמד לדבר אחד, ועל מי שאינו מסתכל בנשים אמר הקדוש ברוך הוא הדין דידי (ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה) (פלא יועץ ערך עריות)

עוד כתב רבינו יונה. (שערי תשובה פרק א' אות ו:) ועתה בינה שמעה זאת כי הוא עיקר גדול. אמת כי יש מן הצדיקים שנכשלים בחטא לפעמים. כענין שנאמר (קהלת ז) כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. אכן כובשים את יצרם מאת פניהם. ואם יפלו בחטא פעם אחת לא ישנו לו. ונקוטו בפניהם. וחוזרים בתשובה.

אך כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע. ואינו מקבל על נפשו להשמר ממנו. גם אם הוא מהעונות הקלים. אף על פי שהוא נזהר מכל העבירות שבתורה קראוהו חכמי ישראל מומר לדבר אחד. ואת פושעים נמנה. וגדול עונו מנשוא. כי אם אמור יאמר העבד לרבו. כל אשר תאמר אלי אעשה זולתי דבר אחד. כבר שבר עול אדוניו מעליו. והישר בעיניו יעשה. וכל הענין הזה נאמר (דברים כז) ארור האיש אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם. ביאור אשר לא יקבל על נפשו לקיים כל דברי תורה מראש ועד סוף. ויורה על זה אשר לא יקים לעשות. ולא אמר אשר לא יעשה אותם:

ז. ועוד תדע כי השונה עבירה אחת עשר פעמים. אף על פי שנזהר מכל שאר העבירות. הנה הוא נחשב כעובר על עבירות חלוקות. וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה כי אם יאמרו לנזיר אל תשתה והוא שותה. אל תשתה והוא שותה. לוקה באחרונה על כל אחד ואחד. כמשפט האוכל טריפה. בהמה טמאה. וחלב ודם:

ח. וראה ראינו כי רבו עונות הדור על זאת. כי יש אנשים רבים שמקבלים על נפשם להזהר מעבירות ידועות וכל ימי חייהם אינם נזהרים בהם. אבל הם אצלם כהיתר. ואלו לא היו נוהגים כן רק על עבירה אחת. חלי רע הוא בנפשם כאשר ביארנו. אף כי נוהגים על אזהרות רבות וכהנה מן החמורות. כמו שבועת חנם. ומקלל את חבירו או את עצמו בשם. והזכרת שם שמים לבטלה. או במקום שאינו טהור. או בידים לא נקיות. והעלמת עין מן העני. ולשון הרע. ושנאת חנם. וגבהות הלב. ונתינת חתית. והסתכל בעריות. וביטול תלמוד תורה כנגד כולם. ורבות כאלה. כתבנו מקצתם אצל בני הדור להזכירם ולהזהירם.

וכן ראוי לכל בעלי תשובה לכתוב במגלת ספר הדברים אשר נכשלו בהם. והמצות אשר קצרו בקיומם. ולקרוא בספר זכרונותם בכל יום:

משתמע מזה שמי שלא זהיר לשמור על העינים הוא מומר לדבר אחד.

 וכתב החיד"א זיע"א (עבודת הקדוש) וכתב רבינו יונה  דהמסתכל נשים הוא משומד   לדבר אחד, וזה מן הדין. ומומר לדבר אחד הריהו מומר לכל התורה כולה! (עיין חולין ד. בכורות ל. סנהדרין דף כז. )

ולא עוד אלא שנקרא מחלל את ה' שהנה בחפץ חיים (לאוין ו) הביא מספר יראים לרבי אליעזר ממיץ (מצוה ו) וז"ל: "דכתיב בפרשת אמור ולא תחללו את שם קדשי, ומקרא זה נוקב ויורד עד תהום, ועל לאו זה ידוו כל הדווים כי חילול השם ישנו בכמה דברים ואין להם שיעור שכל המבזה אפילו מצוה אחת ומיקל כלל בכבוד שמים נקרא מחלל השם!."

אברך חשוב זצ"ל: מה העונש?

בית דין: עונש גדול לפוגם בעיניו שמתגלגל בעוף שנקרא ראה, וכשמת מלאך המות משבר את העיניים שלו.

יש מלאך שממונה על רבבות מלאכי חבלה, והוא וכל מלאכי החבלה שהוא ממונה עליהם, עומדים, מפתים ומכריחים את האדם להסתכל בדברים שלא ראוי להסתכל עליהם. אם האדם שומע חלילה לממונה הזה, אז אחרי שהאדם הזה נפטר עומד המלאך ושובר את עיני האדם, כי הן כאילו שייכות לו. אחר כך מכניסים את האדם למקום שנקרא בור, שם יש מלאכי חבלה שנראים כמו נחשים ועקרבים, שכולם עוקצים ונושכים את הנשמה של האיש הזה, שבחייו לא הצליח להתגבר ולעמוד בניסיון (זוהר הקדוש פקודי רס"ג., קב הישר).

השי"ת יעזור שנעשה כולנו תשובה באמת, ויתקיים בנו הבטחת משה רבנו ע"ה בספרא דא יפקון מגלותא אמן