אור הזהר – 777-778- לימוד הזוהר בכל ימי השנה

. אור הזהר 777-778

אור_הזוהר_777_כ_סיון_קב_הישר_מַלְכוּת_אֱדוֹם_מֶטְרְפּוֹלִין_שֶׁל_שִׁבְעִים_אֻמּוֹת

אור_הזוהר_778_לימוד_זוהר_בכל_יום_פרשת_שלח

אור הזוהר 778

יצא לאור על ידי מפעל הזוהר העולמי

לימוד הזוהר הזה בכל ימי השנה

הגה"ק אדומו"ר מגור זצללה"ה בעל שפת אמת זי"ע אמר בשם היהודי הקדוש זי"ע, אשר 'חיוב על כל אדם ללמוד בכל יום' הזוהר הקדוש פרשת שלח (חלק ג' דף קנ"ט ע"ב) בענין מרגלים, – אמר ר' שמעון מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא כו' מִפָּרָשָׁה זוֹ לָמַדְנוּ סוֹד חָכְמָה, וְנִשְׁמָעִים מִמֶּנָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְנִכְבָּדִים עיי"ש כל הענין שהוא התחזקות כנגד טענות היצר הרע המפתה את הבריות. (שיח שרפי קודש עמוד תכ"ג אות י"ט, ליקוטי יהודה פרשת שלח).

מַאֲמָר טוּב ומַעֲלַת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הַכֹּל נִמְצָא וְיֵשׁ בָּהּ בַּתּוֹרָה לְכוּ תְּרַגְּלוּ אוֹתוֹ עוֹלָם טוֹב

זוהר פרשת שלח (ח"ג דף קנ"ט ע"ב)

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, מִפַּרְשְׁתָּא דָּא אוֹלִיפְנָא רָזָא דְּחָכְמְתָא, וְאִשְׁתְּמָעוּ מִנָּהּ רָזִין עִלָּאִין וְיַקִּירִין. תָּא חֲזֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְשַׁבַּח בְּאוֹרַיְיתָא, וְאָמַר אַזִילוּ בְאוֹרְחַי, אִשְׁתַדְלוּ בְּפוּלְחַנַי, וְהָא אֲנָא מְעַיִיל לְכוֹן לְעָלְמִין טָבִין, לְעָלְמִין עִלָּאִין. בְּנֵי נָשָׁא דְּלָא יַדְעֵי, לָא מְהֵימְנֵי, וְלָא מִסְתַּכְּלֵי, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר, אֲזִילוּ אֲלִילוּ הַהוּא עָלְמָא טָבָא, הַהוּא עָלְמָא עִלָּאָה דְּכִסּוּפָא. אִינּוּן אַמְרֵי, אֵיךְ נֵיכוּל לְאַלְלָא לֵיהּ, וּלְמִנְדַּע כָּל הַאי.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מִפָּרָשָׁה זוֹ לָמַדְנוּ סוֹד חָכְמָה, וְנִשְׁמָעִים מִמֶּנָּה סוֹדוֹת עֶלְיוֹנִים וְנִכְבָּדִים. בּא וּרְאֵה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁבֵּחַ בַּתּוֹרָה וְאוֹמֵר: לְכוּ בִדְרָכַי, הִשְׁתַּדְּלוּ בַעֲבוֹדָתִי, וַהֲרֵינִי מַכְנִיסְכֶם לְעוֹלָמוֹת טוֹבִים, לְעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים. בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים, לֹא מַאֲמִינִים וְלֹא מִסְתַּכְּלִים, אוֹמֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְכוּ תְּרַגְּלוּ אוֹתוֹ עוֹלָם טוֹב, אוֹתוֹ עוֹלָם עֶלְיוֹן שֶׁל כִּסּוּפִים. הֵם אוֹמְרִים: אֵיךְ נוּכַל לְרַגֵּל אוֹתוֹ וְלָדַעַת כָּל זֶה?

מַה כְּתִיב. עֲלוּ זֶה בַנֶּגֶב, אִשְׁתְּדָּלוּ בְּאוֹרַיְיתָא, וְתֶחמוּן דְּהָא הִיא קַיְּימָא קַמַיְּיכוּ, וּמִנָהּ תִּנְדְּעוּן לֵיהּ. (במדבר יג) וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא וְגוֹ'. תֶּחמוּן מִנָּהּ הַהוּא עָלְמָא, דְּהָא יְרוּתָא דְּאַחֲסָנָא, דַּאֲנָא עָיֵיל לְכוּ בָּה. וְאֶת הָעָם הַיּוֹשֵׁב עָלֶיהָ, אִינּוּן צַדִּיקַיָּיא דִּבְגִנְתָּא דְּעֵדֶן, דְּקַיְימָן שׁוּרִין שׁוּרִין בִּיקָרָא עִלָּאָה, בְּדַרְגִּין עִלָּאִין.

מַה כָּתוּב? עֲלוּ זֶה בַּנֶּגֶב. הִשְׁתַּדְּלוּ בַתּוֹרָה וְתִרְאוּ שֶׁהֲרֵי הִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵיכֶם, וּמִמֶּנָּה תֵדְעוּ אוֹתוֹ. וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִיא וְגוֹ'. תִּרְאוּ מִמֶּנָּה אוֹתוֹ עוֹלָם, שֶׁהֲרֵי יְרֻשָּׁה שֶׁל חֵלֶק שֶׁאֲנִי מַכְנִיסְכֶם בָּהּ. וְאֶת הָעָם הַיֹּשֵׁב עָלֶיהָ – אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן, שֶׁעוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת בְּכָבוֹד עֵלְיוֹן בִּדְרָגוֹת עֶלְיוֹנוֹת.

הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה, בָּהּ תֶּחמוּ אִי זָכוּ לְכָל הַאי כַּד אַתְּקָפוּ עַל יִצְרֵיהוֹן, וְתַבְרוּ לֵיהּ, אִי לָא. אוֹ כַּד אַתְּקָפוּ בְּאוֹרַיְיתָא, לְמִלְעֵי בָּהּ יְמָמָא וְלֵילְיָא. אוֹ אִי אַרְפּוּ יְדַיְיהוּ מִנָּהּ. וְזָכוּ לְכָל הַאי. הַמְעַט הוּא אִם רָב, אִי סַגִּיאִין אִינּוּן דְּאִשְׁתָּדָּלוּ בְּפוּלְחָנִי, וְאַתְּקִיפוּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִין דְּזָכוּ לְכָל הַאי אִי לָא. (במדבר י"ג) וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָא. מִדְּאוֹרַיְיתָא תִּנְדְּעוּן מַה הָאָרֶץ. מַה הַהוּא עָלְמָא אִי אַסְגֵּי טִיבוּ עִלָּאָה לְיָתְבָהָא, אוֹ אִי אַזְעִיר מִנֵּהּ כְּלוּם. הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן, הֲאִית בָּהּ אִילָנָא דְּחַיֵּי, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין, אוֹ אִי צְרוֹרָא דְּחַיֵּי אִשְׁתְּכַח בְּגַוָּוהּ, אִם לָא.

הֶחָזָקֹ הוּא הֲרָפֶה. בָּהּ תִּרְאוּ אִם זָכוּ לְכָל זֶה כְּשֶׁהִתְגַּבְּרוּ עַל יִצְרָם וּשְׁבָרוּהוּ, אִם לֹא. אוֹ כְּשֶׁהִתְחַזְּקוּ בַתּוֹרָה לַעֲסֹק בָּהּ יוֹמָם וָלַיְלָה. אוֹ אִם הֲרָפוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנָּה, וְזָכוּ לְכָל זֶה. הַמְעַט הוּא אִם רָב, אִם רַבִּים אֵלּוּ שֶׁהִשְׁתַּדְּלוּ בַעֲבוֹדָתִי וְהִתְחַזְּקוּ בַתּוֹרָה מִשּׁוּם שֶׁזָּכוּ לְכָל זֶה, אִם לֹא. וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִיא אִם רָזָה. מֵהַתּוֹרָה תֵּדְעוּ מָה הָאָרֶץ, מָה אוֹתוֹ עוֹלָם, אִם מַרְבֶּה טוֹבָה עֶלְיוֹנָה לְיוֹשְׁבֶיהָ, אוֹ אִם מַמְעִיט מִמֶּנּוּ כְּלוּם. הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן. הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ הַחַיִּים לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אוֹ שֶׁצְּרוֹר הַחַיִּים נִמְצָא בְתוֹכָהּ, אִם לֹא.

זוהר פרשת שלח (ח"ג דף ק"ס ע"א)

וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן. (במדבר י"ג) וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, בְּנֵי נָשָׁא סַלְּקִין בְּגַוָּוהּ בַנֶּגֶב, בְּלִבָּא עַצְלָא, כְּמַאן דְּאִשְׁתְּדַל בְּמַגָּנָא, בִּנְגִּיבוּ, דְּחָשִׁיב דְּלֵית בָּהּ אֲגָר, חָמֵי דְּהָא עוּתְרָא דְּהַאי עָלְמָא אָבִיד בְּגִינָהּ, חָשִׁיב דְּכֹלָּא הוּא. בַנֶּגֶב: כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ח) חָרְבוּ הַמַּיִם, וּמְתַּרְגְמִינָן נְגִיבוּ. לְבָתַר וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן, עַד דְּאָתֵי לְאִתְחַבְּרָא בָּהּ, קָארֵי וְשָׁאנֵי בָּה.

וַיֵּעָלוּ בַּנֶּגֶב וַיָּבֹא עַד חֶבְרוֹן. וַיַּעֲלוּ בַנֶּגֶב, בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ בַּנֶּגֶב, בְּלֵב עָצֵל, כְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בְּחִנָּם, בְּיֹבֶשׁ, שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁאֵין בָּהּ שָׂכָר. רוֹאֶה שֶׁעֹשֶׁר הָעוֹלָם הַזֶּה אָבַד בִּגְלָלָהּ, חוֹשֵׁב שֶׁהוּא הַכֹּל. בַּנֶּגֶב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשיתח) חָרְבוּ הַמַּיִם, וּמְתַרְגְּמִים נְגִיבוּ. אַחַר כָּךְ – וַיָּבא עַד חֶבְרוֹן. עַד שֶׁבָּא לְהִתְחַבֵּר בָּהּ, קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה בָּהּ.

וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי (במדבר י"ג), תַּמָּן חָמֵי פְּלִיגָּן סַגִּיאִין, טָמֵא וְטָהוֹר, אָסוּר וּמוּתָּר, (נ"א כשר ופסול) עוֹנָשִׁין וְאַגָּרִין. אִלֵּין אִינּוּן אָרְחֵי דְּאוֹרַיְיתָא, דִּקְדוּקֵי אוֹרַיְיתָא. יְלִידֵי הָעֲנָק, דְּאִתְיְלִידוּ מִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה. וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה, אִלֵּין אִינּוּן שִׁבְעִין אַנְפִּין דְּאוֹרַיְיתָא, שִׁבְעִין פָּנִים אִית לָהּ, לְכָל סִטְרָא עַשְׂרָה. וְחֶבְרוֹן, דָּא אוֹרַיְיתָא, מַאן דְּאִשְׁתְּדַל בָּהּ אִקְרֵי חָבֵר. לִפְנֵי צוֹעַן מִצְרָיִם, תָּנֵינָן אוֹרַיְיתָא אִית לָקֳבֵל אוֹרַיְיתָא. וְהַיְינוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב, וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְהַאי (מלכות) חֶבְרוֹן. מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָּב נַפְקַת. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי ז) אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ. וְהַאי נִבְנְתָה שֶׁבַע שְׁנִין, דְבְּגִין כָּךְ אִקְרֵי בַּת שֶׁבַע. לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א ה) וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרָיִם.

וְשָׁם אֲחִימָן שֵׁשַׁי וְתַלְמַי, שָׁם רוֹאֶה פִלּוּגִים רַבִּים, טָמֵא וְטָהוֹר, אָסוּר וּמֻתָּר, (כשר ופסול) עֳנָשִׁים וּשְׂכָרִים. אֵלֶּה אוֹתָם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, דִּקְדּוּקֵי הַתּוֹרָה. יְלִידֵי הָעֲנָק, שֶׁנּוֹלְדוּ מִצַּד הַגְּבוּרָה. וְחֶבְרוֹן שֶׁבַע שָׁנִים נִבְנְתָה – אֵלֶּה אוֹתָם שִׁבְעִים פָּנִים שֶׁל הַתּוֹרָה. שִׁבְעִים פָּנִים יֵשׁ לָהּ, לְכָל צַד עֶשֶׂר. וְחֶבְרוֹן, זוֹ הַתּוֹרָה, מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בָּהּ נִקְרָא חָבֵר. לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם. שָׁנִינוּ, יֵשׁ תּוֹרָה מוּל תּוֹרָה, וְהַיְנוּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. וְזֶה (מלכות) חֶבְרוֹן. מִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב יוֹצֵאת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משליז) אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ. וְזוֹ נִבְנְתָה שֶׁבַע שָׁנִים, שֶׁבִּגְלַל זֶה נִקְרֵאת בַּת שֶׁבַע, לִפְנֵי צֹעַן מִצְרָיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה) וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה מֵחָכְמַת כָּל בְּנֵי קֶדֶם וּמִכָּל חָכְמַת מִצְרָיִם.

וַיָבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל(במדבר י"ג), אִלֵּין אִינּוּן מִלֵּי אַגָּדָה, דְּרָשָׁה, דְּתַּלְיָין מִסִּטְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וַיִכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְגוֹ', אוֹלְפִין מִתַּמָּן רָאשֵׁי פִּרְקִין, רָאשֵׁי מִלִּין, אִינּוּן דִּבְנֵי מְהֵימְנוּתָא, חַדָּאן בְּמִלִּין, וּמִתְבָּרְכָן מִלִּין בְּגַוַיְיהוּ, וּמִסְתַּכְּלָן שָׁרְשָׁא חַד וְעִקָרָא חַד, וְלָא אִשְׁתְּכַח בְּהוּ פִּרוּדָא. אִינּוּן דְּלָא מִשְׁתַּכְּחֵי בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא, וְלָא אוֹלְפֵי אוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, שַׁוְיָן לֵיהּ לִמְהֵימְנוּתָא בְּפִרוּדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּשָּׂאוּהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, בְּפִרוּדָא. מַהוּ בַמּוֹט. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (תהלים קכא ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ. וּמִן הָרִמּוֹנִים וּמִן הַתְּאֵנִים, כֹּלָּא שָׁוִין לְהָנֵי מִילֵי לְסִטְרָא אַחֲרָא, לְסִטְרָא דְּמִינָאֵי, לְסִטְרָא דְּפִרוּדָא.

וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכּוֹל – אֵלֶּה אוֹתָם דִּבְרֵי אַגָּדָה, דְּרָשָׁה, שֶׁתְּלוּיִים מִצַּד הָאֱמוּנָה. וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְגוֹ', לוֹמְדִים מִשָּׁם רָאשֵׁי פְרָקִים, רָאשֵׁי דְבָרִים, אוֹתָם שֶׁבְּנֵי הָאֱמוּנָה שְׂמֵחִים בִּדְבָרִים, וּמִתְבָּרְכִים דְּבָרִים בְּתוֹכָם, וּמִסְתַּכְּלִים שֹׁרֶשׁ אֶחָד וְעִקָּר אֶחָד, וְלֹא נִמְצָא בָהֶם פֵּרוּד. אוֹתָם שֶׁלֹּא נִמְצָאִים בְּנֵי אֱמוּנָה וְלֹא לוֹמְדִים תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שָׂמִים אֶת הָאֱמוּנָה בְּפֵרוּד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם, בְּפֵרוּד. מַהוּ בַמּוֹט? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קכא ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךְ. וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים, הַכֹּל שָׁוִים לִדְבָרִים אֵלֶּה לְצַד אַחֵר, לְצַד הַמִּינִים, לְצַד הַפֵּרוּד.

הֲדָא הוּא דִכְתִיב וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ. וַיָּשֻׁבוּ, תַּיְיבִין לְסִטְרָא בִּישָׁא, וְתַיְיבִין מֵאָרְחָא דִּקְשׁוֹט. אַמְרֵי, מַאי אִכְפַּת לָן. עַד יוֹמָא לָא חֲמֵינָא טַב לְעָלְמָא, אַעְמַלְנָא בָּהּ, בֵּיתָא רֵיקָם. יָתִיבְנָא בִּקְלָנָא דְּעַמָּא, וּלְהַהוּא עָלְמָא מַאן יִזְכֵּי וּמַאן יֵיעוּל לְגַוִּויהּ, טַב לָן דְּלָא אַטְרַחְנָא כּוּלֵי הַאי.

זְהִוּ שֶׁכָּתוּב וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ. וַיָּשֻׁבוּ, שָׁבִים לְצַד הָרָע וְשָׁבִים מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת. אוֹמְרִים, מָה אִכְפַּת לָנוּ? עַד הַיּוֹם לֹא רָאִינוּ טוֹב לָעוֹלָם. עָמַלְנוּ בָהּ, הַבַּיִת רֵיק, יָשַׁבְנוּ בְקָלוֹן בָּעָם, וּלְאוֹתוֹ עוֹלָם מִי יִזְכֶּה וּמִי יִכָּנֵס לְתוֹכוֹ? טוֹב לָנוּ שֶׁלֹּא טָרַחְנוּ כָּל זֶה.

וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ' (במדבר י"ג), הָא אַעְמַלְנָא וְלָאֵינָא, בְּגִין לְמִנְדַּע חוּלָקָא דְּהַהוּא עָלְמָא. וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא, טַב הוּא הַהוּא עָלְמָא עִלָּאָה, כְּמָה דְּיָדַעְנָא בְּאוֹרַיְיתָא, אֲבָל מַאן יְכִיל לְמִזְכֵּי בֵּיהּ.

וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ וְגוֹ', הֲרֵי עָמַלְנוּ וְעָיַפְנוּ בִּשְׁבִיל לָדַעַת חֵלֶק אוֹתוֹ עוֹלָם. וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִיא, טוֹב הוּא אוֹתוֹ עוֹלָם עֶלְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ בַתּוֹרָה, אֲבָל מִי יָכוֹל לִזְכּוֹת בּוֹ?

מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בַּתּוֹרָה צָרִיךְ גּוּף חָזָק שֶׁיִּהְיֶה גִּבּוֹר כַּאֲרִי מִשּׁוּם שֶׁהִיא מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם

אֶפֶס כִּי עַז הָעָם(במדבר י"ג), תַּקִּיף הוּא, דְּלָא יַחֲשִׁיב כָּל עָלְמָא כְּלָל, בְּגִין דִּיְהֵא לֵיהּ עוּתְרָא סַגִיא לְאִשְׁתַּדְּלָא בֵּיהּ, מַאן הוּא דְּיִזְכֵּי בָּהּ. וַדַּאי אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּוֹשֵׁב בָּאָרֶץ, מַאן דְּבָעֵי לְמִזְכֵּי בָּהּ, בָּעֵי לְמֶהֱוִי תַּקִּיף בְּעוּתְרָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (משלי יח כג) וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוּת. וְהֶעָרִים גְּדוֹלוֹת בְּצוּרוֹת. בָּתִּין מַלְיָין כָּל טוּבָא, דְּלָא יַחְסְרוּן מִכֹּלָּא. וְעִם כָּל דָּא וְגַם יְלִידֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם, בָּעֵי גּוּפָא תַּקִּיף, גִּיבֹּר כַּאֲרִי. (דאשתכח תמן תדירא) בְּגִין דְּהִיא מַתֶּשֶׁת חֵילֵיהּ דְּבַּר נָשׁ לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּהַהוּא אִיסוּר וְהֵתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל. מַאן יֵיכוּל לְזַכָּאָה בָּהּ.

אֶפֶס כִּי עַז הָעָם, תַּקִּיף הוּא, שֶׁלֹּא יַחֲשִׁיב כָּל הָעוֹלָם כְּלָל, מִשּׁוּם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עֹשֶׁר רַב לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ, מִי הוּא שֶׁיִּזְכֶּה בָּהּ? וַדַּאי אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ. מִי שֶׁרוֹצֶה לִזְכּוֹת בָּהּ, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בְּעֹשֶׁר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יח כג) וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת. וְהֶעָרִים גְּדֹלֹת בְּצֻרוֹת, בָּתִּים מְלֵאִים כָּל טוֹב שֶׁלֹּא יֶחֶסְרוּ מֵהַכֹּל. וְעִם כָּל זֶה, וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם, צָרִיךְ גּוּף חָזָק, גִּבּוֹר כַּאֲרִי. (שימצא שם תמיד) מִשּׁוּם שֶׁהִיא מַתֶּשֶׁת כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל בְּאוֹתוֹ אִסּוּר וְהֶתֵּר, טָמֵא וְטָהוֹר, כָּשֵׁר וּפָסוּל. מִי יָכוֹל לִזְכּוֹת בָּהּ?

וְעוֹד, (במדבר י"ג) עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. אִי יֵימָּא בַּר נָשׁ, דְּאֲפִילּוּ בְּכָל דָּא יִזְכֵּי. עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, הָא יִצְרָא בִּישָׁא, קַטֵיגוֹרָא, מְקַטְרְגָא דְּבַר נָשׁ, דְּיִשְׁתְּכַח תָּדִיר בְּגוּפָא. וְהַחִתִּי וְהָאֱמוֹרִי וְגוֹ', כַּמָה מְקַטְרְגֵי מִשְׁתַּכְּחֵי תַּמָּן. דְּלָא יָכִיל בַּר נָשׁ לְמֵיעַל בְּהַהוּא עָלְמָא כְּלָל, מַאן יִזְכֵּי לֵיהּ, וּמַאן יֵיעוּל בְּגַוִיה.

וְעוֹד, עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב. אִם יֹאמַר אָדָם שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁיִּזְכֶּה לְכָל זֶה, עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב, הֲרֵי יֵצֶר הָרָע, הַקָּטֵגוֹר, מְקַטְרֵג עַל הָאָדָם, שֶׁנִּמְצָא תָמִיד בַּגּוּף. וְהַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְגוֹ', כַּמָּה מְקַטְרְגִים נִמְצָאִים שָׁם, (כדי) שֶׁלֹּא יָכוֹל הָאָדָם לְהִכָּנֵס לְאוֹתוֹ עוֹלָם כְּלָל, מִי יִזְכֶּה בּוֹ וּמִי יִכָּנֵס לְתוֹכוֹ?

בְּמִלִּין אִלֵּין. (במדבר לב) וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. בְּגִין דְּאַפִּיקוּ שׁוּם בִּישׁ עָלָהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר וַיּוֹצִיאוּ אֶת דִּבַּת הָאָרֶץ. אִינּוּן בְּנֵי מְהֵימְנוּתָא מַאי קָא אָמְרֵי, אִם חָפֵץ בָּנוּ יְיָ וּנְתָנָה לָנוּ. כֵּיוָן דְּיִשְׁתָּדַּל בַּר נָשׁ בִּרְעוּתָא דְּלִבָּא לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לָא בָּעֵי מִנָן אֶלָּא לִבָּא, וְיִסְתַּמְרוּן הַהוּא רְשִׁימָא קַדִּישָׁא, דִּכְתִּיב, (ישעיה ס כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ.

בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ (במדבר לב) וַיָּנִיאוּ אֶת לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִשּׁוּם שֶׁהוֹצִיאוּ שֵׁם רַע עָלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ. אוֹתָם בְּנֵי הָאֱמוּנָה מָה אוֹמְרִים? אִם חָפֵץ בָּנוּ ה' [וגו'] וּנְתָנָהּ לָנוּ. כֵּיוָן שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל אָדָם בִּרְצוֹן הַלֵּב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא צָרִיךְ מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַלֵּב, וְיִשְׁמְרוּ אוֹתוֹ רִשּׁוּם קָדוֹשׁ, שֶׁכָתוּב (ישעיה ס כא) וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ.

אִם יִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה – יִמְצָא רְפוּאָה בַּכֹּל

אֲבָל, (דף ק"ס ע"ב) (במדבר י"ד) אַךְ בַּיְיָ אַל תִּמְרוֹדוּ, בָּעֵי דְּלָא יִמְרְדוּן בְּאוֹרַיְיתָא, דְּאוֹרַיְיתָא לָא בָּעֵי עוּתְרָא, וְלָא מָאנֵי דְּכַסְפָּא וְדַהֲבָא. וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, דְּהָא גּוּפָא תְּבִירָא, אִי יִשְׁתְּדַל בְּאוֹרַיְיתָא, יִשְׁכַּח אַסְוָותָא בְּכֹלָּא. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (משלי ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ. וּכְתִיב (משלי ד) וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְכָל אִינּוּן מְקַטְרְגֵי, אִינּוּן מַכְרְזָאן וְאָמְרֵי: פַּנוּ אֲתָר לִפְלָנְיָּיא עַבְדָּא דְּמַלְכָּא.

אֲבָל, אַךְ בַּה' אַל תִּמְרֹדוּ. צָרִיךְ שֶׁלֹּא תִמְרְדוּ בַתּוֹרָה, שֶׁהַתּוֹרָה לֹא צְרִיכָה עֹשֶׁר וְלֹא כְּלֵי כֶסֶף וְזָהָב. וְאַתֶּם אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ, שֶׁהֲרֵי גּוּף שָׁבוּר, אִם יִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, יִמְצָא רְפוּאָה בַּכֹּל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ג) רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶךְ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךְ. וְכָתוּב (שם ד) וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא. וְכָל אוֹתָם מְקַטְרְגִים מַכְרִיזִים וְאוֹמְרִים: פַּנּוּ מָקוֹם לִפְלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ!

תֹקֶף הַדִּין הַקָּשֶׁה – הַכֹּל זָז בִּגְלַל הַתּוֹרָה

בְּגִין כַּךְ אַל תִּירְאוּ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם, אִינּוּן בְּגַרְמַיְיהוּ מְזַמְּנָן מְזוֹנֵי בְּכָל יוֹמָא לְאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (מלכים א יז) וְאֶת הָעוֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ. וּכְתִיב (שם פסוק ד) וְהָעוֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם. מַאן צִלָּם. דָּא תּוּקְפָּא דְּדִינָא קַשְׁיָא. מַאי טַעֲמָא אַעְדֵּי. מִשּׁוּם דְּיְיָ אִתָּנוּ אַל תִּירָאוּם. כֹּלָּא אַעְדִּיאוּ בְּגִין אוֹרַיְיתָא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּאִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרַיְיתָא לִשְׁמָהּ, דְּהָא מִתְקַשְּׁרֵי בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַמָּשׁ. וְאִקְרוּן אַחִים וְרֵעִים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים קכב ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָא שָׁלוֹם בָּךְ.

בִּגְלַל זֶה אַל תִּירְאוּ, כִּי לַחְמֵנוּ הֵם. הֵם בְּעַצְמָם מְזַמְּנִים מְזוֹנוֹת בְּכָל יוֹם לְכָל אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז ד) וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךְ, וְכָתוּב (שם פ' ד) וְהָעוֹרְבִים מְבִיאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר. סָר צִלָּם מֵעֲלֵיהֶם. מַהוּ צִלָּם? זֶה תֹקֶף הַדִּין הַקָּשֶׁה. מָה הַטַּעַם סָר? מִשּׁוּם שֶׁה' אִתָּנוּ אַל תִּירָאֻם. הַכֹּל זָז בִּגְלַל הַתּוֹרָה. אַשְׁרֵי חֵלֶק אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, שֶׁהֲרֵי מִתְקַשְּׁרִים בַּקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַמָּשׁ, וְנִקְרָאִים אַחִים וְרֵעִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים קכב ח) לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.

זוהר תורה פרשת שלח

אמר ר' שמעון מפרשה זו למדנו סודות החכמה, ונשמע ממנה סודות עליונים ורמים, בוא וראה הקב"ה משבח התורה ואומר, לכו בדרכי תתיגעו בעבודתי, והרי אני מביאכם לעולמות טובים העליונים, האנשים שאינם יודעים אין מאמינים ואין מבינים, אומר הקב"ה לכו לתור עולם הטוב ההוא, עולם הנחמד ההוא, אומרים האנשים איך נוכל לתור לו ולדעת כל זה, מה כתוב עלו זה בנגב[1] התיגעו בתורה ותראו, הרי היא עומדת לפניכם, וממנה תבינו אותו.

וראיתם את הארץ מה היא וגו'. מהתורה תראו עולם ההוא, שהרי היא ירושת נחלה שאני מביאכם בה, ואת העם היושב עליה, אלו הצדיקים שבגן עדן, העומדים שורות שורות בכבוד עליון במדרגות עליונות, החזק הוא הרפה, בה תראו אם זכו לכל זה כאשר התגברו על יצרם וכבשו אותו, אם לא, או שזכו כאשר התחזקו בתורה להגות בה יום ולילה, או אם כאשר רפתה ידם ממנה זכו לכל זה, המעט הוא אם רב, אם רבים הם אלה שהתיגעו בעבודתי והתחזקו בתורה, בשביל שזכו לכל זה, אם לא.

ומה הארץ השמנה היא אם רזה. מהתורה תבינו מה הארץ, מה עולם ההוא, אם הוא משפעי טוב העליון ליושביו, או אם מגרע ממנה כלום, היש בה עץ אם אין, היש בה עץ החיים לעולם ולעולמי עולמים, או אם צרור החיים נמצא בתוכו, אם לא.

זוהר פרשת שלח (דף קס ע"א)

ויעלו בנגב ויבא עד חברון. ויעלו בנגב. האנשים נכנסים בתוכה בנגב, בלב עצל, כמי שמתיגע לחנם ביבשות, שמחשב שאין בה שכר, רואה שהעשירות של עולם הזה אבד בשבילה, מחשב שהכל הוא בנגב, כמו שכתוב חרבו המים, ותרגומו נגיבו, אחר כך ויבא עד חברון, כשבא להתחבר בה, וקורא ושונה בה.

ושם אחימן ששי ותלמי. רואה שם כמה פלוגתות, טמא וטהור, אסור ומותר, עונש ושכר, אלה הם דרכי התורה, דקדוקי התורה, ילידי הענק, שנולדו מצד הגבורה, וחברון שבע שנים נבנתה, אלה הם השבעים פנים לתורה, שבעים פנים יש לה, לכל צד עשרה, וחברון, זו התורה, שזה שמתיגע בה נקרא חבר, לפני צוען מצרים, למדנו שיש תורה כנגד תורה, והיינו תורה שבכתב ותורה שבעל פה, וחברון זה מתורה שבכתב יוצא, כמו שכתוב (משלי ז') אמור לחכמה אחותי את[2] וזו נבנתה שבע שנים, שבשביל זה נקראת בת שבע, לפני צוען מצרים, כמו שכתוב (מלכים א' ה') ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים.

בזיון גדול האיך אין מכבדים את לומדי התורה

ויבאו עד נחל אשכל. אלה הם דברי אגדה ומדרש, שתלוים מצד האמונה, ויכרתו שמם זמורה וגו', לומדים משם ראשי פרקים, ראשי דברים הם לבני האמונה, שמחים בדבריהם, ומתברכים הדברים בתוכם[3] מסתכלים בשורש אחד ועיקר אחד, ולא נמצא בהם פירוד, ואותן שאין נמצאים בני אמונה ואין לומדים תורה לשמה, גורמים להאמונה להיפרד[4] זה שכתוב וישאוהו במוט בשנים, בפירוד, מה במוט, כמו שכתוב (תהלים קכ"א) אל יתן למוט רגליך, ומן הרמונים ומן התאנים, כלם משימים דברים האלה לצד הטומאה, לצד אפיקורסת, לצד הפירוד[5] זה שכתוב וישובו מתור הארץ, וישובו, חוזרים לצד הרע, וחוזרים מדרך האמת, אומרים מה מועלת לנו, עד היום לא ראיתי טוב לעולם, יגעתי בה, וביתי ריקם, ואני יושב בביזיון העם[6] ולעולם ההוא מי יזכה ומי יכנס לתוכו, מוטב לנו שלא נטריח כל כך.

ויספרו לו ויאמרו וגו'. הרי עמלתי ויגעתי בשביל לדעת חלק של עולם ההוא, וגם זבת חלב ודבש היא, טוב היא עולם העליון ההוא, כמו שהבנתי בתורה, אבל מי יכול לזכות בו.

הלומד תורה צריך להיות חזק וגיבור וכן צריך שיהיה לו עושר בתים מלאים כל טוב שלא יסחר להם כלום

אפס כי עז העם. תקיף הוא העם, שאין כל העולם חשוב כלל, שיהיה להלומד תורה עושר רב שיוכל לעמול בתורה, מי הוא שיזכה בה, ודאי אפס כי עז העם היושב בארץ, מי שרוצה לזכות בה צריך להיות תקיף בעשירות, כמו שכתוב (משלי י"ח) ועשיר יענה עזות, והערים גדולות ובצורות, בתים מלאים כל טוב שלא יסחר להם כלום, ועם כל זה וגם ילידי הענק ראינו שם, נצרך לגוף חזק וגבור כארי, לפי שהתורה מתשת כחו של אדם, להתייגע בעניני איסור והיתר, טמא וטהור, כשר ופסול, מי יכול לזכות בה, ועוד עמלק יושב בארץ הנגב, אם יאמר האדם שאפילו בכל זה יזכה, הרי יצר הרע הקטיגור, מקטריגו של אדם הנמצא תמיד בגופו, והחתי והאמורי וגו', ועוד כמה מקטריגים נמצאים שם, שלא יכול האדם לעלות לעולם ההוא כלל, מי יזכה לו ומי יכנס בתוכו.

ויניאו את לב בני ישראל. בדברים האלה, לפי שהוציאו שם רע על התורה, כמו שכתוב ויוציאו את דבת הארץ, אבל אלה בני האמונה מה אומרים, אם חפץ בנו ה' ונתנה לנו, כיון שיעמול האדם ברצון הלב לפני הקב"ה, שאינו מבקש מאתנו אלא הלב, ולשמור אות הברית הקדוש[7] שכתוב (ישעי' ס') ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ, אבל אך בה' אל תמרודו, שמבקש לבל נמרד בתורה, שהתורה לא צריכה עשירות, ולא כלי כסף וזהב, ואתם אל תראו את עם הארץ,, שהרי גוף נשבר אם יעמול בתורה ימצא רפואה בכל, זה שכתוב (משלי ג') רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך, וכתוב ולכל בשרו מרפא, וכל אותן המקטרגים מכריזים ואומרים, פנו מקום לפלוני עבד המלך, משום זה אל תיראו, כי לחמנו הם, הם בעצמם יזמנו מזונות בכל יום לאותן העמלים בתורה, כמו שכתוב (מלכים א' י"ז) ואת העורבים צויתי לכלכלך, וכתוב והעורבים מביאים לו לחם ובשר[8] סר צלם מעליהם, מהו צלם, זה תוקף הדין הקשה, מה הטעם שסר, משום דה' אתנו אל תיראום, כי הקטיגוריא תסיר בשביל התורה, אשרי חלקם של העמלים בתורה לשמה, שהרי נקשרים בהקב"ה ממש, ונקראים אחים ורעים, זה שכתוב (תהלים קכ"ב) למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך.

[1] נגב רמז על חכמת התורה כמאמרם ז"ל (ב"ב כה.) הרוצה להחכים ידרים.

[2] חברון ענין התחברות באהבה זה לזה כאח לאחות, וכענין הכתוב מי יתנך כאח לי וגו' אשקך גם לא יבזו לי, שאין להתבייש בתלמוד תורה מן המלעיגים כי לא הביישן למד.

[3] פי' הברכה הוא להיותם כמעין המתגבר להבין דבר מתוך דבר.

[4] פי' שהשכינה מסתלקת מהם.

[5] כאמרם ז"ל שמי שלומד תורה לשמה הוא זוכה שנעשית לו סם חיים, ומי שאינו לומד התורה לשמה הוא בכלל לא זכה ונעשית לו סם המות ללמוד מדברי תורה ענינים רעים היפוך האמת, וזהו הרמז מן הרמונים ומן התאנים, פי' חלק מאותן הפירות ולא כולן, היינו שעושים להיפוך, קליפתם או כלים וזורקין הפנימיות לחוץ, דלא כרבי מאיר.

[6] שאין העם מכבד ללומדי תורה.

[7] הנה שתי אלה יסוד כל היהדות, א', להיות בעל לב טוב, כאמרם ז"ל רחמנא לבא בעי, ואז יקיים ואהבת לרעך כמוך שזה כלל כל התורה כדברי הלל, ב', לשמור אות הברית הקדוש שלא יטמא אותו במה שאסרה התורה, ועל ידי שתי אלה, כל יהודי בכלל ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ, ארץ העליונה שהוא עולם הבא.

[8] כדעה זו שבגמרא דהיינו אנשים סוחרים, ויש לפרש דקאי גם על המקטריגים.

עלון אור הזוהר 777

כ' סיון ה'תשע"ד

יָדוּעַ שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר סְלִיחוֹת בְּיוֹם כ' סִיוָן, וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם זֶה. תַּעֲנִית כ' סִיוָן קְבָעוּהוּ אַחֵינוּ בְּנֵי פּוֹלִין.

וְעִקָּר וִיסוֹד תַּעֲנִית זֶה שֶׁל כ' סִיוָן שֶׁהָיָה עֵת צָרָה לְיַעֲקֹב, גְּזֵרוֹת וּשְׁמָדוֹת גְּדוֹלוֹת בִּשְׁנַת ת"ח וְת"ט לָאֶלֶף הַשִּׁשִׁי. וְנִשְׁפַּךְ דָּמָן שֶׁל אֻמָּה קְדוֹשָׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית כְּמַיִם הַמֻּגָּרִים אָרְצָה, וְהַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּאָרֶץ בַּדּוֹר הַהוּא גָּזְרוּ עַל זֶה תַּעֲנִית וְקָבְעוּ בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת יוֹם אֶחָד בַּשָּׁנָה, וְעַל הַגְּזֵרָה שֶׁל שְׁנַת ת"ח וְת"ט יִסְּדוּ הַגְּאוֹנִים רַבּוֹתֵינוּ שֶׁהָיוּ קָרוֹב לִזְמַן הַנִּזְכָּר לְעֵיל סְלִיחוֹת שׁוֹנוֹת.

ספר

קב הישר

w וְזֹאת הַבְּרָכָה w

פֶּרֶק ק"ב

לָכֵן נִקְרֵאת מַלְכוּת אֱדוֹם"מֶטְרְפּוֹלִין" שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת(מְגִלָּה דַּף ו עַמּוּד א),כִּי הַמְּדִינָה הַזֹּאת הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת יַד הַשַּׂר שֶׁל אֱדוֹם, וְהִיא קְלִפָּה רִאשׁוֹנָה.

שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית – שֶׁהֵן רָאשֵׁי תֵבוֹת "שְׁמַע" *[א] .

אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב חָיוּ כְּמִנְיַן בָּשָׂ"ר – וְזֶהוּ הַסּוֹד "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ"

וְזֶהוּ הַסּוֹד (יִרְמִיָּה א יד) "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה", כִּי "צָפוֹן" הוּא גֵּימַטְרִיָּא "פּוֹלִין", "לִיטָא"

ועוד סודות נוראות ונפלאות

א. בַּמִּדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (פָּרָשָׁה כ יב), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר" (בְּרֵאשִׁית ג כא), בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הָיָה כָּתוּב: "כָּתְנוֹת אוֹר" – בְּאָלֶ"ף. וְהוּא תָּמוּהַּ, לָמָּה דַּוְקָא בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר הָיָה כָּתוּב "כָּתְנוֹת אוֹר" – בְּאָלֶ"ף, וְלֹא בִּשְׁאָר סִפְרֵי תּוֹרוֹת? (עַיֵּן סֵפֶר "בִּרְכַּת שְׁמוּאֵל" שֶׁחִבֵּר הַגָּאוֹן אָבִי, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי שְׁמוּאֵל קָאֵיידְנָאוֶוער זַ"ל, בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (דַּף ו טוּר ג), עַיֵּן שָׁם בְּשֵׁם הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי לֵיבּ צוּנְץ זַ"ל מַה שֶּׁכָּתַב, עַיֵּן שָׁם).

וְהַנִּרְאֶה לְתָרֵץ עַל פִּי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי מִפֶּה קָדוֹשׁ, הֲלֹא הוּא הָאִישׁ הָאֱלֹהִי, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי הֶעשִׁיל צוֹרֵף זַ"ל, שֶׁאָמַר בְּשֵׁם מְקֻבָּל אֶחָד דָּבָר נִפְלָא וְדָבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל, וְהוּא זֶה: דַּע, כִּי צְפוֹ בֶּן אֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו, הַנִּכְתָּב בַּתּוֹרָה (בְּרֵאשִׁית לו טו): "אַלּוּף צְפוֹ", הִיא הַקְלִפָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁבְּשִׁבְעִים אֻמּוֹת, וּכְנֶגְדּוֹ הִיא גַּם כֵּן בִּקְדֻשָּׁה (שְׁמוּאֵל א ט ה): "אֶרֶץ צוּף". אוֹתִיּוֹת דְּדֵין – כְּאוֹתִיּוֹת דְּדֵין [פֵּרוּשׁ: אוֹתִיּוֹת אֵלּוּ כְּאוֹתִיּוֹת אֵלּוּ]. וְהוּא הָיָה מֶלֶךְ רִאשׁוֹן, וּמֶמְשַׁלְתּוֹ הָיְתָה בִּמְדִינַת פּוֹלִין וּמְרַמֵּז לִפְלוֹנִי, כִּי פְּלוֹנִי הוּא אוֹתִיּוֹת פּוֹלִין, שֶׁהוּא גֵּימַטְרִיָּא "צְפוֹ". וְלָכֵן נִקְרֵאת מַלְכוּת אֱדוֹם "מֶטְרְפּוֹלִין" שֶׁל שִׁבְעִים אֻמּוֹת (מְגִלָּה דַּף ו עַמּוּד א), כִּי הַמְּדִינָה הַזֹּאת הִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת יַד הַשַּׂר שֶׁל אֱדוֹם, וְהִיא קְלִפָּה רִאשׁוֹנָה.

וְדַע, כִּי הַקְלִפָּה שֶׁל צְפוֹ הִיא בָּאָה מֵחֲמַת חֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְחַוָּה, וְאִילָן שֶׁאָכַל אָדָם הָרִאשׁוֹן, חִטָּה הָיָה (בְּרָכוֹת דַּף מ עַמּוּד א), כִּי חִטָּה גֵּימַטְרִיָּא כ"ב (תִּקּוּנֵי זֹהַר, תִּקּוּן טז, דַּף לא), שֶׁפָּגַם בְּחֶטְאוֹ בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה.

וְיָדוּעַ שֶׁחֵטְא שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה בַּמִּדָּה שֶׁל הוֹד, שֶׁהִיא מִדָּה הַשְּׁמִינִית, וְח' פְּעָמִים כ"ב עוֹלֶה גֵּימַטְרִיָּא קע"ו, כְּמִנְיַן "צְפוֹ". וְזֶהוּ סוֹד חַוָּה, שֶׁחֵטְא בָּא עַל יָדָהּ, כִּי הָיְתָה נִבְרֵאת מִמִּדַּת הוֹד, שֶׁהִיא מִדָּה שְׁמִינִית, וְעַל יָדָהּ הָיָה הַפְּגָם שֶׁל כ"ב אוֹתִיּוֹת, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְהִנֵּה הַנֶּעְלָם מִן "חַוָּה" כָּזֶה: חֵ"ת וָא"ו הֵ"א. קַח הַנֶּעְלָם מִן "חַוָּה" בְּמִלּוּאָהּ כָּזֶה: ת', א"ו, א' – הוּא גֵּימַטְרִיָּא ת"ח. לְרַמֵּז, שֶׁבִּשְׁנַת ת"ח לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי יִהְיֶה תִּגְבֹּרֶת הַקְלִפָּה שֶׁל צְפוֹ, שֶׁהָיָה רָאוּי לִהְיוֹת הַגְּאֻלָּה בִּשְׁנַת "בְּזֹאת יָבוֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (וַיִּקְרָא טז ג), וּבְאוֹתוֹ שָׁנָה הַרְבֵּה עֲקֵדוֹת הָיוּ בְּאֶרֶץ פּוֹלִין וְלִיטָא, כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם מִגְּזֵרוֹת רָעוֹת וְדִינִים קָשִׁים, הַנַּעֲשִׂים בְּאֶרֶץ פּוֹלִין וְלִיטָא בִּשְׁנַת "זֹאת", שֶׁנֶּהֶרְגוּ כַּמָּה רְבָבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְהַנֶּעְלָם מִן "זֹאת" כָּזֶה: זַיִ"ן, אָלֶ"ף, תָּ"ו וְהוּא: י"ן ל"ף ו', שֶׁהוּא גֵּימַטְרִיָּא "צְפוֹ", שֶׁהוּא נִרְמָז בְּסוֹד "פְּלוֹנִי" *[ב] . וְזֶהוּ הַסּוֹד (יִרְמִיָּה א יד) "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה", כִּי "צָפוֹן" הוּא גֵּימַטְרִיָּא "פּוֹלִין", "לִיטָא", וְלָכֵן הָיָה הַגְּזֵרָה דַּוְקָא בִּמְדִינָה זוֹ וּבִשְׁנַת ת"ח דַּוְקָא, וְדִבְרֵי פִי חָכָם חֵן. וְהִנֵּה יֵשׁ בְּיָדִי עוֹד דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁים, שֶׁאֵין אֲנִי רוֹצֶה לְגַלּוֹתָם בִּפְנֵי כָּל אָדָם, כִּי אִם לַצְּנוּעִין, מַה שֶּׁקִּבַּלְתִּי מִן הָאִישׁ הָאֱלֹהִי, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי הֶעשִׁיל צוֹרֵף זַ"ל.

וְדַע, כִּי "צָפוֹן" שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא "פּוֹלִין", "לִיטָא", הוּא מִנְיַן רכ"ו, בְּסוֹד (עַל פִּי תְּהִלִּים קיט פה) "כָּרוּ לִי שִׁיחָה", בַּעֲלִילוֹת שְׁקָרִים וּבַהֲרִיגַת צַדִּיקִים. וּקְלִפָּה שֶׁל עֵשָׂו הוּא יָדוּעַ בַּסְּפָרִים (עַיֵּן מִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב קכ, מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל טז) שֶׁהוּא נִקְרָא "חֲזִיר מִיָּעַר" (תְּהִלִּים פ יד), וְלָכֵן אוֹת ע' שֶׁל "יָעַר" הִיא גְּדוֹלָה בְּסֵפֶר תְּהִלִּים (שָׁם), לְרַמֵּז שֶׁתּוֹלִין בּוֹ כָּל הָע' אֻמּוֹת, וְהִיא ע' שֶׁל עֵשָׂו, שֶׁמְּרַמֵּז עַל "כָּתְנוֹת עוֹר" – בְּעַיִ"ן, שֶׁהָיָה קֹדֶם הַחֵטְא "כָּתְנוֹת אוֹר" – בְּאָלֶ"ף, כַּיָּדוּעַ לְהַמְקֻבָּלִים (עַיֵּן עֵץ חַיִּים, שַׁעַר מט פֶּרֶק ד. סֵפֶר הַלִּקּוּטִים, דַּף ו). וְלָכֵן לֶעָתִיד יְתֻקַּן הַחֵטְא, וְיִהְיֶה הַסּוֹד "כָּתְנוֹת אוֹר" – בְּאָלֶ"ף, כְּמוֹ שֶׁהָיָה קֹדֶם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן.

וְרַבִּי מֵאִיר הָיָה מִזֶּרַע נֵירוֹן קֵיסָר (עַיֵּן גִּיטִין דַּף נו עַמּוּד א), וְהָיָה מַתְחִיל לְתַקֵּן פְּגָם שֶׁל עֵשָׂו בְּסוֹד "חֲזִיר מִיָּעַר" – בְּעַיִ"ן. וּכְשֶׁתִּכְתֹּב "חֲזִיר מִיָּאַר" – בְּאָלֶ"ף, הוּא אוֹתִיּוֹת "מֵאִיר". וּכְשֶׁיְּתֻקַּן עֵשָׂו, אָז יִהְיֶה "כָּתְנוֹת אוֹר" – בְּאָלֶ"ף. וְלָכֵן הָיָה בְּתוֹרָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר כָּתוּב "כָּתְנוֹת עוֹר" בְּאָלֶ"ף כָּזֶה: "כָּתְנוֹת אוֹר", וְקַל לְהָבִין. וְזֶהוּ הַסּוֹד: "חֲזִיר" הוּא גֵּימַטְרִיָּא רכ"ה, כְּמִנְיַן כָּרָה, וְעִם הָאָלֶ"ף שֶׁל "מִיָּעַר", שֶׁהוּא עָתִיד לִהְיוֹת "מִיָּאַר" – בְּאָלֶ"ף, הוּא רכ"ו, כְּמִנְיַן "כָּרוּ לִי שׁוּחָה". וְהָאֻמּוֹת שֶׁכּוֹרִים שׁוּחָה תַּחְתֵּינוּ, יִהְיוּ לֶעָתִיד בְּטֵלִין כְּשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, כְּשֶׁיְּתֻקַּן הַחֵטְא, וְיִהְיוּ "כָּתְנוֹת אוֹר" – בְּאָלֶ"ף, וְקַל לְהָבִין.

וְהִנֵּה נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ, כִּי "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (יִרְמִיָּה א יד), וְלָכֵן כְּשֶׁתָּבוֹא הַגְּאֻלָּה, תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה תְּחִלָּה בִּמְדִינוֹת צָפוֹן, שֶׁהוּא פּוֹלִין, לִיטָא, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שִׁיר הַשִּׁירִים ד טז) "עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן", כִּי בִּתְחִלָּה יִהְיֶה הִתְעוֹרְרוּת הַגְּאֻלָּה מִצַּד צָפוֹן, וְאַחַר כָּךְ "וּבוֹאִי תֵימָן", וְאַחַר כָּךְ יִזְכֶּה כְּלַל יִשְׂרָאֵל לְרַב טוּב הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים.

וְהִנֵּה כָּתַבְנוּ לְעֵיל, דְּמִכֹּחַ חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן נַעֲשָׂה מִן אוֹת אָלֶ"ף אוֹת עַיִ"ן, וְזֶהוּ בְּתֵבוֹת "כָּתְנוֹת עוֹר", שֶׁהָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת "אוֹר" – בְּאָלֶ"ף, וְלָכֵן "נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" (מִשְׁלֵי טז כח), כַּמְבֹאָר עִנְיָן זֶה בְּכַמָּה סִפְרֵי מְקֻבָּלִים (עַיֵּן שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית חֵלֶק א, מַאֲמַר בֵּית דָּוִד, דַּף טז.), וְהָאָבוֹת תִּקְּנוּ חֵטְא וּפְגָם זֶה עַל יְדֵי שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת: שַׁחֲרִית, מִנְחָה, עַרְבִית – שֶׁהֵן רָאשֵׁי תֵבוֹת "שְׁמַע" *[ג] .

וְהִנֵּה יָדוּעַ (עַיֵּן זֹהַר חֵלֶק א, דַּף קסז עַמּוּד א, וְתִקּוּנֵי זֹהַר בְּסוֹפוֹ, תִּקּוּן י, דַּף קמז עַמּוּד ב), שֶׁמִּכֹּחַ חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן גָּבְרוּ שְׁתֵּי קְלִפּוֹת: שׁוֹר וַחֲמוֹר, וַחֲמוֹר הוּא קְלִפַּת יִשְׁמָעֵאל, וְשׁוֹר הוּא קְלִפַּת אֱדוֹם, וְתֵבוֹת "אֱדוֹם", "יִשְׁמָעֵאל" הֵן גֵּימַטְרִיָּא תק"ב, כְּמִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁהָיוּ הָאָבוֹת חַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אַבְרָהָם הָיָה חַי קע"ה שָׁנִים, יִצְחָק – ק"פ שָׁנִים, יַעֲקֹב – קמ"ז שָׁנִים, קע"ה וְק"פ וְקמ"ז – צָרְפֵם יַחַד – יִהְיוּ תק"ב שָׁנִים, כִּי הָאָבוֹת הֵן בִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד הַקְלִפָּה. וְזֶהוּ הַסּוֹד (שְׁמוֹת כב ל) "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה **[ד] לֹא תֹאכֵלוּ", כִּי "בָּשָׂר" הוּא גַּם כֵּן גֵּימַטְרִיָּא תק"ב, וְקַל לְהָבִין.

עֲמָלֵק גֵּימַטְרִיָּא ר"ם

וְהִנֵּה זֶה יָדוּעַ, שֶׁ"רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" (בַּמִּדְבָּר כד כ), מִזֶּרַע עֵשָׂו הָרָשָׁע, וְיֵשׁ לוֹ אֲחִיזָה בְּאֵל אַחֵר, כִּי "עֲמָלֵק" הוּא גֵּימַטְרִיָּא ר"מ – כְּמִנְיַן "אֵל אַחֵר" (שְׁמוֹת לד יד), שֶׁהוּא גַּם כֵּן גֵּימַטְרִיָּא ר"מ, וּכְנֶגְדּוֹ בַּקְּדֻשָּׁה הוּא "רוּחַ י-ה-ו-ה" (שׁוֹפְטִים יא כט). וְהִנֵּה כְּנֶגֶד שְׁתֵּי קְלִפּוֹת שׁוֹר וַחֲמוֹר, יֵשׁ בַּקְּדֻשָּׁה מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, דְּהוּא יִתְגַּבֵּר עַל הַקְלִפָּה שֶׁל חֲמוֹר בְּסוֹד (זְכַרְיָה ט ט): "עָנִי וְרוֹכֵב עַל הַחֲמוֹר", וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִקְּרֵי "שׁוֹר", כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דְּבָרִים לג יז): "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ".

וְהִנֵּה אִיתָא בַּזֹּהַר (עַיֵּן חֵלֶק ג דַּף קכד עַמּוּד ב, וְזֹהַר חָדָשׁ רוּת, דַּף קא עַמּוּד ב), כִּי מִבֵּין שְׁתֵּי הַקְּלִיפּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, דְּהַיְנוּ מִקְּלִפּוֹת שׁוֹר וַחֲמוֹר, יָצָא קְלִפָּה אַחַת הַנִּקְרֵאת "צֶפַע", כִּי "מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע" (יְשַׁעְיָה יד כט), וְ"צֶפַע" גֵּימַטְרִיָּא "עֲמָלֵק" – ר"מ, וְלָכֵן צְרִיכִין אָנוּ לִכְתֹּב בְּסֵפֶר תּוֹרָה בְּמֵי עָפָץ(עַיֵּן גִּיטִין דַּף יט עַמּוּד א) שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת "צֶפַע" בְּהִפּוּךְ אָתְוָן, וּבָזֶה אָנוּ מַכְנִיעִין הַקְּלִפָּה שֶׁל צֶפַע, מַה שֶּׁאָנוּ כּוֹתְבִין הַסֵּפֶר תּוֹרָה בְּמֵי עֲפָצִין.

וְנָחָשׁ הוּא רָאשֵׁי תֵבוֹת: נָחָשׁ, חֲמוֹר, שׁוֹר – שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ קְלִפּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת שֶׁבְּשִׁבְעִים אֻמּוֹת. וּקְלִפּוֹת "שׁוֹר" "חֲמוֹר" – גֵּימַטְרִיָּא "צָרַעַת". וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בְּרֵאשִׁית רַבָּה כ ד): הַנֵּי סִלְעִין דְּנָחָשׁ הִיא צָרַעַת [פֵּרוּשׁ: אוֹתָם כְּתָמִים שֶׁבַּנָּחָשׁ (שֶׁהוּא מְנֻמָּר חֲבַּרְבּוּרוֹת עֲגוּלוֹת וְנִרְאָה כִּסְלָעִים) הִיא צָרַעַת], וּלְפִי שֶׁהַנָּחָשׁ דִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע, נִלְקָה בְּצָרַעַת.

וְהִנֵּה קְלִפַּת צְפוֹ בֶּן אֱלִיפַז, בֶּן עֵשָׂו, שֶׁהַשַּׂר שֶׁלּוֹ הוּא סמא"ל וְלִילִית הָרְשָׁעָה, עָשׂוּ בְּקִטְרוּגָם חֻרְבָּן גָּדוֹל בְּאֶרֶץ פּוֹלִין וְלִיטָא כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל, וְלָקְחוּ הַשּׂוֹנְאִים, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הַסִּפְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּכְתָּבִים בִּקְדֻשָּׁה עַל גַּבֵּי הָעוֹר מִצַּד בָּשָׂר, שֶׁהוּא גֵּימַטְרִיָּא תק"ב, וְלֹא עַל גַּבֵּי דּוּכְסוּסְטוּס, שֶׁהוּא מִצַּד הַשְּׂעָרוֹת, וְנִכְתָּב דַּוְקָא בְּמֵי עָפָץ, שֶׁהוּא נֶגֶד קְלִפַּת עֲמָלֵק. וְלָכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (עֲבוֹדָה זָרָה דַּף יח עַמּוּד א) בְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף עִם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן, אוֹתִיּוֹת פּוֹרְחוֹת וְהַקְּלָף לְחוּד נִשְׂרַף. וְכֵן בִּגְזֵרוֹת פּוֹלִין הָיוּ נִשְׂרָפִים כַּמָּה אֲלָפִים סִפְרֵי תּוֹרָה, שֶׁאוֹתִיּוֹתֵיהֶן פָּרְחוּ, וְהַקְּלָף וְהָעָפָץ נִשְׂרַף. וְהַשּׂוֹנְאִים אֵינָם יוֹדְעִים, שֶׁמִּכֹּחַ זֶה אֵין לָהֶם שׁוּם אֲחִיזָה בַּקְּדֻשָּׁה, כִּי הַתּוֹרָה צִוְּתָה (שְׁמוֹת כב ל) "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ" – בַּאֲכִילָה הוּא אָסוּר, אֲבָל מֻתָּר לִכְתֹּב עַל גַּבֵּי עוֹר נְבֵלָה וּטְרֵפָה, וּבָזֶה הָיָה לָהֶם אֲחִיזָה בַּקְּדֻשָּׁה, וְאַחַר שֶׁנִּשְׂרְפוּ הַסִּפְרֵי תּוֹרָה – מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם נִתְמַעֲטוּ כֹּחַ הַקְּלִפּוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל, וְיַפְרִיחַ כֹּחַ שׁוֹר וַחֲמוֹר שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה, שֶׁיָּבוֹאוּ תְּרֵין מְשִׁיחִין: מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְהַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה יֵרֵד לְמַטָּה.

בֵּית הַמִּקְדָשׁ יַעֲמֹד עַל אַרְבָּעָה הָרִים: הַר סִינַי, הַר הַכַּרְמֶל, הַר תָּבוֹר, הַר חֶרְמוֹן

ב. עַל כֵּן כְּדֵי לְסַיֵּם בְּדִבְרֵי נֶחָמָה, אֶכְתֹּב קְצָת בַּבִּנְיָן שֶׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָתִיד לַעֲמֹד בִּירוּשָׁלַיִם: יִהְיֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִילִין עַל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִילִין, וְיִהְיֶה בָּנוּי מִכָּל אֲבָנִים טוֹבוֹת וִיקָר, וּשְׁלֹשָׁה חוֹמוֹת יַקִּיפוּהוּ: אַחַת – חוֹמָה שֶׁל כֶּסֶף, וְאַחַת – שֶׁל זָהָב, וְאַחַת – שֶׁל אֲבָנִים טוֹבוֹת מְאִירִים בְּכָל מִינֵי צִבְעוֹנִים. וְכָל חוֹמָה תִּהְיֶה רְחָבָה שֵׁשׁ אַמּוֹת, וְחוּץ לַשָּׁלֹשׁ חוֹמוֹת יִהְיֶה חוֹמַת אֵשׁ סְבִיבוֹ, וְאֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה וּשְׁמוֹנִים מִגְדָּלִים שֶׁל אֶבֶן יְקָר יִהְיֶה שָׁם, וּבֵין מִגְדָּל וּמִגְדָּל יִהְיֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שְׁעָרִים, וְכָל שַׁעַר וָשַׁעַר יִהְיֶה מֵאֶבֶן יְקָר, וְאַלְפַּיִם וְשָׁלֹשׁ בְּרֵכוֹת מַיִם חַיִּים יֵצְאוּ מִתַּחַת הֶהָרִים שֶׁהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה עוֹמֵד עֲלֵיהֶם, וְהַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ יִהְיֶה בָּנוּי עַל אַרְבָּעָה הָרִים, וְאֵלּוּ הֵן: הַר סִינַי, הַר כַּרְמֶל, הַר תָּבוֹר, הַר חֶרְמוֹן.

בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הַשְּׁלִישִׁי יֵרֵד בָּנוּי וּמְשֻׁכְלָל מִן הַשָּׁמַיִם

ג. וְקַרְתָּא דִּירוּשָׁלַיִם יִהְיֶה אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה עַל אַרְבַּע מֵאוֹת פַּרְסָה. וּכְשֶׁיֵּרֵד הַמִּקְדָּשׁ שֶׁל מַעְלָה לְמַטָּה, אָז אַחַר כָּךְ יְקַבֵּץ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, וְאָז נְשׁוֹרֵר שִׁיר חָדָשׁ, וְיִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעוֹשָׂיו, וּבְנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְּמַלְכָּם, וְהַשָּׂטָן וְהַקְּלִפּוֹת יְבֻטְּלוּ מִן הָעוֹלָם בְּבִיאַת מְשִׁיחֵנוּ, כִּי הַכֹּל יִהְיֶה מְתֻקָּן, וְהַיֵּצֶר הָרָע יִהְיֶה בָּטֵל, וְאָז נִזְכֶּה כֻּלָּנוּ לְ"כָּתְנוֹת אוֹר" – בְּאָלֶ"ף, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (יְשַׁעְיָה ס יט): "וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם", אָמֵן, כֵּן יְהִי רָצוֹן.

v v v

[א]*) שְׁמַ"ע בְּגִימַטְרִיָּא שְׁ'חִטָּה, מִ'קְוֶה, עֵ'רוּב.

[ב]*) יָדוּעַ שֶׁנָּהֲגוּ לוֹמַר סְלִיחוֹת בְּיוֹם כ' סִיוָן, וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לְהִתְעַנּוֹת בְּיוֹם זֶה. תַּעֲנִית כ' סִיוָן קְבָעוּהוּ אַחֵינוּ בְּנֵי פּוֹלִין.

רַבֵּינוּ הַגָּאוֹן שַׁבְּתַי כֹּהֵן (בַּעַל הַשַּׁ"ךְ זַ"ל, וְנִדְפְּסוּ בְּסוֹף סְלִיחוֹת בְּאַמְשְׂטֶרְדַאם שְׁנַת תי"א. וּמִקֹּדֶם כָּתַב רַבֵּינוּ הַשַּׁ"ךְ מַאֲמָר הַנִּקְרָא בְּשֵׁם מְגִלָּה עָפָה סִפּוּר מַעֲשֶׂה הַגְּזֵרוֹת רָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, בְּאֶרֶץ אוּקְרַינָא וָואלִין וּפָאדַלְיָא וְלִיטָא). גַּם רַבֵּינוּ בַּעַל "תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב" חִבֵּר סְלִיחוֹת לְכ' סִיוָן וְנִדְפַּס בִּפְרָאג.

עַיֵּן "מָגֵן אַבְרָהָם" סִימָן תק"פ סק"ט, דִּבְיוֹם כ' סִיוָן הָיוּ הַרְבֵּה צָרוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת, וְהַרְבֵּה נוֹהֲגִין לוֹמַר סְלִיחוֹת וְזֶה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: "בִּשְׁנַת ת"ח נֶחְרְבוּ הַרְבֵּה קְהִלּוֹת גְּדוֹלוֹת בְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּסְלִיחוֹת שֶׁחִבֵּר בַּעַל הַשַּׁ"ךְ עַל כֵּן נוֹהֲגִים לְהִתְעַנּוֹת בְּכָל מַלְכוּת פּוֹלִין".

וּבְסוֹף סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ "אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל" כָּתַב וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כ' סִיוָן הוּא הַתְחָלָה עַד יוֹם כִּפּוּר, אִם מְקַיֵּם זֶה כָּרָאוּי, אֲזַי יוּכַל לְקַיֵּם יוֹם כִּפּוּר כָּרָאוּי וְנָכוֹן. וְסִימָנָךְ – "כִּי יָד עַל כֵּ"ס יָ"הּ", "כֵּ"ס" רָאשֵׁי תֵבוֹת כ' סִיוָן, "יָ"הּ" – יוֹם הַכִּפּוּרִים". עכלה"ק.

וּבְסֵפֶר "יַלְקוּט אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל" (עַמּוּד קסה אוֹת נח) הֵבִיא, שֶׁכ' סִיוָן אָמְרוֹ הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מֵאַפְּטָא זַצַ"ל בְּהִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה וְהָיָה דּוֹרֵשׁ בְּאוֹתוֹ יוֹם דְּרוּשׁ גָּדוֹל לְהִתְעוֹרְרוּת, וְהָיוּ הַיְּלָלוֹת וְהַבְּכִיּוֹת בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ אָז יוֹתֵר מִתִּשְׁעָה בְּאָב.

וּבְסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ "יִשְׂמַח מֹשֶׁה" עַל מְגִלַּת אֶסְתֵּר כָּתַב עַל פָּסוּק (שָׁם ט כח) "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם, וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל" וְגוֹ', הִנֵּה כֶּפֶל הָעִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת. וְנִרְאֶה לִי עַל פִּי מַה שֶּׁשָּׁמַעְתִּי, כִּי הַמָּסוֹרוֹת הִיא תָּ"ו וַתִּכְתֹּב גְּדוֹלָה, וְח' שֶׁל חוּ"ר גְּדוֹלָה הוּא ת"ח, רֶמֶז שֶׁאוֹתָהּ הַגְּזֵרָה שֶׁהָיְתָה אָז רָאוּי לִהְיוֹת נִכְתָּב עַל שְׁנַת ת"ח וְהָבֵן. וְעַל פִּי זֶה א"שׁ הָרֶמֶז שֶׁשָּׁמַעְתִּי כִּי יָד עַל כֵּ"ס הוּא רָאשֵׁי תֵבוֹת כ' סִיוָן עַד כָּאן שָׁמַעְתִּי, כִּי שַׁיָּךְ לְזֶה מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק, כִּי הֲלֹא הִיא גְּזֵרַת עֲמָלֵק, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וַיִּשְׁמַע חָכָם וְיוֹסִיף לֶקַח, דְּאַף שֶׁהָיָה נִגְזַר אָז כְּלָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְת"ח לֹא הָיָה כְּלָיָה, נִרְאֶה לִי שֶׁהַכְּלָיָה הָיָה נִגְזַר בְּדֶרֶךְ זֶה כַּמָּה נְפָשׁוֹת מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ רְאוּיִים לִהְיוֹת בְּי"ג בַּאֲדָר שֶׁשָּׁבְרוּ אוֹיְבֵי הַיְּהוּדִים, נִגְזַר שֶׁנְּפָשׁוֹת בְּמִנְיָן זֶה יֵהָרְגוּ, וּמִמֵּילָא הָיָה כְּלָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּחָם עַל הָרָעָה וּמִדַּת הַדִּין אֵינוֹ חוֹזֵר בְּרֵיקַנְיָא נִתַּן לוֹ אֵלּוּ נְפָשׁוֹת בְּפִזָּרוֹן כִּי כַּמָּה הֲרִיגוֹת הָיוּ, כַּמְּבֹאָר בְּסֵפֶר "שֵׁבֶט יְהוּדָה", רַק שֶׁנִּרְמַז ת"ח שֶׁהוּא הָיָה הֶרֶג הַיּוֹתֵר גָּדוֹל וְהַרְוָחָה הָיָה, שֶׁאִם הָיָה אָז בְּפַעַם אֶחָד הָיָה נִשְׁכַּח זֵכֶר יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן עַל אֹפֶן זֶה, וְעַל כֵּן הַשִּׂמְחָה, וְהִנֵּה פּוּרִים הוּא עַל שֵׁם הַפּוּרִים לְהֶרֶג וּלְאַבְדָן, וְעַל כֵּן אָמַר "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה" – רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁנִּתְּנוּ לְהֶרֶג וּלְאַבְדָן לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, לֹא יִפָּטְרוּ בְּלֹא כְּלוּם כִּי גַּבֵּהּ דִּילֵיהּ בָּעוֹהַ"ר, רַק הַהַרְוָחָה הוּא "וְזִכְרָם" – רְצוֹנוֹ לוֹמַר, שֶׁל הַיְּהוּדִים. "וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" – כְּדֵי שֶׁלֹּא יָסוּף זֵכֶר זֶרַע יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה מְפָרֵשׁ, וְהָאֵיךְ זֶה? "וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר בַּת אֲבִיחַיִל" – ת' וְח' גְּדוֹלָה שֶׁכָּתְבָה עַל ת"ח כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וְהוּא פְּלִיאָה בס"ד, עַד כָּאן דְּבָרָיו.

[ג]*) שְׁמַ"ע בְּגִימַטְרִיָּא שְׁ'חִטָּה, מִ'קְוֶה, עֵ'רוּב.

[ד]**) [אָמַר הַמַּעְתִּיק: מוּבָא בְּסֵפֶר "בִּרְכַּת אַבְרָהָם" עַל הַפָּסוּק (בַּמִּדְבָּר כג ח) "מָה אֶקֹּב לֹא קַבֹּה אֵל וּמָה אֶזְעֹם לֹא זָעַם ה'", דְּתֵבַת אֶזְעֹ"ם רָאשֵׁי תֵבוֹת: א' – אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, ו' – רֶמֶז לִיסוֹד קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, וּמוּבָא מֵהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זַצַ"ל עַל פָּסוּק "בְּזַעַ"ם תִּצְעַד אֶרֶץ", זַעַ"ם רָאשֵׁי תֵבוֹת: זְבִיחָה, עֵרוּבִין, מִקְוָאוֹת, וְגַם רָאשֵׁי תֵבוֹת זַ'עַם תִּ'צְעַד אֶ'רֶץ (כִּי הַב' הוּא רַק אוֹת הַשִּׁמּוּשׁ וְאֵינָהּ מִגּוּף הַתֵּבָה) עוֹלֶה כְּמִנְיַן ת"ט, רוֹמֵז לִגְזֵרוֹת ת"ח וְת"ט שֶׁהָיוּ אָז גְּזֵרוֹת כְּלָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּמְדִינַת פּוֹלִין וְלִיטָא כַּמְּבֹאָר כָּאן בִּפְנִים הַסֵּפֶר.

וְזֶה לְשׁוֹן סֵפֶר "אִגְרוֹת לֶחֶם שְׁלֹמֹה" מֵהַגָּאוֹן מִשַׁאמְלוֹיא זְצוּקַ"ל, דַּף מד עַמּוּד א (שָׁם)אוֹת יוּד מִשְּׁמֵיהּ דְּהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִי"עַ שֶׁאָמַר עַל הַפָּסוּק חֲבַקּוּק ג' "בְּזַעַם תִּצְעַד אֶרֶץ", זַעַ"ם נוֹטְרִיקוֹן זְבִיחָה, עֵרוּבִין, מִקְוֶה, שֶׁג' דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם רָאשִׁיִּים וּנְחוּצִים מְאֹד, שֶׁצְּרִיכִין לְיִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ, שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה מִשּׁוֹחֵט וּבוֹדֵק יְרֵא שָׁמַיִם, וְשֶׁיִּהְיֶה עֵרוּבִין בָּעִיר, וּמִקְוֶה כָּשֵׁר, וְעַל יְדֵי זֶה יִצְעַד וִיקוֹמֵם הָאָרֶץ. ולע"ד יֵשׁ לִרְמֹז זֶה בְּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּחִידַת שִׁמְשׁוֹן שׁוֹפְטִים יד: "וּמֵעַ"ז יָצָא מָתוֹק" – מִקְוֶה, עֵרוּבִין, זְבִיחָה, עַל יְדֵי אֵלּוּ נִשְׁפָּע שֶׁפַע לְיִשְׂרָאֵל. ויל"ר בְּפָרָשַׁת שׁוֹפְטִים: "וְנִגַּשׁ הַכֹּהֵן וְדִבֵּר אֶל הָעָם וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', וְכָתַב רַשִּׁ"י זַ"ל: אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם זְכוּת אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַע בִּלְבָד כְּדַאי אַתֶּם שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם, עַיֵּן בְּסוֹטָה מב עַמּוּד א לְשׁוֹן חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, וְרַשִּׁ"י שִׁנָּה בְּלָשׁוֹן אַחֵר. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ, דְּנִרְמָז בלה"ק אֲפִלּוּ אֵין בָּכֶם אֶלָּא קְרִיאַת שְׁמַ"ע, נוֹטְרִיקוֹן: שְׁחִיטָה, מִקְוֶה, עֵרוּבִין, כְּדַאי אַתֶּם שֶׁיּוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם. וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ: "בְּזַעַם תִּצְעַד אֶרֶץ", עַל פִּי מַה שֶּׁכָּתַב בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל (פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית) בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ"ל דְּמַה שֶּׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת בְּחֻקֹּתַי "וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" – רָצָה לוֹמַר, דְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִזְכֹּר מַה שֶּׁהָאָרֶץ חָטְאָה וְשִׁנְּתָה מַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאָמַר שֶׁתּוֹצֵא הָאָרֶץ עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי וְהָאָרֶץ שִׁנְּתָה וַתּוֹצֵא עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי. וְזֶה מְלִיצַת זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁיֶּחֶטְאוּ, חַס וְשָׁלוֹם, כֵּיוָן שֶׁנִּבְרָא מִדָּבָר שֶׁחָטָא, אִם כֵּן אֵין חִדּוּשׁ שֶׁיֶּחֱטָא הָאָדָם. עַד כָּאן דְּבָרָיו עַיֵּן שָׁם. וְזֶה "בְּזַעַם" – כְּשֶׁיֵּשׁ זַעַם מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חַס וְשָׁלוֹם, אָז תִּצְעַד אֶרֶץ, לְלַמֵּד זְכוּת עָלֵינוּ וְהָבֵן.]