logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

זוהר הפסוקים לפרשת עקב- מפעל הזוהר העולמי

 זןהר הפסוקים  לפרשת עקב

להורדה:

זוהר הפסוקים עקב מעומד (2) )קובץ pdf)

זוהר הפסוקים עקב מעומד (1)(קובץ word)

1 2 3

הקדמה

הצה"ק מורנו הרב רבי משה גלאנטי הזקן בן הרה"ק מרדכי זיע"א, היה תלמיד מרן הבית יוסף, וחיבר שו"ת ונדפס חלק א', ובסימן קכ"ד כתב, שמרן נתן לו רשות בהיותו בן כ"ב שנה לעסוק בגיטין וקדושין, (מערכת הגדולים להחיד"א מערכת מ' אות קי"א), הוא בעל מחבר ספר מפתח הזוהר. וספר קהלת יעקב על ספר קהלת על פי הקבלה, וספר דרשות וחידושים.

וזה נוסח השער הישן:

מפתח הזוהר

מורה מקום מכל הפסוקים הנמצאים בספר הזוהר, והם תועלת גדול ודבר עיקרי למען יוכל כל איש ואיש למצוא את מבוקשו בחיפזון נמרץ להיות ספר הזוהר בלי שמפתחוה כגוף בלא נשמה רק שניהם כאחד טובים כי מה שחסר זה מלא זה

נדפס מחדש עם עיון נמרץ מזוקק שבעתיים בחודש תמוז ה' שכ"ו

[לפני 450 שנה בדיוק]

בוינציאה

 

הקדמת המחבר

הקדמה

אמר העבד הצעיר משה בן לאדוני אבי כבוד הרב מרדכי גאלנטי תנצב"ה, בראותי קדושת תהילת דברי אמרי הקדוש האלוהי רבי שמעון וחבריו ז"ל, ומאמריהם הנעימים מתוקים מדבש ונופת צופים, ואריח את ריח נרדי ודדי מאמריהם החשובים, ודרושיהם הנפלאים, מאבני שיש טהור חצובים, ובבא משה אל המשכן משכן העדות, לא ידע לעת מצוא איה מקום כבודם, הדרם והודם, בכל תושיה יתגלע, ונלאה למצוא הפתח, ולכן ראיתי ונתון אל לבי לפתח מפתחות מפותחות פתוחי חותם, תבנית באמת וישר עשויות תלויות כשרשרות ענקים לגרגרות, ונתתי אל לבי בתחילה להתנהל לרגל המלאכה הערוכה, כפי סדר כל פרשה ופרשה, ושמתים והיצגתים לפני כל יודע דת ודין, בראש כל ספר וספר ערוכה בכל ושמורה, ומצאת כי תדרשנו, אם ככסף תבקשנו וכמטמונים תחפשנו.

אחרי כן דיברתי אני אל לבי מה הבטחון הזה, אשר בטחת לבוא בגבורות ספורות כללי מהללי מאמרי הקדוש האלוהי הרשב"י וחבריו זצ"ל כי זה הים רחב ידיים, שם אניות יהלכון, כמצולות מבהילות, יעלו שמים ירדו תהומות, וסוף סוף המעיין חתום וסתום כחומה גבוה דלתיים ובריח, מבריח מן הקצה אל הקצה, ויענני לבי לעבור עליו לכוין ולחונן מפתחות, לפתוח שער שומרי גינת אגוז להיכנס בהם כל יוצא ובא לאכול מפריו ולשבוע מטובו, ופתח ואין סוגר, אז הבדיל משה עדר עדר לבדו, פסוקי תורה נביאים וכתובים ומאמריהם הקדושים על שנים עשר עמודים מוחלקים, זמן תורה לחוד, זמן תפילה לחוד, השארות הנפש והנשמה, קדושת שבת ויום טוב, עניני צדקה וגמילות חסדים, עניני חתן וכלה ומצות פריה ורביה, ענין חורבן הבית ובנינו, קדושת הארץ וזכות לשוכן וימות בה, עניני תשובה, וסיפורים ואגדות שאירעו לקדושים אשר בארץ המה, אלה הם שנים עשר עמודים אשר ראינו לייסד הבית עליהם, מסודרות על פי דברות אמרות משולבות על כתפי האפוד איש איש על דגלו באותות, וזה החלי בעזרת צור מחוללי, עכ"ל ההקדמה.

סיפור נפלא מהצה"ק המחבר והאריז"ל

כאשר התפרסם שמו של האר"י – רבי יצחק לוריא, מקובל מפורסם שהתגורר בצפת – כצדיק גדול שיודע להסתכל על אדם ולהציע לו תיקון לחטאיו, הגיע אליו רב ישיש בשם רבי משה גלנטי שהתגורר אף הוא בצפת. רבי משה ביקש מהאר"י שיביט עליו ויאמר לו כיצד עליו לתקן את דרכיו.

האר"י הביט בו ואמר: "אני רואה כי נכשלת בחטא של גזל".'

"גזל?" לא הבין רבי משה. "הלא מעולם לא עסקתי במסחר. כל ימיי אני יושב בביתי ועוסק בתורה. את מי גזלתי וכיצד גזלתי?"

אך האר"י בשלו. "אינני יודע מה לומר לך, אך בשמיים יש עליך פגם של חטא גזל".

הלך רבי משה המודאג ושלח שליח שיכריז בכל רחבי העיר: לו יש איש או אישה שהוא חייב להם סכום כלשהו, אפילו הסכום הפעוט ביותר, יופיעו נא לפני רבי משה, והוא ימהר לשלם להם את חובו. למרות ההכרזות, איש לא הופיע.

חלפו כמה ימים, ואישה זקנה נקשה בדלת ביתו של רבי משה. "שמעתי שכבוד הרב מחפש נואשות אחר מישהו שהוא חייב לו סכום כסף וחשבתי לעצמי אולי אותי אתה מחפש. אמנם מדובר בסכום פעוט כל – כך, אבל בכל זאת…" אמרה האישה.

"אשמח מאוד אם תאמרי לי במה מדובר" השיב הרב גלנטי. "ובכן, לפרנסתי אני מתעסקת בעיבוד צמר. ישנם נשים רבות בעיר שעושות זאת, אך אני מומחית גדולה בתחום ולפיכך הסכום שאני נוטלת עבור עבודתי גבוה במעט. פעם הביאה לי זוגתך הרבנית צמר לעיבוד, ולאחר שסיימתי להכין את הצמר היא סירבה לתת לי את הסכום שביקשתי, ונתנה לי את הסכום המקובל בשוק. מעולם לא חשבתי לבוא ולתבוע את הכסף שכן מדובר בסכום פעוט".

ללא היסוס, ניגש רבי משה ושילם לה את הסכום המדובר. ובפעם הבאה כשראה אותו האר"י, אמר לו: "סר מעליך חטא הגזל שהיה על ראשך".

פתח דבר

זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו בהגלות דבר ה', היה לי דבר פלא, שמצאתי הספר הקדוש הזה בחודש תמוז תשע"ו, בעת מלאות 450 שנה בדיוק, אשר נדפס בחודש תמוז ה' שכ"ו, שחיבר אותו צדיק וקדוש סבא קדישא רבי משה גאלנטי הזקן זי"ע.

הנה 'סימנא מילתא הוא', ומיד כאשר החלנו לעשות ספר הקדוש הזה, היה בפרשת מסעי, אשר אין לנו זוהר הקדוש על אותו סדרא, והחלנו בליקוט הזוהר מכל ספריו, וכן על פרשת דברים אשר אין בנמצא זוהר על פרשיות אלו, ובפרשת דברים גם הוספנו כמה מאמרים שהמחבר לא ציין.

גמרנו פרשת דברים, והתחלנו לעבוד על פרשת ואתחנן, ולפי דרכו של המחבר להביא הפסוקים על הפרשה, ראינו שישנם לערך 80 אחוז שהמחבר לא ציינום, והעתקנו הכל למען שיהיה דבר השלם, וסידרנו רק חלק שליש מהפרשה ויצא לנו 163 עמודים, וכשנעתיק כל הפסוקים, יכול להיות פרשת ואתחנן לערך 500 עמודים.

ושוב התבוננתי מדוע רבינו המחבר הקדוש לא ציין כל הציונים מהזוהר הקדוש, רק לכל סדרא ציין רק כמה ציונים.

באנו להחלטה דרבנו המחבר רצה לקצר כדי שילמדו בכל שבוע כמה קטעים אלו בזוהר, ולכן לא ליקט כל דברי הזוהר על הפסוקים, אלא כתב רק הדברים העיקריים מהזוהר על פסוקי הפרשה במקומות אחרים, לכן הלכנו לפי דרכו הקדושה ללקט הזוהר רק ממה שציין, [ובע"ה אחר שנגמור הסדר שלו, נערוך בע"ה על כל הפסוקים (ראו לדוגמה שעשינו על פרשת ואתחנן)], והבאנו דברי הזוהר עם תרגום הזוהר ועם כותרות נושא שיהיה שוה לכל נפש.

וראינו בזה השגחה פרטית:

א. דנמצא זה בדיוק באותו חודש תמוז שיצא לאור לפני 450 שנה.

ב. שנשלם בזה הזוהר בדיוק על סדרות שלא היה נמצא בידינו זוהר על סדרות אלו: מסעי, דברים, וזה פעם הראשונה באלפיים שנה שזכינו שיצא לאור זוהר הקדוש על פרשיות החסרים, להפיץ על פני כל הארץ, ולקרב הגאולה במהרה, על ידי לימוד כל תורת הרשב"י על כל פרשות השבוע.

הנה מחובת לימוד ספרי הסוד – ובפרט ספר הזוהר הק', בכל עת בכלל, ועוד יותר ביום שבת קודש, כתב החיד"א זלה"ה, וז"ל ב"יוסף תהלות" תהלים (פרק צד יט): ברוב שרעפי בקרבי ..ורבינו בעל הרוקח סימן נ"ו כתב, ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ראשי תיבות ב'שבת ש'ילמוד א'גדה, והביאו הרב מטה משה סימן תע"ח עיי"ש. ואפשר לרמוז כי סופי תיבות גימטריא כבודי והאגדה נקרא כבוד כמ"ש פ"ק דבתרא וכבוד בעלי אגדה. אי נמי אפשר לרמוז 'כבודי' הוא חכמת האמת, וכמו שאמרו ז"ל (מדרש משלי פרק י) ששואלין לעתיד לבוא ציפית במעשה מרכבה וכו', שזהו כבודי, וזה ישעשעו נפשי. ובשבת כתבו ז"ל שילמוד קבלה. עכלה"ק. עיין שם.

מחולק לימות השבוע ומתורגם שוה לכל נפש

בפרט בימי הרחמים והרצון כידוע לכל, שזמני עת רצון הללו הם מסוגלים ביותר ללימוד ולהזדכך בלימוד הזוהר הקדוש והתיקונים.

פרשת עקב- חבד

 

ספר

זוהר הפסוקים

חומש דברים

פרשת עקב

אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת:

יום א'

בזוהר – ספר בראשית – פרשת לך לך – דף צה ע"ב

אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךְ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד

פָּתַח אִידָךְ וְאָמַר (קהלת י) אַשְׁרֵיךָ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ. וּכְתִיב אִי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נַעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ. הַנֵּי קְרָאֵי קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי. וְלָא קַשְׁיָין, הַאי דִּכְתִיב אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ, דָּא אֶרֶץ דִּלְעֵילָא דְּשָׁלְטָא עַל כָּל אִנּוּן חַיִּין דִּלְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ אִקְרֵי אֶרֶץ הַחַיִּים, וְעֲלָהּ כְּתִיב, (דברים יא) אֶרֶץ אֲשֶׁר יְיָ אֱלהֶיךָ דּוֹרֵשׁ אוֹתָהּ תָּמִיד. וּכְתִיב אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. לא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ דַּיְיקָא. וְכָל כָּךְ לָמָּה, מִשּׁוּם דִּכְתִיב שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִין דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שמות ד) בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל.

פָּתַח אַחֵר וְאָמַר, (קהלת י) אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים וְשָׂרַיִךְ בָּעֵת יֹאכֵלוּ. וְכָתוּב (שם) אֵי לָךְ אֶרֶץ שֶׁמַּלְכֵּךְ נָעַר וְשָׂרַיִךְ בַּבֹּקֶר יֹאכֵלוּ. הַפְּסוּקִים הַלָּלוּ קָשִׁים הֲדָדִית, וְלֹא קָשִׁים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ – זוֹ הָאָרֶץ שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁשּׁוֹלֶטֶת עַל כָּל אוֹתָם הַחַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה, וּמִשּׁוּם כָּךְ נִקְרֵאת אֶרֶץ הַחַיִּים, וְעָלֶיהָ כָּתוּב (דברים יא) אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךְ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד. וְכָתוּב אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ, בִּמְדֻיָּק. וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב שֶׁמַּלְכֵּךְ בֶּן חוֹרִים, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד) בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל.

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וירא – דף קח ע"ב

בְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא שׁוֹלֵט מַלְאָךְ וְלֹא מְמֻנֶּה אַחֵר, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווּ קָיְימֵי יוֹמָא חַד וְעָסְקֵי בְּהַאי קְרָא, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב, (דברים ח) אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, לא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. הַאי בָּהּ בָּהּ תְּרִי זִמְנֵי אַמַּאי. אֶלָּא הָא אִתְּמָר דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא פָּלִיג כָּל עַמִּין וְאַרְעָאן לִמְמַנָּן שְׁלִיחָן, וְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל לָא שַׁלִּיט בָּהּ מַלְאָכָא וְלָא מְמַנָּא אָחֳרָא אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי, בְּגִין כָּךְ אָעִיל לְעַמָּא דְּלָא שַׁלִּיט בְּהוּ אָחֳרָא לְאַרְעָא דְּלָא שָׁלִיט בָּהּ אָחֳרָא.

רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ עוֹמְדִים יוֹם אֶחָד וְעוֹסְקִים בַּפָּסוּק הַזֶּה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּתוּב (דברים ח) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ. לְשֵׁם מָה פַּעֲמַיִם בָּהּ בָּהּ? אֶלָּא הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִלֵּק אֶת כָּל הָעַמִּים וְהָאֲרָצוֹת לִשְׁלוּחִים מְמֻנִּים, וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא שׁוֹלֵט מַלְאָךְ וְלֹא מְמֻנֶּה אַחֵר, אֶלָּא הוּא לְבַדּוֹ, לָכֵן הִכְנִיס אֶת הָעָם שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בָּהֶם אַחֵר לְאֶרֶץ שֶׁלֹּא שׁוֹלֵט בָּהּ אַחֵר.

תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב מְזוֹנָא תַּמָּן בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר לְכָל עָלְמָא. כָּל שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּמִסְכֵּנוּת, וְאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל לָאו הָכִי, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְּזָן בְּקַדְמִיתָא וּלְבָתַר כָּל עָלְמָא.

בֹּא רְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן מָזוֹן שָׁם בַּתְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לְכָל הָעוֹלָם. כָּל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּעֹנִי, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא כָּךְ, אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִזּוֹנֵית בַּתְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ כָּל הָעוֹלָם.

וּבְגִין כָּךְ אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. אֶלָּא בְּעֲתִירוּ בְּסִפּוּקָא דְּכֹלָּא תֹּאכַל בָּהּ וְלָא בְּאֲתַר אָחֳרָא. בָּהּ בִּקְדִּישׁוּ דְּאַרְעָא, בָּהּ שַׁרְיָא מְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה. בָּהּ שַׁרְיָא בִּרְכְּתָא דִּלְעֵילָא, וְלָא בְּאֲתַר אָחֳרָא.

וְלָכֵן אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם, אֶלָּא בְּעֹשֶׁר, בַּסִּפּוּק שֶׁל הַכֹּל תֹּאכַל בָּהּ וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר. בָּהּ בִּקְדֻשַּׁת הָאָרֶץ, בָּהּ שׁוֹרָה הָאֱמוּנָה הָעֶלְיוֹנָה, בָּהּ שׁוֹרָה הַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה, וְלֹא בְּמָקוֹם אַחֵר.

אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:

בזוהר – ספר בראשית – פרשת וירא – דף קז ע"א

כָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְמַעְלָה וּמִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְמַטָּה

רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח (איוב כח) כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה. כַּמָּה אִית לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא לְאִסְתַּכָּלָא בְּעוֹבָדוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְאִשְׁתַּדָּלָא בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילֵי, דְּכָל מָאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִשְׁתַּבַּח בֵּיהּ לְעֵילָא, וְאִשְׁתַּבַּח בֵּיהּ לְתַתָּא, בְּגִין דְּאוֹרַיְיתָא אִילָנָא דְחַיֵּי אִיהִי לְכָל אִנּוּן דְּעָסְקִין בָּהּ לְמֵיהַב לוֹן חַיִּין בְּעָלְמָא דֵין (דף קז ע"א) וּלְמֵיהַב לוֹן חַיִּין בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.

רַבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (איוב כח) כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה. כַּמָּה יֵשׁ לָהֶם לִבְנֵי אָדָם לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה יָמִים וְלֵילוֹת, שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְמַעְלָה וּמִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ לְמַטָּה, מִשּׁוּם שֶׁהַתּוֹרָה הִיא עֵץ חַיִּים לְכָל אוֹתָם הָעוֹסְקִים בָּהּ לָתֵת לָהֶם חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלָתֵת לָהֶם חַיִּים בָּעוֹלָם הַבָּא.

תָּא חֲזֵי, כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט. לְמֵיהַב לוֹן מְזוֹנָא וּלְסַפָּקָא לוֹן מִכָּל מַה דְּאִצְטְרִיכוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ אַשְׁגַּח בָּהּ תָּדִיר, דִּכְתִיב, (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי יְיָ אֱלוֹהֶיךָ בָּהּ מֵרִשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. בְּגִין דְּאֶרֶץ דָּא מַה כְּתִיב בָּהּ (משלי לא) מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ, וּלְבָתַר אִיהִי יְהַבְתְּ מְזוֹנָא וְטַרְפָא לְכָל אִנּוּן חֵיוָן בְּרָא דִּכְתִיב (משלי לא) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרוֹתֶיהָ.

בֹּא רְאֵה, כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, לָתֵת לָהֶם מָזוֹן וּלְסַפֵּק אוֹתָם מִכָּל מַה שֶּׁהִצְטָרְכוּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא מַשְׁגִּיחַ בָּהּ תָּמִיד, שֶׁכָּתוּב (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךְ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. מִשּׁוּם שֶׁאֶרֶץ זוֹ מַה כָּתוּב בָּהּ? (משלי לא) מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ. אַחַר כָּךְ הִיא נוֹתֶנֶת מָזוֹן וְטֶרֶף לְכָל חַיּוֹת הַשָּׂדֶה, שֶׁכָּתוּב (שם) וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ.

וְעַל דָּא כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה. לְכֻלְהוּ בְּנֵי עָלְמָא לְמֵיהַב לוֹן מְזוֹנָא וְסִפּוּקָא לְכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ כָּל חַד וְחַד דִּכְתִיב (תהלים קמה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. דָּבָר אַחֵר כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט. לְאִסְתַּכָּלָא עוֹבָדוֹי דְּבַר נָשׁ וּלְאַשְׁגָּחָא בְּכָל מַה דְּעַבְדֵי בְּנֵי נָשָׁא בְּעָלְמָא. תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה. מִסְתַּכֵּל וְחָמֵי לְכָל חַד וְחַד.

וְעַל זֶה כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה, אֶת כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם לָתֵת לָהֶם מָזוֹן וְסִפּוּק לְכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךְ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. דָּבָר אַחֵר כִּי הוּא לִקְצוֹת הָאָרֶץ יַבִּיט, לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂי בֶּן הָאָדָם וּלְהַשְׁגִּיחַ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹשִׂים בּוֹ בְּנֵי אָדָם בָּעוֹלָם. תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִרְאֶה, מִסְתַּכֵּל וְרוֹאֶה כָּל אֶחָד וְאֶחָד.

בזוהר – ספר שמות – פרשת פקודי – דף רכ"ו ע"א

בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בּוֹנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ – הָיָה נִבְנֶה מֵעַצְמוֹ

תּוּ פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קכז) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְיָ' לֹא יִבְנֶה בַיִת וְגוֹ', הַאי קְרָא שְׁלֹמֹה מַלְכָּא אֲמַר לֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּהֲוָה בָּנֵי בֵּי מַקְדְּשָׁא וְשָׁארִי לְמִבְנֵי, וַהֲוָה חָמֵי דְּעוֹבָדָא אִתְתַּקְנַת בִּידַיְיהוּ, וַהֲוָה מִתְבְּנֵי מִגַּרְמֵיהּ, כְּדֵין שָׁארֵי וְאָמַר אִם יְיָ' לֹא יִבְנְה בַיִת וְגוֹ', הַיְינוּ רָזָא דִּכְתִּיב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים, דְּהָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בָּרָא וְאַתְקִין לְהַאי עָלְמָא, בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ, דְּאִיהוּ בַּיִת.

עוֹד פָּתַח וְאָמַר, (תהלים קכז) שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת וְגוֹ'. פָּסוּק זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ אָמַר אוֹתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה בּוֹנֶה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהִתְחִיל לִבְנוֹת, וְהָיָה רוֹאֶה שֶׁהַמַּעֲשֶׂה מִתְתַּקֵּן בִּידֵיהֶם וְהָיָה נִבְנֶה מֵעַצְמוֹ, וְאָז הִתְחִיל וְאָמַר, אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת וְגוֹ'. הַיְנוּ הַסּוֹד שֶׁכָּתוּב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא וְהִתְקִין אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, שֶׁהוּא בַּיִת.

תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךְ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה

שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ, אִלֵּין רָזָא דְּאִינּוּן נַהֲרִין, (נ"א נחלין) דְּנָפְקִין וְעָאלִין כֻּלְּהוּ בְּגוֹ הַאי בַּיִת, לְאַתְקְנָא לֵיהּ בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ. וְאַף עַל גַּב דְּכֻלְּהוּ קָא אַתְיָין לְאַתְקְנָא לְמֶעְבַּד תִּקּוּנֵיהּ, וַדַּאי אִם יְיָ', דְּאִיהוּ רָזָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה, דְּאַתְקִין (ס"א ביתיה לא אתקין) וְעָבִיד בֵּיתָא כְּדְקָא יֵאוֹת, אִינּוּן בּוֹנִין לְמַגָּנָא אִינּוּן, אֶלָּא מַה דְּאִיהוּ עָבִיד וְאַתְקִין. אִם יְיָ' לא יִשְׁמָר עִיר, כְּמָה דִּכְתִּיב (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ בָּה מֵרִשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה וְאוֹקְמוּהָ. וּבְאַשְׁגָּחוּתָא דָּא, אִיהִי נְטִירָא בְּכָל סִטְרִין.

שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ – אֵלֶּה סוֹד שֶׁל אוֹתָם נְהָרוֹת (נחלים) שֶׁיּוֹצְאִים וְנִכְנָסִים כֻּלָּם בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַזֶּה לְהַתְקִינוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ. וְאַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם בָּאִים לְתַקֵּן וְלַעֲשׂוֹת אֶת תִּקּוּנוֹ, וַדַּאי אִם ה' – שֶׁהוּא סוֹד הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, שֶׁהִתְקִין (ביתו ולא עשה) וְעָשָׂה אֶת הַבַּיִת כָּרָאוּי, אוֹתָם בּוֹנִים לְחִנָּם הֵם, אֶלָּא רַק מַה שֶּׁהוּא עוֹשֶׂה וּמַתְקִין. אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךְ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, וּפֵרְשׁוּהָ. וּבַהַשְׁגָּחָה הַזּוֹ הִיא שְׁמוּרָה מִכָּל הַצְּדָדִים.

יום ב'

רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְהֹוָה לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה:

בזוהר – ספר בראשית – פרשת ויחי – דף רטז ע"ב

רַק בַּאֲבֹתֶיךְ חָשַׁק ה'

רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, (דברים י) רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק ה', כְּתִיב בַּאֲבוֹתֶיךָ, מַמָּשׁ תְּלָתָא, וּמַשְׁמַע דִּכְתִיב רַק, רַק מַמָּשׁ, וּמֵאִלֵּין מִתְפָּרְשָׁן וּמִתְאַחֲדָן כָּל שְׁאָר אָחֳרָנִין, וְסָלְקִין שְׁמָא לְאִתְעַטְּרָא.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, (דברים י) רַק בַּאֲבֹתֶיךְ חָשַׁק ה'. כָּתוּב בַּאֲבֹתֶיךְ, מַמָּשׁ שְׁלֹשָׁה, וּמַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב רַק – רַק מַמָּשׁ, וּמֵאֵלֶּה נִפְרָדִים וְנֶאֱחָזִים כָּל שְׁאָר הָאֲחֵרִים וְעוֹלִים הַשֵּׁם לְהִתְעַטֵּר.

אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחשֶׁת:

בזוהר – ספר שמות – פרשת בא – דף מ' ע"ב

כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, נִכְנְסוּ מְהוּלִים וְנִפְרְעוּ

תָּא חֲזֵי, כַּד עָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, עָאלוּ גְּזִירִין וְאִתְפְּרָעוּ. וּמַה כְּתִיב, (דברים ח) אֶרֶץ אֲשֶׁר לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. מַאי בְמִסְכֵּנוּת. לֶחֶם עֹנִי. אֲמַאי אִקְרֵי לֶחֶם עֹנִי. מִשּׁוּם דְּקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, וְלָא מִתְבָּרְכָא מִשִּׁמְשָׁא, וְלָא מִתְנַהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר, (דברי הימים א כט) כִּי כֹל בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְלָא אִתְנַהֲרָא (מכל) מִיּוֹבְלָא. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא אִתְפְּרָעוּ. אֲבָל הָכָא, דְּאִתְגְּזָרוּ יִשְׂרָאֵל וְאִתְפְּרָעוּ, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ כְּתִיב, וְעַל דָּא לא בְמִסְכֵּנוּת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּלָא תֶחְסַר כֹּ"ל בָּהּ, כְּמָה דְּחָסְרוּ לֵיהּ בְּמִצְרַיִם.

בֹּא רְאֵה, כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ, נִכְנְסוּ מְהוּלִים וְנִפְרְעוּ, וּמַה כָּתוּב? (דברים ח) אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. מַה זֶּה בְּמִסְכֵּנֻת? לֶחֶם עֹנִי. לָמָּה נִקְרָא לֶחֶם עֹנִי? מִשּׁוּם שֶׁהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּפְגִימָתָהּ וְלֹא מִתְבָּרֶכֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא מוּאֶרֶת מִן הַשֶּׁמֶשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, וְלֹא מוּאֶרֶת [מכל] מִיּוֹבֵל. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִפְרְעוּ. אֲבָל כָּאן שֶׁנִּמּוֹלוּ יִשְׂרָאֵל וְנִפְרְעוּ, לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ כָּתוּב, וְעַל זֶה לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא תֶחְסַר כֹּ"ל בָּהּ. כְּמוֹ שֶׁחָסְרוּ לָהּ בְּמִצְרַיִם.

וּבְכָל שַׁתָּא וְשַׁתָּא דּוּכְרָנָא דְּמִצְרַיִם קָא עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַכְלֵי וְלָא אִשְׁתְּצֵי מִדָּרֵי דָּרִין. וּבְגִין דְּלָא אִתְפְּרָעוּ הָכָא בְּמִצְרַיִם, חַסְרוּ לֵיהּ לְהַאי כָּל, וְקַיְּימָא סִיהֲרָא בִּפְגִימוּתָא, וְאִקְרֵי לֶחֶם עֹנִי, עֹנִי: כְּתַרְגּוּמוֹ מִסְכֵּנוּת. וּמַאי דְּאַכְלוּ לֵיהּ תַּמָּן בְּאַרְעָא, בְּגִין דּוּכְרָנָא דְּמִצְרַיִם הֲוָה, וְהַאי לְדָרֵי דָּרִין, וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב, (ישעיה ס) לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ וְגוֹ'.

וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה עוֹשִׂים יִשְׂרָאֵל זִכָּרוֹן שֶׁל מִצְרַיִם וְאוֹכְלִים, וְלֹא מִתְכַּלֶּה מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת. וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא נִפְרְעוּ כָּאן בְּמִצְרַיִם, חָסְרוּ אוֹתוֹ, אֶת הַכֹּל הַזֶּה, וְהַלְּבָנָה עוֹמֶדֶת בִּפְגִימוּת. וְנִקְרֵאת לֶחֶם עֹנִי. עֹנִי כְּתַרְגּוּמוֹ מִסְכֵּנוּת. וּמַה שֶּׁאָכְלוּ אוֹתוֹ שָׁם בָּאָרֶץ, זֶה הָיָה בִּשְׁבִיל זִכְרוֹן מִצְרַיִם, וְזֶה לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְלֶעָתִיד לָבא כָּתוּב (ישעיה ס) לֹא יָבֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ וְגוֹ'.

וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ:

בזוהר – ספר שמות – פרשת תרומה – דף קנ"ב ע"ב

כַּמָּה צַדִּיקִים הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בָהֶם וְקֵרְבָם אֵלָיו מִכָּל הָעַמִּים

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ', כַּמָה זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרְעֵי בְּהוּ, וְקָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ מִכָּל עַמִּין, וּבְגִינֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, יָהִיב מְזוֹנָא וְשַׂבְעָא, לְכָל עָלְמָא. וְאִלְמָלֵא יִשְׂרָאֵל, לָא יָהִיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְזוֹנָא לְעָלְמָא, וְהַשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בְּגָלוּתָא, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה דְּנַטְלֵי מְזוֹנָא עַל חַד תְּרֵין. בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, הֲוָה נָחִית לוֹן מְזוֹנָא מֵאֲתָר עִלָּאָה, וְאִינּוּן יָהֲבֵי חוֹלָק תַּמְצִית לְעַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְעַמִּין כֻּלְּהוּ לָא אִתְּזָנוּ אֶלָּא מִתַּמְצִית. וְהַשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אִינּוּן בְּגָלוּתָא, אִתְהַפַּךְ בְּגַוְונָא אַחֲרָא.

רַבִּי יִצְחָק פָּתַח, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'. כַּמָּה צַדִּיקִים הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְרַצָּה בָהֶם וְקֵרְבָם אֵלָיו מִכָּל הָעַמִּים, וּבִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נָתַן מָזוֹן וְשּׁבַע לְכָל הָעוֹלָם, וְאִלְמָלֵא יִשְׂרָאֵל – לֹא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מָזוֹן לָעוֹלָם, וְעַכְשָׁו שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁנּוֹטְלִים מָזוֹן עַל אֶחָד פִּי שְׁנַיִם. בִּזְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, הָיָה יוֹרֵד לָהֶם מָזוֹן מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן, וְהֵם נוֹתְנִים חֵלֶק תַּמְצִית לָעַמִּים עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים, וְכָל הָעַמִּים לֹא נִזּוֹנוּ אֶלָּא מֵהַתַּמְצִית, וְעַכְשָׁו שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת, הִתְהַפֵּךְ לְגָוֶן אַחֵר.

כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹן רִבּוֹנָם, הֵם אוֹכְלִים עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁל הַמֶּלֶךְ

מְתַל לְמַלְכָּא, דְּאַתְקִין סְעוּדָתָא לִבְנֵי בֵּיתֵיהּ, כָּל זִמְנָא דְּאִינּוּן עַבְדֵי רְעוּתֵיהּ, אַכְלֵי סְעוּדָתָא עִם מַלְכָּא, וְיָהֲבֵי לְכַלְבֵּי חוּלָק גַּרְמִין לְמִגְרַר. בְּשַׁעֲתָא דִּבְנִי בֵּיתֵיהּ לָא עַבְדֵי רְעוּתָא דְּמַלְכָּא, מַלְכָּא יָהִיב כָּל סְעוּדָתָא לְכַלְבֵּי, וְסָלִיק לוֹן גַּרְמֵי.

מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהִתְקִין סְעוּדָה לִבְנֵי בֵיתוֹ. כָּל זְמַן שֶׁהֵם עוֹשִׂים אֶת רְצוֹנוֹ, אוֹכְלִים סְעוּדָה עִם הַמֶּלֶךְ, וְנוֹתְנִים לַכְּלָבִים חֵלֶק הָעֲצָמוֹת לִגְרֹר. בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי בֵיתוֹ לֹא עוֹשִׂים אֶת רְצוֹן הַמֶּלֶךְ, הַמֶּלֶךְ נוֹתֵן אֶת כָּל הַסְּעוּדָה לַכְּלָבִים, וּמַעֲלֶה לָהֶם אֶת הָעֲצָמוֹת.

כְּגַוְונָא דָּא, כָּל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עַבְדֵי רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן, הָא עַל פָּתוֹרָא דְּמַלְכָּא אִינּוּן אַכְלֵי, וְכָל סְעוּדָתָא אִתְתָּקַּן לְהוֹן. וְאִינּוּן, מֵהַהוּא חֶדְוָה דִּלְהוֹן, יָהֲבֵי גַּרְמֵי דְּאִיהוּ תַּמְצִית לְעוֹבָדֵי כּוֹכָבִים. וְכָל זִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל לָא עַבְדֵי רְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן, אַזְלֵי בְּגָלוּתָא, וְהָא סְעוּדָתָא לְכַלְבֵּי, וְאִסְתַּלָּק לוֹן תַּמְצִית (יחזקאל ד) כָּכָה יֹאכְלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם טָמֵא בַּגּוֹיִם, דְּהָא תַּמְצִית דְּגִעוּלֵיהוֹן אַכְלֵי. וַוי לִבְרָא דְּמַלְכָּא, דְּיָתִיב וּמְצַפֶּה לְפָתוֹרָא דְּעַבְדָא, מַה דְּאִשְׁתְּאַר מִגּוֹ פָּתוֹרָא אִיהוּ אָכִיל.

כְּמוֹ זֶה, כָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹן רִבּוֹנָם, הֵם אוֹכְלִים עַל הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁל הַמֶּלֶךְ, וְכָל הַסְּעוּדוֹת מְתֻקָּנוֹת לָהֶם. וְהֵם, מֵאוֹתָהּ שִׂמְחָה שֶׁלָּהֶם, נוֹתְנִים עֲצָמוֹת שֶׁהֵן תַּמְצִית לְעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. וְכָל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל לֹא עוֹשִׂים רְצוֹן רִבּוֹנָם, הֵם הוֹלְכִים לַגָּלוּת, וְהַסְּעוּדָה הוֹלֶכֶת לַכְּלָבִים, וְעוֹלָה לָהֶם הַתַּמְצִית. כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת לַחְמָם טָמֵא בַּגּוֹיִם, שֶׁהֲרֵי תַּמְצִית הַגֹּעַל שֶׁלָּהֶם הֵם אוֹכְלִים. אוֹי לְבֶן הַמֶּלֶךְ שֶׁיּוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לְשֻׁלְחַן הָעֶבֶד, וּמַה שֶּׁנִּשְׁאָר מִתּוֹךְ הַשֻּׁלְחָן הוּא אוֹכֵל.

תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן – זוֹ סְעוּדַת הַמֶּלֶךְ

דָּוִד מַלְכָּא אָמַר, (תהלים כג) תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נְגֶד צוֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. תַּעֲרוֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן, דָּא סְעוּדָתָא דְּמַלְכָּא. נֶגֶד צוֹרְרָי, אִינּוּן כַּלְבֵּי דְּיַתְבֵי קָמֵי פָּתוֹרָא, מְצַפָּאן לְחוּלָק גַּרְמִין, וְאִיהוּ יָתִיב עִם מַלְכָּא בְּעִנוּגָא דִּסְעוּדָתָא בְּפָתוֹרָא.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ אָמַר, (תהלים כג) תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה. תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן – זוֹ סְעוּדַת הַמֶּלֶךְ. נֶגֶד צֹרְרָי – אוֹתָם הַכְּלָבִים שֶׁיּוֹשְׁבִים לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָן וּמְצַפִּים לַחֲלֻקַּת עֲצָמוֹת, וְהוּא יוֹשֵׁב עִם הָמֶּלֶךְ בָּעֹנֶג שֶׁל הַסְּעוּדָה בַּשֻּׁלְחָן.

דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי, דָּא רֵישָׁא דִּסְעוּדָתָא, דְּכָל מִשְׁחָא, וְשַׁמְנוּנָא, וְתִקוּן סְעוּדָתָא, אִתְיְיהִיב בְּקַדְמִיתָא לִרְחִימָא דְּמַלְכָּא. מַה דְּאִשְׁתְּאַר, לְבָתַר אִתְיְיהִיב לְכַלְבֵּי, וּלְאִינּוּן פַּלְחֵי פָּתוֹרָא. כּוֹסִי רְוָיָה, מַלְיָא כַּסָּא קָמֵי רְחִימָא דְּמַלְכָּא תָּדִיר, דְּלָא יִצְטְרִיךְ לְמִשְׁאַל. וְעַל רָזָא דָּא, הֲווֹ יִשְׂרָאֵל תָּדִיר, עִם שְׁאַר עַמִּין.

דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי – זֶה רֹאשׁ הַסְּעוּדָה. שֶׁכָּל שֶׁמֶן וְשַׁמְנוּנִית וְתִקּוּן הַסְּעוּדָה נִתָּנִים בָּרִאשׁוֹנָה לַאֲהוּב הַמֶּלֶךְ. מַה שֶּׁנִּשְׁאָר נִתָּן אַחַר כָּךְ לַכְּלָבִים וּלְאוֹתָם עוֹבְדֵי הַשֻּׁלְחָן. כּוֹסִי רְוָיָה – מְלֵאָה הַכּוֹס לִפְנֵי אֲהוּב הַמֶּלֶךְ תָּמִיד שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לְבַקֵּשׁ, וְעַל סוֹד זֶה הָיוּ יִשְׂרָאֵל תָּמִיד עִם שְׁאָר הָעַמִּים.

בזוהר – ספר שמות – פרשת תרומה – דף קנ"ג ע"ב

מִתְחַיֵּב הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לָתֵת שִׂמְחָה לְמַעְלָה

יום ג'

פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ וְגוֹ'. וְכִי עַד לָא אָכִיל בַּר נָשׁ לְשַׂבְעָא, וְיִתְמְלֵי כְּרִיסֵיהּ, לָא יְבָרֵךְ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, (ד"א ל"ג אי הכי) (דף קנ"ג ע"ב) בְּמַאי נוֹקִים וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ, וּבָתַר וּבֵרַכְתָּ. אֶלָּא אֲפִילּוּ לָא יֵיכוּל בַּר נָשׁ אֶלָּא כְּזַיִת, וּרְעוּתֵיהּ אִיהוּ עָלֵיהּ, וְיִשָׁוֵי לֵיהּ לְהַהוּא מֵיכְלָא עִקָרָא דְּמֵיכְלֵיהּ, שָׂבְעָא אִקְרֵי. דִּכְתִּיב, (תהלים קמה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. לְכָל חַי אֲכִילָה לָא כְּתִיב, אֶלָּא רָצוֹן. הַהוּא רְעוּתָא דְּשַׁוֵּי עַל הַהוּא מֵיכְלָא, שָׂבְעָא אִקְרֵי, וַאֲפִילּוּ דְּלֵית קָמֵיהּ דְּבַר נָשׁ אֶלָּא הַהוּא זְעֵיר בִּכְזַיִת, וְלָא יַתִּיר הָא רְעוּתָא דְּשָׂבְעָא שַׁוֵּי עָלֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן, רָצוֹן כְּתִיב, וְלָא אֲכִילָה. וְעַל דָּא וּבֵרַכְתָּ וַדַּאי, וְאִתְחַיָיב בַּר נָשׁ לְבָרְכָא לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין לְמֵיהַב חֶדְוָה לְעֵילָּא.

פָּתַח רַבִּי חִיָּיא וְאָמַר, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ וְגוֹ'. וְכִי עַד שֶׁלֹּא אוֹכֵל אָדָם לְשָׂבְעָה וְתִתְמַלֵּא כְרֵסוֹ לֹא יְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא?! (אם כך) בַּמֶּה נְבָאֵר וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וְאַחַר כָּךְ וּבֵרַכְתָּ? אֶלָּא אֲפִלּוּ לֹא יֹאכַל אָדָם אֶלָּא כַּזַּיִת, וּרְצוֹנוֹ עָלָיו, וְיָשִׂים אֶת אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל עִקַּר מַאֲכָלוֹ – נִקְרָא שָׂבְעָה, שֶׁכָּתוּב (תהלים קמה) פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךְ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. לֹא כָתוּב לְכָל חַי אֲכִילָה, אֶלָּא רָצוֹן. אוֹתוֹ רָצוֹן שֶׁשָּׂם עַל אוֹתוֹ מַאֲכָל נִקְרָא שָׂבְעָה, וַאֲפִלּוּ שֶׁאֵין לִפְנֵי הָאָדָם אֶלָּא אוֹתוֹ מְעַט בְּכַזַּיִת וְלֹא יוֹתֵר, הֲרֵי רְצוֹן הַשּׂבַע שָׂם עָלָיו. וּמִשּׁוּם כָּךְ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. כָּתוּב רָצוֹן, וְלֹא אֲכִילָה. וְעַל זֶה וּבֵרַכְתָּ וַדַּאי, וּמִתְחַיֵּב הָאָדָם לְבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי לָתֵת שִׂמְחָה לְמַעְלָה.

הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה

פָּתַח רַבִּי חִזְקִיָּה, בְּהַאי קְרָא אֲבַתְרֵיהּ וְאָמַר, וְאָכַלְתָּ וְשבָעְתָּ. מֵהָכָא, דְּשִׁכּוֹר שָׁרֵי לֵיהּ לְבָרְכָא בִּרְכְתָא דִּמְזוֹנָא, (ויגש ר"ז ע"ב) מַה דְּלֵית הָכִי בִּצְלוֹתָא. דִּצְלוֹתָא לָאו הָכִי, דְּהָא צְלוֹתָא מָעַלְיָא בְּלָא אֲכִילָה אִיהִי, מַאי טַעֲמָא, בְּגִין דִּצְלוֹתָא סַלְּקָא לְעֵילָּא לְעֵילָּא, אֲתָר דְּלֵית בֵּיהּ לָא אֲכִילָה וְלָא שְׁתִיָּה. וְעַל דָּא תָּנִינָן, עָלְמָא דְּאָתֵי לֵית בֵּיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ'.

פָּתַח רַבִּי חִזְקִיָּה בַּפָּסוּק הַזֶּה אַחֲרָיו וְאָמַר, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. מִכָּאן שֶׁלְּשִׁכּוֹר מֻתָּר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּתְפִלָּה. שֶׁתְּפִלָּה לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי תְּפִלָּה מְעֻלָּה הִיא בְּלִי אֲכִילָה, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁתְּפִלָּה עוֹלָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, מָקוֹם שֶׁאֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה. וְעַל זֶה שָׁנִינוּ, הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וְכוּ'.

שִׁכּוֹר לֹא יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה

אֲבָל שְׁאַר דַּרְגִּין דִּלְתַתָּא אִית בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא, אִשְׁתְּכַח גַּוְונָא אָחֳרָא וּמָעַלְיָא, הַהוּא בִּרְכְתָא דְּאִשְׁתְּכַח בְּשַׂבְעָא. בְּגִין דְּבִרְכַּת מְזוֹנָא, אִיהִי בַּאֲתָר דְּאִית בֵּיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּמִנֵּיהּ נָפַק מְזוֹנָא וְשַׂבְעָא לְתַתָּא, וְעַל דָּא אִצְטְרִיךְ לְאַחֲזָאָה קָמֵיהּ שָׂבְעָא וְחֶדְוָה. (ובגין כך האי איהו אתר דאית ביה אכילה ושתיה ומניה נפיק מזונא לתתא ואצטריך לאחזאה קמיה שבעא וחדוה) בַּאֲתָר דִּצְלוֹתָא, לָאו הָכִי, דְּהָא סַלְּקָא יַתִּיר לְעֵילָּא לְעֵילָּא וְעַל דָּא, שִׁכּוֹר לָא יִצְלֵי צְלוֹתָא. בְּבִרְכַּת מְזוֹנָא, שִׁכּוֹר שָׁרֵי לֵיהּ לְבָרְכָא בִּרְכַּת מְזוֹנָא. מַשְׁמַע מֵהַאי קְרָא, דִּכְתִּיב וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. וְאָכַלְתָּ: זוֹ אֲכִילָה. וְשָׂבָעְתָּ: זוֹ שְׁתִיָּה דְּהָא שָׂבְעָא, בְּחַמְרָא אִיהִי רַוֵּי. חַמְרָא שָׂבְעָא וַדַּאי, וְדָא אִיהוּ שִׁכּוֹר. דִּכְתִּיב וּבֵרַכְתָּ אֶת דַּיְיקָא, דְּמַשְׁמַע דְּבִרְכַּת מְזוֹנָא אִצְטְרִיךְ חֶדְוָה וְשַׂבְעָא. עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה. מַאי טוֹבָה. שָׂבְעָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (ירמיה מה) וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים בְּגִין כַּךְ אִצְטְרִיךְ חֶדְוָה וְשַׂבְעָא.

אֲבָל שְׁאָר הַדְּרָגוֹת שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ. בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן נִמְצָא גָוֶן אַחֵר וּמְעֻלֶּה, אוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁנִּמְצֵאת בַּשּׂבַע. מִשּׁוּם שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן הִיא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵאת מָזוֹן וְשּבַע לְמַטָּה, וְעַל זֶה צָרִיךְ לְהַרְאוֹת לְפָנָיו שּׁבַע וְשִׂמְחָה. (ומשום כך זהו מקום שיש בו אכילה ושתיה, וממנו יוצא מזון למטה, וצריך להראות לפניו שבע ושמחה) בְּמָקוֹם שֶׁל תְּפִלָּה לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי עוֹלָה יוֹתֵר לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְעַל זֶה שִׁכּוֹר לֹא יִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה. בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן, שִׁכּוֹר מֻתָּר לוֹ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן. מַשְׁמָע מֵהַפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁכָּתוּב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ. וְאָכַלְתָּ – זוֹ אֲכִילָה. וְשָׂבָעְתָּ – זוֹ שְׁתִיָּה, שֶׁהֲרֵי שּׁבַע בְּיַיִן מִתְרַוֶּה. יַיִן שּׁבַע וַדַּאי, וְזֶהוּ שִׁכּוֹר, שֶׁכָּתוּב וּבֵרַכְתָּ אֶת דַּוְקָא, שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁבִּרְכַּת הַמָּזוֹן צָרִיךְ שִׂמְחָה וְשּׁבַע. עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה. מַה זֶּה טוֹבָה? שּׁבַע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה מד) וַנִּשְׂבַּע לֶחֶם וַנִּהְיֶה טוֹבִים. מִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ שִׂמְחָה וְשּבַע.

שֻׁלְחָן לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּרֵיקָנוּת, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו מָזוֹן

פָּתַח רַבִּי יֵיסָא וְאָמַר (שמות כה) וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ', שֻׁלְחָן דָּא אִיהוּ קַיְּימָא לְגוֹ בְּמַשְׁכְּנָא. וּבִרְכְתָא דִּלְעֵילָּא שַׁרְיָא עָלֵיהּ, וּמִנֵּיהּ נָפִיק מְזוֹנָא לְכָל עָלְמָא. וְשֻׁלְחָן דָּא לָא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי בְּרֵיקַנְיָּא, אֲפִילּוּ רִגְעָא חֲדָא, אֶלָּא לְמֶהֱוֵי עָלֵיהּ מְזוֹנָא, דְּהָא בִּרְכְתָא לָא אִשְׁתְּכַח עַל אֲתָר רֵיקָנַיָּא. וּבְגִין כַּךְ אִצְטְרִיךְ לְמֶהוֵי עָלֵיהּ נַהֲמָא תָּדִיר, דְּלֶהוֵי תָּדִיר בִּרְכְתָא עִלָּאָה מִשְׁתַּכְּחָא בֵּיהּ, וּמִגּוֹ הַהוּא שֻׁלְחָן, נַפְקֵי בִּרְכָּאן וּמְזוֹנֵי לְכָל שְׁאַר פָּתוִֹרִי דְּעָלְמָא, דְּאִתְבָּרְכָאן בְּגִינֵיהּ.

פָּתַח רַבִּי יֵיסָא וְאָמַר, וְעָשִׂיתָ שֻׁלְחָן עֲצֵי שִׁטִּים וְגוֹ'. הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה הוּא עוֹמֵד לְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן, וְהַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה שׁוֹרָה עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ יוֹצֵא מָזוֹן לְכָל הָעוֹלָם. וְשֻׁלְחָן זֶה לֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּרֵיקָנוּת אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה עָלָיו מָזוֹן, שֶׁהֲרֵי הַבְּרָכָה לֹא נִמְצֵאת בְּמָקוֹם רֵיק. וְלָכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת עָלָיו תָּמִיד לֶחֶם, שֶׁתִּהְיֶה תָּמִיד בְּרָכָה עֶלְיוֹנָה נִמְצֵאת בּוֹ, וּמִתּוֹךְ אוֹתוֹ שֻׁלְחָן יוֹצְאוֹת בְּרָכוֹת וּמְזוֹנוֹת לְכָל שְׁאָר שֻׁלְחֲנוֹת הָעוֹלָם, שֶׁמִּתְבָּרְכִים בִּגְלָלוֹ.

שֻׁלְחָן דְּכָל בַּר נָשׁ אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי הָכִי קָמֵיהּ, בְּשַׁעֲתָא דְּקָא מְבָרַךְ לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, בְּגִין דְּתִשְׁרֵי עָלֵיהּ בִּרְכְתָא מִלְּעֵילָּא, וְלָא יִתְחָזֵי בְּרֵיקַנְיָּא, דְּהָא בִּרְכָּאן דִּלְעֵילָּא לָא שַׁרְיָין בְּאֲתָר רֵיקָנַיָּא, דִּכְתִּיב, (מלכים ב ד) הַגִּידִי לִי מַה יֶשׁ לָכְי בַּבָּיִת, וְהָא אוּקְמוּהָ חַבְרַיָּיא. שֻׁלְחָן דְּלָא אִתְּמַר עָלֵיהּ מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, (בס"א אינו, ולא בריך על ההוא מזונא לקודשא בריך הוא) עָלֵיהּ כְּתִיב, (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צוֹאָה בְּלִי מָקוֹם. וְאָסוּר לְבָרְכָא עַל הַהוּא שֻׁלְחָן.

הַשְּׁלְחָן שֶׁל כָּל אָדָם צָרִיךְ לִהְיוֹת כָּךְ לְפָנָיו בְּשָׁעָה שֶׁמְּבָרֵךְ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּדֵי שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו בְּרָכָה מִלְמַעְלָה, וְלֹא יֵרָאֶה בְרֵיקָנוּת, שֶׁהֲרֵי הַבְּרָכוֹת שֶׁלְּמַעְלָה לֹא שׁוֹרוֹת בְּמָקוֹם רֵיק, שֶׁכָּתוּב (מלכים ב ד) הַגִּידִי לִי מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים. שֻׁלְחָן שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה (ולא ברך על אותו מזון לקדוש ברוך הוא), עָלָיו כָּתוּב (ישעיה כח) כִּי כָּל שֻׁלְחָנוֹת מָלְאוּ קִיא צֹאָה בְּלִי מָקוֹם. וְאָסוּר לְבָרֵךְ עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן.

שֻׁלְחָן שֶׁאֵין בּוֹ חֵלֶק שֶׁל תּוֹרָה, נִקְרָא קִיא צוֹאָה

מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּאִית שֻׁלְחָן, וְאִית שֻׁלְחָן. שֻׁלְחָן אִיהוּ דְּקָא מְסַדְּרָא קָמֵיהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָּא, וְאִיהוּ קַיְּימָא תָּדִיר לְסַדְּרָא בֵּיהּ פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, וּלְאַכְלְלָא בֵּיהּ אַתְוָון דְּמִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, (בס"א אינו, דא הוא ברכתא דמזונא, דאית פסוקי ומלי דאוריתא ואינון אתוון דמלי אורייתא אתכלילן ביה בההוא שלחן) וְאִיהוּ לָקִיט לוֹן לְגַבֵּיהּ, וְכָלִיל כֻּלְּהוּ בְּגַוֵּיהּ, וּבְהוּ אִשְׁתְּלִים, וְחַדֵּי, וְאִית לֵיהּ חֶדְוָה. וְעַל שֻׁלְחָן דָּא כְּתִיב, (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ', לִפְנֵי יְיָ', וְלָא (ק"ב ע"ב) מִלִפְנֵי יְיָ'. שֻׁלְחָן אָחֲרָא אִית, דְּלָא אִית בֵּיהּ חוּלָקָא דְּאוֹרַיְיתָא, וְלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בִּקְדוּשָׁה דְּאוֹרַיְיתָא, וְהַהוּא שֻׁלְחָן אִקְרֵי קִיא צוֹאָה, וְדָא אִיהוּ בְּלִי (דף קנ"ד ע"א) מָקוֹם, דְּלֵית לֵיהּ חוּלָקָא בְּסִטְרָא דִּקְדוּשָׁה כְּלוּם.

מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שֻׁלְחָן וְיֵשׁ שֻׁלְחָן. שֻׁלְחָן שֶׁהוּא מְסֻדָּר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַעְלָה וְעוֹמֵד תָּמִיד לְסַדֵּר בּוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וּלְהַכְלִיל בּוֹ אוֹתִיּוֹת שֶׁל דִּבְרֵי תוֹרָה, (זהו ברכת המזון. שיש פסוקים ודברי תורה ואותן אותיות של דברי תורה נכללים בו באותו שלחן) וְהוּא לוֹקֵט אוֹתָם אֵלָיו וְכוֹלֵל אֶת כֻּלָּם לְתוֹכוֹ, וּבָהֶם מִשְׁתַּלֵּם וְשָׂמֵחַ וְיֵשׁ לוֹ שִׂמְחָה. וְעַל שֻׁלְחָן זֶה כָּתוּב (יחזקאל מא) זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה'. לִפְנֵי ה', וְלֹא מִלִּפְנֵי ה'. יֵשׁ שֻׁלְחָן אַחֵר שֶׁאֵין בּוֹ חֵלֶק שֶׁל תּוֹרָה, וְאֵין לוֹ חֵלֶק בִּקְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה. וְאוֹתוֹ שֻׁלְחָן נִקְרָא קִיא צוֹאָה, וְזֶהוּ בְּלִי מָקוֹם, שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה כְּלוּם.

יום ד'

בְּגִין כַּךְ, שֻׁלְחָן דְּלָא אִתְּמַר עָלֵיהּ מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּקִיא צוֹאָה. אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּטַעֲוָא אָחֲרָא. לֵית בְּהַהוּא שֻׁלְחָן חוּלָקָא בְּרָזָא דֶּאֱלָהָא עִלָּאָה. שֻׁלְחָן דְּמִלֵּי אוֹרַיְיתָא אִתְּמָרוּ עָלֵיהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נָטִיל הַהוּא שֻׁלְחָן, וְשַׁוִּי לֵיהּ לְחוּלְקֵיהּ. וְלָא עוֹד, (ר"ג ע"ד, רכ"ג ע"א) אֶלָּא סוּרְיָ"א רַב מְמָנָא, נָטִיל כָּל אִינּוּן מִלִּין, וְשַׁוֵּי דִּיּוּקְנָא דְּהַהוּא שֻׁלְחָן קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְכָל אִינּוּן מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא דְּאִתְמָרוּ עָלֵיהּ, סַלְּקִין עַל הַהוּא פָּתוֹרָא, וְאִתְעַטָּר (ס"א ואתעתד) קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. מַשְׁמַע דִּכְתִּיב זֶה הַשֻׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי יְיָ' דְּאִתְעַטָּר (ס"א דאתעתד) קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. שֻׁלְחָן דְּבַר נָשׁ, קַיְּימָא לְדַכְּאָה לֵיהּ לְבַר נָשׁ, מִכָּל חוֹבוֹי. זַכָּאָה אִיהוּ, מַאן דְּאִלֵּין תְּרֵין קַיְימִין עַל פָּתוֹרֵיהּ. מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. וְחוּלָקָא לְמִסְכְּנִין, מֵהַהוּא שֻׁלְחָן.

מִשּׁוּם כָּךְ, שֻׁלְחָן שֶׁלֹּא נֶאֱמַר עָלָיו דִּבְרֵי תוֹרָה הוּא שֻׁלְחָן שֶׁל קִיא צֹאָה, הוּא שֻׁלְחָן שֶׁל אֱלִיל אַחֵר. אֵין בְּאוֹתוֹ שֻׁלְחָן חֵלֶק בְּסוֹד הָאֱלוֹהַּ הָעֶלְיוֹן. שֻׁלְחָן שֶׁדִּבְרֵי תוֹרָה נֶאֱמָרִים עָלָיו, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹטֵל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן וְשָׂם אוֹתוֹ לְחֶלְקוֹ. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא סוּרְיָ"א, הַמְמֻנֶּה הַגָּדוֹל, נוֹטֵל כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְשָׂם דְּיוֹקַן אוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְכָל אוֹתָם דִּבְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ עָלָיו עוֹלִים עַל אוֹתוֹ שֻׁלְחָן, וּמִתְעַטֵּר (ומזדמן) לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. מַשְׁמָע שֶׁכָּתוּב זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה', שֶׁמִּתְעַטֵּר (שמזדמן) לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם עוֹמֵד לְטַהֵר אֶת הָאָדָם מִכָּל חֲטָאָיו. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁאֵלֶּה הַשְּׁנַיִם עוֹמְדִים עַל שֻׁלְחָנוֹ – דִּבְרֵי תוֹרָה, וְחֵלֶק לָעֲנִיִּים. מֵאוֹתוֹ שֻׁלְחָן.

כַּד סַלְּקִין הַהוּא פָּתוֹרָא מִקָּמֵיהּ דְּבַר נָשׁ, תְּרֵין מַלְאָכִין קַדִּישִׁין אִזְדַּמְּנָן תַּמָּן, חַד מִימִינָא, וְחַד מִשְּׂמָאלָא. חַד אָמַר דָּא אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דִּפְלַנְיָא קָא מְסַדֵּר קָמֵיהּ, מְסַדָּר יְהֵא תָּדִיר פָּתוֹרָא דָּא, בְּבִרְכָּאן עִלָאִין, וּמִשְׁחָא וּרְבוּ עִלָּאָה, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יִשְׁרֵי עֲלוֹי. וְחַד אָמַר, דָּא אִיהוּ שֻׁלְחָן דְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא, דִּפְלַנְיָא קָא מְסַדֵּר קָמֵיהּ, דָּא פָּתוֹרָא דִּי עִלָּאֵי וְתַתָּאֵי יְבָרְכוּן לֵיהּ, מְסַדָּר יְהֵא הַאי פָּתוֹרָא קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין, בְּהַאי עָלְמָא, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

כְּשֶׁמַּעָלִים אוֹתוֹ שֻׁלְחָן מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ אָדָם, שְׁנֵי מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מִזְדַּמְּנִים לְשָׁם, אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל. אֶחָד אוֹמֵר: זֶהוּ שֻׁלְחָן שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁפְּלוֹנִי מְסַדֵּר לְפָנָיו, מְסֻדָּר יִהְיֶה תָּמִיד הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה בִּבְרָכוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְשֶׁמֶן וּמִשְׁחָה עֶלְיוֹנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַשְׁרֶה עָלָיו. וְאֶחָד אוֹמֵר: זֶהוּ הַשֻּׁלְחָן שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ שֶׁפְּלוֹנִי מְסַדֵּר לְפָנָיו, זֶה שֻׁלְחָן שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יְבָרְכוּ אוֹתוֹ, מְסֻדָּר יִהְיֶה שֻׁלְחָן זֶה לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

אַשְׁרָיו חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא

רִבִּי אַבָּא, כַּד הֲוָה סַלְּקִין פָּתוֹרָא מִקָמֵיהּ, הֲוָה חָפֵי לֵיהּ, וַהֲוָה אָמַר סְלִיקוּ הַאי פָּתוֹרָא בִּצְנִיעוּ, דְּלָא יְהֵא בְּכִסּוּפָא קָמֵי שְׁלוּחֵי מַלְכָּא. שֻׁלְחָן דְּבַר נָשׁ זָכֵי לֵיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְזָכֵי לֵיהּ לִמְזוֹנָא דְּהַאי עָלְמָא, וְזָכֵי לֵיהּ לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לְטָב קָמֵי עַתִּיק יוֹמִין, וְזָכֵי לֵיהּ לְאִתּוֹסְפָא חֵילָא וּרְבוּ בַּאֲתָר דְּאִצְטְרִיךְ. זַכָּאָה אִיהוּ חוּלָקֵיהּ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ, בְּהַאי עָלְמָא וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

רַבִּי אַבָּא, כְּשֶׁהָיוּ מַעֲלִים אֶת הַשֻּׁלְחָן מִלְּפָנָיו, הָיָה מְכַסֶּה אוֹתוֹ וְהָיָה אוֹמֵר: סַלְּקוּ שֻׁלְחָן זֶה בִּצְנִיעוּת, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בְּבוּשָׁה לִפְנֵי שְׁלוּחֵי הַמֶּלֶךְ. הַשֻּׁלְחָן שֶׁאָדָם זוֹכֶה לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְזוֹכֶה לוֹ לַמָּזוֹן שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, וּמְזַכֶּה אוֹתוֹ לְהִוָּדַע לְטוֹב לִפְנֵי עַתִּיק הַיָּמִים, וּמְזַכֶּה אוֹתוֹ לְהִתּוֹסֵף כֹּחַ וְגֹדֶל בְּמָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ. אַשְׁרָיו חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא.

בזוהר – ספר שמות – פרשת תרומה – דף קנ"ז ע"א

הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא מֶרְכַּז הָעוֹלָם, וּבְאֶמְצַע הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא יְרוּשָׁלַיִם

פָּתַח רִבִּי יוֹסִי וְאָמַר, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. אִי בְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל מְבָרְכֵינָן, לְבַר מֵאַרְעָא מְנָלָן. דְּהָא בְּגַוְונָא דָּא לָא אִצְטְרִיךְ. אֶלָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כַּד בָּרָא עָלְמָא, פָּלִיג אַרְעָא, יִשׁוּבָא אִיהוּ לִסְטַר חַד, וְחַרְבָּא אִיהוּ לִסְטַר אָחֳרָא. פָּלִיג יִשׁוּבָא, וְאַסְחַר עָלְמָא סַחֲרָנֵיהּ דִּנְקוּדָה חֲדָא. וּמַאן אִיהוּ, דָּא אַרְעָא קַדִּישָׁא, אַרְעָא קַדִּישָׁא אֶמְצָעִיתָא דְּעָלְמָא. וּבְאֶמְצָעִיתָא דְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, אִיהוּ יְרוּשָׁלַ ם. אֶמְצָעִיתָא דִּיְרוּשָׁלַ ם אִיהוּ בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, וְכָל טִיבוּ וְכָל מְזוֹנָא דְּכָל יִשׁוּבָא, תַּמָּן נָחִית מִלְּעֵילָּא. וְלֵית לְּךָ אֲתָר בְּכָל יִשׁוּבָא דְּלָא אִתְּזַן מִתַּמָּן.

פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (דברים ח) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטוֹבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. אִם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְבָרְכִים, בְּחוּץ לָאָרֶץ מִנַּיִן לָנוּ, שֶׁהֲרֵי בְּגָוֶן זֶה לֹא צָרִיךְ? אֶלָּא, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם, חִלֵּק אֶת הָאָרֶץ. הַיִּשּׁוּב הוּא לְצַד אֶחָד, וְהֶחָרָבָה הִיא לְצַד אַחֵר. חִלֵּק אֶת הַיִּשּׁוּב וְהִקִּיף אֶת הָעוֹלָם סְבִיב נְקֻדָּה אַחַת, וּמִי הִיא? הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא מֶרְכַּז הָעוֹלָם, וּבְאֶמְצַע הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה הִיא יְרוּשָׁלַיִם. אֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם הוּא בֵּית קֹדֶשׁ הַקְּדָשִׁים. וְכָל הַטּוּב וְכָל הַמָּזוֹן שֶׁל כָּל הַיִּשּׁוּב יוֹרֵד לְשָׁם מִלְמַעְלָה, וְאֵין לְךְ מָקוֹם בְּכָל הַיִּשּׁוּב שֶׁלֹּא נִזּוֹן מִשָּׁם.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן

בזוהר – ספר שמות – פרשת תרומה – דף ק"ס ע"ב

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסִי הֲווֹ אַזְלֵי בְּאָרְחָא, עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי אָמַר רִבִּי יוֹסִי, נִפְתַּח בְּעִידּוּנִין, (נ"א בעירין ובעידנין) וְנֵימָא מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. פָּתַח רִבִּי יוֹסִי בְּמִלֵּי דִּקְרִיאַת שְׁמַע וְאָמַר, כְּתִיב (דברים ו) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ' אֱלהֵינוּ יְיָ' אֶחָד. וּכְתִיב (דברים כז) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיִיִתָ לְעָם. וּכְתִיב (דברים ט) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עוֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן. כָּל הָנִי שְׁמַע שְׁמַע דְּקָאָמַר מֹשֶׁה אֲמַאי. דְּהָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא יֵאוֹת. (דהאי לדרשא קאתי) הָנֵי אַחֲרָנִין אֲמַאי.

רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נִפְתַּח בְּעִדּוּנִים (במלאכים ובזמנים) וְנֹאמַר דִּבְרֵי תוֹרָה. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי בְּדִבְרֵי קְרִיאַת שְׁמַע וְאָמַר, כָּתוּב (דברים ו) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. וְכָתוּב (שם כז) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. וְכָתוּב (שם ט) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן. כָּל הַשְּׁמַע שְׁמַע הַלָּלוּ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לְשֵׁם מָה, שֶׁהֲרֵי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד הוּא נָאֶה, (שהרי לדרשה הוא בא) וְהָאֲחֵרִים הַלָּלוּ לָמָּה?

אֶלָּא כֻּלְּהוּ לִדְּרָשָׁא קָאֲתוּ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא וַדַּאי הַאי לִדְּרָשָׁא קָא אַתְיָא, וְהָכָא רָמִיז וְאִתְחַזֵּי יִחוּדָא דְּחָכְמְתָא עִלָּאָה. שְׁמַע, ע' מֵאַתְוָון רַבְרְבָן אִיהִי, אֲמַאי. אֶלָּא רֶמֶז קָא רָמִיז בִּכְלָלָא חֲדָא, לְאַכְלְלָא עֵילָּא וְתַתָּא כַּחֲדָא בְּיִחוּדָא חֲדָא, (רט"ז ע"א) שְׁמַע: שֵׁם ע'. הָכָא אִתְכְּלִיל הַאי שֵׁם בְּאִינּוּן ע' (ק"ח ע"א) שְׁמָהָן עִלָּאִין, לְאַכְלְלָא לוֹן, דְּהָא שֵׁם אִתְבָּרְכָא מִנַּיְיהוּ, וְאִתְכְּלִיל בְּהוּ. וְאִצְטְרִיךְ לְאַכְלְלָא לוֹן כַּחֲדָא בְּיִחוּדָא חַד, וּלְשַׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ בְּהוּ.

אֶלָּא כֻּלָּם בָּאִים לִדְרָשָׁה. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד וַדַּאי שֶׁזֶּה בָּא לִדָּרֵשׁ, וְכָאן רָמוּז וְנִרְאֶה הַיִּחוּד שֶׁל הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה. שְׁמַע – ע' הִיא מֵהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לָמָּה? אֶלָּא רֶמֶז הוּא רוֹמֵז בִּכְלָל אֶחָד, לִכְלֹל מַעְלָה וּמַטָּה כְּאֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד. שְׁמַע – שֵׁם ע'. כָּאן נִכְלָל הַשֵּׁם הַזֶּה בְּאוֹתָם שִׁבְעִים שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים לְהַכְלִילָם, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם מִתְבָּרֵךְ מֵהֶם וְנִכְלָל בָּהֶם, וְצָרִיךְ לְהַכְלִילָם כְּאֶחָד בְּיִחוּד אֶחָד, וְלָשִׂים רְצוֹנוֹ בָהֶם.

דְּהָא וַדַּאי ע' שְׁמָהָן אִינּוּן בְּרָזָא דִּרְתִּיכָא עִלָּאָה, וּמֵהַאי רְתִיכָא עִלָּאָה, אִתְבָּרְכָא הַאי שֵׁם, וְאִתְכְּלִיל בְּגַוַויְיהוּ, וּלְבָתַר יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל. אֲבָל הָא תָּנֵינָן, דָּא יִשְׂרָאֵל סָבָא, לְמֶהֱוֵי יִשְׂרָאֵל בִּכְלָלָא חֲדָא, הַהוּא אֲתָר דְּבֵקוּתָא דְּכֹלָּא. וְעַל דָּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, הַשְׁתָּא אִתְדָּבָקַת אִתְּתָא בְּבַעְלָהּ, וַהֲוֵי כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא, וְדָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא. (ישראל) לְבָתַר קָא מְיַחֵד תְּלַת סִטְרִין, יְיָ' אֱלהֵינוּ יְיָ' אֶחָד, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא חַד.

יום ה'

שֶׁהֲרֵי וַדַּאי שִׁבְעִים שֵׁמוֹת הֵם בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה, וּמֵהַמֶּרְכָּבָה הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ מִתְבָּרֵךְ הַשֵּׁם הַזֶּה וְנִכְלָל בְּתוֹכָם, וְאַחַר כָּךְ יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל. אֲבָל הֲרֵי שָׁנִינוּ, זֶה יִשְׂרָאֵל סָבָא, לִהְיוֹת יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל אֶחָד, אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל דְּבֵקוּת הַכֹּל. וְעַל זֶה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל. עַכְשָׁו נִדְבְּקָה הָאִשָּׁה בְּבַעְלָהּ, וְנִהְיָה הַכֹּל בִּכְלָל אֶחָד, וְזֶה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד. (ישראל) אַחַר כָּךְ מְיַחֵד שְׁלֹשָׁה צְדָדִים, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד, לִהְיוֹת הַכֹּל אֶחָד.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּכֻלְּהוּ שְׁאַר, לָאו אִינּוּן כְּהַאי גַּוְונָא, אֲבָל כֻּלְּהוּ אַחֲרָנִין לִדְּרָשָׁא קָאֲתוּ, וְכֻלְּהוּ בְּאֲתָר אַחֲרָא אִתְדָּבָקוּ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. וְכֻלְּהוּ בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה אִתְדָּבָקוּ.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל כָּל הַשְּׁאָר אֵינָם כְּמוֹ זֶה, אֲבָל כָּל הָאֲחֵרִים בָּאוּ לִדְרָשׁ, וְכֻלָּם בְּמָקוֹם אַחֵר נִדְבְּקוּ. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם. שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם. וְכֻלָּם בְּדַרְגָּה תַּחְתּוֹנָה נִדְבְּקוּ.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יֵאוֹת. הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם מַהוּ. הָיִיתָ מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי נִהְיֵיתָ. אֶלָּא בְּכָל אֲתָר עָם, כַּד אִתְבָּרוּ לִבַּיְיהוּ לְפֻלְחָנָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דניאל ח) נִהְיֵיתִי וְנֶחלֵתִי. וְדָא הוּא דִּכְתִּיב, (דברי הימים א כח) שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי. אִי אַחַי, לָמָּה עַמִּי, וְאִי עַמִּי, לָמָּה אַחַי. אֶלָּא אָמַר דָּוִד, אִי בִּרְעוּתָא אַתּוּן אַחַי, וְאִי לָאו אַתּוּן עַמִּי, לְתַּבְרָא לִבַּיְיכוּ לְפוּלְחָנִי. כַּךְ הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעַם, תָּבַרְתְּ לִבְּךָ לְפֻלְחָנָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם – שְׁמַע יִשְׂרָאֵל נָאֶה הוּא, אֲבָל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם מַהוּ? הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת הָיִיתָ! מַה זֶּה נִהְיֵיתָ? אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם עַם, כְּשֶׁנִּשְׁבְּרוּ לִבּוֹתֵיהֶם לָעֲבוֹדָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ח) נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב שְׁמָעוּנִי אַחַי וְעַמִּי. אִם אַחַי, לָמָּה עַמִּי? וְאִם עַמִּי, לָמָּה אַחַי? אֶלָּא, אָמַר דָּוִד, אִם בְּרָצוֹן – אַתֶּם אַחַי. וְאִם לֹא – אַתֶּם עַמִּי, לִשְׁבֹּר לִבְּכֶם לַעֲבוֹדָתִי. כָּךְ הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם – שָׁבַרְתָּ לִבְּךְ לַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עוֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן, כֹּלָּא בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה, אִיהוּ, וְשָׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא הוּא דַּרְגָּא עִלָּאָה. מַה בֵּין הַאי לְהַאי. אֶלָּא הַהוּא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל דְּיִחוּדָא, לָא הֲוֵי בְּכֻלְּהוּ כְּהַאי גַּוְונָא, דְּהָא אִיהוּ הֲוֵי רָזָא דְּעֵילָּא וְתַתָּא. (כדקא יאות) (נ"א ובכל אתר רזא לקבל וכו') וְאִיהוּ רָזָא לְקַבְּלָא עָלַיְיהוּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, בְּכָל סִטְרָא, בְּגִין דְּיִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְמֶהֱוֵי זַמִּין (בההוא שמא) בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, לְיַחֲדָא שְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּלְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן, הַכֹּל הוּא בְּדַרְגָּה תַחְתּוֹנָה, וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד הוּא בְּדַרְגָּה עֶלְיוֹנָה. מַה בֵּין זֶה לָזֶה? אֶלָּא אוֹתוֹ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל שֶׁל הַיִּחוּד לֹא הָיָה בְּכֻלָּם כְּמוֹ זֶה, שֶׁהֲרֵי הוּא הָיָה סוֹד שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה (כראוי), (ובכל מקום הסוד לקבל) וְהוּא סוֹד לְקַבֵּל עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּכָל צַד, כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָאָדָם לִהְיוֹת מְזֻמָּן (באותו שם) בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לְיַחֵד אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּלְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם.

בְשָׁעָה שֶׁבָּא אָדָם לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אָז הַשְּׁכִינָה בָּאָה וְשׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ

וּבְשַׁעֲתָא דְּאָתֵי בַּר נָשׁ לְקַבְּלָא עָלֵיהּ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וְקָאִים עָלֵיהּ כְּסָהִיד, לְסָהֲדָא סַהֲדוּתָא קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא, דְּהַאי אִיהוּ דְּקָא מְיַחָד שְׁמֵיהּ תְּרֵי זִמְנִי בְּיוֹמָא, וּשְׁמֵיהּ אִתְּיֵיחַד עֵילָּא וְתַתָּא כְּדְקָא יֵאוֹת. וְעַל דָּא ע' מִשְׁמַע יִשְׂרָאֵל מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, וְד' נָמֵי מֵאַתְוָון רַבְרְבָן, לְמֶהֱוֵי עֵד קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְהָא אוּקְמוּהָ, יְדוָֹ"ד אֱלֹהֵינוּ יְדוָֹ"ד, וְדָא הוּא רָזָא דְּיִחוּדָא בִּתְלַת סִטְרִין, כְּמָה דְּאוֹקְמֵיהּ בּוּצִינָא קַדִּישָׁא, וְאִתְּעַר בֵּיהּ בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי, וְלֵית לָן רְשׁוּ לְאַתְעֲרָא בֵּיהּ יַתִּיר.

וּבְשָׁעָה שֶׁבָּא אָדָם לְקַבֵּל עָלָיו עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם, אָז הַשְּׁכִינָה בָּאָה וְשׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ, וְעוֹמֶדֶת עָלָיו כְּעֵד לְהָעִיד עֵדוּת לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁזֶּהוּ מִי שֶׁמְּיַחֵד שְׁמוֹ פַּעֲמַיִם בְּיוֹם, וּשְׁמוֹ מִתְיַחֵד מַעְלָה וּמַטָּה כָּרָאוּי. וְלָכֵן ע' מִשְּׁמַע יִשְׂרָאֵל הִיא מֵהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, וְגַם ד' מֵהָאוֹתִיּוֹת הַגְּדוֹלוֹת, לִהְיוֹת עֵד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, יְהֹוָ"ה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָ"ה, וְזֶהוּ סוֹד הַיִּחוּד בִּשְׁלֹשָׁה צְדָדִים, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוֹ הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְהִתְעוֹרֵר בּוֹ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, וְאֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהָעִיר בּוֹ יוֹתֵר.

וַדַּאי הַאי בַּר נָשׁ, דְּקָא מְיַחֵד שְׁמָא (דף קס"א ע"א) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֵילָּא וְתַתָּא כְּדְקָא יֵאוֹת, שְׁכִינְתָּא אַתְיָא וְשַׁרְיָא עַל רֵישֵׁיהּ, וּמְבָרֵךְ לֵיהּ בְּשֶׁבַע בִּרְכָּאן, וְקָרֵי עָלֵיהּ, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.

וַדַּאי הָאִישׁ הַזֶּה שֶׁמְּיַחֵד אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעְלָה וּמַטָּה כָּרָאוּי, שֶׁשְּׁכִינָה בָּאָה וְשׁוֹרָה עַל רֹאשׁוֹ וּמְבָרֶכֶת אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת, וְקוֹרֵאת עָלָיו, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר.

אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ תִּירָא וְאֹתוֹ תַעֲבֹד וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ:

בזוהר – ספר שמות – פרשת ויקהל – דף רט"ז ע"א

אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד

פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא (ר"ב ע"ב) דְּאָמַרְתּוּן בִּצְלוֹתָא וַדַּאי הָכִי הוּא. פָּתַח וְאָמַר, כְּתִיב (דברים י') אֶת יְיָ' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא אוֹתוֹ תַעֲבוֹד. וּכְתִיב, (ויקרא יט) וְיָרֵאתָ מֵּאֱלהֶיךָ. הַאי קְרָא אִית לְמֵימַר הָכִי, וְיָרֵאתָ אֱלֹהֶיךָ, בְּגִין דְּהָא כְּתִיב אֶת יְיָ' אֱלהֶיךָ תִּירָא, מַהוּ מֵּאֱלֹהֶיךָ. אֶלָּא רָזָא אִיהוּ, מֵּאֱלהֶיךָ וַדַּאי, מֵהַהוּא אֲתָר דְּאִתְחַבָּר וְסָחֲרָא לְמוֹחָא דִּלְגוֹ, וְדָא אִיהוּ מֵּאֱלֹהֶיךָ, דְּחִילוּ דָּא לְמִדְחַל לֵיהּ, דְּהָא תַּמָּן שַׁרְיָיא דִּינָא, וְאִיהוּ דִּינָא דְּאִשְׁתְּאִיב מִגּוֹ דִּינָא דִּלְעֵילָּא, בְּהַאי אֲתָר. (אית אשא ואית אשא) תְּלַת גְּוָונֵי אֶשָּׁא הָכָא. אֶשָּׁא קַדְמָאָה, אִיהוּ אֶשָּׁא דְּקַבִּיל אֶשָּׁא בְּחֵידוּ, וְחַדָּאן דָּא בְּדָא בִּרְחִימוּ. אֶשָּׁא תִּנְיָינָא, אִיהוּ אֶשָּׁא דִּכְתִּיב בֵּיהּ (יחזקאל א) וְנֹגַהּ לָאֵשׁ דְּאִתְחָזֵי בֵּיהּ נֹגַהּ. וְדָא אִיהוּ אֶשָּׁא, דְּקַיְּימָא גּוֹ אֶשָּׁא פְּנִימָאָה בְּחֵידוּ, כְּמָה (ר"ג ע"ב) דְּאִתְּמַר. אֶשָּׁא תְּלִיתָאָה, אִיהוּ אֶשָּׁא (דלבר) דְּסַחֲרָא לְהַהוּא נֹגַהּ. וּבְהַאי אֶשָּׁא שַׁארִי דְּחִילוּ דְּדִינָא, לְאַלְקָאָה חַיָּיבַיָּא.

מִצְווֹת הַתּוֹרָה שֶׁאֲמַרְתֶּם בַּתְּפִלָּה וַדַּאי כָּךְ הוּא. פָּתַח וְאָמַר, כָּתוּב (דברים י) אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ תִּירָא אֹתוֹ תַעֲבֹד. וְכָתוּב, (ויקרא יט) וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ. בְּפָסוּק זֶה יֵשׁ לוֹמַר כָּךְ: וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי כָּתוּב אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ תִּירָא. מַה זֶּה מֵאֱלֹהֶיךְ? אֶלָּא סוֹד הוּא, מֵאֱלֹהֶיךְ וַדַּאי, מֵאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁהִתְחַבֵּר וְסוֹבֵב אֶת הַמֹּחַ שֶׁלִּפְנִים, וְזֶהוּ מֵאֱלֹהֶיךְ. יִרְאָה זוֹ לִפְחֹד מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי שָׁם שׁוֹרֶה הַדִּין, וְהוּא דִּין שֶׁנִּשְׁאָב מִתּוֹךְ הַדִּין שֶׁלְּמַעְלָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה. (יש אש ויש אש) שְׁלֹשָׁה גּוֹנֵי אֵשׁ כָּאן. אֵשׁ רִאשׁוֹנָה הִיא אֵשׁ שֶׁקִּבְּלָה אֵשׁ בְּשִׂמְחָה, וּשְׂמֵחִים זֶה עִם בְּאַהֲבָה. הָאֵשׁ הַשְּׁנִיָּה הִיא הָאֵשׁ שֶׁכָּתוּב בָּהּ (יחזקאל א) וְנֹגַהּ לָאֵשׁ, שֶׁנִּרְאֶה בָּהּ נֹגַהּ, וְזוֹהִי אֵשׁ שֶׁעוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ הָאֵשׁ הַפְּנִימִית בְּשִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. הָאֵשׁ הַשְּׁלִישִׁית הִיא אֵשׁ (שבחוץ) שֶׁסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ נֹגַהּ, וּבְזוֹ הָאֵשׁ הִתְחִילָה יִרְאַת הַדִּין לְהַלְקוֹת הָרְשָׁעִים.

וְאַף עַל גַּב דְּתָנֵינָן, דְּאַרְבָּעָה גְּוָונִי אֶשָּׁא נִינְהוּ, וְאִינּוּן אַרְבַּע דְּאִינּוּן חַד. אֲבָל הָכָא בְּהַהוּא אֶשָּׁא דְּקָאָמְרָן, שַׁאֲרִי דְּחִילוּ דְּדִינָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלהֶיךָ, מֵהַהוּא עוֹנְשָׁא דִּילֵיהּ.

יום ו'

וְאַף עַל גַּב שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁאַרְבָּעָה צְבָעִים שֶׁל אֵשׁ הֵם, וְאֵלּוּ אַרְבָּעָה שֶׁהֵם אֶחָד. אֲבָל כָּאן בָּאֵשׁ הַהִיא שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, מַתְחִיל פַּחַד הַדִּין, וְעַל זֶה כָּתוּב וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךְ, מֵאוֹתוֹ הָעֹנֶשׁ שֶׁלּוֹ.

וּבְהַהוּא יִרְאָה בָּעֵי לְשַׁוָּואָה רְעוּתֵיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ כַּחֲדָא, לְמִדְחַל בְּהַאי סִטְרָא, וּלְמִרְחַם בְּהַאי סִטְרָא. וּבְאִינּוּן גַּוְונִין דְּקָאָמְרָן, וְהַהוּא דְּחִילוּ לֶהוֵי לְמִדְחַל מֵעוֹנְשָׁא. דְּמַאן דְּעָבַר עַל פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, אִתְעַנָּשׁ בְּהַהוּא סִטְרָא דְּכַד שַׁארִי הַהוּא סִטְרָא לְאַלְקָאָה, לָא שָׁכִיךְ עַד דְּשָׁצֵי לֵיהּ מֵהַאי עָלְמָא, וּמֵעָלְמָא דְּאָתֵי. וּבְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְמִדְחַל מֵהַאי אֶשָּׁא, דִּדְחִילוּ שַׁרְיָיא בֵּיהּ.

וּבְאוֹתָהּ יִרְאָה צָרִיךְ לָשִׂים רְצוֹנוֹ בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה כְּאֶחָד, לְפַחֵד בְּצַד זֶה – וְלֶאֱהֹב בְּצַד זֶה, וּבְאוֹתָם גְּוָנִים שֶׁאָמַרְנוּ, וְאוֹתוֹ הַפַּחַד לִהְיוֹת פּוֹחֵד מֵעֹנֶשׁ. שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵר עַל מִצְווֹת הַתּוֹרָה נֶעֱנָשׁ בְּאוֹתוֹ צַד. שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִיל אוֹתוֹ צַד לְהַלְקוֹת, לֹא שׁוֹקֵט עַד שֶׁמְּכַלֶּה אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵהָעוֹלָם הַבָּא. וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ לִפְחֹד מֵהָאֵשׁ הַ את שֶׁשָּׁרוּי בָּהּ הַפַּחַד.

וּמִנֵּיהּ אִתְפָּשַׁט אֶשָּׁא לְבַר דְּדַחֲלָא אַחֲרָא, וְעַל דָּא כְּתִיב, (שופטים ו) לֹא תִּירָאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמוֹרִי, דְּאָסִיר לְמִדְחַל מִנֵּיהּ. וְהַאי אֶשָּׁא דִּדְחִילוּ דְּקָאָמְרָן, אִיהוּ קֹדֶשׁ וְאִשְׁתָּתַּף בִּקְדוּשָּׁה, וְהַאי אִיהוּ דְּסָחֲרָא לְהַהוּא נֹגַהּ דְּקָאָמְרָן. וְהַהִיא אֶשָּׁא אַחֲרָא דִּלְבַר, אִיהוּ דְּאִתְחַבָּר בְּהַאי לְזִמְנִין. וּלְזִמְנִין אִתְעַבָּר מִנֵּיהּ, וְלָא אִתְחֲבָּר בַּהֲדֵיהּ. וְכַד גָּרִים דְּאִתְחַבָּר בְּהַאי, כְּדֵין הוּא אֶשָּׁא דְּחָשׁוּךְ, וְאַחְשִׁיךְ וְכַסֵּי נְהִירוּ דְּאִלֵּין אַחֲרָנִין. וְסִימָנִיךְ (יחזקאל א) וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְלָא דְּקַיְּימָא תָּדִיר, וְהָא אִתְּמַר

וּמִמֶּנָּה מִתְפַּשֶּׁטֶת אֵשׁ לַחוּץ שֶׁל יִרְאָה אַחֶרֶת, וְעַל זֶה כָּתוּב (שופטים ו) לֹא תִירְאוּ אֶת אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי, שֶׁאָסוּר לִפְחֹד מִמֶּנּוּ. וְהָאֵשׁ הַזּוֹ שֶׁל יִרְאָה שֶׁאָמַרְנוּ הִיא קֹדֶשׁ וּמִשְׁתַּתֶּפֶת בִּקְדֻשָּׁה, וְזוֹהִי שֶׁסּוֹבֶבֶת אוֹתוֹ נֹגַהּ שֶׁאָמַרְנוּ. וְאוֹתָהּ אֵשׁ אַחֶרֶת שֶׁבַּחוּץ, מִתְחַבֶּרֶת בָּזוֹ לִפְעָמִים, וְלִפְעָמִים מָעֳבֶרֶת מִמֶּנָּה וְלֹא מִתְחַבֶּרֶת עִמָּהּ. וּכְשֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּתְחַבֵּר בָּזוֹ, אֲזַי הוּא אֵשׁ שֶׁל חֹשֶׁךְ, וּמַחֲשִׁיכָה וּמְכַסָּה אֶת הָאוֹר שֶׁל הָאֲחֵרוֹת הַלָּלוּ, וְסִימָנְךְ – וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְלֹא שֶׁתָּמִיד עוֹמֶדֶת, וַהֲרֵי זֶה נִתְבָּאֵר.

סוֹד הַדָּבָר – כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילָה יִרְאָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִתְעוֹרֶרֶת אַחַר כָּךְ אַהֲבָה

לְבָתַר אַהֲבָה, כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ דְּאַהֲבָה שַׁרְיָיא לְבָתַר יִרְאָה. וְרָזָא דְּמִלָּה, כֵּיוָן דְּשָׁארִי יִרְאָה עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ, אִתְּעַר לְבָתַר אַהֲבָה, דְּאִיהוּ יְמִינָא. דְּמַאן דְּפָלַח מִגּוֹ אַהֲבָה, אִתְדַּבָּק בַּאֲתָר עִלָּאָה לְעֵילָּא, וְאִתְדַּבָּק בִּקְדוּשָּׁה דְּעָלְמָא דְּאָתֵי, בְּגִין דְּהָא סָלִיק לְאִתְעַטְּרָא וּלְאִתְדַּבְּקָא בִּסְטַר יְמִינָא.

אַחַר כָּךְ הִיא אַהֲבָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ שֶׁאַהֲבָה שׁוֹרָה לְאַחַר יִרְאָה. וְסוֹד הַדָּבָר – כֵּיוָן שֶׁהִתְחִילָה יִרְאָה עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִתְעוֹרֶרֶת אַחַר כָּךְ אַהֲבָה, שֶׁהִיא יָמִין, שֶׁמִּי שֶׁעוֹבֵד מִתּוֹךְ אַהֲבָה, נִדְבָּק בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן לְמַעְלָה וְנִדְבָּק בִּקְדֻשַּׁת הָעוֹלָם הַבָּא, מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי עוֹלָה לְהִתְעַטֵּר וּלְהִדָּבֵק בְּצַד הַיָּמִין.

וְאִי תֵּימָא דְּפוּלְחָנָא דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא דְּיִרְאָה לָאו אִיהוּ פּוּלְחָנָא. פּוּלְחָנָא יַקִּירָא אִיהוּ, אֲבָל לָא סָלִיק לְאִתְדַּבְּקָא לְעֵילָּא. וְכַד פָּלַח מֵאַהֲבָה, סָלִיק וְאִתְעַטָּר לְעֵילָּא, וְאִתְדַּבָּק בְּעָלְמָא דְּאָתֵי, וְדָא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאִזְדָּמָן לְעָלְמָא דְּאָתֵי, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהָא שַׁלִיט עַל אֲתָר דְּיִרְאָה, דְּהָא לֵית מַאן דְּשַׁלִּיט עַל דַּרְגָּא דְּיִרְאָה, אֶלָּא אַהֲבָה, רָזָא דִּימִינָא.

וְאִם תֹּאמַר שֶׁעֲבוֹדָה שֶׁהִיא מִצַּד הַיִּרְאָה אֵינָהּ עֲבוֹדָה – עֲבוֹדָה נִכְבָּדָה הִיא, אֲבָל לֹא עוֹלָה לְהִדָּבֵק לְמַעְלָה. וּכְשֶׁעוֹבֵד מֵאַהֲבָה, עוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר לְמַעְלָה וְנִדְבָּק בָּעוֹלָם הַבָּא, וְזֶהוּ אָדָם שֶׁמְּזֻמָּן לָעוֹלָם הַבָּא. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁהוּא שׁוֹלֵט עַל מְקוֹם הַיִּרְאָה, שֶׁהֲרֵי אֵין מִי שֶׁשּׁוֹלֵט עַל דַּרְגַּת הַיִּרְאָה, אֶלָּא רַק אַהֲבָה, סוֹד הַיָּמִין.

וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ:

בזוהר – ספר שמות – פרשת פקודי – דף רנ"ד ע"א

כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךְ מְיַסְּרֶךָּ. וְאֵלּוּ הֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה

גַּבְרִיאֵ"ל אִיהוּ הַאי נְהוֹרָא דִּבְסִטְרָא דְּצָפוֹן, וּבְכָל אֲתָר דְּאִיהוּ מָחֵי, שָׁרֵי בֵּיהּ חֶסֶד. בְּגִין דְּגַבְרִיאֵ"ל בִּתְרֵין סִטְרִין, כָּלִיל בְּתַרְוַויְיהוּ, וְעַל דָּא, מַחְיָא וְאַסְוָותָא בֵּיהּ. בְּסִטְרָא דָּא קַיְּימָא רָזָא דִּכְתִּיב, (דברים ח) כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְיָ' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. וְאִלֵּין יִסּוּרִין דִּרְחִימוּתָא, דִּכְלִילָן בְּסִטְרָא דָּא וּבְסִטְרָא דָּא.

גַּבְרִיאֵ"ל הוּא הָאוֹר הַזֶּה שֶׁבְּצַד הַצָּפוֹן, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מַכֶּה, שָׁרוּי בּוֹ חֶסֶד, מִשּׁוּם שֶׁגַּבְרִיאֵ"ל בִּשְׁנֵי צְדָדִים, כָּלוּל בִּשְׁנֵיהֶם, וְלָכֵן מַכֶּה, וּבוֹ רְפוּאוֹת. בַּצַּד הַזֶּה עוֹמֵד סוֹד, שֶׁכָּתוּב, (דברים ח) כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךְ מְיַסְּרֶךָּ. וְאֵלּוּ הֵם יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה, שֶׁכְּלוּלִים בְּצַד זֶה וּבְצַד זֶה.

וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ:

בזוהר – ספר ויקרא – פרשת תזריע – דף נ' ע"ב

מִי שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי הַחֲבֵרִים, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁו

רִבִּי יוֹסֵי עָאל חַד יוֹמָא בְּחַד בֵּיתָא, מָטָא בַּסִּפְתָא (ס"א אטרח בטיפסא), עָאל לְגוֹ. שָׁמַע חַד קָלָא דְּאָמַר, אִתְכְּנָשׁוּ עוּלוּ, הָא חַד פְּלוּגְתָּא דִּילָן. סִיפְתוּ וְנָנְזִיק לֵיהּ עַד לָא יִנְפּוֹק, אָמְרוּ, לָא נֵיכוּל אֶלָּא אִי דִּיּוּרֵיהּ הָכָא. נָפַק רִבִּי יוֹסֵי וְדָחִיל. אָמַר, ודַּאי מַאן דְּאַעְבָּר עַל מִלּוֹי דְּחַבְרַיָּיא, אִתְחַיָּיב בְּנַפְשֵׁיהּ.

רַבִּי יוֹסֵי נִכְנַס יוֹם אֶחָד לְבַיִת אֶחָד, הִגִּיעַ לַסַּף (טרח בטפוס) וְנִכְנַס פְּנִימָה. שָׁמַע קוֹל אֶחָד שֶׁאוֹמֵר: הִתְכַּנְּסוּ וְהִכָּנְסוּ, הִנֵּה אֶחָד מֵהַיְרִיבִים שֶׁלָּנוּ. הִתְחַבְּרוּ וְנַזִּיק אוֹתוֹ לִפְנֵי שֶׁיֵּצֵא. אָמְרוּ, לֹא נוּכַל אֶלָּא אִם דִּיּוּרוֹ כָּאן. יָצָא רַבִּי יוֹסֵי וּפָחַד. אָמַר, וַדַּאי מִי שֶׁעוֹבֵר עַל דִּבְרֵי הַחֲבֵרִים, מִתְחַיֵּב בְּנַפְשׁוֹ.

אָמַר לֵיהּ רִבִּי חִיָיא, וְהָא גּוֹיִם וּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא דַּיְּירֵי בְּגַוִּיהּ, וְאִשְׁתְּלִימוּ. אָמַר לֵיהּ, אִינּוּן מִסִּטְרַיְיהוּ קָא אַתְיָין, אֲבָל מַאן דְּדָחִיל חַטָּאָה, יָכִיל לְאַתְזְקָא. וַאֲפִילּוּ אִינּוּן, אִי יְעַכְּבוּ דִּיּוּרֵיהוֹן בֵּיהּ, לָא יִפְקוּן בִּשְׁלָם. אָמַר לֵיהּ, וְהָא כְּתִיב (איוב כא) בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד. אָמַר לֵיהּ כְּגוֹן דְּהֲוָה מֵאָחֳרָא, וְאִתְבְּנֵי מִצֶּדֶק. וְקְרָא הָכִי הוּא, בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד, כְּשֶׁבָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ לָא שַׁרְיָא עֲלֵיהֶם. (ויקרא יד) וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד וְגוֹ'. וְהִגִּיד, וַיֹּאמֶר מִבָּעֵי לֵיהּ, אוֹ וַיְדַבֵּר, מַהוּ וְהִגִּיד. אֶלָּא בְּכָל אֲתַר מִלָּה דְּחָכְמְתָא הוּא, וְהָא אוּקְמוּהָ. כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבַּיִת, כְּנֶגַע, נֶגַע מִבָּעֵי לֵיהּ. נִרְאָה לִי, יֵשׁ לִי מִבָּעֵי לֵיהּ. דְּהָא כְּתִיב, וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַתְכֶם, דְּיִתְחֲזֵי לְכֹלָּא. אֲמַאי כְּנֶגַע נִרְאָה לִי.

אָמַר לוֹ רַבִּי חִיָּיא, וַהֲרֵי הַגּוֹיִם וּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם דָּרִים בְּתוֹכוֹ, וְנִשְׁלְמוּ. אָמַר לוֹ, הֵם מִצִּדָּם הֵם בָּאִים, אֲבָל מִי שֶׁיְּרֵא חֵטְא יָכוֹל לְהִנָּזֵק. וַאֲפִלּוּ הֵם, אִם יְעַכְּבוּ אֶת דִּיּוּרָם בּוֹ, לֹא יֵצְאוּ בְשָׁלוֹם. אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי כָּתוּב (איוב כא) בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד. אָמַר לוֹ, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מֵאַחֵר, וְנִבְנָה מִצֶּדֶק. וְהַפָּסוּק כָּךְ הוּא, בָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפָּחַד – כְּשֶׁבָּתֵּיהֶם שָׁלוֹם מִפַּחַד, שֵׁבֶט אֱלוֹהַּ לֹא שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם. וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד וְגוֹ' (ויקרא יד). וְהִגִּיד?! וַיֹּאמֶר הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, אוֹ וַיְדַבֵּר. מַה זֶּה וְהִגִּיד? אֶלָּא בְּכָל מָקוֹם דָּבָר שֶׁל חָכְמָה הוּא, וְהִנֵּה פֵּרְשׁוּהָ. כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. כְּנֶגַע?! נֶגַע הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! נִרְאָה לִי?! יֵשׁ לִי הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם, שֶׁיֵּרָאֶה לַכֹּל! לָמָּה כְּנֶגַע נִרְאָה לִי.

אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּהַאי עַיִּיל, אָחֳרָא אִתְגַּלְיָא. וּמְקַטְרְגָא דָּא בְּדָא. וְעַל דָּא נִרְאָה לִי, הַהוּא דְּאִתְכַּסֵּי אִתְגַּלְיָא, וּדְאִתְגַּלְיָא אִתְכַּסֵּי, וּלְבָתַר מִתְחֲזֵי לֵיהּ בְּדִיּוּקְנָא דְּהַהוּא נֶגַע דְּבֵיתָא, וְאִתְכַּסְּיָא אָחֳרָא. וְעַל דָּא וְהִגִּיד לַכֹּהֵן, דְּמִלָּה דְּחָכְמְתָא הִיא.

אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁזֶּה נִכְנָס, אַחֵר מִתְגַּלֶּה, וּמִתְגָּרִים זֶה בָּזֶה. וְעַל זֶה נִרְאָה לִי. אוֹתוֹ שֶׁהִתְכַּסָּה הִתְגַּלָּה, וְשֶׁהִתְגַּלָּה הִתְכַּסָּה, וְאַחַר כָּךְ נִרְאָה לוֹ בִּדְמוּת אוֹתוֹ הַנֶּגַע שֶׁל הַבַּיִת, וְאַחֵר מִתְכַּסֶּה. וְעַל זֶה וְהִגִּיד לַכֹּהֵן, שֶׁדְּבַר חָכְמָה הוּא.

וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ

וּכְדֵין אָתֵי כַּהֲנָא, וְיִרְמוּן בֵּיתָא, וְיִנְתְּצוּן לֵיהּ אֲבָנִין וְאָעִין וְכֹלָּא. כֵּיוָן דְּאִנְתְּצָן וְאִתְדָּכָן כֹּלָּא, מִתְבָּרְכָאן, כְּדֵין כְּתִיב, (דברים ח) וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. אִלֵּין אִקְרוּן טוֹבִים, דְּהָא קַדְמָאֵי לָאו אִינּוּן טוֹבִים, וְלָאו בִּכְלָלָא דִּקְדוּשָּׁה וְדַכְיוּ נִינְהוּ.

וְאָז בָּא הַכֹּהֵן, וְיַפִּילוּ הַבַּיִת, וִינַתְּצוּ לוֹ הָאֲבָנִים וְהָעֵצִים וְהַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁנִּתְּצוּ וְטִהֲרוּ הַכֹּל, מִתְבָּרְכִים. אָז כָּתוּב (דברים ה) וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. אֵלּוּ נִקְרָאִים טוֹבִים, שֶׁהֲרֵי הָרִאשׁוֹנִים אֵינָם טוֹבִים, וְאֵינָם בִּכְלָל שֶׁל קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה.

אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, אִי הָכִי בְּמַאי מוּקְמֵינָן קְרָא דִּכְתִּיב, (דברים ו) וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ. אִי רוּחַ מִסְאֲבָא שַׁרְיָא בְּגַוַויְיהוּ הֵיךְ מְלֵאִים כָּל טוּב. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, מְלֵאִים כָּל טוּב: בְּמָמוֹנָא, בְּכַסְפָּא, וּבְדַהֲבָא, וּבְכֹלָּא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית מה) כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְאָמַר רִבִּי יְהוּדָה, וְהָא כָּל בָּתֵּי דְּמִצְרָאֵי, מַלְּיָין חַרְשִׁין וְטַעֲוָון הֲווֹ. אֶלָּא בְּגִין עוּתְרָא דְּאַרְעָא אִתְּמַר. אוּף הָכָא בְּגִין עוּתְרָא וּמָמוֹנָא הוּא.

שבת קודש

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִם כָּךְ, בַּמֶּה מְפָרְשִׁים אֶת הַפָּסוּק שֶׁכָּתוּב, (שם ו) וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל טוּב אֲשֶׁר לֹא מִלֵּאתָ? אִם רוּחַ טֻמְאָה שׁוֹרָה בְתוֹכָם, אֵיךְ מְלֵאִים כָּל טוּב? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, מְלֵאִים כָּל טוֹב – בְּמָמוֹן, בְּכֶסֶף וּבְזָהָב, וּבַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה) כִּי טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם. וְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, וְהִנֵּה כָּל בָּתֵּי הַמִּצְרִים הָיוּ מְלֵאִים כְּשָׁפִים וְתוֹעֵבוֹת? אֶלָּא עֲבוּר הָעֹשֶׁר שֶׁל הָאָרֶץ זֶה נֶאֱמַר. אַף כָּאן עֲבוּר הָעֹשֶׁר וְהַמָּמוֹן הוּא.

שְׁלֹשׁ מֵאוֹת טְעָמִים יֵשׁ מִי שֶׁגּוֹרֵס בְּבַהֶרֶת עַזָּה, וְכֻלָּם לָמַדְתִּי מֵאָבִי

תְּרֵין עוּתְרִין נַטְלוּ יִשְׂרָאֵל, חַד כַּד נָפְקוּ מִגָּלוּתָא דְּמִצְרַיִם. וְחַד כַּד עָאלוּ לְאַרְעָא. רִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כָּל דָּא וַדַּאי הֲוָה לְאִתְקַדְשָׁא אַרְעָא, וּלְאַעְבְּרָא רוּחַ מִסְאֲבָא מֵאַרְעָא, וּמִגּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְכַד בֵּיתָא הֲוָה נָתִיץ, הֲוָה אִשְׁתְּכַח בָּהּ מָמוֹנָא, לְמִבְנֵי לֵיהּ, וּלְמַלְיָא בֵּיתֵיהּ, בְּגִין דְּלָא יִצְטָעֵר עַל בֵּיתָא, וְיִשְׁרוּן בְּדִיּוּרָא דִּקְדוּשָּׁה. (ויקרא יג) וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרָם בֶּהָרוֹת וְגוֹ'. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּסִילְתָּא דְּמוֹקְפֵי בְּבַהֶרֶת עַזָּה, חֵיזוֹ תָּנֵינָא, וּבְחֵיזוֹ אִתְּדָּן, בְּאִינּוּן גַּוְונִין. אָמַר רִבִּי יִצְחָק ש' טַעְמֵי אִית מַאן דְּגָרִיס בְּבַהֶרֶת עַזָּה. וְכֻלְּהוּ אוֹלִיפְנָא מֵאַבָּא, בַּר חֵיזוּר (חיור) חַד סָאִיב, סָהֲדָא חַד. תְּרֵין, תְּרֵי סַהֲדֵי, וְדָכֵי. מִכָּאן וּלְהָלְאָה, אֲפִילּוּ מֵאָה כִּתְרֵי, וּתְרֵי כְּמֵאָה. וְדָא אוֹלִיפְנָא לְבָתַר דִּכְתִּיב, (דברים יט) לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ וְגוֹ', עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְגוֹ'.

שְׁתֵּי עֲשִׁירֻיּוֹת נָטְלוּ יִשְׂרָאֵל, אַחַת כְּשֶׁיָּצְאוּ מִגָּלוּת מִצְרַיִם, וְאַחַת כְּשֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כָּל זֶה וַדַּאי הָיָה לְקַדֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ, וּלְהַעֲבִיר רוּחַ הַטֻּמְאָה מִן הָאָרֶץ וּמִתּוֹךְ יִשְׂרָאֵל. וּכְשֶׁהַבַּיִת הָיָה מְנֻתָּץ, הָיָה נִמְצָא בּוֹ מָמוֹן לִבְנוֹת אוֹתוֹ וּלְמַלֵּא אֶת בֵּיתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטַעֵר עַל הַבַּיִת וְיִשְׁהוּ בְדִיּוּר שֶׁל קְדֻשָּׁה. וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בְעוֹר וְגוֹ'. רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, כְּמוֹ מָקוֹם גָּבוֹהַּ שֶׁמַּקִּיף בְּבַהֶרֶת עַזָּה, מַרְאֶה שָׁנִינוּ, וּבְמַרְאֶה נִדּוֹן, בְּאוֹתָם הַגְּוָנִים. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת טְעָמִים יֵשׁ מִי שֶׁגּוֹרֵס בְּבַהֶרֶת עַזָּה, וְכֻלָּם לָמַדְתִּי מֵאָבִי, פְּרָט לְשַׂעֲרָה (לבנה) אַחַת טְמֵאָה, עֵד אֶחָד. שְׁנַיִם, שְׁנֵי עֵדִים, וְטָהוֹר. מִכָּאן וָהָלְאָה, אֲפִלּוּ מֵאָה כִּשְׁנַיִם, וּשְׁנַיִם כְּמֵאָה. וְזֶה לָמַדְנוּ לְאַחַר שֶׁכָּתוּב, (דברים יט) לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ וְגוֹ', עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְגוֹ'.

זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ:

בזוהר – ספר ויקרא – פרשת קדושים – דף פ"ב ע"א

אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה'

(ויקרא יט) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וִאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. רִבִּי חִיָּיא פָּתַח, (דברים ט) אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'. אַל תֵּפֶן. וְכִי מַאן הוּא דְּיֵימָּא לְמַלְכָּא, אַל תֵּפֶן. וְהָא כְּתִיב (איוב לד) כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ. וּכְתִיב (ירמיה כג) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְיָ', וְהָא בְּכֹלָּא אַשְׁגַּח קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל עוֹבָדִין מִסְתָּכַּל, וְעָיִיל בְּדִינָא עַל כֻּלְּהוּ, אִם טַב וְאִם בִּישׁ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר, (קהלת יב) הָאֱלֹהִים יָבִיא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע. וּמֹשֶׁה אָמַר אַל תֵּפֶן.

אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם. רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, (דברים ט) אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְגוֹ'. אַל תֵּפֶן, וְכִי מִי שֶׁיֹּאמַר לַמֶּלֶךְ אַל תֵּפֶן? וַהֲרֵי כָּתוּב (איוב לד) כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ. וְכָתוּב (ירמיה כד) אִם יִסָּתֵר אִישׁ בְּמִסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם ה', וַהֲרֵי בַּכֹּל מַשְׁגִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִסְתַּכֵּל עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים, וּמַכְנִיס בְּדִין עַל כֻּלָּם, אִם טוֹב וְאִם רָע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יב) הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל נֶעְלָם אִם טוֹב וְאִם רָע, וּמֹשֶׁה אוֹמֵר אַל תֵּפֶן?!

אֶלָּא, כַּמָה בָּעֵי בַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מְחוֹבוֹי, בְּגִין דְּלָא יֶחטֵי קָמֵי מַלְכָּא קַדִּישָׁא. תָּא חֲזֵי, בַּר נָשׁ דְּעָבִיד מִצְוָה, הַהִיא מִצְוָה סַלְּקָא, וְקַיְּימָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאָמְרָה אֲנָא מִפְּלַנְיָיא דְּעָבַד לִי. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָנֵי לָהּ קַמֵּיהּ, לְאַשְׁגְּחָא בָּהּ כָּל יוֹמָא לְאוֹטָבָא לֵיהּ בְּגִינָהּ. עָבַר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא, הַהִיא עֲבֵירָה סַלְּקָא קָמֵיהּ, וְאָמְרָה אֲנָא מִפְּלַנְיָיא דַּעֲבַד לִי, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָנֵי לָהּ, וְקַיְּימָא תַּמָּן לְאַשְׁגְּחָא בָּהּ, לְשֵׁיצָאָה לֵיהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים לב) וַיַּרְא יְיָ' וַיִנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. מַהוּ וַיַּרְא. הַהוּא דְּקַיְּימָא קַמֵּיהּ.

אֶלָּא כַּמָּה צָרִיךְ אָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵחֶטְאוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. בּא רְאֵה, בֶּן אָדָם שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה, אוֹתָהּ מִצְוָה עוֹלָה וְעוֹמֶדֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֶרֶת: אֲנִי מִפְּלוֹנִי שֶׁעָשָׂה אוֹתִי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתָהּ לְפָנָיו, לְהַשְׁגִּיחַ בָּהּ כָּל יוֹם, לְהֵיטִיב לוֹ בִּשְׁבִילָהּ. עָבַר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה – אוֹתָהּ עֲבֵרָה עוֹלָה לְפָנָיו וְאוֹמֶרֶת: אֲנִי מִפְּלוֹנִי שֶׁעָשָׂה אוֹתִי. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה אוֹתָהּ, וְעוֹמֶדֶת שָׁם לְהַשְׁגִּיחַ בָּהּ, לְכַלּוֹת אוֹתוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) וַיַּרְא ה' וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו. מַה זֶּה וַיַּרְא? אוֹתוֹ שֶׁעוֹמֵד לְפָנָיו.

תָּב בִּתְשׁוּבָה, מַה כְּתִיב. (שמואל ב יב) גַּם יְיָ' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת. דְּאַעְבָּר הַהוּא חוֹבָא מִקַּמֵּיהּ, בְּגִין דְּלָא יִסְתָּכַּל בֵּיהּ. לְאוֹטָבָא לֵיהּ. וְעַל דָּא אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, וְכֵן מֵהָכָא מַשְׁמַע, דִּכְתִּיב, (ירמיה ב) נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי.

שָׁב בִּתְשׁוּבָה – מַה כָּתוּב? (שמואל ב יב) גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךְ לֹא תָמוּת. שֶׁהֶעֱבִיר אוֹתוֹ הַחֵטְא מִלְּפָנָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכֵּל בּוֹ, לְהֵיטִיב לוֹ. וְעַל כֵּן, אַל תֵּפֶן אֶל קְשִׁי הָעָם הַזֶּה וְאֶל רִשְׁעוֹ וְאֶל חַטָּאתוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וְכֵן מִכָּאן מַשְׁמָע, שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב) נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי.

אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה:

בזוהר – ספר דברים – האדרא זוטא קדישא – דף רצ"ג ע"ב

עֵינֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ

כְּתִיב (ישעיה לג) עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה יְרוּשָׁלַ ם נָוֶה שַׁאֲנָן, וּכְתִיב (דברים יא) תָּמִיד עֵינֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְגוֹ'. דְּהָא יְרוּשָׁלַם בַּעְיָא כֵּן, דִּכְתִּיב, (ישעיה א) צֶדֶק יָלִין בָּהּ. וּבְגִין כָּךְ יְרוּשָׁלַ ם, וְלָא צִיּוֹן. דִּכְתִיב, (ישעיה א) צִיּוֹן בְּמִּשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְגוֹ', דְּכֹלָּא רַחֲמֵי.

עֵינֶיךָ, עֵינָךְ כְּתִיב, עֵינָא דְּעַתִּיקָא קַדִישָׁא, סְתִימָא דְּכֹלָּא. הַשְׁתָּא, עֵינֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, לְטָב וּלְבִישׁ, כְּמָה דְּאִתְחֲזֵי. (לסומקא ולירוקא. והכא באשגחותא חדא, כלהו אסחרן ואסתחיין בחוורא. גבינוי לא משתככין, בר כד בעיין גוונין לאשגחא) בְּגִין כָּךְ לָא אִתְקְיָימוּ בְּקִיּוּמָא תָּדִיר. וְהָתָם עֵינֶךָ תִּרְאֶינָה יְרוּשָׁלַ ם, כֹּלָּא לְטָב, כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי. דִּכְתִיב, (ישעיה נד) וּבְרַחֲמִים גְּדוֹלִים אֲקַבְּצֵךְ.

תָּמִיד עֵינֵי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה. מֵרֵשִׁית חָסֵר א' כְּתִיב, וְלָא רֵאשִׁית בְּאָלֶף. מַאן הִיא. הֵ"א דִּלְתַּתָּא. וּלְעֵילָּא כְּתִיב, (איכה ב) הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל. מַאי טַעֲמָא הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ. מִשּׁוּם דִּכְתִּיב, (ישעיה נ) אַלְבִּישׁ (דף רצ"ד ע"א) שָׁמַיִם קַדְרוּת, וְעַיְינִין בְּקַדְרוּתָא, בְּגַוְונָא אוּכָמָא אִתְחָפוּ.

מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, מֵאָן אֲתָר מִסְתַּכְּלִין בִּיְרוּשָׁלַם אִלֵּין עֵינֵי יְיָ', חָזַר וּפֵירַשׁ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, דְּהוּא דִּינָא בְּלָא אָלֶף, וְדִינָא אִתְאֲחָד מִסִּטְרָהָא, אַף עַל גַּב דְּלָאו הוּא דִּינָא מַמָּשׁ. וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה, אַחֲרִית שָׁנָה וַדַּאי דִּינָא אִשְׁתְּכַח. דְּהָא כְּתִיב, (ישעיה א) צֶדֶק יָלִין בָּהּ, דְּהִיא אַחֲרִית הַשָּׁנָה.

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*