להורדה: ספר-שירי-הזוהר-חלק-א-. 19 MB
מִי לה' אֵלַי!!!
כָּל בַּעַל מְנַגְנַי מִתְחַזְּקִים יָחַד בֶּאֱמוּנַי וְשָׂרִים שִׁירַיִם לְאד-נַי
אמרו חז"ל הקדושים, ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו המלך משיח, ובאה מידת הדין וקטרגה מפני שלא אמר שירה, ונפסד הדבר. וכתוב בפתחי שערים, וזה לשונו: שביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וכו' בשביל שלא אמר שירה וכו' הה"ד מכנף הארץ זמירות שמענו וגו'. וכל זה סודות נוראים, ובזה תלוי כל ענין הגלות וסוד משיח בן דוד, כמו בתיקוני זוהר (דף נא) התורה בניגון, השכינה בניגון, וישראל יוצאים מהגלות בניגון, ע"כ.
ויבא השואל וישאל כמה מנגנים וניגונים ושירות וזמירות יוצאים מידי יום ביומו חדשים לבקרים, ונתברך הדור בשפע של שירים וחזנים ופייטנים מכל הסוגים, ומכל העדות, ואיה משיח בן דוד, ועד מתי נחכה לו? כי כבר כשל כוח הסבל, וכל יום זה פיקוח נפש שמשיח לא מגיע, על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, ונדע הסיבה, מה חסר בניגונים שלא פועלים את פעולתם?
התשובה היא כידוע שחותמו של הקב"ה אמת, ורחמנא ליבא בעי, וצריך שיכוון את לבו לשמים, והעיקר חסר מן הספר, שכל אחד מחשב לפרנסתו ולגאוותו ולפירסומו, ולא חושבים על פדות השכינה הקדושה, כי בזאת תבחינו, אם יעשו ניגון אחד לפחות על הזוהר הקדוש לשם שמים, כמו שכתוב העשירי יהיה קודש לה', ואז בזכות הניגונים של הזוהר הקדוש נהיה רצויים אצל השם יתברך ויחפוץ לגאלינו, כי רק זה יועיל, ובכך נזכה להגאולה בקרוב ברחמים, כי ב"ה כל ישראל הקדושים לומדים זוהר הקדוש ומאמינים במשה רבנו וקובעים שיעורים בזוהר הקדוש רק צריך שירות ותשבחות עם הזוהר הקדוש, ועל כן אזרנו חלצינו לחבר שירים ונגונים מכל הסוגים על הזוהר הקדוש, וכל בעל מנגן שיקח על עצמו ניגון אחד לפרסמו בכל העולם, יראה ברכה בכל עניניו כי כדאי הוא רבי שמעון בן יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק.
אנחנו מצידנו מסכימים לתת לכם את הזמן היקר וההשקעה והמילים והלחן בחינם לשם שמים לכבוד השכינה הקדושה, שסוף סוף נזכה להגאולה השלמה ברחמים, יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשנו יחד עם כל כלל ישראל לבלתי ידח ממנו נידח, כי לא מוותרים על שום נשמה, כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה.
https://www.youtube.com/watch?
אבי בן ישראל נהוראי תורג'מן האדמור מהאלמין הַרַבִּי מִלְיוּבַּאוִויטְש harabi&the zohar hakadosh 5
סֵפֶר
שירי הזוהר
התעוררות וחיזוק להודות ולשבח לה' יתברך
י'שמחו ה'לומדים ו'יגילו ה'פייטנים, בהתעוררות שמחה של מצוה ברינה וזימרה, שכידוע אמרו חז"ל אין רינה אלא תורה[א], וזימרה שמזמר עריצים ומכרית החוחים הסובבים השושנה העליונה, וכל שירה ושבחה[ב] מעורר הלבבות באור יקרות בהתקשרות הנשמה לשורשה העליון לעשות נחת רוח לפניו יתברך ויתעלה.
העולם נברא בשביל שירה וזמרה
כתוב במדרש: אל"ף אפתח לשון פה ופה לשון אפתח אמר הקדוש ברוך הוא אפתח לשון פה של כל בני בשר ודם כדי שיהיו מקלסין לפני בכל יום וממלכין אותי בארבע רוחות העולם שאלמלא שירה וזמרה שהם אומרים לפני בכל יום לא בראתי את עולמי. ומנין שלא ברא הקדוש ברוך הוא את העולם אלא בשביל שירה וזמרה שנאמר (תהלים צו ו) הוד והדר לפניו עוז ותפארת במקדשו הוד והדר לפניו בשמים ועוז ותפארת במקדשו בארץ שמים מכוסים הודו ותהלתו מלאה הארץ שנאמר (חבקוק ג ג) כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ ומנין שברא הקדוש ברוך הוא את השמים לענין שירה שנאמר (תהלים יט ב) השמים מספרים כבוד אל ומנין שמיום שברא הקדוש ברוך הוא את הארץ אומרת לפניו שירה שנאמר (ישעיה כד טז) מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק ואין צדיק אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר (תהלים קמה יז) צדיק ה' בכל דרכיו ומנין שאף ימים ונהרות אומרים שירה שנאמר (שם צג ד) מקולות מים רבים ומנין שאף הרים וגבעות אומרים שירה שנאמר (שם קמח יט יג) ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף מלכי ארץ וכל לאומים שרים וכל שופטי ארץ בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים יהללו את שם ה’ כי נשגב שמו לבדו ומנין שכל סדרי בראשית אומרים שירה שנאמר (שם קיג ג) ממזרח שמש עד מבאו וגו' ומנין שאף אדם הראשון פתח פיו בשירה שנאמר (שם צב א ב) מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה’ ולזמר לשמך עליון טוב להודות לה’ בארץ מתוך בני אדם ולזמר לשמך עליון בשמי מרום בתוך מלאכי השרת. (בתי מדרשות חלק ב – מדרש אותיות רבי עקיבא השלם נוסח א – אות א)
ובגמרא סנהדרין צ"ד: אמר רבי חיא בר אבא, אמר רבי יוחנן: עתידין כל הנביאים כולם לומר שירה בקול אחד, שנאמר: "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ" (ישעיהו נ"ב).
וכתב ה"פלא יועץ": ראוי להלל לה' על כל הטובה שעושה עמנו. ואף ש"אילו פינו מלא שירה כים"… לא נספיק להללו, ולו דומיה תהלה. על כל פנים בלא כלום אי אפשר, וראוי לכל אדם מעת לעת ומפקידה לפקידה להודות ולהלל את ה'. ובפרט כשמספר איזה ענין שעשה והצליח, תיכף יהיה שם שמים שגור בפיו, ויאמר שבח לא-ל יתברך כי הפליא חסדו לי ועד כה עזרני לעשות כך וכך (כפי ששם שמים שגור בפי רבים הנוהגים לומר: ברוך ה'). אפילו אם יש לו ייסורין, יש לו להלל לה' שזיכהו להיות מכלל "אשר יאהב ה' יוכיח" ושאינו מכלל משלם לשונאיו. ושלא ייסרו בייסורין יותר קשים ומרים, כי הוא רחום בדין וגובה חובתו של אדם בטובתו. ואם העדיף ה' לו טובה יותר על אחרים, ראוי לו להלל לה' המעדיף טובו עליו שלא בזכות, רק ברחמיו ובחמלתו, כי כמה טובים ממנו חסרים כל טוב. ויכנע מאוד ויקבע בלבו אמונה שלמה כי הוא הנותן לו כח לעשות חיל ומידו הכל, ולו נתכנו עלילות.
וידוע המעשה עם רבי ישראל נג'ארה זי"ע [מחבר השיר י-ה ריבון עלם ועלמיא – וכתב רבינו החיד"א זי"ע בספרו שם הגדולים, וז"ל: וכתבו משם רבינו האריז"ל אשר שירותיו חשובות בשמים] שהיה יושב ומזמר שירות ותשבחות לקל עליון ומפני החום הוריד מעילו העליון, ותיכף שלח לו האר"י הקדוש שיחזיר המעיל, דהמלאכים לאלפים ולרבבות נתקבצו לשמוע שירתו, וכאשר הֵקֵל בלבושו [לפי דרגתו], תיכף נסתלקו. לכן שיחזיר הלבוש, כדי שישוב למעלתו הראשונה..
מִי לה' אֵלַי!!!
כָּל בַּעַל מְנַגְנַי מִתְחַזְּקִים יָחַד בֶּאֱמוּנַי וְשָׂרִים שִׁירַיִם לְאד-נַי
אמרו חז"ל הקדושים [ג], ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו המלך משיח, ובאה מידת הדין וקטרגה מפני שלא אמר שירה[ד], ונפסד הדבר. וכתוב בפתחי שערים, וזה לשונו: שביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וכו' בשביל שלא אמר שירה וכו' הה"ד מכנף הארץ זמירות שמענו וגו'. וכל זה סודות נוראים [ה] ובזה תלוי כל ענין הגלות וסוד משיח בן דוד, כמו בתיקוני זוהר (דף נא) התורה בניגון, השכינה בניגון, וישראל יוצאים מהגלות בניגון, ע"כ.
ויבא השואל וישאל כמה מנגנים וניגונים ושירות וזמירות יוצאים מידי יום ביומו חדשים לבקרים, ונתברך הדור בשפע של שירים וחזנים ופייטנים מכל הסוגים, ומכל העדות, ואיה משיח בן דוד, ועד מתי נחכה לו? כי כבר כשל כוח הסבל, וכל יום זה פיקוח נפש שמשיח לא מגיע, על כן יאמרו המושלים בואו חשבון, ונדע הסיבה, מה חסר בניגונים שלא פועלים את פעולתם?
התשובה היא כידוע שחותמו של הקב"ה אמת, ורחמנא ליבא בעי, וצריך שיכוון את לבו לשמים, והעיקר חסר מן הספר, שכל אחד מחשב לפרנסתו ולגאוותו ולפירסומו, ולא חושבים על פדות השכינה הקדושה, כי בזאת תבחינו, אם יעשו ניגון אחד לפחות על הזוהר הקדוש לשם שמים, כמו שכתוב העשירי יהיה קודש לה', ואז בזכות הניגונים של הזוהר הקדוש נהיה רצויים אצל השם יתברך ויחפוץ לגאלינו, כי רק זה יועיל, ובכך נזכה להגאולה בקרוב ברחמים, כי ב"ה כל ישראל הקדושים לומדים זוהר הקדוש ומאמינים במשה רבנו וקובעים שיעורים בזוהר הקדוש רק צריך שירות ותשבחות עם הזוהר הקדוש, ועל כן אזרנו חלצינו לחבר שירים ונגונים מכל הסוגים על הזוהר הקדוש, וכל בעל מנגן שיקח על עצמו ניגון אחד לפרסמו בכל העולם, יראה ברכה בכל עניניו כי כדאי הוא רבי שמעון בן יוחאי לסמוך עליו בשעת הדחק.
אנחנו מצידנו מסכימים לתת לכם את הזמן היקר וההשקעה והמילים והלחן בחינם לשם שמים לכבוד השכינה הקדושה, שסוף סוף נזכה להגאולה השלמה ברחמים, יראו עינינו וישמח לבנו ותגל נפשנו יחד עם כל כלל ישראל לבלתי ידח ממנו נידח, כי לא מוותרים על שום נשמה, כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה.
המהלל ומשבח לה' בעולם הזה – זוכה להלל ולשבח גם בעולם הבא
אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל הָאוֹמֵר שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְאוֹמְרָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה" (תהלים פ"ד). (סנהדרין צ"א).
ואמרו במדרש (ויקרא רבה כ"ז, י"ב): לעתיד לבוא כל הקורבנות בטלין, וקורבן תודה אינו בטל לעולם.
לאה הודתה לקדוש-ברוך-הוא שנתן לה בן רביעי – וקראה שמו יהודה, ומשבט יהודה נולד נעים זמירות ישראל – דוד המלך אשר הודה לה' תמיד, על הכל ובכל מאודו.
כדאמרו חז"ל: אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: מיום שברא הקדוש-ברוך-הוא את עולמו, לא היה אדם שהודה לקדוש-ברוך-הוא, עד שבאה לֵאָה והוֹדַתוּ, שנאמר: "וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה’ עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה" (בראשית כ"ט)… רות מאי רות אמר רבי יוחנן שזכתה ויצא ממנה דוד שריוהו להקדוש ברוך הוא בשירות ותשבחות (ברכות ז' ע"ב).
אמרו בברייתא אמר רבי אליעזר הגדול: כל העוסק בפרק שירה בעולם הזה, זוכה ללמוד וללַמד, לשמור ולעשות ולקיים. ותלמודו מתקיים בידו, וניצול מיצר הרע ומפגע רע, ומחיבוט הקבר ומדינה של גיהינום, ומחבלו של משיח. ומאריך ימים וזוכה לימות המשיח ולחיי העולם הבא.
וכתב בעל באר מים חיים בספרו: (פרשת בראשית – פרק א): ועבור זה מה גדלה מאוד מעלת האדם העוסק בפרק שירה, כמו שאמר רבי אליעזר (עיין תחילת פרק שירה) כל העוסק בפרק שירה בכל יום אני מעיד עליו שהוא בן עולם הבא, וזוכה ללמוד וללמד, ותלמודו מתקיים בידו, וניצול מיצר הרע, וזוכה לימות המשיח וכו', כי כאשר יאמר האדם פרקי השירה, ויודע ומכוון בו באמיתיות לבבו להודות לאל יוצר כל שככה לו בעולמו וברא כל אלה בחכמה נפלאה, כל אחד ואחד לפי ערכו ומהותו ובחינתו אשר בשמים ממעל, ובטובו מחיה אותן תמיד בכל רגע ורגע וחונן להם דעה לכל אחד ואחד כאשר צריך אליו, ומכין מזון לכל בריותיו אשר ברא, ומשגיח עליהן בכבוד גדול יומם ולילה, ומשמי השמים העליונים אל ארץ התחתון שבתחתונים הביט, ואבה בהתקרבות קרוצי חומר גלומי גוש כאלה, בכדי להיטיב להם מאור פניו יתברך. ואז ימלא פיהו שיר ושבח תהלה ותפארת קדושה ומלכות לחי העולמים, המגביהי לשבת ומשפילי לראות בשמים וארץ, וכל אשר בהם, למלאות לכל אחד די חסרונם אשר יחסר להם. ואז על ידי זה נעשה ככל אשר ביארנו שכולם מתעוררים על ידי שורשם להודות ולהלל למי שעשה ויצר את כל אלה בדברי השירה אשר משבח ומפאר האדם הלזה בפרק שירה האמור, ומתקבצין ומתקרבין על ידי האדם הלז אל צור העולמים ברוך הוא וברוך שמו בכל אות נפשם ומאודם. וה' הטוב מוריק עליהם כל מיני ברכה וחיים ושלום ממקור הברכות, ונחת רוח גדול מזה לאלהינו שבשמים כי כל בריאת העולמים היה לזה שיתדבקו בו בכדי שיטיב להם כידו הגדולה. וכיון שכל הגדולה והכבוד הזה הכל נעשה על ידי האדם הלז הנה הוא זוכה לכל המעלות המבוארין כאמור.
וכתב השל"ה: אשרי האיש אשר אומר תהילים בשירה ובזמרה ובשמחה ובכוונת הלב. (אליהו רבה או"ח – סימן א).
על כן התעוררו והתחזקו לשיר ולשבח להשם יתברך, ולספר בשבח התורה והצדיקים[ו], ועל ידי כן מתעוררים היהודים, ומקרבים הגאולה ברחמים. "והעלינו לציון עירך ברינה ולירושלים בית מקדשך בשמחת עולם", בימינו דידן אכי"ר.
וועד מפעל הזוהר העולמי
[א] ) בְּרָכוֹת דף ו' ע"א: תַּנְיָא, אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר, אֵין תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם נִשְׁמַעַת, אֶלָּא בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, שֶׁנֶּאֱמַר, (מ"א ח) "לִשְׁמֹעַ אֶל הָרִנָּה וְאֶל הַתְּפִלָּה" ("אשר עבדך מתפלל לפניך בבית הזה") בִּמְקוֹם רִנָּה – שָׁם תְּהֵא תְּפִלָּה.
[ב] ) יש לאדם לומר את השירה בשמחה, כדאיתא ( ערכין דף יא ע"ב) איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב, הוי אומר זו שירה, וכתב רש"י, אין אדם שר אלא מתוך שמחה וטוב לבב.
[ג] ) סַנְהֶדְרִין (צ"ד ע"א): "לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ" וְגוֹ' (ישעיה ט). אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם, דָּרַשׁ בַּר קַפָּרָא בְּצִפּוֹרִי, מִפְּנֵי מַה כָּל מֵ"ם שֶׁבְּאֶמְצַע תֵּבָה – פְּתוּחָה, וְזוֹ סְתוּמָה? בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת חִזְקִיָּהוּ – מָשִׁיחַ, וְסַנְחֵרִיב – גּוֹג וּמָגוֹג. אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמַה דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר כַּמָּה שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנֶיךָ, לֹא עֲשִׂיתוֹ מָשִׁיחַ, חִזְקִיָּה, שֶׁעָשִׂיתָ לוֹ כָּל הַנִּסִּים הַלָּלוּ, וְלֹא אָמַר לְפָנֶיךָ שִׁירָה, תַּעֲשֶׂה מָשִׁיחַ? לְכָךְ נִסְתַּתֵּם. מִיָּד, פָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי אוֹמַר לְפָנֶיךָ שִׁירָה תַּחַת צַדִּיק זֶה, וַעֲשֵׂהוּ מָשִׁיחַ. פָּתְחָה וְאָמְרָה שִׁירָה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר, (שם כד) "מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִרֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק" וְגוֹ'. אָמַר שַׂר הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עֲשֵׂה צִבְיוֹנוֹ לְצַדִּיק זֶה! יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, "רָזִי לִי, רָזִי לִי". אָמַר נָבִיא, "אוֹי לִי, אוֹי לִי", עַד מָתַי? יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, (שם) "בֹּגְדִים בָּגָדוּ וּבֶגֶד בּוֹגְדִים בָּגָדוּ". וְאָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק, עַד דְּאַתּוּ בְּזוּזֵי, וּבְזוּזֵי דִּבְזוּזֵי. (שם כא) "מַשָּא דּוֹמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּעִיר, שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה" וְגוֹ'. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אוֹתוֹ מַלְאָךְ, הַמְמֻנֶּה עַל הָרוּחוֹת, דּוּמָה שְׁמוֹ. נִתְקַבְּצוּ כָּל הָרוּחוֹת אֵצֶל דּוּמָה, אָמְרוּ לוֹ, "שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה, שֹׁמֵר מַה מִּלֵּיל (לא אתא בקר). אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה, אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ, שֻׁבוּ אֵתָיוּ". תָּנָא מִשּׁוּם רַבִּי פְּפַיֵיס גְּנַאי הוּא לְחִזְקִיָּה וְסִיעָתוֹ שֶׁלֹּא אָמְרוּ שִׁירָה עַד שֶׁפָּתְחָה הָאָרֶץ וְאָמְרָה שִׁירָה שֶׁנֶּאֱמַר מִכְּנַף הָאָרֶץ זְמִירוֹת שָׁמַעְנוּ צְבִי לַצַּדִּיק וְגוֹ'.
[ד] ) בספר הליקוטים – ישעיה – (פרק לח סימן ל"ח): מכתב לחזקיהו בחלותו ויחי מחליו: כבר ידעת מאמר רז"ל כי עד אברהם לא היתה זקנה, עד שבא אברהם והתפלל על הזקנה. כדי שיהיה הפרש בינו לבין יצחק בנו, כי קלסתר פניו היו דומות ליצחק, כדי שיאמרו אברהם הוליד את יצחק, הה"ד ואברהם זקן. ועד יעקב לא היה חולי, כי אם בפתע פתאום היה אדם מת בעיטוש, ובא יעקב והתפלל שיחלה האדם קודם שימות, ובו התחיל, דכתיב ויגד ליוסף הנה אביך חולה, ואין הגדה אלא חכמה, כמד"א ויגד לך תעלומות חכמה. ועד חזקיהו לא היה אדם שחלה ונתרפא מחוליו, ובא חזקיהו והתפלל שיתרפא מחולי, ויתנו שבח והודאה לאל כי רפא אותם. וזהו שנאמר כאן מכתב לחזקיהו, שעשאו מכתב לדורות, כדי שידעו הפלא והנס שעשה הקב"ה עמו, שיחיה מחוליו, לכן שמהו במכתב מפורסם לכל:
וכבר ידעת, כי חזקיהו היה ניצוץ משיח, כמ"ש חז"ל בסנהדרין פרק חלק, בקש הקב"ה לעשות לחזקיהו משיח ולסנחרב גוג ומגוג, וכשלא אמר שירה קטרגה עליו מדת הדין, כמו שכתוב שם, ופתחה הארץ ואמרה שירה, דכתיב מכנף הארץ זמירות שמענו, בשביל הצדיק, ז"ש צבי לצדיק, ויצאה בת קול ואמרה בוגדים בגדו וכו'. ולזה נסתמה המ' של למרב"ה המשרה וכו'. נראה מזה, שהיה ניצוץ משיח. וענין שלא אמר שירה, כתוב בדרושים באורך.
אמנם כבר ידעת, שחזקיהו היה מבחינת קין, ולכן נקרא חזקיהו וכן יחזקאל, מלשון חזוק קין, שהיה תלוי ברפיון. וקין הוא מצד הגבורות, והבל מהחסדים. ויותר מכניע הקליפות, מי שהוא מצד הגבורות. כי מסמא את עיניהם יותר מהחסדים, כנזכר בענין הבארות אשר חפר אברהם ויסתמום פלשתים פעם אחרת, עד שבא יצחק שהוא מצד הגבורות וסימא עיניהם, ושב לחפור אותם, ובאחרונה אמר כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ. וענין אלו הבארות, כתוב במקומו. נראה מכאן, כי ביצחק, בכח הגבורות סימא אותם. וכן תמצא בדרוש אמר אביי הריני כבן עזאי בשוקי טבריה, שם נזכר הכל באורך, וע"ש. והשירה באה מצד הגבורות ואילו אמר חזקיהו שירה, היה מכניע כל הקליפות ומסמא עיניהם, והיה נעשה משיח. וז"ל הדרוש שאומר כי מש"ל עולה ב"פ א"ל במלוי, כזה, אל"ף למ"ד, והם השני נהורין דנהרין לה.
וז"ס מאמרם ז"ל, בקש הקב"ה לעשות לחזקיהו משיח ולסנחרב גוג ומגוג. והוא, כי אברהם היה מהא"ל שבפנים, ולכן הרג קפ"ד אלף, כי כל בחינה מזה הא"ל, יש לו כח גדול ואורות לאין קץ, וחזקיהו אם היה אומר שירה, היה מעלה הגבורות, ואז הורג בכח השני א"ל, כפלים מאברהם, והיה מתקן העולם ונעשה הזיווג כראוי. וכשלא אמר, לא הרג המלאך כי אם נגד הא"ל הא', ושאר האומות נשארו לימות המשיח, שאז יעלו הגבורות ויתוקן הכל, ע"כ. וכל זה רמוז בפסוק של למרבה המשרה, כי מ"ם של למרבה היא סתומה, כי נסתם הקץ בעון שלא אמר שירה, כי במשר"ה רמוז אותות שירה, וחסר היו"ד, על כי חסרה השירה, שאם היה אומר שירה, היה ולשלום אין קץ, ר"ל, מ"ש למעלה כי היה הורג נגד הב' א"ל, ב"פ קפ"ד שעולה אותיות של"ם, והיה מלא זה השלום בו', ונעשה שלו"ם מלא בלי קץ. ר"ל, כי לא היה קטרוג מקץ כל בשר כי יבולע המות לנצח וכו', ובזה היה יכול להכין הה' אחרונה שרגליה יורדות מות, ולסעדה ולהעלותה למעלה, ומלך המשיח ישב על כסא דוד ועל ממלכתו:
ובהיות שלא אמר שירה, היה בוכה על זה השלום, ואמר הנה לשלום מר לי מר, עד שבסוף אמר אם שלום ואמת יהיה בימי. ובזה נתרצה, והבן. נראה מכאן שהיה ניצוץ משיח, ובראות כי הארץ אמרה שירה, כי מכנף הארץ זמירות שמענו, כדי לתת צבי לצדיק שהוא חזקיהו, וכראותה כי בגד בוגדים בגדו, שהם הבנים הבאים אחריו, כמו מנשה ואמון בהכעיסם את בוראם, אז אמר רזי לי רזי לי וכו', כי חלש כחה ותתן רזון לנפשה. וכן הוא ג"כ נחלש כחו, ואמר הנה לשלום מר לי מר, ר"ל, שראה שיצא מזה השלום והזיווג עם אשתו, ב' בנים חטאים לה' מאד, והם מנשה ו' רבשקה, ר"ת מ"ר, ועליהם היה מר לו מאד. ולכן אמר ב"פ מר לי מר, והבן. ולזה לא היה רוצה לפרות ולרבות, וראה כי הלבנה היתה הלוך וחסור מרחבעם בן שלמה, והוא היה מלך אחד עשר, וראה כי הלבנה בי"א מדריגות מימי חסרונה, ואם ח"ו תלך הלוך וחסור עד צדקיהו כמו שהיה בעונות, כי בגד בוגדים בגדו ואת עיני צדקיהו עור, ע"כ שמש וירח קדרו וככבים אספו נגהם, ויחרב הבית וילכו בגלות. ולזה היה קשה בעיניו להוליד בנים, כי היה רוצה שיעמוד הירח באור זה המועט של עשר מדריגותיה, ולא תוסיף עוד להיותה חשכה, כי לזאת הסיבה יהיה הוא משיח וסנחריב גוג ומגוג. ובהחזיקו מחשבתו בזה, ולא ידע כי מדת הדין היה מקטרג על שלא אמר שירה, ויצאת בת קול ואמרה בוגדים בגדו, ועכ"ז לעשות פרי צדיק, עד שחלה את חליו אשר ימות בו, כי א"ל ישעיהו כי מת אתה ולא תחיה, ולא יראה י"ה בארץ החיים, כי משם ינידוהו. ולא די לו שלא יהיה משיח להחיות מתים, אלא שימות ג"כ הוא בחצי ימיו. ודייק מ"ש מת אתה ח"ו, לא די זה, אלא שלא תחיה, ר"ל תחיה אחרים, והבן. וכל זה, על שנמנע לישא אשא ולמנוע הזיווג של מעלה, פרי צדיק ממנו, עד שמתוך החולי התפלל ושב אל אלהיו בחזקה, ואמר בתפלתו כי סיבת מה שלא נשא אשה, לא היה ח"ו כדי להפריד אלוף, וזיווג עליון, כי בודאי בתפילתו היה מכוין לסמוך גאולה לתפלה, דכתיב והטוב בעיניך עשיתי, ולכן הסב פניו אל הקיר, על עסקי קיר קטנה להעלותה עד מקום הי"ש, שהוא קיר גדולה:
וזהו ויבך חזקיהו בכי גדול, כי שם מקום הדמעה. ועם היות שדלתות המ"ם סתומה מלמרבה המשרה, ננעלת ונסתמת מהגאולה, עכ"ז שערי דמעה כי נמתקו בים החכמה, ולכן שמע האל תפלתו. וז"ש ראיתי את דמעתך שמעתי תפלתך, שהוא סמיכות גאולה לתפילה. והוסיף לו על ימיו ט"ו שנה, ממקום ים החכמה. ולכן נקרא חזקיהו, חז"ק י"ה. ותיקן אותו המקום שפגם, בהיות שלא לקח אשה, ועשה ששם י"ה, י' לא ישפיע על ה' ח"ו, כי האיש יש לו י', ואשה יש בה ה', ובזיווג יתחברו. ובהתקינו זה המקום, נתנו לו י"ה שנים על חייו, ואז בראותו כי נתבשר להרפא, אמר כן בודאי יעלה בית ה', ויוכל בתיקון זה לראות י"ה בארץ החיים, ששם מקומה למעלה במקום עץ החיים. ושאל אות מאת ישעיה על זה, ואמר לו ישעיהו בחר לך אם תרצה, שיהיה האות שהצל ילך עשר מעלות בנטיה א' לפנים, או יחזור השמש אחורנית עשר מעלות וכו'. וסיבת זה האות ולא אות אחר, היה כי ידוע כי שמש ומגן ה' אלהי"ם צבאות, הוא המאיר בי"ב גבולי אלכסונותיו, לכח מחנה שכינה, כל אחד משנים עשר חדש בחדשו, עד שס"ה ימים מימות החמה, איש על עבודתו ועל משאו, ובהיות שחזקיהו בימיו היתה הלבנה הולכת וחסרה, ובימיו היתה בי"א מדריגות של חסרון, ועד אחז אביו היתה בעשר מדריגות, ואחז היה סיבה להחשיכה יותר מן הראוי, באחוז דלתות בתי כנסיות ובתי מדרשות שלא ילמדו תורה, דכתיב ויהי לשון צער, בימי אחז, ואמר צור תעודה חתום תורה בלמודי ח"ו, ולכן חשך השמש בצאתו והתיש כח התורה ח"ו. ולכן במעלת מדריגתו העשירית, התיש כח התורה. ובנו חזקיהו השיבה לקדמותה. וארז"ל שבדקו מדן ועד באר שבע, ולא נמצא תינוק ותינוקת שלא היה יודע כל הלכות טומאה וטהרה בתכלית הידיעה. ונפשו חשקה בתורה, והיה ראוי להיותו משיח, לולי הקטרוג שלא אמר שירה כנז"ל. והקב"ה מדקדק עם חסידיו, לא תוהו בראה לשבת יצרה, והיה ראוי להוליד בנים, ויעשה הקב"ה מה שירצה, ואין להרהר אחר מדותיו, ועמקו מחשבותיו. ולכן חלה את חליו, ואז שב אל אלהיו בכל לבו, ונתרפא.
[ה] ) ספר פתחי שערים נתיב פרצוף נוקבא דז"א – פתח כב ענין רחם הנוקבא בסוד הגלות והמשיח: כל זמן שלא נגמר התיקון בישראל הוא זמן הגלות בסוד עיבור ברחם אימא, ואז הנוקבא והז"א דבוקים זה בזה. התיקונים שנעשים בזמן הגלות ע"י ישראל אינם גורמים לזיווג גמור, ולכן הם אינם מתגלים למטה אלא נשארים סתומים בשמים. סוד הנסירה שהוא נתינת הגבורות לנוקבא הוא העונשים שנשפעים לנוקבא שהיא כלל נשמות ישראל בזמן גלותם, כדי לתקנם ולקרב את ביאת המשיח שהוא סוד הזיווג הגמור של זו"נ פב"פ וסוד הלידה. מכיון שהתיקון עדיין לא נגמר, לכן הנוקבא צריכה לשמירה ברחם אימא שלא יולד הולד קודם זמנו. משום כך רחם אימא היא סגורה בסוד אות ם' סתומה, והוא סוד ב' הדלתות וב' הצירים שבאות זו (ד' צדדים של האות ם'). שם ברחם אימא הנוקבא מוסתרת מפני קטרוג הסט"א, והוא ג"כ סוד המשיח שנעלם ואינו מתגלה עד שיגיע זמן הלידה. אות ם' סתומה היא בסוד ב' אותיות ד'. אות ד' אחת היא סוד הדין קשה של הנוקבא הבא אליה מן הגבורות של הז"א. בזמן זה יש לסט"א אחיזה בנוקבא והוא סוד העונשים וכל התיקונים המגיעים לנוקבא בזמן הגלות. אות הד' השניה של הם' סתומה היא בסוד דין הרפה או גבורות ממותקים של אימא שהיא מכניע את הסט"א ע"י העונשים שכבר הגיעו לישראל. אותם הגבורות של אימא הם גם שומירם על ישראל בגלותם.
סוד הרחם דנוקבא ששם מצטייר הולד ע"י ב' צירים וב' דלתות בסוד ם' סתומה. הענין כמ"ש רז"ל מ"ד לסרבה המשרה וגו' למה נסתמה מ"ם כו', ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח כו' בשביל שלא אמר שירה כו' הה"ד מכנף הארץ זמירות שמענו וגו'. וכל זה סודות נוראים ובזה תלוי כל ענין הגלות וסוד משיח בן דוד.
[ו] ) כתב בחדושי אגדות חלק שלישי עמוד קצ – (על סנהדרין צ"ד ע"א). לםרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו' א"ר תנחום דדרש בר קפרא בציפורי מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוחה וזו סתומה בקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך לא עשיתו משיח חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר לפניך שירה תעשה משיח לכך נסתתם מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו רבש"ע אני אומר לפניך שירה תחת צדיק זה ועשהו משיח פתחה ואמרה שירה לפניו וכו' אמר שר העולם לפני הקב"ה רבש"ע עשה צביונו לצדיק זה יצתה בת קול ואמרה רזי לי רזי לי וכו' ואמר רבא ואי תימא רבי יצחק עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי.
למרבה המשרה וכו'. דברים אלו קשים להבין דבשביל שלא אמר שירה דחזקיה לא עשה אותו משיח דמה ענין שירה למשיח, ועוד מה ענין שאמרה הארץ שירה בשבילו. דע שהיה לחזקיה ענין שראוי להיות משיח, מפני שהיה נרדף מסנחרב, ראוי שהשם יתברך מבקש הנרדף ולהגדיל אותו. וכל דבר שהיה בגוג ומגוג היה בסנחרב, שהרי בגוג מגוג יבא על ה' ועל משיחו וכן היה סנחרב בא על ה' שהיה מחרף ומגדף, ולפיכך ראוי שיהיה נעשה יחזקי' משיח. וכאשר נעשה לו הנס היה ראוי יאמר חזקיה שירה וידוע הוא כי כל בעלי חומר הם בכח ולא בפעל כלל והדבר שהוא בלתי חמרי הוא בפעל, וכאשר נעשה נס לחזקיה והנס הוא בלתי טבעי היה ראוי שיאמר חזקיה שירה, כי השירה מורה על שהוא בפעל בשביל הנס הבלתי טבעי כי הטבע החמרי הוא בכח. וזהו ענין השירה כי השירה שפותח פיו ומוציא השבח והתהלה בפעל כאשר ראוי לזה שנעשה נס אליו שהוא בפעל מצד הנס ולא בכח ולא כן כאשר לא יאמר שירה שמורה אף שעשה הש"י אליו נס בלתי טבעי אינו בפעל רק בכח, וזהו ענין הגשם שאינו בפעל. ולפיכך אמרה מדת הדין לפני הקב"ה ומה דוד המלך שאמר לפניך כמה שירות ותשבחות אפ"ה לא עשיתו משיח, ודבר זה כי אשר נתיחד בו עולם המשיח שיהיה העולם בשלימות בפעל, וידוע כי הכח הוא חסר כאשר אינו בפעל. ולפיכך אמר מדת הדין לפני הקב"ה ומה דוד שאמר לפניך שירות ותשבחות ומה שאמר לפניך שירות ותשבחות מורה כי מדריגתו בפעל וראוי להיות משיח, כי בזמן המשיח אז יהיה העולם בשלימות והוא בפעל לגמרי. ולכך השירות אשר הם אצל דוד כולם לשון נקבה ואף שירות משה כתיב השירה הזאת, אבל לעתיד נאמר שירו לה' שיר חדש כי הזכר הוא יותר בפעל מן הנקבה שהיא חמרית, ומכ"ש חזקיה שלא אמר שירה. ואין הענין מה שלא אמר חזקיה שירה שלא רצה לומר שירה שאין הדבר כך רק כי ידעו במדריגתם ובמעלתם שאין השירה ראוי להם, ואז אמרה הארץ שהיא תאמר שירה בשביל הצדיק, ור"ל כי הארץ נתן לבני האדם והוא לצדיק ועל כל פנים כאשר היה הנס בעולם אז נחשב העולם בשלימות מצד הצדיק שהוא בעולם שנעשה לו נס זה, לכך הארץ שהיא לבני אדם אמרה שירה. ואז אמר שר העולם שיעשה אותו משיח, ודוקא שר העולם מפני כי דבר זה מצד כי העולם בשלימות. ואז אמר הקב"ה רזי לי רזי לי ר"ל כי זמן משיח נסתר ונעלם ואין עתה זמן המשיח. ומפרש מאי רזי לי רזי לי ואמר עד דאתא בזוזי ובזוזי דבזוזי, ונראה שר"ל עד שיהיו מושלים המלכיות כי תשלט מלכות בבל ויבוזו אותו מלכות פרס ותשלט מלכות פרס ויבוזו אותו מלכות יון ותשלט מלכות יון ויבוזו אותו מלכות אדום וזהו עד דאתי בזוזי ובזוזי דבזוזי.