,
ליל י"ד תמוז תשע"ו יום הילולת הרה"צ יצחק אייזיק ראזענבוים זצ"ל מזוטשקא
מחבר הספר הצניעות והישועה
הצענו כאן לציבור פרק א מתוך הספר הנ"ל וצרפנו לו הערה שכתב הר ב המחבר בספר הנ"ל .
הערה בחיוב לימוד הלכות צניעות א( עיי לקמ )פרק כו( בירור בהלכות תלמוד תורה דעיקר חיוב לימוד תורתנו הקדושה הוא בהלכה, שנדע לשמור ולעשות ולקיי מצוותיו יתבר כדת וכדי. ובהלכה עיקר החיוב הלכות שבת ,דשבת הוא איסור סקילה ,וכללי ופרטי הלכותיו מרובי מאוד, ונו הג בכל אד כל ימי חייו בכל י ו שביעי מב ואו עד צאת ו בכל רגע בכל תנו עה ו בכל דיבור. ובכל הזדמני ות צריכי התבוננות ודקדוקי בפרטי ההלכות שמשתני מעני לעני בחוט השערה עש"ב.
ב( ועתה יבואר לנ ו ג גודל ה חיו ב וההכרח בלימוד הלכות הצניע ות. דג בה יש נחיצות רב מאוד .כי לדאבונינו אי לנו הלכות מסודרות בכמה עניני צניעות הדרושי בסדר החיי. והמנהגי בז ה משובשי מאוד כאשר יראה הקורא בספר ה זה, כמה גדול ההפרש הנהגת העול .ואי יוודע לבני אד הדי אמת בי פסקי ההלכה ע"פ ש" ס ופוסקי לבי לאמתו שיצאו מהשיבושי א לא ילמדו ויעיינ ו בפרטי העניני ובמקור ויתנו לב להת בונ איזהו דר ישרה שיבו ר לו האד לקיי בו רצו נ ות התור ה. והפריצות נורא ואיו כידוע .והנסיונות קשי ו מרי עד למאוד .והפורצי פורשי כמה מיני פ חי ,ידיעה ורשתות לצוד את ההמו ולהכשיל ר"ל. והמכשלה רבה עד למאוד ע"י חסרו שנמשכי אחריה בבלי דעת בכמה וכמה איסורי. ועבירה גוררת עבירה ויורדי מטה שעבר אד מטה ר"ל וכידוע המצב המר בזה ר"ל. וידוע מאמר ז"ל )ערכי ל ע"ב( כיוו עבירה ושנה בה כו' נעשית לו כהיתר. וע"ש ברש"י שאפילו על לבו אי עולה שתהא עבירה . הלכות איסורי ביאה פכ"ב הי"ז( ) " וממילא מתפר! יותר ויותר ר"ל. וכבר כתב הרמב וז"ל :שדעת ו של אד קרובה אצל עריות ,א נסתפק דבר ששמע , מורה להקל. עכ"ל. שע"י שדעת ו קרובה אצל עריות הרי הוא משוחד בטבע לצד ההיתר .והשוחד יעור עיני המצודקי חכמי ויסל# דברי צדיקי )שופטי טז יט( ופרש"י ז"ל דברי צדיק י, דברי עולה זדו , משפט י אמת עכ "ל. ועי"ז מתירי האיסורי רח"ל ושגגת תלמוד של לומדי להמ ו, שלומדי מה להקל לעצמ יותר ויותר ,כי באלה המשפטי ה בקיאי מאוד, שבני התורה מחויבי לדקדק יותר ויותר וה מותרי להקל יותר ויותר ,וד' ירח.
גדר הצניע ות. וכלשו מהרי"ק )שרש פ"ח( וכשעושי פרצה ג( והנה פריצ ות היינו שפורצי , מה שאמר הכתוב )קהלת י ח( ופו ר! גדר ישכנ ו נחש בגדר בכל חלק שהוא הוי פרצה .ושיי הוא יצר הרע ,שכבר פתח לו פתח שיכנס אצלו ויחטיאנ ו ר"ל, שהרי זה ו תכלית הג דר, למנוע המזיקי מליכנס ומלקלקל וצרי להיות הגדר של ויפה סביב סביב כידוע .וזהו חשיבות הצניעות.
ד( ולפיכ אנחנו חייבי להודות ולהכיר ה חיוב וההכרח לעסוק בדברי תורה בדיני בכל פרטי דיניה ודקדו קיה. שנדע להשמר מכל איסורי הצניע ות, להיותינ ו יודעי ובקיאי את כל פרטי מצות הצניעות .והחיוב לקיי בזה מ"ש הכתוב )דברי יח הפריצ ות. ולקיי ד' אלק י. שנשתדל לעשות רצונו בלבב של ולדו בכל עני בכובד ראש יג( תמי תהיה ע וביראת שמי לאמתה של תורה.
מדת הצניעות באד כ ה( וכבר נתבאר בהקדמה שהצניע ות היא יס וד היהדות וכפי ער היא מדת היהדות של ו. ממילא החיוב אשר נשתדל ונתאמ! להיותינ ו שלמי במדת הצניעות ,ונטהר ונתקדש בקדושת של מעלה , ונזכ ה לגאולה קרובה אמ כי"ר.
ב
פרק ראשון ,עשין דצניעות ולאוין על פריצות
א( בצניעות ופריצות שייכי חמשה עשי ושמנה לאוי .ואלו ה החמשה עשי : א$, והיה מחני קדוש] דברי כג טו[, מזה הפסוק למד הסמ'ק מצוה נ'ז להיות בכל דבר בצניעות ולא בפריצות .והחרדי ]ל"ת מה"ת פ'ד אות מט[ כתב והיה מחני קדוש ,מחנה שייפי גופא] אברי הגו# [ואמר אברי . שו"ר דכ"כ בזה'ק ]פ' נח עו ע'א [מחני קדוש אילי הכתוב] מיכה ו ח[ והצנע לכת ע אלקי ,א'כ צריכי כל האברי חו! מהפני וכפות הידי והאצבעות להיות מכוסי בצניעות ובקדושה . ועיי לקמ] לאוי ב [בחומר הפריצות .וכל מיני פריצות בכלל האיסור .ויש כא בפריצות ג לאו הבא מכלל עשה.
ב( שיי בזה מ'ע דקדושי תהיו כמ'ש חרדי] במ'ע שבחוט [דבכל אזהרה מגילוי עריות שייכה מ'ע דקדושי תהיו] ויקרא יט ב[.
ג( שיי בזה מ'ע לירא מד' ב'ה כדכתיב] דברי י כ[ את ד' אלקי תירא .ובכל מצוה שצונו הבורא ב'ה, המורא שלא יעבור על מצותו יתבר .וכ'ש לפי מ ה שאמר הכ תוב ] ש כג טו[ כי ד' אלקי מתהל בקרב מחני וגו' והי ה מחני קדוש ולא יראה ב ערות דבר ושב מאחרי .נמצא דמי שנוהג בפריצות גור שתסתל ק השכינה מש ר"ל, ופשיטא דראוי לירא על זה. ועוד ,דשמירת כל המצות תלוי בצניעות כמש'ל בהקדמה] אות א[ ממילא ראוי לירא מאוד בזה.
ד( שיי בזה מ'ע דאהבת ד' כדכתיב] ש ו ה[ ואהבת את ה$ אלקי וגו'. א, לקיי מצותו יתבר מחמת האהבה .והב$ ,שע"י הצניעות גור שתהי ה שכינה הקדושה שורה בתוכינו והאוהב ד$ ב'ה הרי מתגעגע להתקרב אליו יתבר . ג$ דבזה יזכה לקיו כל המצות כמו שכתבתי לעיל] אות ג$[.
ה( שיי בזה משה'כ] ויקרא כב לב[ ונקדשתי בתו בני ישראל ,וכתב הרמב' ]ה$ יסה'ת פ'ה ה'י[ כל הפורש מעבירה כו$ מפני הבורא ב'ה כו$ הרי זה מקדש את הש עכ"ל.
ואלו ה השמ ונה לאוי:
א( הא$, )דברי כג טו( ולא יראה ב ערות דבר, מנאו הסמ'ג) בלאוי שבמלקות סי$ רמ"ו(, וסמ'ק) סי$ פ'ג (ועי$ רש'י) בראשית מב ט, ד'ה ערות האר! .ויקרא כ יח בפ$ ואיש וגו$ מקורה הערה (דכל ערוה שבמקרא לשו גילוי הוא. ועי$ בית יוס#) א'ח סי$ ע'ה (דכל שאתה קוראו מגולה משמע דצרי להיות מכוסה וכ'כ בכס# משנה )ה$ ק'ש פ'ג הט'ז .( ולפי זה כל מה שצרי להיות מכוסה והוא מגולה נקרא ערוה .וי'ל דהוי עני הכרזה והערה דהוא מגולה והרי הוא צרי להיות מכוסה .והזהירה תה'ק שלא יראה ב הקב'ה גילוי שו דבר שצרי להיות מכוסה וע'ל) פ'ג.(
ב( ולכאורה י'ל דבמקו שאמר הכתוב) ויקרא ש( את מקורה הערה , הוה מצי למימר את מקורה גילה ,וכ בכל לשו ערוה .וי'ל דנקט לשו זה דוקא משו דהוי נמי עני חורב כדפרש'י) תהלי קלז ז( ערו ערו לשו חורב כו' ע"כ, רמז שהגילוי בעריות הוא עני חורב אחר שמצות תה'ק עלינו היא להיות בצניעות דוקא כנ'ל) מ'ע א$( והגילוי נקרא פריצות שפורצי גדר הצניעות והוא כבר עני חורב .וידוע דמקו זכרות ונקבות נקרא ערוה אמנ תה'ק אסרה גילוי ערוה סת דכולל כל גילוי משו דכל גילוי בשר מעורר התאוה וגור לעבירה דגילוי עריות ממש ר'ל, עיי לקמ) לאו שני(. ועבירה דגילוי עריות מביא חורב עול ברוחניות כמבואר לעיל בהקדמה דצניעות הוא יסוד כל היהדות .וג בגשמיות , דפריקת עול תורה ומצות גור קלקול אנושית וכמ'ש) בראשית ו יא( ותשחת האר! לפני האלקי ,בי אד למקו ,ואז, ותמלא האר! חמס .וכ אמר אברה אבינו ע'ה לאבימל )ש כ יא( רק אי יראת אלקי במקו הזה והרגוני על דבר אשתי .וכ רמז בפ$ )ויקרא יט יח( ואהבת לרע כמו אני ד' הרי היסוד של אני ד' הוא היסוד לאהבת רע. וכ כ' אל תקח ממנו נש ותרבית ויראת מאלקי וחי אחי עמ) ויקרא כה לו( הכל בנוי על ויראת מאלקי .ובקלקול אמונה ויהדות מתקלקל האנושית .ועוד אמרו) ב'ר פכ'ו (בכל מקו שאתה מוצא זנות ,אנדרלמוסיה באה לעול והורגת כו'. על הכל הקב'ה מארי א# חו! מ הזנות .הרי דעריות גור חורב עול בכל עניני ר'ל. וי'ל דמבואר בקרא) בראשית ו
ג
יא( ותשחת האר! וגו' כי השחית כל בשר וגו' הרי היה ההשחתה בזנות , ועל זה אמר ותשחת האר! ,דזנות הוא חורב העול ר"ל, וכמעשה שהי$ ש בדור המבול ,לכ קבעה תה"ק בזה ש ערוה דייקא דתרמוז לחורב ,שנתעורר להתרחק ולהשמר מזה מאוד .ודע חיי ויאמר ל בזמ הזה שרגילי מה שתשיב לאפיקורס שבא להפ ח'ו דברי אלקי לגלות בשר בפרהסיא ר'ל אי אומר ואי דברי שצרי להיות מכוסה כלל וא"כ אי זה בכלל מה שקראה תורה ערוה ,וא# אתה אמור לו כ, אצל ישראל קדושי הכלל דכל מה שיש בו רגש משהו דפריצות ,החיוב לכסותו משו צניעות .וכשמגולה הוי ערוה כנ'ל .ולגבי החפשי נמי הכלל כ דכל מה שיש בו רגש משהו דפריצות שמשו זה ה מהדרי לגלותו וממאני לכסותו ,הוא הוא שאסרה לנו תורתינו הקדושה והוא הנקרא פריצות והוא הנקרא ערוה שאסור מ התורה.
" ג( לאו השני הוא מה שאמרה תורה] ויקרא יח ו[ לא תקרבו לגלות ערוה .וכתב הרמב ]במני המצות שבתחלת יד החזקה סי$ שנ"ג[ ובפה'מ] סנהדרי פ"ז[ בפסוק הזה כלומר הזהרו והתרחקו מ הדברי המקריבי ומביאי לגלות ערוה עכ'ל .ובש'] יו'ד סי$ קנ"ז ס"ק י$[ מסיק נמי כ להלכה עש'ב .ומצינו] בראשית רבה פרשה פ$, סי$ ה ובמתנות כהונה ש[ בדינה בת יעקב שנתגלה הזרוע שלה. והעירונו חז'ל בזה, דזה היה סיבת המכשול ר'ל. ואמרו ש משל בזה לאחד שהי$ בידו ליטרא א$ של בשר וכיו שגלה אותה ירד העו# וחטפה ממנו , כ כו$ עכ'ל .העירו נמי בזה שכל זמ שהאשה מתכסה כראוי ,ניחא .אבל כשמתגלה בשרה המזיקי מוכני לחטפה ר'ל. ועל דר שאמרו] סוכה כו.[ פרצה קוראה לגנב .וכמ'ש בשו'ת חיי שאל] סע'ד אות כח[ לעני מחיצה שאינה גבוה הרבה ,המו הע מסתכלי בנשי כו$ ופשוט דתולי עיניה , על דר פרצה דקוראה לגנב עכ'ל .וכ'ש פרצה דגילוי בשר ,שקוראה לגנב ,שע'כ אמרו] ב'ב נז [:בנשי העומדות על הכביסה , אי דאיכא דרכא אחריתא רשע הוא] כשהול ש[, ובסת לא חשו כשהול במקו נשי שמא יסתכל וכ אמרו] ויק'ר יט ד[ על ידי שאשה זו מתעצלת מלכסות את עצמה כראוי כו$ וגלה את ערותה כו' עכ'ל .שכשאינה מכוסה בצניעות כראוי גור לגילוי עריות ר'ל. ג רבינו גרשו] ב'ב נז:[ ביאר דראיית נשי יחפות וגילוי זרועותיה מגרה יצר הרע ר'ל. וכ כתב הרמב' ]ה$ תשובה פ'ד ה'ד [שראיית העיני הוא עו גדול שהיא גורמת לגופ של עריות כו$ עכ'ל .והוא כמ'ש חז'ל] סוטה ח [.דאי יצר הרע שולט אלא במה שעיניו רואות עכ'ל .וכ פרש'י ז'ל] ס'פ שלח [בפסוק ולא תתורו אחרי לבבכ ואחרי עיניכ ,הלב והעיני ה מרגלי לגו# ומסרסרי לו את העבירות .העי רואה והלב חומד והגו# עושה את העבירות עכ'ל .וכ'כ הטור] א'ח סי$ א[ שתעצו עיני מראות ברע כי היא תחלת העבירה ,שהעי רואה והלב חומד וכלי המעשה גומרי עכ'ל.
ד( ובספר חסידי] סי$ תתשל'ח [הקשה במאמר ז'ל ] ע'ז יז[ בנה קט מבנה גדול ,שהרי אמרו] יומא סט [:דאנשי כנסת הגדולה סימו עיני יצר הרע דזנות והועילו בזה דאינו מתגרה באמו ואחותו א'כ אי היה לה יצה'ר לחטוא ,ותי 'ש דעל ידי הסתכלות גור שישלוט יצה'ר אפילו באמו ובאחותו ע'ש ובהפירוש .ובזה יוב הכתוב] ויקרא כ יז[ ואיש אשר יקח את אחותו וגו$ וראה את ערותה והיא תראה את ערותו וגו$, דקשה ,למה לו להזכיר ראיית הערוה ,ולמה דוקא באחותו .ובהנ'ל מתור! ,דלכאורה קשה דאחר שבטל יצר הרע מאחותו כנ'ל נמצא דבטלה אזהרה דאחותו כיו שאינו במציאות שיחטא בה, והרי תה'ק נצחית שנוהגת לעול ,לזה אמר הכתוב וראה את ערותה וגו$ ר'ל הגילוי שבה כמש'ל שעל ידי הסתכלות בגילוי בשרה ,שייכה אזהרה זו לעול .לפ'ז אות שהתירו בש'ע] אה'ע סכ'ב [להתייחד ע אשה ,א היא מתגלה לפניו בפריצות ,מלבד איסור הפריצות חל עליה ג איסור היחוד ,דפריצותה גור לגילוי ערוה כנ'ל .והנה העירו בני כוללנו ,דבאמת אמרו] סנהדרי לז [.לעני נדה ,אש בנעורת ואינה מהבהבת] בתמי ה[. והשיב ,התורה העידה עלינו כו$. וקי'ל] יו'ד סי$ קצ'ה ס'ז [דמותר להסתכל בה בנדתה במקומות הגלוי] הואיל ומותרת לו לאחר זמ, אינו בא לידי מכשול . ש"[ אבל במקומות המכוסי אסור .הרי דבזה חיישינ ,וא'כ אשה שפרוצה בלבושה נמצא דבעלה אסור
ד
להתייחד עמה בנדתה ,דפריצות מגרה יצה "ר כנ'ל ,וחל ג בה איסור יחוד . וכי תימא א כ מאי טעמא אסר רמ'א בסעי# ה' )באה"ע סי' כב( בב$ אנשי דפריצי ולא אסר באמו ואשתו נדה דפריצי ,י'ל דלא היה זה שכיח כלל בשני קדמוניות שיגלו נשי עצמ ר'ל, וכמו שאכתוב לקמ] רפ'ד ,[מש"ה לא נזכר מזה בש'ע ש. ומבואר בכל זה, דפריצות הוא בכלל לאו דלא תקרבו לגלות ערוה.
ה( לאו השלישי הוא אזהרת הפסוק] ש יח ל[ לבלתי עשות מחקות התועבות אשר נעשו " לפניכ ולא תטמאו בה .דג מפסוק זה למדנו איסור הפריצות ,כמבואר ש ברמב הנ'ל] בריש ל'ת ב$[.
ו( לאו הרביעי הוא אזהרת הכתוב] ש ג[ ובחקותיה לא תלכו .וז'ל השלח ערו] יו'ד סי$ קע"ח[ אי הולכי בחקות העובדי כוכבי ולא ילבש מלבוש כו$ שנהגו בו העובדי כוכבי לש פריצות כו$ עכ'ל .מבואר דבגדי פריצות בכלל לאו זה.
ז( לאו החמישי הוא אזהרת הכתוב] ש יט יד[ ולפני עור לא תת מכשול .וכתב הרמב' ]סה'מ ל'ת רצ'ט [וז'ל :ולאו זה כולל ג כ מי שיעזור על עבירה , או יסבב אותה . כי הוא יביא האיש ההוא לעו, ובעזרתו הכשילו כו', או יכי לו סבת העבירה עכ'ל .והרי האשה הפרוצה מכינה להאנשי סבת העבירה ,שיסתכלו בפריצותה ,ויבואו להרהורי רעי ולחטאי רעי ר'ל. ועוברת על לאו זה. וכמ'ש נמי צמח צדק החדש] במשנה ברכות פ'ג אות ב[ לעני שערות נשי ,שבהכרח יראו אות האנשי ,ועוברות משו לפני עור לא תת מכשול עכ'ל.
ח( לאו הששי הוא אזהרת הכתוב] במדבר טו לט[ ולא תתורו אחרי לבבכ ואחרי עיניכ . וכתב הרמב'] סה'מ ל'ת מז[ וז'ל :ולשו ספרי כו' ואחרי עיניכ זה זנות כו', המש אחר התאוות הגשמיות ,והתעסק המחשבה בה עכ'ל .והנה פריצות כולל הזנות כמו שכתבתי לעיל בלאו שני, וכולל המש אחר התאוות הגשמיות ,והתעסק המחשבה בה. דמבואר בקדושי] פא [:בהא דקט יש ע אמו וקטנה ע אביה ,דא בושה לעמוד לפניו ערומה ,אי ישני אלא בכסות .מאי טעמא ,יצר אלבשה .פרש'י דכשבושה ,בידוע דיש בה טע ביאה .ורש'י ור' ברי'# כתבו יצר, טע ביאה ,דאחר שהשיגה יצר טע ביאה , אז מתרגשת בגילוי בשרה לפני איש, ועי'ז היא בושה . וע' רמב' ]ה' א'ב פכ'א ה'ז [ דה'ה כשהא בושה לעמוד ערומה לפני בנה, אי ישני אלא בכסות .והטע מוב נמי כנ'ל ,דהא מרגישה שכבר יש בו יצר טע ביאה ועי'ז מתרגשת בגילוי בשרה לפניו , ומתביישת ,כטבע ע ישראל שה ביישני כמאמר ז'ל ]יבמות עט.[. ועיי לקמ] פ'ב ה[ דכל פריצות בכלל ערומה .ומבואר ,דגילוי בשרה גור לה רגש התאוה הגשמית ,והתעסק המחשבה בה ר'ל. והנה העירו אברכי הכולל דאכשר דרא ,והא נמנעת מלעמוד ערומה אפילו בפני נער ב שתי שני .ואמרתי די"ל דבימיה היו ישני ערומי ומשו זה לא התרגשו בנעוריה עד שהגיעו לשני שקבעו] ברכות כד.[, ועכשיו שאי ישני ערומי , כשתעמוד ערומה ,פועל הרגש ג בב ב$ שני .וכ גורמת להאנשי ר'ל. הרי דבגילוי בשרה עוברי על הלאו הנ'ל דולא תתורו אחרי לבבכ ואחרי עיניכ ,לעצמה ולאחרי , דהרי ג האשה מוזהרת מ התורה בל'ת דולא תתורו אחרי לבבכ ואחרי עיניכ כמ'ש החינו) מצוה שפ'ז .(וכשהאשה מהרהרת באנשי ,היא מחטיאה אות עי'ז שיהרהרו ג ה. ועיי לעיל] פתיחה ב ד[ דהרהור האיש נמש ע'י שהאש ה מהרהרת בו ר'ל. ולכ תתקדש להתלבש בצניעות בשלימות כראוי ולהתנהג בצניעות בכל עניני שלא יכשלו בני אד בה ח'ו. ואיתא בתנא דבי אליהו) רבא פכ'ד (אפילו האב שנכשלי בו כו' עתידי לית את הדי עכ'ל .וכ אמרו במדרש) ב'ר פכ'ו (ע'ש .והנה האב מונח במקומו ולא פעל או ואפילו הכי עתיד לית את הדי ,כ'ש אד שיכול ליזהר ולמנוע המכשול ,דהוא אחראי ועתיד לית את הדי כשלא מנע המכשול .וכ'ש א מתכוונת לגרות יצר הרע באנשי ר'ל, דגדול עו ונה מנשוא ,ויש לשו לב על זה.
ט( לאו השביעי הוא אזהרת הכתוב] ויקרא כב לב[ ולא תחללו את ש קדשי .ואמרו] יומא פו.[ היכי דמי חילול הש ,אמר רב כגו אנא אי שקילנא בישרא ולא יהיבנא דמי לאלתר
ה
]וכשאני מאחר לפרוע ,הוא אומר שאני גזל ,ולמד להיות מזלזל בגזל .רש'י [. ור$ יוחנ אמר כגו אנא דמסגינא ארבע אמות בלא תורה כו' ]ואי הכל יודעי שנחלשתי בגרסתי ולמדי הימני להבטל מתלמוד תורה רש'י .[והיינו דחילול הש הוא שעושה כבודו ומוראו יתבר כמו חולי ח'ו והאחרי למדי להקל ולזלזל במצותיו יתבר ר'ל. ואע'פ שבאמת לא חטא כלו ,כנ'ל ברב ור'י .והנה ש איירי ברב ור'י ,אנשי גדולי ומפורסמי שהכל לומדי מה ,ואי מזה ראיה לכל אד ,א ש הא איירי שלא חטאו באמת כלל רק אחרי מפרשי לעצמ שחטאו אבל בעשה עבירה יש ללמוד ממ'ש) ברכות יט (:המוצא כלאי בבגדו פושט אפילו בשוק ,מאי טעמא) משלי כא ל( אי חכמה ואי תבונה ואי עצה לנגד ד', כל מקו שיש חילול הש אי חולקי כבוד לרב עכ'ל .ומשמע מזה דכיו שעכ'פ הול בשוק בכלאי ואפשר שג אחר יכיר דה כלאי וילמדו ממנו להקל באיסור כלאי או להקל באיסור בכלל מש'ה קוראו חילול הש .ואמרו בזה דאי חולקי כבוד לרב, למנעו מבזיו שצרי ליל לביתו בלי המלבוש .והנה הרמב'] בסה'מ ל'ת ס'ג וביסה'ת פ'ה ה'י [כתב בעובר עבירה ,דוקא בעשה להכעיס הוי מחלל הש .וכ'כ אחריו החינו . אמנ הסמ'ג] לאוי ב[ כתב שחילול הש קרוי ת'ח שאינו נזהר במעשיו וגור שאומרי עליו דופי עכ'ל ולא הזכיר עני להכעיס .וג כתב כי המשקרי לעכו' וגונבי ,ה בכלל מחללי הש . וכ"כ סמ'ק ספ"ה. וביראי] סי$ ו[ כתב שכל המבזה אפילו מצוה אחת ומקיל כלל בכבוד שמי נקרא מחלל הש ,וא הוא לומד תורה צרי שישמור עצמו מ הכיעור ומ הדומה לו כו$ וא לא עשה כ מחלל הש כו' עכ'ל . ג בש'ע יו'ד סי$ ש'ג כתב הרואה כלאי של תורה על חבירו אפילו הי$ מהל בשוק קופ! לו וקורעו מעליו מיד ואפילו היה רבו. וכ$ הש' דבמקו שיש חילול הש אי חולקי כבוד לרב עכ'ל וזהו כדכתבתי לעיל .וכ'ש בעבירה דפריצות ,דהכל נעשי תלמידי ולומדי להקל ולזלזל יותר ויותר ר'ל כידוע .וכ'ש המוחזקי בחשיבות ,דלומדי מה כנ'ל .ועי י בפתיחה] אות לז[ וע'ש] יומא פו.[ דעונש דחילול הש חמור אפילו מעונש דחייבי כריתות ומיתות ב'ד, שאפילו עשה תשובה אי יה'כ מכפר ,וג יסורי אינ ממרקי אלא כול תולי ורק המיתה מכפרת .והחי ית אל לבו.
י( לאו השמיני הוא כשמברכי ברכות המזו וקורי ק'ש נגד טפח מגולה באשה .דמבואר בפמ'ג] א'ח מ'ז ר'ס ע'ה, וא'א ס'ק א[ ובפתחי עול] ש ס'ק ב[ ומשנה ברורה] ס'ק כ'ו [ובשער הציו] ס'ק ל'ד [דחוזר וקורא .ומדלא יצא בברכות ראשונות נמצא דהראשונות היו לבטלה ,ועברו על לאו שאמרה תורה] שמות כ ז[ לא תשא את ש ד$ אלקי לשוא ,לרמב' . עיי מג'א רט'ו סק'ו .ובכל מיני פריצות שייכי כמה מעשי ולאוי הנ'ל .וצרי לעשות תשובה גדולה על כל זה.
בהמ "ז וקורי ק'ש יא( וכל המקילי שתתלבש האשה כ הרי נדמה לה כהיתר ,ומברכי . מ'ע דברכת המזו ומצות ק'ש ושאר דברי הקדושה בפניה .ונמצא שאי יוצאי ,ומבטלי ואע'פ שמברכי באכילה ושתי$ ושאר כל הברכות ,הוי כאוכלי ושותי בלא ברכה .וכ בכל עונש עליה ,שהרי אינ ברכותיה אי יוצאי .ובמקו שיקבלו שכר על הברכות ,מקבלי באיסור .וכמשה'כ] תהלי י[ ובוצע בר נא! ד', שהמבר לד' ב'ה אלא חוטאי שמברכי צרי שיהי$ ביראת שמי וכמצותו עלינו בתה'ק.
יב( ואפילו א הי$ בדבר רק ספקא דרבנ ,הרי כתב הר' )פ$ ערבי פסחי כ'ג (.וז'ל : והשתא דאיתמר הכי ואיתמר הכי, כולהו בעו הסיבה .ואע'ג דבעלמא קי'ל איפכא ,דכל ספיקא דרבנ לקולא , ה כא כיו דלאו מילתא דטירחא הוא, עבדי נ לרווחא דמילתא , כ פירשו ז'ל. עכ'ל .וכ קי'ל] בש'ע א'ח סי$ תע'ג ותע'ט ות'פ [. וע$ פחד יצחק ]ע$ ספיקא דרבנ [כמה צדדי שאי מקילי בספיקא דרבנ .וממילא ראוי שיאסור כ'א לעצמו בנ'ד אפילו הי$ רק ספיקא דרבנ .והרי אמרו) ברכות ד (:העובר על דברי חכמי חייב מיתה . וראוי ליפול עלינו אימתה ופחד אפילו בספק איסור דרבנ ,שלא לעבור ח'ו. ואפילו מה שהוא רק חומרא ,הרי אנו מתודי בוידוי דרבינו נסי ביו'כ קט ובתפלה זכה את אשר החמרת הקלתי . ועיי לקמ פי'ז ס'ז.
ו
יג( וכ'ש דהוא עני דאורייתא ,וקי'ל] ח'מ סכ'ה ס'ב [דספד'א לחומרא ,אפילו א היה זה דאזלינ לחומרא רק מדרבנ ,מחויבי אנו ליזהר מאוד שלא לעבור , וכ"ש אחר דאנ קי'ל) ש' יו'ד סי' ק'י בדיני ס'ס אות כ'ה ובפמ'ג ש ובריש שער התערובות (דכל ספיקא דאורייתא מ התורה לחומרא .וכ'ש דאי בזה שו ספק .ואי בזה משו איסור אחד דאורייתא רק כל כ לאוי ועשי ויסודות חזקות לאיסור ,היש בזה שו צד ואופ לנסות להקל ח'ו.
יד( והנה כתב רבינו יונה בשע'ת שער ג$ סעי# נ'ב וז'ל :ולפני עור לא תת מכשול) ויקרא יט יד(. הוזהרנו בזה שלא להורות את בני ישראל אשר לא כדת ושלא כהלכה .ואמרו רבותינו זכרונ לברכה] אבות פ'א מ'א [הוו מתוני בדי .ונמהרי לב להבי ולהורות לא יצילו את נפש מתת מכשול לפני עור, וחטאת כבדה מאוד ,כמו שנאמר) תהלי פב ה( לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ,ימוטו כל מוסדי אר!. ועוד אמרו] אבות פ'ד מי'ג [הוי זהיר בתלמוד ,ששגגת תלמוד עולה זדו .ואמר) סוטה כ'ב) (.משלי ז כו( כי רבי חללי הפילה ,זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה .ועצומי כל הרוגיה , זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה עכ'ל רבינו יונה.
טו( וז'ל רש"י ז"ל בפ סוק לא ידעו הנ'ל : לא ידעו הדייני המעוותי את הדי ,ולא יבינו , את אשר בשביל העו הזה יתהלכו בחשכה ,וימוטו על כ מוסדי אר! .עכ'ל.
טז( ולגבי איסורי תורה השייכי בפריצות ,ראוי לעורר ,דאיתא בגמרא) עירובי ס'ז (: בדאורייתא מותבינ תיובתא והדר עבדינ מעשה ,בדרבנ עבדינ מעשה והדר מותבינ תיובתא .פרש'י באיסור של תורה וחכ מורה בו היתר ויש בתלמידי שיודע להשיב ,ישיב קוד מעשה ,שלא נעבור על דברי תורה .אבל בדרבנ כגו עירובי חצירות ,שבקינ לחכ לעשות כהוראתו והדר מותבינ ליה, ללמוד א יפה הורה עכ"ל. וכ פסק רמ'א] יו'ד סי' רמ'ב סכ'ב .[והמוב בזה הוא דאחר שהתלמיד הקשה לחכ על הוראתו ,בי בדאורייתא ובי בדרבנ ,ימנע החכ בעל כרחו מלהורות עוד היתר בדבר עד שיתר! הקושיא ויברר בדאורייתא פסק ההלכה להיתר , או יברר בדרבנ שהוא ספק עכ'פ .והורו אותנו בזה חכמינו זכרונ לברכה דבדאורייתא יש לו לתלמיד להקשות תיכ# ולמנוע הוראת ההיתר . כי אפשר שהחכ טעה בהוראת ההיתר וראוי למנוע ההוראה מספק שלא נעבור על דברי תורה .רק בדרבנ יכולי לסמו שיעשה ולהקשות ולברר אח"כ. ולכאורה יש להבי ,דמאי טעמא ציוו חז'ל בדרבנ שיניח להרב שיעשה המעשה תחלה ואח' כ יקשה לו והרי אפילו התלמיד מקשה קוד למעשה ואי לה רב תשובה עכשיו אכתי ה'ל ספיקא דרבנ ושפיר יעשה הרב כהוראתו להקל .וי'ל דבתרומת הד ש ]סימ מג[ דהוא מקור הלכה זו, ציי למעלה קוד התחלת הסימ די מורא רבו. ובתו התשובה מסביר התה'ד דכשאי התלמיד מקשה להרב הוא סומ דהרב שבא להורות הלכה למעשה מסתמא מיישב שפיר להורות כדת כו' ע'ש ,וזהו עני מורא רבו, שלא יהרהר אחר רבו שהוא קל בדעתו להורות הלכה למעשה בלי ישוב שפיר .ואע'פ שיש להתלמיד קושיא ,עדיי שפיר שיי שהרב צודק בהוראתו ויתר! הקושיא .אבל אחר שהקשה התלמיד קושיתו להרב ,א אי להרב תשובה על אתר הרי נסתר עכשיו יסוד התירו של הרב והרי העובר על דברי חכמי חייב מיתה כנ'ל] אות יב[, הרי ג בדרבנ א'א להקל רק ביסוד נכו ,אא'כ נכנס באיזה צד לכלל ספק איסור דרבנ .נמצא דקושיית התלמיד מעכבת את הרב מלעשות המעשה ולזה פסקו דהתלמיד יסמו על הכרעת הרב כנ'ל ויקשה לו אח'כ .ולפ'ז נראה דדי זה נאמר בתלמיד דוקא ,ומשו מורא רבו כנ'ל .אבל אחר שאינו תלמידו ג בדרבנ יקשה לו תיכ# כיו דהוא אי בו סיבת מורא רבו, ראוי ג בדר בנ שיעורר תיכ# על האמת שמא הוא טועה . וג, שהתלמיד בסתמא מתעכב אצל רבו ויתווכחו אחר המעשה ומתו הוויכוח יתברר האמת אבל איש אחר שאינו תלמידו ויעבור לדרכו ,א לא עכשיו על אתר יתווכח עמו שיתברר האמת לשניה אפשר שלא יזדמ לה להתווכח ולברר.
יז( וזהו לכאורה בכלל מה דפסק רמ'א) ח'מ סכ'ה ס'ב (וז'ל :ואל יאמר האד אפסוק כמו שארצה בדבר שיש בו מחלוקת .וא עושה כ הרי זה די שקר .אלא א הוא חכ
ז
גדול ויודע להכריע בראיות ,הרשות בידו .וא לאו בר הכי הוא כו' דאיכא ספיקא דדינא כו' בהוראות איסור והיתר והוא דבר איסור דאורייתא ,יל לחומרא .ואי דבר דרבנ הוא, יל אחר המקיל כו' עכ'ל .ולכ בדרבנ יכול התלמיד לסמו להקל אע'פ שיש ספק בההוראה מצד קושיתו אבל בדאורייתא אסור להקל מספק עד שיברר תחלה ההיתר וכל זמ שלא נתברר ,דינא הוא דחייבי להחמיר מספק .וחיוב זה דחייבי להחמיר מספק חל בי על המורה ככל הנ'ל ובי על הע ,דבכל פרט שיש להסתפק א הוא אסור או מותר , אסורי להקל בו מדינא כיו שהוא איסור תורה .וכל זמ שלא נתברר פסק ההלכה דהוא ודאי מותר ,הרי הוא אסור מצד ספיקא דאורייתא .וקי'ל דמ'ש ספיקא דאורייתא לחומרא , לא רבנ החמירו כ, רק מ התורה אסור בספיקא דאורייתא ,וכמש'ל) אות יג(. ובנ'ד דהוי נמי מה'ת ,ראוי נמי לעורר ולמנוע את המורי מלהקל בעניני אלה עד שיבררו תחלה ההיתר בכל דבר. והנה עני התיובתא הוא אפרושי מאיסורא ,שלא יטעה בהלכה להתיר את האיסור .והוא בבחינת חיוב תוכחה דכל ישראל ערבי זה לזה כמ'ש שד'ח) אספ'ד מע' ה' אות ב$ ד'ה ונראה .(ובזה נמצא יסוד על הוצאת חיבור זה. דודאי הוא חיוב למי שרואה שגיאה או שגיאות ,שיעורר על זה ויברר העני לפני ע בני ישראל כפי אשר תשיג ידו כדי שיכירו וידעו האמת והצדק בדבר .ומתו הוויכוח יתברר האמת . וזהו בקשת כל ישראל שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות .ובכלל בקשה זו הוא שיהיה מגמתינו בזה רק בשביל לשמור ולעשות רצונו יתבר ולא לקנטר ח'ו. ונזכה לקיי מאמר ז'ל )ע$ סוטה מט (.להיות נוחי זה לזה בהלכה לש שמי .ומה טוב ומה נעי לישא ולית זה ע זה בהלכה ,לברר האמת והצדק בכל האפשרות ואחר כ לפרס הבירור הנכו ולא לבלבל המוחות של הקוראי בכל מיני סברות הפוכות זו מזו עד דלא ידעו מאי קא אמרי רבנ ואיזה דר ישרה שיבור לו האד .וזהו גור גדול לקלקול המעשי ח'ו, אחר דזה אומר כה וזה אומר כה, בוחר לו כל אד את אשר ישר בעיניו ולית די ולית דיי ח'ו ועיי לעיל] הקדמה אות טז[. וראוי לקיי ,חכמי הזהרו בדבריכ , ולהיות מתוני בדי ולומר דעת לש שמי דוקא ,והקב "ה ינחינו במעגלי צדק למע שמו . יח( ועיי לקמ] פי'ד אות י[ בחומר האיסור של המורה להקל שלא כדי ח'ו. וש )יא(יג( מבואר דה בא לשנות ממה דמקובל ממקורי ההלכה מאבותינו הקדושי ,עליו הראיה . ובעוה'ר בדורות האחרוני שינו הרבה מדרכי אבותינו הקדושי בעניני צניעות ,ופרצו את השמלה בכמה מיני פרצות ר'ל וירוד ירדנו במצב העול עד לדיוטא שפלה מאוד מאוד ר'ל. וע'ל) פ'ט יז( בעני כל פרצה שאינה מ הגדולי אינה פרצה .וע'ל) פי'ג י( דהמור ה שעושי על פיו הוי כמאכילו בידי .וג הנמנע מלמחות בעבירה הוי כאילו הוא עושה בידי ר'ל) שו'ת שאגת אריה סנ'ח (וד$ ירח על כל עמו ב'י וירו קר תה'ק וקר ישראל בב'א.
08 ניתן להשיג אצל גיל פ