ספר

גילוי האמת לדור האחרון

חלק ב'

הקדמה 28 עמודים לספר גילוי האמת

לדור האחרון חלק ב'

להורדה:

 ספר גילוי האמת לדור האחרון חלק ב הקדמה 28 עמודים יט אדר ב

בלוירית לאור ההלכה ישיבת מיר

שמע ישראל גודל האיסור לגדל בלוריות- נא לפרסם בכל העולם

יצא לאור

על ידי מפעל הזוהר העולמי

בת ים 0527-651911

הקדמה

י  ראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי.

ה בינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב.

ו  אשמרה תורתך תמיד לעולם ועד.

ה נה תאבתי לפקודיך בצדקתך חייני.

אשירה לה' בחיי אזמרה לאלוקי בעודי, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ואודה ה' מאד בפי ובתוך רבים אהללנו, ואספר שבחו וחסדו אשר הפליא לעשות אתי, ויהי עמדי בדרך אשר זכני להוציא לאור עולם הספר הקדוש "גילוי האמת לדור האחרון" עם הוספות חדשות לאחר שהרהרתי רבות בדבר האפשרות להפיץ ולהשריש העניין של גילוי הערב רב אצל כל אחד מישראל כמבואר בספר הנ"ל שזה מקרב ביאת משיח בן דוד.

מאז שגלה כבוד מישראל, עת חרב בית מקדשינו, לא נותרה לנו אלא השמירה מהערב רב ומנהיגיו המתחלפים לחמשה גוונים (זוהר בראשית כה), ועדיין אין כוחנו אלא בפה – להשמיע ממעמקים את ה"קול קול יעקב", ולבקש מהשם שנזכה למנהיגי אמת, כמו שאמר רבנו נחמן מברסלב זי"ע.

כתוב בספרים הקדושים שראוי לכל אדם לזכות את הרבים ואם יזכה שיועילו דבריו לאחד מני אלף די לו אם לא בא לעולם אלא לדבר הזה. ואני תפלה להשי"ת שזכות הרבים תעמוד לי שלא אכשל בדבר הלכה ח"ו וישמחו (כדי שישמחו, רש"י) בי חברי, שלא אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא, לא על מותר אסור ולא על אסור מותר.

והנה למותר לתאר עוצם גדולת דיבורים קדושים השוים לכל נפש מתוקים מדבש ונופת צופים רשפי אש שלהבת ק-ה אהבת השי"ת ויראתו מלאים, אשר כל דיבור ודיבור שכתבו בכוחו לעורר ישנים ולהלהיב הלבבות בקדושת הזמנים ובמצות שבהם תלויים, והן שבחא דאתיא ממילא קדושת דברי חז"ל אשר מלהטים כגחלי אש, מלוקטים מש"ס בבלי וירושלמי, מדרשים, זוה"ק ותיקונים, וספרי הראשונים, ומספרי מוסר מגדולי הראשונים, ומספרי מוסר מגדולי הראשונים והאחרונים, וממאות ספרים קדושים המצויים ויקרי המציאות, הן שנכתבו במקומם והן שנכתבו שלא במקומם בתוך שאר דברים, ולחלקם לפרטיים ולפרטי פרטים ולסדר כל עניין ועניין לעצמו יחד כשלחן הערוך ומוכן לאכול אותו ענין שלבו חפץ כעת – כי כל בר דעת יבין גודל התועלת, שדבריהם הקדושים מלהיבים נפש האדם להתעורר על גודל הענין של שמירה מרבני הערב רב, שעל ידי זה יתגלה לנו נרו של משיח צדקינו, [ראה בפנים הספר].

ונסיים בתפלה להשי"ת שיהיו נא אמרינו לרצון לפני אדון כל, זכות כל הצדיקים, גאונים וקדושים, שהבאנו דבריהם הטהורים (וכתב הגאון הגדול מוהרש"ם מבערזאן ז"ל שקבלה מצדיקים שהמלקט דברי חכמים יחד הרי זה גורם יחוד לעילא, ובכן יה"ר שיתקיים בנו דברי הספר חסידים סי' רכ"ד שכ' כל האומר דבר שמועה מפי הקדושים אשר בארץ המה, מתפללין עליו, וממליצים עליו).

זכות צדקתם תצהיר כאור שבעת הימים, ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו עוסקים בתורה ובמצוות מתוך נחת והרחבת הדעת, ללכת בעקבותיהם, ויהיו עבורנו מליצים ישרים, וה' אלוקי ישראל אהבת תמים, יעזור שנושע תשועת עולמים. ויהא רעוא קמיה, דתשרי על עמיה, דיתענג לשמיה, במתיקין ודובשין.

בטוחני כי ספר זה יהיה לעזר לכל, ליושבי על מדין ולבעלי בתים, ולהמון עם, דברים שיגעתי בהם רבות, הם ימצאום מוכנים ומסודרים, "שהכול צריכים למרי חיטיא" (ברכות, ס"ד ע"א) "למי שקיבץ תבואות למכור, כלומר למי שקיבץ שמועות" (רש"י שם).

ואני תפילה להשם יתברך שיהיו מעשה ידינו בזה רצוים לפניו יותר מהשגתינו בזה וכמ"ש הזוה"ק פ' יתרו (צ"ג ע"ב) על הפסוק ויהי נועם וגו' ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו.

ועל ידי זהירות מהערב רב ומנהיגיו, יאיר לנו ותרום קרן כנסת ישראל שבעתים, נזכה לראות בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.

יהי רצון שחיבורי זה יהיה לעילוי נשמתו של אאמו"ר ואימי מורתי זללה"ה ותהי מנוחתם כבוד במחיצתם של צדיקים, ויעלה בתפילה על בניו ונכדיו וניניו למען ישכילו כל אשר יעשו בתורה ובמצות ובמעשים טובים, בגשמיות וברוחניות, לאורך ימים ושנות חיים בבריאות איתנה ובנהורא מעליא אמן.

ובצאתי אפרוש כפי בתפלה לבורא כל עולמים שיהיו אמרינו ומעשינו לרצון לפני אדון כל, ויתן בלבי בינה להבין ולהשכיל לשמוע ללמוד וללמד וכו' ושלא אכשל בדבר הלכה, וספרינו זה, ספר "גילוי האמת לדור האחרון" שעל ידי שמירתן של ישראל מהצבועים והשבתאים של הערב רב, יהיה לנו תרופה לעמוד איתן כחומות ברזל מול הנסיונות הקשים והמרים, ועל ידי זה נינצל מכל גזירות קשות ורעות, ונצליח בכל מעשינו ונמצא חן בעיני אלקים ואדם, ונזכה להתדבק באורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, ויראו עינינו וישמח לבנו בישועתו באמת בישועת עולמים, בביאת אליהו הנביא זכור לטוב ומלך המשיח במהרה בימינו אכי"ר.

המעתיק והמסדר
י"ט אדר ב' שנת ה'תשע"ו

פתיחה

א. הצדיק אינו נותן שינה לעיניו ביום ובלילה עד שמוכיח הרשעים ומביאם שישובו בתשובה. (זוהר הקדוש, חלק א, כ:)

ב. אילו היו יודעים בני העולם גודל השכר להחזיר חבירו למוטב היו רודפים אחריו תמיד כמו שרודף אחרי כסף וזהב.   (זוהר הקדוש פרשת תרומה קכח, ב – קכט, א)

ג. מצוה שאתה רואה שבני אדם נוהגים בה קלות ראש ומעט המה שמקיימין אותה, הנה מצוה זו בודאי ממתנת ומצפה עד כי יבחר בה איש כשר וישר להזהר בה, ולעורר רבים על מצוה זו לקיימה באהבה לכבוד קוב"ה וכו'. (זוהר הקדוש פרשת תרומה, קב הישר פרק ס"ד)

ד. כל מצוה שאין לה דורש ואין מי שיבקש אותה תדרשנה לפי שהיא כמת מצוה, ומצוה שאין לה רודפים רדוף אחרי' לעשותה, שהמצוה מקטרגת ואומרת כמה גרועה אנכי שנתעלמתי מכל וכו'. (ספר חסידים אות ק"ה)

ענף א'

אי אפשר לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך
אם לא מודיע לחבירו ענין שכר ועונש

כתב בספר הקדוש קב הישר (פרק ה') וזה לשונו: ואהבת לרעך כמוך (דברים ו, ה), אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תורת כהנים, פרשת קדושים, ד') זה הוא הפסוק, שהוא כלל גדול שבתורה. ואין לך אהבה יותר, כשרואה האדם דבר מגונה באחיו ישראל, שעושה איזה חטא ועוון, שצריך להוכיחו[1] על זה, כי נשמתן של ישראל הן קשורין ודבוקין זה בזה. אבל הכלל הוא, שצריך האדם מי שהוא יודע ההרפתקאות והסיבות והעונשים[2] שבאים לנשמת האדם אחר יציאת הנשמה מהגוף, צריך להודיע לחבירו[3], אולי על ידו יזכה חבירו גם כן ויעזוב דרכו הרשעה "ושב ורפא לו" (ישעיה ו, י).

רבינו הקדוש בעל המחבר ספר אור החיים
הוכיח והחזיר בתשובה אנשים פשוטים

האור החיים הקדוש התעסק להחזיר אנשים פשוטים למוטב ולקרבם תחת כנפי השכינה כדמוכח מאוה"ח פ' בלק (כג, י) ראיתי אנשים וכו'. וגם דרשותיו סובבו על קוטב זה כדמשמע מהסכמת רבני ירושלים על ספרו ראשון לציון: "נפלאים מעשיו מהדר אזכותא דרבים והן בפיו תוכחת מוסר משום אקרובי עם אלקי אברהם ליראה את ה' ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכו'.

התועלת שבתוכחה וגודל השכר
של המחזירים בתשובה על ידי התוכחה

בזוהר פרשת תרומה, הוא מפליג מגודל השכר של המוכיחים ומזכים את הרבים, שמונעין את הרבים מן החטא ופועלין ארבעה דברים:

ראשית – כי ידוע הוא, דהעולם נדון מחצה על מחצה, ועוון אחד מכריע בכף חובה לכל העולם, ומצוה אחת מכריעה לכף זכות; ועל ידי התוכחות, שהמוכיח מוכיח את הבריות, אם שב אחד מישראל בתשובה שלמה, נמצא, שעל ידו העולם נדון לכף זכות, ונמצא זכות הרבים תלוי' בו.

הקדושה מתגברת

שנית – המוכיח מקיים מצות עשה: הוכח תוכיח וגו', ועל ידי התוכחה מתגברת הקדושה, והסטרא אחרא מוכרחת להיות נכנעת תחת יד הקדושה.

כבוד הקב"ה מתעלה ומתרומם

השלישית – גורם שכבוד הקדוש ברוך הוא מתעלה ומתרומם; ושכרו יהיה, שיזכה לראות בנים ובני בנים יראים ושלמים.

לאחר מותו מוליכין נשמתו למקומות
ששום אדם אחר אינו זוכה

הרביעי – כי לאחר מותו מוליכין את נשמתו בתליסר תרעי של עולמות העליונים, ולית מאן דימחה בידיה. ועליו נאמר: בריתי היתה אתו, החיים והשלום.

ועוד: שנוסף על שכרו שכר גדול מאד, והוא זה, כי מלאך אחד ושמו יהודעית, ממונה על נשמתן של המוכיחין לשמה, והוא מביא דיוקניה דההוא מוכיח, אשר הוא מזכה את הרבים בתוכחתו ומכריע את העולם מכף חובה לכף זכות.

ובשעה שמביא ההוא ממונה הדיוקנא ההוא, כדין מלכא קדישא מברך לההוא דיוקנא בכל ברכאן, דנתברך אברהם אבינו כד קריב עובדי עבודה זרה לעבודת הקדוש ברוך הוא, כמה דאת אמר: "ואת הנפש, אשר עשו בחרן". ומעלין לההוא דיוקנא בשבעין עלמין הגנוזים, דלא זכו בהו שום בר נש אחרא, חוץ מאן דמזכה רבים על ידי התוכחה.

על ידי כתיבת התוכחה בספר אין לחוש לביוש הרבים

עכשיו ראיתי מוכיחים חדשים, מקרוב באו, ועומדין ודורשים ברבים ומביישין את הבריות דרך פרט וכלל, ואינם יודעין את עונשן. וה' נתן לי לשון למודים, שחברתי זה הספר, כדי שיקראו בו הבריות; ואין רוצה אני לבייש אותן ברבים, כי כל איש יודע מרת נפשו במה שעוות, ויוכיח לעצמו לתקן את הפשעים והחטאים. וכדי שלא יאמרו הבריות: אין הלומדים יודעים את מעשינו, ואין חשים לראות אותנו – דע, כי בכל קהלה וקהלה יש בני אדם, שיודעים בקלקולן של הבריות, אך מפני החנופה שגוברת אומרים: אוי לנו אם כך נאמר, ואוי לנו אם לא נאמר. לכן את אשר עם לבבי עשיתי וכתבתי קצת בדברי הגדה, שמושכין לבם של הבריות, ובדברי משל ומליצה; ואקוה לאל, שעל ידי הספר הזה מזכה אני את הרבים, וזכות הרבים יהיה תלוי בי. ואני מבקש מכל היודע לקרות בזה הספר, שישים דברי כחותם על לבו ועל זרועותיו, ויהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה' צורי וגואלי. (קב הישר פרק ק"א).

גודל השכר למי שמעורר אחרים ליראת שמים

כתיב (דברים ד, י) אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון, ופירש רש"י ילמדון – ילפון לעצמם, ילמדון, יאלפון לאחרים. הוכח תוכיח, ומצות מחאה, וערבות, אשר כל קיום הכלל ישראל תלוי בזה, מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי, יהי שמו הגדול מבורך מעתה ועד עולם, עד כאן לשונו.

ענף ב'

כוחם הגדול של רבני הערב רב ומה מעשיהם – ממי קיבלו הכוחות האלו? מי מנהל אותם? מי הראש שלהם? איך בודקים אותם? ואיך יודעים להינצל מהם?

כל בן אדם צריך לתת דין וחשבון בבית דין של מעלה מה עשה בחיים חיותו! וכדאי שלא להיכשל בעונות חמורות וקלות נתנו לנו שולחן ערוך וספרי מוסר לדעת האמת, אבל הסמ"ך מ"ם, הוא חכם גדול – הוא לוקח רב של ערב רב, ואפילו שיהיה מקובל גדול, והוא השליח האמיתי שלו, הוא עובד ועושה בשביל הסמ"ך מ"ם את כל העבודה, כי הוא כבר זקן של 6 אלף שנה, מלך זקן וכסיל, ואין לו כבר כוח להתעסק עם כל אחד בפרטיות.

ראה מה שכתבו ספרי בעל שם טוב זי"ע על זה, כמבואר בספר דרך הנשר מביא קטע העוסק בשנת תר"כ בענייני חזנים, שוחטים, שצי"ם, ובתי כנסיות, ובטרם נפתח באותו קטע נביא הקדמה מדברי החתם סופר

בשו"ת "חת"ס" (או"ח סימן ר"ה) מבואר שמלך זקן וכסיל יושב על כסא של ג' רגלים, חזנים, שוחטים, סופרים, וזל"ק:

המלך זקן וכסיל (הוא היצה"ר) יושב על כסא של ג' רגלים.

רגל א' החזנים המוליכין מחוץ למחנה תפלות כלל ישראל.

רגל ב' שוחטים המאכילים נבילות וטריפות לבני ישראל.

רגל ג' סופרים הכותבים תפילין ומזוזות פסולים,

ותו לא צריך לכלום, עכל"ק.

וכן מובא ב"תבואות שור" (על מסכת חולין) שהס"מ יושב על כסא של ג' רגלים, רבנים, חזנים, שוחטים, ואינו צריך לעמול הרבה וכך יש לו הכל ברשותו.

והיום הוא יושב על כסא של רגל אחת, הוא לוקח רב או מקובל או אדמו"ר או מחזיר בתשובה, והוא מסדר לו הכל, ולא צריך לעבוד לא על שוחטים, ולא על סופרים, ולא על חזנים, וכו'.

והמקובל או הרב המחזיר בתשובה ידרוש ויכשיל את כל הציבור בעבירות הכי החמורות, כגון לומר דרשות בלי מחיצה בין אנשים לנשים, ומכשילים את הציבור בעבירות של חטאי דור המבול, [ויצא כבר חרם מ- 120 גדולי ישראל בשנת תרכ"ו ועוד, כמו שנתבאר בספר פסק בית דין, וכל אחד אומר בקריאת שמע "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם: לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם, וברש"י שם: "הלב והעינים הם מרגלים לגוף, ומסרסרים לו את העבירות, העין רואה והלב חומד והגוף עושה את העבירות". וברמב"ם שם: [במדבר טו לט] ואחרי עיניכם זו זנות, כענין שכתוב ואנכי היודע ועד נאם ה' (ירמיה כט כג), והמשכיל יבין.

וברבנו בחיי (בראשית פרק ג' פ' כא): ותרא האשה. זו ראיית הלב היא, כלומר הסתכל החומר בענינים הגופנים ונטה אחרי לבו. כי טוב העץ למאכל, כי טוב להתעסק בתאוות הגופניות. ומלת מאכל כוללת גם תשמיש, מלשון אכלה ומחתה פיה (משלי ל, כ). וכי תאוה הוא לעינים כי הלב והעינים סרסורי התאוה, וכתיב (במדבר טו, לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם. ותקח מפריו ותאכל, נתעסק החומר בתאוות הגופניות עד שהמשיך אליו הכח המשכיל, זהו ותתן גם לאישה עמה כי כשם שהנחש הקדמוני הטעה את חוה וחוה הטעית לאדם כפשוטן של דברים שאין מקרא יוצא מידי פשוטו כן יצר הרע מטעה את החומר ומפתהו בתענוגי העולם, והחומר יטה אליו הכח המשכיל וימשיכנו לצדו, עכ"ל.

ועוברים על עשרת הדברות (שמות כ' יג): לֹא תִרְצַח לֹא תִנְאָף לֹא תִגְנֹב לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר, לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ. ועוד צועקים שהוא איש קדוש – הוא רב גדול מחזיר בתשובה] ואז ממילא כל השומעים הם כבר בחרם חמור של 120 גדולי ישראל מכל הבתי דינים ספרדים אשכנזים ועוד. וראה בספר ילקוט מעם לועז שמי שעובר על לא תחמוד אשת רעך, עובר אחר כך על כל העשרת הדברות.

לכן הדפסנו 42 ספרים על הערב רב, והיות שלא כל אחד יש לו את הכוח ללמוד כל הספרים, לכן הדפסנו כעת ספר קטן "גילוי האמת לדור האחרון" מחולק לכל ימי החודש ללמוד כל יום הדף היומי על הערב רב, ושם ילמד לראות ולהבין את כל האמת, אבל בתנאי אחד שצריך הרבה להתפלל להשם שיזכה לראות האמת, כי כמו שקוראים בקריאת שמע ולא תתורו אחרי לבבכם, והולכים ושומעים את הרבנים המינים והאפיקורסים שעוברים בשאט נפש על קריאת שמע ועשרת הדברות, ואתה הולך עוד לשמוע הדרשות שלו, ואתה חושב שאתה צדיק גדול, אבל אוי ואבוי יהיה לך בבית דין של מעלה, שתראה שכל מה שעשית הוא רק שהיה לך עגל זהב שהשתחוית אליו כל ימי חייך, לכן הדפסנו הספר הזה, ואם תלמוד כל יום ותחפש האמת באמת, הקב"ה יעזור לך, כמו שכתוב בזוהר הקדוש בעי בר נש לאתדכא כמה אינון דמזדמין ליה [כתבתי בעל פה- הקב"ה שולח לו מלאכים לעזור לו]

כמבואר בזוהר פרשת בראשית דף קכה ע"ב: כְּגַוְונָא דָא כַּמָּה חֲבִילֵי טְהִירִין נָפְקֵי לְעַלְמָא מֵהַאי חִוְיָא עִלָּאָה קַדְמָאָה דְּאִתְפַּתָּא בֵּיהּ אָדָם, וְכֻלְהוּ מְמַנָּן בִּסְתִירוּ עוֹבָדֵי (דף קכה ע"ב) עַלְמָא, וּבְגִין כָּךְ אָתֵי בַּר נָשׁ לְאִתְדַּכָּאָה, מְסַיְיעִין לֵיהּ מִלְּעֵילָא, וְסִיּוּעָא דְּמָארֵיהּ סַחֲרָא לֵיהּ וְאִסְתַּמַּר וְאִקְרֵי קָדוֹשׁ.

בלשון הקודש: … כְּדֻגְמַת זֶה כַּמָּה קְבוּצוֹת מַלְאֲכֵי דִּין יוֹצְאוֹת לָעוֹלָם מִזֶּה הַנָּחָשׁ הָעֶלְיוֹן הַקַּדְמוֹן שֶׁהִתְפַּתָּה בּוֹ אָדָם, וְכֻלָּם מְמֻנִּים בְּסֵתֶר מַעֲשֵׂי הָעוֹלָם, וּמִשּׁוּם כָּךְ, בָּא אָדָם לְהִטָּהֵר – מְסַיְּעִים אוֹתוֹ מִלְמַעְלָה, וְהַסִּיּוּעַ שֶׁל רַבּוֹ מַקִּיף אוֹתוֹ וְנִשְׁמָר וְנִקְרָא קָדוֹשׁ.

ובזוהר פרשת תולדות -דף קמב ע"א: בלשון הקודש: … שֶׁכֵּיוָן שֶׁאָדָם בָּא לְהִטָּהֵר, וַדַּאי מְסַיְּעִים לוֹ. וּבָזֶה יִתְחַזֵּק בַּקָּבָּ"ה שֶׁהוּא יְסַיַּע לוֹ, וְיִתְחַזֵּק בּוֹ, שֶׁלֹּא יָשִׂים אֶת כֹּחוֹ בִּטְחוֹנוֹ בְּאַחֵר. וּמִשּׁוּם כָּךְ, עוֹז לוֹ בָךְ מְסִלּוֹת בִּלְבָבָם. שֶׁיַּעֲשֶׂה לִבּוֹ כָּרָאוּי בְּלִי הִרְהוּר אַחֵר, אֶלָּא כַּמְּסִלָּה הַזּוֹ שֶׁהִיא מִתְיַשֶּׁבֶת לַעֲבֹר בְּכָל מָקוֹם שֶׁצָּרִיךְ, כָּךְ גַּם.

לכן אם תלמד בכל יום את השיעור היומי של הספר גלוי האמת לדור האחרון שהוא תמצית ממה שכתוב בזוהר הקדוש ובכל כתבי האריז"ל וספרי בעל שם טוב והגר"א זיע"א, שכתבו על זה יותר משלש מאות פעמים, וְאָז אַתָּה בָּא לְהִטָּהֵר, וַדַּאי מְסַיְּעִים לוֹ.

ראה בספר זוהר דעת דף ס"ג שמביא מספר דרך הנשר,  (ומובא ג"כ בספר שמרו משפט – שיחות דף ע"ב) וז"ל:

כתב בספר דרך הנשר בשם הגאון ר' יצחק ראב"ד ווערבא שהה"צ ר' עקיבא יוסף שלעזינגער ז"ל (חתן הגה"ק ר' הלל מקאלאמייא זצ"ל) כתב בספרו שמרו משפט שבשנת כת"ר לפ"ק בערב פסח בא לבית חותנו איש אחד מאזיען בשם ר' אליעזר ב"ר שמעון ממדינת טיבעט (שבוא בן יאפאן וחינא) ודבריו הי' רק בלשה"ק ובקשתו הי' מחותנו הה"ק ר' הלל זצ"ל להיות אצלו פסח בלבד, ורק בתנאי זה כי הסדר יעשה הוא בעצמו על שלחן מיוחד לו, והוא יתן לו המצות וצרכי הסדר, ונרצה לו, והי' כן, ולא אכל בליל פסח, כי אם כשיעור כזית מצה כהלכה, ושוב לא אכל כל הפסח עוד מצה, ורק אכילתו הי' מפירות ותפוחי ארץ ולוזים, ולא רצה לקבל שום מתנה, ולא שום ממון ולא צרכי נסיעה וסתם שם והדברים אשר שמעתי ממנו וראיתי אותו החג אכתוב קצת אשר בזכרוני.

הסדר הי' בלהבות פלאים כל פסוק אשר אמר בקול הי' מתרגם אותו בלשונו אשר לא נודע לנו, ורק איזהו דברי זוהר ומדרשים אשר אזכיר בתוכם שמענו, התפלל בהתלהבות בקולות וברקים לערך ב' או ג' שעות ואחר כך בא לביתו וטעם רק תפוחי ארץ בצים ופירות וכיוצא בלא בשר ומצה, ולא הי' זמן לשמוע ולדרוש ממנו, כי אם בחול המועד וביו"ט דרשתי ממנו על מהותם ומהות תורתם, ואמר לי כי הוא משולח ובא בטעם כמוס על פי מצות הראשים, כאשר אביו הוא גם כן ראש הבית דין, וביניהם הם במספר לערך צ"ו אלפים בני ישראל תחת דגלם, וסדר הזה עם שרי עשרה שרי חמישים שרי מאות שרי אלפים והם מקיימין המעשרות, וכל בי עשרה ביכלתם להחזיק פרנסת מנהל ת"ח היושב על התורה ועבודה ומלמד עמהם בשבתות ומועדים בקביעות עתים לתו' לפי יכלתם, ראש הנשיאים הוא מקובל ובעל רוח הקודש והוא מנהיג הדור על פיו הוא נעשה כל דבר, צדיק מושל ביראת אלקים ולא לבד לשפוט את עדתם כי אם כמו שכתוב אצל בני יששכר יודעי בינה לעתים מה יעשו ישראל בכל הגולה, ואצלו ספר בשם האבי"ב (ר"ת אחינו בני ישראל בגולה).

הסוד הגדול

והנה מה שדיבר בסוד עם מנו"ח זצ"ל לא אדע, ורק אשר שמעתי וראיתי ממנו אני כותב כי שקר שנאתי, והנה האיש הזה דברתי עמו בד"ת ביו"ט והוא רצה רק בלימוד הפייט של ר"א הקליר, ובו דרש על דרך האמת וכו' עם עמקות אשר לא היה מוחי סובל, בשרשי הגלגולים, ועל דרך זה גילה לי הנשמות של דורינו, ואמר כי הראשונים מן לועזים בלע"ז המה באו בגלגול מן דור של כת ש"ץ ימ"ש, כאשר נכשלו עם חצונים ובאו לחיצונים.

ואעתיק ממקצת מספר האבי"ב מהנוגע לדעת בדורנו וז"ל: רבי נתן אדלר ותלמידו רבי משה סופר מפ"ד מקובלים בנסתר, רבי נתן אדלר רצה לפסול השוחטים דפפד"מ, ולהכניע חותם הסטרא אחרא ששורה על שוחטים פסולים בסוד על חרבך תחי' וגו', ואלמלא השיג כל רצונו בא משיח, אך הסמ"ך מ"ם העמיד עליו רודפים קצבים והוצרך לברוח מפ"ד.

ועל רבי משולם טימסניץ מפ"ד כתב נשמת שרף – ועל הנודע ביהודה כתב עינו כעין חשמל – ועל מדינת מעהרן פיהם כתב נחתם היא עם חותמו של ס"מ ר"ל, וישמור עצמו כל בעל נפש לעבור שם (ואין לך דבר שעומד בפני התשובה).

ובעיר פראג כל זמן שהיה הנודע ביבודה בחיים לא היה יכול הס"מ להיות שם, רק בדוחק בבחינת אורח ועכשיו מולך שם, ותחלת הקלקול יצא על ידי חזן וקאה"ר וכו' – ועל בתי כנסיות אלו כתב שם כל תפלתם בהם תועבה כמו אשר מתפלל בבית הכבוד, וגרוע יותר כי שֵׁם [הַשֵּׁם] אשר מזכירין שָׁם.

ועוד זאת הי' לי לפלא, כי בבית מורי חמי [זה הצדיק הקדוש רבי הלל מקאלאמאייע זיע"א] היה כלב מונח תחת שלחנו תמיד ובשום אופן ל"ה כח לגרשו מן הבית, וכל הכאות בו לא הועילו, וכאשר ראה הוא כן אמר לי למה אינו מתקן את הכלב הזה, וכי לא ידע מנהו כי זה הי' רב לוע"ז ממקום פלוני ושהי' סמוך לו, אשר קללו בקללות נמרצות, ונתגלגל בכלב הזה, והיא בסוד ויקרא ל"ה נובח בשמו, כי לה ר"ת לשון הנכרים, (וכזה כתוב בילקוט ראובני גם בראשי תיבות לשון הרע), עכ"ל, [והמשך הסיפור כתבנו בספר דברי תורה סדר בראשית – וראה בספר גילוי האמת לדור האחרון מה שכתב על לשון הרע].

שאלה:

אני  מנסה ומשתדל לשמור את עיני, באמת ובתמים, אבל לצערי  כלל לא מצליח. עשיתי את כל ההשתדלויות האפשריות: הלכתי לרבנים גדולים, נתתי להם הרבה צדקה, וממש לא עזר לי כלום.

עבדתי בארצות הברית במפעל מלא נשים, ואני לא יודע איך לתקן הענין הנורא הזה, באמצע קריאת שמע, לפתע עולות במוחי תמונות של  נשים, איך אני יכול להפטר מהדבר? אין לי שום שליטה על זה, זה מגיע בניגוד לרצוני!

יש לי ב"ה 3 ילדים, ועליתי לארץ לפני שנה, וחשבתי שכאן יהיה לי יותר קל, ואוכל לתקן המכשול הזה, ולא הולך בשום אופן.

אני לא מבין :הרי כתוב "פתחו פתח  כחודו של מחט, ואני אפתח לך שערים…"

אז  אני משתדל,  אז למה  השערים לא נפתחים? הכל סגור ומסוגר. אף שער לא נפתח בפני!

 

אני מוכן לעשות כל דבר שהרבי שליט"א יגיד לי לעשות!!!

שמעתי כמה מהדרשות על כשרות וזוהר הקדוש, אולי כבודו יכול להגיד דרשות התעוררות איך להינצל מהעוון הגדול הזה?

תשובה:

• לך לציון הרשב"י ע"ה במירון, ולציון בנו רבי אלעזר זיע"א.
  • קבל על עצמך ללמוד כל יום את הזוהר היומי, ולגמור בשנה את כל הזוהר.
  • בקש מהרשב"י שיעזור לך בזכות זה.
  • וכאשר תעשה את זה במשך 40 יום רצופים, תראה ישועות גדולות בע"ה.

• כל יום לפני הלימוד, תגיד את כל ההקדמות של  תפילות שהדפסנו בספר פתח אליהו, ובאליהו רבא וזוטא, לפני הלימוד ואחר הלימוד, ושם יש תפילה כיצד לבקש, ותראה נפלאות.

• תלמד כל הספרים שאנחנו שולחים לך באנגלית ובעברית כל יום כמה דקות, ותראה נפלאות, כמו שאמר הזוהר הקדוש, "כד בעי בר נש לאתדכיא, כמה אינון דמזדמנין ליה, אם בן אדם רוצה לעשות תשובה הקב"ה שולח לו מלאכים שיעזרו לו.

• אם יש באפשרותך לעסוק בזיכוי הרבים ולחלק ספרי זוהר בחינם, הדבר יעזור לך רבות, כמו שכתוב בספר הקדוש שבט מוסר וקב הישר ועוד ספרים, כי בעל תשובה צריך לעסוק בזיכוי הרבים, וזה לא עולה לך כסף, ולכל יהודי שאתה נותן ספר זוהר ללמוד, יש לך כל החלק של מה שילמד, עד סוף כל הדורות.

• תגיד כל יום את התיקון מ"ח. (מתיקוני הזוהר)

• תגיד כל יום לפני התפילה "פתח אליהו הנביא זכ"ל וכל התפילות שיש לנו בספר פתח אליהו ותראה נפלאות.
• תגיד כל יום את התיקון הכללי (של ברסלב).

ענף ג'

והשארתי בכם עם עני ודל וחסו בשם ה', וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב (זכריה יג ט')

שאלה: א. כתוב במוצאי שביעית בן דוד בא, איפה המשיח, ואיפה הגאולה?

ב. האם רוב היהודים ימותו, וינצלו רק הצדיקים?

ג. איפה הגאולה ברחמים?

 

תשובה: אנחנו לא יודעים מה הכוונה גאולה ברחמים…

אנחנו לא יודעים מה הם הרחמים של השם יתברך.

יכול להיות שברחמים זה הכוונה שיהיו הרבה צרות וסבל עד שכולם יחזרו בתשובה שלמה, ואז כולם יזכו לגאולה.. כי בדין – הכוונה שימותו כולם ויזכו רק הצדיקים…. [ראה החסד לאברהם, בהמשך...]

ובזוהר תיקון כא – כתוב שלא יגאלו בתשרי, כדי שיגאלו ויזכו גם הבינונים, ולכן יגאלו בניסן. וכן כתב החסד לאברהם: וּמִשּׁוּם זֶה עָתִיד הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן לִהְיוֹת בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה, וּבוֹ יִתְקַיֵּם וְהוּא מְחוֹלָל מִפְּשָׁעֵינוּ, נַעֲשֶׂה חֹל בִּגְלָלָם, מְדֻכָּא בַּעֲונוֹתֵינוּ, בְּמַכּוֹת שֶׁל יִסּוּרִים שֶׁל עֲנִיּוּת, בְּכַמָּה דְחָקִים שֶׁסּוֹבֵל עֲלֵיהֶם, וּבִגְלָלוֹ וַיִּנָּחֶם יהו"ה עַל הָרָעָה וְגוֹמֵר, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַחֲבוּרָתוֹ נִרְפָּא לָנוּ, וּבִגְלָלוֹ שְׂמֹאל דּוֹחָה אֶת הַבֵּינוֹנִיִּים, שֶׁהִיא רֹאוּשׁ הַשָּׁנָה, וְיָמִין מְקָרֶבֶת אוֹתָם בִּתְשׁוּבָה, שֶׁהוּא פֶסַח, זְרוֹעַ יָמִין לְקַבֵּל שָׁבִים, וְיָקִים אוֹתָם מִנְּפִילָתָם וְאוֹחֵז בִּידֵיהֶם, וְיֹאמַר לָהֶם קוּמִי שְׁבִי יְרוּשָׁלָיִם, וּבְשָׁבוּעוֹת יֵצְאוּ בִּזְכוּת מֹשֶׁה, שֶׁמַּתַּן תּוֹרָה הוּא רַחֲמִים, וּמְגַלֶּה לָהֶם סֵפֶר תּוֹרָה, וְיִתְכַּנְּסוּ לִירוּשָׁלַיִם, וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה, מַלְכוּת הָרִשְׁעָה, וְרַחֲמִים עַל בָּנָיו, וּבוֹ כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ. מִי זֶה קִנּוֹ? יְרוּשָׁלַיִם קִנּוֹ (לשכינה)

בחסד לאברהם מובא שבגאולה יהיו ו' חודשים של צער וקושי וצרוף מתשרי עד ניסן, ואז ישובו כל ישראל בתשובה. ושמעתי שהם כבר התחילו… וזה לשונו:

מעין ה – נהר לז – לבאר סוד חבלי המשיח, וסוד בעתה אחישנה: הענין שהגאולה יש לה ב' עתות, בעתה דהיינו שיהיה הגאולה לישראל בנחת עת לשחוק, ולא יזכו אלא כשרים שבהם, וימית המשיח כל החוטאים, ולא יזכו אלא אחד מעיר ושנים ממשפחה.[4] ויש שילחץ עתה שיחלץ עני בעניו וישובו בתשובה ויזכו כל החייבים, והיינו שתרבה הצרה אשר כמוהו לא נהיתה, שאין לישראל אז כי אם גוייתם מרוב עוני, ותרבה הבכיה, ויתרככו הלבבות הקשות מרוב הצער, והיינו שכבר לא נשאר הבטחה אלא בבורא, כי פעמים הרבה יתעורר הבכייה על צרת ענין א', ואם הם בנחת מצרת הלחם, או בצער מצרת הלחם, והם בנחת מצרת המות. או הם בצרת המות, והם בנחת מצרת העוני וכיוצא, והיינו משגב לעתות בצרה:

אמנם צרה זו שתהיה להם אז היא כוללת כל הצרות יחד עד שאין שום נחת משום בחינה, דהיינו בכייה דדלות אין לחם ושמלה, ואין נחת, ואין מושב, ואין בית, ואין עיר, ואין כסות בקרה , אלא כל אחד ואחד אין לו אלא גוייתו מצר מהשביה ומהמיתה ומהחרב, שהקדוש ברוך הוא מחליף להם מיתה בעוני, ולכן לא ימות המשיח ,

 והיינו מ"ה ימים שעתידין ישראל לצאת מירושלים להיות במדבר העמים, כעין שהיה לוט בהפיכת סדום שלא הציל בידו אפילו פיסת בר ויצא אל המדבר, ממש דומה בדומה כך יהיו צרתן של ישראל, וכולם נפוצים על פני המדבר, שכל צרות שעברו ישראל מעולם לא היה כצער הזה, עד שיתגלה שם משה רבע"ה לישראל שיחיה ויבכה עמם בצרתם, כדרך שבא ובכה עמהם על נהרות בבל, ושם ימנו ישראל מ"ה ימים כנגד מדת משה רבינו כנגד שם מ"ה, ולא יאכלו שם אלא מה שימצאו במדבר שרשים מלוחים, אז ישובו שם כולם בתשובה.

ומי שלא יסבול ויאמר נתנה ראש, ילך אל האומות ויכלה עמהם, והשאר יצטרפו בצער ההוא כל א' כפי שיעור עוונו, והצדיק יתברך השורש המלוח במעיו כמן, ויחזק באלהיו, והבינוני ישוב, והרשע נדחה או ישוב ויצטער, ואין כח ביד מרע"ה אלא לבכות עמהם, ותרבה הבכייה והתשובה שם, ומיד יקומו מתי מדבר, ותצמח גאולה, ותקום שכינה מעפרה, שתחלת נפילתה היתה מעת שמתו דור המדבר, ויהיה דור יובל דור גאולה וחירות, ומיד יבואו גאולים לירושלים הבנויה ובית המקדש הבנוי, ותבא עמהם שכינה ותשרה במקדש, ויבאו דגלים כימי צאתם ממצרים, ואז יאחז הקדוש ברוך הוא בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה, ועם כל זה אין להם כי אם גוייתם, ואח"כ יעשרו עושר גדול מביזת גוג מגוג שימצאו, ועם כל זה אין להם שמחה אלא בה', כדכתיב זה היום עשה י"י נגילה ונשמחה בו, אכי"ר. וזמש"ל.

ובמעין ה – נהר לח – לבאר סוד הגאולה, וסוד בעתה אחישנה:

הענין שהגאולה תהיה בעזה"י בסוד שמאל דוחה, דהיינו מאריכין בגלות עוד ו' חדשים, מתשרי שמאל דוחה עד ניסן, וימין מקרבת, כי בו' חדשים אלו יהיו בעוני ובצרה וצרוף כנ"ל, עד שישובו כולם ויהיו כל ישראל זוכים לגאולה, על ידי היסורים והצרות והעוני, לעת בוקר, כאמור והשארתי בכם עם עני ודל וחסו בשם י"י, והתועלת המגיע בזה הוא כי אם יגאלו בסוד הגבורה ימעטו ח"ו, כי מצד הדין יהיה כליה בשונאיהן של ישראל, ואותם הנשארים יהיו בכבוד גדול, ואין זה הכוונה אלא שישובו ויזכו כולם, כי אם יתמעטו ח"ו יתמעט סוד עליון שהם רוב ישראל, וברוב עם הדרת מלך, שהוא סוד גלגול הנשמות ס' רבוא, ויעמוד העולם עד מלאת עד הגאולה ולא יפחתו משיעורם, ואם ח"ו יתמעטו וישאר א' מעיר ושנים ממשפחה ימעט כבוד גבוה, שאין לך עולם פחות מס' רבוא, ויתמעטו המקורות אם יתמעטו הנשמות, ויצטרכו גלגולים, אמנם אם יצטרפו בחיים ימעט צורך גלגול, ויזכו כולם וירבה כבוד שמים וירבה מקורות השפע. וזמש"ל.

בעזרת השם בסוף כל יהודי אמיתי יעשה תשובה וינצל, והערב רב ימותו, ומה שהנער נתן ראה בבית דין של מעלה מיליונים שמתו הכוונה על הערב רב. שנזכה להנצל מהם, ושכל עם ישראל יעשה תשובה. ולזכות לגאולה שלמה בקרוב. ברחמים.

המשך שאלות ותשובות:

מעשה נורא ממרן רבינו עובדיה יוסף זי"ע

פעם אחת ניגש אליו תלמיד חכם חשוב ושאלו איך זכה כבודו לזכור כל כך את כל התורה כולה בעל פה עם כל השאלות ותשובות ראשונים ואחרונים הכל מדויק מילה במילה, וענה לו אני חוזר הרבה כמאמר חז"ל חזור חזור, וכו', ושאל אותו שוב הרי גם אני חוזר וגם מתמיד גדול אמנם לא כמו רבנו שכל שניה לומד תורה, אבל גם אני מתמיד וחוזר ובכל זאת המרחק בין שמים וארץ וכו', וכמה שהתחמק ממנו לא הניח לו, עד שנתן בו עינו במבט חודר ואמר לו כתוב בתורה

(במדבר טו לט) וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם… לְמַעַן תִּזְכְּרוּ, ומיד נשתתק אותו רב ולא היה לו מה להשיב, עד כאן.

רואים מכאן לקח גדול שאם רוצים לזכור התורה הקדושה כדבעי צריך מקודם לקיים היטב וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, וגם יהיה רב תלמיד חכם אינו יכול לפטור עצמו מזה.

מזה נתעוררתי להשיב ולפרסם ברבים על מה שנשאלתי:

 

שאלה: הייתי בדרשה של סיום הזוהר בירושלים ביחד עם אשתי תחי' וראיתי איך שכבודו נכנס לאולם ותיכף ברח החוצה, לא ידעתי מה קרה, עד שראיתי שמביאים מחיצות מזרונים, ועושים מחיצות, ואחר כך כבודו נכנס להגיד דרשה, ועוד אמר צריכים עוד מחיצות כי רואים מהצד, ורק אחר כך הסכים להתחיל לדרוש!

א. האם זה דרכה של תורה לבייש נשים, מה הם לא בני אדם? מה אסור להיכנס כשיש נשים? האם אין להם כבוד? מה עם הגמרא בבא מציעא (נט.): [אמר רבי] חלבו לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו שנאמר ולאברם הטיב בעבורה והיינו דאמר להו רבא לבני מחוזא אוקירו לנשייכו כי היכי דתתעתרו? האם כבודו לא למד את זה?

ב. ומה עם דברי הגמרא (שם), נוח לו לאדם שיבא על ספק אשת איש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מדדרש רבא דדרש רבא מאי דכתיב ובצלעי שמחו ונאספו קרעו ולא דמו אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שאם היו מקרעים בשרי לא היה דמי שותת לארץ ולא עוד אלא אפילו בשעה שעוסקין בנגעים ואהלות אומרים לי דוד הבא על אשת איש מיתתו במה, ואני אומר להם מיתתו בחנק ויש לו חלק לעולם הבא, אבל המלבין את פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא (ואמר) [אמר] מר זוטרא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב חנא בר ביזנא אמר רבי שמעון חסידא ואמרי לה אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מתמר דכתיב היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה.

ג. ומה עם הדמעות של האשה? כדאיתא שם, אמר רב חננא בריה דרב אידי מאי דכתיב ולא תונו איש את עמיתו עם שאתך בתורה ובמצות אל תונהו אמר רב לעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו שמתוך שדמעתה מצויה אונאתה קרובה, עכ"ל.

תשובה: כבר אמר שלמה המלך ע"ה במשלי (כא, ל) אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'. ופירש רש"י שם (ל) אין חכמה וגו' – אין כל חכם ונבון חשוב לנגד ה' כל מקום שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב, עכ"ל.

וכבר יצא לאור מחדש על ידי מפעל הזוהר העולמי הספר פסק דין [שנתפרסם בעולם מאסיפת הרבנים בשתנת תרכ"ו ונדפס בשנת תרל"ה עם חתימת בית דין  הצה"ק בעל דברי חיים מצאנז, ורבי צבי הירש מזידיטשוב, ורבי צבי הירש מליסקא  זי"ע] אוסף תקנות, גזירות ופסקי בית דין, אשר גדרו רבותינו גדולי הדורות שלפנינו, זכר צדיקים וקדושים לברכה בו מובא דברי פסק בית דין אשר נעשה באסיפת הגאונים הצדיקים הרבנים בשנת תרכ"ו מוסכם ומוסמך מכל בתי דינים מארבע ארצות, ספרדים אשכנזים מערבים, ומרבותינו שבא"י, ורבותינו שבגולה ענינים המסתעפים מזה, חודש כסליו תשע"ב

ונצטט כאן מתוך הפסק דין של 71 גאונים וצדיקים משנת תרכ"ו, ובו י' סעיפים,

א. שאסור ליכנס להתפלל בבית המדרש שהמחיצה אינו בשלימות שיוכלו להסתכל אנשים בנשים, ואם נעשה המחיצה באופן כזה, אסור לכנוס בתוכם.

ב. ואין חילוק בין שאר ימים לשבת וראש השנה ויום הכיפורים, ואף אם צריך להתפלל על ידי כן ביחידות.

ג. אסור לשנות שום מנהג יהדות או שום נימוס בית הכנסת מאשר מקובל מאבותינו ואבות אבותינו.

ויצא לאור:

קול קורא שמע ישראל  – לא עת לחשות
פסק דין עם חתימות מע"א זקני הדור בשנת תרכ"ו, הרב דבערלין, וקול קורא א'
מחיצה – מהחפץ חיים זצ"ל, קול קורא ב: – אזהרה רבה ואיסור גמור מגאוני אירופא וארץ ישראל בשנת תרפ"ה-תרפ"ו איסור וחרם הקדמונים על העושים בית הכנסת בלי מחיצה כהוגן שהאנשים לא יראו את הנשים. מאת הגה"צ: החפץ חיים, ר' חיים עוזר, אבדק"ק קאוונא, ר' יחזקאל ליפשיץ אבדק"ק קאליש, ר' אברהם יצחק הכהן קוק רב הראשי בירושלים, ר' יצחק ירוחם דיסקין מירושלים, ר' מאיר אראק אב"ד טארנא, א"י הכהן בורשטיין אב"ד טאווריג, ר' מאיר הילדעסהיימער הרב דבערלין  עוד על דבר מיקראפאן – קלעמפס – מוהלים מחללי שבת

קול קורא ב'  מחיצה – מהחפץ חיים ועוד צדיקים זצ"ל.

ואמרו חז"ל בסנהדרין (צט.): תניא אידך כי דבר ה' בזה זה האומר אין תורה מן השמים ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקדוש ברוך הוא אלא משה מפי עצמו זהו כי דבר ה' בזה ואפילו אמר כל התורה כולה מן השמים חוץ מדקדוק זה מקל וחומר זה מגזרה שוה זו זה הוא כי דבר ה' בזה, עכ"ל.

ידוע למה אחינו בני ישראל סובלים כל כך, מי אשם בזה?

היום נודע לנו כי כל התפילות שאחינו בני ישראל התפללו בלי מחיצה כשרה, התפללו ישר נגד העבודה זרה?

היום נודע לנו את הרוח הקודש של הצדיק הקדוש בעל דברי חיים לפני 140 שנה כשאסר הפאה נכרית, ואמר שעוברים כמה לאווין האיש והאשה בכל רגע ורגע, ואז אמר היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה?

היום נודע לנו ש 93 גדולי ישראל מאז אסרו הפאה נכרית ולא שמענו בקולם, כי רבנים מרבני הערב רב התירו לנו!

האם אתה מוכן מכאן ולהבא שכל תפילתך תלך לבתי כומרים?

הרב המתיר לך להתפלל בבית המדרש בלי מחיצה כהלכה כמו שכתבו 180 גדולי ישראל הוא מראשי הערב רב – ואתה רוצה לשמוע למה הוא מתיר אסורים?

תשובה! כי הוא צריך את הכסף של הקהל ולא איכפת לו לקיים את ההלכות משולחן ערוך, כי מהשולחן ערוך לא מקבל כסף, אז מה איכפת לו ההלכה?

שאלה? איך הרע-בנים מן הערב רב יכולים למצוא היתר על דבר שאסרו
180 גדולי ישראל בענין מחיצה כשירה?

תשובה! הרב שלך שהוא שרץ טמא, מטהר את השרץ בק"ן טעמים, אבל השרץ נשאר שרץ, רק מה, שעושה אותך גם כן לשרץ, ומה יש לך מכל התפילות, אם כל התפילות שלך הולכים ישר לסטרא אחרא? תתפלל בבית ולכל הפחות ה' ישמע תפלתך!

לרבים השואלים מדוע דורנו שזכה למה שחושבים שדורות שלפנינו לא זכו, ויש כל כך הרבה רבנים מחזירי בתשובה, ומקהילים קהילות ברבים בארץ ובעולם, ובכל כלי התקשורת למיניהם, ובמקום שיאמרו את האמת מה שגלוי וידוע לכל ילד קטן, שעל ידי שלומדים דף זוהר ביום, או דקה זוהר ביום, פתח אליהו הנביא, תיקון מג, ותיקון מ"ח, ומקבלים שכר על זה כאילו סיימו רבע מיליון פעם כל הזוהר הקדוש, ומעורר רעש גדול בשמים, ומקרבים בזה את הגאולה השלימה, מה איכפת להם אם יהודי יקח דקה ביום וילמד את התיקונים האלה, האם יש שרץ במוחם? ולמה הם מתעקשים ולא רוצים לשמוע בקול הרשב"י ומשה רבינו שצועקים ללמוד הרבה זוהר הקדוש ולא לתת מנוחה להקדוש ברוך הוא עד שיגאלנו? (זוהר פ' פנחס).

בוא וראה מה שכתב הצדיק הקדוש האלוקי בעל התניא ושולחן ערוך הרב זיע"א, שכל יהודי צריך להיות סוחר גדול במצוות ולאסוף יהלומים של דברי תורה וללכת אחר הסחורה היותר יקרה וחשובה כי בכך יזכה אלף אלפי פעמים יותר וזה לשון קדשו:

מִי שֶׁהוּא בַּעַל עֵסֶק גָּדוֹל יִהְיֶה רֹב לִמּוּדוֹ בַּזֹּהַר אַף שֶׁאֵינוֹ מֵבִין, כִּי מָה אִכְפַּת לֵיהּ שֶׁאֵינוֹ מֵבִין אֲפִלּוּ הָכִי הוּא סְגֻלָּה, (רַבִּי שְׁנֵיאוֹר זַלְמָן מִלָּאדִי, אַדְמוֹר הַזָּקֵן (בַּעַל הַתַּנְיָא), מַאַמְרֵי הָאַדְמוֹר הַזָּקֵן הַקְּצָרִים 1 דַּף תקעא)

 

העוסקים ברמז וסוד אין יצר הרע יכול להתגבר בהם, (פירוש הגר"א על משלי ה' י"ח)

הגאולה לא תהיה רק על ידי לימוד התורה ועיקר הגאולה בלימוד הקבלה, (אבן שלמה פרק י"א אות ג')

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִרְדֹּף בְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ וּבְכָל מְאֹד אַחַר חָכְמַת הָאֱמוּנָה הוּא חָכְמַת דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הָאֱמֶת, (הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, מְאִירוֹת עֵינַיִם פָּ' רְאֵה).

 

התשובה לרבים השואלים מה איכפת להם לרבנים אם יהודי יקח דקה ביום וילמד פתח אליהו הנביא זכור לטוב ויטהר ויקדש את נשמתו מה וכי עינם צרה בגן עדן שלו? האם יש שרץ במוחם? ולמה הם מתעקשים ולא רוצים לשמוע בקול הרשב"י?

התשובה היא! הם בוודאי מה"דרדעים" שהם כבר מאה שנה בחרם חמור שאסור לשמוע תורה מפיהם, וכל מימות שבעולם לא יוכלו לטהר אותם, כי הוא לא רק טובל ושרץ בידו [שלא עלתה לו הטבילה], אלא הוא טובל ושרץ בתוכו עד שנעשה הוא שרץ וגופו שרץ ומוחו שרץ, נו? וכי שרץ יכול להבין מה היא קדושת הזוהר הקדוש? [כמו שתראו בפנים הקול קורא ש-153 גדולי ישראל מעידים עליהם], ויש לנו כבר רשימה גדולה של המתנגדים שהם באים משם, ולכן הם נגד לימוד הזוהר הקדוש, ומבזים את לומדי הזוהר הקדוש!

וישנם כאלו שהם נקראים מקובלים, ונותנים שיעורים בקבלה, בלי מחיצה כשרה בין אנשים לנשים, אסור לשמוע תורה מפיהם, כי הם השבתאים של דורנו, וכל האסונות של הדור הם אשמים, כמבואר בפסק בית דין.

האם אתה מאמין בקריאת שמע שאתה מתפלל בכל יום? הרב שלך אינו מאמין בקריאת שמע! שהוא יודע פירוש המלות, ורש"י הקדוש אומר. ספר במדבר (פרק טו פסוק לט) וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה’ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. (שם, מ) לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי וִהְיִיתֶם קְדשִׁים לֵאלֹקֵיכֶם. (שם, מא) אֲנִי ה’ אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה’ אֱלֹקֵיכֶם. וברש"י פסוק מא. אֲנִי ה’ – נאמן לשלם שכר. אֱלֹקֵיכֶם – נאמן להפרע.

יהודי יקר למה לך ללכת להתפלל לבית הכנסת שאין שם מחיצה כשירה? תעשה מצוה גדולה ותנסה לעשות את המחיצה של הבית הכנסת שלך שלא יהיה אפשרות לראות הנשים כלל וכלל.

מי יכול לעמוד נגד כל 71 פוסקים בפסק בית דין שאסרו בחרם חמור שאין מציאות בעולם על פי הלכה לשום פוסק לעקור את הפסק דין שלהם!

תזכור במקום שיש גדר ערוה מוצאים קדושה!

והלא מטרה של בית הכנסת והנותנים דרשות הוא שיהיה מקום קדוש, שהתפילות והתורה שלנו הוא לעשות נחת רוח ליוצרינו ולעשות רצון בוראינו.

"וְלֹא תָּתוּרוּ אַחֲרֵי לְבָבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" וְגוֹ' (במדבר טו), אָמַר רַבִּי לֵוִי [11], לִיבָּא וְעֵינָא תְּרֵי סַרְסוּרֵי דְּחֶטְאָה נִינְהוּ, כְּתִיב, (משלי כג) "תְּנָה בְנִי לִבְךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹרְנָה" אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי יְהַבְת לִי לִבָךְ וְעֵינָיִךְ אַנָא יָדַע דְּאַת לִי. (עין יעקב על ירושלמי מסכת ברכות אות ד).

בברכות דף יב ע"ב. עול מצות דכתיב, וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית וגו' הרהור עבירה והרהור עבודה זרה מנלן דתניא אחרי לבבכם זו מינות.

בסמ"ג – חלק מצות לא תעשה – מצוה טו. שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנאמר (במדבר טו, לט) ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם וגו', עבודה זרה, מינות, וזנות, וגורם לאדם לטורדו מן העולם הבא.

בספר המצוות להרמב"ם לא תעשה – מז, הל' ע"ז פ"ב הל' ג, סמ"ק סי' יב (לענין מינות) וסי' ל (לענין זנות). (נראה דמה שחילקן לשנים הוא מפני שהן שני דינין ואין הכרח שמחשיבן לשני לאווין), חינוך שפז.: שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים שנאמר (במדבר טו, לט), ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם (רמב"ם ל"ת מז).

דרשו רבותינו [בספרי (שם בפר' שלח) ומביאה] בפ"ק דברכות (יב, ב) אחרי לבבכם זו מינות, פירוש שלא (יפנה אחר) [יחשב] שום מחשבה שעל ידה יוכל לבא לידי מינות לפי קוצר דעתו, כיצד פעמים יחשב [אדם] ביחוד השם ברוך הוא שמא הוא שמא אינו, מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור, ופעמים יחשוב על תורה שבעל פה שמא היא מן השמים שמא אינה ועל ידי כך השטן (מסיתו ויבא) [מקטרגו ומסיתו לבוא] לידי מינות, ואחרי עיניכם זו זנות, ולאו זה אף על פי שגורם לאדם לטורדו מן העולם הבא אין בו מלקות כדין לאו שאין בו מעשה (ע"פ רמב"ם ע"ז פ"ב הל' ג).

ספר מנחת חינוך – (מצוה שפז – אות א). שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים.

שלא נתור אחר מחשבת הלב וראיית העינים. מצוה זו מבוארת בר"מ פ"ב מעבודה זרה הלכה ג'. ודברי הרב המחבר הם מוסר השכל. ועיין בספר משנת חכמים במצוה י"ג מה שפלפל בדברי הר"מ, וגם הקשה דלשיטת הרמב"ן בהשגותיו לשורש התשיעי, דהנפרטים בלאו שבכללות נמנה כל אחד למצוה בפני עצמו, אמאי לא מנה כאן שתי מצוות, דדרשינן ברכות י"ב ע"ב אחרי לבבכם זו מינות ואחרי עיניכם זו זנות, ועי"ש מה שמתרץ. ואין בלאו זה מלקות לכולי עלמא. ודברי הרב המחבר קשרם על לוח לבך ואשריך וטוב לך.

יש פסקי הלכות ממאה ושמונים רבנים על מחיצה בבית המדרש

למה דוקא רואים שהרבנים לבד גם כן מדברים באמצע קדיש?

השטן נותן לך כוח לעשות בית הכנסת בכמה מליון דולר, אבל לא נותן לך לעשות מחיצה כשירה!

מי אשם בזה?

אבל אשמים אנחנו על אחינו! שאם כל התפילות שלנו לא עולות לשמים, אז יש כוח למחבלים לעשות מה שהם רוצים – הגאוה היא שורש להרבה עבירות אם בין אדם למקום ואם בין אדם לחבירו, כי גורם להזיק לחבירו ולשנאתו ולדבר לשון הרע עליו, וכאלה רבות, ואם בינו למקום שכן כתיב (דברים ח' י"ד) ורם לבבך ושכחת את ה' אלהיך, ואמרו רבותינו ז"ל (סוטה דף ה' ע"א) כל שיש בו גסות הרוח נקרא תועבה שנאמר (משלי ט"ז ה') תועבת ה' כל גבה לב. ואמרו (שם) בשמתא מאן דאית ביה, וראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער ושכינה מיללת עליו ושקול כעובד עבודה זרה וככופר בעיקר, וכאלו בא על כל העריות כולם וכאלו בנה במה, ואפילו שיקנה להקדוש ברוך הוא שמים וארץ כאברהם אבינו שלא ינקה מדינה של גהינם וסופו מתמעט ונאסף מן העולם שלא בזמנו, ואפילו ירבעם שכל חכמי דורו היו לפניו כעשבי השדה (סנהדרין דף ק"א ע"ב) ולא היה בתורתו דופי והיה שונה ק"ן פנים בתורה לא אבר אחד פנוי ממנו שאינו שורה עליו צריך בעבור אותו אבר לחזור בגלגול לעוה"ז עד שישתלם בכל האברים בדיוקן דצלם ה', שאם חסר אבר אחד אין הוא בצלמו. סוף סוף כל מה שישתדל הבן אדם בעבור קב"ה ושכינתיה כאשר עושה מצותיו, כך מדה כנגד מדה ישתדל הקדוש ברוך הוא בעבורו ובעבור בת זוגו באותו עולם. נענש ונטרד מן העולם הזה והעולם הבא אלא מפני גסות הרוח וכאלו דוחק רגלי השכינה ומסתלקת מן העולם ואומרת אין אני והוא יכולים לדור יחד בעולם, ומורד במלכות שמים, ומתעטף בטליתו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שנאמר בו (תהלים ל"ג א') ה' מלך גאות לבש, ובמה יתגאה האדם והויתו מטפה סרוחה ויצירתו בדם נדה ובחייו טנוף וסרחון ואחר מותו רמה ותולעה ואחרית גופו גוש עפר ונפשו יורדת לגיהנם.

ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר

סמא"ל שרו של עשו הנקרא סמא"ל עשו, כל מזימותיו לסמא עיני האדם עד אשר לא יוכל לראות את השמש… וזה סמאל שותפו מעור עין השכלי, שלא יראה במראות האל:

בכלי יקר על בראשית פרק לב פסוק כה. ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר. בענין התאבקות עם יעקב רבו הדעות, הן קצרה אורך היריעה האחת מלהעלות עליה כל דעות המפרשים, אמרתי הלא לאלהים פתרונים אענה גם אני חלקי ואומר, אחר שהסכימו רוב המפרשים שמלאך זה הוא סמא"ל שרו של עשו הנקרא סמא"ל עשו, כי כל חפצו וישעו לסמא עיני האדם ולהכותו בעורון ולעשותו סומא מעין השכלי, עד אשר לא יוכל הרואה לראות במראות האמת לבא ולראות פני ה' ולבוא בסוד ה' ליראיו בסתרי התורה, כי הוא שטן, הוא מלאך המות, הוא יצה"ר (ב"ב טז.) ורמז לדבר כי סמאל שותפו של ענב"ם באלפ"א ביתא ואותיות שניות, כי כמו שהיין היוצא מן הענבים כשהוא משכר את האדם הרי הוא עור בסתם עיניו, כמו שנאמר (בראשית מט יב) חכלילי עינים מיין. וסתם שיכור הולך כעור וסומא, כך סמאל זה שותפו, כל מזימותיו לסמא עיני האדם עד אשר לא יוכל לראות את השמש. ואם כן הענבים מסמאים עין הגשמי, וזה סמאל שותפו מעור עין השכלי, שלא יראה במראות האל וזהו סמאל מלה מורכבת.

ועוד ממה שצריך שתדעהו, שהיצר הרע נמשל לזבוב (ברכות סא.) כאשר פרשתי למעלה פרשת בראשית בפסוק לפתח חטאת רובץ (ד ז) כי סתם זבוב אינו רובץ בבשר השלם שבאדם, כי אין כחו בפיו לעשות פתח חדש בבשר שלם, ע"כ הזבוב רובץ בין השפתים במקום שמוצא פתח פתוח קצת שם ירבץ להרחיב פתח המכה, כך היצה"ר אינו מזדווג אל האדם השלם אשר לא פרץ גדרו כלל ולא פתח לו פתח לחטאת ולנדה, ועם האיש השלם בכל מעשיו אין לו שום שייכות ועסק כי לא יכול לו כלל, אך בזמן שהאדם מעצמו פותח לו פתח קצת ופורץ גדרו אף בעבירה קלה, אז מיד מזדווג לו היצר הרע ואומר לו אך עצמי ובשרי אתה, ואז יעלה מן העבירות הקלות אל החמורות, ומשתדל להרחיב הפרצה עד עלות חמ"ס גבר לאין מרפא, ופרץ גדרו והיה למרמס (ישעיה ה ה). כך זה המלאך סמאל שרו של עשו בראותו עניני יעקב עם עשו שהם תלוין בשמירת התורה כמ"ש והיה כאשר תריד וגו', והנה כל זמן שלא הביט און ביעקב כלל, לא נזדווג אליו לסמא את עיני שכלו מכל וכל, אך כשראה שיעקב פרץ גדרו קצת ביציאה זו, כי חנן אותו אלהים ונתן לו את כל ורוב עושר ונכסים וכבוד ויעקב יצא מגדר ההסתפקות קצת, ויותר יעקב לבדו וי"א לכדו, במקום הסכנה כי הלילה זמן קהלה לכל המזיקים היא, והוא נשאר בלילה יחידי עבור פכים קטנים מחבלים רמים ונשאים, ובעבור דבר מועט האחוז בחבלי בוז נותר במקום סכנה לבדו, אז אמר סמאל האח מצאתי און לי מאחר שיעקב התחיל בקלקלה ועשה את עצמו קצת עור מעיניו, כי מי עור כמו אוהבי הממון אשר עליהם נאמר (משלי כז כ) עיני האדם לא תשבענה. אז אמר סמאל הנה עת לקרב ועת לחבק אליו, והנני מוסיף לו טומאה למלאות עיניו אבק ועפר כדי שיהיה סומא מכל וכל גם מעין השכלי, וזהו שאמר ויותר יעקב לבדו, כאשר עבר חק ההסתפקות ויותר לבדו לכדו, והרי הוא לבדו כי בטלה דעתו אצל כל אדם, כי מי פתי יסור הנה לסכן עצמו בעבור דבר מועט כזה, אין זה כי אם לב הותל הטהו מני אורח ישרים לחבב כל כך הממון הגורם שכחת אלוה ממעל כמ"ש (דברים ח יג) וכסף וזהב ירבה לך ורם לבבך ושכחת את ה'. מיד ויאבק איש עמו. נזדווג אליו סמאל לגרום לו שכחת אלוה מכל וכל, ומלת ויאבק היא כמו ויחבק, כי מלות אחה"ע מתחלפות, ונכתב ויאבק באל"ף כדי לדרוש ממנו לשון אבק, כי רצה לסמא עין שכלו כאבק זה העולה ומסמא עיני האדם כך עלה בדעתו לסמא עין שכלו כדי להביאו לידי הכחשת אלוה ממעל, וזה שאמרו רז"ל (חולין צא.) שהיה האבק עולה עד כסא הכבוד כי זהו סמוי עיניו של צדקיהו הנוגע בעצמות אמונת הבורא יתברך ומציאת כסא כבודו ית'.

ומה שאמרו שהיה נוגע בכסא הכבוד, למדו זה ממה שנאמר עד עלות השחר, משמע עד ולא עד בכלל, כי עלות השחר היה מעכב על ידו שלא היה יכול להביאו לידי הכחשת אלוה, לפי שע"י עלות השחר הכיר באמת כי יש לעולם בורא ומנהיג, כמו שפי' בעקידה פר' בראשית על פסוק וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים (דברים ד לט) שמתוך ידיעת מהלך הגלגל היומי דהיינו השמש, יוכל המשכיל להתבונן כי ה' הוא האלהים, וכן אברהם לא הכיר בוראו כ"א מתוך הליכות השמש והתחלת עלייתה כעלות השחר, כמ"ש (ישעיה מא ב) מי העיר ממזרח צדק ופסוק זה נדרש על אברהם, וזהו המרגלית הטובה שהיתה תלויה בצוארו של אברהם, שהיה מפרסם לכל מציאת האל יתברך ובמותו תלה ידיעה זו בגלגל החמה, ופירש הרב שעל זה אמרו (יומא כ ע"ב) אלמלא גלגל חמה המכריז מציאת האל ית' היה נשמע קול המונה של רומי המכחשת מציאתו ית'. לכך נאמר עד עלות השחר ולא עד בכלל כי ע"י ידיעת תנועת השמש ידע יעקב כי ה' הוא האלהים. ומטעם זה משפט הרשעים לבקרים, וראיה מסדום וכמ"ש (תהלים קא ח) לבקרים אצמית כל רשעי ארץ, לפי שלא לקחו לימוד מעלות השחר ולא ידעו את ה'.

וכאשר ראה סמאל, כי לא יכול לו לסמא עין שכלו מכל וכל, אז השתדל בתחבולה אחרת לסמא קצת עין שכלו לכל הפחות לשלא יוכל לראות בסתרי התורה ובדברים נעלמים המכונים בירך כמ"ש (שה"ש ז ב) חמוקי יריכיך. מה ירך בסתר אף דברי תורה בסתר (סוכה מט ע"ב) וזה"ש ויגע בכף ירכו, ואין רצוני להוציא מקרא זה מידי פשוטו כי ודאי נגע בירכו ממש, אך שאני נותן טעם בדבר למה נגע דווקא בכף ירכו, אלא שרמז לו שע"י שנעשה אוהב כסף אז בלי ספק יהיה עור מעיני שכלו, ואם יפה כחו של יעקב שלא בא לידי כפירה מכל וכל, מ"מ יהיה הדבר נוגע בכף ירכו כי עי"ז לא יוכל לראות בסתרי התורה והחכמה. ותקע כף ירך יעקב להורות לו כי שני קנינים אלו התורה והממון הם כצרות זו לזו, ותקע היינו שנדחה האחד מפני חבירו כמ"ש (תהלים קיט כא) טוב לי כי עוניתי למען אלמד חקיך.

ונעתיק לך מה שכתבתי לפני 40 שנה:

ידידי היקר! בחר לך בית הכנסת כשר שהתפילות שלך יעלו לשמים

באיזה בית הכנסת אתה מתפלל?

בבית המדרש כשר? – בית המינות? – בית עבודה זרה? – בית ריפורם?

שאלה? בית עבודה זרה מהו? – תשובה! – בית המדרש שאין המחיצה כהלכה זה כמו עבודה זרה, על פי מה שפסקו 180 גדולי ישראל לפני 140 שנה והנכנס לשם הוא בחרם, שהוא כבית עבודה זרה ממש, וכל התפילות שלך הולכים ישר לסטרא אחרא שהוא עבודה זרה רח"ל. ראה להלן שבית הכנסת כזה נקרא. עבודה זרה, מינות, וזנות, וגורם לאדם לטורדו מן העולם הבא. 

ראה בספר המצורף כאן ספר פסק דין שהדפסנו, ותבין הכל:

האומר דרשה כשאנשים ונשים ביחד מכשיל את הרבים ועובר על

22 איסורים:

1. שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך (משלי ח' א).
2. מחטיא את הרבים
3. לפני עור לא תתן מכשול.
4. מחזיק ידי עוברי עבירה.
5. חבר הוא לאיש משחית.
6. חבר הוא לירבם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמים (ברכות לה:)
7. נחשב כמו מומר להכעיס.
8. כל באיה לא ישובון (ע"ז י"ז א).
9. מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.
10. נקרא מין.
11. סוף סוף הוא שרץ טמא ומכשיל גם אחרים.
12. ואל יפתך יצרך לבקש לזכות את הרבים כי יצא שכרו בהפסידו.
13. נכשל ומכשיל את הרבים בלאו ד"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם
14. עושה לצנות מכל גדולי ישראל.
15. עובר בלאו דהשמר פן תשכח את ד' אלקיך שהוא לאו לגסי הרוח (חפץ חיים בפתיחה).
16. עובר על ואהבת לרעך כמוך.
17. העובר על את ד' אלקיך תירא (חפץ חיים שם, אות י"א).
18. עובר על מ"ע והלכת בדרכיו להיות חנון ורחום, וזה מתאכזר על הצבור (שם, אות י"ד).
19. גוזל כנסת ישראל והקדוש ברוך הוא, מפני שהשפע הולך ח"ו לסטרא אחרא, וחבר לירבעם בן נבט.
20. דוחה השכינה ע"י שנאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך.
21. גורם ברכות לבטלה  – על ידי שאומרים ברכות נגד שערות ופאה נכרית וגילוי בשר.
22. מלעיג על דברי חכמים וכתב בספר יין המשומר להמגלה עמוקות זי"ע

על כן צריך האדם להזהר במצות הקב"ה, ויותר במצות דרבנן שארז"ל כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, וכל המתלונן [צ"ל מלעיג] על דברי חכמים נידון בצואה רותחת. וכן אמרו במדרש רבה שיר השירים א"ר שמעון בר אבא בשם ר' יוחנן חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה שנא' כי טובים דודיך מיין. האומר אין תפילין לעבור על דברי תורה פטור, חמש טוטפות להוסיף על דברי סופרים חייב. ר' יהודה בן פזי שמע לה מן הדא אמר ר' טרפון אני הייתי בא בדרך והטיתי לקרות כדברי ב"ש וסכנתי בעצמי מפני הלסטין. את חמי אם לא קרא היה עובר על מצות עשה בלבד. עכשיו שקרא נתחייב בנפשו. הוי חביבין דברי סופרים מדברי תורה. וגם במסת עירובין דרש רבא מ"ד ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה, שהללו עשה ולא תעשה, והללו חייבין עליה מיתה עכ"ל. [ראה באריכות בקונטרס פסק דין].

כל מה שגזרו גזרה היא קיימת עד ביאת משיח

והנה כל הגזרות והציווים של רז"ל הם כולם על פי רוח הקודש וכל דבריהם הם על רזין דאורייתא כמ"ש ברעיא מהימנא פ' פנחס רמ"ד ע"ב וז"ל "ורבנן דמתניתין ואמוראי כל תלמודא דלהון על רזין דאורייתא סדרו ליה". גם דברי רז"ל לא נתנו דבריהם לשעורים שיאמר האדם שיש עיתים שונות, ושזה היו נוהגים בזמן הקדמון ועתה נתבטל דבריהם ח"ו. אלא כל מה שגזרו גזרה היא קיימת עד ביאת משיח.

וכן אמר רשב"י בזוהר פ' פנחס דף רמ"ו ע"א ברעיא מהימנא:

וז"א מים אחרונים חובה וכו' ואית מדרבנן דאמרי מים אחרונים משום מלח סדומית שלא תסמא את העינים, אפ"ה אפקין מחובה וסתרי מלין אלין דאמרו דחובה, ולאו אורח ארעא לסתרא גאונים מלין מאלין דאמרו עלייהו עפ"י התור"ה אשר יורוך עכ"ל. אם כן יש מכאן ראייה ברורה שכל תקנת רז"ל וגזרותיהם וציוויהם כולם קיימות לעולם כי דבריהם מיוסדים כנגד תיקוני הספירות ועולמות עליונים כמו התפלת י"ח שתיקנו אנשי כנסת הגדולה ואח"כ הוסיפו ברכת המינים, כי הזמן היה גורם לזה כמ"ש הרב זלה"ה בכונת עמידה. ע"ש וכן כל הדברים שגזרו לזמנים ידועים היה לפי התחדשות ההנהגה שנתחדש למעלה כך הוכרחו לחדש למטה כדי לתקן הפגמים של הספירות כנודע בכל המצות ובכל הכוונות, ואין צורך להאריך יותר בזה כי הוא מובן, עכ"ל.

שאלה: למה כבודו טורח כל כך עד שכתב 9 ספרים על הילד בן 15 האם אין עוד מצוות בעולם לעשות, מה איכפת לך לא להתעסק עם זה, אם יש אנשים שיוצאים נגד זה?

תשובה: אחרי שבדקתי וחקרתי וניכרים דברי אמת ממה שהילד חוה מות קליני וכבר מפורסם בכל העולם שמות קליני הוא דבר אמיתי ואפילו הכופרים הכי הגדולים לא מכחישים את זה, יש 30 מיליון אנשים שחוו מות קליני וסיפרו מה שראו, ותראה מה שמספר בדיסק חותם אמת מה שראה בבית דין של מעלה והכל אמת ויציב וקיים, רק מה כאן שמדבר מגאולה ומשיח יש אנשים שלא נוח להם לחזור בתשובה, לכן אומרים שזה לא נכון! ואם יהודי אחד מתעורר וחוזר בתשובה כבר שוה לפרסם את זה בכל העולם, על אחת כמה וכמה שרבבות יהודים מתעוררים וחוזרים בתשובה ועל זה יש להמליץ את דברי מרדכי לאסתר  (אסתר ד' יג-יד) וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים. כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.

תועלת הערבות הוא שיוכיח את חבירו ביודעו שגם הוא ייענש על עבירת חבירו

וכן

נעשו ישראל ערבים זה לזה, שכל אחד התחייב בעד חבירו שיקיים את התורה ויוכיחו וילמדו לקח כשיעשה עבירה, שמאחר שערב לחבירו הוא סובל מזה שחברו חוטא. אבל אם לא היו ערבים לא היה איכפת לו לאדם בראותו חבירו כשהוא חוטא, והיה אומר בלבו, מה איכפת לי מה שחבירי חוטא או שהוא מדבר בתוך בית הכנסת או שהוא מחלל שבת או נשבע בשם ה' או בתורה הקדושה, ואינו מתפלל. אבל עכשיו שכל ישראל ערבים זה לזה, מוטלת על כל אחד החובה להוכיח את חבירו כי הוא יודע שבגלל חבירו ייענש הוא. ועל כן יתוקן העולם והכל ינהגו ביראת שמים.

(שמות רבה פרק כ"ה מעם לועז שמות)

כל

ישראל ערבים זה לזה (שבועות לט.), שאלמלא הערבות, לא היה אדם מוחה ביד חברו על חטאיו, ולא היו נותנים לב לחקר על עושי רשעה לבערם. לכן הכניסם הקדוש ברוך הוא לערבים, כדי שיעשו גדרים וסיגים שלא יחטאו.

(ספר חסידים אות צ"ג).

נמצא

לפי כל הנזכר לעיל שכל אחד נתפס בעון חבירו של כל איש מישראל מפני חיוב הערבות. וכל חיוב הערבות שנכנסו בזה הוא כדי שימחו ויוכיחו, לכן כל שיש בידו למחות ולא מיחה נתפס בעוון ההוא שלא מיחה בו. וכן אמרו חז"ל בסנהדרין על הפסוק "וכשלו איש באחיו איש בעון אחיו מלמד שכולן ערבים זה בזה, התם שהיה בידם למחות ולא מיחו.

(סנהדרין כז: שבועות לט.).

מבואר בחז"ל על גודל מצות המחאה על כל אחד ואחד מישראל והחומר שבדבר, התועלת הרבה להנזהר למחות ביד עוברי עבירה בזה ובבא.

מי שבידו למחות ואינו מוחה העבירה נקראת על שמו – ונענש עליה כאילו עשאה בעצמו

פרתו של ר' אלעזר בן עזריה היתה יוצאת [בשבת] ברצועה בין קרניה שלא ברצון חכמים. וחדא פרה הויא ליה? והא אמר רב ואמרי לה אמר רב יהודה אמר רב תריסר אלפי עגלי הוה מעשר רבי אלעזר בן עזריה מעדריה כל שתא ושתא? תנא לא שלו היתה, אלא של שכינתו היתה, ומתוך שלא מיחה בה נקראת על שמו. (שבת נד).

תני ר' יודא בר פזי דברדלייה אמרו לו או עמוד מבינותינו או העבר רצועה מבין קרניה, א"ר יוסי ב' ר' בון שהיה מתריס כנגדן א"ר חנינא פ"א יצאה והשחירו שיניו מן הצומות. א"ר אידי דחוטריה אשתו הוית ומנין שאשתו קרוי עגלה, [שופטים י"ד] לולי חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי. (ירושלמי שם). —- דחוטריה. שם מקום: אשתו הוית.הפרה הזאת היתה של אשתו: ומנין כו'. פי' א"כ דשל אשתו היתה למה קאמר פרתו של ר' אלעזר ב"ע לכך משני כיון שגם אשתו נקראת עגלתו כ"ש שפרת אשתו נקראת פרתו, (שם).

ובירושלמי שם וז"ל: תמן אמרין שכינתו היתה, ויש אדם נענש על שכינתו,   .ש [ופי' בקרבן העדה, ופריך וכי יש אדם שהוא נענש על עונות שכנתו דכיון דקרו לה על שמו משמע שהעון תלוי בראשו]. אמר רבי קיריס דידמא ללמדך שכל מי שהוא ספיקא בידו למחות ואינו ממחה קלקלתו תלוי' בו, עכ"ל. ופירש בקרבן העדה, כאלו הוא עשה העון בעצמו לכך נקראת על שמו. עכ"ל].

העונש שמקבלים על עבירות הזולת באם אין מוחים בהם, תלוי לפי גודל ההשפעה והאפשרות למחות

"רב ור' חנינא ר' יוחנן ורב חביבא מהני בכוליה סדר מועד כל כי האי זוגא חלופי ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן כל שאפשר למחות באנשי ביתו ולא מיחה נתפס על אנשי ביתו, באנשי עירו נתפס על אנשי עירו, בכל העולם נתפס על כל העולם כולו". (שבת נד:). האי זוגא. ארבעתן יחד:  חלופי ר' יוחנן. יש שמחלפין ר"י ומעיילי רבי יונתן: נתפס. נענש על עבירות שבידן: בכל העולם. אכל ישראל כגון במלך ונשיא שאפשר לו למחות שיראין מפניו ומקיימין דבריו:

ראשי הגולה שהשפעתם מגיעים לכל העולם נתפסים על כל העולם מפני גודל כח השפעתם במחאה

"אמר רב פפא והני דבי ריש גלותא נתפסים על כולי עלמא. א"ר חנינא מאי דכתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו אם שרים חטאו זקנים מה חטאו, אלא אימא על זקנים [פי' סנהדרין] שלא מיחו בשרים", (שבת נד:).

מפני מה נענשו? – שהיה בידם למחות ולא מיחו.

א"ל ר' זירא לר' סימון לוכחינהו מר להנהו דבי ריש גלותא א"ל לא מקבלי מינאי, א"ל אע"ג דלא מקבלי לוכחינהו מר, דא"ר אחא בר חנינא מעולם לא יצאה מדה טובה מפי הקב"ה וחזר בו לרעה חוץ מדבר זה דכתיב "ויאמר ה' אליו עבור בתוך העיר וגו' והתוית תיו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות" וגו' א"ל הקב"ה לגבריאל לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה ועל מצחם של רשעים תיו של דם כדי שישלטו בהם מלאכי חבלה. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה רבש"ע מה נשתנו אלו מאלו א"ל הללו צדיקים גמורים והללו רשעים גמורים, אמרה לפניו רבש"ע היה בידם למחות ולא מיחו, א"ל גלוי וידוע לפני שאם מיחו בהם לא יקבלו מהם א"ל רבש"ע אם לפניך גלוי להם מי גלוי והיינו דכתיב זקן בחור ובתולה טף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התיו אל תגשו וממקדשי תחלו, וכתיב ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית. תנא רב יוסף אל תקרי ממקדשי אלא ממקודשי אלו בני אדם שקיימו את התורה מאל"ף עד תי"ו, ומיד והנה ששה אנשים וגו'. חוץ מדבר זה. שנאמר במקרא זה שהוציא דבור לטובה ומפני עונש תוכחה חזר בו:

האנשים הנאנחים והנאנקים. אלו צדיקים:  היינו דכתיב. מעיקרא ועל כל איש אשר עליו התיו אל תגשו. ולבסוף וממקדשי תחלו: ממקודשי. שהודה לקטרוג מדת הדין וחזר בו מן הטוב. (שבת נד:).

מתוך שהיה לו לפנחס למחות ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא

פנחס לא חטא, שנאמר ואחיה בן אחיטוב וכו', אפשר חטא בא על ידו והכתוב מייחסו, והלא כבר נאמר "יכרת ד"' וכו', אם ישראל הוא לא יהיה לו ער בחכמים ולא עונה בתלמידים, ואם כהן הוא לא יהיה לו בן מגיש מנחה, אלא ש"מ פנחס לא חטא וכו', והכתיב בני בליעל, מתוך שהיה לו לפנחס למחות לחפני ולא מיחה, מעלה עליו הכתוב כאילו חטא עכ"ל. (שבת נה:).

מי שיש בידו למחות ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא ועונשו קשה מאוד

אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן כל האומר שלמה חטא אינו אלא טועה שנאמר "ולא היה לבבו שלם עם ד' אלקיו כלבב דוד אביו", כלבב אביו דוד הוא דלא הוה, מיחטא נמי לא חטא, והכתיב ויעש שלמה הרע בעיני ה'? אלא מפני שהיה לו למחות בנשיו ולא מיחה מעלה עליו הכתוב כאילו חטא, אמר רב יהודה אמר שמואל נוח לו לאותו צדיק שיהא שמש לדבר אחר ואל יכתב בו ויעש הרע בעיני ה', וכתב רש"י וז"ל שמש, לחטוב עצים ולשאוב מים בשכר לע"א, ואל יכתב בו דבר זה, ללמדך שקשה התוכחה במי שבידו למחות עכ"ל. (שבת נו:).

המציאות מוכיחה שהיהודים מתעוררים מהמסר מבית דין של מעלה לתשובה, ואם לא אפרסם כדי לעורר את כל היהודים בתשובה, אז אתבע על כל יהודי שלא חזר בתשובה!

וכן כל אחד שיש בידו לעשות חייב לעשות, ומה איכפת לי מבזיונות, העיקר שיש נחת רוח להקדוש ברוך הוא! וכל אחד יעשה כל אשר ביכולתו ומניה ומניה יתקלס עילאה.

 

שאלה: למה כבודו עוסק ומרעיש עולמות על לימוד הזוהר הקדוש, הלא שמעתי מרבים שצוחקים על זה?

תשובה:

בעזרת השם בסוף כל יהודי אמיתי יעשה תשובה וינצל, והערב רב ימותו, אוי להם לבריות שמלעיגים על דברי חכמים ויהי רצון שיעשו תשובה, ונתפלל שנזכה להנצל ושכל עם ישראל יעשה תשובה. ולזכות לגאולה שלמה בקרוב, ברחמים.

וכתב בספר עמק המלך הקדמה השלישית – פרק ראשון: (נקרא שער מעשה ניסים של מורנו ורבנו האר"י זלה"ה), וז"ל:

להיות שיש באנשי דורינו זה חכמים בעיניהם, ויתגאו בעצמם, שיש להם יד ושם, בפשוטו של תורה, ואומרים אני ואפסי עוד, ולא יאמינו במעשי ה' כי רבים וגדולים המה, ונפלאים מאוד. בודאי יהיה לו [למתעלם מחכמת הקבלה] עונש גדול, כמו ששמעתי מפי מגידי אמת, שבא רוח רעה אחד באשה אחת בק"ק ויניציאה, והגיד עונו שהיה מלעיג על דברי הזוהר, ואמר שאינם דברי הרשב"י ע"ה. וכל זה הוא מפני שהרגילו עצמם, לכזב בדברי הפילוסופיא, 'ובילדי נכרים ישפיקו' [ישעיהו ב' ו' עיין אבן עזרא ורד"ק על אתר], ובודאי הרשב"י והאר"י זלה"ה יהיה להם דין עמהם, בעולם הבא.

ולכן קנאתי קנאת חמת גבר, כפנחס שקנא 'קנאת ה' צבאות' [מלכים ב' י"ט ל"א], על אנשי דורינו זה, אשר הם חכמים בדעתם, ויקשו את ערפם, לבלתי האמין כי יש אלהים שופט בארץ, ויראתי פן מקנאתם כשמעם את שמע גדולתו ונפלאותיו העצומים של האר"י, פן חס ושלום יטילו מום ופגם בקודש הקדשים, ויאמרו מאי גבר בגוברין 'הלוא גם בנו דבר… ה' [במדבר י"ב ב].

עד שמפני זה אני מספר קצת דרכיו ונפלאותיו, אשר כתב מורנו הרב רבי חיים ויטל זלה"ה תלמידו החשוב, אשר עיני מורנו הרב רבי חיים 'ראו ולא זר' [איוב י"ט כ"ז], דברים מבהילים לא נראו בארץ מימי התנאים כרשב"י ע"ה, ומימי הנביאים אחר משה רבינו ע"ה. לא היה איש כמוהו שהיה מכיר בכל מעשה בני אדם, וגם אפילו במחשבותיהם, והיה מכיר בחכמת הפרצוף ובנשמת בני אדם, דברים מבהילים [כדברי רבי חיים ויטאל בתחילת שער רוח הקודש דף י"ט]. ואומר הזוהר בפרשת יתרו על פסוק, 'ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים' [שמות י"ח כ"א], אתה תראה בחכמת הפרצוף ולא אחר, [זוהר שמות ע"ח א'], וגם משה לא הבין עד שנתלבשה בו השכינה.

וכל זה השיג האר"י על ידי חסידותו ופרישתו, אחרי התעסקו ימים רבים בספרים חדשים גם ישנים בחכמה זו, ועליהם הוסיף חסידות זריזות ופרישות וטהרה וקדושה, עד שבא אליהו ז"ל [שם] ונתגלה אליו תמיד, ולמד עמו, והוא הביאו לידי רוח הקודש. והנה הדברים בעצמם יעידון ויגידון ברזין דיליה, וכל רואיהם יכירום, כי דברים כאלה אי אפשר לשום נברא להשיגם, בשום שכל ומדע, לולי על ידי הופעת רוח הקודש ממרום, ועל פי אליהו הנביא ז"ל. ואין מדריגת המגיד כמדריגת אליהו ז"ל, אפילו כשיעור חלק אחד, מן אלף חלקים, כולי האי, ואולי ישיג דבר מה, כי מדריגת המגיד הוא ניצוץ אחד מנשמתו שהיה כבר בעולם, ויכול הוא להשביע אותו ויבוא אליו בדמותו ובצלמו עצמו, עד שישתומם על המראה. אבל אין בו יכולת לגלות יותר אלא מה שבכח ניצוץ נשמתו ולא יותר. אבל מדריגת אליהו ז"ל הוא מתגלה עם השכינה, ואינו נפרד זה מזה, והחכם יבין מעצמו שאין למעלה מזאת המדריגה שום דבר. ואתה המעיין תראה ספר מגיד מישרים של הרב רבי יוסף קאר"ו ע"ה, שנתגלה אליו המגיד לעתים ידועים, וגילה לו איזה טעמי תורה, ואף על פי כן 'כלא נחשבו' דמי, לפני רזי האר"י זלה"ה, כי עדיין לא נשלמו ניצוצי עולם התוהו, ולא יכלו להתגלות ניצוצי עולם התיקון.

וכתב מורנו ורבנו הרב חיים זלה"ה, 'אלמלא באתי לכתוב כל אשר קבלתי ממורי זלה"ה לא יספיקו כל 'עורות אילי נביות', ולא שלחו הקב"ה בעולם הזה אלא לזכות הדור בהחכמה הזאת. שיגלה לנו דברי הזוהר החתומים באלף עזקאן, כמו שאמרו התיקונים, מהאי חיבורא דילך יתפרנסון, ובגיניה ושבתם איש אל אחוזתו [תיקוני זוהר כ"ד א'] [עץ חיים הקדמת מהרח"ו לשער ההקדמות]. הרי כי כבר אמר הרשב"י ע"ה שספרו יהיה גנוז וחתום עד סוף יומייא בדרא בתראה, כדי שבזכותיה יגאלו ישראל, לכן צוה לר' אבא לכתבו, והניחו למשמרת לדור האחרון. יתברך ה' לעולם אמן ואמן.

 

לימוד הזוהר הקדוש בזמן הזה נצרך לנו מאד להגן ולהציל אותנו נגד כל רע

רבי יעקב צמח, בהקדמתו לעץ החיים – לימוד הזוהר הקדוש בזמן הזה נצרך לנו מאד להגן ולהציל אותנו נגד כל רע, כי גילוי החכמה זאת עתה בדורות גרועות הוא. כדי שיהיה לנו מגן עתה לאחוז בלבב שלם לאבינו שבשמים. כי אותן דורות קודמים היו אנשי מעשה וחסידים והמעשים טובים היו מצילין אותן מפני המקטרגים. עתה רחוקים אנו משרש העליון כמו השמרים בתוך החביות. מי יגן עלינו אם לא קריאותנו בחכמה הזאת?

רחל מבכה על בניה, לפי שאינם עוסקים בחכמה זאת הממהרת את הקץ, ולזה אין משיח בא

רבי יעקב צמח, בהקדמתו לספר קול ברמה: רחל מבכה על בניה, לפי שאינם עוסקים בחכמה זאת הממהרת את הקץ, ולזה אין משיח בא שיאמר לה ה' אז מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה וכו' על בניה כי איננו, כלומר שכיוון שביאת המשיח תלויה בתשובה ובעסק הזוהר ובחכמת הקבלה, ואין בניה עוסקים בה כי אם אחד מעיר ושנים ממשפחה כי אין מדרש קבוע כראוי בכל עיר ועיר כמו שיש בעסק התלמוד, ולכן איננו, כי אין בניה מושכים וממהרים את המשיח.

ואל תפן לקחת ראיה מגדולי התורה בעלי הנגלות שלא רוצים לעסוק בחכמה זו כי דברי חכמינו זכרונם לברכה במדרש ובזוהר נאמנים יותר מגדולי הדור הזה.

ספר הברית, חלק ב' מאמר יב' פרק ה' – נזר התורה היא חכמת הקבלה אשר רוב העולם פורשים ממנה באמרם במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות אתה שלח נא ידך ואחוז בזה אם אתה מסוגל לתורה הזאת ומנה לא תזוע, כי מי שלא טעם טעם חכמה זו לא ראה מאורות מימיו והולך בחושך ואוי להם לבריות מעלבונה של התורה הזאת. ומי שלא עסק בחכמת האמת ולא רצה ללמוד אותה בשעה שנשמתו רוצה לעלות בגן עדן דוחין אותה משם בבזיון. ואל תפן לקחת ראיה מגדולי התורה בעלי הנגלות שלא רוצים לעסוק בחכמה זו, כי דברי חכמינו זכרונם לברכה במדרש ובזוהר נאמנים יותר מגדולי הדור הזה. ונאמנה תדע אחי, כי לא כדורות הקדמונים והימים הראשונים שהיו באלף החמישי דורות הללו והימים האלה, כי באותן ימים היו שערי חכמה זו סגורים ומסוגרים, לכן לא היו אז מקובלים אלא מעטים. – לא כן באלף השישי הזה שנפתחו שערי אורה, שערי רחמים, כי הוא קרוב לעת קץ הימין ושמחה של מצוה ונחת רוח גדול, כעת בעיני ה' להתפרסם כבוד שם מלכותו לעולם ועד בפרט כעת שנדפסו כל כתבי הקודש להאר"י לוריא ז"ל אשר פתח לנו שערי אורה שהיו סתומים וחתימין באלף עזקין מימות עולם וכל דבריו דברי אלקים חיים על פי אליהו הנביא זכור לטוב וברשותו גלה מה שגלה ואין לנו מכשול ולא שום סכנה כעת כמו בנגלות ממש.

ואני תמה מאד, על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה, והיא מוזר בפניהם עד שאינם יודעים מה שהיא מאומה. וכל ההתנצלות והתירוצים הרי אינם מספיקים כלל!

הקדמת לשם שבו ואחלמה- ואמרו במסכת אצילות בתחילתו, אליהו בן יוסף פתח "כתיב סוד ה' ליראיו, שאפילו אדם מישראל למד משנה, גמרא, ואין בו יראה – לחנם צלל במים אדירים וכל מה שטרח לחינם טרח. וכל מי שהוא ירא שמים, רודף אחר נסתרות, שהוא עיקר החכמה ודעת וכו', "כבוד אלוקים הסתר דבר", אימתי אתה עושה לאלוקים כבוד? – בשעה שאתה עוסק בנסתרות וכו' ע"ש. ואני תמה מאד, על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה והיא מוזר בפניהם, עד שאינם יודעים מה שהיא מאומה. וכל ההתנצלות והתירוצים הרי אינם מספיקים כלל כמ"ש (בעירובין נ"ה) "לא בשמים היא" שאם בשמים היא אתה צריך לעלות אחריה, ופשוט הוא שהכוונה היא על כל חלקי התורה, והחלק הנסתר עלתה על כולנה".

מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל בשם הגר"א – אפילו הרשע הגדול ביותר יתבע, על שלא למד מעשה מרכבה!

וכתב נכדו מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל בשם הגר"א ז"ל, שאפילו האפיקורס הגדול שבישראל, יתבע למה לא למד ועסק במעשה מרכבה! (פירוש הגרי"ש זצ"ל לאבות). אשריהם המשתדלים בחכמת הקבלה, לא כאותם הטפשים הפוטרים את עצמם מלימוד הקבלה מפני שלא מלאו כרסם בש"ס ופוסקים

מתוך הסכמה לספר איפה שלימה (פירוש לספר עץ חיים): אשריהם המשתדלים בחכמת הקבלה, לא כאותם הטיפשים הפוטרים את עצמם מלימוד הקבלה, מפני שלא מלאו כרסם בש"ס ופוסקים, אשאלה להם, למה לא יזכרו טענתם זו בשעה שפונים לדבר דברים בטלים הגוררים אחריהם לישנא בישא ולשה"ר שמחוייב לפרוש מהם גם מי שמלא כרסו בש"ס ופוסקים, אין זה כי אם שמזניחים את החכמה עצמה, שעל זה אמר אחד מן הגדולים: מי שמבטל בגלוי את הנסתר, חזקה שמבטל בסתר את הנגלה. לכן, אחים יקרים, חזקו ואמצו, הדבקו בקשורא דמלכא עלאה, התאחדו לעילא ולתתא בלמוד הקבלה, ואף אם אינו מוצא מי שילמדנו, יקרא בעצמו אעפ"י שהוא שוגא בה, כי מכל מלה ומלה נעשין אילנין רברבין וכו'

אפילו יש ביד האדם תורה ומעשים טובים, אם לא למד זוהר, יהיה בבושה גדולה בעולם הבא

ולא עוד, אלא שאפילו יש ביד האדם תורה ומעשים טובים, כתב בזוהר שיר השירים, שהנשמה כשתבוא לעולם העליון ולא עסקה בחכמה זו, תהיה בבושה גדולה מאד על כך שלא יודעת רזים עליונים, ומוציאין אותה מכל השערים העליונים. לכן ישתדל כל אדם ללמוד זוהר הקדוש 'בגין דלא יעול בכיסופא לעלמא דאתי.

מי שלא לומד זוהר, מחסר ממצוות תלמוד תורה

ורבינו יהודה פתייה זיע"א אומר בשם רבי חיים וויטאל זי"ע שכתב בִּתְחִלַּת שַׁעַר הַמִּצְווֹת: וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, הֲרֵי חִסֵּר מִצְוָה אֶחָד שֶׁל תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁהִיא גְּדוֹלָה וּשְׁקוּלָה כְּכָל הַמִּצְווֹת, וְצָרִיךְ שֶׁיִּתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁיִּטְרַח בְּד' בְּחִינוֹת שֶׁל הַפַּרְדֵ"ס הַנִּזְכַּר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. ועוד אמר הרב יהודה פתייה זי"ע שעוד בשעת הלויה כאשר בוכים עליו, יתכן שכבר חזר לעולם הזה בגלגול, השם ירחם.

מי שלא לומד זוהר, טוב לו שלא נברא

הַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבֵּינוּ יַעֲקֹב אַבּוּחַצִירָא זצוקללה"ה (בְּסִפְרוֹ גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ דַּף קפ"ה) אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי הַקָּדוֹשׁ: דְּמִי שֶׁלֹּא לָמַד תּוֹרַת אֱמֶת שֶׁהֵם סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, טוֹב לוֹ שֶׁלֹּא נִבְרָא דִּבְלֹא זֶה, אֵין אָדָם יוֹדֵעַ אֱלֹהוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְיִרְאָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ, וַעֲבוֹדָתוֹ.

מי שביכולתו ללמוד זוהר ונמנע מזה עונשו גדול, והגאולה מתעכבת בגללו

ונמצינו למדים שמי שהיה יכול ללמוד בתורת הסוד ולא למד ענוש יענש על כך. ומעכב את הגאולה! (זוה"ק תיקון ל' תיקון מ"ג וכן כתב הגר"א ז"ל, ועיין עוד במדרש משלי פ"י). – ועל זה צווח ככרוכיא בספר מזכה הרבים: מה יעזור לנו, אם אנחנו רוצים להגאל, אבל לא פועלים בשביל לקרב את הגאולה? ומהו קירוב הגאולה? תשובה שלמה קדושה וטהרה (קדושת האדם כולל כשרות המאכלות באמת [וכידוע שיש מכשול גדול בענין זה ואפילו בהכשר "מהודר"] ההתנהגות והלבוש התרחקות מדרכי הגויים וכו'); ולימוד הזוהר הקדוש! עכ"ד.

בזמן הזה יש מחסור בתלמידי חכמים שיעזרו למשה רבינו בגלות

ואמרו בזוהר (בראשית דף כ"ח ע"א) בלה"ק: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַהֲרֵי מִי נָתַן מַעֲשֶׂה שֶׁל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל וּבְמֹשֶׁה? אָמַר לוֹ: בְּנִי, וְאַתָּה אָמַרְתָּ כָּךְ? וְכִי לֹא לָמַדְתָּ (ישעיה מו) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית!? אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא וַדַּאי. וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות ב), "וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ". וּמֹשֶׁה הוּא בִדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. וביאר במקדש מלך: וממשיך רבי שמעון בר יוחאי לבאר, שהבחינה של משה רבינו אינה זזה מן השכינה בגלות, ועל זה נאמר בגלות האחרונה, שהקדוש ברוך הוא לא מצא תלמידי חכמים שיהיו עזר למשה בגלות, אלא כולם נחשבים כאלו הם כנגדו, לפי שאינם עוסקים בסודות התורה, לסייע לתיקון השכינה. ונאמר בו, ולאדם לא מצא עזר כנגדו, פירוש לא מצא הקדוש ברוך הוא מי שיעזור לזעיר אנפין, להוציא את שכינתו מן הגלות. וכעי"ז כתב רבינו הגר"א ז"ל בביאורו.

מי שלא לומד זוהר הקדוש מחריב את העולם

בתיקוני הזהר (תיקון ל' נתיב תנינא) כתוב על אלו "דלא בעאן לאשתדלא בחכמת הקבלה"(שלא רוצים לעסוק בחכמת הקבלה) "אוי להם שגורמים עניות, חרב, ביזה, והרג ואבדון בעולם", עכ"ל, וזאת מובן על פי הגמרא (שבת פ"ח. ובע"ז ג. ) "התנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר אם ישראל מקבלים את תורתי מוטב (אתן מתקיימין) ואם לאו, אני אחזיר אתכם ל"תוהו ובוהו", דכתיב "משמים השמעת דין"- מתן תורה – "ארץ יראה"- בתחילה, שמא לא יקבלו ישראל התורה ותחזור הארץ לתוהו ובוהו – "ולבסוף"- כשקבלוה בנעשה ונשמע – "שקטה", כלומר, כשהבטיחו "נעשה ונשמע", אז שקטה, על זה אפשר לשאול, אם כתוב "כל הדברים אשר דבר ה' נעשה", הרי כבר שמעו, א"כ מה האמירה "ונשמע"? אלא, שמיעה מלשון סברא, להבין "מדוע", כי תורה שבכתב אומרת לנו "מה"לעשות, תורה שבעל פה אומרת לנו "איך"לעשות, והזהר הקדוש מסביר לנו "למה"לעשות, וההוכחה היא, שבפרשת כי תבוא מובאת התוכחה, ובסוף הפרשה כתוב "למען תשכילו את כל אשר תעשון", כלומר, קיבלתם עונשים, עכשיו תתקנו מה שלא עשיתם קודם, "תשכילו"ב"שכל"תבינו מה שאתם עושים, וכדברי הגר"א לעיל,

טוב שלא נברא בעולם ולא ילמד לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה

ובתיקוני הזהר (תיקון מ"ג) על פי כסא מלך, כתוב, וכך מי שגורם שתסתלק הקבלה והחכמה, מתורה שבעל פה ומתורה שבכתב, ואומרים שיש רק פשט בתורה ובתלמוד, וגורם שלא ילמדו הקבלה "אוי לו טוב היה שלא הי- ה נברא בעולם ולא ילמד לא תורה שבכתב ולא תורה שבעל פה, שנחשב לו שמחזיר העולם לתוהו ובוהו, וגורם עניות בעולם ואורך הגלות"ומסביר, אם לומד תורה שבכתב ותורה שבעל פה ולא לומד קבלה, פוגם בלימודו ומחזיר העולם ליסוד שבירת הכלים שמגביר הקליפות ואם היה – עם הארץ, לפחות לא פוגם כל כך, ממנו יוודע גודל החיוב וגודל השכר למי שלומד הקבלה, כי לימוד הזהר בגירסא בעלמא, בונה עולמות וכל שכן אם יזכה ללמוד ולהבין פירוש מאמר אחד, יעשה בו תיקון למעלה בשעה אחת מה שלא יעשה בלימוד הפשט שנה תמימה, אלא ודאי לימודו כל השנה אינו כלום, אם אין מעטרו בלימוד הקבלה, אם יתקן גלגולו וישוב ללמוד קבלה, תחזור הארץ להיות מרוצה, עכ"ל. – ולאור הנ"ל ישאל השואל, מתי ובאיזה גיל צריך להתחיל ללמוד את הזהר הקדוש, לכן אציג את דברי חז"ל הברורים, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, וכדלהלן: במסכת קידושין (דף ל. ): אומרת הגמרא לעולם ישלש אדם שנותיו, שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד, שואלת הגמרא, מי יודע כמה חיי? מתרצת הגמרא לא צריכא, ליומי. על זה אומר רש"י הקדוש, "ליומי"לחלק את ימי השבוע, מקשה עליו התוס', גם על זה אפשר לשאול "מי יודע כמה חיי, ומשיב התוס', בכל יום ויום עצמו ישלש, ולפי זה, הרי חובת כל אחד ללמוד זוה"ק, – כמובטח "עתידא חכמתא דא לאתגליא לסוף יומיא", ממתי ובאיזה גיל יכול להתחיל, על זה אפשר לשאול את שאלת הגמרא "מי יודע כמה חיי"וממילא חובת כל אחד הלומד תורה, להשלים ה"פרד"ס"בכל יום. – השל"ה הקדוש בפרק בעשרה מאמרות כותב בזה"ל: אחר שתמלאו כריסכם מתלמוד ופוסקים "בכל יום ויום"אזי אחר כך תבררו חלק יפה מהיום ותדבקו בלימוד זו החכמה בתוספת קדושה ודביקות גדול בו יתברך ויתברך, עכ"ל.

כשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם ידעו סודות החכמה

בזוהר הקדוש (וירא קי"ח ובהסולם סעיף ק"ס) כתוב, וז"ל: וכשיהיה קרוב לימות המשיח, אפילו תינוקות שבעולם עתידים למצוא סודות החכמה, ובאותו זמן תגלה לכל, עכ"ל. – בהוספה לספר יסוד יוסף פ' י"ג כתוב דההגבלות על לימוד הקבלה כגון שילמד מפי מקובל ולא מפי כתבים וכו' זה לא נאמר על לימוד ספר הזהר עיי"ש, וכן אמר הגה"צ רבי שלמה בלוך זצ"ל משם רבו החפץ חיים זצ"ל"שעל לימוד ספר הזהר, אין שום הגבלה, כי רובו מדרש, והיה החפץ חיים מעורר לכולם שילמדו כל שבת את הזהר של אותה פרשה, ואפילו לבחורים, עכ"ל. – הגה"ק רבי יצחק אייזיק מקאמארנא זי"ע בספרו נוצר חסד (על פרקי אבות פ"ד מ"כ) כותב, וז"ל: וכן יש הרבה שוטים שבורחים מללמוד רזין של מרן האר"י וספר הזהר אשר הם חיינו, ממש, חיות אדם הישראלי תלוי בספר הזהר, ולו עמי שומע לי בדור הרע הזה שהמינות גובר, היו לומדים עם תינוק בן תשע שנים ספר הזהר והתיקונים להגות בו, והיה יראת חטאו קודמת לחכמתו. – בספר אבן שלמה פר"ח סע' כ"ז מהגר"א מוילנא זי"ע כתוב וז"ל: פנימיות התורה הם חיים לפנימיות הגוף שהוא הנפש והחיצוניות לחיצוניות הגוף "והעוסקים ב"סוד"אין יצה"ר יכול להתגרות בהם"עכ"ל. וניתן מכאן להסיק שזה תלוי (כהנ"ל) בהקדמת יראת חטאו, לחכמתו.

לפני ביאת המשיח יהיה צירוף גדול

ובעניין ביאת משיח בב"א, רציתי לצטט את הכתוב בזוה"ק פרשת נשא (קכ"ד.) שבגאולה האחרונה יהי- ה כביציאת מצרים (ככתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות) שכתוב שם "וחמשים"עלו בני ישראל מארץ מצרים, – ודורשים חז"ל, במדרש ובמכילתא וכן ברש"י על הפסוק "וימרו בי" (יחזקאל כ' פסוק ח') שרובם של ישראל מתו בג' ימי אפילה, ואלה שעלו היו רק "אחד מחמישים או אחד מחמש מאות"!!! – וכן ממשיך הזוה"ק ואומר שעם ישראל יחולק כבמתן תורה, "אלו שנאחזו בעץ החיים שהוא ה"זוה"ק"יזכו ויכנסו להיכל המשיח, ואלו שלא למדו הזו"ה"ק וירצו עכשיו להכנס, עליהם נאמר כי סקול יסקל או ירה יירה", ועל זה אשאל אותך, באיזו קטיגורי-ה אתה רוצה להמצא??

מעשה שהיה עם סבי הקדוש כ"ק מרן בעל הסולם נשמת האריז"ל לפני השואה

אם תשאל, מדוע אני [הגה"צ רבי שמחה אברהם הלוי אשלג] פועל כה רבות להפצת לימוד הזוה"ק ואחרים לא? אשיב לך: אני חש זאת כחובה מוסרית משום מעשה שהי- ה עם סבי הקדוש, כי בשנים תרע"ז – תרע"ט (1917 – 1919 למנינם) לאחר מלחמת העולם הראשונה, רץ כ"ק סבי הגה"ק בעל "הסולם" זי"ע ופנה לגדולי ישראל באירופה והתחנן בפניהם שיורו לתלמידיהם וחסידיהם ללמוד הזוה"ק והוכיח הנכתב בספה"ק על החיוב בלימוד הזוה"ק, אך לצערנו דחו תחנוניו בתירוצים למיניהן, בשנת תרע"ט (1919) צעק סבי הקדוש שנגזרה הגזירה בשמים!!! ונותנים לנו 20 שנה לברוח לארץ ישראל, ששם לא יהי-ה חורבן!!! כששמעו זאת, החלו לכנות את סבי הקדוש "ציוני" ומאחר שראה שכ"ציוני" (לכאורה) אין לו יותר שום השפעה על עידוד לימוד הזוה"ק, החליט לעלות לארץ ישראל, ועשה זאת בשנת תרפ"א (1921)!!! ולצערנו פרצה שואת הגרמנים ימ"ש בשנת תרצ"ט (1939) בדיוק 20 שנה משנת תרע"ט (1919)!!! לצערי, עשרות רבות של יהודים, יוצאי השואה, סיפרו לי זאת לפני למעלה מ- 40 שנה ואמרו לי "כמה סבא שלך צדק וחבל שלא שמעו לו"!!! (בטוחני שיש אלפים, ששמעו מציאות זו מאבותיהם ויודעים האמת), וכיון שעדיין לא נשתנתה הגישה ללימוד הזהר הקדוש, חוששני שוב מדבריו הקדוש, ואיני רוצה שההסטוריה תחזור ח"ו על עצמה ושוב יאמרו "כמה שהוא צָדַק"!!! וד"ל, עכ"ל.

אבל בידינו הדבר וישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם ולבם הולך אחר האמת, ופוק מה עמא דבר, שכל יהודי אפילו הפשוט ביותר לוקח בידו פתח אליהו הנביא זכור לטוב ותיקוני זוהר תיקון ל' תיקון מג, תיקון מח ואומרים עשרות פעמים בכל יום ומתקיים בדורינו דבר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע שאמר שבזכות היהודים הפשוטים תבא הגאולה, ודברי מרן הרי"ח הטוב הקדוש שאמר שדור של משיח יבוא יאמרו וילמדו זוהר כמו שלומדים תהלים, ותמלא הארץ דעה כמים לים מכסים בב"א. ובא לציון גואל אכי"ר.

[1]) ואין לך אהבה יותר… שצריך להוכיחו על זה. ובזה מתבאר בטוב טעם דבריהם ז"ל, שואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה, כי האהבה הגדולה ביותר לחבירו הוא להוכיחו כשרואה בו איזה חטא, ולקרבו לעבודת ה' לקיים המצוות שבתורה.

[2]) והסיבות והעונשים שבאים לנשמת האדם אחר יציאת הנשמה מהגוף, אם לא השלימה ותיקנה בעולם כראוי וכנכון. (יסוד יוסף, מאורי האש).

[3]) אבל הכלל הוא… צריך להודיע לחבירו. כלומר, שלא יסתפק להוכיחו סתם, שאינו נוהג עצמו כשורה, אלא יודיע לו גם כן העונש על החטא שהוא נכשל בו, כי אולי על ידי זה יעזוב דרכו הרשעה ויזהר ביותר מלהכשל בם עוד. (מאורי האש, לפי ביאור אשכנז).

[4] במקום אחר נכתב שישארו רק שבעת אלפים איש ח"ו. בחסד לאברהם – מעין ג – נהר כב – במעלת הדר בארץ ישראל בביאת המשיח.

דע כי מסורת קבלה בידינו כי באותו יום כשיבא המשיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל, באותו יום ימצא בארץ ישראל שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו המתים שבארץ, ובאותו היום יסתלקו חומת האש מירושלים, ובאותו יום יבנה בית המקדש באבנים טובים ומרגליות, ובאותו יום יחזרו המתים שבארץ ישראל בעת חיותם בריה חדשה רוחניים, וכן הז' אלפים הנמצאים חיים, כולם בריה חדשה גוף רוחני, כגופו של אדם הראשון קודם החטא וכגופו של [חנוך ו]משה רבינו ע"ה [ואליהו], וישוטו כולם באויר מעופפים כנשרים וגו', וכל זה לעיני אנשי קיבוץ הגליות:

וכשישראל בני קיבוץ גליות יראו שאחיהם נעשה בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן תחתון ללמוד תורה מפי השם יתברך, אזי, יתקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו למלך המשיח ויאמרו וכי אין אנו בני ישראל כמותם, מאין זכו הם להיות רוחניים בגוף ונפש מה שאין כן אנו ולמה נגרע:

ואומר להם מלך המשיח כבר נודע ומפורסם שכל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מדה כנגד מדה, אותם שהיו בחו"ל והשתדלו לבא בארץ כדי לזכות לנפש טהורה, ולא חשו על ממונם ולא על גופם, ובאו בים וביבשה, ולא חששו להיותם נטבעים בים, או נגזל ביבשה, או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו העיקר מרוחם ומנפשם ולא מגופם וממונם, לכן חזרו רוחניות מדה כנגד מדה, ואתם שהייתם יכולים לבא בארץ כמותם ונתרשלתם לבא בעבור חמדת הממון וחששתם לממוניכם וגופכם ומהם עשיתם עיקר ומנפשכם ומרוחכם עשיתם טפל, לכן נשארתם גשמיים מדה כנגד מדה.ולחמדת ממון שחמדתם הנה הש"י נותן לכם ממון בלי שיעור, שכל כסף וזהב ואבנים טובים ומרגליות הנטבעים בים כל הימים, מושבע הים להביא אותםבים יפו תוך ג' ימים לטבעתם, וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן שלמה הכל הקיא ים יפו ליבשה ומשם נתעשר שלמה, ומה שנטבע מזמן שלמה עד זמן קיבוץ גליות הכל עתידה ים יפו להקיא אותם ליבשה, והמשיח יחלק אותם לכל צדיק וצדיק חלקו, הה"ד כי שפע ימים יינקו, וגם כל המטמוניות שתחת העפר עתידה הארץ להיות נעשית מחילות מחילות להתגלגל ולהוליך כל אוצרות המלכים, ומוליך אותם לארץ ישראל כדכתיב ושפוני טמוני חול וגו', והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד חלקו, וישבעו ממון רב לאותם שהקפידו על ממונם ועל גופם ישארו גשמיים ושבעים ממון, ואותם שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד הקדוש ברוך הוא עושה אותם בריה חדשה, ומוליך אותם לגן עדן התחתון כנזכר. וזמש"ל. מסכ"י: