האדמור מהאלמין בדרשה בירושלים ביומא דהילולא של הצה"ק המלוב"ן רבי יעקב אבוחצירא

https://www.youtube.com/watch?v=DoHFKenkzEo

להורדת הדרשה: דרשה ליומא רבנו יעקב אבוחצירא ירושלים יח טבת תשעו

דְרָשָׁה  מכ"ק אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א

ביומא דהילולא של הקדוש המקובל האלוקי

צדיק יסוד עולם המלוב"ן רבי יעקב אבוחצירא זיע"א

כ' טבת תשע"ו לפ"ק

האדמור מהאלמין בדרשה בירושלים ביומא דהילולא של הצה"ק המלוב"ן רבי יעקב אבוחצירא

בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּשֵׁם ה'

בִּרְשׁוּת הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שְׁלִיטָ"א, וּמְזַכֵּי הָרַבִּים שֶׁאִרְגְּנוּ אֶת קִבּוּץ הַגָּדוֹל הַזֶּה, וְכָל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. אֲנַחְנוּ מְיַחֲלִים וּמְצַפִּים שְׁקִידוּש הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַקִּבּוּץ הגדול הַזֶּה, יָבִיא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּמְהֵרָה אֶת הַקִּבּוּץ גָּלֻיּוֹת בְּבִיאַת מָשִׁיחַ צִדְקֵינוּ בב"א.

התאספנו יחד ליומא דהילולא של הקדוש המקובל האלוקי צדיק יסוד עולם המלוב"ן רבי יעקב אבוחצירא זיע"א כ' טבת

ב"ה זכינו לעשות רצון הצדיק הקדוש זיעועכ"י אמן שכמה פעמים כותב ומבקש מעם ישראל שילמדו זוה"ק, שבלי זה אין לנו כלום, וזה הסוד הגדול שאנשים שואלים הלא היה צריך לקרוא מי יודע מה? בעשרה בטבת ועוד, מה שאומרים ומגלים אלו שהיה מוות קליני והילדים האוטיסטים, אבל דבר אחד הם לא יודעים מה שגילה לנו בעל הסולם, שברגע שמדפיסים זוה"ק ומזכים את הרבים להרבות בְּלִמּוּדָיו וּלְהָאִיר את העולם באור הזוהר הקדוש, נעצרים המלחמות, ומתבטלים הגזירות מעם ישראל, וכבר הבטיח לנו משה רבנו ע"ה כי בספר הזוהר נצא מהגלות ברחמים, (נשא קכ"ו), ומי שמעורר ללמוד זוה"ק, מגלה כי הוא מאמין בתורת משה רבינו ע"ה, ומבקש את הגאולה.

כן, אז למה לא קרה כלום? כולנו יודעים שעם ישראל בסכנה גדולה ח"ו, כן, בזכות הפרויקט של לימוד הזוהר הגדול בעולם שהדפיסו מפעל הזוהר העולמי ביחד עם הידברות 100.000 דפי הזוהר, וכל מי שיש לו זכות להשתתף במצוה הגדולה הזאת, בזכותם נתבטלו הגזירות, כדאיתא בהיכלות דרבי ישמעאל שבכל יום יוצאים גזירות נוראות ויש לעם ישראל כח לבטל אותם על ידי עניית אמן יהא שמיה רבה בכוונה, כלומר שעל ידי שמקדשים את ה' יתברך ברבים, מתבטלים הגזירות. כן, בלימוד הזוהר הקדוש יהיה קידוש ה' הגדול בעולם כדאיתא ברמח"ל, שהשם יתברך מחכה לעם ישראל מָתַי שֶׁיִּתְקַדְּשׁוּ בִּקְדֻשָּׁה הזאת, שהיא תכלית הבריאה. ומי שמוכן לפרסם ולחלק בכל העולם, נא להתקשר להטלפון  0587963430 – 0527-651911.

אנחנו אומרים בוידוי של יום הכיפורים, מָרַדְנוּ בְמַלְכוּת שָׁמַיִם. מָרַדְנוּ בְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד. מָאַסְנוּ בְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וּשְׁלָשְׁתָּם אֲנַחְנוּ מְבַקְשִׁים. כלומר שהתיקון בשביל הגאולה הוא לבקש ולחבר את מלכות שמים ומלכות בית דוד ובנין בית המקדש ביחד, וזה על ידי שילמדו זוהר תהלים, אז כאן מתרבה כבוד שמים וּמִתְכּוֹנֵן מַלְכוּת בֵּית דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה, ועם ישראל שבים בתשובה, שבזה בונים את בית המקדש העליון, ואז ירד בנוי באש בגילוי בעולם הזה.

אספר בקיצור על הזוהר תהלים, ומה התכלית שצריכים ללמוד ולקחת מוסר השכל מזה.

  לפני 50 שנה כבר היה לי חשק להדפיס את הזוהר תהלים, והשטן עכב עלי כי לא היה לי ספר טוב ממה להדפיס.

מָה אָשִׁיב לַה' כָּל תַּגְמוּלוֹהִי עָלָי. כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא וּבְשֵׁם ה' אֶקְרָא. נְדָרַי לַה' אֲשַׁלֵּם נֶגְדָה נָּא לְכָל עַמּוֹ. יָקָר בְּעֵינֵי ה' הַמָּוְתָה לַחֲסִידָיו. (תהילים פרק קט"ז י"ב – ט"ו)

לפני כ30 שנה התעוררתי לפרסם את דבר לימוד הזוהר הקדוש, שכל אחד ילמד ויתעורר ויתלהב לבו לעבודת הקדוש ברוך הוא ולקרב הגאולה ברחמים, כהבטחה שנאמרה משמים לרשב"י זיע"א בספרא דא יפקון מן גלותא ברחמי, וכמה כוחות והשקעה מסרנו על זה, במשך כחצי שנה נסעתי כל יום כשלש שעות נסיעה, שעתים הלוך ושעתים חזור מבארא פארק למאנסי, ששם שכרנו חדר כדי שלא ימצאו אותי ולא יפריעוני בעבודה הקדושה הזו[1], ועבדנו על הזוהר הקדוש כל יום שתיים עשרה שעות יחד עם עוד אברך ולזה לקחתי הלוואות כעשר אלף דולר (בערך של אז, שהיום נחשב כשישים אלף דולר), וכל זה עלה במאמצים גדולים, ובאמצע נשבר המחשב כמה וכמה פעמים, ואחר כך תִּקְנוּ כמה וכמה פעמים, ועוד פעם נשבר וקנינו מחשבים חדשים, וגם הם התקלקלו, וכל כך הרבה הפרעות ומניעות היו לנו, ושכרנו מכונת צילום מחברה עם ביטוח, ועוד היה איש מחשבים צמוד, וכל הזמן היה הפרעות וקלקולים מה שאי אפשר לתאר, ויש הרבה מה לספר… עד שכבר פשוט לא רצו אנשים ופחדו לעבוד על זה, שהפסידו על זה הרבה כספים, וכך נשארה העבודה באמצע, שלא היה מי שמוכן להמשיך במסירות נפש, ומה שכבר כן גמרתי כל פעם שרציתי לסדרו לדפוס נשבר המחשב. וּבְהַבִּיטִי על זה, שַׁבְתִּי וְאֶרְאֶה, כי בלי תפילה חזקה מאד ותחנונים לה' יתברך, אי אפשר להצליח, והנראה שכדי לזכות לסייעתא דשמיא מיוחדת צריך גם זכות ארץ ישראל שֶׁתִּצְטָרֵף ואוירא דארץ ישראל מחכים, וכנראה שמשמים המתינו עד שאשוב מגלות אמריקה לארץ הקודש, וכמו שידוע מהבן איש ח"י זי"ע שציווה להדפיס את ספריו הקדושים דווקא בארץ ישראל שכוח קדושתה מְסַיֵּעַ וּמָגֵן.

לפני כשבע שנים נסעתי לציון הרשב"י, ושהיתי בצפת בדירה המשקיפה על ציון הרשב"י זיע"א. ואמרתי שלש פעמים תהלים כל יום במשך שלשה ימים רצופים עם תענית דבור, והימים היו ל"ב ל"ג ול"ד לעומר, כדי שזכות הרשב"י תסייעני, וסך הכל סיימתי את התהלים תשע פעמים [כמנין תש"ע, שבשנה זו נפתחו השערים (כך עשיתי 3 פעמים בשנה אחת)],  עד שזכיתי לראות ישועות ונפתחו השערים, ונתקיימה בי תפלת דוד המלך ע"ה "הושיע  ה' כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם" (תהלים י"ב ב'), שהשי"ת מושיע כאשר האדם גמר בלבו להיות חסיד ולכוון מעשיו רק לשם שמים, ולא לסמוך על בשר ודם אלא כל בטחונו לה' יתברך, בלתי לה' לבדו. וכמו שכתוב בזוהר הקדוש פרשת ויקהל (דף קצ"ח עמוד א' ועמוד ב') על הפסוק (תהלים קמ"ו ה'): אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹקָיו.

ועל כן התאמצנו, לייחד מחשבתנו לאדון כל, ולאחד את כל הכוחות ולאחד את כל כלל ישראל, כי בכך ניגאל, וכדברי כל הצדיקים גדולי הדורות, דכל סגולת הגאולה תלויה בלימוד הזוהר הקדוש, דוקא בו ולא בזולתו. ובפרט בדורנו שירדו לעולם נשמות דור המבול ודור ההפלגה, והערב רב הם עצמם המבול השוטף את העולם (כדאיתא בתיקוני זוהר תיקון כ"א דף נ"ה, א', ובביאור הגר"א, וכן ב"מתוק מדבש", עיין שם ותרווה צמאך) מוכרחים לעשות מסירות נפש למען השכינה הקדושה לתמכה ולסעדה, וכמו משה רבינו ע"ה שמסר עצמו על כלל ישראל ואמר "אם אין מחני נא" (ועיין בתיקוני זהר שם), ובכל יום כל יהודי אומר קריאת שמע פעמיים ביום (ולדעת האר"י ארבע פעמים ביום) ומוסר עצמו למען שמו באהבה ומקבל על עצמו ארבע מיתות בית דין, בודאי צריך להוכיח שמתכוון באמת, כך אם נתמסר למען הגאולה, ונתקדש בתורה, וכל ישראל ילמדו זוהר הקדוש בכל יום, בודאי תיכף ניגאל, כמו שאמרו בגמרא בבא בתרא (דף ח:) דְּמָתְנוּ כולם עתה אקבצם, כאשר ילמדו ויעסקו כולם בתורה תיכף תבא הגאולה בכח התורה הקדושה. ובזוהר רעיא מהימנא פרשת נשא (דף קכד, ב) אמרו: דבגיניה "וקראתם דרור בארץ", ובזכותיה יתקיים "ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר". יהי רצון שיקויים בנו בקרוב, "ותחזה עינינו בשובך לציון ברחמים, במהרה בימינו אמן.

ב"ה גמרנו את הסט זוהר תהילים בשני כרכים וגם ב12 כרכים מחולק לדף היומי, המניעות מה שהיה אי אפשר לתאר. חמשה מחשבים נשברו, 7 מדפסות חדשות לא עבדו, המפעל אמרו שלא היה להם בהיסטוריה דבר כזה, כל האנשים שעבדו נהיו חולים, ומחשב אחד גנבו מהבית, בגמר הספר קיבלתי שני אירועי מוח והצלה רצה לקחת אותי לבית חולים בכל הכוח עם מגן דוד ואמרתי להם תירוץ שאני מפחד מערבים, ולא הולך בשום אופן עד שאגמור הספר, כי ידעתי שזה בא ממנו, ורציתי לגמור לפסח כדי שנזכה להגאולה תיכף ומיד ממש. וב"ה אני גמרתי והיה מוכן לדפוס מצידי.

אחד מהמסדרים של הספר בן אדם צעיר קיבל ערב פסח אירוע מוח, ונתנו לו ללכת הביתה, רק לליל הסדר.

ועוד הרבה ניסיונות ויסורים עבדנו עד שנכנס לדפוס.

ב"ה עכשיו נשבר המסך של הקליפה ועם הזוהר התהילים המחולק לדף היומי שכל אחד ילמוד דף אחד דקה ביום, יכולים להביא את הגאולה תיכף ומיד ממש.

אנחנו רוצים להדפיס זוהר תהלים דף היומי מוחלק לכל השנה עם הלוגו של דוד המלך ע"ה, מי שמוכן לתרום 5.5 אלף ש"ח יכולים להדפים מאה אלף דפים, במאה אלף דפים זוכים לגמור מאה אלף פעמים, כל אחד שלומד דקה את דף של הזוהר תהלים מקבל שכר כאילו גמר מאה אלף פעמים את כל הזוהר תהלים. – מי שמעונין לתרום יטלפן 0527651911 הכסף אתם נותנים ישר לדפוס.

אמר הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַבּוּחַצִירָא זצוקללה"ה (בְּסִפְרוֹ גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ דַּף קפ"ה) בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַקָּדוֹשׁ: דְּמִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא דִּבְלֹא זֶה אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ, וַעֲבוֹדָתוֹ. והרב פתייה זי"ע אומר בשם רבי חיים וויטאל זי"ע שכתב בִּתְחִלַּת שַׁעַר הַמִּצְווֹת: וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן הֲרֵי חִסֵּר מִצְוָה אֶחָד שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּשְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְווֹת וְצָרִיךְ שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיִּטְרַח בְּד' בְּחִינוֹת שֶׁל הַפַּרְדֵ"ס הַנִּזְכַּר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. ועוד אמר הרב יהודה פתייה זי"ע שעוד בשעת הלויה כאשר בוכים עליו, יתכן שכבר חזר לעולם הזה בגלגול, השם ירחם.

ובאריכות מביא בספרו "בגדי השרד" על הגדה של פסח  (עמוד קי"ב) על הפסוק "שׁוֹמֵר פְּתָאיִם ה' דַלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשֻׁעַ".

ודבריו הקדושים בא ממה דאִיתָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר, (תִּיקוּן מג'): וְעוֹד מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק הַקַּבָּלָה וְהַחָכְמָה (זוֹהַר, פְּנִימִיּוּת הַתּוֹרָה). מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָּהּ, וְאוֹמֵר שֶּׁאֵין אֶלָּא פְּשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַגְּמָרָא (לוֹמְדִים רַק פְּשָׁט הַתּוֹרָה וְהַגְּמָרָא כָּל הַיּוֹם, וְהַמֵּבִין יָבִין), בְּוַדַּאי הוּא יְסַלֵּק אֶת הַמַּיִם מֵהַהוּא נָהָר וּמֵהַהוּא גַּן, אוֹי וַאֲבוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָּעוֹלָם, וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל פֶּה, וְנֶחְשַׁב לוֹ כְּאִילוּ הֶחְזִיר אֶת הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ, וְגוֹרֵם עֲנִיּוּת בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת!! וּבְתִּקּוּן ל' אִיתָא : "אוֹי לָאֵלֶּה שֶׁעוֹבְדִים אֶת הַשְּׁכִינָה בְּיוֹבֶש, וְלֹא מִשְׁתַּדְּלִים בְּלִימוּד חָכְמַת הַקַּבָּלָה, אֲבוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת, וְחֶרֶב וּבִזָּה (מִלְחָמוֹת) וְהֶרֶג וְאָבְדָּן בָּעוֹלָם, וּמְסַלְּקִים אֶת רוּחַ הַמָּשִׁיחַ".

עוד כתוב שם: תִּקּוּן אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה: בְּרֵאשִׁית, שָׁם אֲתַ"ר יָבֵ"שׁ, וְזֶהוּ נָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא יָבֵשׁ וְהִיא יְבֵשָׁה, צוֹוְחִים הַבָּנִים לְמַטָּה בְּיִחוּד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.

רואים מדבריו הקדושים זיע"א כמה חיוב גמור הוא ללמוד ולדעת סודות התורה כדי להנצל מן החיצונים, ולכל הפחות לבקש ולרצות לדעת וזהו בודאי על ידי שבתחילה ילמד כסדר זוהר הקדוש ותטהר נשמתו ותבער בלבו אש אהבת ה', וחשקת לימוד התורה הקדושה, בזה בודאי ירצה לפני אדון כל, ויזכה שיפתחו לפניו שערי החכמה העליונה,

ובאור החיים הקדוש פרשת ויחי (מט, יא) כָּתַב שֶׁכֹּחוֹ שֶׁל הַגּוֹאֵל הֶעָצוּם מלך המשיח הוא, שצריך שֶׁיִּתְעַסְּקוּ יִשְׂרָאֵל בְּיֵינָה שֶׁל תּוֹרָה, וביאור הדברים שילמדו את פנימיות התורה הנקראת "יֵינָהּ של תורה" (גם יין גימטריה סוד).

מכל דברי הצדיקים רואים כמה חובה קדושה ללמוד תורת הסוד, וכאשר לומד בגירסא אלו הסודות, מטהר את נפשו, ומזה יבא לו הבנה בכל חלקי התורה הקדושה, עד שגם יזכה ללמוד בהבנה את תורת הסוד. ומכל מקום עצם הלימוד מזכך הוא, ובעולם הבא בודאי ילמדוהו את הפירושים העמוקים.

על כן אנחנו מדפיסים מליוני עותקים מהזוהר הקדוש שיהא מצוי אצל כל אחד, וְיִלְמְדו בכל עת, ובכך יהא לכם חלק בנסתר הנסתרות שלימדנו הרשב"י זיע"א. וּמִשְּׁמַיָּא קָּא זַכָּי לָנוּ, לקיים רצון צדיק הבן איש חי זיע"א שלפני ביאת המשיח ילמדו זוהר כתהלים, ולמען יהא יד כל ישראל ממשמש בו, לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו, לפדות השכינה הקדושה מגלותה, ובזכות זה יקבץ נדחינו מארבע כנפות הארץ במהרה דידן, בביאת משיח צדקינו ברחמים.

וכדברי הרעיא מהימנא בזוהר פרשת פנחס (רי"ט ע"א), כָּל שֶׁכֵּן מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁחָכְמָתוֹ מְאִירָה בְּכָל הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ אַחֲרָיו, אַל תִּתְּנוּ דֳמִי לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּתּוֹרָה עַד יַעֲרֶה עָלָיו רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (אל שכינתו),

הרי לנו שמצוה אותנו הרעיא מהימנא ללמוד בזוהר הקדוש דווקא שתורתו של הרשב"י מאיר עד סוף הדורות, וצריך ללמוד ללא הפסק ולא לתת מנוחה לקדוש ברוך הוא עד שיגאלנו.

בּוֹאוּ וְהִתְחַבְּרוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאִי זי"ע: הַיּוֹם הוּא יוֹמָא דְהִילוּלָא שֶׁל קְדוֹשׁ ה' הַמְקוּבָל הָאֶלוֹקִי רַבִּי יעקב אבוחצירא זְיָ"ע, ומן הראוי ללמוד מספריו אֲשֶׁר זֵרֵז אֶת כָּל הַיְהוּדִים לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בכל יום.

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְהָרַשְׁבִּ"י אוֹמְרִים: כִּי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ שֶׁאֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ יִנָּצְלוּ מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וְהָרַמְחַ"ל הַקָּדוֹשׁ אוֹמֵר לָנוּ: שֶׁרַק בָּזֶה תָּלוּי סוֹד הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּגְאוּלָתוֹ, בְּכֹחַ וּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ , וְזֶה לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ: בְּרִיחַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָשְׂתָה עִנְיַן הַתֵּבָה, וְכֻלָּנוּ נִבְרַח לְהַתֵּבָה הַזֹּאת וְנִנָּצֵל.

אחכה לו לו בכל יום שיבוא

הַמָּשִׁיחַ מְחַכֶּה שֶׁנִּלְמַד זוהר הקדוש

הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב

אֵין כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּפִיהֶם
בְּיָדֵנוּ כֹּחַ אַדִּיר, לְנַצֵּחַ אֶת הָאוֹיֵב, לָתֵת אֶת הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה!

לוֹמְדֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ נוֹתְנִים אֶת הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה!

צַהַ"ל מִתְכּוֹנְנִים לְהַחְזִיר "מַכָּה שְׁנִיָּה" לְאִירַן עַל יְדֵי צוֹלְלוֹת, זֹּאת אוֹמֶרֶת שֶׁכְּבָר הִשְׁלִימוּ עִם הָעֻבְדָּה, שֶׁתִּהְיֶה זוֹ אִירָן שֶׁתִּתֵּן אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה" – פְּצָצָה גַּרְעִינִית לְיִשְׂרָאֵל [ח"ו], (וְהַצָּבָא מְשַׁעֵר שֶׁזֶּה עָלוּל לִגְבוֹת כְּמִלְיוֹן נֶפֶשׁ רָח"ל).

הַמְּדִינָה כְּבַר הִשְׁלִימָה עִם הַמַּצָּב! אֲנַחְנוּ לֹא מַשְׁלִימִים עִם הַמַּצָּב הַזֶּה!

וְנַהֲפוֹךְ הוּא! אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם!

כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַאֲמִין בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים עַל הֶעָתִיד לִהְיוֹת בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָאַחֲרוֹנָה, וּשְׁנֵי נְבִיאִים הִתְנַבְּאוּ עַל כָּךְ, יְחֶזְקֵאל וּזְכַרְיָה, וּבֵאֲרוּ חֲזַ"ל כִּי גּוֹג וּמָגוֹג יָבוֹאוּ עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל פַּעֲמִיִּים אוֹ שָׁלֹשׁ, וְרַק בְּפַעַם הָאַחֲרוֹנָה הוּא יַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, וִיחֶזְקֵאל הַנָּבִיא מְתָאֵר אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁיָּבוֹא, ראה (יְחֶזְקֵאל פֶּרֶק לח)

עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם!

עַם יִשְׂרָאֵל זָקוּק לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל הַנּוֹרָא! וְזֹאת אֶפְשָׁר רַק עַל יְדֵי תֵּיבַת נֹחַ – שֶׁהוּא "הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ"

אַל תַּגִּידוּ לֹא יָדַעְנוּ! אַל תַּגִּידוּ לֹא יָכֹלְנוּ!

סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּתֵבַת נֹחַ שֶׁנִּתְכַּנְּסוּ בָּהּ שְׁנַיִם מֵעִיר וְשֶׁבַע מִמַּלְכוּתָא

"וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". אִלֵּין אִינּוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּזֹהַר דָּא, דְּאִקְרֵי סֵפֶר הַזֹּהַר, דְּאִיהוּ כְּתֵיבַת נֹחַ, דְּמִתְכַּנְּשִׁין בָּהּ שְׁנַיִם מֵעִיר, וְשֶׁבַע מִמַּלְכוּתָא. וּלְזִמְנִין אֶחָד מֵעִיר, וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה. דִּבְהוֹן יִתְקָיֵּים (שְׁמוֹת א) "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְּאוֹרָה תַּשְׁלִיכוּהוּ". וְדָא אוֹרָה דְּסִפְרָא דָּא (זֹהַר חֵלֶק ג' דַּף קנ"ג: בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא).

הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתוֹסֶפֶת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ"

דִּבְרֵי הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ: "הִנֵּה מְבֹאָר מִכָּאן שֶׁחִבּוּר הַזֹּהַר הָיָה עָתִיד לִהְיוֹת גָּנוּז וְכוּ' עַד שֶׁיָּבוֹא הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה לַתַּחְתּוֹנִים. וּבִזְכוּת הָעוֹסְקִים יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה בְּסִבָּתוֹ אֲשֶׁר זֶה תִּהְיֶה סִבָּה קְרוֹבָה לְבִיאָתוֹ, וְזֶה שֶׁאָמַר וּבְגִינֵהּ "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ" וְכוּ', כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת זֶה יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם הַפֶּסַח וּבְדַם הַמִּילָה, כֵּן הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתוֹסֶפֶת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ" (עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת מַאֲמָר רִאשׁוֹן, שְׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית).

הָרַמְחַ"ל זי"ע לֹא מָצָא עֵצָה לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת מֵעַם יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא בְּלִמּוּד "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" בְּרֶצֶף לְלֹא הֶפְסֵק, שֶׁבְּכֹחַ "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים.

כְּמוֹ כֵן, בְּנוֹסָף לַמַּעֲלָה הַנִּפְלָאָה שֶׁל קֵרוּב הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים, מְסֻגָּלִים הַלִּמּוּד וְהַקְּרִיאָה בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְלִהְיוֹת כְּחוֹמָה בְּצוּרָה מִפְּנֵי כָּל צָרָה רַחֲמָנָא לִיצְלַן.

לכבוד בעל ההילולא אֲסַפֵּר סִפּוּר נִפְלָא איך שבזכותו ניצלו יושבי ארץ ישראל.

הַמְקוּבָל הָאֶלוֹקִי הַמְלוּבָ"ן רַבִּי יִצְחָק אַלְפִיָיה זְיָ"ע בְּנָן שֶׁל קְדוֹשִׁים וּמְקֻבָּלִים תַּלְמִידֵי הָרַשַׁ"ש הַקָּדוֹשׁ בִּישִׁיבַת בֵּית אֵ-ל תובב"א, שֶׁפָּעַל רַבּוֹת לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים וּלְהַצִּיל אֶת כְּלָל יִשְׂרָאֵל מִגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת (וְהָיָה בִּידִידוּת מֻפְלָאָה עִם הַמְקוּבָל הַצַּדִּיק הַנִּסְתָּר רֹאשׁ הַל"ו רַבִּי מְנַחֵם מְנַשֶּׁה זְיָ"ע בַּעַל אַהֲבַת חַיִּים, שֶׁכֵּן אָמַר עָלָיו בַּעַל הַהִילוּלָא הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זְיָ"ע), וּבִזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה וּבִזְמַן שֶׁכָּל יוֹשְׁבֵי אֶרֶץ הַקֹודֶש הָיוּ בְּפַחַד גָּדוֹל, הָלַךְ לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת תִּיקוּנִים עַל קִבְרִי צַדִּיקִים.

ומַה גָּרַם לְמַפֹּלֶת הַגֶּרְמָנִים בְּמִזְרַח הַתִּיכוֹן וּבָּעוֹלָם כּוּלוֹ, וּמִי בֶּאֱמֶת, עָצַר אֶת הַגֶּרְמָנִים בְּשַׁעֲרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? אֵיךְ הַצָּבָא הָאַנְגְלִי הַחַלָּשׁ, גֵּרֵשׁ אֶת הַגֶּרְמָנִים ימ"ש בְּ-"אֶל-עַלְמִין" ?

בִּימֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה, כַּאֲשֶׁר צִבְאוֹת הַגֶּרְמָנִים הִתְקָרְבוּ לִגְבוּלוֹת מִצְרַיִם וְהִגִּיעוּ אֶל "אֶל עַלְמִין", הַיְיתָה אָז סַכָּנָה חֲמוּרָה לְכָל הַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן וּבִפְרָט לַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי בְּאֶרֶץ הַקֹודֶש, מִפְּלִישַׁת הַגֶּרְמָנִים ימ"ש, נָקֵל לְתָאֵר כי הערבים וכל צוררי ישראל הרימו ראש והיו מאיימים: בעוד כך וכך ימים יעשו כליה בשונאיהם של ישראל רח"ל. אז נערכו תפילות בקרב כל שכבות הציבור לאלוקי השמים לחוס על פליטת עמו ישראל.

במצרים עצמה עברו הערבים והצוררים ימ"ש מאיומים, למעשי פרעות. הָאַרְמֶנִים וּשְׁאָר הָעֵדוֹת הַנוֹצְרִיוֹת נִכְנְסוּ בְּעִיר "דְמַנְהוּר" לגבול מצבת קבורת הרב הקדוש המלומד בניסים צדיק יסוד עולם האדמו"ר רבי יַעֲקֹב אַבִיחַצֵירָא זיע"א, הוציאו את ספר תורה המקודש מן ההיכל, ובעוונות רמסוהו ושרפוהו, ה' ירחם.

באותו ערב חלם רבינו יצחק אַלְפִיָיה זצ"ל, והנה בחלומו איש לבוש בגדי חכמים בא אליו ואמר לו: מדוע אתה נוהג לעשות לימודים על קברי הצדיקים וְאֵלַי אֵינְךָ בָּא? וַיֹּאמֶר לוֹ רַבֵּינוּ, וּמִי אֲדוֹנִי כִּי אֵדָעֵהוּ? וַיַּעֲנֵהוּ אֲנִי יַעֲקֹב אַבִיחַצֵירָא. וְהֵיכָן קָבוּר מַר? וַיֹּאמֶר לוֹ בִּדְמַנְהוּר אֲשֶׁר בְּמִצְרַיִם, וְעַתָּה מְהֵרָה חוּשָׁה אַל תַּעֲמֹד! כִּי בָּזֶה תְּלוּיָה הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל!!!

מיד התעורר רבינו ומיהר לבית הכנסת "בית אל" בעיר העתיקה וסיפר את חלומו לחבריו המקובלים : הידעתם מי הוא הרב הצדיק הזה הבא אלי בחלומי? ויענוהו: הלא הוא הצדיק המפורסם בכל ערי המערב, מחבר הספרים הקדושים "פתוחי חותם","יורו משפטיך ליעקב", מחשוף הלבן ועוד…

לאחר תפילת שחרית, הלך רבינו יצחק אַלְפִיָיה עם שניים מידידיו הרבנים אל מושל המחוז כדי לקבל אישור נסיעה למצרים. עצרם השומר העומד בפתח ושאלם : – לאן פניהם מועדות? ענוהו – אל המושל.

– היש לכם הזמנה או אישור לגשת אל המושל? ענוהו לא. ותיכף ומיד גירשם.

אך רבינו לא זז ממקומו, ועמד בעקשנות שהוא יראה פני המושל ויהי מה, עד שממשרדו של המושל ירד קצין גבוה, וכשמעו בקשת הרב , חזר אל המושל ומסר לו את בקשתו של הרב.

דקות ספורות עברו והקצין בא בהוראת המושל כי רבינו יעלה לבדו, המושל קיבל את הרב בכבוד רב ושמע בסבלנות את החלום ובקשת הרב, כי יינתן רשות למניין יהודים לנסוע למצרים כדי להשתטח על מצבת קבורת הרב רבי יעקב אַבִיחַצֵירָא זצ"ל, ובזכותו הגרמנים יברחו מהחזית.

עָנָה הַמּוֹשֵׁל: כַּיּוֹם אַף אֶזְרָח אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲבוֹר לְמִצְרַיִם, וְרַק רַכַּבוֹת חַיַילִים, נוֹסְעִים בְּכָל יוֹם לְמִצְרַיִם יָשָׁר לְקָו הַחֲזִית, וְלָכֵן אֵין שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לָתֶת אִשּׁוּר מַעֲבַר. אַךְ הוּא מַצִּיעַ כִּי הָרַב לְבַדּוֹ יָבֹא לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת וְיַעֲלֶה לָקָרוֹן יַחַד עִם הַחַיַילִים, וְאִם לֹא יִתָּפֵס בַּדֶּרֶךְ, הֲרֵי טוֹב וְיוּכַל לְהַגְשִׁים אֶת חֲלוֹמוֹ.

מִיַּד חָזַר לַחֲבֵרָיו הָרַבָּנִים שֶׁחִכּוּ לוֹ בְּצִפִּיָּה, וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמּוֹשֵׁל אָמְרוּ לְרַבֵּנוּ: דָּחָה אוֹתְךָ הַמּוֹשֵׁל בַּדְּבָרִים בְּעָלְמָא, כִּי אֵיךְ תִּכָּנֵס לְקָרוֹן מָלֵא חַיַילִים וְלֹא יַרְגִּישׁוּ בְּךָ? וְיֵשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת בַּדָּבָר וְלָכֵן אֶל תַּעֲשֶׂה זֹאת: שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עָדִיף.

אַךְ אִישׁ כְּרַבֵּנוּ לֹא יֵחַת וְלֹא יִפְחָד! כִּי בְיוֹדְעוֹ מַעֲלַת הַצַּדִּיקִים וּזְכוּתָם, יָדַע נֶאֱמָנָה כִּי זְכוּתָם גְּדוֹלָה מְרִשְׁיוֹן מַעֲבַר וּמְחַיָילִים וּמִשְׁמְרוֹתָם. וְלָכֵן, לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר לָקַח אֶת טַלִּיתוֹ וּתְפִילָיו וּבָא לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת עַל מְנָת לַעֲלוֹת לְקָרוֹן. בְּעוֹדוֹ עוֹמֵד נִגְּשׁוּ אֵלָיו שְׁנֵי קְצִינִים וְשָׁאֲלוּ לִשְׁמוֹ וּמִיַּד הֶעֱלוּהוּ לְקָרוֹן הָרַכֶּבֶת וְיָשִׁבוּ מִשְּׁנֵי צְדָדָיו, עַד הַגִּיעָם לְמִצְרַיִם לָעִיר קָהִיר. אָז הֱבִיאוּהוּ לִשְׁכוּנַת הַיְהוּדִים וְנֶעֶלְמוּ.

רַבֵּינוּ נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ "כֶּתֶר תּוֹרָה". תָּמְהוּ הַחֲכָמִים הַלּוֹמְדִים שָׁם: הֲיִתָּכֵן שֶׁזֶּה הוּא הָרַב יִצְחָק אַלְפִיָיה מִיְּרוּשָׁלַיִם? כֵּיצַד הִגִּיעַ לְמִצְרַיִם בְּיָּמִים הַטְּרוּפִים הָאֵלֶּה?

בְּשָׁמְעָם אֶת חֲלוֹמוֹ וְאֵיךְ זְכוּת הַצַּדִּיק כְּמֹהַר"ר רַבִּי יַעֲקֹב אַבִיחַצֵירָא זְיָעָ"א עָמְדָה לוֹ לְהַגִּיעַ בְּשָׁלוֹם עַד קָהִיר, אָסְפוּ מִיַּד מִצְרְכֵי מָזוֹן, וְעַשְׂרוֹת רַבּוֹת נָסְעוּ לָעִיר דְמַנְהוּר לַמַּצֶּבֶת קְבוּרַת הַצַּדִּיק, וְאָז לְהַצְלָחַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וּלְהַצִּילָם מִידֵי הָאוֹיְבִים וְהַשּׂוֹנְאִים וּבִפְרָט הַגֶּרְמָנִים, לָמְדוּ פַּעֲמָיִּים אֶת סֵדֶר "תַּעֲנִית הַדִּבּוּר", עם שִׁבְעַת כּוֹרְתֵי בְּרִית, הַקָּפַת הַמַּצֵּבָה וּשְׁאָר תִּיקוּנִים, לַיְלָה וְיוֹם בְּלִי הֶפְסֵק.

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי, יָצָא אֶחָד מֵהַלּוֹמְדִים לַחוּץ, וְרָאָה וְהִנֵּה הָעִיר כּוּלָהּ אוֹרוֹת, וְקוֹל הָעָם בִּתְרוּעוֹת שִׂמְחָה. (בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה הַיְיתָה אֲפֵלָה חֲמוּרָה עֵקֶב הָעוֹצֵר).

הוּבְרַר כִּי הַגֶּרְמָנִים בָּרְחוּ מִן הֶחָזִית, וְיַד הָאַנְגְלִים עַל הָעֶלְיוֹנָה.. וְנִכְנַס לְבַשֵּׂר לְכָל הַלּוֹמְדִים. מִיַּד קָרְאוּ הַלֵּל וְעָשׂוּ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַיְהִי הַדָּבָר לְנֵס. וְסִפֵּר רַבֵּינוּ יִצְחָק אַלְפִיָיה זַצַ"ל, כִּי בִּשְׁעַת הַלִימוּד רָאָה הֶאָרָה גְּדוֹלָה בּוֹקַעַת מִמַצֶבֶת קְבוּרַת רַבֵּינוּ הָרַב יַעֲקֹב אַבִיחַצֵירָא זְיָעָ"א וּכְעֵין עַמּוּד אֵשׁ יָצָא מִקִּבְרוֹ זְיָעָ"א. [רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַבִיחַצֵירָא זצוק"ל נִתְבַּקֵּשׁ בִּישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה ב- כ' בְּטֵבֵת תר"מ- שְׁנַת צַדִּיק כתמ"ר יִפְרָח, וְטָמוּן בדמנהור שֶׁבְּמִצְרַיִם, וְיֵשׁ מָסֹרֶת שֶׁהִיא אֶרֶץ גֹּשֶׁן שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה עַל יְדֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה]. (מִסְפַּר "אוֹר חָדָשׁ וְצֶמַח צַדִּיק" שֶׁל הָרַב יִצְחָק אַלְפִיָיה זצוק"ל – שֶׁהוּבָא לִדְפוּס עַל יְדֵי הָרַב דָּוִד יְהוּדַיוֹף ז"ל חַתְנָא דְבֵי נְשִׂיאָה הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשְׂרָאֵל אַבִיחַצֵירָא זי"ע).

על כן בואו ונתמסר למען הגאולה, ונתקדש בתורה, וכל ישראל ילמדו זוהר הקדוש בכל יום, ואם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ובודאי תיכף ניגאל, ויהי רצון שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי". עַל כֵּן, יְהוּדִים יְקָרִים, תְּנוּ לִמּוּד לְשֵׁם שָׁמַיִם, הַקְרִיבוּ מִדַקּוֹתֵיכֶם לְמַעַן הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ, לִגְרֹם לִפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, וְלִמְּדוּ בְּכָל יוֹם זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְכָךְ נֵלֵךְ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד יַחַד לְקַבֵּל אֶת אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ במהרה בימינו אמן.

[1]) וכמו שכתב רבינו בחיי בספרו כד הקמח ערך תורה, וז"ל: התורה צריכה התבודדות הוא שאמר שלמה (משלי י"ח א'), לתאוה יבקש נפרד וגו', ונראה לי פירושו כי מי שמתאוה לתורה יבקש שיהיה נפרד ומתבודד, כי זה מתנאי הלימוד להיות לפעמים נפרד מן החברים, מתבודד ומתיחד עם שכלו, ואם עושה כן בכל תושיה יתגלע כלומר יתגלה ויתפרסם בקי ושלם בכל החכמות, עיי"ש.