ספר מסכת תמיד
להורדה
ספר חיי תמיד- מסכת תמיד- עבודות יום ביומו בבית המקדש
פרקים א-ב-ג מספר חיי התמיד (pdf)
על מסכת תמיד – פרק א ( קובץ word)
על מסכת תמיד – פרק א (בקובץ pdf)
פרק א
משנה א
בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. בְּבֵית אַבְטִינָס, בְּבֵית הַנִּיצוֹץ וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם. בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, מֻקָּף רוֹבָדִים שֶׁל אֶבֶן, וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם. וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ. לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, אֶלָּא פוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן. אֵרַע קֶרִי לְאַחַד מֵהֶן, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה. וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד. וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפֵּג וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה. בָּא וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ:
בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת הַכֹּהֲנִים שׁוֹמְרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. מצוות עשה מן התורה שיהיה שמירה בבית המקדש, ואף על פי שאין שם פחד מאויבים ומלסטים, אלא השמירה היא לכבוד וגדולה . אינו דומה ארמון שיש עליו שומרים, לארמון שאין בו שומרים .
הכהנים שומרים בשלשה מקומות, והלויים בעשרים ואחד מקומות. [ ] סך הכל יש עשרים וארבע מקומות שמירה .
בְּבֵית אַבְטִינָס, מקום השמירה הראשון של הכהנים הוא ב'בית אבטינס'. 'בית אבטינס' הוא לשכה על גבי שער המים בדרום העזרה , אשר בלשכה זו כותשים ומכינים את סממני הקטורת . ליד לשכה זו יש מקוה, על גבי השער .
בְּבֵית הַנִּיצוֹץ, מקום שמירה שני של הכהנים הוא ב'בית הניצוץ'. בצד צפון של העזרה סמוך למערב יש שער הנקרא 'שער הניצוץ', ויש לו כמין אכסדרה, דהיינו ששני כתלים בולטים ממנו לחוץ לצד הר הבית . ומעל אכסדרה זו בנוי לשכה, ושם שומרים הכהנים.
'בית הניצוץ' נקרא כך, משום שהרבה ניצוצי חמה מנצנצים שם, ויש שם הרבה אור, מפני שפתוח מצד אחד. ולכן נקרא 'בית הניצוץ' .
וּבְבֵית הַמּוֹקֵד. מקום שמירה שלישי של הכהנים הוא ב'בית המוקד'.
[ ] ב'בית המוקד' יש מדורה בשביל שיתחממו הכהנים, ועל שם זה נקרא 'בית המוקד' .
בנוסף לכהנים, גם הלוים שומרים בעשרים ואחד מקומות בבית המקדש .
מקומות שמירה של כהנים
בֵּית אַבְטִינָס וּבֵית הַנִּיצוֹץ הָיוּ עֲלִיּוֹת, בית אבטינס הוא עליה על גבי שער המים, ובית הניצוץ הוא עליה על גבי האכסדרה של שער הניצוץ.
וְהָרוֹבִים שׁוֹמְרִים שָׁם, ב'בית אבטינס' וב'בית הניצוץ', שומרים כהנים ילדים לפני הבר מצווה , ומשום שעדיין לא הגיעו לגיל שיכולים לעבוד עבודה, אזי הם שומרים, מפני שהכהנים שיכולים לעבוד לא רוצים להיות שומרים. וכן מפני שהכהנים שיכולים לעבוד איננו מניחים להם לשמור .
בֵּית הַמּוֹקֵד, כִּפָּה, 'בית המוקד' בנוי בצורת כיפה . ואינו עליה. והוא לשכה גדולה, ויש בו עוד ארבע לשכות קטנים בארבעה פינותיו . ובנוי חציו בחול וחציו בקודש, ובחלק החול שבו יושנים הכהנים העושים את העבודה למחרת. וחוץ מאלו נמצאים שם גם כן כהנים הערים כל הלילה, והם שומרים שם בבית המוקד.
וּבַיִת גָּדוֹל הָיָה, בית המוקד היה בית גדול ורחב .
מֻקָּף רוֹבָדִים שֶׁל אֶבֶן, בתוך בית המוקד, סמוך לכתלים, יש שורות אבנים יוצאים מהקיר. מעל השורה התחתונה, יש עוד שורה, יותר קצרה ממנה, וכן עוד שורות, כמו מדרגות .
וְזִקְנֵי בֵית אָב יְשֵׁנִים שָׁם, הכהנים שיעשו את העבודה למחר בבית המקדש, יושנים שם על אותם מדרגות .
אך, על המדרגות עצמם יושנים רק הזקנים, ואילו הכהנים הצעירים יושנים על רצפת בית המוקד .
בֵית אָב: כל הכהנים מתחלקים לעשרים וארבעה משמרות. ועובדים בבית המקדש לפי הסדר, כל משמר שבוע, ויוצא שכל משמר עובדים בבית המקדש פעם בחצי שנה. חוץ מברגלים, שבהם עובדים כל המשמרות יחד.
כהני המשמר עצמו, מתחלקים לימות השבוע. והם הנקראים 'בית אב'. ובכל יום עובדים בבית המקדש כהני הבית אב השייכים לאותו יום .
וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם, דהיינו ברשותן. שאין אדם רשאי לקחת את המפתחות מתחת הטבלא [המפתחות מונחות בלילה בתוך בור בבית המוקד והבור מכוסה בטבלא ] אלא ברשות הזקני בית אב .
וּפִרְחֵי כְהֻנָּה אִישׁ כִּסְתּוֹ בָאָרֶץ. הכהנים הצעירים יושנים על הארץ.
אִישׁ כִּסְתּוֹ בָּאָרֶץ. כל אחד הכסות שלו על הארץ, כי אסור לישון על מיטות בבית המקדש, כי אין זה דרך ארץ להביא מיטות לבית המקדש , לכן הכהנים יושנים על כרים וכסתות שלהם בלבד בלא מיטות. ואומרת המשנה שהכהנים הצעירים יושנים על כסותם על הארץ, ולא על הרובדים, כי על הרובדים יושנים הזקני בית אב .
פִרְחֵי כְהֻנָּה: כהנים צעירים שהתחיל שער זקנם לפרוח .
על המדרגה העליונה יושנים זקני בית אב, ועל המדרגות האמצעיות יושנים שאר הכהנים. ואילו הכהנים הצעירים שהתחיל זקנם לפרוח יושנים על הרצפה . השינה היא בחלק החול של בית המוקד.
לא כל הכהנים ישנים, אלא חלקם ערים ושומרים, בכדי לקיים את המצוה של שמירה בבית המקדש .
בית המוקד
לֹא הָיוּ יְשֵׁנִים בְּבִגְדֵי קֹדֶשׁ, הכהנים אינם יושנים כשהם לבושים בבגדי כהונה, אֶלָּא פוֹשְׁטִין וּמְקַפְּלִין את הבגדי כהונה, וּמַנִּיחִים אוֹתָן תַּחַת רָאשֵׁיהֶן, ומניחים את הבגדי כהונה כנגד ראשם, ולא תחת ראשם ממש, מכיוון שיש באבנט כלאים ואסור להשתמש בהם אלא בשעת העבודה . וּמִתְכַּסִּין בִּכְסוּת עַצְמָן, ובלילה לובשים בגדי חול .
אֵרַע קֶרִי לְאַחַד מֵהֶן, אם אירע ח"ו טומאת קרי לאחד מהכהנים היושנים בבית המוקד, יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ בַּמְּסִבָּה הַהוֹלֶכֶת תַּחַת הַבִּירָה, יוצא הכהן הזה, והולך במסיבה, שהיא מחילה , ההולכת תחת בית המקדש. וכל בית המקדש נקרא בשם 'בירה' , שהוא מלשון בית גדול וארמון . וְהַנֵּרוֹת דּוֹלְקִין מִכָּאן וּמִכָּאן, ויש נרות דולקים משני הצדדים של המסיבה , בשביל להאיר את הדרך. וממשיך והולך במסיבה עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְבֵית הַטְּבִילָה, עד שהוא מגיע למקוה, שיש שם תחת בית המקדש.
וּמְדוּרָה הָיְתָה שָׁם, ליד המקוה יש מדורה כדי שיתחמם בה הכהן לאחר שטבל . וּבֵית כִּסֵּא שֶׁל כָּבוֹד, וכן יש שם בית הכסא של כבוד. [ ] וְזֶה הָיָה כְבוֹדוֹ, מְצָאוֹ נָעוּל, יוֹדֵעַ שֶׁיֶּשׁ שָׁם אָדָם. פָּתוּחַ, יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שָׁם אָדָם. וכבודו הוא שאם מצא שבית הכסא נעול, זה סימן שיש שם אדם. ואם מצא אותו פתוח זה סימן שאין שם אדם .
יָרַד וְטָבַל במקוה שם , עָלָה, וְנִסְתַּפֵּג קינח את המים שעל בשרו , וְנִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד הַמְּדוּרָה שליד המקוה .
בָּא חוזר ועולה לבית המוקד , וְיָשַׁב לוֹ אֵצֶל אֶחָיו הַכֹּהֲנִים עַד שֶׁהַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים, ויושב בבית המוקד עם אחיו הכהנים, עד ששערי העזרה נפתחים , ואז יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ לוֹ כי הוא טבול יום ואסור לו להיות בעזרה .
משנה ב
מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה. וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא. לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו. הַמְמֻנֶּה בָא וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם, וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ. אָמַר לָהֶן, מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס. הֵפִיסוּ, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה:
[ ] מִי שֶׁהוּא רוֹצֶה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כהן שרוצה לקיים את מצוות 'תרומת הדשן' , מַשְׁכִּים וְטוֹבֵל עַד שֶׁלֹּא יָבֹא הַמְמֻנֶּה, משכים מוקדם וטובל לפני שיבוא הממונה, כי אסור להיכנס לעזרה אפילו טהור עד שיטבול .
הַמְמֻנֶּה: הוא הממונה על הפייסות, והוא הסגן , ונקרא 'מתתיא בן שמואל' .
שואל התנא: וְכִי בְאֵיזוֹ שָׁעָה הַמְמֻנֶּה בָא, באיזה שעה הממונה בא לבית המוקד, וכך ידע הכהן מתי צריך להשכים ולטבול .
ועונה התנא, אנכי אפרש לך מתי הממונה בא : לֹא כָל הָעִתִּים שָׁווֹת, לא כל הזמנים שווים, פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא מִקְרִיאַת הַגֶּבֶר, לפעמים הממונה בא מקריאת הגבר, אוֹ סָמוּךְ לוֹ מִלְּפָנָיו אוֹ מִלְּאַחֲרָיו, או סמוך לקריאת הגבר, לפני כן או אחרי כן. ומפני שאין זמן קבוע, לכן כהן שרוצה לעשות את 'תרומת הדשן' צריך להשכים ולטבול כמה שיותר מוקדם .
קְרִיאַת הַגֶּבֶר: שני פירושים מהו 'קריאת הגבר': א. קריאת התרנגול. ב. כהן הנקרא 'גביני כרוז' מכריז בכל יום לפני שער בית המוקד הסגור 'עמדו כהנים לעבודתכם, ולוים לדוכנכם, וישראל למעמדכם'. ושומעים את קולו היטב למרחק שלש פרסאות , ובקול יותר חלש שומעים עד יריחו . וזה היה סמוך לעלות השחר .
הַמְמֻנֶּה בָא לבית המוקד וְדוֹפֵק עֲלֵיהֶם מבחוץ בקלות וברפיון , וְהֵם פָּתְחוּ לוֹ את דלת בית המוקד החיצוני .
אָמַר לָהֶן הממונה: מִי שֶׁטָּבַל יָבֹא וְיָפִיס, מי שטבל כבר יבוא להטיל גורל מי יתרום את המזבח.
[ ] ועושים את הפיס הזה בחצי הקודש של בית המוקד , כי צריך לעשות את הפיס בקודש בעזרה, כדכתיב 'בבית אלהים נהלך ברגש'.
את שאר הפייסות עושים בחצי הקודש של לשכת הגזית, ורק פיס זה הראשון עושים בחצי הקודש של בית המוקד .
בפיס עומדים הכהנים בעיגול .
הֵפִיסוּ, עשו את הפיס, זָכָה מִי שֶׁזָּכָה, ומי שזכה זכה.
משנה ג
נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, וְנִכְנַס מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה, וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם. וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב. הָיוּ בוֹדְקִין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים. הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, אָמְרוּ שָׁלוֹם, הַכֹּל שָׁלוֹם. הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים:
לבית המוקד יש שני שערים גדולים, שער אחד פתוח לחוץ אל החיל, ושער אחד פתוח אל העזרה. בשער הגדול שפתוח לעזרה, יש בתוכו שער קטן והוא הנקרא 'פשפש' .
נָטַל אֶת הַמַּפְתֵּחַ, לקח את המפתח , וּפָתַח אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ, ופתח את הפתח הקטן שיש בתוך השער הגדול , וְנִכְנַס דרך הפתח הקטן מִבֵּית הַמּוֹקֵד לָעֲזָרָה . וְנִכְנְסוּ אַחֲרָיו, ונכנסו אחריו כל שאר הכהנים שכבר טבלו ולבשו בגדי כהונה , וּשְׁתֵּי אֲבוּקוֹת שֶׁל אוּר בְּיָדָם כדי להאיר . אך בשבת, היו עומדים מערב שבת נרות דלוקות סביב .
בעזרה יש 'אכסדרא'. ועשוי כך: סמוך לכתלי העזרה מבפנים, קצת מרוחק מהכותל יש עמודי אבן, ומהעמודים עד כתלי העזרה יש קירוי מאבן על גביהם .
בשאר העזרה אין תקרה. מעל מקום המזבח אין תקרה .
וְנֶחְלְקוּ לִשְׁתֵּי כִתּוֹת, הכהנים שנכנסו לעזרה התחלקו לשתי קבוצות. אֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמִּזְרָח, קבוצה אחת הולכים באכסדרא לכיוון מזרח, וְאֵלּוּ הוֹלְכִים בָּאַכְסַדְרָא דֶּרֶךְ הַמַּעֲרָב, וקבוצה אחת הולכים באכסדרא לכיוון מערב.
הָיוּ בוֹדְקִין וְהוֹלְכִין, היו הולכים ובודקים אם כל הכלים במקומם, עַד שֶׁמַּגִּיעִין לִמְקוֹם בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּים, עד שמגיעים שני הקבוצות ל'בית עושי חביתין' שזה לשכה מדרום לשער ניקנור .
הִגִּיעוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ, כאשר הגיעו שני הקבוצות ל'בית עושי חביתין'. אָמְרוּ, כל כת שאלה לכת השניה: שָׁלוֹם, כלומר, האם לא חסר כלום מכלי בית המקדש. ועונים הכת האחרת: הַכֹּל שָׁלוֹם, הכל שלום כראוי ועומד על מקומו .
אחר כך: הֶעֱמִידוּ עוֹשֵׂי חֲבִתִּים, העמידו את אלו שעושים את החביתין, לַעֲשׂוֹת חֲבִתִּים, להכין את החביתין, דהיינו לחמם מים רותחים לבצק של החביתין .
בֵּית עוֹשֵׂי חֲבִתִּין: לשכה זו היא בצד דרום של שער ניקנור, שזה משמאל הנכנס בשער ניקנור . [ ] בלשכה זו לשים ואופים את ה'חביתין' שהיא המנחה של הכהן גדול שמקריבים בכל יום, מחציתה בבוקר ומחציתה בערב .
מסלול הליכת שתי הכתות
משנה ד
מִי שֶׁזָּכָה לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוּא יִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, וְהֵם אוֹמְרִים לוֹ, הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכְּלִי, עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר, וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַמִּקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ. אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה. לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, וְהֵן אוֹמְרִים הִגִּיעַ עֵת. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, נָטַל מַחְתַּת הַכֶּסֶף וְעָלָה לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּפִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, חָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, וְיָרַד. הִגִּיעַ לָרִצְפָה, הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת. צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָה רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה:
מִי שֶׁזָּכָה בפיס לִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, לקיים את מצוות תרומת הדשן מהמזבח. הוּא יִתְרֹם אֶת הַמִּזְבֵּחַ, הוא יקיים את זה .
וְכיצד הוא סדר קיום מצוה זו . הֵם אחיו הכהנים אוֹמְרִים לוֹ: הִזָּהֵר שֶׁמָּא תִגַּע בַּכְּלִי, עַד שֶׁתְּקַדֵּשׁ יָדֶיךָ וְרַגְלֶיךָ מִן הַכִּיּוֹר. הכהנים אומרים לו: היזהר שלא תיגע במחתה, לפני קידוש ידים ורגלים מן הכיור. מפני שאסור ליקרב אל המזבח ולא לשום עבודה לפני קידוש ידים ורגלים .
[ ] ואף על פי שהכהן יודע את זה, צריך להזהירו מפני שהוא הולך יחידי ושמא ישכח ויגע. ומתוך שמזהירים אותו הוא יזהר .
ואומרים לו גם : וַהֲרֵי הַמַּחְתָּה נְתוּנָה בַמִּקְצוֹעַ בֵּין הַכֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ, בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ, המחתה נמצאת בזוית שבין כותל מערב של כבש לבין כותל דרומי של מזבח, שם מונחת המחתה באלכסון .
אומרים לו את מקום המחתה, כי יתכן שעדיין לא עשה עבודה מעולם, ולכן אינו יודע היכן מקום המחתה .
מקום המחתה
אֵין אָדָם נִכְנָס עִמּוֹ, אף אחד לא נכנס איתו, מפני שאסור להיכנס בין האולם ולמזבח שלא לצורך עבודה , וְלֹא נֵר בְּיָדוֹ, ואינו מחזיק נר בידו מפני שהולך יחידי , אֶלָּא מְהַלֵּךְ לְאוֹר הַמַּעֲרָכָה, אלא יש לו אור מהמערכה שעל המזבח.
לֹא הָיוּ רוֹאִין אוֹתוֹ, מפני שהם עומדים בצד מזרח העזרה והמזבח, והתורם מקדש ידיו ורגליו מהכיור שבמערב הכבש, נמצא שגובה הכבש מפסיק ביניהם ואינם רואים אותו , וְלֹא שׁוֹמְעִין אֶת קוֹלוֹ, מפני שהולך בצניעות כי עדיין לא קידש ידיו ורגליו , עַד שֶׁשּׁוֹמְעִין קוֹל הָעֵץ שֶׁעָשָׂה בֶן קָטִין מוּכְנִי לַכִּיּוֹר, עד ששומעין את קול הגלגל מעץ הנקרא 'מוכני', שמעלה בגלגל את הכיור מהבור.
מוּכְנִי: כל מים שנמצאים בכלי שרת בלילה, המים נפסלים. באמצע ימי בית המקדש השני, היה כהן גדול ששמו 'בן קטין', והוא עשה 'מוכני' עבור הכיור, שהוא גלגל מעץ, שעל ידו משקעים את הכיור בכל לילה לבור מים הנקרא 'בור הגדול' , שנמצא שם ליד מקום הכיור . ובזה המים מחוברים לקרקע ואינם נפסלים בלינה .
כשמעלים את הכיור מהבור על ידי המוכני, שומעים את קול המוכני עד יריחו .
וְהֵן אוֹמְרִים 'הִגִּיעַ עֵת', וכששאר הכהנים שומעין את קול המוכני, הם אומרים 'הגיע עת', דהיינו שהגיע הזמן להכין עצמינו לעבודה, כי מיד אחר שהוא יתרום את הדשן, יקדשו הם את ידיהם ורגליהם, ויסלקו את הדשן מהמזבח לתפוח .
קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו מִן הַכִּיּוֹר, הכהן שיתרום את המזבח, מקדש ידיו ורגליו מן הכיור.
[ ] לפני העבודה חייב כל כהן לקדש ידיו ורגליו מן הכיור .
אופן קידוש ידים ורגליים: מניח שני ידיו על שני רגליו, בבת אחת, מעומד, ומתכופף ומקדש .
[ ] מקום הכיור הוא בין האולם והמזבח, ואינו עומד ממש בין האולם והמזבח, אלא הוא משוך לצד דרום כנגד המקום שבין האולם והמזבח .
הכיור צורתו כמו סיר גדול , ויש לו בסיס שעליו יושב הכיור, וצורתו כמו סיר הפוך , והוא 'כנו' . הכיור וכנו עשויים מנחושת .
בתחילה היו לכיור שני דדים ליציקת המים, אחד למעלה, ואחד למטה. בבוקר כשהכיור מלא מקדשים ידים ורגלים מהדד העליון, ולפנות ערב כשיש כבר פחות מים בכיור, מקדשים ידים ורגלים מהדד התחתון .
הכהן גדול ששמו 'בן קטין', עשה שתים עשרה דדים סביבות הכיור .
הכיור וכנו, והמוכני
נָטַל הכהן שקידש ידיו ורגליו, את מַחְתַּת הַכֶּסֶף שמונחת במקום שנתבאר לעיל, וְעָלָה הכהן לְרֹאשׁ הַמִּזְבֵּחַ, וּבמערכה הגדולה פִנָּה אֶת הַגֶּחָלִים הֵילָךְ וְהֵילָךְ, ופינה לצדדים את הגחלים שנעשו מהעצים , ואחר כך חָתָה מִן הַמְאֻכָּלוֹת הַפְּנִימִיּוֹת, חותה מלא המחתה מהגחלים הפנימיות שנתהוו מאברי העולה שנתעכלו ונעשו גחלים , ולוקח דווקא מהגחלים שבאמצע האש שנתאכלו היטב ונעשו גחלים דקים, שהן דשן , כמו שכתוב : 'וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ' . וְיָרַד בכבש מהמזבח. בדרך שבה עלה למזבח, כך יורד .
הִגִּיעַ לָרִצְפָה, למקום שכלה הכבש , הָפַךְ פָּנָיו לַצָּפוֹן, ואינו ממשיך לצד מזרח לצד היציאה מהעזרה, אלא הופך פניו לצפון העזרה , הָלַךְ לְמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת, והולך בצד מזרח של הכבש כעשר אמות. וזה רחוק מהמזבח עשרים אמה .
צָבַר אֶת הַגֶּחָלִים עַל גַּבֵּי הָרִצְפָה, מניח וצובר את הגחלים על גבי הריצפה באותו מקום, כמו שכתוב 'וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ', שלא יפזר . רָחוֹק מִן הַכֶּבֶשׁ שְׁלשָׁה טְפָחִים, ומניח מעט רחוק מן הכבש, שלשה טפחים, כדי שלא ישחיר הכבש , מְקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין מֻרְאוֹת הָעוֹף וְדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה, מניח את תרומת הדשן באותו מקום שנותנים את מוראות העוף , ואת הדשן ממזבח הפנימי ואת הדשן מהמנורה . והם נבלעין במקומם .
אחר כך מחזיר את המחתה למקומה בזווית שבכותל מערב של הכבש, כמו שנתבאר לעיל .
המקום שנותנים את הדשן
הדרך שהולך הכהן במצוות תרומת הדשן
הדרך שהולך לכיור ואח"כ תרומת הדשן
פרק ב
משנה א
רָאוּהוּ