פצצת אטום

חשבון מדויק

למה נגזרה הגזירה הזאת

ספר ברוך מתיר אסורים על כשרות המאכלים

שערוריית הכשרות בערי העולם ה שלח

"שערוריית הכשרות בעולם,

ואתה עוד אוכל בשר?

 

בכל דף יהיה השערורייה של המקום שלו ובדף הראשון יהיה לינקס לכל עיר ועיר בעולם, מה שקרה שם

• הרמב"ם דף מיוחד
• שבט מוסר פרק לו
• הגר"א
• בעל שם טוב
• הדרך הנשר רבי נתן אדלר זי"ע
• ניקלשבורג
• ווארשא
• שיקאגוי, הרידב"ז
• שערוריית סלאוואקיי ישוב סמוך לווישניץ,
• החפץ חיים
• יעקב יוסף
• שרגא פייועל מענדאלאוויטש
• סאטמאר, וויליאמבורג, בארא פארק, מאנסי.
• רובאשקין

הקדמה

שנים עבריות ג'ת' – ג'תצ"ט

ניסיון השמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש והצלתם

שנים עבריות ג'ת' (3400) – ג'תצ"ט (3499) התחילו, על פי המסורת המקובלת של מניין השנים בלוח העברי המבוססת על סדר עולם רבה, בשנת 362 לפני הספירה והסתיימו בשנת 262 לפנה"ס לפי הלוח היוליאני. – לפני 2276 שנה

סיפור המגילה

המגילה מספרת לנו את סיפור ניסיון השמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש והצלתם. מאורע זה, לפי המגילה, שימש יסוד לקביעת חג הפורים, במוקד המגילה עומדת מזימתו של המן בכיר השרים בממלכה, להשמיד את כל היהודים, כשמולו עומדים מרדכי היהודי ודודניתו אסתר, אשר נבחרת בראשית הסיפור להיות למלכה, והודות למעמדה ותושייתה מצליחה לסכל את מזימתו של המן. על פי ההלכה, יש מצווה לקרוא את המגילה ביום פורים, בלילה וביום. מצווה זו נקראת מצוות "מקרא מגילה".

סודות המגילה הנוגעים להיום:

במגילת אסתר (פרק ג' ז'): בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא חֹדֶשׁ נִיסָן בִּשְׁנַת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לִפְנֵי הָמָן מִיּוֹם לְיוֹם וּמֵחֹדֶשׁ לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר: (ח) וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם: (ט) אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ: (י) וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים: (יא) וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ: (יב) וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן [הוא חודש ניסן] בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ (מגילה שם).

 

באותו היום בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אחרי 2276 שנה, גוזרים הגלגולים של המן הגזירות להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים ביום אחד [על ידי פצצת אטום] ח"ו.

המלך פרעה – פרס – והמן מתגלגלים באובמא – ונשיא אירן אחמדינג'אד

אִיתָא בְּמִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא (פָּרָשַׁת בְּחֻקּוֹתַי סִימָן ג): "רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה מֵעַצְמָן, הַקָּבָּ"ה מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ רַע[1], שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן[2], וּמִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יְשַׁעְיָהוּ נט): "כִּי יָבֹא כְּנָהָר צַר רוּחַ ה' נוֹסְסָה בּוֹ בְּאוֹתָהּ שָׁעָה וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" ע"כ.

וּבְּדוֹרֵינוּ אָנוּ הֶעֱמִיד לָנוּ הַקָּבָּ"ה אֶת מֶלֶךְ פָּרַס – 'אִירַאן', יִמַּח שְׁמוֹ וְרוֹצֶה לְכַלּוֹתֵינוּ. [וּשְׁמוֹ "הָמָן"[3] כָּךְ אָמַר לְבַד שֶׁהוּא נֶכְדּוֹ – וְגַם שְׁמוֹ בְּאִירַנִית כָּךְ] עַל כֵּן צְרִיכִים אֲנַחְנוּ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר בְּעִנְיַן הַכַּשְׁרוּת, וּלְהִזָּהֵר מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת בְּכָל צַד שֶׁהוּא.

   היום שגזר את הגזירה החדשה, הוא:

[4] Thu, 2 April 2015 = 13th of Nisan, 5775 – י״ג בְּנִיסָן תשע״ה

וַיִּכָּתֵב כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּה הָמָן אֶל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵי הַמֶּלֶךְ וְאֶל הַפַּחוֹת אֲשֶׁר עַל מְדִינָה וּמְדִינָה וְאֶל שָׂרֵי עַם וָעָם מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְעַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרשׁ נִכְתָּב וְנֶחְתָּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ:

(יג) וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר וּשְׁלָלָם לָבוֹז:

(יג) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוֶֹה לִי[5] בְּכָל עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ:

היום זה הלשון שלהם:

אתמול גנרל איראני בחוצפה הכריז, ואני מצטט: "השמדתה של ישראל היא לא ענין של משא ומתן עם ארצות הברית".

אחרי שהם הסכימו וחתמו על הגזירה שנותנים להם את המסלול לבנות הנשק הגרעיני, ומשחררים להם ביליוני דולרים [הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ] שיוכלו לבנות כמה פצצות שהם רק רוצים.

אובמה לתת גרעינית

איראן 50 מילירדי דולרים מענק חתימה

"ישנו עם אחד… ולמלך אין שוה להניחם"

(30,000,000 ÷ 3,000 = 10,000) "עשרת אלפים ככר כסף אשקול"

מה קורא?

הקב"ה לוקח שלושה רבנים צדיקים לקרבנות, שנפטרו מייד לאחר עסקת איראן:

הגה"צ הרב וואזנר זצ"ל

הגה"צ הרב גריינימן זצ"ל

הגה"צ הרב יהודה טריגר זצ"ל – הרב יהודה אריה טרגר  – ה' בכסלו תרצ"ד, 23  בנובמבר 1933 – כ"ד בניסן תשע"ה, 13 באפריל 2015) היה רב וראש ישיבה ישראלי–בלגי. ראש ישיבת "עץ חיים"בווילרייק, ליד אנטוורפן שבבלגיה, חתנו של הרב שלמה זלמן אוירבך.

 

מאיפו נובע גזירת השמדה לעם ישראל בפורים לפני 2276 שנה?

תשובה שאכלו מסעודתו של אותו רשע!!!

בשפתי כהן (במדבר כ"ב כ"ז)… פעם שלישית במקום צר, מכירתו של אחשורוש להמן הרשע איש צר ואויב, שנמכרו לפי שנהנו מסעודתו של אותו רשע ואכלו מאכלות אסורות, ושתו יין נסך, ובעלו נשים נכריות, שנאמר (אסתר א', ח') לעשות כרצון איש ואיש, [ראה מדרש רבה אסתר פרשה ז' פסקא יג – אמר המן לאחשורוש, אלהיהם של אלו שונא זמה, העמיד להם זונות ועשה להם משתה, וגזור עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם, שנאמר לעשות כרצון איש ואיש כיון שראה מרדכי כך, עמד והכריז עליהם ואמר להם, לא תלכו לאכול בסעודתו של אחשורוש שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקב"ה ולא שמעו לדברי מרדכי, והלכו כולם לבית המשתה.

א"ר ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו] מלבד מה שעשו שהשתחוו לצלם נבוכדנצר, ולא היה בהם כי אם איש יהודי, [זה מרדכי כמבואר במסכת מגילה למה נקרא יהודי שהאכילה את אסתר זרעונים] לזה היה מקום צר, לולא רחמיו יתברך שאחרי נמכר גאולה תהיה לו, לזה הוצרך המלאך לסתום עיניו שלא יראה שום קלקול מאלו, שלא ימצא מקום לחול בו קללה, לפי שהיה רואה ומביט למרחוק, שהרי התנבא לזמן מלך משיחנו, כמו שאמר אראנו ולא עתה וגו' דרך כוכב מיעקב וגו' והיה אדום ירשה וגו' וירד מיעקב והאביד וגו', עכ"ל הש"ך.

(פרקי דרבי אליעזר פרק נ).

ובפרקי דרבי אליעזר (פרק נ): איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי רבי שמעיה אומר וכי לא היה יהודי בשושן הבירה אלא מרדכי בלבד והא כתיב (שם ט) והיהודים אשר בשושן אלא לפי שהיה יהודי צדיק ובן אבות ומזרע המלוכה והיה עוסק בתורה כל ימיו ובפיו לא היה נכנס מאכל אסור לפיכך נקרא איש יהודי ושמו מרדכי לפי שהיתה תפלתו נכנסת לפני הקב"ה כמר דכי בן יאיר שהיה מאיר פנים בהלכה בן שמעי שיצא לקלל את דוד בן קיש שהקיש על דלתי רחמים ונפתחו לו. רבי שמעון אומר בא וראה חכמתו של מרדכי שהיה יודע בשבעים לשון והיה מרדכי בלשן והיה יושב בשער המלך לראות שלא תטמא אסתר ונערותיה בכל מאכל אסור וכו'.

ומובא בספר שמחת הרגל על מגילת רות, כי מלך ספרד אחד קרא לחכמי ישראל וגזר עליהם אחד משלש, או לאכול חזיר או לשתות יין נסך, ובחרו לשתות יין נסך, באומרם שהוא רק איסור דרבנן. וישתו וישכרו עמו ואחר כך הביא לפניהם מאכלות אסורות ויאכלו וישבעו מאוד. ואחר כך הציע לפניהם מטות זהב וכסף והביא להם זונות והזנו אותם בשכרותם. ויהי בבוקר כאשר פג יינם מעליהם אז ראו את כל הנבלה אשר עשו ובשלשתם לקו ומתו באותו שנה במיתה משונה ר"ל. (ועיין אבות דרבי נתן פרק ט"ז אות ב' מעשה דר"ע וכו').

מה היה העבירה הראשונה בעולם?

וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תמות (בראשית ב, יז) הַמִּן הָעֵץ (ג, יא)

אָמְרוּ חֲזַ"ל בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין (דַּף קלט ב'): מֹשֶׁה מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּשַׁגָּם[6] הוּא בָּשָׂר", הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲמִן הָעֵץ", אֶסְתֵּר מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר", מָרְדְּכַי מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן דִּכְתִיב: "מָר דְּרוֹר" וּמְתַרְגְּמִינָן "מֵירָא דַּכְיָא[7]". – וּבְרַשִׁ"י פֵּרֵשׁ: בְּשַׁגַּם הוּא – בְּשַׁגַּם בְּגִימַטְרִיָּא כְּמוֹ מֹשֶׁה, וּכְתִיב שָׁם, וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְכָךְ הָיוּ יְמֵי חַיֵּי מֹשֶׁה, כְּלוֹמַר עָתִיד לָבֹא בְּשַׁגַּם מֹשֶׁה, מִן הַנּוֹלָדִים וְכֵן יָמָיו: מִנַּיִן – לְמַעֲשֵׂה הָמָן: הֲמִן הָעֵץ – יִתְלֶה עַל הָעֵץ: לְמַעֲשֵׂה אֶסְתֵּר – הַסְתֵּר אַסְתִּיר, בִּימֵי אֶסְתֵּר יִהְיֶה הַסְתֵּר פָּנִים וּמְצָאוּהוּ צָרוֹת רַבּוֹת וְרָעוֹת: מִנַּיִן – לִגְדֻלַּת מָרְדְּכַי: מָר דְּרוֹר – וּקָרִי לֵיהּ רֹאשׁ לִבְשָׂמִים לַצַּדִּיקִים וְאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה: [שֶׁהַצַּדִּיקִים נִקְרָאוּ בְּשָׂמִים וַהֲדַסִּים].

וּבְּסֵפֶר אִמְרֵי שַי, הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי חֲזַ"ל הַשּׁוֹאֲלִים: הָמָן מִן הַתּוֹרָה מִנַּיִן? הֵיכָן מְרוּמָז בְּכָל הַתּוֹרָה הָעִנְיָן שֶׁל הָמָן? וְעַל כָּךְ הֵשִׁיבוּ שֶׁהוּא מְרוּמָז בְּפָסוּק "הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוְוִיתִיךָ לְבִלְתִּי אֱכֹל מִמֶּנּוּ אָכַלְתָּ". וְשׁוֹאֵל: מַה הַשַיְיכוּת שֶׁל הַפָּסוּק בְּפָרָשַׁת בְּרֵאשִׁית לְעִנְיָן שֶׁל הָמָן?. – וּמְבָאֵר: רוֹאִים לִפְעָמִים אֵיךְ שֶׁיְּהוּדִי מְאַבֵּד אֶת צֶלֶם הַאֶלוֹקוּת שֶׁלּוֹ, הוּא נִהְיָה מוּשְׁחָת עַד כְּדֵי כָּךְ שֶׁהוּא מוּכָן לְהַכְחִיד אֶת אֶחָיו, וּמֵהֵיכָן נוֹבֵעַ הַשְׁחָתָה כָּזוֹ אֵצֶל יְהוּדִי? זֶה קּוֹרֶה מִכָּךְ שֶּׁאֵין אוֹכְלִים כָּשֵׁר, שֶׁהוּא מְטַמְטֵם אֶת הַלֵּב, כְּפִי שֶׁהָרַמְבַּ"ם כּוֹתֵב שֶׁהָאוֹכֵל נִהְיָה דָּם, וְהַדָּם זוֹרֵם לַלֵּב וּמִטַּמְטֵם אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא הוֹפֵךְ אוֹתוֹ ל"הָמָּן" יְהוּדִי, כִּי הוּא אָכַל דָּבָר ש"צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֱכֹל מִמֶּנּוּ", ע"כ. וְזֶה הָיָה עֲצַת הָמָן לְהַכְשִׁילָם בְּמַאֲכָלוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִשְׁלוֹט עֲלֵיהֶם ח"ו, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל שֶׁכָּל הַסְּעוּדוֹת הָיְיתָה בָּשָׂר בְּחָלָב וּגְבִינָה עִם בָּשָׂר[8] (וְזֶהוּ פַּתְבַג הַמֶּלֶךְ, ב"ג רָאשֵׁי תֵּבוֹת בָ'שָׂר גְ'בִינָה), כְּדֵי לִהְיוֹת שֻׁלְחָנוֹ שֻׁלְחָן הַמֶּלֶךְ רֶמֶז לְשֻׁלְחָן שַׂר הַטָּמֵא שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, לְהַאַחִיזוֹ לְמַעְלָה בְּסוֹד גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ[9], כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הַזוֹהַר לְמַעְלָה וְלִגְרֹם אֲחִיזָה לַחִיצוֹנִים וּלְהַחְרִיב אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְלָזֶה מֻכְרָחִים לְתַקֵּן אֶת עִנְיַן הַמַּאֲכָלוֹת כְּדֵי לִזְכּוֹת לְבִנְיָן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בב"א. [כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (דַּף קכ"ה ע"א וע"ב). – רוֹאִים מִכָּאן שֶׁלֶּאֱכוֹל אוֹכֵל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר גּוֹרֵם לְרָעָה[10] הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. – וְלָכֵן אוֹמְרִים אָרוּר הָמָן אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ לְאַבְּדִי כִי הוּא הֶאֱכִיל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְעַל יְדֵי כָּךְ הָיָה לוֹ אֶת הַכֹּחַ לִגְזוֹר עַל הַיְהוּדִים גְזֵירוֹת קָשׁוֹת (מְגִלָּה י"ב).

לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְהוּדִים וְאַל תֹאכְלוּ וְאַל תִּשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים

וְכָתוּב בַּבַּ"ח (או"ח סי' תר"ע) וזל"ק, בְּפּוּרִים הָיְתָה עִיקַר הַגְזֵירָה לְפִי שֶׁנֶּהֱנוּ מִסְּעוּדָתוֹ, עַל כֵּן נִגְזַר עֲלֵיהֶם לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת הַגּוּפִים שֶׁנֶּהֱנוּ מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָה שֶׁל אִיסוּר וְשִׂמְחָה וּמִשְׁתֵּה שֶׁל אִיסוּר[11], וּכְשֶׁעָשׂוּ תְּשׁוּבָה עִינּוּ נַפְשׁוֹתָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרָה אֶסְתֵּר: "לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְהוּדִים וְאַל תֹאכְלוּ וְאַל תִשְׁתּוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים". לְפִיכָךְ קְבָעוּם לְמִשְׁתֵּה וְיוֹם טוֹב לִזְכּוֹר אֶת עִיקַר הַנֵּס. וְלָכֵן אוֹמְרִים בָּרוּךְ מָרְדְּכַי הַיְּהוּדִי כִּי בִּזְכוּתוֹ הַיְהוּדִים נִצְּלוּ מִגְזֵירָתוֹ שֶׁל הָמָן, שֶׁהוּא נִזְהַר וְהִזְהִיר שֶׁיְּהוּדִים לֹא יִכָּשְׁלוּ בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת, וְלָזֶה הוּא יָשַׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ לִשְׁמוֹר שֶׁאֶסְתֵּר לֹא תֹאכַל אֹכֶל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל שֶׁאָכְלָה רַק זֵרְעוֹנִים, כְּדֵי לְהִזָּהֵר בְּמַאֲכָלוֹת. וְרַק בִּזְכוּת זֶה שֶׁשָּׁמְרוּ מִמַּאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת – נִיצְלוּ הַיְהוּדִים, וְלָכֵן קָרְאוּ לָהֶם "יְהוּדִי", שֶׁשּׁוּם אוֹכֵל שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לֹא נִכְנַס לְפִיהֶם.

 

– ד –

הבעל התניא מסר נפשו על אכילות איסור אף על פי שמותר על פי הלכה

נחש בגימטריא משיח – 358. ונראה לבאר בזה, דכמו שהנחש נפל מאיגרא רמה לבירא עמיקתא שיושב בבורות 'והבור מלא נחשים ועקרבים', כמו כן האוכל מאכל איסור יורד לבירא עמיקתא. והאיסור הראשון בעולם היה מאכל איסור, שהנחש הסית לאדם וחוה, וזה היה הנסיון הראשון וזה יהיה הנסיון האחרון, ומשום שהנחש בגימטריא משיח, על כן השטן עומד בתקפו להאכיל את בני ישראל במאכלות אסורות, ועל ידי זה שנזהר להיכשל בהם, נזכה לביאת בן ינון[12]. ובגלל זה מסר בעל התניא נפשו על זה[13].

וכשהייתי לנחם את כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע, כשישב באבילות על אשתו הרבנית הצדיקת מרת חי' מושקא ע"ה, שאלתי את האדמו"ר, למה מסר נפשו אדמו"ר הזקן על אכילת פת פלטר[14] שמובא בשו"ע (או"ח סימן תר"ג ס"א) שמותר לאכול כל השנה פת פלטר ורק בעשרת ימי תשובה צריך להחמיר בזה?.

הדו-שיח נדפס בספר "תורת מנחם – מנחם ציון" וזה הלשון שם:

יום השביעי דה"שבעה" – יום ג' כ"ח שבט

להרה"ג שלום יהודה גרוס שליט"א – גאב"ד האלמין

הגרש"י גרוס שליט"א: שמעתי שכאשר אדמו"ר הזקן היה במאסר, מסר נפשו על אכילת פת פלטר, באמרו – במענה לשאלה היתכן לאבד נפשו על דבר שיש למצוא לו היתר ע"פ הלכה [ורק בעשי"ת יש להזהר ולהקפיד יותר כו'][15], הרי, המאבד עצמו אין לו חלק לעוה"ב[16] – שמוטב לו לאבד עוה"ב מאשר לאכול דבר שאינו כשר בתכלית!

כ"ק אדמו"ר שליט"א: כללות ענין המיתה בעולם [שבגלל זה ישנו הענין דניחום אבלים] הוא כתוצאה מאכילת דבר בלתי-רצוי – עץ הדעת, כמו שכתוב[17] "כי ביום אכלך ממנו גו'", שעי"ז נקנסה מיתה על האדם על כל הדורות.

ולפלא, שמהחידושים דלעתיד לבוא הוא היתר דבר שאסור באכילה – כמארז"ל[18] שעתיד חזיר להטהר, עתיד הקב"ה להחזירו לישראל. ומעין זה מצינו גם בכיבוש הארץ – שהותר להם אפילו קדלי דחזירי[19].

אמנם, ענין זה אינו אלא באופן היוצא מן הכלל, מצד פקוח נפש [בכיבוש הארץ], או כשיבוא הזמן ש"עתיד הקב"ה להחזירו". אבל העבודה ע"ד הרגיל, שזוהי ההכנה לזמן ש"עתיד הקב"ה להחזירו", היא – דוקא ע"י שלילת מאכל בלתי-רצוי, שלילת עץ הדעת.

ויש להוסיף ולהעיר על פלא נוסף – שכל האיסור דעץ הדעת לא היה אלא למשך ג' שעות בלבד, "ואילו המתין ג' שעות עד שבת היה כל פריו קודש הילולים לה'"[20] (ע"ד הענין ד"שלש שנים יהיה לכם ערלים"[21]), שהיה זוכה לקדש על יין מעץ הדעת ש"גפן היה"[22].

ויה"ר שנזכה בקרוב ממש ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"[23], שאז יקדשו על יין המשומר, ויאכלו הסעודה דלויתן ושור הבר.

היצה"ר יושב על כסא של ג' רגלים

בספר הקדוש תורת משה להחת"ס (סוף פ' קדושים) ביאר דברי חז"ל, מ"ד 'במדרש לעתיד לבוא הקב"ה נוטל ס"ת בזרועו ואומר מי שקיים מה שכתוב בזה יבוא ויטול שכרו, מיד באים אומות העולם ואומר הקב"ה מי שלא אכל נבילות וטריפות יקבל שכרו, והוא תמוה.

וי"ל הלא הרבה ורוב מצות ובפרט שבין אדם לחבירו שכליות המה, וגם אומות העולם מקיימים אותם, כגון כיבוד אב ואם ושאר מצוות שבים אדם לחבירו, ועל זה לא יקבל שכר, רק אם עושה מצוות אלו רק למען שמו ית' כאשר צוה הקב"ה. ואיתא שרוב אפיקורסות רחמנא ליצלן מתנוצץ באדם ע"י אכילת נבילות וטריפות, ויען שאומות העולם אוכלים כזה, ממילא מובן כי מצותיהם שמקיימים הם רק יען ששכל שלהם מחייב אותם, ובזה אין להם שכר, ומובן המדרש הנ"ל, וזה תשובתו ית' לאומות העולם והבן, עכת"ד ז"ל.

מה שהתברר לי אחרי הרבה חקירות – כי אני עוד לומד את הענין – ואני עוד באמצע ללמוד את הענין – אני רק כותב את האמת על קצה המזלג – כי אם לא אומר את האמת אני חייב על כל האסונות של עם ישראל –

האם אפשר להאמין לשוחט תלמיד הצדיק אבא שאול? – הוא ראש הערב רב – הוא המחבל הוא הס"מ שנלחמים נגדו – הוא הכשיל את כל ארץ ישראל שמתירים פגימות ואין שום פגימות!!!

ובשו"ת דברי חיים (יו"ד ח"א סי' ו') וז"ל: "ועיני ראו כמה יראי השם לומדי תורה שהיו אצל צדיקים, ולאחר שנתחנכו באומנות הלזו נהפכו לאיש אחר, אשר אם לא ראיתי בעיני לא האמנתי" עכ"ל.

וד"ת עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר, וכבר גילה לן מרן רשכבה"ג בעל חתם-סופר זצ"ל פתרון הדברים שקיבל כן מגדול אחד, וכתב בשו"ת חתם-סופר (או"ח סי' ר"ה) "כי המלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים חזנים שוחטים וסופרים". וכן כתב בתולדות יעקב יוסף (פ' נשא ד"ה והעולה): וכונת המלך הכסיל ידוע, שהלא מאכלות אסורות מטמטם הלב והמוח ומכניס מחשבת מינות וכפירה ואפיקורסות, וכמ"ש הרמב"ם באגרת הידוע מובא בדגל מחנה אפרים (פ' עקב) משמו, (ועיין בפרי חדש ובברכי יוסף ביו"ד סי' פ"א).

111

– ה –

מעשה נורא מהרמב"ם אודות אנשי מדינה אחת שכפרו בתחיית המתים מן התורה מפני שנטמטמו במאכלות אסורות

ובא וראה מה שכתב הרמב"ם ז"ל, הובא בספר הק' צפנח פענח ובספר הק' דגל מחנה אפרים (פרשת עקב), ששמע מהבעל שם טוב זי"ע, שפעם אחת שאלו אנשי מדינה אחת[24] במכתב להרמב"ם ז"ל על תחיית המתים לומר להם מן התורה. ומה שדרשו חז"ל בגמרא מן הפסוקים, אמרו שיש לדורשם באופן אחר. ולא רצה להשיבם הוא בעצמו דבר, אך אמר לתלמידו ר' שמואל אבן תבון שהוא ישיבם.

וזה תוכן דבריו בקיצור על פי חכמת הטבע, כי מכל מיני מאכל ומשקה נעשה דם, ומהדם יורד אל הכבד, ומהכבד עולה הברירות אל הלב, ומהלב יורד המובחר והדק אל המוח, ושם שורה השכל וחיות של האדם. ומי ששומר עצמו ממאכלות המותרות והאסור והטמא, נעשו דמיו צלולין וטהורין, ויש לו לב טהור, והמוח והחיות שלו נעשה חיות טהורות להשיג אמיתית החיות שהיא אלקות של כל העולמות המחי' את כולם. ומי ששומר עצמו יותר, ומקדש את אכילתו עפ"י דרכי ד' ותורתו, נעשה מזה בנין אב, והוא השכל לכל רמ"ח איבריו ומתקדשים ומתטהרים.

וכן להיפוך ח"ו, נעשה בנין אב שֵׂכֶל עקור ומעופש בדעות זרות, וחיות שלו נעשה בחינת מת, והוא אבי אבות הטומאה וכו', ורמ"ח איבריו נטמאים וטמא טמא יקרא לכל דבר, ונעלם ממנו אמיתת החיות שהיא אלקות של כל העולמות, ונטמא ונופל לדעות זרות ואלהים אחרים, הם אלילים אלמים מתים וזבחי מתים יקראו להם.

לכן התנאים ואמוראים ובעלי המדות וחכמי המשנה הם שמרו נפשן שלא יתגאלו בפת בג המלך וביין משתיו (עי' ע"ז דף לו.; מדניאל א, ה), ולכן האירו שכלם והיה שורה עליהם רוח הקודש, לפרש כל מאמר סתום בדת התורה הקדושה, כי שרתה עליהם כח אלקי, אשר הוא ואורייתא כולא חד, ואור נשמתם ג"כ הוא חוט המשולש אשר לא ינתק לעולם ולעולמי עולמים.

אבל אנשים הללו בודאי טמאים ונטמאו דמם, ומשם לבם ומוח שלהם נטמטם במאכלות האסורות והטמאות, ולכך החיות שלהם נוטה למינות ואפיקורסות[25], ולא יכלו לקבל מתיקות נופת צוף דברי מאמרינו הבנוים עפ"י שכל אלקי עולם ומלך עליון. והואיל והעיזו פניהם ויצאו לחוץ, פתאום יבוא עליהם הכורת, וכרות יכרתו אותם וכל אשר להם. וכך עלתה להם, כי לא היו ימים מועטים עד אשר בא עליהם מלך גדול והרג אותם וביזז כל אשר להם, ע"כ תוכן דבריו.

וכל זה בא להם ע"י שאכלו נבילות וטריפות, חלב ודם, ונטמטם מוחם כל כך עד שאין רואים ומרגישים כלל עד שכפרו בביאת המשיח, כי הנחש בגימטריא משיח, והנחש הזה מסית ומדיח בכל עת ובכל שעה על מאכלות אסורות.

ומשום זה איתא, שהשוחט לחולה בשבת יעברו ב' לאווין ולא יתנו לו כזית נבילה שהוא רק לאו אחד, שע"י שיאכל מאכל איסור יכפור בביאת המשיח[26] כו', כמו שאדם כפר בהקב"ה ע"י שאכל מעץ הדעת, כמו שהבאתי במקום אחר מספר דרוש לציון (דרוש י"א דף מ"ב: ד"ה הנה) שחטא אדם הראשון היה בכפירה ברבש"ע, כי ניסת והודח מנחש לאמור והייתם כאלקים, ומשם הודחו כל הברואים לכפור ביחידו של עולם, עיין שם.

עד כאן לבדוק ולתקן

 

הענין של חמשה הלכות שחיטה וסכין פגום נוגע לצר בעלי חיים שאם הסכין פגום הבעלי חי מרגיש שקורע בבשר העוף והסימנים ברור לו מייתה יפה עם מעט צערה

 

מלבד החששות הנ"ל בשחיטה מלמטה למעלה יש חשש נוסף בהכלוב (הפען) שתשבר מפרקת הבהמה כשימתחו הראש למעלה קצת יתר על המדה. בארץ-ישראל לא משתמשים באופן זה. גם באנגלי' לא השתמשו באופן זה. בשעתו נסע הגר"ש בוימגרטן ז"ל לארה"ב ובדק בהמה שנשחטה באופן זה ומצא שנשברה מפרקתה. כמו כן בדקו בעוד כמה מוקומות ומצאו שנשברה מפרקתה של הבהמה.

על ידי מתיחת הסימנים יותר מדאי הסימן נקרע מאליו לרחבו והשחיטה בצירוף הקרע

טז) באופנים הללו חוץ ממה שיש חשש שבירת המפרקת וחניקה, אפילו כשהבהמה לא ניזוקה כלל יש חשש עיקור סימנים כמבואר במנחת הזבח (כלל יט, סוף אות א) שעל ידי מתיחת הסימנים בעת השחיטה יותר מדאי הסימן נקרע לרחבו מאליו, ושחיטתו היא בצירוף הקריעה, וזה איסור תורה, שאמרה ושחט ולא וקרע.

אפילו כשהבהמה עומדת והראש קשור, כשמתחילים לשחוט הגוף מכביד ומושך הצוואר לצד הגוף

יז) גם כשהבהמה עומדת וראשה קשור, מיד שמתחילים לחתוך, הגוף מכביד ומושך הצוואר לצד הגוף, ויש בזה חשש עיקור ח"ו כדברי המנחת הזבח הנ"ל.

באופן זה יש גם חשש דרסה ושהי'
כי מיד שמתחילים לשחוט כוח הבהמה מתרפה ושרירה נופלין ודוחקין הסכין

יח) גם דרסה גמורה וחשש שהיי' יש באופן זה, כי מיד שמתחילין לשחוט מתרפה כוח הבהמה ושרירה נופלין ומכבידין על הסכין.

גם חשש חלדה יש בזה כשעור הצוואר גדול, עב ורפה שנופל על הסכין

יט) אם הראש משוך לגובה והצוואר מתוח למעלה מאונך, יכול להיות חשש חלדה, כשעור הצוואר הוא גדול, עב ורפה יפול למטה על הסכין.

[1] ) וז"ל ההקדמה בספרי אבן מקיר תזעק – מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ.

לפני כמה שבועות, בחודש מנחם-אב תשנ"ה נסעתי לאוסטראַליע לאסוף כסף להכנסת כלה בשליחותו של אחד מצדיקי הדור, והבטיח לי שאצליח בדרכי. ומובא בליקוטי תורה להאריז"ל, שהנסיעות שנוסעים הם זה רק לדוגמא: לעושר שחושב שנוסע בשביל העסקים שלו, ועני שחושב שנוסע בשביל לקבץ מעות, והאמת היא, שנוסע בשביל תיקון נשמתו, כמבואר בספרי בעל שם טוב עה"ת על הפ' ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה.

כמו"כ נסעתי לשם להפגש עם הנדיב הידוע הרב החסיד מוה"ר יוסף יצחק הכהן גוטניק שליט"א, שם בבית מדרשו מצאתי את הרב ר' עמרם אדרעי עם עוד רב גדול, הרב משה נחשוני, העומד בראש מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית בא"י, וסיפרו לי מה שעומד כעת על הפרק בענין שרוצים להביא לא"י הבשר ששוחטים שם באוסטראַליע, אבל הבעי' היא, שאחר השחיטה יורים בראש של הבהמה, ובאו לראות איך זה קורה וכו'. ודברתי אתם שעה וחצי, ובקשו ממני, שהם רוצים להפגש אתי בא"י (מפני שמהרו לנסוע לשדה התעופה לחזור לאה"ק), ולדבר אתם באריכות בעניני שחיטה העומדים על הפרק.

עוד ספרו לי אודות הלחץ הגדול שיש להם משני רבנים וקצבים ביחד מב' בתי שחיטה הגדולים וויינשטאק וחיימאביטש בחו"ל שרוצים להכניס הבשר טריפה שלהם שנשחט ע"י ה"פען באקס" ונאסר ע"י גדולי ישראל והרבנים הראשיים בא"י והרבנים בחו"ל, ואמרו לנו שאם לא נסכים להתיר להכניס הבשר הטרף שלהם, אז ננהג עם הרבנים [הציונים] בא"י, כמו שנוהגים היום שיורים באקדח בראש של הבהמה וכן הורגים אותם, כ"כ ננהג עם הרבנים שיורו עליהם "באקדח הערכאות" במדינת ישראל, ובהערכאות במדינת ישראל בוודאי יצליחו, כי בערכאות הצליחו ג"כ למכור החזיר בא"י וחזיר הוא רק לאו, ובוודאי שיסכימו להכניס נו"ט חלב ודם בהכשירם של רע-בני אמעריקא, ובפרט שיאמרו שנותנים להם הרבה כסף, וכו'.

והיות שהייתי כעת באה"ק, סדרו אסיפת רבנים בירושלים עיה"ק, ודברתי אתם, ודרשתי שם בעניני כשרות בכלל, ושחיטה ובדיקות וניקור בפרט.

כאשר דברתי עם הרבנים הנ"ל, תיארתי להם את המצב באמעריקע, איך שהרבנים משוחדים הם מסוחרי הבשר ובכלל מסוחרי מזון הנקרא "כשר", ומשלמים לרבנים אלו לכה"פ מיליאן דאלאר בשנה, וכ"ש כשהם שותפים בחנות או בבית ייצור המזון, אז רווחם עולה פי כמה למעלה מזה.

הבטחתי להם שאכתוב כמה ספרים על הנושא הזה ואשלח להם, וכן היה!

צער בעלי חיים

ראיתי בספר הר צבי להגאון רצ"פ פראנק ז"ל (יו"ד, שחיטה, סימן יז) שנשאל מארגנטינא בחשון תר"פ, שאופן שחיטת השוורים הגדולים הוא: שכובשים ומותחים צוואר הבהמה ע"ג קורה עגולה ורחבה כמלא צוואר וכל גופה נשאר תלוי באויר, וכך כשהיא תלוי' בצווארה שוחטין אותה, אם השחיטה כשרה באופן זה.

קכב) בהכרח צריך לפרש כוונת השאלה, שהבהמה לא היתה תלוי' רק בצווארה, שאם כן היתה נחנקת מיד, אלא שהיתה סמוכה מלמטה, שעמדה על דף או כעין שולחן כזה, או שתמכוה בחבלים על בטנה.

תיכף כשיתחיל לשחוט יקרעו ויעקרו שאר הסימנים על ידי כובדה לפני גמר השחיטה

קכג) הגאון ר' צבי פסח ז"ל השיב: שאסור לשחוט באופן כזה ושחיטה פסולה היא, דיש לחוש לעיקור סימנים, כי תיכף כשיתחיל לשחוט יקרעו ויעקרו שאר הסימנים מאליהם ע"י כובד הבהמה לפני גמר השחיטה. ע"ש שמביא דברי המנחת הזבח בקומץ סוף כלל י"ט, ודברי השמ"ח סי' כ"ד סעיף כ"ה שלא ימשך המסייע בחזקה שלא יבוא לידי עיקור. וכן שתיכף שיתחיל לשחוט הגרגרת נקרע השור מאליו ועכ"פ בודאי הוא דקריעה מצטרפת להשחיטה, ע"ש. ת"ל שזכינו לכוון לדבריו לעיל, אף שיש לדחוק ולחלק.

מי יכול לצמצם בדיוק מדת המתיחה,
בפרט שהמכוון הוא נכרי

קכד) בנדונינו, שהמלקחיים החשמליים מותחים הצוואר ללמעלה, אפשר שזה עוד גרוע מהנ"ל, כי מי יכול לצמצם בדיוק המדה המדויקת על ידי לחיצת הכפתור החשמלי, ועוד מכיון שהמכוון צריך להיות הנכרי הלוחץ על הכפתור, בודאי שאי אפשר לצמצם, וד"ל.

אל תאמינו להשוחטים האומרים שהיא שחיטה יפה – רעה היא בעיני אלקים ואדם

קלח) ראוי לגזור על אותן השוחטים שלא יזידון ולא יעשו עוד התועבה הזאת, וכל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה עתיד ליתן את הדין, ואל תאמינו להשוחטים האומרים שהיא שחיטה יפה, רעה היא בעיני אלקים ואדם וחוטאים בנפשותם האומרים כן וכו' וכו' יעו"ש רח"ל.

מאין נבעה המספחת הזאת?
מאלו שרצו להרבות כספם ולמעט טרחתם!

קלט) הארכנו להעתיק דברי השו"ב ר' אהרן צבי בספרו חן טוב לדעת מאין נבעה המספחת הזאת, מאלו שרצו להרבות כספם ולמעט טרחתם. ומארה"ב זה נתפשט גם לשאר מקומות. ראה באריכות בספרי אבן מקיר תזעק על הקונטרס המתיר אסורים מה שהארכתי בזה.

אוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה, שגרמו לנו השוחטים כמה רעות ולא ידעו ששחטו לעצמם בסכין פגומה, כמו כן יהי' מיתתם בכלל נבילה וטריפה, לכלב הוא הקליפה רחמנא ליצלן תשליך אותם ומוכרח להיות מגולגל בכלב, ע"כ ישימו אל לבם עונש גדול הרע הזה ויחשבו שכרם כנגד העבירה ולראות שתמיד יהי' יראתו ית' על פניהם, ומה' ומישראל יהי' ג"כ נקיים (במדבר לב-כב), ולהראות סכינים לחכמים שבדורם לפני השחיטה (חולין יח. ובראשונים וטוש"ע סי' י"ח סי"ז ובהגה), ואח"כ בכל שבוע ושבוע ואז תבא עליהם ברכת טוב ויזכו לרב טוב הצפון ליראיו.

ועכשיו ת"ל שמענו שבכמה קהלות קדושות במדינת אשכנז העמידו כשרים ונאמנים בשעת שחיטה כדי לבדוק תיכף אחר השחיטה ולהראות סכינו לפני השחיטה לחכם, גם פה ק"ק ברלין ראה הרב המופלג הישיש והזקן אב"ד ור"מ נר"ו לגדור גדר לפני צאן קדשים שלא יסתאבו את נפשם ח"ו והסר המכשילה הזאת מישראל עד כי חדל לספור כי אין מספר.

ע"כ הירא וחרד מדבר ה' ויש בידו לתקן יראה שלא יתלה אשמו בראשו ואף במי שאין בידו למחות עכ"פ הרי בידו שלא לאכול בשר כי אם עפ"י תקנה הנ"ל, ואף שלא ימצא בשר לאכול אפי' בשבתות ובי"ט אל יקל בעבור זה ח"ו, דקרוב לודאי הוא שיאכל דבר איסור לפעמים. ע"כ ישים אל לבו שסופו יהי' תולע ורימה ובתכלית יהי' מרה, ע"כ אל יתבייש מפני אדם כו' ויקדש את עצמו במותר לו (יבמות ב.) ואז קדוש יאמרו לו מה קדוש לעולם קיים ויזכה בביאת ירושלים במהרה בימינו אמן סלה: עכלה"ק.

וידוע שע"י בשר פיגול יצאו מן הדת לערך ג' וחצי מיליאן יהודים רח"ל, כמבואר בשו"ת דברי חיים" (יו"ד ח"א סימן ז') שאין עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראלי, ובעווה"ר ראינו עי"ז יצאו מן הדת כמה קהילות בארץ לוע"ז שאכלו ונתפטמו בנו"ט על ידי השובי"ם הקלים, וגברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל (עיי"ש דבריו החוצבים להבות אש), וכן מובא בדגל מחנה אפרים" (פרשת עקב מכתב מהרמב"ם זצ"ל) ששבעים אלף איש כפרו בתחיית המתים בגלל שאכלו ונתפטמו במאכלות אסורות עד שיצאו מהדת ובא עליהם מלך והרג את כולם רח"ל.

וידוע שמערמת הס"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכ"מ מסיטרא דילי' ועי"ז הכל ברשתו.

וראה מש"כ בעל "תולדות יעקב יוסף" (פ' נשא בד"ה העולה) וזל"ק:

עתה התחכם היצה"ר שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דילי' המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, עיי"ש.

וזה שאנו רואים רבנים גדולים בקהילות ישראל שמכשילים הרבים ומאכילים נבילות וטריפות בישראל, זה אינו דבר חדש, וכבר מבואר בספר "שע"ת לרבינו יונה"זצ"ל וזל"ק:

אם הרב אינו משגיח על השו"ב כראוי וסומך עצמו על חזקתו הוי הרב בכלל מאכיל טריפות לישראל חס ושלום ונתפס בעונו.

וכן מובא ב"תבואות שור" (על מסכת חולין) שהס"מ יושב על כסא של ג' רגלים, רבנים, חזנים, שוחטים, ואינו צריך לעמול הרבה וכך יש לו הכל ברשותו.

ובשו"ת "חת"ס" (או"ח סימן ר"ה) מבואר שמלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים, חזנים, שוחטים, סופרים, וזל"ק:

המלך זקן וכסיל (הוא היצה"ר) יושב על כסא של ג' רגלים.

רגל א' – החזנים המוליכין מחוץ למחנה תפלות כלל ישראל.

רגל ב' – שוחטים המאכילים נבילות וטריפות לבני ישראל.

רגל ג' – סופרים הכותבים תפילין ומזוזות פסולים,

ותו לא צריך לכלום, עכל"ק.

וידוע שאם השוחט כשר אז אליהו בעיר, ואם ח"ו השוחט רע אז מלאך המות בעיר רח"ל, כמבואר בספר "אמרי צדיקים, דברי גאונים" (עמוד ה' עיי"ש באריכות), ומבואר בספר "שמחה בבשר" כי הפלא הוא שהרב או הרבי שמחזיק ידי השו"ב הפסול הוא אשם על כל האסונות שנמצאים בכלל ישראל, והאי עלמא כידוע עלמא דשיקרא, שאנו רואים בעווה"ר שנקטפים מהכלל ישראל בחורים וילידים ואברכים צעירים רח"ל, והרב המכשיר שמחזיק ידי השוחטים פסולים עומד וצועק כי האשם הוא הביטול תורה או הצניעות, וצועק ובוכה ובאמת היו כולם צריכים אז לצעוק בקול גדול על הרב הזה כי הוא הוא הרוצח שרצח הנפש היקר ההוא. כמבואר ש"הצדיק אבד" למה בגלל ש"ואין איש שם על לב" לידע ולצעוק על האמת מי הרג באמת את הצדיק הקדוש הזה.

ובאמת כי האדם האוהב את הקב"ה באמת אי אפשר שלא יזעק ולא יצעק מרה כשרואה בני אדם מורדים בהקב"ה ומפטמים את גופם ודמם ונפשם ונשמתם עם אכילות של נבילות וטריפות ר"ל, אשר הן יסודי גופי התורה בזה תלוי כל קדושת ישראל, ואם אינם מוחים בכל כוחם הרי נחשבים כאילו בעצמם אוכלים נבילות (כמבואר בשע"ת הנ"ל) ועוד כי כל אחד ערב בעד חבירו.

ומה מאוד יכאב לבנו בראותינו שרבים מבני עמנו אפי' אלו שמתפללים ג"פ בכל יום ושומרי מצוות, נכשלים במ"א ומפטמים גם את נפש ילדיהם בכל מיני פטומי דטמאות ונבילות, אוי לעינינו שכך רואות. ומה יכאב לבנו שבעלי ההשפעה אינם מעוררים את לבב אחינו שלא יביאו ח"ו אסון עליהם ועל כלל ישראל על ידי אכילות נבילות וספיקי מ"א כמבואר ברמב"ם ושו"ת דברי חיים הנ"ל.

ואסיים בדברי הקדוש "מהרש"ק" זי"ע בספרו (שו"ת טוטו"ד ח"א) וזל"ק:

ללמד דעת לדורות אולי יזדמן עוד מעשה כזה ידעו איך להתנהג ולקיים החכמה תחי' את בעליה בשני עולמות, "והלוואי כד שכיבנא יפוק לקדמנא זכות זה מה שביערתי הרעה הזה מן העולם" וכן יאבדו כל אויביך ד'. ועלינו יערה רוח ממרום. (דברים הללו ככתבם וכלשונם נעתקו משו"ת טוטו"ד ח"א בפתחי שערים שכתב הגאון שר התורה מהרש"ק זצ"ל אודות השוחט רע מעללים מק"ק בארדיטשוב שזכה להרחיקו ולהעבירו).

על כן סוף דבר הכל נשמע, אשרי חלקם ועמלם של אלו שיצאו במלחמת קודש, ולעמוד בראש מערכת קדש זו להגן על השחיטה כהלכתה במדינתם (אעפ"י שישנם רבנים גדולים שמכשירים ונכנעים להס"מ וחיילותיו, כמו שהי' בכל הדורות, ואקוה בעזהי"ת לכתוב עוד פרק שלם בענין זה) ודורש ומבקש להחזיר עטרת קדושת ישראל ליושנה, ושישמרו את נפשם ואת ילדיהם ממכשולים בעניני מאכלות אסורות (עם הכשרים מהרבנים הקלים האלו, שנתפסו לרשת הס"מ, וידוע מאמר הבעל שם טוב הק' זי"ע על פסוק בזע"ם תצעד ארץ, ראשי תיבות זע"ם הוא ז'ביחה ע'ירובין מ'קואות, והכוונה בזה, דע"י שמעוררים את העם בהלכות טהרה ובהלכות כשרות ושבת, מסירים את חרון אף ה' מישראל ומעוררים רחמי שמים כי כשיש דין למטה אין דין למעלה כמשאחז"ל), וה' הטוב יהיה בעזרם לזכות את הרבים, ובזכות זה תתקרב גאולתינו ופדות נפשינו ונזכה מהרה לרגלי מבשר משמיע "שלום" על הרי "יהודה" בבהגוא"צ בב"א.

 

צער בעלי חיים דאורייתא

זורקים את העופות מגובה של יותר מעשר טפחים והעוף יכול לקבל ריסוק אברים ועל פי ההלכה צריך ללכת ד' אמות, והסיפור על זה.

העופות באים 80 אחוז שהולכים למות והעוף לבד עושה זה חליפתי עם הראש שלו,

לא נותנים להם לא לאכול ולא לשתות,

ותופסים אותם ברציחה בצוואר וכו',

מביאים לשחיטה עופות חולות מאוד עם כל מיני בעיות העיקר להרוג אותם והם בכלל לא כשרים לשחיטה – ומי שאוכל מזה יכול לקבל מחלות מזה.

ג. שיטות הראשונים, אם איסור צער בעלי חיים הוא מדאורייתא או מדרבנן
1. שיטת הרמב"ם
2. שיטת הרי"ף
3. שיטת המרדכי
4. שיטת המאירי
5. שיטת הרא"ש
6. שיטת הנמוקי-יוסף
7. שיטת החינוך
8. שיטת הרמ"א
ד. המקור בתורה לאיסור צבע"ח
ה. מה נפקא מינא – אם צער בע"ח דאורייתא או דרבנן?
ו. גדרי איסור צער בעלי-חיים

כיסוי דם חיה ועוף, מצוות השחיטה, אותו ואת בנו, שילוח האם מעל הבנים, איסור אכילת חלב ודם, איסור שעטנז, איסור בשר בחלב ואיסורי טריפה ונבילה.

בתוך מסגרת כללית זו של יחס התורה לבעלי-חיים, עומד איסור צער בעלי חיים במקום בולט, וכפי שיבואר לקמן.

 

ב. על מי חל איסור צער בעלי חיים?

1) מצינו מחלוקת באחרונים, אם איסור צער בע"ה חל גם על בני-אדם. הנה דעת החיד"א (ברכי יוסף, יורה דעה, סימן שע"ב, סעיף ב'), שאין הבדל בין אדם לחיה – ובשניהם שייך דין צער בע"ח (וראה ב"הרפואה והיהדות" עמ' 128, הערה 35 – שכנראה זו גם דעת הרמב"ם והרשב"א). לעומתו כתב בשו"ת חות יאיר (סימן קצ"א), "דהקפידה תורה על צער בע"ח, דחסירה דעת ונפש המשכלת לסבול, מה שאין כן זה האדם, איבעיא ליה ליתובי דעתיה ולקבל מאהבה מה שיארע לו". ויש לציין, שמהחינוך, מצוה פ', משמע גם כן כדעת החיד"א וקשה, אם כן, על החוות יאיר, שחולק על הראשונים. (ועיין עוד בהרחבה בשאלה זו בשדי חמד, מע' צד"י, כלל ג' ובמנחת חינוך שם, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה, ס' ס"ד, בהערה שם.

2) הרב ע. יעקובוביץ, בספרו הרפואה והיהדות (שם, הערות 30-37), דן בהרחבת הדין גם לגבי עופות, וראה בשו"ת שאילת יעב"ץ, חלק א', סימן י"ז – לענין כלבים וחתולים.

 

אמר רבי יצחק נפחא המן הרשע בעלילה גדולה בא על ישראל הה"ד ובמלאת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה וגו' ואין העם האמור כאן אלא ישראל הה"ד (דברים ל"ג) אשריך ישראל מי כמוך עם נושא בה' וגו' אמר המן לאחשורוש אלהיהם של אלו שונא זמה העמד להם זונות ועשה להם משתה וגזור עליהם שיבואו כולם ויאכלו וישתו ויעשו כרצונם שנאמר לעשות כרצון איש ואיש כיון שראה מרדכי כך עמד והכריז עליהם ואמר להם לא תלכו לאכול בסעודתו של אחשורוש שלא הזמין אתכם כי אם ללמד עליכם קטיגוריא כדי שיהא פתחון פה עם מדת הדין לקטרג עליכם לפני הקב"ה ולא שמעו לדברי מרדכי והלכו כולם לבית המשתה א"ר ישמעאל שמונה עשר אלף וחמש מאות הלכו לבית המשתה ואכלו ושתו ונשתכרו ונתקלקלו מיד עמד שטן והלשין עליהם לפני הקב"ה ואמר לפניו רבונו של עולם עד מתי תדבק באומה זו שהם מפרישין לבבם ואמונתם ממך אם רצונך אבד אומה זו מן העולם כי אינם באים בתשובה לפניך אמר הקב"ה תורה מה תהא עליה אמר לפניו רבש"ע תסתפק בעליונים וגם השוה דעתו למחות את ישראל באותה שעה אמר הקב"ה למה לי אומה שבשבילה הרביתי אותותי ומופתי לכל הקמים עליהם לרעה (שם ל"ב) אשביתה מאנוש זכרם מיד אמר הקב"ה לשטן הבא לי מגילה ואכתוב עליה כלייה באותה שעה הלך השטן והביא לו מגילה וכתב עליה מיד יצתה התורה בבגדי אלמנות ונתנה קולה בבכי לפני הקב"ה וגם מלאכי השרת צעקו לקול בכייתה ואמרו לפניו רבש"ע אם ישראל בטלים מן העולם אנו למה אנו צריכין בעולם שנא' (ישעיה ל"ג) הן אראלם צעקו חוצה מלאכי שלום מר יבכיון כיון ששמעו חמה ולבנה כך אספו נגהם שנאמר (שם נ') אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם באותה שעה רץ אליהו זכור לטוב בבהלה אצל אבות העולם ואצל משה בן עמרם ואמר להם עד מתי אבות העולם רדומים בשינה ואי אתם משגיחים על הצרה שבניכם שרויין בה כי מלאכי השרת וחמה ולבנה וכוכבים ומזלות ושמים וארץ וכל צבא המרום בוכים במרד ואתם עומדים מנגד ואינכם משגיחים אמרו לו מפני מה אמר להם מפני שנהנו ישראל מסעודתו של אחשורוש ובעבור זאת נגזרה עליהם גזירה לכלותם מן העולם ולאבד את זכרם אמרו לו אברהם יצחק ויעקב אם הם עברו על דת הקב"ה ונחתמה גזירתם מה אנו יכולים לעשות חזר אליהו ואמר לו למשה אי רועה נאמן כמה פעמים עמדת על הפרץ לישראל ובטלת גזירתם לבלתי השחית שנאמר (תהלים ק"ו) לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית מה תענה על הצרה הזאת (ישעיה ל"ז) כי באו בנים עד משבר וגו' אמר לו משה כלום יש אדם כשר באותו הדור אמר לו יש ושמו מרדכי אמר לו לך והודיעו כדי שיעמוד הוא משם בתפלה ואני מכאן ונבקש רחמים עליהם לפני הקב"ה אמר לו רועה נאמן כבר נכתבה אגרת כלייה על ישראל אמר לו משה אם בטיט היא חתומה תפלתנו נשמעת ואם בדם נחתמה מה שהיה הוא אמר לו בטיט היא חתומה אמר לו משה רבינו לך והודיע למרדכי מיד הלך והודיע למרדכי הה"ד ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו כיון שהגידו לאסתר מיד ותתחלחל המלכה מאד מהו ותתחלחל מלמד שפרסה נדה:

 

אנציקלופדיה למלחמת השחיטה

בו יובא המלחמות הגדולות של הצדיקים בכל הדורות נגד השוחטים הק לים שהכשילו את הכלל ישראל בנבילות וטריפות

י"ג חלקים

חלק א': יבואר, המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש המקובל האלוקי רבי נתן אדלער זי"ע.

חלק ב': יבואר, המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש הבעל שם טוב והרב המגיד ר"ר בער ובעל התניא זי"ע.

חלק ג': יבואר, המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש בעל דברי חיים זי"ע. – מבאר איך ששלשה וחצי מיליון יהודים יצאו מן הדת עבור שוחטים קלים.

חלק ד': יבואר, הסודות נוראים גלוים מבעל עשרת השבטים עם חיבורו "ספר האבי"ב ראשי תיבות אחינו בני ישראל בגולה. נדפס בספרים….

חלק ה': יבואר המלחמה הגדולה על השחיטה והשוחטים של רבינו רבי הלל מקאלאמאייע זי"ע. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק ו': יבואר מספר הקדוש קב הישר איך שמיליון יהודים נהרגו עבור שוחטים קלים (קב הישר פרק ק"ב). (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק ז': יבואר המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש בעל הרידב"ז על הירושלמי זי"ע. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק ח': יבואר המלחמה הגדולה של רבינו יעקב יוסף בארצות הברית, איך שעבור תיקון הכשרות הרגו אותו, זי"ע. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק ט': יבואר המלחמה הגדולה של הגדולי ישראל בווארשא לפני פרוץ מלחמת הראשונה. (בשנת תש).

חלק י': יבואר המלחמה הגדולה של רבינו הגדול רבי אליעזר זילבער זצ"ל בארצות הברית. (בשנת תשכ"ב).

חלק י"א: יבואר המלחמה הגדולה של הגאון הקדוש כ"ק אדמו"ר מקאשוי שליט"א במלחמתו על פירצת הניקור בארצות הברית. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק י"ב: יבואר המלחמה הגדולה של רבינו הקדוש האדמו"ר מקלויזנבורג זצוקלה"ה, במלחמתו נגד המאכילי נבילות וטריפות חלב ודם, בדרשתו הגדולה בי"ג מדות של רחמים. (בשנת תשל"ט – תשמ"ג)

חלק י"ג: יבואר המלחמה הגדולה של כ"ק אדמו"ר מהאלמין שליט"א במלחמתו נגד המאכילי טריפות בארצות הברית.

חלק י"ד: יבואר המלחמה הגדולה בהירחון די שוחטים שטימע, מלחמת השוחטים נגד הבוטשערס מאכילי הטריפות בארצות הברית.

חלק ט"ו: יבואר המלחמה הגדולה של הגאון הרב יהודה שיין שליט"א במלחמתו נגד המאכיל טריפות הגדול הרב ווייסמאנדעל, שמכר את עצמו עבור בצע כסף למשפחת רובאשקין מהמאכילי טריפות הגדולים ביותר בארצות הברית.

חלק ט"ז: יבואר המלחמה הגדולה נגד התאחדות הרבנים דארצות הברית וקנדה שמאכילים נבילות וטריפות חלב ודם ותולעים עשרות בשנים במזיד, ושומעים על הטעיפס איך שיודעים רבונם ומתכונים למרוד בו, כמו שעשה השבתי צבי ימש"ו בשעתו.

 

[1]) תחקיר מיוחד של שופרניוז מגלה פרטים חדשים-ישנים אודות שורשי האנטישמיות האירנית. מסתבר, שאיראן היתה בעלת הברית הקרובה ביותר להיטלר בתקופת מלחמת העולם השניה, ואזרחיה ממש סגדו לצורר היהודים אדולף היטלר ימח שמו. האיראנים של אז ניסו לעשות את הכל כדי לשכנע את הנאצים להשמיד גם את היהודים שבארץ ישראל. השואה, מסתבר בכלל לא זרה לאיראנים…

התחקיר המעניין של שופרניוז, שמזכיר לנו שלא רק האירנים רצו לשלוח אותנו לאלאסקה, אלה גם "ידידינו" מהמערב (אמנם בתור "עבדים", אלא שהבעיה היתה שאלאסקה לא הסכימה שיגיעו אליה יהודים, למרות שהיה מדובר בפליטים מגרמניה הנאצית).

לא זו בלבד, אלא שמסתבר גם שעצם שינוי שמה ההיסטורי של "פרס" ל"איראן" הגיע בהשראת הנאציזם ותאוריית הגזע הנאצית הידועה לשמצה. ע"פ ספרו של ההסטוריון האמריקאי אדווין בלאק, השאה הפרסי בתקופת הנאצים, רזה שאח פאהלאבי, כל כך התלהב מתאוריית הגזע, ומעליונות הגזע הארי, שהוא ראה את הפרסים משתייכים אליו, ולכן שינה את שמה של פרס ל"איראן", שם שמשמעותו בפרסית אינו אלא: "הגזע הארי!"

אירן של אז היתה המוקד של כל הפעילות הנאצית במזרח התיכון. יהודי בבל נושאים עימם צלקת קשה מה"פארהוד", אותם פרעות אנטישמיות בחג השבועות 1941, שבהם טבחו הערבים ביהודי בגדאד ושללו את ממונם, בזמן נסיון ההפיכה הנאצי בעיראק. מסתבר שכל ההוראות למה שקרה באותה התקופה יצאו מאיראן, ולאחר שהמרד דוכא, נמלטו מתכנניו – לאירן.

התחקיר המקיף של שופרניוז, מגלה פרטים רבים נוספים על זהותה של אירן של היום, ומזכיר לנו שלמעשה המשטר הידידותי באירן (שחוסל ב-1979 ע"י המהפכה של חומייני, שהחזירה את אירן לשורשיה האנטישמיים) הוקם רק לאחר שהבריטים פלשו לאירן והקימו את המשטר הזה.

התחקיר גם מזכיר את שלושת דיוויזיות האס-אס הנאציות המוסלמיות של המופתי של ירושלים (שנמלט לאירן, ולאחר מכן לברלין) שנודעו לשמצה בשל מעשיהם הזוועתיים נגד יהודים בתקופת השואה, בעיקר באיזור בוסניה. מתוך 30,000 הרוצחים המוסלמים שהיו בדיוויזיות אלה, היו יחידות שלמות של נאצים-איראניים, שגוייסו בגלוי באיראן.

כפי שאפשר לראות, אכן נושא השואה כלל אינו חדש לאיראנים…

ההערצה המדהימה של האיראנים לנאצים, הביאה אותם לתלות שלטים ברחבי השווקים של טהרן, בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה, שבהם מצהירים מוסלמים השיעיים האנטישמיים של אירן: "בשמיים א-ללה הוא אדונכם, אבל על הארץ: אדולף היטלר (ימ"ש(".

אגב, מבדיקה מהירה שביצעתי באינטרנט גיליתי ברשימת המפלגות הפאשיסיטיות בעולם, שבאיראן היו 3 מפלגות נאציות (אפשר לראות את הכיתוב "Nazi" לייד שמותן), ששתיים מהן על פי הנאמר עדיין פעילות. תשוו את הדגל של "המפלגה הנאציונל סוציאליסטית של איראן" עם הדגל של הנאצים…

ועל זה נאמר, "מה שהיה – הוא שיהיה, ומה שנעשה – הוא שייעשה") קהלת א, ט). מגילת אסתר מגלה לנו, ששורשי עמלק השונא ההיסטורי לעם ישראל, נמצאים דווקא בפרס. כזכור, המן העמלקי היה פרסי, וגם אחשוורוש הפרסי עפ"י חז"ל רצה לא פחות מהמן לחסל את כל היהודים בעולם (ר’ משל התל והחריץ בגמרא מגילה י"ד ע"א. כמו כן חז"ל מספרים שכשאמר לאסתר המלכה "עד חצי המלכות" הוא התכוון עד לבקשת המשך בניית בית המקדש, שהפרסים הורו להפסיק את בנייתו באותה תקופה, משום שאחשוורוש היה מוכן לעשות הכל – חוץ מזה).

אמנם עשרת בניו של המן נתלו, אך זרעו של המן לא חוסל (וכמובן שזרע עמלק ממשיך להתקיים עד ביאת גואל צדק), וכמו ש"מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק" (מסכת סנהדרין דף צ"ו ע"ב), כך גם צאצאים אחרים שלו, מן הסתם, המשיכו להתקיים. חז"ל מספרים במדרשים השונים על מגילת אסתר, שרבים מהעמלקים שבאותה תקופה הסתירו את שנאתם ליהודים ועשו את עצמם כאוהבי היהודים (כמדומני שזה מובא בדברי חז"ל על "ורבים מעמי הארץ מתייהדים"), אך נשארו בסתר אנטישמים עוד יותר, ומן הסתם הרימו את ראשם בהמשך הדרך.

אגב, מעניין לציין שבקובץ "ירנן יעקב" היתה בעבר התייחסות לנשיא איראן הנוכחי אחמדי-ניז’אד כאותו המן שחז"ל אומרים שעתיד לקום באחרית הימים, אם עם-ישראל לא יעשה תשובה.

הגרעין האירני:

נשיא אירן אחמדינג'אד

אלסקה אקספרס: הרעיון שנתן נשיא אירן השבוע להגלות את היהודים ל.. אלסקה אינו חדש. הוא הוצע בימי השואה ודוקא ב…וושינגטון

לזכותו של נשיא אירן יאמר שהוא אינו נוהג לשמור דברים בבטן. בנאום חגיגי שנשא במסגרת ועידה שנערכה בטהרן בחדש אוקטובר תחת הכותרת "עולם ללא ציונות" הצהיר האיש בפשטות: "את ישראל צריך למחוק מעל המפה".

אם בתחילה היה מי שחשב שמדובר בפליטת פה מביכה של פוליטיקאי טירון, בא מחמוד אחמדינג'אד והראה לכולם שהוא מתכוון בדיוק למה שאמר. בחדשים האחרונים חוזר נשיא אירן ומשמיע שוב ושוב את הגיגיו האנטישמים קבל עם ועולם. לדידו השואה אינה אלא מיתוס שהיהודים בדו מלבם, מדינת ישראל עתידה להשמד בנשק גרעיני אירני במסגרת מלחמת התרבויות הקרבה ובאה בין העולם המערבי לבין האימפריה האסלאמית שיעודה הוא "לשלוט בכל פסגות ההרים של העולם" כלשונו של השליט מטהרן ואילו את היהודים – יש להניח שכונתו למעטים שישרדו את האפוקליפסה האירנית המתוכננת – יש לשלוח למקום אחר. לאן בדיוק? לנשיא האירני יש שפע של הצעות מקוריות. מבחינתו את היהודים אפשר לשלוח לגרמניה, לאוסטריה, לקנדה ואולי לארה"ב. נכון לשבוע שעבר הצעתו העדכנית של הפרסי המזוקן היא לשלוח את היהודים דוקא ל…אלסקה.

[2]) ועיין מהרש"א בחידושי אגדות יומא (פ"ו ע"א) על הפסוק כי אנכי בעלתי וגו', שכולם יחזרו בתשובה על ידי שיעמיד הקב"ה מלך כהמן ומחזירן למוטב, עיי"ש.

[3]) בשיעור המוקלט פרשת וארא, של כבוד הרב שמעון דהן שליט"א, הוא אמר בין שאר הדברים, כשהזכיר את נשיא אירן, ששמו עולה בגימטריה כשמו של הצורר העמלקי מפרס העתיקה, המן הרשע.

האמת היא שהיה קשה לי קצת להבין לפי איזה חשבון הגיע כבוד הרב לגימטריה הזו, אבל בס"ד נראה לי שייתכן שהבנתי את החישוב הנכון.

שמו של נשיא איראן, כפי שאנחנו מכירים אותו הוא מחמוד אחמדינג’אד. אבל מסתבר שזה לא בדיוק השם שלו…

השם של נשיא איראן נכתב כך בפרסית: محمود احمدی نژاد, האות המסומנת באדום היא האות שגורמת את הבלבול בהגיית שמו של הנשיא הפרסי. השפה הפרסית אמנם משתמשת מזה מאות שנים באלף בית הערבי, אך ההגייה של האותיות בפרסית שונה מהגייתם בערבית. הגיית האות "ח" באלף בית הערבי, נעשית על ידי הפרסים כהגיית האות ה"א. רק הגיית האות ח'א (כמו כ' רפויה) הערבית נהגית כמו בערבית (מי שרוצה פרטים נוספים להגייה הפונטית הפרסית יוכל לבדוק באינציקלופדיה. אגב, האות ژ היא תוספת פרסית לא"ב הערבי, והיא נהגית כ-ז', כמו J בצרפתית. לכן הפרסים הוגים את שמו של הנשיא האיראני בתור "מהמוד אהמדי נז'אד".

כעת אפשר לראות ששמו הפרטי של הנשיא האירני, כפי שהאירנים הוגים אותו, כפי שהוריו קראו לו כשנולד, שונה מכפי שהוא נכתב בתקשורת.

אם כן שמו הפרטי של הנשיא האירני הוא "מהמוד", תשאירו את ה"מה" ההתחלתיים, ו’+ד’=י’, תוסיפו את ה-מ’ השניה ותקבלו 50 :כלומר נ', והנה מצאתם ש"מהמוד" הוא בדיוק המן…

אגב, קראתי לפני מספר חודשים חידוש של מישהו, לגבי השם השני של הגמד האירני: "אהמדי". למעשה השם "אהמדי נז’אד" משמעותו הוא נצר למשפחת אהמד, וזה מזכיר מאוד את שם משפחתו של המן, כמתואר במגילה: "המן בן המדתא האגגי" (אסתר ג(.

[4].) Based on the March/April 2015 negotiations on Iran nuclear deal framework, completed on 2 April 2015, Iran agreed tentatively to accept significant restrictions on its nuclear program, all of which would last for at least a decade and some longer, and to submit to an increased intensity of international inspections under a framework deal. These details are to be negotiated by the end of June 2015.

[5].) “Yesterday an Iranian general brazenly declared, and I quote, ‘Israel’s destruction is nonnegotiable,'”

 

[6] ) יש כאן רמז: "בשגם" גימטריה משה, – הוא בשר, כלומר שהוא המהות שלו זה לתקן את ענין הבשר, כשרות המאכלים.

[7] ) שמרדכי ואסתר הן הפועלים ומשה פועל העליון, כמבואר במדרש אסתר רבה (ענף יוסף בשם הגר"א ב"ק צ"ב ע"ב).

[8] ) וְכֵן כָּתַב הַגְּרָ"א בְּיוֹ"ד סִימָן פ"ז בְּהַגָּהוֹתָיו ב' פְּעָמִים שֶׁמְּצַיֵּן עַל עִנְיַן בָּשָׂר בְּחָלָב אֶת הַזֹּהַר הַזֶּה].

[9] ) וידוע שהישמעאלים שבשכנותינו אוכלים בשר בחלב, וזה נחשב אצלהם למטעמים. ומי יודע אם לא זה מה שנותן להם את כוחם להרע רח"ל, ועל כן מוטל עלינו להתחזק מאוד בטהרת המאכלים כדי להגביר כח הקדושה "וגבר ישראל".

[10] ) וְיָדוּעַ הָעֹנֶשׁ בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר עַל הָאוֹכֵל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת: כָּתַב בְּסֵפֶר אוֹר צַדִּיקִים (פֶּרֶק י"ט), וְזֶה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: דַּע כִּי מִי שֶׁלֹּא הָיָה מְדַקְדֵּק בְּמַאֲכָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא הָיָה נִזְהָר לְהַבְחִין בֵּין אִסּוּר לְהֶתֵּר, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אִסּוּר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה אֶלָּא מֵחֲכָמֵינוּ ז"ל. עָנְשׁוֹ שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ בָּא הַמְמֻנֶּה עַל חִבּוּט הַקֶּבֶר וּמַכֶּה עַל בִּטְנוֹ בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל בַּרְזֶל וְאֵשׁ, עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת וְיוֹצֵא פַּרְשַׁנְדָּא, וְאָז מְהַפְּכִין אוֹתוֹ עַל פָּנָיו וּמַכִּים אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ בְּלַע מַה שֶּׁהוֹצֵאתָ, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִדִּין הַקָּשֶׁה הַזֶּה וּמְדִכְוָותֵיהּ, וּבִפְרָט בְּאִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁהוּא עָוֹן חָמוּר, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּכְבָר אָמַרְתִּי בַּדְּרָשָׁה מַה שָּׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה"ק הָאֱלֹקִי רַבִּי אַהֲרֹן רֹקַח מִבֶּעְלְז זי"ע: כִּי כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הָרָשָׁע הַגֶּרְמָנִי ימ"ש בָּא עַל יְדֵי שֶׁאָכְלוּ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִים קַלִּים וּמִזֶּה נוֹלַד עֲמָלֵק הַגֶּרְמָנִי, וְהָיָה בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִשְׁחִיזוּ הַסַּכִּינִים כִּדְבָעֵי, הִשְׁחִיז אֶת הַחֶרֶב שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא שַׂר שֶׁל עֲמָלֵק וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה בְּכֹחוֹ לִשְׁחֹט מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים רח"ל,

וְכֵן הִכְשִׁילוּ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים עַשְׂרוֹת שָׁנִים בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת – בָּעִיר קְרָאקָא כְּשֶׁהָיָה הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַמְקֻבָּל רַבִּי נָתָן נֶטַע שַׁפִּירָא זצוק"ל אַב בֵּית דִּין קְרָאקָא – מְאֹרָע מַסְעִיר שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּתְקוּפַת הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' נָתָן נָטַע שַׁפִּירָא זצ"ל בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" זצ"ל, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" נָתַן תִּקּוּן גָּדוֹל לְהַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.

[11] ) וְכַמָּה נוֹרָאִים דִּבְרֵי הזוה"ק: א. כָּל מַה שֶּׁסּוֹבֵל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִזְהָר בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ב. יוֹצֵא מֵרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה וְנִכְנָס לִרְשׁוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ג. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם כִּי לֹא יִתְדַּבְּקוּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים כְּלָל וְדָנִין אוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ כְּאָדָם מְגֹעָל, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֲלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"א). ד. מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא וְגוֹעֵל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ה. נַעֲשֶׂה פְּנֵי חַיָּה רָעָה (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ב דַּף קכ"ה). ו. יוֹצֵא מֵרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה וְנִכְנָס לִרְשׁוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ז. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם כִּי לֹא יִתְדַּבְּקוּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים כְּלָל וְדָנִין אוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ כְּאָדָם מְגֹעָל, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֲלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"א). ח. מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא וְגוֹעֵל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב).

[12] )          בספר ברית מטה משה על הגדה של פסח, התאונן מרירות על רוע המצב וחורבן השוחטים, והא לך קצת מהעתקת לשונו: הבשר עדיין בין שינינו שאכלנו נבילות וטריפות עד כה, שהיה גודל המכשלה הזאת בישראל שהרבה שוחטים אין להם הרגשה וכו', דבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו והשכינה בגלות עדיין בעונינו, וכאשר נמצאו כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר היריעה מלהשתרע וכו', ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה שגרמו לנו השוחטים כמה רעות וכו' עכ"ל.

[13] )          ובספר התולדות – רבינו שניאור זלמן מליאדי מובא כל הסיפור בזה, לאמור:

רבינו הזקן בישבו במאסר, עברו עליו כמה ימים שלא אכל מאומה משום שלא היה שם מאכל כשר. שר בית הסוהר חשב שזהו מחמת יראתו מהמשפט ולכן אינו אוכל כדי שימות. וכאשר אמר לו כמה פעמים שיאכל ולא פעל בדבריו, צוה לחיילי המשמר להאכילו בעל כרחו. אך רבנו הזקן סתם פיו הקדוש בחזקה ולא יכלו לפתחו בשום אופן ותהי שם צעקה גדולה ורבנו היה בצרה גדולה. אך ה' ראה בעניו ויחלצו מצרתו כי בתוך כך בא השר הנ"ל לשם ושמע קול הצעקה ושאל מה זאת, וסיפרו לו. ויאמר השר, לאיש כזה לא יאות להאכילו בעל כרחו כי אם לדבר על לבו עד שיתרצה, ויכנס השר בעצמו אליו וישאלהו למה אינו אוכל, הלא מהמשפט יכול להיות וקרוב הדבר שיצא זכאי וכשלא יאכל ימות בודאי וכך יאבד עצמו לדעת ולא יהיה לו חלק לעולם הבא.

אין כאן מאכלים כשרים – ענהו רבנו הזקן – ומאכלי טריפה לא אוכל אף אם לא יהיה לי חלק לעולם הבא.

ואם אשיג לך מאכל כשר תאמין לי? – שאלו השר.

לעת עתה – ענהו רבנו הזקן – לא נצרך לי כל מאכל, כי קיבתי נחלשה וצריכים רק להשיג דבר מה כדי לחזק את הקיבה, ואם היו משיגים בשבילי מרקחת טובה מאיש יהודי הייתי אוכל.

ואם אשיג לך זאת תאמין לי? – שאלו השר.

אם אתה בעצמך תקח זאת מידי היהודי – ענהו רבנן הזקן – ושום אדם זולתך לא יגע בו עד שיגיע לידי, אוכל.

בפטרבורג עיר הבירה גר אחד החסידים המפורסמים, הגביר ר' מרדכי מליעפלי שהיה נכבד מאד בעיני השרים על אמונתו וישרת לבבו. וישלח השר מיד אליו שיכין לו במיוחד מרקחת טובה וכשרה בשביל איש יהודי. לבו של רבי מרדכי אמר לו שזהו בשביל רבנו הזקן, כי למה נצרך לשר מאכל כשר מאיש יהודי דוקא. ויכין מיד את המרקחת ובתחתית הקערה הניח פתק וכתב שם שברצונו לדעת מי הוא אוכל המרקחת, ומסרה השר לרבנו הזקן וכאשר פתח רבנו את הקערה מצא את הפתק.

כאשר תם האוכל, בקש רבנו הזקן עוד הפעם את השר להביא לו מרקחת, והשאיר קצת מהמרקחת בקערה ומתחת לזה שם פתק ויכתוב שם אני הוא האוכל ונמצא אני במקום זה ומיד לשלוח איש אחד לוילנה. השר מסר את הכלי לידי רבי מרדכי אשר מצא את הפתק של רבנו הזקן, ותחי רוחו ורוח כל החסידים.

מיד הכין רבי מרדכי מרקחת שני' ושלח לשר. ואיש אחד נשלח מיד לוילנה אף שלא ידעו על מה ולמה נשלח, רק בטחו בכח רבנו הזקן שבודאי בוילנה יוודע לאיש מטרת נסיעתו.

[14])          עי' הערה הקודמת.

[15] )          ראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס תר"ג. וש"נ.

[16] )          נסמן בלקוטי שיחות חלק יז סוף עמוד 190 ואילך.

[17] )          בראשית ב, יז.

[18] )          נסמן בלקוטי שיחות חלק יב סוף עמוד 175 ואילך.

[19] )          חולין דף יז ע"א. וראה רמב"ן מטות לא, כג.

[20] ) ש"ך עה"ת קדושים יט, כג. הובא בלקוטי תורה ר"פ קדושים. וראה לקוטי שיחות חלק כד ריש ע' 133. וש"נ.

[21] )          ויקרא יט, כג.

[22] )          ברכות מ, סע"א. וש"נ. וראה ב"ר פי"ט, ה.

[23] )          ראה ברכות לד, ב. ב"ב עה, א. ויק"ר פי"ג, ג. ועוד.

[24])           בצפנת פענח פ' יתרו: וחתמו על שאלה זו כמספר ע' אלף.

[25])          וכתב הרמ"א (יו"ד סימן פ"א) שלמרות שאנו פוסקים (באו"ח סי' שמ"ג) כשהילד אוכל מעצמו איסור שהוא רק איסור דרבנן והאבא עושה את עצמו שאינו רואה, אין הבית דין חייב לנזוף באב, זה רק "להלכה", אך באיסורים אחרים כמו בענין חילול שבת ומאכלות אסורות חייב הבית דין למחות באב, ובית הדין חייב למנוע בכח מהילד לאכול את המאכלות האסורות, וזאת למרות שמדובר באיסור דרבנן בלבד, כי מאכלות אסורות יזיק לילד בעתיד – כך כותב הפרי חדש שם – כי מאכלות אסורות גורם שהוא יהיה עם טבע רע, והסוף יהיה שהוא ייצא לתרבות רעה (ח"ו).

עוד כותב שם הפרי חדש, שלדאבוננו מאחר ואיננו יכולים להיות נזהרים בענינים אלו, זו הסיבה שרוב הילדים יורדים מן הדרך ועוזבים את הדת (ר"ל), ורוב הילדים הופכים להיות בעלי עזות פנים של הדור, ואין להם יראת שמים בלבם, ואפילו כשאומרים להם מוסר הם אינם יכולים לקבל זאת וכו', ומי לנו גדול יותר מ"אחר" [אחד מן התנאים, הרבי של התנא האלוקי רבי מאיר, שבסוף ימיו יצא לתרבות רעה] שהסיבה לירידתו מדרך הישר היה כי כשאמו היתה מעוברת עברה פעם אחת ליד בית עבודה זרה, והיא התאבה בטעם וריח של העבודה זרה, והריח הזה התפשט בכל גופה, וזה אשר גרם שירד מדרך הישר, לכן חייבים להיות זהירים מה שנותנים לילדים הקטנים לאכול, עכ"ל הפר"ח, (ועי' ג"כ במחזיק ברכה מהחיד"א שם אות י"ד וזב"ז אות נ"ג).

הגאון הצדיק והקדוש בעל המחבר של הספר בני יששכר כותב בספרו אגרא דפרקא (אות קכ"ו) בשמו של הצדיק ר' מענדעלע מרימנוב זי"ע תירוץ על הקושיא הגדולה, שאנו רואים הרבה ילדים כשהם קטנים עדיין הם הולכים לחדר ולומדים שם בהתלהבות רבה, מתפללים בכונה, ועונים אמן יהא שמיה רבא, ומתנהגים כהילדים הטובים ביותר, וכשהם גדלים הם הופכים להיות בעלי מדות רעות, ומפסיקים ללמוד ולהתפלל, מהיכן זה קורה, מדוע הם מחליפים את עורם, הרי זה צריך היה להיות ההיפך שבזכות לימוד התורה והמצוות שקיימו כשהיו ילדים קטנים יעמוד להם כשיהיו גדולים יותר, כפי הכלל שמצוה גוררת מצוה, ובינתיים מה שקורה הוא בדיוק ההיפך.

משיב על כך הרבי רבי מענדעלע זי"ע שהסיבה היא, כי שכשהיו הילדים קטנים הוריהם פיטמו אותם באוכל של גזל, אוכל שקנו בכסף שאינו כשר, ואצל אחרים שהכסף היה לכאורה כשר, אך קנו אוכל שאינו כשר והאכילו בזאת את הילדים, כך שהגוף ובשרם גדל ממאכלים שאינם כשרים, ועל ידי זה נבראו מדות רעות עם תאות לכל הדברים הרעים (השם ישמרנו) עכ"ד.

כך כותב גם האור החיים הקדוש (בסוף פרשת שמיני; ויקרא יא, מג) שכל אלו שאוכלים מאכלות אסורות, שקצים ורמשים, הם הופכים בעצמם לחתיכת שרץ, וזו כוונת הגמרא (פסחים דף מט:) שעמי הארץ הינם שרצים וילדיהם שקצים, כי בכך שהם אוכלים שרצים הם הופכים בעצמם לשרצים והילדים הם ילדי השרצים.

ועל כך מסיים האור החיים הקדוש, שכל זה כשאוכלים שרצים במזיד, אבל כשאוכלים בשוגג, לא הופך הנפש ממש בעצמו לשרץ רק שהוא הופך להיות טמא ואטום, וזאת אפילו כשהוא אינו יודע כלל שאכל איסור, במיוחד היום כשהאויר דחוס כך שבכל הארצות כולם ביחד, כמעט ואין דבר אחד שיהיה נקי מתולעים, ולכן כל מי שרוצה לשמור את נפשו שבאמת יזהר וישמר.

ובזוהר הקדוש (ח"ב דף קכה.) כתוב שמי שאוכל בשר בחלב [חלב עם בשר ביחד] הוא אינו פוגם רק את עצמו אלא גם את ילדיו, וכי לפגם זה תהיה השפעה לדורות.

[26] )          ובספר אוצר הסיפורים מובא מה שאמר אדמו"ר הר"י מבעלז זצוק"ל על אמעריקא:

שמעתי מהריא"ז מרגליות שליט"א, ששמע ממו"ר הרב יהושע'לי זצוק"ל מבעלז, ונזדמן אז שבאו שני אנשים חשובים יראים ות"ח מאמעריקא ביחוד לבעלז, ובקשו להרבי כאשר שמתחילים לבא הרבה יהודים מארצות אירופה לאמעריקא, והמדינה שמה משובשת מאוד מחמת כי אין שם שום אדם גדול שיסדר בתי ת"ת והשחיטה ומקואות והקהלות וכו' כמו שצריכין, לכן למטרה זו נתאספו שמה היראים באמעריקא והם נבחרו מהאסיפה לנסוע לאירופה ולהביא לאמעריקא אדם גדול אחד, ובכן בראשונה באו לבעלז ומבקשים אותו שיסע עמהם עם כל המשפחה לפחות על שנה אחת שיסדר שם הנ"ל, ואח"כ יסע עם ב"ב חזרה לבעלז. והצירים החשובים האלו בכו בבכיות ותחנונים לפני הרבי זצוק"ל שזהו הצלת נפשות, ולא לבד על נפשות אלו היהודים שכבר באו, אלא שהוא גם כן הצלת נפשות אלפי ורבבות ישראל שיבואו אח"כ, והמקיים נפש אחת מישראל אחז"ל (סנהדרין פ"ד מ"ה) כאלו קיים עולם מלא, כ"ש לנפשות רבות מישראל. והם ספרו לפניו מגודל השפלות ביהדות שבאמעריקא, והכל הוא מחמת שאין שם אדם גדול, ואם הוא יבא עמהם, אליו כולם ישמעון וייראון, ויהיה בזה תועלת גדול לכלל ישראל אשר מתחיל לבא שמה, והרבי זצוק"ל השיב להם שישבו בבעלז איזו ימים עד שיתיישב בדעתו מה להשיב להם תשובה.

ואמר מו"ר הרב מבארניב הוא כבר היה שם איזה שבועות והיה צריך ליסע לביתו, אבל יען שרצה לשמוע תשובתו הרמתה אל האורחים הצירים, לכן כדאי היה לו לשהות עוד איזו ימים. וכן הוה כעבור איזו ימים קרא הרבי להאורחים הצירים להשיב להם תשובתו, וכה אמר הרבי זצוק"ל, דעו כי ידוע הוא כי אויר העולם הוא מלא מהחיצונים ר"ל, וכמו שאמרו חז"ל בברכות (דף ו.) 'אינהו נפישו מינן ככסלא לעוגיא', וכמעט לולא רחמיו ית"ש לא היתה במציאות להיות אפילו רגע אחת בעולם הזה, מחמת גודל רבוי הקליפות אשר סובבים ועומדים עלינו ר"ל על כל צעד ושעל שאנו הולכים. והנה בארצות אירופה כבר היה שם בדורות הקודמים קדושים עליונים ראשונים ואחרונים וגם בעלי התוספות וכדומיהן, והם בגודל קדושתן וכח תורתם טיהרו את האויר מהקליפות, ובפרט אחרון אחרון שריחם ה' על ישראל ושלח עירין קדישין משמיא הבעש"ט והחברייא ותלמידיהון ותלמידי תלמידיהון, שהם טיהרו האויר עד סוף כל הדורות שיוכלו ללמוד ולעבוד את ה' שם, אבל בארצות האלו של אמעריקא שם מבריאת העולם ועד היום עוד לא היו שם אנשים גדולים מטהרי האויר, וזש"כ (בירמי' ב, ו) 'המוליך אותנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ צי' וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם'.

ולכן אין חידוש לנו מה שאתם מספרים לי מגודל עזיבת התורה שיש שם באמעריקא, כפי לפי הבנתינו אשר כמעט ר"ל אפשר ניטל שם הבחירה מהאדם ומוכרחים ר"ל לחטוא, לכן גם אני מפחד ממני בעצמי ליסע ולבוא שמה בארץ הזה אשר לא עבר שמה איש, וגם איני מאמין שגדולי צדיקי אחרים מדורנו מהאדמורי"ם שירצו לבא שמה אצלכם, כי יראו לנפשם לילך שם, אבל אייעץ לכם שתסעו למדינת ליטא ושמה יש גדולים וגאונים וגם צדיקים אשר הם אינם מבינים כ"כ גודל הסכנה עבור נפשם שם, ותוכלו למצוא שם אחד מהם אשר יסע עמכם לאמעריקא, והוא יסדר ויתקן כל מה שצריך לכם.

וספרתי זאת פעם אחת בהיותי בר"ח לקבל פני קדשו של מרן הגה"צ רבינו יוסף חיים זאנענפעלד זצ"ל הגאבד"ק פעיה"ק ירושלים תובב"א, ואמר לי אמת הדבר, שגם הוא שמע זאת מאיש נאמן. וסיים לי רבי שהם נסעו למדינת ליטא ולקחו עמהם לאמעריקא את הרב הגאון האדיר ר' יעקב יוסף זצ"ל, והוא התחיל לסדר שם בתי הת"ת וסדרי השחיטה כידוע.

וכשספרתי המעשה הזאת על הגה"ק מהר"י מבעלזא זי"ע, עלה על לבי לפרש הפסוק (שמות כב ל) "ואנשי קודש תהיון לי – ובשר בשדה טרפה לא תאכלו", אם רוצים לדעת מי הם אנשי קודש תראו אם מזהירים על בשר בשדה טריפה לא תאכלו – ואם אומרים שתאכלו תדעו שהם מהערב רב (עיין ד"ת וישלח, ובד"ת פרשת בשלח, והיכל הברכה פרשת ואחנן, ובספר הערב רב והמסתעף י"ח חלקים, ובהקדמת מהרח"ו ועוד, הסימנים לדעת מי הם הערב רב), וכמבואר בכנסת יחזקאל פרשת משפטים על הכתוב ואנשי קודש, (וע"ע בספרי שחיטת ואכילת בשר כהלכתה באריכות), וז"ל: דהנה היצר הרע בעוונותינו הרבים בחר לו דרך יותר מרווח לעבודתו, ואינו הולך לכל אחד ואחד בפרט להסיתו על כל עבירה מיוחדת, כי אם הולך לבית המטבחיים אשר משם יאכלו בני ישראל בשר ומסית את השוחט או את הקצב להאכיל ח"ו נבילות וטריפות וממילא יש לו בידו כל העיר, כי הנבילות וטריפות מטמטם את לבם וממילא בנקל לו ללכוד את כל העיר ברשתו.

והנה מהר"י מבעלזא זי"ע הלך בדרך הבעש"ט ועסק הרבה בתיקון השחיטות בכל העולם, כמבואר בדברי תורה להגאון הצדיק בעל מנחת-אלעזר זצ"ל (ח"ג פ"ו) שעמודי העולם נתרופפו, עד שבא הבעש"ט הק' וחיזקם, וז"ל:

שמעתי בשם הבעש"ט הק' כי בא לעולם הזה לתקן תיקון עולם ואשר היו ג' עמודי העולם מתרופפין, עמוד התורה ע"י הדרשנים שהלכו מעיר לעיר לדרוש דרשות של דופי והיו קלים ופוחזים, עמוד העבודה ע"י החזנים הקלים, עמוד גמ"ח קלקלו שוחטים הקלים דע"י שנתנו בעלי בתים לעניים לאכול מבשר נבילות וטריפות משחיטת שוחטים הקלים נמצא שלא עשו גמ"ח רק עוד הכשילו את העניים הסובבים ממקום למקום, עד שבא הבעש"ט והיה בתחלת ימיו שו"ב, ואח"כ היה ש"ץ ועורר לבב העם בתפלותיו, ואמר תורות ע"ד האמת לתקן אלו הקלקולים.

 

 

 

"שערוריית הכשרות בעולם,

ואתה עוד אוכל בשר?

 

בכל דף יהיה השערורייה של המקום שלו ובדף הראשון יהיה לינקס לכל עיר ועיר בעולם, מה שקרה שם

• הרמב"ם דף מיוחד
• שבט מוסר פרק לו
• הגר"א
• בעל שם טוב
• הדרך הנשר רבי נתן אדלר זי"ע
• ניקלשבורג
• ווארשא
• שיקאגוי, הרידב"ז
• שערוריית סלאוואקיי ישוב סמוך לווישניץ,
• החפץ חיים
• יעקב יוסף
• שרגא פייועל מענדאלאוויטש
• סאטמאר, וויליאמבורג, בארא פארק, מאנסי.
• רובאשקין
• היינימאן
• לונדון
• סאטמאר – קראלע.
• פינקעל – מאנסי.
• אורוגווייא.
• לתולדות השחיטה והבדיקה בניו-יארק מאת אברהם יעקב קאפלאוויטץ, ונלוה עליו מאמר על היהדות באמריקא בכלל יצא לאור בנוא יארק שנת תש"ח
• שערוריית הטריפות בניו יארק, בולעטין 6 עד מתי שרגא פייוועל מנדלוביטש
• שערוריית הכשרות אצל היינימאן.
• שערוריית הכשרות אצל האוי יוי
• שערוריית הכשרות אצל האוי יוי, טווין טאויערס

 

 

 

והענין של הבאקס פען יבא בכל המקומות, כי בכל מקום ישנו הבעיה ההוא

 

–

שערוריית הטריפות בניו יארק

בולעטין 6 עד מתי שרגא פייוועל מנדלוביטץ

ספר מלאכת הקודש

שערוריית בזמן הרמב"ם שיצאו מן הדת 700 אלף איש על שאכלו נבילות וטריפות

הרמב"ם

מרבים האפיקורסות – ותמורת הדת

הדברי חיים בשו"ת (יו"ד חלק א' סי' ז') כותב שע"י שוחטים שהיו קלים, הרבה קהילות התקלקלו בגרמניה, ועזבו את דרך היהדות רח"ל (עיי"ש באריכות).

מובא בדגל מחנה אפרים (פ' עקב) בשם הרמב"ם תשובה שהוא השיב לאלו שהסתפקו בענין תחיית המתים, הרמב"ם ציין שספיקות כאלה נולדים אצל אנשים האוכלים מאכלות אסורות נבלות וטריפות וכדומה עכ"ל, רואים אנו מכך עד להיכן האדם יכול חלילה להתדרדר ע"י אכילת מאכלות אסורות עד כדי ספיקות בי"ג העיקרים.

בתבואת שור כתוב שהשוחט חייב להיות ירא שמים מרבים, שהיראת שמים יראה על פניו, ואם לא אז הוא מתקלקל יותר ויותר, וממילא הוא מקלקל גם אחרים האוכלים משחיטתו, הם מתמלאים מטומאה עד שהם הופכים לאפיקורסים. ("טיול בפרדס" מערכת שחיטה של רבה של שאמלוי זצ"ל)

שוחט כשר אליהו הנביא בעיר –
שוחט לא כשר מלאך המות בעיר רח"ל
וזוהי הסיבה לאסונות המתרבות יום יום

בספר אמרי צדיקים דברי הגאונים עמוד ה': היכן שהשוחט הוא חרד אז השחיטה טובה, ואליהו הנביא אז נמצא בעיר, אבל אם ח"ו השוחט מאכיל נבלות וטרפות אז הוא גורם שמלאך המות יסתובב בעיר, עכ"ל.

מהספרים לעיל אנו רואים שכל הצרות שאנו סובלים הנן בגלל השוחטים המאכילים נבלות וטרפות רח"ל. (וע"ע שבת לג: אוהחה"ק שמיני יא, מג. אזהרת מהרצ"א, מקדש מלך, זבחי שלמים, דרכ"ת סי' ס' אות ה').

מלחמה לד' בעמלק

אני בטוח שזה מה שגוזרים גזרות נגד השחיטה, בזמננו זהו רק בגלל זה שלא בדקו טוב את השוחטים, כמו שצריך. ("טיול בפרדס" מערכת שחיטה של רבה של שאמלוי זצ"ל)

 

 

 

שערוריית ארצות הברית הרב הראשי רבי יעקב יוסף, איך שמסר נפשו על הכשרות והבעלי בוטשער הרגוהו

 

לתולדות השחיטה והבדיקה בניו-יארק מאת אברהם יעקב קאפלאוויטץונלוה עליו מאמר על היהדות באמריקא בכלל יצא לאור בנוא יארק שנת תש"ח – 1948. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

שמירה טובה

שמירה טובה

מתאר רוע מצב השחיטה בניו יארק ובארצות הברית בכלל, על פי מה שראו עיני המחבר בעצמו במשך ח"י שנה היותו שו"ב במדינה זו. דפוס ראשון.. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita.

בו יבואר קצת ממלחמתו הגדולה של הגאון הצדיק רבי שרגא פייוועל מענדלוביץ, מייסד ישיבה תורה ודעת לפני שבעים שנה.. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

 

 

 

מלחמת הדת – שחיטה

 

 

שערוריית הטריפות בשיקאגוי

בולעטין 49

# 4

ספר הרידב"ז והכשרות

הסתערות הבעל דבר בימי הרידב"ז בשנת תר"ס – תר"ע, ורוח קדשו של הרידב"ז על זמננו היום, שאי אפשר בשום אופן לתקן כשרות הבשר באמעריקא. דרשת הרידב"ז בעיר שיקאגא, השטן יושב וכל כת דלי' לשמור המקום ההוא ממאכלי כשרות – כל מה שיתקנו תקנות יקלקלו יותר – שלוחים נאמנים השטן. לא יאמינו זאת אנשי יורא"פ שבאמעריקא הכח ביד שטרויא אחת להשחית את כל העיר וכל המדינה. אין תרופה ואין עצה – לא תכלו לתקן בשום אופן מעתה ועד עולם. חיבר ספר גדול ונפלא על הירושלמי, שמאז נתפרסם שמו בכל אפסים כבקי בכל מכמני התורה, והגדולים בכל המדינות חרדו לקראתו ולשמו ולזכרו לחם במסירת נפש ממש על הרבה עניני חיזוק הדת וכשרות השחיטה.. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

 

 

אכן נודע הדבר – יצא לאור על ידי  תלמידי הרידב"ז על הירושלמי שנלחם להציל את הכשרות בשיקאגוי והקצבים יצאו נגדו בחרב ובחנית עם ספרים שלימים, וזה קונטרס קטן שענו להם על כל הטעראר שעשו. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק. – By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

#96

 

 

 

שערוריית הטריפות בווארשא

למה נחרב העיר ווארשא?

ניקור ווארשא. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

תירוש ויצהר

 

שערוריית הטריפות רובאשקין

 

בולעטין וועד הכשרות ארגון מוקדש לתיקון מצב הכשרות באמצעים של בירור, חקירה ודרישה, התיעצות, הודעה, והצעה – חדש תשרי תש"נ לפ"ק. – עד מתי נחשה ? מכתב א': על הבעיות הגדולות אצל  השחיטה מרובאשקין. מכתב עדות ממשגיח חסיד חב"ד שכותב להגה"צ מהאלמין שליט"א, –  ולהבית דין של חב"ד אודות הכשרות אצל רובאשקין.  מכתב ב' – הכתב יד של משגיח חב"ד חשוב מאוד שמתאר את כל מצב הכשרות אצל רובאשקין בדיוק נפלא. – מכתב ג' מהגה"צ רבי יוסף יצחק זצ"ל שכתב לר' אברהם אהרן שי' רובאשקין. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

שאלות ותשובות מהגאון רבי יצחק לוי שו"ב בירושלים עיה"ק על השחיטה של רובאשקין, עם הרבה דוקאמענטען.

מכתב למערכת ישראל 613 – שחיטה של רובאשקין נבילה וטריפה חלב ודם – סיפור נורא והשגחה פרטית – השוויגער מזיווג שני של רובאשקין הודיעו לה בחלום כי רובאשקין מאכיל חלב ליהודים, היא חלמה שהכל בגלל הסבא והבן שמאכילים חלב לעם ישראל. הדבר כבר עלה שני קרבנות ל"ע, ומאכילים חלב הלאה ואין מפחדים כי כסף מטהר ממזרים.- הרב ווייסמאן בדין תורה עם  הגה"צ ממארגארעטין שליט"א ונתגלה שהרב ממארגארעטין האכיל חלב לעם ישראל בשחיטת רובאשקין רח"ל.

כאן בא ג"כ התמונה של הווידיא

וג"כ המכתבים של שיין שישנו בדף כשרות או שחיטה 4 לערך

 

 

שערוריית הטריפות בערי ארצות הברית ובפרט אצל וויינשטאק – הקורא לעצמו סאטמאר

Kol Hashechita:  – FACTS AND FINDING REGARDING THE PRESENT SITUATION OF RITUAL SLAUGHTER – By Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical Court of Holmin, Shlita

שערוריית הכשרות בארצות הברית לפני מאה שנה

ספר היהודים והיהדות באמעריקא  על דבר הכשרות והטריפות שהיה אז

יש על זה חיבור שלם כל הסיפור

וגם כן נדפס ספר מדריך לכשרות מספר 40 כל מה שקרה אז

 

שערוריית הכשרות אצל היינימאן

קליפ מעיתון א טומל אין באלטימאר צוליב טרפות אויף א "כשרן קרויז", אייך שהרב היינימאן מאכיל בשר חזיר למאות יהודים בריש גלי' 7.21.89, ואין פוצה פה ומצפצף, מאלגעמיינער דזשורנאל. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק. – By HaGaon HaTzaddik

Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlit

 

 

יש חיבור שלם נגדו צריכים לעשות חיפוש היינימאן, כל הרבנים יצאו נגדו

 

 

111

 

שערוריית הבצים הטמאים בוויליאמסבורג, שגילה הגה"צ מהאלמין יו"ר וועד הכשרות דהתאחדות הקהילות.

 

נחפשא דרכינו ונחקורה ונשובה  אודות השערורי' שהכשילו את אבנ"י בוויליאמסבורג תחת ההכשר של התאחדות הרבנים בביצים טמאים של נו"ט. (בלשון הקודש), יצא לאור אדר א' שנת תשל"ז לפ"ק. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק. – By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

הרימו מכשול מדרך עמי  אודות השערורי' שהכשילו את אבנ"י בוויליאמסבורג תחת ההכשר של התאחדות הרבנים בביצים טמאים של נו"ט. יצא לאור אדר א' שנת תשל"ז לפ"ק. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק. – By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

 

קול קורא הרימו מכשול מדרך עמי נגד התאחדות הרבנים שמאכילים בבעקעריס שלהם ביצים של נבילות וטריפות ועוד טריפות, יצא לאור על ידי התאחדות האברכים טבת תשל"ו לפ"ק. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק. – By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

מכתב מדעפארטמענט אויף אגריקולטור אויף מארקעטס מארצות הברית, בענין 106 מקומות שהממשלה בארצות הברית מצאו אצליהם נבילות וטריפות ונתנו להם עונש, סעפטעמבער 988' – מספר הכשרות בישראל  כהלכתה, שנת תשנ"א לפ"ק.

– מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

קול קורא נגד בודק  שמכשיל את העם באכילת תולעים בכל יום באנגלית. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק. – By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

 

שערוריית השחיטה בלונדון

שאלות גלויות על השחיטה בלונדון

מוועד העסקנים החרדים דקהילות החרדיות בלונדון, שאלות גלויות להרב פאדווא שליט"א

מהגאון הגדול רבי נתן געשטעטנער אבדק"ק קרית אגו"י בני ברק בעל להורות נתן על ד"ח שלחן ערוך. מתאר מצב הנורא בשחיטות בארצות הברית, ובפרט נגד השחיטה בבאקס, ושחיטה תלויה. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita	להורות נתן
חלק ג' מספר אבן מקיר תזעק: על הפירצה הנוראה להפך סדר השחיטה בלונדון, ממה שמקובל אצלנו מדור דור, ואשר פירצה זו גרמה לכפות ידי השוחטים בשאר מדינות אירופא ובארץ ישראל, להנהיג לעבור על חמשה הלכות שחיטה שהם הלכה למשה מסיני. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita	דעת תורה השמר לך פען
חלק א', בענין שחיטה ב"באקס" (פען בלע"ז): בו יבואר איך שהרב הנ"ל משקר במצח נחושה, ומזייף ביודעין דעת רבני וגדולי דורינו ודעת רבני וגדולי הדור שעבר אודות השחיטה בארצה"ב, ממה שהעתקנו מספר "בשבילי השחיטה" להגרש"ב ליברמאן שליט"א, ברוקלין תשנ"ח. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita	אבן מקיר תזעק
חלק ב' מספר אבן מקיר תזעק, בענין שחיטה ב"באקס" (פען בלע"ז): בו יבורר תשובות מרבנים גדולי ישראל נגד ההיתר הפורח באויר שכתב ר' יצחק אליעזר יאקאב למחלקת הכשרות של הרבנות הראשית בארץ ישראל בקונטרס המתיר אסורים. בו יווכח לעין כל איך שהנ"ל משקר במצח נחושה, ומזייף ביודעין דעת רבני וגדולי דורינו ודעת רבני וגדולי הדור שעבר אודות השחיטה בארצה"ב. ברוקלין תשנ"ח. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita	וזבחת כאשר צויתיך

 

לאתר הגאולה משיח ירושלים כותל

מי החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו, והשכינה בגלות עדיין בעונינו?
מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום ?

בספר "ברית מטה משה" על הגדה של פסח בדף האחרון [נדפס לפני ד' מאות שנה] וזה לשון קדשו:

ועכשיו שאיתרע חזקתם ראינו למפרע שדבר זה החריב את ביתינו אשר עדיין לא נבנה בימינו, והשכינה בגלות עדיין בעונינו. וכאשר נמצא כמה קלקולים אשר אין להעלות על הספר כי קצר הירעה מלהשתרע, וכו'. ובפרט בשחיטת הכבשים מחמת צמרו קרוב הדבר לפשוע ולקלקל ומחמת שיש להם לשחוט הרבה אינו מדקדקים כל כך וממהרים לשחוט וקרוב לוודאי שמאכילין נבילות וטריפות כאשר נתברר…ומי שיהי' מותמ' בדבר ולומר מה גבר בגוברין ומה יום מיומים ויקל בדבר הזה בוודאי מנהג אבותיהם בידם ששוחטים את דבריהם לאמר מי יתן לנו לאכול בשר ואל תקרי וישטחו אלא וישחטו שהיה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה על שבקשו לאכול בשר תאוה היינו בשר נחירה ואבותינו חטאו ואינם ואנחנו אם נעשה כמעשיהם לא טובים להיות נלכדים בעונם ח"ו ואוי לנו מיום הדין ואוי לנו מיום התוכחה: ואין לנו פה לדבר ומי יוכל להגיד ולספר מה שעבר עלינו עד כה שגרמו לנו השוחטים כמה רעות ולא ידעו ששחטו לעצמם בסכין פגומה כמו כן יהיה מיתתם בכלל נבילה וטרפה לכל הוא הקליפה רח"ל תשליך אותם, ומוכרח להיות מגולגל בכלב וכו' עיי"ש באריכות גדול.

וכן הוא לקמן מספר דרך הנשר

 

שערוריית השחיטה בפד"מ

וראה מכתב מהבעש"ט זצ"ל.

סוד ירידת הבעל שם טוב הקדוש לעלמא הדין

שמעתי בשם רבינו הק' הבעש"ט זי"ע כי הוא בא לעוה"ז לתקן תיקון עולם ואשר הי' עומד העולם ברפיון בקלקולם בשלשה עמודים שהעולם עומד עליהם (תורה עבודה וגמ"ח) כי עמוד התורה קלקלו בעלי הדרשנים שנסעו מעיר לעיר ואמרו דרשות של דופי לעור עיני העולם ובדו להם מדרשים פליאים ותירצו אותם והם היו בעצמותם קלים ונוכלים, ועמוד העבודה קלקלו החזנים הידועים בקלותם ופחזותם כי בימינו אין לנו רק התפלה שבמקום תמידין תקנום וזהו העבודה בגלותינו (בעוה"ר), ועמוד הגמ"ח קלקלו השוחטים הקלים לאשר אחז"ל (תענית כ"ג ע"ב) גבי אבא חלקי' דקדקים סליק עננא מהאי זויתא דדביתהו משום דאיתתא שכיחא בביתא ויהבי ריפתא לעניי ומקרבי הנייתא, וכן אמרי' (כתובות ס"ז ע"ב) ופירש"י ומיקרבי הנייתא הנאתי מזומנת שאני מחלקת לחם ובשר וכו' (ולא בממון וכו') וע"י שנתנו לאכול לעניים מבשר נבילות וטריפות שהאכילו השו"ב הקלים נמצאו שלא עשו גמ"ח רק שעוד הכשילו את העניים הסובבים ממקום למקום, וע"כ הי' כל שלשה עמודים רופפים עד שבא רבינו הבעש"ט הק' זי"ע והי' בתחילת ימיו שו"ב ואח"כ בהתגלותו התפלל לפני העמוד והי' ש"ץ ועורר לב העולם בתפלותיו בקולות נוראים והי' אומר מאמרי תורות ע"ד האמת כדי לתקן כל אלו הקלקלולים ולהעמיד תיקון עולם על מכונו, ע"כ שמעתי. (דברי תורה, ח"ג פ"ו)

ברוך מרדכי היהודי: אם הוא בבחינת ברוך מרדכי שהוא בגימטרי' 502 כמנין בשר אז הוא מעורר וצועק על האנשים לעשות תשובה ושלא יאכלו בשר, מפני שהבשר אינו כשר ואינו מנוקר כהוגן, כמו שאמרה אסתר "לך כנוס את כל היהודים ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים" ולפיכך קבעום למשתה ויום טוב לזכור את עיקר הנס. ולכן אומרים "ברוך מרדכי היהודי" כי בזכותו היהודים ניצלו מגזירתו של המן, הוא נזהר שהיהודים לא יכשלו במאכלות אסורות, ולכן הוא ישב בשער המלך לשמור שאסתר לא תאכל אוכל שאינו כשר.

 

 

שערוריית סלאוואקיי

ישוב סמוך לווישניץ,

ידוע המעשה הנורא שאירע בתקופתנו לפני כארבעים שנה בסלאוואקיי בישוב סמוך לווישניץ, שהקצב דשם הי' מוכר לאחד מחשובי בעלי הבתים ולבסוף נחלה במחלה מסוכנת ואז קרא לפני גסיסתו את הדיין של הקהלה והודה לפניו שהרבה שנים מכר בשר טריפה לישראל ואמר שזה בשר כשר. ואח"כ מת. וכשהחברה קדישא התחילו לחפור הקבר נתמלא הקבר עכברים. ורצו להבריח את העכברים ולא יכלו בשום אופן. וחפרו קבר אחר וגם זה נתמלא עכברים. וזרקו לתוך הקבר קש ועצים ועשו שריפה גדולה ושמעו קולות בכי' ומרוב פחד ברחו משם החבריא קדישא ואח"כ שוב נתמלא הקבר עכברים ובאו לפני הרב ושאלו אותו מה לעשות והשיב שישכיבו את המת כך בקבר ושמו את המת בתוך הקבר מתוך בכיות על החרפה של המת ותכף שהשכיבו אותו בתוך הקבר התנפלו עליו העכברים ואכלוהו כולו רח"ל. המעשה הזאת נתפרסמה בכל הסביבה ורבים עשו תשובה. (שמעתי גם כן המעשה הזאת מהרב קעמפלער מוכר ספרים בוויליאמסבורג שהיה נוכח שם בשעת הלוי' וראה כל הנ"ל).

שוחט כשר אליהו הנביא בעיר –
שוחט לא כשר מלאך המות בעיר רח"ל
וזוהי הסיבה לאסונות המתרבות יום יום

בספר אמרי צדיקים דברי הגאונים עמוד ה': היכן שהשוחט הוא חרד אז השחיטה טובה, ואליהו הנביא אז נמצא בעיר, אבל אם ח"ו השוחט מאכיל נבלות וטרפות אז הוא גורם שמלאך המות יסתובב בעיר, עכ"ל.

מהספרים לעיל אנו רואים שכל הצרות שאנו סובלים הנן בגלל השוחטים המאכילים נבלות וטרפות רח"ל. (וע"ע שבת לג: אוהחה"ק שמיני יא, מג. אזהרת מהרצ"א, מקדש מלך, זבחי שלמים, דרכ"ת סי' ס' אות ה').

עוד מצאתי דבר פלא בס' דברי יצחק פ' אמור בד"ה בזאת יבא באמצע הדברים וז"ל: ועל פי זה יתבארו היטב דדרי חז"ל שאמרו כי ביום הכיפורים לית רשות לשטן לאסטוני דלא מצינו יום אחר שתיאסר מן התורה לאכול רק ביום הכיפורים והוא הכח הגדול להשתיק כחו של שטן שכל גבורתו לקטרג על בני קל חי במה שנכנס לתוך מעיהם וכיון שכל העם מתענין שוב אין לו מה לקטרג, ובזה תבינו טעם האומר בסוף יומא שעיצומו של יום הכיפורים מכפר בלי תשובה, והוא לכאורה פלא במקום שהכל יודעין כי אין כפרה בלי תשובה, אבל הדברים מובנים מטעם שאף האינו שב כדבעי מכל מקום על כל פנים מתענה וזה כשלעצמו זכות אדיר לזכות בשבילו בדינא, עכ"ל.

ובספר אור שמח בספרו משך החכמה כתב שבדייטשלאנד התחיל ההשכלה והביא ראיות שמשם יתחילו הפרעניות בכל יוראפ, והדברי חיים אמר על דייטשלאנד, שכל זה בא בגלל שלא דקדקו על השוחטים שלהם והיו שוחטים קלים, ובגלל זה יצאו מהדת ג' וחצי מיליאן יהודים, (עי' שו"ת ד"ח יו"ד סימן ז').

בהקדמה לספר פינת יקרת דף ז' כ' דבאם השוחט מקלקל בשחיטתו אז מחליש ומחריב ג' עמודי העולם תורה, עבודה, וגמ"ח.

תורה, דעושה תורת ד' פלסתר ע"י שמזלזל ומקיל בדיניה, וגם גורם קטיגוריא בין ת"ח.

עבודה, על פי מה שאמרו חז"ל (סוף חגיגה) בזמן שבית המקדש הי' קיים קרבנו של אדם מכפר, עכשיו שלחנו של אדם מכפר, ואם כן אם שלחנו מלא קיא צואה במרק פיגולים בטלה גם עבודה.

גמילות חסדים, כי הכנסת אורחים הוא עיקרן של מדת החסד וכדברי חז"ל בתענית אצל אבא חלקיהו דמקרבא הנייתא, ואם מכבד אורחו בנבילות וטריפות תקנתו קלקלתו. ועוד כי על הרוב נעשין מחלוקת ושנאת חנם ולשון הרע ועוד, שהוא היפוכו של חסד.

ואם תרצה אחי לדעת עד היכן גדלה כח הכשלון בענין השחיטה אצטט לך מה שכתוב בעל אור החיים זצ"ל אשר גאונותו צדקתו ופרישותו מי ימלל וכפי עדותו של בעל שם טוב הקדוש היה חלק רוח האצילות של דוד המלך עליו השלום, דברים שאין לנו השגה בהם.

בספר פרי תואר בסימן ח"י אות ל"א וזה לשונו: ולדידי חזי לי דכל בן אדם המזלזל קצת במצוה אחת ממצות התורה קים לי בגוי' דלא רמי נפשי' למעבד בדיקה הצריכה לסכין כאשר צונו ד', בין והתבונן חומר הענין שהמזלזל במצוה אחת בלבד כבר א"א לו לבדוק הסכין כדבעי.

ודבר חידוש נמצא במגיד משנה הלכות שחיטה (פ"א ה' כ"ו בשם הראב"ד) דמהאי טעמא הצריכו חז"ל ראיית הסכין לחכם לפני שחיטה מה שלא מצינו במצות אחרות כציצית ותפילין, ותמצית דבריו דבדיקת הסכין צריכה פניית המחשבה היטב בעת הבדיקה להרגיש בפגימה ואין כמוהו (של החכם) מי שיוכל להזהר בדבר, ע"כ.

 

תכסיסי מלחמה של הסמ"ך מ"ם שמעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דיליה – מלך זקן וכסיל – מסתתר בסיטונות

וידוע שמערמת הסמ"ך מ"ם שלא לפתות כל יחיד ויחיד, רק מעמיד שוחטים ורבנים בכל מקום מסיטרא דילי' ועל ידי זה הכל ברשתו. וראה מש"כ בעל "תולדות יעקב יוסף" (פ' נשא בד"ה העולה) וזל"ק: עתה התחכם היצה"ר שלא יצטרך לילך ולפתות וללכוד ברשתו כל יחיד ויחיד, רק יחיד אשר רבים נכשלים בו, והוא שמעמיד שוחט בעיר מסיטרא דילי' המאכיל טריפות לרבים וכולם נלכדו ברשתו, עיי"ש.

הסמ"ך מ"ם יושב על כסא של ג' רגלים,
רבנים, חזנים, שוחטים

וכן מובא ב"תבואות שור" (על מסכת חולין) שהסמ"ך מ"ם יושב על כסא של ג' רגלים, רבנים, חזנים, שוחטים, ואינו צריך לעמול הרבה וכך יש לו הכל ברשותו.

הסמ"ך מ"ם יושב על כסא של ג' רגלים,
חזנים, שוחטים, סופרים,
היצר הרע משתתף עם הסופרים

ובשו"ת "חת"ס" (או"ח סימן ר"ה) מבואר שמלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים, חזנים, שוחטים, סופרים, וזל"ק:

המלך זקן וכסיל (הוא היצה"ר) יושב על כסא של ג' רגלים.

רגל א' – החזנים המוליכין מחוץ למחנה תפלות כלל ישראל.

רגל ב' – שוחטים המאכילים נבילות וטריפות לבני ישראל.

רגל ג' – סופרים הכותבים תפילין ומזוזות פסולים,

ותו לא צריך לכלום, עכל"ק.

אם הרב אינו משגיח על השוחט כראוי וסומך עצמו על חזקתו הוי הרב בכלל מאכיל טריפות לישראל

וזה שאנו רואים רבנים גדולים בקהילות ישראל שמכשילים הרבים ומאכילים נבילות וטריפות בישראל, זה אינו דבר חדש, וכבר מבואר בספר "שערי תשובה לרבינו יונה" זצ"ל וזה לשון קדשו:

אם הרב אינו משגיח על השו"ב כראוי וסומך עצמו על חזקתו הוי הרב בכלל מאכיל טריפות לישראל חס ושלום ונתפס בעונו.

 

שגם כן רצה לבטל הגזירה, וזה היה מלחמתו של הדרך הנשר רבי נתן אדלר זי"ע

ספר דרך הנשר

מהגאון הקדוש המקובל האלוקי רבי נתן אדלער כהן צדק זצ"ל אב"ד באסקאוויץ ופראנקפורט דמיין יצ"ו בעל מחבר משנת רבי נתן הגהות ופירושים על ששה סדרי משנה, וספר תורת אמת אגדה וחידושי הלכה על התורה ושאלות ותשובות על ד"ח שו"ע

 

בספר דרך הנשר מגלה סודות נוראות ונפלאות וקצת ממלחמתו על השחיטה והשוחטים שהיה לו בפראנקפורט דמיין, ואם היה יכול לתקן השחיטה היה כבר מזמן הגאולה  וז"ל: מספר האבי"ב מהנוגע לדעת בדורנו: ר' נתן אדלר ותלמידו ר' משה סופר מפ"ב מקובלים בנסתר, ר' נתן אדלר רצה לפסול השוחטים דפפד"מ, ולהכניע חותם הסטרא אחרא ששורה על שוחטים פסולים בסוד על חרבך תחי' וגו' ואלמלא השיג כל רצונו בא משיח, אך הסמ"ך מ"ם העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח מפ"ב ועל ר' משולם טימסניץ מפ"ב כ' נשמת שרף – ועל הנוב"י כ' עינו כעין חשמל – ועל מדינת מעהרן פיהם כ' נחתם היא עם חותמו של הסמ"ך מ"ם ר"ל, וישמור עצמו כל בעל נפש לעבור שם (ואין לך דבר שעומד בפני התשובה). ובעיר פראג כ"ז שהי' הנוב"י בחיים ל"ה יכול הס"מ להיות שם, רק בדוחק בבחי' אורח ועכשיו מולך שם, ותחלת הקלקול יצא ע"י חזן וראש הקהל וכו' – ועל בתי כנסיות אלו כתב שם כל תפלתם בהם תועבה כמו אשר מתפלל בבית הכבוד, וגרוע יותר כי שם אשר מזכירין שם. (ראה שם באות לא- לג ובמראה כהן שם. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

לעשות על זה דף שלם בדפי הכשרות

לכתוב דרך הנשר

ובאות ה' היטלער ימ"ש

ובאות ג' גרמניה,

וזה מה שהעיד הדברי חיים שג' מליון יהודים הלכו לשמד רח"ל

 

 

ג' וחצי מיליאן יהודים יצאו מן הדת
על ידי שאכלו בשר פיגול

וידוע שעל ידי בשר פיגול יצאו מן הדת לערך ג' וחצי מיליאן יהודים רח"ל, כמבואר בשו"ת דברי חיים" (יו"ד ח"א סימן ז') שאין עבירה כמאכלות אסורות שמטמטם הלב הישראלי, ובעוונותינו הרבים ראינו על ידי זה יצאו מן הדת כמה קהילות בארץ לוע"ז שאכלו ונתפטמו בנו"ט על ידי השובי"ם הקלים, וגברו עליהם דעות זרות עד שנאבדו מן הקהל (עיי"ש דבריו החוצבים להבות אש).

 

 

 

 

היטלער ימ"ש הרג 10 אלפים יהודים ביום אחד כמנין עשרת אלפים ככר כסף

וראו מה שהעיד כ"ק מרן אדמו"ר מבלזא זצ"ל שהיטלר היה עמלק שנולד משוחטים מאכילי טריפות רח"ל, וזה מה שעשה המן הרשע שהאכיל סעודתו של אותו רשע,

מפני מה משיח לא בא?

בספר

זוהר דעת דף ס"ג מביא מספר דרך הנשר,  (ומובא ג"כ בספר שמרו משפט – שיחות דף ע"ב) וז"ל: כ' בס' דרך הנשר בשם הגאון ר' יצחק ראב"ד ווערבא שהה"צ ר' עקיבא יוסף שלעזינגער ז"ל (חתן הגה"ק ר' הלל מקאלאמייא זצ"ל) כתב בספרו שמרו משפט שבשנת הכת"ר לפ"ק בערב פסח בא לבית חותנו איש אחד מאזיען בשם ר' אליעזר ב"ר שמעון ממדינת טיבעט (שהוא בין יאפאן וכינע) ודבריו הי' רק בלשה"ק ובקשתו הי' מחותנו הה"ק ר' הלל זצ"ל להיות אצלו פסח בלבד, ורק בתנאי זה כי הסדר יעשה הוא בעצמו על שלחן מיוחד לו, והוא יתן לו המצות וצרכי הסדר, ונרצה לו, והי' כן, ולא אכל בליל פסח, כ"א כשיעור כזית מצה כהלכה, ושוב לא אכל כל הפסח עוד מצה, ורק אכילתו הי' מפירות ותפוחי ארץ ולוזים, ולא רצה לקבל שום מתנה, ולא שום ממון ולא צרכי נסיעה, וכו', והדברי' אשר שמעתי ממנו וראיתי אותו בחג, ואכתוב קצת אשר בזכרוני.

הסדר הי' בלהבות פלאים כל פסוק אשר אמר בקול הי' מתרגם אותו בלשונו אשר לא נודע לנו, ורק איזהו דברי זוהר ומדרשים אשר אזכיר בתוכם שמענו, התפלל בהתלהבות בקולות וברקים לערך ב' או ג' שעות ואח"כ בא לביתו וטעם רק תפוחי ארץ ביצים ופירות וכיוצא בלא בשר ומצה, ולא הי' זמן לשמוע ולדרוש ממנו, כ"א בחוה"מ וביו"ט דרשתי ממנו על מהותם ומהות תורתם.

המשולח בא בטעם כמוס על פי מצוות הראשים, כאשר אביו הוא ג"כ ראש חב"ד, וביניהם הם במספר לערך צ"ו אלפים ב"י תחת דגלם

מה מגלה לנו מראשי חב"ד?

ואמר לי' כי הוא משולח ובא בטעם כמוס ע"פ מצוות הראשים, כאשר אביו הוא ג"כ ראש חב"ד, וביניהם הם במספר לערך צ"ו אלפים ב"י תחת דגלם, וסדר הזה עם שרי עשרה שרי חמישים שרי מאות שרי אלפים והם מקיימין המעשרות, וכל בי עשרה ביכלתם להחזיק פרנסת מנהל ת"ח היושב עה"ת ועבודה ומלמד עמהם בשבתות ומועדים בקביעות עתים לתורה לפי יכלתם, ראש הנשיאים הוא מקובל ובעל רוה"ק והוא מנהיג הדור על פיו הוא נעשה כל דבר, צדיק מושל ביראת אלקים ולא לבד לשפוט את עדתם, כי אם כמו שכ' אצל בני יששכר יודעי בינה לעתים מה יעשו ישראל בכל הגולה, ואצלו ספר בשם האבי"ב (ר"ת אחינו בני ישראל בגולה).

והנה מה שדיבר בסוד עם מו"ח זצ"ל לא אדע, ורק אשר שמעתי וראיתי ממנו אני כותב כי שקר שנאתי, והנה האיש הזה דברתי עמו בד"ת ביו"ט והוא רצה רק בלימוד הפייט של ר"א הקליר, ובו דרש ע"ד האמת וכו' עם עמקות אשר לא היה מוחי סובל, בשרשי הגלגולים, ועל דרך זה גילה לי הנשמות של דורינו, ואמר כי הראשונים מן לועזים בלע"ז המה באו בגלגול מן דור של כת שבתי צבי ימח שמו, כאשר נכשלו עם חיצונים ובאו לחיצונים.

למה משיח לא בא בשנת הכת"ר שהיה כידוע שנת הגאולה, שהצדיקים הקדושים אמרו אז
שמשיח בוודאי יבא

ואעתיק ממקצת מס' האביב מהנוגע לדעת בדורנו וז"ל: ר' נתן אדלר ותלמידו ר' משה סופר מפרעשבורג מקובלים בנסתר, ר' נתן אדלר רצה לפסול השוחטים דפרנקפוט דמיין, ולהכניע חותם הסטרא אחרא ששורה על שוחטים פסולים בסוד על חרבך תחי' וגו'

ואלמלא השיג כל רצונו בא משיח,

אך הס"ם העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח

ועל ר' משולם טימסניץ מפ"ב כ' נשמת שרף – ועל הנוב"י כ' עינו כעין חשמל – ועל מדינת מעהרן פיהם [דויטשלאנד] כתב נחתם היא עם חותמו של סמ"ך מ"ם ר"ל, וישמור עצמו כל בעל נפש לעבור שם (ואין לך דבר שעומד בפני התשובה). ובעיר פראג כל זמן שהיה הנודע ביהודה בחיים לא היה יכול הסמ"ך מ"ם להיות שם, רק בדוחק בבחינת אורח ועכשיו מולך שם, ותחלת הקלקול יצא על ידי חזן וראש הקהל וכו' – ועל בתי כנסיות אלו כתב שם כל תפלתם בהם תועבה כמו אשר מתפלל בבית הכבוד, וגרוע יותר כי שם אשר מזכירין שם.

ועוד זאת הי' לי לפלא, כי בבית מורי וחמי היה כלב מונח תחת שלחנו תמיד ובשום אופן לא היה כח לגרשו מן הבית, וכל הכאות בו לא הועילו, וכאשר ראה הוא כן אמר לי למה אינו מתקן את הכלב הזה, וכי לא ידע מנהו כי זה הי' רב לוע"ז ממקום פלוני ושהי' סמוך לו, אשר קללו בקללות נמרצות, ונתגלגל בכלב הזה, והיא בסוד ויקרא ל"ה נובח בשמו, כי לה ראשי תיבות לשון הנכרים, (וכזה כתב בילקוט ראובני גם בראשי תיבות לשון הרע). וחשבתי שאינו כדאי להזכיר זה למורי וחמי, אך בא היום וכו', ספרתי דברים הנ"ל למורי וחמי אשר אמר לי האיש הנעלמי הנ"ל, והשיב לי אני לא אדע איזה תיקון לעשות לו, והגדתי זה להנ"ל, ואמר לי זה תיקונו אשר יעשה לו והגדתיו למורי וחמי ועשה כן, ומן אותה השעה נעלם הכלב ולא בא עוד והי' לפלא, וגם בעיני יפלא, והאיש הנ"ל ברגלו בא וברגלו הלך בבוקר אסרו חג אחר תפלת שחרית, והי' ברצוננו שיסע על מסילת הברזל כנהוג ולשלם בעדו ולא רצה לקבל שום ממון לעזר וכתב, כי אם לקיים את פקודתו אשר קבל מן הראשים שלהם, להיות פסח אצלינו לבד, ושוב לשוב לדרכו אשר פנה על דרך קאשויא, ומשם דרך פולין ורוסיא לפנות, והלכתי אני עם בני הישיבה שלי שהי' לי לערך ע' תלמודים אז, ללותו לדרכו, עד כי נעלם, ע"כ[1].

 

 

111

 

שמירה טובה

מתאר רוע מצב השחיטה בניו יארק ובארצות הברית בכלל, על פי מה שראו עיני המחבר בעצמו במשך ח"י שנה היותו שו"ב במדינה זו. דפוס ראשון.. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

מלחמת הדת – שחיטה

בו יבואר קצת ממלחמתו הגדולה של הגאון הצדיק רבי שרגא פייוועל מענדלוביץ, מייסד ישיבה תורה ודעת לפני שבעים שנה. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

מבצר היהדות באנגליה

מלחמת הכשרות בשנת תר"נ באנגליה

בו יבואר איך שאכלו חלב הכליות איסורי כריתות, ולא יכלו לעצרו

המלחמה בשיא!

תולדות "מחזיקי הדת" מאת דוב חומה  – מלחמת העולם על כשרות הרבנים והשוחטים וניקור החלב, המכשולות הגדולות עלו עד לב השמים וכל הרבנים הגדולים בתוכם החפץ חיים לא היה יכול להציל את אנגלי' ממאכלות אסורת. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

[

מצב השחיטה בארצינו הקדושה

סוף סוף נתגלו שליחי הטעראריסטים שמתפוצצים באוטובוסים וברחובות ובמקומות ציבור בארץ? אבל אשמים אנחנו על אחינו! – אני מודה ומתודה על האמת ומעשה שהיה כך היה, בני ברק תשס"ב

שחיטה תלויה

מלמת הגה"צ רבי אליעזר סילבער זצ"ל

מבאר גודל המכשול בשחיטה תלויה.

 

בשר גלאט כשר בזמן הזה

 

מטרת הספר להוכיח את העובדות דלהלן: א. להוכיח לציבור חלק ממה שקורה בהכשרת הבשרים. ב. גישת איגוד הקצבים כשהרבנים רוצים לגלות את האמת על הנעשה בכשרות הבשר. ג. טרור נורא המתנהל נגד הרבנים שהתייצבו נגד הבשר בהמה. ד. חלק מתוך רשימת הרבנים והאדמורי"ם של דורנו שאף פעם לא אכלו בשר בהמה בארצות הברית. ה. טרור נגד הגה"צ מדעברעצין שליט"א בעמח"ס שו"ת באר משה ט' חלקים . – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

 

געוואלד מען עסט טריפה אלס כשר!

סיפור נורא מבית דין של מעלה, באחד שהאכיל שנים רבות טריפה ואיך שנדו אותו בבית דין של מעלה, ומה עשו אתו המלאכי חבלה

מי יתן שיעשו סרטים מהבית דין של מעלה מה איך שדנים את מאכילי הטריפות!

 

 

קונטרס שותפו של עמלק חלק ג'

איך שהבעל שם טוב הקדוש היה נוסע מעיר לעיר לגלות שמאכילים נבילות וטריפות

ביאור גדול ורחב על מה שכתבו בש"ס בזוהר הקדוש ומדרשים ובספרי בעל שם טוב זי"ע בענין כשרות הטבחים שהם שופם של עמלק  וביאור גדול בענין מה הוא באמת מלחמת עמלק, ובמה אנו יכולים לעשות לנצח אותו. כמו שכתוב בתורה מלחמה לה' בעמלק מדר דר  ועיקר עבודתו של השטן הוא לרמות את המנהיגים שלא ידעו את האמת, ואלו שיודעים מסית אותם שלא יגלו את האמת מה שהולך בשחיטה ובניקור   ובזה יתבאר מה שהצדיקים הקדושים אמרו שנשתכך דרך הבעל שם טוב זי"ע. מה עיקר העבודה של השטן? נסיון האחרון בגלות המר.. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.

By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

 

שערוריית סלאוואקאי

	שחיטת ואכילת בשר כהלכתה חלק ב
שאלון ומורה דרך לבעל מכשיר ולמשגיח במשחטות גסות ועופות. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita	כשרות הבשר כהלכתו
שאלון ומורה דרך לבעל מכשיר ולמשגיח במשחטות גסות ועופות. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita	כשרות הבשר כהלכתו חלק ב
פרק ששה ושלשים, שחיטה. בו יבואר עד כמה כוחות הטומאה והחיצונים משתדלים בכל כוחם שהשוחט יאכיל טריפות לישראל, ולהכשיל את ישראל באכילת נבילות וטריפות. גם יבואר בו גודל האיסור לאכול בשר אפילו למי שקרא ושנה, זולת לצדיק גמור, וגם כן עם שמירה מעולה. טעם שבעל תשובה לא יאכל בשר כי אם בשבת. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita	שבט מוסר

שרוריית ניקלשבורג

סיפור נורא באשה ששחטה לבד אווזים לערך 20 שנה והאכילה נבילות לכל העיר ניקלשבורג בלא יודעים עד שהצה"ק מניקלשבורג זי"ע בגודל צדקתו גילה הכל. והביאו אותה על מטת ארון של מתים בחיים חיותה כשהיתה מכוסה כמו שמכסים את הנפטר, וכך הביאו אותה לקבורה כשהיתה בחיים, כל העיר הלכו לראות דבר חדש איך שקוברים בן אדם כשהוא חי וקים. וכשהיגיעו לבית החיים קראו את הצה"ק רבי ר' שמעלקע, וכשבא סמך ידו על מקלו חצי שעה, ופתאום באו אלפים אווזות ואכלו אותה את כל גופה כשהיא בחיים ולא נשאר ממנה כלום, וכולם בכו בבכי' נוראה ואז ראו במו עיניהם איך שהקב"ה משלם מן השמים מדה כנגד מדה. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

האשה החיהעל מטת הארון של מתים  בלשון הקודש סיפור נורא מניקלשבורג

סיפור נורא באשה שהאכילה טריפות לערך 20 שנה לכל העיר ניקלשבורג. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס אבדק"ק האלמין ברוקלין שנת תשמ"ג לפ"ק.By HaGaon HaTzaddik Rebbi Sholom Yehudah Gross, Av Beis Din Halmin, shlita

די לעבעדיגע אויפן טויט בעטעל, באידיש

 

בס"ד

 

לכבוד עורכי מערכת ישראל 613 שליט"א

נא להכניס מכתבי שנחוץ מאוד לקרב ישראל לאביהם שבשמים.

הנה שמעתי שהרב מבאטור כתב בהעיתון דער איד שהבשר של מיל מארט הכל כשר וישר והניקור הוא בדיוק כמו שכתבו העדה החרדית בשנת תשמ"ג.

הנה אני גר במאנסי ושמעתי מהגאון הצדיק רבי שלמה שווייצער שליט"א בדיוק מה שהיה בשנת תשמ"ג בענין הניקור, ושיצאו לאור עולם ספר פרי תמרים ואיך שמיל מארט או רבניהם המכשירים או שלוחיהם שלמו לערך 10 רבנים שיזייפו כל ספרי הניקור וכל המנהגים, וגם כן איך שאנסו את הרבנים של העדה החרדית שיכתבו שכל ענין הניקור הוא בשקר יסודם, והכל מה שאומרים בארצות הברית הוא רק שונאים שרוצים לחרף את סאטמאר, ואיך שעשו טשאלענט שמי שאומר שצריכים לנקר הוא ציוני, ועוד דברי שטות והבל, שאין כדאי אפילו להעלותם על הכתב.

וכל אלו שרואים בהעיתון שלהם דער איד, חושבים שהכל כשר וישר, והרבה אנשים שאכלו באמת נבילות במאנסי התחילו להאמין, והתחילו לאכול בשר.

על כן אני מבקש ממכם נא ונא לכתוב ולסדר שכל בן אדם יכול לראות הכל מה שקרא אז, וידעו את האמת לאמיתו.

נא לכתוב כל הספרים וקול קורא'ס שיצאו אז לאור עולם על סדר המלחמה הכבידה שהיתה אז, כי משנת תשל"ט עברו כבר עשרות שנים, והדור החדש אינם יודעים כלום וסומכים עצמם כאילו כל מה שכותבים הוא אמת.

עוד שמעתי איך שכ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל צעק ובכה בדרשתו ואמר שאינו מבין איך שיהודים שומרי תורה ומצות ירדו כל כך מטה מטה שיאכילו במזיד ביודעים חלב נבילה וטריפה, ואיך שעל ידי זה יצאו לשמד אלפים יהודים רח"ל, וזה השמד הכי הגדול שישנו היום בעולם, וכולם שותקים, ואין פוצה פה ומצפצף. [נא אם אפשר לפרסם הטעיפ של כ"ק האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל].

לפי עניית דעתי כל הקנאים שישנם היום בעולם הכל שקר וכזב, וכל אלו שאומרים שעוסקים בתיקוני בעלי תשובה אם לא מגלים להם האמת לאמיתו בדבר הנבילות וטריפות וחלב, לחינם כל העבודה שלהם כמו שמבואר במאור ושמש, כי כל הבעלי תשובה חוזרים לקלקולם מפני שאוכלים מאכלות אסורות.

לפי עניית דעתי כל העשירים והעניים שאפשר להם למחות ולא מוחים [העשירים עם כספם, והעניים בקול קורא'ס, או לפרסם בין האנשים וכל חבריהם] ישלמו על כל כזית וכזית נבילות וטריפות וחלב שאכלנו רח"ל, [ראה בספרו של החפץ חיים בהקדמה לספר נדחי ישראל מה שכתב על זה באריכות].

מה יענו אלו העשירים בבית דין של מעלה כשישאלו אותם על זה?

למה לא בקשו מהאנשים היחידים שמסרו נפשם אז שיוכלו לפרסם יותר ספרים על עניני כשרות ולתקן העולם, האם אינם יודעים שבבית דין של מעלה שם הוא עולם האמת, ושם יאמרו לכל העשירים האלו, שהם עכבו את משיח צדקינו והבושה יהיה נורא נוראות.

הק' יעקב בן גיטל ווייס

 

 

ברוך מרדכי בגימטרי' 502 כמנין בשר

ארור המן גם כן בגימטרי' 502 כמנין בשר

ספר לב יצחק

 

שערוריית סאטמאר ביוראפ

שערוריית סאטמאר בארצות הברית

 

בס"ד

 

 

 

 

 

עד מתי? בואו נתעורר!

 

 

          

 

• v מאנשים שהתפוצצו ממכוניות תופת רח"ל
• v מאנשים שהתפוצצו בעקבות מתאבדים רח"ל
• v מאנשים צעירים שקיבלו חולי הידוע רח"ל
• v מאנשים שהשאירו יתומים ואלמנות רח"ל
• v מאנשים שנפטרו לעולמם רח"ל…
• v מאנשים שאינם בריאים פיזית רח"ל…
• v מאנשים שאינם בריאים נפשית רח"ל…
• v מאנשים שאבדו פרנסתם רח"ל…
• v מאנשים שהסתבכו במשפטים קשים רח"ל…
• v מאנשים שמתיגעים ואין להם ילדים רח"ל…
• v מאנשים שילדיהם אינם גדלים כפי רצון ההורים רח"ל…
• v מאנשים שמתיגעים בשידוכים רח"ל…
• v מאנשים שמסתובבים עם חובות לאלפים ורבבות רח"ל…
• v מאנשים שבתיהם נשברו רח"ל…

 

העט לא יוכל לתאר את הכאב ואת הזעקה האילמת מלב כואב של כל אלו הנזכרו לעיל!

אבל רבותי! בואו נחשוב במה יכולים האנשים הסובלים לעזור לעצמם, ומה יכולים אחרים לעשות בעדם לפדותם ממצבם הקשה.

יש לנו עצה קלה בשבילכם!

תפסיקו לאכול בשר בהמה

אנשים מעידים שהם רואים בחוש ישועות בכל הענינים .

הספרים האלו יכולים לקחת בחינם

 

[1] ) ומובן דאין הכוונה כאן על עשרת השבטים המוזכרים בגמרא סנהדרין ק"י ע"ב שאין להם חלק לעולם הבא, כי שם מיירי מעשרת השבטים שסיפרו בגנות ארץ ישראל כמו שכתב רש"י שם ובדבר הזה נענשו מרגלים עיי"ש, והמשולח הזה בא מב' השבטים שלא גלו כמ"ש רש"י סנהדרין שם.