להורדה:
ספר פסק בית דין– 74 עמודים
פסק בית דין
בית דין צדק
לדיני עבודה זרה
להצלת עם ישראל
"אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד"
בראשות ג' בתי דינים גדולים שאי אפשר לפרט השמות מפני הטרור הגדול שמאיימים על כל הרבנים האומרים את האמת, [כידוע שכמעט הרגו כמה אנשים בציווי אותו האיש ימ"ש], כמו מעשה שבתי צבי ימ"ש, ואותו האיש לבד אומר תשימו פצצה וכו', לכן תקבלו כולכם את הפסק בית דין, והשומע ישמע ועליו תבוא ברכת טוב.
אחרי ישיבת ג' בתי דינים לערך 9 שעות כמעט ברצף, אחרי ששמענו בגביות עדות של יהודים טהורים, שנשותיהם נכשלו באשת איש וכו', וכו', וראינו ושמענו ההקלטות מאותו האיש אליעזר ברלנד שר"י, עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס, ואומר על עצמו שהוא הוי"ה, כמו ששבתי צבי חתם על עצמו אני הוי"ה אלוקיכם.
לכן באנו בזה בפסק הלכה שכל אחד שיש לו טיפת יראת שמים שיברח מהעבודה זרות האלו – וכל הרבנים המלמדים על אותו האיש אליעזר ברלנד שר"י זכות, הם עצמם חתיכת עבודה זרה, ואסור להיכנס ואסור ללמוד בבתי מדרשיהם, ובישיבה שלהם, ותלמוד תורה ובתי חינוך לבנות, כי כל המוסדות שלהם הם מנזרים, ואסור לשמוע תורה מפיהם, וכל הספרים של כל אלו הרבנים המקושרים אליו כמו הרב ארוש ועוד, ספריהם טעון גניזה בבית הקברות, והרבנים האלו שאומרים שאותו האיש אליעזר ברלנד ימש"ו הוא צדיק, הם בעצמם עבודה זרה, והם שותפים לאותו האיש, אליעזר ברלנד שר"י, שמפתים את עם ישראל לעבוד עבודה זרה!
את אחי אנו מבקש שתעשו בתי כנסיות ובתי מדרשות וישיבות תלמודי תורה ועוד.
ואנו מבקשים מכל אחד מישראל לא לנסוע לאומן, כי רבנו נחמן לא נמצא שם, כי ברח משם, הוא היה איש קדוש ונורא, ובוודאי בורח מהעבודה זרה של אנשים שיתפללו שם ומחזיקים בעבודה זרה.
הנוגע לכל אחד ואחד למעשה מכל זה
כל חסיד של ברלנד, נמצא עכשיו בפרשת דרכים, ועליו לבחור לאן פניו מועדות, ולמי נאמנותו נתונה. עליו לבחור בין הטוב ובין הרע, בין החיים ובין המוות. בין נאמנות מוחלטת לבורא עולם, ובין להפקיר את עצמו לסכנת מוות ח"ו (אם ילך בשרירות ליבו ותאוותיו). והנה למי שאין בו דעת להציל את עצמו ומפקיר את עצמו לאבדון אין אנו מדברים, ולא אליו דברינו מופנים. וכל מי שלא בוחר לחזור בתשובה שלמה בעת הזאת, הרי הוא נכלל בין אלה האנשים רח"ל.
אמנם כל הרוצה להציל את עצמו, ואת בני משפחתו, ועוד יהודים מעם ישראל, הרי הדרך בה ילך ויעשה וינצל בעז"ה:
יקבל על עצמו מצוות עשה של תשובה, ויעשה חשבון נפש אמיתי ונוקב אשר כמוהו לא עשה מעולם על כל מעשיו עד עתה, עד כמה שידו מגעת, ואז :
א – יתחרט על כל עבירה שעבר על רצון ה' (לא תעשה), ועל כך שנמנע מלעשות את מצוות הבורא, ועבר על מצוות התורה מצות עשה ומצוות לא תעשה בשוגג.
וברמב"ם פירוש המשניות – מסכת אבות פרק ב משנה (יד) ר"א אומר… ודע מה שתשיב לאפיקורוס, אמר צריך שתלמד דברים שתשיב בהם לאפיקורסים ותחלוק עליהם ותשיבם אם יקשו לך, ואמרו (סנהדרין שם) לא שנו אלא אפיקורס עובד כוכבים אבל אפיקורס ישראל כל שכן דפקר טפי, ר"ל שיוסיף לבזות, ומפני זה אין צריך לדבר עמו כלל שאין לו תקנה, ואין לו רפואה כלל, ועיקר שנאמר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים.
ואמרו חז"ל בסנהדרין (דף לח ב'): תנן התם רבי אליעזר אומר… ודע מה שתשיב לאפיקורוס אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס (של) עובדי כוכבים אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי.
ב – יתוודה על כך בבכי ובצער עמוק עד היכן שיוכל.
ג – יקבל על עצמו שמעתה ואילך, יהיה נאמן לבורא יתברך, יקיים את כל מצוותיו, וישמור את דרך ה' בכל ליבו ולא ישוב לדרכו הרעה. ויעורר את כל חבריו להבדל מעבודה זרה ממש, ולילך לרב צדיק שידריך אותו ואת אשתו בדברים הנוגעים בין איש לאשתו, וכמובן שאם נכשל ונפל שוב, אז מיד יקום ויתחיל מחדש, כי אין יאוש בעולם, ויעסוק בספרי מוסר כגון ספר ראשית חכמה וכדומה, ויציל את כל חבריו מעבודה זרה החמורה, וינצל בעז"ה, ויזכה לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן, כן יהי רצון.
סולו סולו פנו דרך, הרימו מכשול מדרך עמי
בשערי תשובה לרבינו יונה ש"ג אות קס"א, וז"ל: וכן כת המחבלים כרם ה' כמו המחטיאי הרבים, הנה הם שונאי ה' כאשר תאמר כי האנשים המשחיתים ערי המלך או כרמו ופרדסו כי הם שונאי המלך, ונאמר כי כרם ה' צבאות בית-ישראל, ונאמר "על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפונך, ונאמר כי נועצו לב יחדיו עליך ברית יכרותו, ונאמר ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו", על כן אמרו ז"ל, כי אותן שחטאו והחטיאו את הרבים יורדים לגיהנם שם נידונין לדורי דורות, עכ"ל.
בתנחומא (פ' פנחס) על הפסוק צרור את המדינים וז"ל: ר' שמעון אומר מנין אתה אומר שכל המחטיא את חבירו קשה מן ההורגו, שההורגו בעוה"ז יש לו חלק לעוה"ב, והמחטיאו הורגו בעוה"ז ולעוה"ב.
עוד שם בהלכה ו' וז"ל: ואלו הן שאין להן חלק לעוה"ב אלא נכרתים ואובדין ונידונין על גודל רשעם וחטאתם לעולם ולעולמי עולמים, המינים ואפיקורסין והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים, ובביאת הגואל, והמומרים ומחטיאי הרבים, והפורשין מדרכי צבור והעושה עבירות ביד רמה בפרהסיא כיהויקים והמוסרים עכ"ל.
עוד שם (בהלכה י') וז"ל: מחטיאי הרבים כיצד, אחד שהחטיא בדבר גדול כגון ירבעם וצדוק ובייתוס ואחד שהחטיא בדבר קל אפילו לבטל מצות עשה, ואחד האונס אחרים עד שיחטאו כמנשה שהי' הורג את ישראל עד שיעבדו עכו"ם או שהטעה אחרים והדיחם עכ"ל:
במס' שמחות (פ"ח) וז"ל: דורשי חמורות אומרים ונתצתם את מזבחותם מה חטאו עצים ואבנים אלא לפי שבא לאדם תקלה על ידיהם אמר הכתוב ונתצתם והרי דברים קל וחומר ומה אם עצים ואבנים שאין בהם לא זכות ולא חובה לא טובה ולא רעה על שבאה תקלה על ידיהם לאדם אמרה תורה ונתצתם, אדם שהוא גורם להחטיא את חבירו ומטהו מדרך חיים לדרך מות עאכו"כ עכ"ל. ועיין טו"ז או"ח סי' תר"ע סק"ג, דלפי"ז שהמחטיאו יותר גדול מההורגו, היה צריך לתקן בחנוכה לקבוע משתה ושמחה, עיי"ש. נמצינו למידים שהמחטיא את חבירו עוונו ועונשו יותר גדול הגם שגופו נשאר חי וקיים, והוא חמור מן ההורג את חבירו במציאות. ובהיות כן נמצא דאם על הצלת גופו אמרה תורה "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז), שלא נתרשל בהצלת נפש אחד מישראל כשנראהו בסכנת מות ותהי' לנו יכולת להצילו כמבואר בספר המצוות ל"ת רצ"ז, ועי' סנהדרין ע"ג, ובחינוך (מצוה רל"ז), וכמבואר ברמב"ם (הלכות רוצח פ"א הי"ד), ושו"ע חו"מ (סימן תכ"ו ס"א). אם כן מכל שכן וק"ו ב"ב של ק"ו בהצלת הנפש מכליון רוחני.
וז"ל הרמב"ם בסדר נזיקין, הלכות רוצח ושמירת נפש, פ"א, הלכה י"ד: כל היכול להציל ולא הציל עובר על לא תעמוד על דם רעך. וכן הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו, או ששכר אחרים להצילו ולא הציל. או ששמע עובדי כוכבים או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנין לו פח ולא גלה אוזן חבירו והודיעו. או שידע בעובד כוכבים או באונס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו להסיר מה שבלבו ולא פייסו וכל כיוצא בדברים אלו, העושה אותם עובר על לא תעמוד על דם רעך, עכ"ל.
ובשו"ע חו"מ סימן תכ"ו, חייב אדם להציל את חבירו בין בגופו בין בממונו ובו סעיף א': א. הרואה את חבירו טובע בים או ליסטים באין עליו או חיה רעה באה עליו ויכול להצילו הוא בעצמו או שישכור אחרים להציל ולא הציל או ששמע עכו"ם או מוסרים מחשבים עליו רעה או טומנים לו פח ולא גילה אוזן חבירו והודיעו או שידע בעכו"ם או באנס שהוא בא על חבירו ויכול לפייסו בגלל חבירו ולהסיר מה שבלבו ולא פייסו וכיוצא בדברים אלו עובר על לא תעמוד על דם רעך, עכ"ל.
ועיין מה שכתב החרדים (בפרק כט אות מח) וז"ל: בספר החינוך (סי' רלז) אמרו במס' סנהדרין דאם אדם ראה או שמע שישראל בסכנה, כגון שטובע בנהר או כל מין סכנה או ליסטים באין עליו, חייב להשתדל על הצלתו בכל כוחו, וגם אם הוא לא יכול חייב לשכור אחרים להצילו, וכן אם היה חולה חייב להשתדל על רפואתו, והמתרשל הרי זה שופך דמים, ועליו נאמר (שם יט, טז), לא תעמוד על דם רעך (ממנין תרי"ג, עכ"ל). אם כן מכל שכן כשהמדובר בהצלת נפש מחטא עבודה זרה ממש שהוא יותר מההורגו בוודאי שיש לאו דלא תעמוד על דם ריעך, ובוודאי שנכנס בחיוב הצלתו לכל הפחות כדיני הצלת גופו. וכבר כתב האו"ה (כלל נ"ט דין ל"ח) דכל שיכול להצילו ואינו מצילו כאילו הרגו בידים, עיי"ש, עכ"ל. אם כן לפי זה גם בהצלת נפשות מחטא, בוודאי נחשב כאילו מחטיאו בעצמו בידים כשיכול להצילו, כי הוא חמור מההורגו.
וכבר כתב הגה"ק רבי הלל מקאלאמאייא, דעל הצלת נשמת ישראל יש לאו דלא תעמוד מקל וחומר. וז"ל: שהרי אם הדבר נוגע רק להצלות ממון חבירו, או הצלות גופו, שהוא רק חיי שעה, גזרה תורה ואמרה לא תעמוד על דם ריעך. על הצלות נשמתו שהוא חיי עולם עאכו"כ שמחויב לעשות כל מה שבכוחו להשתדל בהצלתו. וגם אם בסכנות יחיד של חיי שעה כך. סכנות רבים וחיי עולם עאכו"כ. ולחזק דברי אלה, יתנו עידיהן ויצדקו ביאורי מקראי קודש הבאים, עיין (תנחומא סוף שלח) משל לאחד שהיה מושלך לתוך המים הושיט לו הקברניט את החבל, אמר לו תפוס החבל הזה בידך ואל תניחהו שאם תניחהו אין לך חיים, אף כאן אמר להם הקב"ה לישראל כל זמן שאתם מדובקים במצות נאמר עליכם ואתם הדבקים בד' אלקיכם חיים כולכם היום, והייתם קדושים בזמן שאתם עושים את המצות אתם מקודשים ואימתכם מוטלת על האומות פרשתם מן המצות ועשיתם העבירות מיד מחוללים אתם ח"ו. (אבקת רוכל כלל ט' פרט א'), וכבר כתב הכנה"ג סימן כ"ד ללמוד מדברי השו"ע הנ"ל דאין צריך לומר כשרואה שרוצים לאנוס חבירו לעבור על דת, ונקרא שרוצים לאבד את נפשו, או שהעבירוהו על דת ויש בכוחו להחזירו לדתו, שבוודאי הוא מחוייב להצילו, עיי"ש.
וכן הרי בהצלת גופו הרי הוא עובר בעשה דוהשבתו לו דקאי על אבידת גופו (וע"י מנ"ח מצוה רל"ז). עכ"פ היכא דיכול להצילו בעצמו בוודאי דעובר גם על עשה דוהשבתו לו, רק היכא שיצטרך לשכור אחרים בוודאי דעובר על לא תעמוד על דם ריעך ואפשר דגם בעשה. איך שלא יהיה הרי חייב להטריח עצמו ולשכור אנשים להצילו, כמש"כ בשם החינוך.
בא וראה מה שכתב החפץ בספר חומת הדת מאמר ב' וז"ל: ודע עוד, דמלבד שיש עליו חטא על שלא מיחה בחבירו כי כל ישראל הם כאיש אחד, וחטא של חבירו פוגם גם בנשמתו.עוד יש עליו דין חמור לעתיד, כשחבירו החוטא נענש ומת בעונו, גם הוא ידרש על דמו וכדאיתא בתנא דבי אליהו "כל מי שסיפק בידו למחות ולא מיחה ולהחזיר את ישראל למוטב ואניו מחזיר, כל הדמים הנשפכים בישראל אינם אלא על ידו, שנאמר "ואתה בן אדם צופה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו וגו' הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש" עכ"ל, מכל זה יתבוננן האיש הנלבב גודל החיוב בענין זה, עכ"ל. הרי דידרש ממנו דם החוטא, מפני שגורם לו שימות בעוונו על ידי שאינו מונעו מחטוא, אם כן בוודאי דיש כאן לאו דלא תעמוד על דם ריעך.
וכבר כתב המנ"ח (מצוה רל"ט) דחוץ מעשה דחיוב תוכחה עובר ג"כ על ל"ת דלא תעמוד על דם ריעך דלא גרע מטובע בנהר וז"ל: ונראה לי דחיוב התוכחה היא חוץ מעשה זו עוד מתחייב אל"ת דל"ת על דם רעך דלא גרע מטובע בנהר דעובר על לא תעמוד וגם והשבות לרבות אבדת גופו עאכו"כ דאם יכול להציל מן העבירה דהוא אבדת נפשו וגופו ר"ל בודאי חייב להחזירו למוטב ולהצילו ולכאורה אם אוכל להכעיס ומחלל שבת ועכו"ם שמבואר גבי אבידה ובשאר דוכתי דאינו בכלל אחיו (עיין במס' ע"ז) אפשר דא"ח להוכיחו גם כן דאינו בכלל רעהו. אך מכל מקום נראה לי דאם ספק אצלו דאפשר דיקבל ממנו חייב להוכיחו דיחזור למוטב ויהיה בכלל אח כנ"ל ועיין בעבודה זרה פא"מ. הרי דס"ל דרק אם אינו מוכיחו כבר הוא עובר על לאו דלא תעמוד על דם ריעך, א"כ באופן דאפשר להציל הנפש בוודאי דעובר על ל"ת על דם ריעך.
כמו כן יש מהאחרונים דס"ל שבאבידת גופו עובר גם על לאו דלא תוכל להתעלם הנאמר בהשבת אבידה כשנמנע מלהצילו, דכיון שריבתה תורה שאבידת גופו ישנה בכלל השבת אבידה ממילא גם הלאו האמור בה בכלל (ע"י קומץ למנחה רל"ז, העמק שאלה שאילתות, לח, א.), עיי"ש. אם כן לפי"ז נמצא דכשמעלימים עין מהנפשות האובדות ברוחניות הרי עוברים בלאו דלא תוכל להתעלם. וראה מש"כ החרדים (בפרק כ"ט, אות כ"ג) וז"ל: כתיב גבי אבידה (דברים כב, ג) לא תוכל להתעלם, הוזהרנו בזה שלא להתרשל בהצלת ממון חבירו, בין מטלטלין בין קרקע, כמו שאמרו ז"ל כן תעשה לכל אבידת אחיך לרבות אבידת קרקעות, כגון אם היו מים שוטפים ובאין שם חייב לגדור בפניהם [ב"מ לא.] (ממנין תרי"ג).
עוד שם (באות כ"ד) מקל-וחומר אנו למדין מזה, שהוזהרנו להשתדל בהצלת חברינו עצמם, ולשית עצות ועזרתם בעת צרתם, וטוב ונכון מאוד להיות בכל עיר ועיר מתנדבים בעם מהמשכילים, להיות נכונים ומזומנים לכל דבר הצלה בהיות איש או אשה מישראל שרוים בצער, (רבינו יונה ש"ג אות עא, ענף מצוה).
וראה מש"כ עוד החרדים לענין עשה "והיה עמך עד דרוש אחיך אותו", הנאמר בהשבת אבידה (באות נ"ב), גבי מוצא אבדה נתחייבנו לטרוח בשור אחינו או בשיו הנדחים להיות עמנו עד דרוש אחינו אותו, שנאמר (דברים כב, ב) והיה עמך עד דרוש אחיך אותו (ממנין תרי"ג). [באות כ"ז מנה להשיב אבידה והטרחה בשמירתה היא מתנאי המצוה ולא מ"ע בפני עצמה, ושמא יש לו טעם (זובח תודה)].
(עוד שם באות נ"ג) עתה מה לעשות יקר וגדולה לבעליהם מקל-וחומר, וכן כתיב ועניים מרודים תביא בית. עכ"ל הרב רבינו יונה (ש"ג, אות ע'א, ענף מצוה) .ובריש דברי רבינו יונה שם וז"ל: וטוב ונכון מאד להיות בכל עיר ועיר מתנדבים בעם מן המשכילים להיות נכונים ומזומנים לכל דבר הצלה בהיות איש או אשה מישראל שרויים בצער, והנה נתחייבנו לטרוח בשור אחינו או שיו הנדחים להיות עמנו עד דרוש אחינו אותו, אתה מה וכו', עכ"ל. ובזה יש כמה וכמה מצות מן התורה ומדברי קבלה, אלא דכוונתו דגם ענף מצוה של השבת אבדה איכא כאן. והיות ונלמד מק"ו ע"כ הוי ענף מצוה דאורייתא וכמש"כ עד"ז בפכ"ט אות כ"ד לענין הלאו דלא תוכל להתעלם, ועי" מנ"ח ריש סי' רל"ז (חרדים פרק טז).
בספר אדמור"י בעלז, וז"ל: צא וראה מש"כ גאוני הדור ללמוד דעוברים בזה בלאו דל"ת על דם ריעך מק"ו מהא דאיתא בתורת כוהנים, מנין שאם נודע לו עדות ממון על חבירו שאינו רשאי לשתוק עליו כדי שלא יאבד ממונו, שנאמר ל"ת על דם ריעך.
קטע מקול קורא פרק הלכה מגאוני וצדיקי הדור בתקופת "שומרי הדת" הפיצו גם הם קול-קורא, בחתימתם של גדולי התורה, בקריאה קדושה שלא לכרוע ברך לעדת החופשים. הצדיקים דרשו מעל במות בית-הכנסיות ללחום את מלחמת הדת ולא להתפתות לאילי הכסף ולא ללכת אחר עצתם של המתבוללים שכל כוונתם ביטול התורה וקיום מצוותיה. בפתשגן הכתב אשר שלחו הרבנים הגאונים לכל ערי המדינה, מקום אשר יהודים שם נאמר:
סולו סולו פנו דרך, הרימו מכשול מדרך עמי, מקהלות עם ה' אשר באונגרן וזיבנבערגען, ה' יצווה שלומכם.
התורה הקדושה ציוותה "לא תעמוד על דם רעך", מזה למדנו לא תעמוד על דם רעך" נאמר על כל דבר פשע אשר ממנו יסתעף נזק לחברנו מחויבים אנחנו להציל. ואם כך בקנינים המדומים, מה גם אם נראה הרשת פרושה לצוד נפשות יקרות, להדיח עם ה', אלה מאמינים בני מאמינים, מתורת ה' צבאות. חלקנו וירושתנו אשר קיבלנו אותה בברית ושבועה מאדון כל נוצר ומסרו אבותינו נפשם ונתנו גופם למהלומות. אם החרש נחריש בעת הזאת מלהזהיר האנשים שלא ילכדו ברשת זו אשר נטמנה להם הלא דמם מידינו יבוקש חס ושלום ויותר מזה כי נשים מעל בנפשנו שכולנו מושבעים אנחנו מהר סיני להקים חוקי ה' צבאות, עכ"ל.
התורה הקדושה ציוותה "לא תעמוד על דם רעך", מזה למדנו לא תעמוד על דם רעך" נאמר על כל דבר פשע אשר ממנו יסתעף נזק לחברנו מחויבים אנחנו להציל. ואם כך בקנינים המדומים, מה גם אם נראה הרשת פרושה לצוד נפשות יקרות, להדיח עם ה', אלה מאמינים בני מאמינים, מתורת ה' צבאות. חלקנו וירושתנו אשר קיבלנו אותה בברית ושבועה מאדון כל נוצר ומסרו אבותינו נפשם, ונתנו גופם למהלומות. אם החרש נחריש בעת הזאת מלהזהיר האנשים שלא ילכדו ברשת זו אשר נטמנה להם, הלא דמם מידינו יבוקש חס ושלום, ויותר מזה כי נשים מעל בנפשנו שכולנו מושבעים אנחנו מהר סיני להקים חוקי ה' צבאות.
לכן הרוצה לעשות תשובה באמת, מחויב כל אחד שנפל תחת רגליו הטמאים, ללכת תיכף למשטרה כמבואר בשו"ע יו"ד, ובחושן משפט (סימן תכ"ו ס"א), ומצוה לעשות כל מה שביכלתו להציל את עצמו ואת כל עם ישראל שלא יפלו תחת רגליו הטמאים.
ובזכות שנעשה תשובה שלימה יעזור הקדוש ברוך הוא שנזכה לראות בנחמת ציון וירושלים.
וע"ז באעה"ח ו' אלול תשע"ו לפ"ק.
בית דין צדק לדיני עבודה זרה להצלת עם ישראל