מבואר בזוהר הקדוש, שמשה רבינו ע"ה הוא הגואל של עם ישראל, ועימו יבוא משיח בן דוד ובן יוסף, ומשום שעיקר הגאולה היא ע"י משה רבינו ע"ה, לכן אין הגאולה, אלא בזכות עסק התורה, שהוא מעורר מאד את הגאולה. כשלומדים את תורת הצדיק, הרי מעורר את הצדיק, ובכך שפתי הצדיק דובברות בקבר, ומשה רבינו ע"ה תמיד התלונן שהוא כבד פה וכבד לשון, והיינו שלא היו עוסקים בתורתו כראוי, ולכן יש לנו להתעסק בתורת משה, שאין בה שום דברים אשר נחשבים למעשה מרכבה, אשר לא יהיו כולם ראויים ללומדים, אלא להפך, כל דבריו, המה עוסקים רק בתיקון השכינה, ולימוד המצוות, ולכן ראוי שיש לכולם לעסוק בלימוד זה קטנים וגדולים ברבים, וב"ה נזכה לגאולה הקרובה אמן.
וכתב האדמו"ר פנחס מקאריץ זצ"ל שדברי משה רבינו ע"ה בספר זה, המה נפלאים וקלים יותר מהזוהר, ואין בהם עושנים כמו בספר הזוהר, משום מעלתו של משה רבינו ע"ה וזכותו תגן עלינו. אמן.
ובענין זה איך נכתב הסםר הזה, יש אומרים שמשה רבינו נכנס בנשמת רשב"י ע"ה כנשמה יתירה אשר נכנסת בנו בשבת, ויש אומרים שמשה רבינו היה מרצה את הדבריים לפני הרשב"י, ויש אומרים שרשב"י עלה לעולם העליון והיה שם עם משה רבינו והוא אמרם בשמו בעולם הזה, כמובא ב"חסד לאברהם" בעין יעקב נה"ר ל"ב.
לקריאת הספר לחץ כאן: חלק א' רועה נאמן