logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

איסור דיבור בזמן תפילה- קדושת בית הכנסת, שתקתי ונושעתי, תפילה במנין, איחור לתפילה, מחירו של אמן,שיחת חולין, שיחה בטלה

איסור דיבור בזמן תפילה- לתלות בכל בתי הכנסת

 

בית כנסת-  כי מציון תצא תורה- כולל אור מאיר1

 

להורדה:  עלון איסור דיבור בזמן תפילה

ביטוח בית המשפט גחלי רתמים יביע אומר ראה ע”ה כרטיסים 1 כרטיסים 2 כרטיסים 3 מחירו של אמן מידות טיש פרשת תרומה-בענין מורא מקדש סידורים ועיסוקים לפני התפילה

איסור דיבור בשעת תפילה

ה' ילחם לכם

שָׁתַקְתִּי וְנוֹשַׁעְתִּי

הבעל קיבל על עצמו לא לדבר בבית הכנסת, ואשתו נרפאה מהמחלה

מעשה פלא שסיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט”א, רב שכונת רמת אלחנן ב”ב

אברך אחד שאשתו חלתה ל״ע בא לשאול אותי במה כדאי להתחזק לרפואתה. אמרתי לו: שיקבל על עצמו לא לדבר בבית הכנסת. הוא קיבל על עצמו וזה עזר. כשאני אומר ש’זה עזר׳, כוונתי שהמחלה נעלמה כליל. אשתו הלכה לבדיקות וב״ה אין כלום. היא באה לבדיקות מדי חצי שנה ואין גרורות. הבעל המשיך בקבלה הזו על כבוד בית הכנסת בתור שמירה.

אחרי זמן מה, הוא הזדמן לאחד מבתי הכנסיות ואמרו לו שאביו ראש ה׳דברנים׳ באותו בית הכנסת. הוא בא אלי ודמעתו על לחיו: מה לעשות. אני רוצה שאשתי תהיה בריאה, ואנחנו רואים שזה עוזר, והנה אבי משוחח בבית הכנסת…

אמרתי לו: אני אדבר עם אביך. (פרצתי בזה גדר, כי מו״ח מרן הגרי״ש אלישיב זצוק״ל לא התיר לספר על מחלות, אבל לכבוד קדושת בית הכנסת התרתי לעצמי.) קראתי לאב ואמרתי לו: אולי אינך יודע, אבל כלתך בסכנת נפשות! בנך קיבל על עצמו שלא לדבר שיחה בטלה בבית הכנסת. בסופו של דבר, האב הפך לממונה על איסור הדיבור בבית הכנסת ההוא.

הובא בבטאון הנפלא “קול ברמה” גליון 307 חודש חשון תשע”ו

גחלי רתמים

..

ביטוח בית המשפט  מחירו של אמן סידורים ועיסוקים לפני התפילה פוסטר איסור דיבור  לבתי כנסת- שלם

 

..2. מקדש שם שמים 4. תנו כבוד לתורה 5. מקבץ פניני חיזוק (1) 6. סיפור-איסור שיחה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות או צניעות 7. מגבית קבלות טובות להצלת נפשות ופקוח נפש בבית אלוקים נהלך ברגש 34 – משפטים ה’ יִלָּחֵם לָכֶם – וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן הבטחה יש אחת החיזוק היומי 5 – זְרִיזוּת גְּדוֹלָה לעורר רחמים מורא מקדש גליון 3 נפתחים כל שערי שמים תפילה ביחיד – תפילה בציבור 1. מקדש שם שמים 3. תנו כבוד לתורה בעיות בפרנסה - תפילה בציבור הבטחה יש אחת ההבטחה חשיבות תפילה בציבור נפתחים כל שערי שמים תפילה ביחיד - תפילה בציבור תפילה בציבור - לכל ההשפעות שתקתי ונושעתי- סיפור על ריפוי מהמחלה בזכות השתיקה

 

..

ה’ ילחם לכם השמירה ואני תפילתי ובחרת בחיים ותעביר מעלינו כל המסכים המבדילים מהר”א מבעלזא מסוגלת לכל הישועות מתמלא הקב”ה רחמים פסק הלכה הרב וואזנר ה' ילחם לכם ההשתדלות שלך השמירה ותעביר מעלינו כל המסכים המבדילים מהר''א מבעלזא 2 מהר''א מבעלזא מובטחים להנצל מסוגלת לכל הישועות פסק הלכה הרב וואזנר תשקול טוב מתמלא הקב''ה רחמים

 

החיזוק היומי 10 – הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה אוֹ הַלֵּל בְּצִבּוּר החיזוק היומי 11 – נִצַּל מִמִּשְׁפָּט קָשֶׁה בִּזְכוּת תְּפִלָּה בְּצִבּוּר החיזוק היומי 12 – עִקָּר הַפַּרְנָסָה הִיא הַתְּפִלָּה החיזוק היומי 13 – חֶבֶל אָרוֹךְ החיזוק היומי 14 – וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם החיזוק היומי 15 – כּוֹחַ תְּפִלָּה בְּצִבּוּר פניני חיזוק בעניני תפילה 2

..

מִמָּתַי אֵין לְדַבֵּר

וְעַל כָּל אֶחָד לָדַעַת, כִּי הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה הוּא בְּעֵת שֶׁהַשַּׁ”ץ מַתְחִיל לוֹמַר בְּרָכוֹת וְאַחַר כָּךְ בַּאֲמִירַת פָּרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת, וּמֵאָז כְּבָר צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר. וְכַמְּבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁסֵּדֶר הַתְּפִלָּה מְכֻוָּן נֶגֶד אַרְבַּע הָעוֹלָמוֹת, עֲשִׂיָּה יְצִירָה בְּרִיאָה וַאֲצִילוּת, וְסֵדֶר אֲמִירַת הַקָּרְבָּנוֹת וְהַקְּטֹרֶת הוּא נֶגֶד עוֹלָם “הָעֲשִׂיָּה”, פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה נֶגֶד עוֹלָם “הַיְּצִירָה”, וּבִרְכוֹת קְרִיאַת שְׁמַע וּקְרִיאַת שְׁמַע נֶגֶד עוֹלָם “הַבְּרִיאָה”, וּבְעֵת שֶׁעוֹמְדִים לִתְפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אָז הוּא נֶגֶד עוֹלָם “הָאֲצִילוּת”, וּמִמֵּילָא מוּבָן שֶׁצָּרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְדַבֵּר בְּעֵת הַתְּפִלָּה מֵאָז שֶׁמַּתְחִילִים פָּרָשִׁיּוֹת הַקָּרְבָּנוֹת.

מתוך אמרות קודש כ”ק אדמו”ר מבאיאן שליט”א ליל שבת וארא תשע”ה

הובא בעלון הנפלא “ ליקוט דברי התעוררות בעניני תורה ותפלה ועבודת השי”ת ובזהירות שלא לדבר בעת התפלה” שע”י חסידי באיאן – וארא תשע”ו

 

כּוֹחַ תְּפִלָּה בְּצִבּוּר

מעשה שהוצרך הרה״ק ה׳בית אהרן׳ זי״ע לעבור איזה ניתוח, וסידרו את שעת הניתוח לאחה״צ שיוכל הרה״ק להתפלל מנחה קודם הניתוח, וערבית לאחר שיתעורר מתרדמת הניתוח, ואף הכינו ׳מנין׳ למעריב שימתינו עד שיתעורר הרה״ק. למעשה, לא התעורר הרה״ק עד שעה מאוחרת מאד ובלית ברירה התפזר ה׳מנין׳ וכבר התפללו ערבית. כשהתעורר הרה״ק שאל את הגבאי מה עם תפילת ערבית, ויען הגבאי הנה הכל מוכנים ומזומנים – הקהל יתפלל מחוץ לחדרו של הרבי, והרבי ישתתף בתפילה מתוך חדרו, ויצא הגבאי והחל להתפלל (בלי מנין) כאילו יש מנין, ואמר קדיש וברכו וכו׳ וכו׳.

אחר זמן רב, יצא פעם הרה״ק בלווית הגבאי לעת ערב, נענה הגבאי ואמר לרבי לבי דואג ואין לי מנוחה, וגילה כי למעשה לא היה אז בלילה שלאחר הניתוח לא מנין ולא חצי מנין, ועשיתי עצמי כאילו… ונמצא שאמרתי קדיש וברכו וכו׳ שלא כדין. ענה לו הרה״ק בזכות זה תזכה לחיים ארוכים טובים ומאושרים. כי פיקוח נפש דוחה הכל – והייתי מסתכן בכך, ולא היה בכוחי אז להשלים עם כך שאצטרך להתפלל ערבית בלא מנין, ולבי לא היה עומד בכך…

ואזיל לשיטתיה, דסבירא ליה ב׳בית אהרן׳ (דף ה:) ׳וְזֶה אֶצְלִי בָּרוּר, אֲשֶׁר תְּפִלָּה בְּצִבּוּר יָכוֹל לַעְזוֹר לְאָדָם בְּכָל דָּבָר כְּמוֹ צַדִּיק הַדּוֹר׳. ובמקום אחר כתב כיוצא בזה, ׳כִּי כְּלָל זֶה בְּיָדִי, כָּל אֲמִירוֹת וּתְפִלּוֹת הַנֶּאֱמָרִים בֵּי עֲשָׂרָה שְׁכִינְתָא שַׁרְיָא, ובעזה״י מְתַקְּנִים כָּל הַתִּקּוּנִים כְּמוֹ תְּפִילַת צַדִּיקֵי יְסוֹד עוֹלָם׳.

באר הוספת מדיההפרשה מקץ

וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם

הגה״צ רַבִּי יְחֶזְקֵאל לעווינשטיין זצוק״ל הָיָה מְבָאֵר אֶת הַמַּאֲמָר (בְּרָכוֹת כא.) ׳רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלֵּל אָדָם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ׳. שֶׁרַבִּי יוֹחָנָן זוֹעֵק אֵלֵינוּ מִנַּהֲמַת לִבּוֹ – ׳הַלְוַאי׳ וְיַשְׂכִּילוּ בְּנֵי עוֹלָם לֶאֱחֹז בְּכֹחַ הַתְּפִלָּה יוֹמָם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ, דְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה צָרוֹת וְיִסּוּרִים יֶשְׁנָם בָּעוֹלָם ׳וּלְוַאי שֶׁיִּתְפַּלְּלוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ׳, וְעַל יְדֵי זֶה יִמְנְעוּ וִיבַטְּלוּ מֵעַצְמָם וּמִכֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל צָרָה וְעַקְתָא, וְיַצְלִיחוּ בְּכָל דַּרְכֵיהֶם בְּרוּחָנִיּוּת וּבְגַשְׁמִיּוּת.

באר הפרשה ויגש 

חֶבֶל אָרוֹךְ

בְּסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ זֶרַע קוֹדֶשׁ בְּפָרָשַׁת וַיִּגַּשׁ מֵבִיא ג’ חִיזוּקִים כְּשֶׁבָּאִים לְהִתְפַּלֵּל

וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה. הִנֵּה הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה לִמְּדָה אוֹתָנוּ דֶּרֶךְ אֵיךְ לָבוֹא לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, לְבַל יִפּוֹל לֵב הָאָדָם עָלָיו וְלוֹמַר אֵיךְ אֶשָּׂא פָּנַי לַעֲמוֹד לְהִתְפַּלֵּל לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ וַאֲנִי אֵינִי רָאוּי בְּמַעֲשֵׂי לָזֶה, בִּפְרָט אִם יִזְכּוֹר חֲטָאָיו שֶּׁחָטָא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

נוֹתֶנֶת כָּאן הַתּוֹרָה עֵצָה לְהָאָדָם לְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ ג’ אוֹפַנִּים שֶׁעַל יְדֵי ג’ אֵלּוּ יִהְיֶה עָרֵב לְלִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ. הָאֶחָד יָשׁוּב אֶל לִבּוֹ, אֱמֶת שֶׁמִּפְּאַת עַצְמִי וּמַעֲשֵׂי אֲנִי הֶבֶל וָרִיק, אֲבָל אָבוֹא לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בִּזְכוּת אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, כֵּיוָן שֶׁאֲנִי אָחוּז בִּקְדֻשָּׁתָם, כִּי יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, וּמִי שֶׁאוֹחֵז בְּחֶבֶל לְמַטָּה מְנַעֲנֵעַ הַחֶבֶל לְמַעְלָה אַף שֶׁהוּא אָרוֹךְ הַרְבֵּה מְאֹד וְזֶה הָאוֹחֵז רָחוֹק הַרְבֵּה מֵרֹאשׁ הַחֶבֶל, עִם כָּל זֶה עַל יְדֵי אֲחִיזָתוֹ מְנַעֲנֵעַ לְמַעְלָה. וְלָכֵן אַף שֶׁאֱמֶת שֶׁאֲנִי בִּבְחִינָה הַתַּחְתּוֹנָה מְאֹד, מ”מ כֵּיוָן שֶׁאֲנִי בִּכְלָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, יֵשׁ לִי כֹּחַ לְעוֹרֵר עַל יְדֵי תְּפִלָּתִי כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְיַעֲשֶׂה לִי השי”ת בַּקָּשָׁתִי וִיקַבֵּל השי”ת נַחַת רוּחַ מִתְּפִלָּתִי:

המשך דבריו הק’ יבואו מחר בל”נ

עִקָּר הַפַּרְנָסָה הִיא הַתְּפִלָּה

וְעִקָּר הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר

בְּפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב כָּתוּב (מב ג) ׳וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר׳, הרה״ק בַּעַל ה׳דִּבְרֵי יִשְׂרָאֵל׳ זי״ע (ד׳׳ה וַיֵּרְדוּ) כָּתַב לְבָאֵר לָמָּה נֶאֱמַר שֶׁהָיוּ עֲשָׂרָה. דְּהִנֵּה הָעִקָּר לַפַּרְנָסָה הוּא תְּפִלָּה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (קִדּוּשִׁין פב:) יְבַקֵּשׁ רַחֲמִים לְמִי שֶׁהָעֹשֶׁר וְהַנְּכָסִים שֶׁלּוֹ. וְהַ׳חָכָם׳ מַשְׂכִּיל לְהִתְפַּלֵּל בְּ׳עֵת רָצוֹן׳, וַהֲרֵי אָמְרוּ חֲזַ״ל ׳אֵימָתַי עֵת רָצוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהַצִּבּוּר מִתְפַּלְּלִין׳ (בְּרָכוֹת ח.), לָכֵן כַּאֲשֶׁר הָלְכוּ הַשְּׁבָטִים הַקְּדוֹשִׁים ׳לִשְׁבֹּר בָּר׳ – לְחַפֵּשׂ פַּרְנָסָה, יָרְדוּ עֲשָׂרָה – כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר.

נִצַּל מִמִּשְׁפָּט קָשֶׁה – בִּזְכוּת תְּפִלָּה בְּצִבּוּר

סיפר כ”ק מרן אדמו”ר מטשערנאביל שליט”א: אחד מחסידי הרה”ק רבי מרדכי מלאיעוו זי”ע (נכד הרה”ק רבי אהרן מטשערנאביל זי”ע), שהיה סוחר מצליח ובעל בעמיו בא פעם בבהילות אל רבינו ודמעתו על לחיו, שבור ורצוץ עמד לפני רבינו וסיפר שקנאתו של אחד משכניו גרמה לההוא לטפול עליו עלילה חמורה מנשוא, אשר בדרך הטבע אינו נראה שיהא לה מוצא כלשהוא, ותבעוהו למשפט בערכאותיהם, והוא, אנה הוא בא.

לשאלת רבינו האם הוא מקפיד על תפילה בציבור, ענה הלה שאכן הוא מקפיד מאד שלא להחסיר אף תפילה אחת בציבור, אמר לו רבינו: “אם כן, מובטח לך שתצא זכאי במשפט”, וכדבריו כן היה, החסיד יצא זכאי במשפט ופני שונאיו חפו.

משהגיע הדבר לפני רבינו לאמור “מופת” הוא זה, נענה רבינו ואמר: מה מופת יש כאן? החסיד הרי מסר נפשו תמיד על תפילה בציבור, על כן בטוח הייתי כי מן השמים ישמרוהו ויסייעו בידו שיוכל להמשיך בקפידתו זו של תפילה בציבור מה שלא יוכל לעשות בבית האסורים!…

הַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנֻכָּה אוֹ הַלֵּל בְּצִבּוּר

מַעֲלַת הַלֵּל וְהוֹדָאָה בִּימֵי הַחֲנֻכָּה נִתַּן לִרְאוֹת מִפְּסַק הֲלָכָה מְחֻדָּשׁ

פָּסַק הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה קְלוּגֶר זצ״ל בְּהַגָּהוֹת ׳חָכְמַת שְׁלֹמֹה׳ (או״ח סימן תרפ״ג), בְּעִנְיַן יְהוּדִי שֶׁהָיָה אָסוּר בְּבֵית הָאֲסוּרִים שֶׁל גּוֹיִים בִּימֵי חֲנֻכָּה, וְנָתְנוּ לוֹ בְּרֵירָה לַעֲשׂוֹת רַק מִצְוָה אַחַת – לְהַדְלִיק נֵרוֹת חֲנֻכָּה, אוֹ לְהִתְפַּלֵּל שַׁחֲרִית בְּצִבּוּר בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה, מַה עָדִיף.

כְּמוֹ כֵּן, מַה יַעֲשֶׂה, הַמְּהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּבִשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת הִגִּיעַ לַמָּקוֹם שֶׁיֵּשׁ שָׁם נֵרוֹת חֲנֻכָּה עֲבוּרוֹ, אֲבָל אִם יִתְעַכֵּב לְהַדְלִיק הַנֵּרוֹת לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ לְמָחָר לְמָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְּלִים שָׁם, וּמַסִּיק דִּתְפִלָּה בְּצִבּוּר בְּהַלֵּל וְהוֹדָאָה עָדִיף.

 לִזְכּוֹת לְבָּנִים טוֹבִים

עובדא אחת שמעתי מבעל העובדא. איש צדיק היה במאנסי הגה״צ רבי מרדכי שוואב זצ״ל, אשר ידוע היה לאיש צדיק וקדוש, וכן היו לו אחים חשובים כולם אהובים וצדיקים. ובן ביתו שהיה משמש שלו, שאלו באחרית ימיו, במה זכה אביהם לבנים צדיקים כאלו, אשר בך יברך ישראל לבניו לאמר ישימך אלקים כאותן צדיקים.

אחרי רוב הפצרות ענה, שאביו שלו היה גר בדייטשלאנד, ואחרי החתונה שלו, כאשר עמד לבנות ביתו בישראל, פתח את ארון הקדוש בבית המדרש, ואמר: “רבונו של עולם״, כל הקהל הקודש הזה עדים הם שמעולם לא דברתי בבית המדרש שיחה בטלה, על כן אחת שאלתי מאת השם לראות בנים צדיקים וכשרים.

ובכן סיים הגה״צ רבי מרדכי, לדעתי זכה בכך במתנה מן השמים ,בשכר שמירת פיו בבית המקדש מעט.

מפי מזכה הרבים הגדול בנושא “מורא מקדש”
הרה״ג רבי מיכאל גרינוואלד שליט”א

 

כָּל חַיּוּת הָאָדָם וּבְנֵי בֵּיתוֹ

תָּלוּי בִּתְפִלָּה

וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ (בְּרֵאשִׁית ז, יח). וְאָמַר הָרַב הֶחָסִיד הַמַּגִּיד מוֹ”ה דֹּב בֶּער (יו”ד י”ט כסלו) שֶׁזֶּה כַּוָּנַת הַפָּסוּק וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ. הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה כַּוָּנַת הָאָדָם שֶׁכָּל חַיּוּת שֶׁלּוֹ וְאִשְׁתּוֹ וּבָנָיו הֵם תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים בְּדִבּוּר הַתֵּבָה שֶׁל הַתְּפִלָּה …..

וְז”ש הַנָּבִיא (הוֹשֵׁעַ יד) קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, הַיְנוּ אָדָם הַמְדַבֵּר הַתְּפִלּוֹת, יִהְיוּ הַדְּבָרִים בְּמָקוֹם שֶׁהוּא, וְהוּא שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּמָקוֹם אַחַר וּדְבָרִים יוֹצְאִים בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. וְיַחְשֹׁב הַתֵּבָה קוֹדֵם שֶּׁמּוֹצִיא מִפִּיו, וְיִכּוֹן בּוֹ לְהוֹצִיא בְּכַוָּנַת הַלֵּב.

 (גִּנְזֵי יֹסֵף, כִּי תָבֹא)

..

..

..

,

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*