logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

פתח אליהו המבואר – וסגולותיו

 

 

 

 

 

 

  פתח אליהו במהדורת כיס, סגולה גדולה לקבלת התפילה ומעלות רבות ונשגבות.

להורדה  קונטרס  "פתח אליהו" ,וספר סגולות אליהו, לחץ כאן:  פתח אליהו המבואר גודל כיס

 

 

פָּתַח אֵלִיָּהוּ הַמְּבֹאָר

בסְֵּפרֶ הַזֶּה בָּא בֵּאוּר מַאֲמָר פָּתַח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב, וְכֵן עוֹד מַאֲמָרִים וּתְפִלּוֹת מֵהַזּהַֹר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁנָּהֲגוּ

עַם יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים לוֹמַר קֹדֶם הַתְּפִלָּה. וְהוּא שַׁעַר לִפְתִיחַת  הַלֵּב וּסְגוּלָה גְּדוֹלָה לְקַבָּלַת הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ הַחִידָ"א

)בְּסִפְרוֹ מּוֹרֶה בְּאֶצְבַּע( וְהָרֵי"חַ הַטּוֹב וְעוֹד צַדִּיקִים קַדְמוֹנִים. וּבִזְכוּת לִמּוּד זוֹהַ"ק יִתְקַבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת וְיִּרְאוּ יְשׁוּעוֹת

נִפְלָאוֹת, כְּדִבְרֵי הצה"ק הַמְּקֻבָּל רַבִּי מֹשֶהׁ זְכוּתָא זְיָ"ע, דִּבְכֹחַ לִמּוּד הַזּהַֹר לַהֲפֹךְ הַטֶּבַע, וּלְגַלּוֹת נִסִּים, וּמַה יָּקְרוּ דִּבְרֵי

קָדְשׁוֹ שֶׁל הַצַהַ"ק הַמְּקֻבָּל הַמְלוּבַ"ן רַבִּי יַעֲקֹב אַבִּיחְצִירָא זְיָ"ע )בִּגְדֵי הַשְּׂרָד(, שֶׁחוֹבָה עַל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ לָדַעַת

 

סוֹדוֹת ה', כִּי בִּלְעֲדֵי זאֹת אֵין יְכֹלֶת לַעֲלוֹת הַתְּפִלָּה )הוּבְאוּ דְּבָרָיו בְּהַרְחָבָה בַּהַקְדָּמָה לַסִּפְרָא דּצְנִיעוּתָא, שֶׁבְּהוֹצָאַת מִפְעָל הַזּהַֹר הָעוֹלָמִי,

וְכֵן נִדְפַּס בְּתִקּוּנֵי זהַֹר הֶחָדָשׁ עִם לְשׁוֹן הַקּדֶֹשׁ, וּבְסִפְרֵי זהַֹר הַשַּׁבָּת( וְגָדוֹל כּחַֹ הַזוֹהַ"ק אֲפִילוּ בְּאֲמִירָה )עַיֵּן סֵפֶר אוֹר הַזּהַֹר, רְאֵה עוֹד סִפְרֵי תִּקּוּנֵי זהַֹר

הֶחָדָשׁ הַמְחֻלָּק, ב"כ(. וּבְלִי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. – וּבְכַמָּה דַּקּוֹת שֶׁאוֹמֵר תְּפִלּוֹת אֵלּוּ

יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְלִהְיוֹת מִבְּנֵי עֲלִיָּה, לִזְכּוֹת לְ"עַיִן לאֹ רָאָתָה אֱלקִֹים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ".

יָצָא לָאוֹר לִכְבוֹד יוֹמָא דְּהִילוּלָא שֶׁל הַמְקֻבָּל הָאֶלוֹקִי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם מַלְאָךְ ה' צְבָקוֹת הָרֵיחַ

הַטּוֹב מָרָן רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים מִבַּגְדַאד זיע"א

י"ג אֱלוּל תשע"א בֵּית שֶׁמֶשׁ )ק"ב שָׁנָה ] 102 [ לִפְטִירָתוֹ, תרס"ט-תשע"א(,

וְזָכִינוּ עַתָּה לְפַרְסֵם מִשְּנָׁתוֹ ק"ב וְנָקִי כעת יו"ל בעהשי"ת במהדורא תשיעית ניסן תשע"ב לפ"ק

הוצאת:  שע"י "חברה מזכי הרבים העולמי"  מפעל עולמי להצלת הדת '

מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א  

 "מפעל הזוהר העולמי"

רחוב נחל לכיש 24/8 רמת בית שמש ארץ ישראל

טל: 054-843-6784 / פקס: 02-995-1300

[email protected]

  

הַלּוֹמֵד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁעָה אַחַת בְּחוֹל,

כְּמוֹ מֵאָה אֶלֶף שָׁנָה תּוֹרָה,

וּבְשַׁבָּת, כְּמוֹ מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה

(כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְר' נָתָן),

כִּי אֲמִירָתוֹ לְּגָבוֹהַּ, וְלִמּוּד כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת יַעֲלֶה לוֹ:

בַּחוֹל כְּשֶׁבַע עֶשְׂרֵה אֶלֶף שָׁנָה תּוֹרָה,

וּבְשַׁבָּת: כְּשֶׁבַע עֶשְׂרֵה מִלְיוֹן שָׁנָה  תּוֹרָה. –

 וְעַל יְדֵי קוּנְטְרֶס זֶּה שֶׁיִּהְיֶה יַד

הַכּלֹ מְמַשְׁמְשִׁין בּוֹ,

יִזְכּוּ לִלְמדֹ וּלְלַמֵּד  לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם.

וְהוּא יְסוֹד גָּדוֹל לִמְנוֹעַ עֲנִיּוּת וַאֲסוֹנוֹת וְאוֹרֶךְ הַגָּלוּת,

(תיקו"ז  תי' ל') וּבוֹ יִמְצְאוּ אַדְמוֹרִי"ם רַבָּנִים, מַגִּידֵי

שִׁעוּר וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, מְלַמְּדִים וּמְחַנְּכִים  

 יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרִים,

וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל,

אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּהּ, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה  אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן

 

להורדה  קונטרס  "פתח אליהו" וספר הסגולות – לחץ כאן:   פתח אליהו המבואר גודל כיס

2 comments

  1. דוד מויאל

    לכבוד האדמור
    אני את האתר שלכם וגם הייתי מעוניין ליצור אתכם קשר ואני מאוד מעוניין את בירכתו של הרב

  2. גד אטייס

    בס"ד
    לכבוד המפעל הקדוש הזוהר העולמי
    שלום רב לכם ולמפעלכם,
    הייתי בערב ראש חודש במירון וראיתי איך שהאדמור לבד ועוד כמה אנשים מחלקים את הפתח אליהו הנביא זכור לטוב ושאלתי לאדם זקן שלמד זוהר הקדוש, ואמרתי אני בכלל לא מבין את האדמו"ר הזה, אדמו"ר הזוהר, יש לו כמה אנשים שהולכים לחלק, אז למה הוא צריך להשפיל את עצמו וללכת לבד לחלק את הפתח אליהו? הרי זה בזיון גדול שעושים כל הברסלבר חסידים? עוד לא ראיתי אדמו"ר אחד שיעשה דברים של בזיון כאלו? ואיפו כבר התורה? הלא הוא מחבר של יותר מאלף ספרים!!! אולי הוא קצת פאנאטיק משהוא כזה?
    אולי כבודו הוא בן אדם מכובד, שילך ויגיד לו ויסביר לו באיזה מצב הוא נמצא!!! שמן הסתם הוא לא מבין בכלל בענים של כבוד תלמיד חכם!!!
    הבן אדם הזקן אומר לי להביא לו את הזוהר הקדוש ספר ויקרא, והראה לי בזה הלשון:
    בזוהר פרשת בהר (ח"ב דף קי"א ע"ב):
    (ויקרא כה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים וְגוֹ'. פִּקּוּדָא לַעֲבוֹד בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדָה בַּמִקְדָּשׁ, וּלְבַר מִמִּקְדָשׁ, בְּכָל אִינּוּן פּוּלְחָנִין דְּאִקְרֵי עֲבוֹדָה, בִּצְלוֹתָא, לְאִשְׁתַּדְּלָא בָּתַר פִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא דְּכֹלָּא אִקְרֵי עֲבוֹדָה, כְּעֶבֶד דְּאִשְׁתְּדַּל בָּתַר מָארֵיהּ, בְּכָל מַה דְּאִצְטְרִיךְ.
    כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים וְגוֹ'. מִצְוָה לַעֲבֹד בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדָה בַּמִּקְדָּשׁ, וּמִחוּץ לַמִּקְדָּשׁ בְּכָל אוֹתָן עֲבוֹדוֹת שֶׁנִּקְרָאוֹת עֲבוֹדָה, בִּתְפִלָּה, לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר מִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהַכֹּל נִקְרָא עֲבוֹדָה, כְּעֶבֶד שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל אַחַר רַבּוֹ בְּכָל מַה שֶּׁצָּרִיךְ.
    בְּגִין דְּיִשְׂרָאֵל קָרֵי לוֹן עֲבָדִים, דִּכְתִּיב כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם. מַאי טַעֲמָא אִינּוּן עֲבָדִים. בְּגִין דִּכְתִּיב אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב בְּעֶשֶׂר אֲמִירָן לְבָתַר, דִּכְתִיב (שמות כ) אָנֹכִי יְיָ' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לְמִפְלַח לֵיהּ כְּעֶבֶד דְּפָלַח לְמָארֵיהּ דְּפָרִיק לֵיהּ מִן מוֹתָא, דְּפָרִיק לֵיהּ מִכָּל בִּישִׁין דְּעָלְמָא.
    מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל קָרָא לָהֶם עֲבָדִים, שֶׁכָּתוּב (ויקרא כה) כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם. מָה הַטַּעַם הֵם עֲבָדִים? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת אַחַר כָּךְ, שֶׁכָּתוּב אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךְ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךְ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, לַעֲבֹד אוֹתוֹ כְּעֶבֶד שֶׁעוֹבֵד אֶת רַבּוֹ שֶׁפָּדָה אוֹתוֹ מִמָּוֶת, וְשֶׁפָּדָה אוֹתוֹ מִכָּל הָרָעוֹת שֶׁל הָעוֹלָם.
    בִּתְרֵין זִינִין (נ"א שמהן אלין) אִקְרוּן יִשְׂרָאֵל לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, עֲבָדִים, דִּכְתִיב עֲבָדַי הֵם. וְאִקְרוּן בָּנִים, דִּכְתִיב (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ' אֱלֹהֵיכֶם. בְּזִמְנָא דְּיָדַע לֵיהּ בַּר נָשׁ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּאוֹרַח כְּלָל, כְּדֵין אִקְרֵי עֶבֶד דְּעָבִיד פִּקּוּדָא דְּמָארֵיהּ, וְלֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְחַפְּשָׂא בְּגְנִיזוֹי וּבְרָזִין דְּבֵיתֵיהּ. בְּזִמְנָא דְּיָדַע לֵיהּ בַּר נָשׁ בְּאֹרַח פְּרָט, כְּדֵין אִקְרֵי בֵּן רְחִימָא דִּילֵיהּ, כְּבֵן דְּחָפִישׂ בִּגְנִיזוֹי, בְּכָל רָזִין דְּבֵיתֵיהּ.
    בִּשְׁנֵי סוּגִים (שמות אלו) נִקְרָאִים יִשְׂרָאֵל לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲבָדִים, שֶׁכָּתוּב עֲבָדַי הֵם (שם), וְנִקְרָאִים בָּנִים, שֶׁכָּתוּב (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. בִּזְמַן שֶׁמַּכִּיר הָאָדָם אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אָז הוּא נִקְרָא עֶבֶד שֶׁעוֹשֶׂה מִצְוַת רַבּוֹ, וְאֵין לוֹ רְשׁוּת לְחַפֵּשׂ בִּגְנָזָיו וּבְסוֹדוֹת בֵּיתוֹ. בִּזְמַן שֶׁמַּכִּיר אוֹתוֹ הָאָדָם בְּדֶרֶךְ פְּרָט, אָז נִקְרָא בֵּן, אָהוּב שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ בֵּן שֶׁמְּחַפֵּשׂ בִּגְנָזָיו, בְּכָל סוֹדוֹת בֵּיתוֹ.

    וְאַף עַל גַּב דְּאִקְרֵי בֵּן בְּרָא בּוּכְרָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות ד) בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל, לָא יִפּוּק גַּרְמֵיהּ מִכְּלָלָא דְּעֶבֶד, לְמִפְלַח לַאֲבוּי בְּכָל פּוּלְחָנִין דְּאִינּוּן יְקָרָא דַּאֲבוֹי. וְהָכִי אִצְטְרִיךְ לְכָל בַּר נָשׁ לְמֶהֱוִי לְגַבֵי אֲבוֹי בֵּן, לְחַפְּשָׂא בִּגְנִיזוֹי וּלְמִנְדַּע רָזִין דְּבֵיתֵיהּ, וּלְאִשְׁתַּדְּלָא אֲבַתְרַיְיהוּ. וּלְמֶהֱוֵי לְגַבֵּי אֲבוֹי עֶבֶד.
    וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּקְרָא בֵּן, בֵּן בְּכוֹר לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד) בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, אַל יוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִכְּלָל שֶׁל עֶבֶד, לַעֲבֹד אֶת אָבִיו בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת שֶׁהֵן כְּבוֹד אָבִיו. וְכָךְ צָרִיךְ לְכָל בֶּן אָדָם לִהְיוֹת בֵּן לְגַבֵּי אָבִיו, לְחַפֵּשׂ בִּגְנָזָיו וְלָדַעַת סוֹדוֹת בֵּיתוֹ וּלְהִשְׁתַּדֵּל אַחֲרֵיהֶם, וְלִהְיוֹת עֶבֶד לְגַבֵּי אָבִיו.
    וְרָזָא דְּמִלָּה, תְּרֵין דַּרְגִין אִינּוּן לְעֵילָּא, דְּאִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאִתְעַטְּרָא בְּהוּ, וְאִינּוּן רָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא, וְאִינּוּן חַד. חַד, רָזָא דְּעֶבֶד. וְחַד, רָזָא דְּבֵן. וְהַאי עֶבֶד, אִקְרֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. בֵּן, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל. וְכֹלָּא רָזָא חֲדָא דִּמְהֵימְנוּתָא. וְאִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאִתְעַטְרָא בְּאִלֵּין דַּרְגִין, לְאִתְכַּלְּלָא בְּרָזָא דִּמְהֵימְנוּתָא.
    וְסוֹד הַדָּבָר – שְׁתֵּי דְרָגוֹת הֵן לְמַעְלָה שֶׁצָּרִיךְ בֶּן אָדָם לְהִתְעַטֵּר בָּהֶן, וְהֵן סוֹד הָאֱמוּנָה, וְהֵן אַחַת. אַחַת סוֹד שֶׁל עֶבֶד, וְאַחַת סוֹד שֶׁל בֵּן. וְהָעֶבֶד הַזֶּה נִקְרָא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. בֵּן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְהַכֹּל סוֹד אֶחָד שֶׁל הָאֱמוּנָה. וְצָרִיךְ בֶּן אָדָם לְהִתְעַטֵּר בַּדְּרָגוֹת הַלָּלוּ, לְהִכָּלֵל בְּסוֹד הָאֱמוּנָה.
    זוהר ח"ב פרשת בהר (דף קי"ב ע"א)
    עֶבֶד, לְמִפְלַח בְּכָל זִינֵי פּוּלְחָנָא, בִּצְלוֹתָא דְּאִקְרֵי עֲבוֹדָה, כְּהַאי עֶבֶד דְּאִיהוּ רָזָא עִלָּאָה, דְּלָא שָׁכִיךְ לְעָלְמִין תָּדִיר. וְקָא מְשַׁבְּחָא וּמְנַגְּנָא תָּדִיר. וְהָא אִתְּמַר בְּפוּלְחָנִין אָחֳרָנִין, דְּכָל פּוּלְחָנִין וּמִלִּין דְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ אִיהוּ עָבִיד וּפָלַח. וּבְגִין דָּא אִקְרֵי אָדוֹן, בְּגִין דְּאִיהוּ עֶבֶד לְמִפְלַח, אִקְרֵי אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. בַּר נָשׁ דְּאִתְעַטָּר בְּרָזָא (דף קי"ב ע"א) דָּא, לְמֵיהֱוִי עֶבֶד לְמִפְלַח פּוּלְחָנֵיהּ דְּמָארֵיה, אִיהוּ סָלִיק וְאִתְעַטָּר לְמֶהֱוִי בְּדַרְגָּא דָּא, וְאִקְרֵי אוּף הָכִי אֲדוֹן, דְּהָא אִיהוּ בַּרִיךְ בְּכָל אִינּוּן פּוּלְחָנִין, לְהַאי עָלְמָא, וְקִיֵּים לֵיהּ. וְעַל דָּא אִקְרֵי אֲדוֹן. (ס"א אדוני הארץ).
    עָבֶד, לַעֲבֹד בְּכָל מִינֵי עֲבוֹדָה, בִּתְפִלָּה שֶׁנִּקְרֵאת עֲבוֹדָה, כְּמוֹ אוֹתוֹ עֶבֶד שֶׁהוּא סוֹד עֶלְיוֹן, שֶׁלֹּא שׁוֹכֵךְ לְעוֹלָמִים תָּמִיד, וּמְשַׁבֵּחַ וּמְנַגֵּן תָּמִיד. וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר בַּעֲבוֹדוֹת אֲחֵרוֹת, שֶׁכָּל הָעֲבוֹדוֹת וְדִבְרֵי הָעוֹלָמוֹת, כֻּלָּם הוּא עוֹשֶׂה וְעוֹבֵד. וּמִשּׁוּם זֶה נִקְרָא אָדוֹן, מִשּׁוּם שֶׁהוּא עֶבֶד לַעֲבד, נִקְרָא אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ. בֶּן אָדָם שֶׁמִּתְעַטֵּר בַּסּוֹד הַזֶּה, לִהְיוֹת עֶבֶד לַעֲבֹד עֲבוֹדַת רַבּוֹ, הוּא עוֹלֶה וּמִתְעַטֵּר לִהְיוֹת בַּדַּרְגָּה הַזּוֹ, וְנִקְרָא אַף כָּאן אָדוֹן, שֶׁהֲרֵי הוּא מְבָרֵךְ בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת הָאֵלֶּה אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה וּמַעֲמִידוֹ, וְעַל זֶה נִקְרָא אָדוֹן. (אדוני הארץ).
    זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַאי בֵּן, דְּזָכֵי לְאִשְׁתַּדְּלָא לְמִנְדַּע בְּגִנְזֵי דְּאֲבוֹי, וּבְכָל רָזִין דְּבֵיתֵיהּ, כִּבְרָא יְחִידָאי דְּאַשְׁלְטֵיהּ אֲבוֹי בְּכָל גְּנָזוֹי, וְדָא אִיהוּ יְקָרָא, דְּשַׁלִּיט עַל כֹּלָּא מַאן דְּיִשְׁתְּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא, לְמִנְדַּע לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְאִינּוּן גְּנִיזִין דִּילֵיהּ, אִקְרֵי בֵּן לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל חֵילֵי שְׁמַיָא, לֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ, בְּכָל שַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ לְמֵיעַל לְגַבֵּי אֲבוֹי. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ בְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ. וּבְגִין דָּא, כַּד אִשְׁתָּדַּל לְמִנְדַּע לֵיהּ בְּאֹרַח פְּרָט, בְּרָזָא דְּחָכְמְתָא, כְּדֵין אִקְרֵי בֵּן.
    אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל הַבֵּן הַזֶּה, שֶׁזּוֹכֶה לְהִשְׁתַּדֵּל לָדַעַת בְּגִנְזֵי אָבִיו וּבְכָל סוֹדוֹת בֵּיתוֹ, כְּמוֹ בֵּן יְחִידִי שֶׁהִשְׁלִיטוֹ אָבִיו בְּכָל גְּנָזָיו, וְזֶהוּ הַכָּבוֹד, שֶׁשּׁוֹלֵט עַל הַכֹּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לָדַעַת אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּבְאוֹתָם הַגְּנָזִים שֶׁלּוֹ נִקְרָא בֵּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּכָל כֹּחוֹת הַשָּׁמַיִם אֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ, בְּכָל שָׁעָה שֶׁמִּצְטָרֵךְ לְהִכָּנֵס אֶל אָבִיו. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה, כְּשֶׁמִּשְׁתַּדֵּל לְהַכִּירוֹ בְּדֶרֶךְ פְּרָט, בִּסוֹד הַחָכְמָה, אָז נִקְרָא בֵּן.
    בְּפוּלְחָנָא דְּבַּר נָשׁ פָּלַח לֵיהּ לְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִית פּוּלְחָנָא, דְּאִצְטְרִיךְ בַּר נָשׁ לְאִתְכַּלְּלָא בְּתַרְוַויְיהוּ, לְמֶהֱוִי עֶבֶד וּבֵן, לְאִתְעַטְּרָא בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּמָה אִיהוּ. דָּא פּוּלְחָנָא דִּצְלוֹתָא, דְּאִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוִי בָּהּ עֶבֶד וּבֵן, לְאִתְכַּלְּלָא בְּדַרְגִּין עִלָּאִין אִלֵּין. לְמִפְלַח וּלְאַתְקְנָא צְלוֹתָא בְּרָזָא דְּעֶבֶד, לְמִפְלַח פּוּלְחָנָא דְּתִקּוּנָא דְּעָלְמִין. וּלְאִתְדַּבְּקָא רְעוּתֵיהּ בְּרָזִין דְּחָכְמְתָא, לְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהּ בִּגְנִיזִין עִלָּאִין כַּדְקָא חֲזֵי.
    בָּעַבוֹדָה שֶׁבֶּן אָדָם עוֹבֵד לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יֵשׁ עֲבוֹדָה שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְהִכָּלֵל בִּשְׁנֵיהֶם, לִהְיוֹת עֶבֶד וּבֵן, לְהִתְעַטֵּר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמַהוּ? זוֹ עֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה, שֶׁצָּרִיךְ לִהְיוֹת בָּהּ עֶבֶד וּבֵן, לְהִכָּלֵל בַּדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת הַלָּלוּ. לַעֲבֹד וּלְהַתְקִין תְּפִלָּה בְּסוֹד שֶׁל עֶבֶד, לַעֲבֹד אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת, וּלְהַדְבִּיק רְצוֹנוֹ בְּסוֹדוֹת הַחָכְמָה, לְהִתְדַּבֵּק בְּרַבּוֹ בִּגְנָזִים עֶלְיוֹנִים כָּרָאוּי.
    בֵּן אִתְדְּבַק תָּדִיר בַּאֲבוֹי בְּלָא פִּרוּדָא כְּלַל, לֵית מַאן דְּיִמְחֵי בִּידֵיהּ. עֶבֶד, עָבִיד פּוּלְחָנָא דְּמָארֵיהּ, וְאַתְקִין תִּקּוּנֵי עָלְמָא. מַאן דַּהֲוִי תַּרְוַויְיהוּ בִּכְלָלָא חֲדָא, בְּחִבּוּרָא חֲדָא, דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ דְּאַתְקִין רָזָא דְּכָל מְהֵימְנוּתָא בִּכְלָלָא חֲדָא, בְּלָא פִּרוּדָא כְּלָל, וּמְחַבֵּר כֹּלָּא כַּחֲדָא. דָּא אִיהוּ בַּר נָשׁ, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַכְרִיז עֲלוֹי בְּכָל אִלֵּין חַיָּילִין וּמַשִׁרְיָין דְּכָל עָלְמִין, וּבְכָל אִינּוּן רְקִיעִין, אִזְדְּהָרוּ בִּפְלַנְיָא מְהֵימָנָא דְּבֵי מַלְכָּא, דְּכָל גִּנְזֵי דְּמָארֵיהּ בִּידֵיהּ. זַכָּאָה אִיהוּ בְּהַאי עָלְמָא, וְזַכָּאָה אִיהוּ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי.
    בֵּן נִדְבָּק תָּמִיד בְּאָבִיו לְלֹא פֵרוּד כְּלָל, אֵין מִי שֶׁיִּמְחֶה בְיָדוֹ. הָעֶבֶד עוֹשֶׂה עֲבוֹדַת רַבּוֹ וּמַתְקִין תִּקּוּנֵי הָעוֹלָם. מִי שֶׁיִּהְיֶה שְׁנֵיהֶם בִּכְלָל אֶחָד, בְּחִבּוּר אֶחָד, זֶהוּ אָדָם שֶׁמַּתְקִין אֶת סוֹד כָּל הָאֱמוּנָה בִּכְלָל אֶחָד, לְלֹא פֵרוּד כְּלָל, וּמְחַבֵּר אֶת הַכֹּל כְּאֶחָד. זֶהוּ בֶּן אָדָם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַכְרִיז עָלָיו בְּכָל אוֹתָם חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָמוֹת וּבְכָל אוֹתָם הָרְקִיעִים: הִזָּהֲרוּ בִּפְלוֹנִי נֶאֱמַן בֵּית הַמֶּלֶךְ, שֶׁכָּל גִּנְזֵי רַבּוֹ בְּיָדוֹ. אַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאַשְׁרָיו בָּעוֹלָם הַבָּא.
    מֵהַהוּא יוֹמָא וּלְהַלְאָה, אִשְׁתְּמוֹדַע בַּר נָשׁ, וְאִתְרְשִׁים בְּעָלְמִין כֻּלְּהוּ. בְּשַׁעֲתָא דְּאִצְטְרִיךְ כָּל חֵילִין וּמַשִׁרְיָין כֻּלְּהוּ אִזְדְּהָרָן לְמֶהֱוִי גַּבֵּיהּ, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לָא בָּעֵי אֶלָּא אִיהוּ בִּלְחוֹדוֹי. וְקָלָא אִתְּעַר, יֵאוֹת הוּא לְיָּחִיד לְמֶהֱוִי גַּבֵּיהּ דְּיָחִיד, וּלְאִתְעַסְּקָא יָחִיד בְּיָחִיד.
    מֵאוֹתוֹ יוֹם וָהָלְאָה נוֹדָע הָאָדָם וְנִרְשָׁם בְּכָל הָעוֹלָמוֹת. בְּשָׁעָה שֶׁצָּרִיךְ, כָּל הַחֲיָלוֹת וְהַמַּחֲנוֹת, כֻּלָּם מֻזְהָרִים לִהְיוֹת אֶצְלוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא רוֹצֶה אֶלָּא אוֹתוֹ בִּלְבַדּוֹ. וְקוֹל מִתְעוֹרֵר: רָאוּי הוּא לְיָחִיד לִהְיוֹת אֵצֶל הַיָּחִיד וּלְהִתְעַסֵּק יָחִיד בְּיָחִיד.
    וְרָזָא דִּתְרֵין דַּרְגִּין אִלֵּין, אַשְׁכַּחְנָא בְּחַד קְרָא, דִּכְתִּיב, (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה, הָא עֶבֶד. יִשְׂרָאֵל הָא בֵּן. דְּכַד אִינּוּן כְּלָלָא חֲדָא, כְּדֵין כְּתִיב אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר.
    וְהַסּוֹד שֶׁל שְׁתֵּי הַדְּרָגוֹת הָאֵלּוּ מָצָאנוּ בְּפָסוּק אֶחָד, שֶׁכָּתוּב (ישעיה מט) וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר. וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה – הֲרֵי עֶבֶד. יִשְׂרָאֵל – הֲרֵי בֵּן. שֶׁכַּאֲשֶׁר הֵם כְּלָל אֶחָד, אָז כָּתוּב אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר.

    בָּרוּךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן יִמְלוֹךְ יְיָ' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן. (שמות קל"ד ע"ב פקודא ללמוד תורה)
    העתקתי כל זה, כדי שממנו יראו וכן יעשו כל עם ישראל להיון בב' בחינות אלו.
    ואחר כך ביקש ממני שאביא לו זוהר במדבר, והראה לי:
    זוהר (ח"ג פרשת פנחס דף רמ"ד)
    בֵּן לְמַעְלָה, בֵּן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ
    חֲדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַדּוּ מָארֵי מַתְנִיתִין ואָמְרוּ, פּוּמָא דִּשְׁכִינְתָּא סִינַי, מַאן יָכִיל לְמֵיקָם (קמי) פּוּמָךְ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מְמַלְלִין בֵּיהּ וְשִׁתִּין רִבּוֹא דִּמְתִיבְתָּא עִילָאָה וְשִׁתִּין רִבּוֹא דִּמְתִיבְתָּא תַּתָּאָה מְמַלְלִין בֵּיהּ עַל פּוּמָךְ. וְעֲלָךְ אִתְּמַר, וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים בּוֹ.
    שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְשָׂמְחוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה וְאָמְרוּ, פֶּה שֶׁל הַשְּׁכִינָה, סִינַי, מִי יָכוֹל לַעֲמֹד (לפני) פִּיךְ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ מְדַבְּרִים בּוֹ, וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יְשִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה וְשִׁשִּׁים רִבּוֹא שֶׁל יְשִׁיבָה שֶׁל מַטָּה מְדַבְּרִים בּוֹ עַל פִּיךְ. וְעָלֶיךְ נֶאֱמַר וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
    דָּבָר אַחֵר וְהִנֵּה סוּלָם, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, סִינַי דָא סוּלָם ואִיהוּ קָל וְרָזָא דְמִלָה הִנֵּה ה' רוֹכֵב עַל ע"ב קַ"ל ע"ב, יוֹ"ד הֵ"י וָי"ו ה"י. וְעוֹד ע"ב י', י"ה, יה"ו, יְהוָֹ"ה. קַ"ל יוֹ"ד, יוֹ"ד הֵ"א, יוֹ"ד הֵ"א וא"ו, יוֹ"ד הֵ"א וא"ו הֵ"א. אַתְוָון קַדְמָאִין סָלְקִין לְע"ב אַתְוָון, וְאִינוּן תּוֹלָדִין דִּילְהוֹן סָלְקִין קַ"ל. ע"ב קַ"ל סָלְקִין (ש"ז ע"א) מָאתָן וּתְרֵין כְּחוּשְׁבָּן ב"ר. וְאַנְתְּ הוּא רַעְיָא מְהֵימָנָא, עֲלָךְ אִתְּמַר (תהלים ב) נַשְׁקוּ בָּר. וְאַנְתְּ רָב לְתַתָּא רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל רַבָּן דְּמַלְאֲכֵי הַשָׁרֵת, בָּר לְעֵילָּא, בָּר לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ.
    דָּבָר אַחֵר וְהִנֵּה סֻלָּם – פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, סִינַי זֶה סֻלָּם, וְהוּא קַל, וְסוֹד הַדָּבָר – (ישעיה יט) הִנֵּה ה' רֹכֵב עַל עָ"ב קַ"ל. ע"ב – יו"ד ה"י וי"ו ה"י. וְעוֹד ע"ב – י', י"ה, יה"ו, יְהֹוָ"ה. קַ"ל – יו"ד, יו"ד ה"א, יו"ד ה"א וא"ו, יו"ד ה"א וא"ו ה"א. אוֹתִיּוֹת רִאשׁוֹנוֹת עוֹלוֹת לְשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וְאוֹתָן תּוֹלָדוֹת שֶׁלָּהֶן עוֹלוֹת קַ"ל. עָ"ב קַ"ל עוֹלִים מָאתַיִם וּשְׁנַיִם, כְּחֶשְׁבּוֹן ב"ר. וְאַתָּה הוּא רוֹעֶה נֶאֱמָן, עָלֶיךְ נֶאֱמַר (תהלים ב) נַשְּׁקוּ בַר. וְאַתָּה רַב לְמַטָּה, רַבָּן שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל, רַבָּן שֶׁל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, בֵּן לְמַעְלָה, בֵּן לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ.
    ואומר לי פירוש חדש ב"מלאכי אלוקים עולים ויורדים בו" לפעמים הם בבחינת עליה, זה כבוד, ולפעמים הם בבחינת ירידה, בזיון, וזה כתוב בספר דרך אמת מהבעל שם טוב זיע"א, קיבלנו מהבעל שם טוב זי"ע "אזוי אזוי", בלשון הקודש כך, כך, זאת אומרת שיהיה הכבוד והבזיון בשווה משקל, לא איכפת לו אם מקבל כבוד או בזיון, הכל אותו הדבר. וזהו מה שאמר הזוהר הקדוש שצריך לעבוד את הקדוש ברוך הוא בבחינת עבד ובבחינת בן, עכ"ל הזקן.
    ואספר לכם שזה הפעם הראשון שאני רואה הזקן הזה שם, ואולי זה היה שליח הרשב"י, ואולי אליהו הנביא זכור לטוב, שאמרתי לפני זה כל הפתח אליהו, וקיבלתי על עצמי לומר את זה בכל יום.
    ואספר לכם נס שהיה לי, שלא זכיתי לילדים זכרים, וביקשתי מהרשב"י שיעזור לי, וב"ה אשתי נפקדה ואני מקוה שיהיה בן זכר, הבטחתי לרבי שמעון שאתן השם שלו בע"ה.
    "ואספר לכם סיפור המובא במדרש ´שיר השירים´: זוג לא נפקד בילדים במשך עשר שנים והבעל שחפץ בכל מאודו לילדים, החליט לגרש את אשתו ולהתחתן בשנית. אשתו ששמעה על רצון בעלה, החלה לבכות ולב הבעל התרכך. החליטו השניים ללכת אל רבי שמעון בר-יוחאי וסיפרו לו על מצוקתם. אמר להם רבי שמעון, כשם שעשיתם סעודת-מצווה כשהתחתנתם, כך תעשו גם עכשיו, כשאתם נפרדים. קיימו בני הזוג סעודה בביתם כמצוות רבי שמעון והאישה מזגה כוסות יין לבעלה. השתכר הבעל ואמר לה בשכרותו, את יכולה לקחת לעצמך כל דבר שתרצי מן הבית ובסיום דבריו נרדם. כשהתעורר, מצא עצמו במקום לא מוכר – ביתו של אבי אשתו. לפליאתו, ענתה לו אשתו בחיוך: ´אמרת לי לקחת כל דבר שאני חפצה בו ואין לי דבר שאני חפצה בו יותר ממך´.
    זה מוסר השכל איך שכל הישועות שרוצים לזכות זה הכתובת.
    רבי שמעון בר יוחאי זיע"א במירון!!!
    בכבוד

    גד אטייס

Leave a Reply to גד אטייס Cancel reply

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*