ספר זוהר הש"ס – דְרָשָׁה של האדמו"ר מאלמין בנצרת עילית, [תמוז תשע"ג] בבית מדרש תורת אברהם , לחיזוק והתעוררות ללימוד ספר הזהר, הקדוש , לרגל וסיום דף היומי של הש"ס ולימוד זהור היומי.
להורדת הדרשה: לחץ כאן: דרשה לנצרת עילית סיום דף היומי שס עם זוהר היומי
עֶזְרִי מֵעִם הַשֵּׁם עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץסֵפֶרזוהר הש"ססיום דף היומי ש"ס ולימוד זוהר היומידְרָשָׁה וסיום נצרת עילית בבית המדרש תורת אברהם– י"א תמוז תשע"ג –חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת לְלִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ – עם דף היומי ש"סמִכָ"ק אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"איוֹצֵא לָאוֹר עַל יְדֵי "מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי"בעיה"ק בֵּית שֶׁמֶשׁ תובב"אי"א תמוז תשע"ג לפ"ק |
|
עֶזְרִי מֵעִם הַשֵּׁם עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ סֵפֶר זוהר הש"ס סיום דף היומי ש"ס ולימוד זוהר היומי דְרָשָׁה וסיום נצרת עילית בבית המדרש תורת אברהם – י"א תמוז תשע"ג – חִזּוּק וְהִתְעוֹרְרוּת לְלִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ – עם דף היומי ש"ס מִכָ"ק אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א יוֹצֵא לָאוֹר עַל יְדֵי "מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי" בעיה"ק בֵּית שֶׁמֶשׁ תובב"א י"א תמוז תשע"ג לפ"ק |
סֵפֶר
זוהר הש"ס
סיום דף היומי ש"ס ולימוד זוהר היומי
דְרָשָׁה וסיום נצרת עילית
בבית המדרש תורת אברהם
– י"א תמוז תשע"ג –
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל.
וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. בְּשֵׁם ה' נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ
בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּשֵׁם ה'
בִּרְשׁוּת הרב רבי אליהו ממן שליט"א והָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שְׁלִיטָ"א, תלמידי חכמים ועסקנים וּמְזַכֵּי הָרַבִּים שֶׁאִרְגְּנוּ אֶת הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְכָל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה שְׁלִיטָ"א, הזוכים להשתתף במעמד הקדוש הזה.
אֲנַחְנוּ מְקַוִּים שֶׁקִּדּוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַקִּבּוּץ הַזֶּה במקום הקדוש הזה, יָבִיא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּמְהֵרָה אֶת הַקִּבּוּץ גָּלֻיּוֹת כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ הָרַשְׁבִּ"י בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי בְּבִיאַת מָשִׁיחַ צִדְקֵינוּ בב"א.
אמרו בגמרא (סוכה דף מה ע"ב): ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן.
ואפילו בדורנו הפשוט בכל רגע ובכל מקום תוכלו להתקשר לנשמת הרשב"י[1] – ולזכות לישועות נפלאות, ובוודאי הרשב"י זי"ע יכיר לכם טובה ותושפעו ממקור הברכות, שכידוע שהזוהר הקדוש מגן ומציל מכל הצרות ומונע פגועים ואסונות.
מוֹרִי וְרַבּוֹתַי!!! אֵיךְ אֶפְשָׁר לְתַקֵּן, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לַהֲפֹךְ שָׁעָה אַחַת לְמֵאוֹת מִלְיוֹנֵי שָׁעוֹת שֶׁל תּוֹרָה?, וּבַמֶּה יִתְרַצֶּה תְּשׁוּבָתֵנוּ לִתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה?, וּמַה נְקַבֵּל עַל עַצְמֵנוּ כְּדֵי לִזְכּוֹת בַּדִּין וְחֶשְׁבּוֹן?
בזוה"ק כתוב שכל יהודי חייב לחדש חידושים בשבת קודש, והקב"ה שואל לנשמה מה חידשה, ואם לא חידש נמצאת בבושה גדולה, ועתה על ידי הלימוד הנפלא בזוהר הקדוש ששעה שווה שנה כדברי הכסא מלך ובשבת עולה לערך אלף שנה כדברי הבן איש חי זי"ע, ובשמחה למיליון שנה כדברי האורחות צדיקים, וביסורים כפול מאה כִּדְאִיתָא בְּאָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (פֶּרֶק ג' מִשְׁנָה ו'), רבי ישמעאל ברבי יוסי אומר… לפי שטוב לו לאדם דבר אחד בצער ממאה בריווח[2], וגם צער כבישת היצר נחשב ליסורים, ובפרט אלו שלומדים דף היומי עם הזוהר הקדוש, ואיתא בילקוט שמעוני (קהלת פרק ב – רמז תתקסח): אמר רבי חנינא בר פפא תורה שלמדתי באף נתקיימה לי.
בואו וראו היוצא מחשבון זה: שעה אחת בשבת קודש שווה מאה מיליון שנה תורה, ועוד נחשב כמו שמחדשים חידושים בתורה, וזהו בוודאי חידושים אמיתיים ותורה לשמה, ובכך כל אחד ימצא תיקון ונחת לנשמתו.
אַחַי וְרֵעִי בּוֹאוּ נִתְאַחֵד בִּדְבַר גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה!
יום זה הוא יום שמחה עצומה בפמליה של מעלה ובפמליה של מטה, ובפרט כאשר יבוא החידוש הגדול ללמוד דף זוהר היומי עם דף ש"ס היומי, זוהר היומי שהוא חיבור תורת הסוד עם תורת הנגלה, מה נכבד וגדול יום זה, יום שמחת התורה, עליונים ששו ותחתונים עלזו, הקול קול יעקב להשבית אויב ומתנקם, בפרט לעת כזאת אשר צרינו מתנשאים ומתגאים ומשמיעים דעת אפיקורסים, "מאי אהני לן רבנן", מצווים אנו לישא קולנו ברמה ובגאון "אל תראי תולעת יעקב" מה תולעת אין כוחה אלא בפה, כך ישראל אין כוחם אלא בפה.
ובזוהר פרשת פנחס -(דף רל"ח ע"א): וּמַה כָּתוּב? קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה לַה', וְלֹא מֵעֵרֶב רַב. שֶׁלֹּא נִקְרָאִים קְהִלָּה וְחִבּוּר עַד שֶׁעָבַר מֵהֶם עֵרֶב רַב. כִּבְיָכוֹל בִּזְמַן שֶׁמִּתְעָרְבִים בֵּינֵיהֶם, כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ גוֹי אֶחָד. וּמִשּׁוּם זֶה קְחוּ מֵאִתְּכֶם תְּרוּמָה, וְלֹא מִשֻּׁתָּפוּת אַחֶרֶת, שֶׁאֵינִי רוֹצֶה לְשַׁתֵּף אֲחֵרִים בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר עֵרֶב רַב הֵם מְעֹרָבִים בְּיִשְׂרָאֵל, מַה כָּתוּב? (איכה א) הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ. וְיִשְׂרָאֵל, אַחַר שֶׁעוֹבְרִים מֵהֶם אֵלּוּ, מַה כָּתוּב? שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי רוֹצֶה לָדוּר עִמָּכֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות כה) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּאֲשֶׁר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, מִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה. וַהֲרֵי בֵּאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, בִּזְמַן שֶׁעֵרֶב רַב הֵם רָאשִׁים עַל יִשְׂרָאֵל, כִּבְיָכוֹל כְּאִלּוּ (מעבירים שלטון של הקדוש ברוך הוא) עוֹשִׂים שִׁלְטוֹן בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנִכְנָסִים בְּמִשְׁפְּטֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה צוֹעֲקִים וְאוֹמְרִים, (ישעיה כו) ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעָלוּנוּ אֲדנִים זוּלָתֶךְ.
ובזוהר פרשת פנחס (דף רמ"ד ע"ב): … וּבֵאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וַהֲרֵי כָּתוּב (דברים י) אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא אָמַרְתִּי לָהֶם (שם יא) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ? וְהֵם דִּקְדְּקוּ עֲלֵיהֶם, עַד כַּזַּיִת אוֹ עַד כַּבֵּיצָה, וְאֵיךְ לֹא אֶשָּׂא לָהֶם פָּנִים?! וְחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה וְהָאָמוֹרָאִים, כָּל הַתַּלְמוּד שֶׁלָּהֶם עַל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה סִדְּרוּ אוֹתוֹ.
קָם הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, וְהֵרִים יָדָיו לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ, וְכָךְ אָמַר: קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, יְהִי רָצוֹן שֶׁלְּךְ לָתֵת לָנוּ מָזוֹן שָׁלֵם, לְתַקֵּן אֶצְלְךְ וְאֵצֶל הַמַּלְכָּה הָעֶלְיוֹנָה, [בינה] עוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו (תהלים כב) כִּי לַה' הַמְּלוּכָה וּמוֹשֵׁל בַּגּוֹיִם. וּלְגַבֵּי הַמַּלְכָּה הַשְּׁנִיָּה [מלכות] שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ פַּעַם שְׁנִיָּה, (עובדיה א) וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה. לְתַקֵּן שֻׁלְחָן שָׁלֵם מִכָּל מַעֲדַנִּים וּמִכָּל מַאֲכָלִים. וַאֲנִי מְזַמֵּן עִמְּךְ לְכָל בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וּלְבַעֲלֵי הַמִּקְרָא, וּלְבַעֲלֵי הַתַּלְמוּד, וְכָל שֶׁכֵּן לְבַעֲלֵי סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלְּךְ, כַּלָּה שֶׁלְּךְ, מַלְכָּה קְדוֹשָׁה שֶׁלְּךְ, עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה, וְהַכֹּל בִּרְשׁוּת שֶׁל עֶלְיוֹן כָּל עֶלְיוֹנִים, אֲדוֹן כָּל הָאֲדוֹנִים, מֶלֶךְ עַל כָּל הַמְּלָכִים שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה, שֶׁהוּא יָחִיד בְּלִי שֵׁנִי, וְאֵין אוֹת וּנְקֻדָּה שֶׁמִּשְׁתַּתֶּפֶת עִמּוֹ, וְלֹא שִׁנּוּי גְּוָנִים שֶׁל אֲנָשִׁים. שֶׁהוּא בַּעַל כָּל הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁל סוֹדוֹת הַהֲוָיוֹת, וְשֵׁמוֹת וְכִנּוּיִים, וְכָל סוֹדוֹת הַגְּנוּזִים שֶׁל הַחָכְמָה, שֶׁתִּפְתַּח אוֹתָם כֻּלָּם לִכְבוֹדְךְ, עֶלְיוֹן עַל כָּל הָעִלּוֹת. אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךְ שֶׁתִּפְתַּח אוֹתָם לִכְבוֹדְךְ, שֶׁכְּבוֹדְךְ הוּא מֵאָבִי וְאִמִּי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאָב שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאֵם שֶׁלָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ, וְעִמְּךְ אֵין שֻׁתָּף שֶׁל אֵם בָּעוֹלָם. – קָם זְמַן שֵׁנִי וְאָמַר, בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, נְשָׁמוֹת וְרוּחוֹת וּנְפָשׁוֹת שֶׁלָּכֶם, הִתְעוֹרְרוּ כָּעֵת כֻּלְּכֶם וְהַעֲבִירוּ שֵׁנָה מִכֶּם, שֶׁהִיא וַדַּאי מִשְׁנָה, דֶּרֶךְ פְּשָׁט שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. שֶׁאֲנִי לֹא עוֹרַרְתִּי בָּכֶם אֶלָּא בְּסוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאַתֶּם בָּהֶם (תהלים קכא) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן, עכ"ל.
הנה לנו מדברי הזוהר הנ"ל, שצריכים ישראל קדושים להתחבר בחבורה קדושה להיות שייכים להיכלא דרשב"י, ולהיבדל מהערב רב, כדי שתשרה שכינה בתוכינו, וביותר חייבים לומדי הש"ס לעסוק גם בלימוד הזוה"ק, כי כל דברי המשנה והש"ס כתובים על דרך הסוד בהעלם גדול, וגם כל נשמות התנאים והאמוראים התקבצו בכתיבת הזוה"ק, וכל שישים ריבוא נשמות ישראל כלולים בו, וכבר דיבר בקדשו בזה הרמח"ל הקדוש זי"ע.
מורי ורבותי! מְדַבְּרִים כָּאן עַל דָּבָר שֶׁמְּקָרֵב אֶת הַגְּאוּלָה וּמֵבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ, וּזְכוּת הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מְעַכֵּב מִלְּבוֹא עַל עַם יִשְׂרָאֵל ח"ו פְּצָצַת אָטוֹם. – אֵין זְמַן יוֹתֵר!!! ואין לנו כוח בירור ניצוצי הקדושה כמו כוח לימוד הזוה"ק, ומובא בשם האריז"ל, שגם הרשב"י ורבי אלעזר בנו היו בכלל עשרה הרוגי מלוכה, והראיה לזה שברח מפני הקיסר שרצה להורגו, והלך הוא ורבי אלעזר בנו להמערה, והיו צריכים הרשב"י ובנו לעשות התיקון במסירות נפשם להריגה כמו רבי עקיבא רבו של רשב"י, ולהעביר הסיגים והקמשונים וחרולים מן השדה אשר ברכו ה'. ואמר הרשב"י "אני יכול למצוא דרך משובחת וטובה לברר ניצוצי הקדושה מתוך הקליפות ולהורדת השפע מהעולמות העליונים לעולמות התחתונים, הרבה יותר חזקה מאשר מסירות נפש גופנית להריגה על קידוש השם [של רבו רבי עקיבא], וזאת על ידי מסירת נפש בתכלית הגדולה ביותר לתורה הקדושה שאטרח מאוד מאוד על לימוד התורה עם פרישות מהבלי ותענוגי עוה"ז, ואגלה סודות התורה ככל האפשר, ואפרש לכולם תכלית הבריאה כולה, ואכנס בגנזי המלך העליון כבן שנכנס בגנזי אביו, ואגלה אורות העליונים, ועל ידי האור הגדול הזה אבריח החושך הגדול מן העולם, ואבטל כל הקליפות והדינים מן הקדושה". ועל ידי מסירת נפשו לסודות התורה, וכן על ידי גילוי סודות התורה זכה להכניע הקליפות ולבטל גזירות להמשיך לעולם חיים שלום וחירות… כי כל הכוח הגדול הזה צריך אותו דוקא לדור הזה האחרון דור של ביאת המשיח, (מהרצ"א מדינוב).
הנה מבאר בשל"ה, עשרה מאמרות, מאמר ראשון, שהחבור מהזוהר היה עתיד להיות גנוז וכו' עד שיבוא הדור האחרון בסוף הימים שאז יתגלה לתחתונים, ובזכות העוסקים יבוא משיח, כי אז תמלא הארץ דעה בסבתו, אשר זו תהיה סבה קרובה לביאתו. וזהו שאמר ובגיניה ושבתם איש אל אחזתו וכו', כדי שבזכותו יגאלו ישראל, כשם שלא נגאלו ישראל ממצרים עד שהוצרך הקדוש ברוך הוא לקדשם בדם פסח ובדם מילה, כן גאולה העתידה לא תהיה הגאולה עד שיזכו לתוספות הקדושה הזו, והוא רצון האל יתברך, ואשרי הזוכה בה.
ולשון דגל מחנה אפרים פרשת שמיני: וזהו דרש דרש משה, היינו כשיתגלה (כי בכל דור ודור יש בחינת משה, ואיתא דרבי שמעון בן יוחאי היה בחינת משה), וידרוש מה שדרש כבר משה, היינו רבי שמעון בן יוחאי, ספר הזוהר, אז והנה שורף, הינו שיתבטלו כל הקליפות וממילא יהיה הגאולה שיבנה במהרה בימינו אמן סלה ועד. וגם על ידי החיבור ההוא יהיה בטול הקליפות וקלות הגלות והשבתת הקטרוגים (חסד לאברהם מעין ראשון נהר כ"ד). הכל תלוי בעסק החכמה הזאת, ומניעתנו מלהתעסק בה היא גורמת אחור ועכוב בנין בית מקדשנו ותפארתנו (הקדמת הרב חיים ויטאל לעץ חיים).
צְרִיכִים לָדַעַת שֶׁכָּל דָּבָר טוֹב, וּבִפְרָט דָּבָר כָּזֶה שֶׁכָּל הָעוֹלָם וְכָל הַגְּאוּלָה תְּלוּיָה בָּזֶה, יֶשְׁנָן הַרְבֵּה מְנִיעוֹת, אֲבָל עִם רָצוֹן חָזָק יְכוֹלִים לַעֲבֹר עַל הַכֹּל, וְיְכוֹלִים לְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים בֶּאֱמֶת עִם סִיַּיעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "כַּד בָּעַי בַּר נַשׁ לְאִתְדַכְיָיא כַּמָּה אִנּוּן דְמִזַמְנִין לֵיהּ", וְהַפֵּרוּשׁ, כַּאֲשֶׁר בֶּן אָדָם רוֹצֶה לְהִטָּהֵר כַּמָּה מַלְאָכִים עוֹזְרִים לוֹ, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ לוֹ מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ וּלְסַיֵּעַ בַּעֲדוֹ. וְלוֹמְדֵי הַזוֹהַר נִקְרָאִים מְזַכֵּי הָרַבִּים הֲכִי גְּדוֹלִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם מְטַהֲרִים נִשְׁמָתָם וְנִשְׁמַת כְּלָל יִשְׂרָאֵל, וּמַצִּילִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מִכָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת, בְּוַודְאַי כֹּחָם רַב וְעָצוּם וּבִרְכָּתָם עוֹשֶׂה פֵּרוֹת וּתְּפִלָּתָם נִשְׁמַעַת.
ב"ה שזיכה אותנו להוציא לאור תהלים עם ביאור הזוהר הקדוש שעליו נאמר "צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ" (תהילים צ"א ד'), "אֶלֶף הַמָּגֵן תָּלוּי עָלָיו כֹּל שִׁלְטֵי הַגִּבּוֹרִים", (שיר השירים ד' ד'), לו לכל משפחתו וצאצאיו, לנצח נצחים, בעולם הזה והעולם הבא. ופירותיה ופירות פירותיה עד אין סוף, שפרה ורבה, כמו זהב פרווים ששם שלמה המלך ע"ה בבית המקדש, שהיה פרה ורבה על יום מחדש. ובס"ד יחולק לרבים על מנת שילמדו בו דבר יום ביומו, כדי להרבות השפע והברכה לעם ישראל, כי כל השפע תלוי ביחוד צדיק יוסף ומלכות יהודה כדאיתא בזוה"ק (ויגש דף ר"ו:), בלשון הקודש: כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, סוֹד הָאֱמוּנָה כָּאן, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנִּמְצָא הָרָצוֹן, וְהַקֶּשֶׁר מִתְעַטֵּר יַחַד, אֲזַי שְׁנֵי עוֹלָמוֹת נִקְשָׁרִים יַחַד וּמִזְדַּמְּנִים יַחַד, זֶה לִפְתֹּחַ אֶת הָאוֹצָר – וְזֶה לְלַקֵּט וְלִכְנֹס לְתוֹכוֹ. וְאָז, כִּי הִנֵּה הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ, שְׁנֵי עוֹלָמוֹת קְדוֹשִׁים, הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן וְהָעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן.
עָבְרוּ יַחְדָּו, סוֹד הַדָּבָר – שֶׁכַּאֲשֶׁר מִתְחַבְּרִים יַחַד, אֲזַי עָבְרוּ יַחְדָּו, מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַחֲטָאִים שֶׁל הָעוֹלָם לֹא מִתְבַּטְּלִים לְהִכָּנַע עַד שֶׁמִּתְחַבְּרִים יַחַד, כַּכָּתוּב וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע, וְעַל כֵּן עָבְרוּ יַחְדָּו. עָבְרוּ – אוֹתָם הַחֲטָאִים הִתְכַּפְּרוּ, מִשּׁוּם שֶׁהִנֵּה אָז כָּל הַפָּנִים מְאִירוֹת וְכָל הַחֲטָאִים הִתְבַּטְּלוּ.
רַבִּי חִיָּיא אָמַר, הַסּוֹד הַזֶּה הוּא בְּתִקּוּן הַקָּרְבָּן… וְאָז הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ וּמִזְדַּמְּנִים יַחַד לְכַפֵּר עַל הַחֲטָאִים, לְהַעֲבִיר אוֹתָם. וְאָז הַמְּלָכִים נוֹעֲדוּ וְנִקְשָׁרִים יַחַד. עָבְרוּ יַחְדָּו, לְהָאִיר כָּל הַפָּנִים, וְשֶׁיִּהְיֶה הַכֹּל רָצוֹן אֶחָד… וְאָז, כְּשֶׁהַמְּלָכִים מִזְדַּמְּנִים שְׁנֵיהֶם בְּרָצוֹן אֶחָד, אָז הֵמָּה רָאוּ אוֹתוֹ הָרָצוֹן שֶׁל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. כֵּן תָּמָהוּ נִבְהֲלוּ נֶחְפָּזוּ, מִשּׁוּם שֶׁכָּל בַּעֲלֵי הַדִּין נִכְנָעִים וְעוֹבְרִים מִן הָעוֹלָם וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט, וְאָז קִיּוּמָם עוֹבֵר, וּמַעֲבִירִים אֶת שִׁלְטוֹנָם.
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: … וְסוֹד הַדָּבָר – יְהוּדָה וְיוֹסֵף כָּךְ הִצְטָרְכוּ לְהִתְקָרֵב יַחַד, מִשּׁוּם שֶׁיּוֹסֵף הוּא צַדִּיק, יְהוּדָה הוּא מֶלֶךְ, וְעַל כֵּן וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, מִשּׁוּם שֶׁהַקִּרְבָה שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִתְקָרְבוּ יַחַד, גָּרְמָה לְכַמָּה טוֹבוֹת בָּעוֹלָם, גָּרְמָה שָׁלוֹם לְכָל הַשְּׁבָטִים, גָּרְמָה לְשָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, גָּרְמָה לְיַעֲקֹב שֶׁהִתְקַיְּמָה רוּחוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית מה) וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. וְעַל כֵּן הַהִתְקָרְבוּת שֶׁל זֶה עִם זֶה הֻצְרְכָה בְּכָל הַצְּדָדִים, לְמַעְלָה וּלְמַטָּה, עכ"ל הזוהר הקדוש.
ובזוהר במדבר-פרשת פנחס (דף רל"ה ע"ב): וְכַאֲשֶׁר יוֹרֵד יְהֹוָ"ה לַלֵּב לְגַבֵּי אֲדנָ"י, מִתְחַבְּרִים הַדִּין בְּרַחֲמִים בַּלֵּב, שֶׁהוּא יְאֲהדוָנָהי. וְכַאֲשֶׁר עוֹלֶה שֵׁם אֲדנָי לַפֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, לְקַבֵּל שֵׁם יְהֹוָה בַּפֶּה, וּלְהִתְחַבֵּר שָׁם שְׁנֵי שֵׁמוֹת בְּחִבּוּר אֶחָד – יְאֲהדוָנָהי, כְּמוֹ שֶׁמִּתְחַבְּרִים בַּלֵּב. וּמִשּׁוּם זֶה בֵּאֲרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, מִי שֶׁאֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ אַל יִכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, אִם אֵין לָהֶם פֶּה וְלֵב שָׁוִים. (עד כאן).
והזוה"ק תורת הרשב"י בחינת צדיק ["יסוד יוסף צדיק הוי"ה" = 466 "שמעון" גם גימטריה 466 (לשון חכמים להרי"ח הטוב)], ותהלים מלכות דוד המלך ובחיבורם מיחד יסוד ומלכות – זו"ן וכל השפע תלוי בזה ומשפיע שפע רוחני וגשמי וגאולה על כל העולם כולו, ורק בלימוד של שניהם יחדיו, ובנבואת יחזקאל על הגאולה נאמר: "וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ עֵץ אֶחָד וּכְתֹב עָלָיו לִיהוּדָה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו וּלְקַח עֵץ אֶחָד וּכְתוֹב עָלָיו לְיוֹסֵף עֵץ אֶפְרַיִם וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל חֲבֵרָיו. וְקָרַב אֹתָם אֶחָד אֶל אֶחָד לְךָ לְעֵץ אֶחָד וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל פרק לז טז-יז).
התהלים נקרא זמירות על שם שמזמר את הקוצים, וכן לומדי הזוהר הקדוש נקראים מחצדי חקלא, כלומר, מתקני השדה, כדי להכשיר את העולם לקראת הגאולה השלמה, ובדורנו אנו עקבתא דמשיחא, דור אחרון, דור הגאולה, חובתינו להגביר את הקדושה העליונה, ולתקן עולם במלכות שד"י, ובזכות לימוד התהלים עם הזוהר הקדוש יתמלא העולם בחסד וברחמים ונגאל בלי צרות ונסיונות, כמו שכתב הרשב"י "שרק בזכות הזוהר יצאו ישראל מהגלות ברחמים"
זוהר תהלים גימטריה 703 = שמעון בר יוחאי
זוהר תהילים גימטריה 713 = תשובה
זהר תהלים גימטריה 697 = ברית מילה
זה בא לומר שבלימוד תהלים וזוהר זוכה לתיקון הכללי והשלם.
משפט אחד של ספר תהילים עם ביאור הזוהר יש בכוחו להחזיק את כל העולם כולו, כל העולם היה שווה להיבראות. עם כל היסורים והמכאובים, בכדי שיהודי אחד יגיד מלה או משפט אחד בספר תהילים והזוהר, ולכן צא וחשב, מה זכות התורם של ספרי תהילים עם ביאור הזוהר.
כשיהודי/ה אחד קורא תהילים עם ביאור הזהר, הרי בכל רגע שקורא, הוא מגלה אור עצום בעולם עד כסא כבודו, וזה נזקף לזכות כל מי שלומד ומזכה את הרבים בזה. ויהודי פשוט שקבל את הספר לומד וקורא, מייצר בשבילך מצוות. – אתה נח והוא מייצר מצות כמו מפעל יצור גדול שמייצר כל הזמן. ואם מספר אנשים קוראים… אתה זוכה לאינסוף מצוות. – וכל משפט של קריאת תהילים מייצרת מלאכים ששומרים עליך ומקיפים אותך ללא הפסקה… ואתה בשמים מתהלך כמו מלך ועם כבודת שומרים, וזכותך נשמרת לנצח, אז אם כל כך טוב, למה לא כולם רצים ותורמים? כי בשביל זה צריך דעת!
חז"ל הקדושים אומרים (נדרים דף מא/א): אמר אביי נקטינן אין עני אלא בדעה, במערבא אמרי דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה דא קני מה חסר דא לא קני מה קני. "דעת חסרת מה קנית?" כלומר, אם יש לך דעת יש לך הכל! ואם אין לך דעת, אז מה יש לך?.
ובספר קרן אורה (נדרים דף מא/א): "דדא ביה כוליה ביה כו' דא קני מה חסר כו'. דדא ביה קאי על מי שהוא בעל דעה בתולדתו אבל אינו די בזה כמו שאמרו ז"ל (אבות פ"ד מי"ח) ואל בינתך אל תשען כי אין לסמוך על דעתו ותולדתו, אלא צריך לקנות דעת שלימה מחכמים ונבונים. וזהו שאמרו דא קני כו' דא לא קני מה קני כי אפילו אם קני בדעתו דברים זולת קנין הידיעה לאו כלום הוא, עכ"ל. ובשביל כל זה צריך זכות גדול!!! כדאמרו חז"ל: (ברכות דף נה/א): אמר רבי יוחנן אין הקדוש ברוך הוא נותן חכמה אלא למי שיש בו חכמה שנאמר "יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה", שמע רב תחליפא בר מערבא ואמרה קמיה דרבי אבהו אמר ליה אתון מהתם מתניתו לה, אנן מהכא מתנינן לה, דכתיב "ובלב כל חכם לב נתתי חכמה".
מורי ורבותי קהל קדוש! עד מתי תהא שכינתא בגלותא? היאך לא נחוס על אבינו שבשמים?
מלך המשיח מתגולל ביסורים ומתחנן אלינו, הוא רוצה לבוא, השם יתברך רוצה לגאלנו, וכל זה תלוי רק בנו!!!
ביאת המשיח בזכות הזוהר
> בגימטריא (1434) כמנין <
לקראת בואו של משיח
[שזוהי ההכנה הטובה ביותר לבואו של המשיח – לימוד הזוהר].
רבי שמעון בר יוחאי רבי אלעזר
> בגימטריא (1435) כמנין <
ישראל יגאלו בזכות אבות
[כמו שכתוב בגמרא סוכה (דף מ"ה ע"ב): ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחאי ראיתי בני עלייה והן מועטין אם אלף הן אני ובני מהן אם מאה הם אני ובני מהן אם שנים הן אני ובני הן, עכ"ל. ובזכות הנדבקים בתורת הרשב"י זי"ע נגאל במהרה ברחמים].
ב"ה שרואים היום שפשוטי העם סיימו כבר כמה פעמים את הזוהר הקדוש ולא הולכים לישון כל לילה לפני שלומדים זוהר הקדוש, וכל זה מכוח אמונתם התמימה והטהורה. וכל הברכות[3] והישועות ניסים ונפלאות בזכות הלימוד הקדוש הזה, כי הרשב"י זי"ע כוחו רב ועצום עד כדי שאמרו עליו בזוהר הקדוש, אילו לא ניתנה תורה בסיני אלא נתן לנו השם את רבי שמעון בר יוחאי דיינו, שממנו תתגלה ותאיר לעולם התורה. (זוהר פרשת פנחס דף רמ"א).
ואפילו בדורנו הפשוט בכל רגע תוכלו להתקשר לנשמת הרשב"י – ולזכות לישועות נפלאות, ובוודאי הרשב"י זי"ע יכיר לכם טובה ותושפעו ממקור הברכות[4], שכידוע שהזוהר הקדוש מגן ומציל מכל הצרות ומונע פגועים ואסונות.
צָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ
יְהִי רָצוֹן שֶׁיְּעָרֶה הַשֵּׁם עָלֵינוּ רוּחַ טָהֳרָה, וְנִזְכֶּה לְטַהֵר לְבָבֵנוּ לַעֲבֹד לְיוֹצְרֵנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאֹדֵנוּ, כְּמוֹ שְׁהָרַעֲיָא מְהֵימְנָא מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַוְוקָא, שֶׁתּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.) עַד שֶׁיִּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ וִיקַבֵּץ נִדָּחֵנוּ וְיִּבְנֶה בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.
[[1]] כתב בספר פלא יועץ (ערך דובב) וזה לשונו: פירשו רבותינו ז"ל שכל תלמיד חכם שאומרים דבר תורה משמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר ויש לו הנאה ונחת רוח כשותה יין קונדיטון, כמו שכתוב בירושלמי מסכת שקלים,… כתוב בספרים שפעם אחת היה שמד ונגלה מוהר"מ אלשיך ז"ל בהקיץ, והציל לאחד מתוך ההפיכה, מפני סיבה שהיה לומד ספרו בתמידות, עכ"ל.
[ראה בליקוטים מכתבי הרמח"ל זצ"ל [רבי משה חיים לוצאטו] בענין כותל המערבי, סוד לוז: באדם נשאר עצם אחד בקבר הנקרא לוז, ועליו יבנה הגוף לתחית המתים. ויש שם גם חלק מן הנפש והיא נק' הבלא דגרמי. כן הוא בבית המקדש, נשאר הכותל המערבי, וה"ס זה לוז שעליו יבנה הבנין לע"ל, ואותה הקדושה השורה עליו נק' הבלא דגרמי].
ובספר תורה וחיים להרי"ח הטוב זי"ע (מערכת חת), כתב: אם אומרים חידושים של תלמיד חכם שכבר בעולם העליון, הרי הוא בא מעולם העליון לאותו מקום כמבואר בזוהר הקדוש (חלק ג' פרשת פנחס דף ר"כ ע"א), וז"ל: שמעו חד קלא דהוה אמר, פנון אתר פנון אתר לרבי פנחס בן יאיר, דאיהו גבייכו, דתנינן דכל אתר דצדיקא אתחדש ביה מלי דאורייתא, כד איהו בההוא עלמא, פקיד לההוא אתר ואתי ליה לגביה, וכל שכן כד שראן בגוויה צדיקייא אחרנין, לחדתא בההוא אתר דאמרין מלי דאורייתא, כגוונא דא דהוה אתי רבי פנחס בן יאיר למפקד לאתריה, ואשכח אלין צדיקייא מחדתין מלין דאורייתא, ואתחדש כמלקדמין ההוא מלה דרבי פנחס בן יאיר קמיה.
תרגום הזוהר: שמעו קול אחד שהיה אומר פנו מקום פנו מקום לרבי פנחס בן יאיר, שהוא בא אצלינו, שלמדנו, דבכל מקום שהצדיק חידש בו דברי תורה, כאשר הוא בעולם ההוא [העליון] פוקד לאותו מקום [בעולם הזה] ובא אליו, וכל שכן ששורין בו צדיקים אחרים לקדש אותו מקום, ולומדים שם תורה, כעין זה הנה בא רבי פנחס בן יאיר לפקוד מקומו, ומצא אלו הצדיקים מחדשין דברי תורה ונתחדש אותו דבר תורה שאמר מלפנים, רבי פנחס בן יאיר, עתה מתחדש לפניו כאן.
על ידי הפצת ספריו זוכה לישב במחיצתו בעולם הבא: המדפיס ספרים מממונו להוציא לאור תורה זוכה ויושב במחיצת התלמידי חכמים מחברי הספרים, שהרי על ידו יצא החיבור לעולם, ותרבה הדעת בכל עת, ואילו היה גנוז למקצועות המשכן בירכתיים, לא היו לומדים בו. – ב. והנה אמרו חז"ל במסכת יבמות (דף צ"ו ע"ב) שפתותיו דובבות וכו' כדאיתא שם, ולפי זה הגורם שיהיה החכם חי אחרי מותו, גם הוא זוכה ויושב במחיצתו, שהרי הוא גרם להחיותו, ואין ספק כשהוא בא לעולם הבא, החכם בעצמו עם סיעת מרחמוהי יוצאין לקראתו לקבל פניו. (הגאון מהרח"א איסטרולסה בספרו בן אברהם פרשת וישלח דף כ"ג ע"ב). (וכן שמעתי דכבר אמרה רבי יהודה חסיד זי"ע).
הספר של הצדיק הוא נשמת הצדיק: בחלום וכו' עיין שם, ונא לעיין בהסכמת הגה"צ מהרי"ח זוננפלד זכותו יגן עלינו אמן, לספר "צדקה ומשפט", אודות הוצאה לאור. (ראה עוד מהר"ח פלאגי זצ"ל בספרו "תורה וחיים", מ"ע ס' אות ריז). גם האדמו"ר מסאדיגורא זכותו יגן עלינו אמן, מביא שהציון להצדיק הוא בשביל הגוף והנפש, והספר של הצדיק הוא לנשמת הצדיק.
[[2]] כתב החפץ חיים בספר צפית לישועה – (פרק א): וידוע דאיתא באבות דרבי נתן דפעם אחת בצער שקול ממאה פעמים שלא בצער, ועבודת השם יתברך כעת היא טהורה ונקיה שאין בה מטרה לכבוד או שאר פניות, כי אדרבא נתקיים בנו בעוה"ר וסר מרע משתולל על הבריות, (פרש"י בסנהדרין צז ע"א ע"ב כל העולם אומרין עליו שוטה הוא, היינו משתולל לשון שטות), ויראי ה' ימאסו אצל כמה סוגי אנשים. ויש אנשים אשר בשביל לעשות את בניהם יהודים כשרים כדת התורה, מקבלים עליהם לחיות חיי עוני ודוחק כל ימיהם, ומשארית עמלם יפרישו שכר למלמדים ומורים שיחזקו בניהם בתורת ה'. ואינם מהגרים ממקומם למרות עוניים ודוחקם למקומות הרחוקים שהפרנסה מצויה יותר, בשביל חינוך בניהם לתורה ויראה, בודאי נוכל לומר דנחשב זה תשובה לה' בכל לב ונפש.
[[3]] כתוב בתורה (דברים כ"ח ב'): "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" האל"ה ראשי תיבות: א'נו ל'ומדי ה'זוהר ה'קדוש, ביאור: כאשר נידבק בתורה ונתקשר לנשמת הרשב"י זי"ע בלימוד הזוהר הקדוש, ומשמים יכריזו עלינו שאנו לומדי הזוהר הקדוש, אז נזכה לכל הברכות הכתובות בתורה ולגאולה שלימה בב"א.
[[4]] כל אחד רוצה שידוך טוב! פרנסה בנקל! ברכה לילדים! ועוד הצלחות ברוחניות ובגשמיות, וכאן יש לכל אחד ואחד אפשרות להמשיך עליו את נשמת הרשב"י עליו השלום ולעורר זכותו, ועל ידי כן בודאי יצליח בכל עניניו.