ספר זוהר חצות הצדיקים חלק ב'- ג'- ביאור הזוהר לתיקון חצות , בכייה לחורבן בית המקדש, וסגולותיו

 

התעוררות גדולה על אמירת תיקון חצות שנהגו כל גדולי הצדיקים – והיו צדיקים שלא חסרו יום אחד מכל ימי חייהם לומר תיקון תיקות, ובזכות שנתחיל להגיד כולנו יחד שבטי ישראל תיקון נגאל תיכף ומיד ממש

Read more: http://www.ha-zohar.info/?p=8840#ixzz2XAcc3iZuhttp://www.ha-zohar.info/?p=8742

http://www.ha-zohar.info/?p=8840

חצות

http://ha-zohar.com/BooksIn/10

דרשה ברדיו 2000 בין המצרים ניגון תיקון חצות

ניגון לתיקון חצות

http://www.youtube.com/watch?v=UNODBdFfS4A

בן איש חי פרשת וישלח

ות ב
הקם בחצות לילה ולמד תורה ולא היה יכול ללמוד עד אור הבוקר דמוכרח לישן, מ"מ ישתדל לקום אחר שינתן מעט קודם עמוד השחר לעסוק בתו', כדי לחבר הלילה עם היום בעסק התורה, וכאשר מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שצריך האדם להיות ניעור בחצות לילה ויקרא תיקון חצות ויעסוק בתורה, ואם אינו יכול להיות ניעור כל חצות אחרונה של הלילה אה"ן יחזור לקו כמו חצי שעה קודם עלות השחר לעסוק בתורה, וז"ש אעירה שחר אני מעורר השחר דהעיקר הוא שיהא נעור בעת עמוד השחר, וחבור זה של לילה ויום יזהר בו גםבערב בסוף היום עם הלילה בעסק התורה:

אות ג
יר"ש יהא זריז ונשכר שיקדים לבדוק נקביו קודם עלות השחר, באופן שלא יחבר לילה ויום בהיותו בבית הכסא, וצריך שישים עין השגחתו בדבר זה להזהר בו, ומי שהוא ניעור כל הלילה שעשה תיקון כרת או ליל שבועות והו"ר שכתבנו שיברך ברכות השחר אחר חצות לילה, ורק ברכת התורה יברך אחר עלות השחר ואם הוא מסופק בעליית השחר שאינו יודע אם עלה או לאו, יזהר באותם רגעים שהוא מסתפק בהם לומר בהם פיוטים שירות ותשבחות ולא יהיה יושב ושותק:

אות ד
זמן תיקון חצות המוסכם ע"פ הקבלה האמיתית, הוא אחר י"ב שעות מחצות היום כשהחמה בראש כל אדם שאז הוא חצות היום בודאי, וכמ"ש רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום, והנה נודע מ"ש הרב ב"ד ז"ל בסי' ל"ו דהנץ החמה דארז"ל בכמה דברים של מצות ק"ש ותפלה אינו כשנראה לנו זריחת חמה בארץ, אלא הוא שעה אחת קודם שתעלה השמש על הארץ ותראה לנו, והביא ראיות על זה יע"ש, והנה מקדם קדמתא היו נוהגים פה עירינו בגדא"ד לענין נטילת לולב שלא לברך אלא עד שתעלה השמש ותראה לנו. וכן ה"ה לענין ק"ש ותפלה, אך משנת כת"ר נהגו בלולב ע"פ סברת ב"ד ז"ל מחמת דוחק ציבור, ומזה נתפשט המנהג גם תק"ש ותפלה לעשות ע"פ סברת הרב ב"ד ז"ל, אמנם עכ"ז בענין תיקון חצות אין הולכים כאשר תתראה לנו זריחתה באץ והמדקדק על עצמו להיות ניעור בנקודת חצות יזהר גם לפי סברת ב"ד ז"ל וכן המדקדק בעונה אחר חצות די לנו ללכת אחר סברת ב"ד ז"ל, ושמעתי שגם החסידים בעה"ק ירושלים תוב"ב אין הולכים בתיקון חצות אחר סברת ב"ד, אלא חושבין מזריחת השמש על הארץ:

….

הודעה שהועברה
מאת: אליהו ואסתר ממן <[email protected]>
תאריך: 25 ביוני 2013 13:18
נושא: שיעור מרתק ומחזק בעניין תיקון חצות היום בימי בין המצרים
אל: מפעל הזוהר העולמי ‫‎<[email protected]>‎

https://www.youtube.com/watch?v=zGc0LPLuQ-Q

שולח: מפעל הזוהר העולמי<[email protected]>,
נושא: תיקון הכללי לעם ישראל הוא תיקון חצות

ספר זוהר חצות הצדיקים חלק ב'- ג'- ביאור הזוהר לתיקון חצות , בכייה לחורבן בית המקדש, וסגולותיו

התעוררות גדולה על אמירת תיקון חצות שנהגו כל גדולי הצדיקים – והיו צדיקים שלא חסרו יום אחד מכל ימי חייהם לומר תיקון תיקות, ובזכות שנתחיל להגיד כולנו יחד שבטי ישראל תיקון נגאל תיכף ומיד ממש

Read more: http://www.ha-zohar.info/?p=8840#ixzz2XAcc3iZuhttp://www.ha-zohar.info/?p=8742

http://www.ha-zohar.info/?p=8840

חצות

http://ha-zohar.com/BooksIn/10

דרשה ברדיו 2000 בין המצרים ניגון תיקון חצות

ניגון לתיקון חצות

http://www.youtube.com/watch?v=UNODBdFfS4A

בן איש חי פרשת וישלח

ות ב
הקם בחצות לילה ולמד תורה ולא היה יכול ללמוד עד אור הבוקר דמוכרח לישן, מ"מ ישתדל לקום אחר שינתן מעט קודם עמוד השחר לעסוק בתו', כדי לחבר הלילה עם היום בעסק התורה, וכאשר מפורש בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות שצריך האדם להיות ניעור בחצות לילה ויקרא תיקון חצות ויעסוק בתורה, ואם אינו יכול להיות ניעור כל חצות אחרונה של הלילה אה"ן יחזור לקו כמו חצי שעה קודם עלות השחר לעסוק בתורה, וז"ש אעירה שחר אני מעורר השחר דהעיקר הוא שיהא נעור בעת עמוד השחר, וחבור זה של לילה ויום יזהר בו גםבערב בסוף היום עם הלילה בעסק התורה:

אות ג
יר"ש יהא זריז ונשכר שיקדים לבדוק נקביו קודם עלות השחר, באופן שלא יחבר לילה ויום בהיותו בבית הכסא, וצריך שישים עין השגחתו בדבר זה להזהר בו, ומי שהוא ניעור כל הלילה שעשה תיקון כרת או ליל שבועות והו"ר שכתבנו שיברך ברכות השחר אחר חצות לילה, ורק ברכת התורה יברך אחר עלות השחר ואם הוא מסופק בעליית השחר שאינו יודע אם עלה או לאו, יזהר באותם רגעים שהוא מסתפק בהם לומר בהם פיוטים שירות ותשבחות ולא יהיה יושב ושותק:

אות ד
זמן תיקון חצות המוסכם ע"פ הקבלה האמיתית, הוא אחר י"ב שעות מחצות היום כשהחמה בראש כל אדם שאז הוא חצות היום בודאי, וכמ"ש רבינו הרש"ש ז"ל בנהר שלום, והנה נודע מ"ש הרב ב"ד ז"ל בסי' ל"ו דהנץ החמה דארז"ל בכמה דברים של מצות ק"ש ותפלה אינו כשנראה לנו זריחת חמה בארץ, אלא הוא שעה אחת קודם שתעלה השמש על הארץ ותראה לנו, והביא ראיות על זה יע"ש, והנה מקדם קדמתא היו נוהגים פה עירינו בגדא"ד לענין נטילת לולב שלא לברך אלא עד שתעלה השמש ותראה לנו. וכן ה"ה לענין ק"ש ותפלה, אך משנת כת"ר נהגו בלולב ע"פ סברת ב"ד ז"ל מחמת דוחק ציבור, ומזה נתפשט המנהג גם תק"ש ותפלה לעשות ע"פ סברת הרב ב"ד ז"ל, אמנם עכ"ז בענין תיקון חצות אין הולכים כאשר תתראה לנו זריחתה באץ והמדקדק על עצמו להיות ניעור בנקודת חצות יזהר גם לפי סברת ב"ד ז"ל וכן המדקדק בעונה אחר חצות די לנו ללכת אחר סברת ב"ד ז"ל, ושמעתי שגם החסידים בעה"ק ירושלים תוב"ב אין הולכים בתיקון חצות אחר סברת ב"ד, אלא חושבין מזריחת השמש על הארץ:

Walla! Mail – Get your free unlimited mail today