logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

אוצר השבת- שמירת שבת כהלכתה, לימוד שו"ע הלכות שבת, ספרים על קדושת השבת ועוד

שבת עם נרות וחלה יין וכוס קידוש

להורדה: אוצר השבת – שמירת שבת כהלכתה

שבת

THE SHABBAT

PAGE 1

 2  3 4

HOME        ראשי

 

         

 

שבת דף 1 PAGE 1 עניני שמירת שבת – לימוד שו"ע הלכות שבת – ספרים על קדושת השבת – הלכות שבת – קול קורא'ס על שבת – גליונות שולחן ערוך הלכות שבת, מחולק לשבתות השנה, לחודש, לג' חדשים, לכל ימי השנה
שבת דף 2 PAGE 2
354 גליונות חדשים שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת היומי מחולק לשנ"ד ימות השנה עמוד אחד ליום
שבת דף 3 PAGE 3 קרוב ל3000 קליקס
שבת דף 4 PAGE 4 באמצע העבודה Under Construction

HOME        ראשי

כל הלכות שבת היומי 354 גליונות בקובץ אחד

 

      אין ישראל נגאלין אלא בזכות השבת (ויק"ר ג' א).o     אלמלא שמרו ישראל "שבת" ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון (שבת קי"ח).o     שקולה שבת כל התורה כולה, והשומר שבת כאילו שמר כל התורה (זוה"ק ח"ב מ"ז קנ"א, תיקונים (יח ע"ב)).

o     המענגים את השבת הקדוש ברוך הוא נותן להם משאלותם (תיקוני זוהר נ' י"ח, ל"ג:).

o     בשבת מתברכין כל ו' ימי השבוע (זוהר הקדוש ח"ב ס"ג:).

o     כל ימי השבוע מקבלים שפע מן יום השבת (זוה"ק ח"א ע"ה:).

o     אם ישראל הוו מקיימין שבת אחת כהלכתה (נ"א שתי שבתות כהלכתן), מיד הוו נגאלין (תיקוני זהר דף נ"ז ע"א).

o     רבי יהושע דסכנים בשם רבי לוי כל שהוא מתענג בשבת, שואל, והקב"ה נותן לו משאלותיו (פסיקתא רבתי פרשה כג ).

o     עשירים שבשאר ארצות במה הן זוכין בשביל שמכבדין את השבת (תלמוד בבלי מסכת שבת דף קי"ט ע"א)

o     מאן דמחלל שבת אינו משומר מהקדוש ברוך הוא (תיקוני זוהר בהקדמה י"ב).

o     השכינה שומרת לשומרי שבת ויום טוב (זוה"ק חלק ג' דף קע"ט).

o       העובר אחת משאר עבירות שבתורה נקרא רשעי ישראל, אבל המחלל את השבת דינו כעכ"ם לכל דבריו (רמב"ם הלכות שבת פרק ל').

נרות שבת

על ידי הנרות אנו יודעים ומכירין כבוד שבת

בספר קרבן שבת (פרק י') כתב (בשם תולעת יעקב), שהנרות המאירים בשבת הם סימן לנשמות יתירות שניתוספו בשבת כו', ועל ידי כן אנו יודעים ומכירין כבוד שבת שהוא מכובד ומקודש יותר משאר הימים.

הברכה שבירך הקדוש ברוך הוא את השבת היא האורה (נרות שבת), שהיא שלום הבית

זה לשון ספר חסידים (סימן תתשמ"ז): הברכה שבירך הקדוש ברוך הוא השבת היא אורה, שהיא שלום הבית, עכ"ל.

בואו ונצא לקראת שבת המלכה

 שבת שקילא לכל אורייתא מאן דאעבר עליה כאלו חזר עלמא לתוהו ובהו

וכן אם פרץ איזה גדר מגדרי רבותינו אפשר שיטמאוהו שהגדרים שגדרו רבותינו ז"ל הם כדי שלא לתת מקום לחיצונישיכנס פנימה לקדש ואם יפרוץ גדר ישכנו נחש שעל ידי הפרצה שפרץ נתן לו מקום שיכנס. וכן פי' בתיקונים (יח ע"ב)שהים הוא התורה וחול לים פי' שהוא כמו השלשלת לכלב והמתיר השלשלת גורם לכלב שינשכנו והוא רמז לגדריםשגדרו רבותינו ז"ל. זה לשונו שם, ושמרו בני ישראל את השבת דא בת יחידה דאיהי שמירהלישראל בכל שבת ושבת ומאן דמחלל לה לאו איהו נטיר מקודשא בריך הוא, ולאעוד אלא דאתמר בה מחלליה מות יומת, מאן דאעיל ברשות דילה שפחה חללהזונה, דרשות דילה איהו תחום שבת כגוונא דתחום וגבול דימא, דאתמר (ירמיה ה, כג)שמתי חול גבול לים, ומאי ניהו (הושע ב, א) והיה מספר בני ישראל כחול הים, ולית ים אלא אורייתא, מאן דאעבר עליהכאילו חזר עלמא לתוהו ובהו, ושבת שקילא לכל אורייתא מאן דאעבר עליה כאלו חזר עלמאלתוהו ובהו, ובגין דא קרא סמיך ליה (בראשית א, ב) והארץ היתה תוהו ובהו, דאיהו חול לים כחוליא דשלשלאלכלבא מאן דאפיק לה משלש לאיה גרים כמה נישוכין דיסורין דנשיך ליה ובגיניה אמר דוד (תהלים כב, כ) הצילה מחרבנפשי מיד כלב יחידתי, ודא סמא"ל דאיהו תפיס בקולר שלשלא בשב' איהו תפיס בקולר, עד כאן לשונו. הרי בפירוששתחום שבת וחול לים שניהם ענין אחד להרחיק סמא"ל ולהרחיק מהקדושה ופורץ הגדר גורם לסמא"ל שישכנו. (ספרראשית חכמה – שער הקדושה – פרק שבעה עשר).

במסכת שבת דף קיט ע"א, וזה לשונו: עבידנא יומא טבא לרבנן אמר רבא תיתי לי דכי אתא צורבא מרבנן לקמאי לדינא לא מזיגנא רישי אבי סדיא כמה דלא מהפיכנא בזכותיה אמר מר בר רב אשי פסילנא ליה לצורבא מרבנן לדינא מאי טעמא דחביב עלי כגופאי ואין אדם רואה חובה לעצמו רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה רבה בר רב הונא איקלע לבי רבה בר רב נחמן קריבו ליה תלת סאוי טחיי אמר להו מי הוה ידעיתון דאתינא אמרו ליה מי עדיפת לן מינה.

בספר פרי צדיק פרשת ויגש – אות ו', וזה לשונו: ושבת מעין עולם הבא אחד מס' לעולם הבא כמו שאמרו (ברכות נז ע"ב), והיינו שמרגישין בו טעם מעין עולם הבא שהוא יום שכולו שבת. וזהו שאמרו בזוהר הקדוש (ח"ב פח ב) בשבתא יהבין ליה לבר נש נשמתא אחרא נשמתא עלאה נשמתא דכל שלימו בה כדוגמא דעלמא דאתי ובגין כך אקרי שבת. והיינו שזוכין לטעום בו מעין עולם הבא שהוא יום שכולו שבת ועל כן נקרא הנשמה יתירה שבת. והנה איתא (שבת קיט.) ר' חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה. ובב"ק (לב ע"ב) הגירסא לקראת כלה מלכתא ר' ינאי כו', ואמר בואי כלה בואי כלה. והנה לשון בואו משמע שקרא לתלמידיו שיבאו אצלו ויצאו יחד ולפי זה יש להבין למה לא יצא אליהם. וכבר אמרנו שפירוש ונצא, היינו לצאת מעניני הגוף ועניני עולם הזה והוא ענין התפשטות הגשמיות שזכרו בספרים הקדושים. וזה הכנה לקבל קדושת שבת דאיתא (זח"ב ר"ה סע"א) האי יומא יומא דנשמתין איהו ולאו יומא ד

בספר ליקוטי הלכות – הלכות שבת הלכה ג', וזה לשונו: כִּי וַשְׁתִּי בִּטְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וְקָמָה אֶסְתֵּר בִּמְקוֹמָהּ שֶׁשָּׁמְרָה אֶת הַשַּׁבָּת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל פָּסוּק וְאֶת שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ שֶׁמָּנְתָה בָּהֶן אֶת יְמֵי הַשַּׁבָּת. כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּח אֶת הַשַּׁבָּת וְה' יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו סִבֵּב סִבּוֹת. וּמִנֵּהּ וּבֵהּ אַבָּא לֵיזִיל בֵּהּ נַרְגָּא שֶׁהָמָן הָרָשָׁע בְּעַצְמוֹ יָעַץ לַהֲרֹג אֶת וַשְׁתִּי שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת וְעַל – יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ שֶׁמָּלְכָה תַּחְתֶּיהָ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שַׁבָּת מַלְכְּתָא וְעַל – יְדֵי זֶה הִכְנִיעָה אֶת הָמָן שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ פְּגַם ל"ט מְלָאכוֹת וְכַנַּ"ל.

בספר שם משמואל פרשת בא – שנת תרע"ו, וזה לשונו: ויש לומר דשבת איתא בתיקונים נוטריקון ש' בת היינו שמעי בת, וזוכין ישראל לבחי' שמיעה מלפנים ולא מאחריך, ועל כן אפי' עם הארץ אימת שבת עליו, אף שהוא לא ידע ואינו מבין השבת עצמו משמיעו, וקול דודי דופק על מיתרי לבב ישראל, וזהו שאמרו ז"ל בש"ס שבת (קי"ט.) בואו ונצא לקראת שבת המלכה, ולשון זה מורה שהשבת באה מעצמה אלא שיוצאין לקראתה.

 

שערים של הספרים על השבת

קול קורא'ס על השבת

אין הנחש ממית, אלא החטא ממית

העונש הגדול שמקבלים אם לא מוכיחים הוא ששולחים לנו מן השמים את הטאליבאן, ראה את הרמז כיבכל אות עשירי מלמטה למעלה תמצא השם של טאליבאן: כמו שכתוב רבינו בחיי במדבר (פרק כא פסוק ט'):  וצוה הקב"ה למשה לעשות דמות שרף הממית אותם ואז יתרפאו, להודיע כי אין הנחש ממית אלא החטא, וכמו שאמרו אין ערוד ממית אלא החטא.

ובספר אור תורה – אות נח: וז"ל: והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול כו' (יחזקאל א, ד). ונקרא ענ"ן שהוא כלל הסטרא אחרא, שהם ב' נונין א' נון כפופה ונון פשוטה לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון (ישעיה כז, א), נ' דנח"ש ודשט"ן ונשאר בהם ב' שיני"ן, והם כמנין שק"ר וחט"א כמו שאמרו (שמות רבא ג, טז ועין ברכות לג, א), אין הנחש ממית, אלא החטא ממית. והם ב' בחינות של הסטרא אחרא דכורא ונוקבא דיליה, שנוקבא היא הנחש המפתה לאדם והיא עקומה, שתחלה מראה לו טוב, כי נפת תטפנה כו', ואחריתה מרה כלענה כו' (משלי ה, ג ד), עכ"ל.

ספר ויקרא (פרק יט פסוק יז):

לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא.

האם ידעת? שהרבנים אשמים על כל חילולי שבת שחיללת כל ימי חייך מפני שלא אמרו לכם ולא למדו אתכם גודל מעלת קדושת השבת וגודל עונשה של המחלליה שהוא במות יומת ומה שהנשמה של המלל שבת תסבול בעולם הבא?

האם ידעת? שהרבנים אשמים על כל צרות ישראל כי אם אינם שומרים את השבת אינם אינם משומרים מהקדוש ברוך הוא (תיקוני זוהר בהקדמה י"ב).

האם ידעת? שהרבנים שהם צועקים משיח משיח הם שקרנים גדולים, כי החפץ חיים לא צעק משיח, רק צעק שבת שבת, ולמה? כי חז"ל אמרו: אין ישראל נגאלין אלא בזכות ה"שבת" (ויק"ר ג' א).

האם ידעת? שכל הצרות שהערביים עושים לנו זה אשמת הרבנים שלא למדו אותנו השכר והעונש על שמירת שבת, כי חז"ל אמרו לנו: אלמלא שמרו ישראל "שבת" ראשונה לא שלטה בהן אומה ולשון (שבת קי"ח).

בס"ד

הבית המקדש נחרב בשבת על שלא שמרו בני ישראל את השבת

בספר יערות דבש – חלק ראשון – דרוש יג (המשך): … וכשאתם עוסקים בתורה, יהיה עסקיכם לשם שמים לא לפלפול ויוהרא, רק ללמוד לשמור ולעשות, כל איש ישראל אשר איננו בקי בהלכות שבת מרישא לסיפא, לא יכונה אצלי בכלל איש השלם, אוי ווי, איך מצפים ומייחלים לגאולה, ואלמלי שמרו ישראל שתי שבתות היו נגאלים [שבת קי"ח ע"ב], והגאולה תלויה בשמירת שבת, ואנחנו בעו"ה עוברים בחסרון ידיעה על רוב איסורי דאורייתא ודרבנן, ההולך בדרך ורוח נושבת ורוקק ברוח ורוח נושאת הרוק, עובר משום זורה, כדומה כהנה וכהנה איסורים רבים, וסיפר לי אחד מתלמידי, שהיה בעלזס, והיו יושבים בשבת במסיבה וחם להם, ולקחו החלונות מתוך ציר שלהם והסירו משם, ותלמידי מחה וצחקו עליו, והוא איסור גמור איסור בנין וסתירה, ולכך חובה ללמוד הלכות שבת ויום טוב, ושמירת שבת מקרבת הגאולה:

ואמרו במדרש, כפויי טובה בניי, אני אמרתי למענכם שלחתי בבלה, ואתם אמרתם קרא עלי מועד לשבור בחורי, והוא תמוה. אבל יובן במה שכבר מקדם בדרוש חנוכת בית הכנסת אמרתי קושיא זו להריטב"א ז"ל [יומא נ"ד ע"ב] במה שנכנסו גוים לקדש הקדשים ומצאו כרובים מעורים זה בזה וכו', דהא בזמן שאין עושים רצונו של מקום, אין פניהם איש אל אחיו, וכבר תרצתי אז, אבל כעת יובן בדרך אחרת:

כי ידוע מ"ש במדרש [עיין בזוהר ח"ב קע"ט] לעולם לא זזה שכינה מישראל בשבתות וימים טובים, אפילו בשבת של חול, ובהך אפילו בשבת של חול רבו בו פירושים, ואין דבר יוצא מידי פשוטו, כי כל מועדים נקראים שבת כנודע, וכוונת המדרש אפילו יום טוב שני של גליות שהוא באמת חול דבקיאי אנן בקביעא דירחא ואמרו [ביצה ו' ע"ב] לגבי מת כחול שווינהו רבנן, ומ"מ לא זזה שכינה, ומבואר בירושלמי דתענית [פ"ד ה"ה] בחורבן בית ראשון היה חורבן הבית באחד באב, כי בט' תמוז הובקעה העיר, וכ"א יום מקל שקד הוא א' באב, וידוע בגמרא דעירובין [דף י"א ע"ב] כי ט' אב היה ביום א', א"כ ראש חדש אב היה בשבת, והיתה אז השכינה שורה בנו, ושפיר מצאו פניהם איש אל אחיו וא"ש:

אך הטעם באמת למה סיבב הקב"ה שיחרב בשבת, ולא היתה מגינה שבת לבל יחרב בה, הטעם שהוא לטובת ישראל, כי למענכם שלחתי בבלה, כי השכינה הולכת עם ישראל להגן בעדם כאם המרחפת על הבנים, ולולי כן ח"ו כבר גוענו ואבדנו, ולכך מבואר בזוהר [ח"א דף קמ"ט.] שנגלה המרכבה ליחזקאל לנחם לישראל, כי חשבו שאין השכינה אתם בגולה, וא"כ ח"ו אבדה תקותינו, ויחזקאל נחמם שראה המרכבה בנהר כבר, ולאות כי השכינה עמהם, לכך לולא שהשכינה היתה בלאו הכי שורה בישראל בעת החורבן ביום שבת קדש, היה קשה לשכינה לדבק בישראל אחר סלוקה למעלה ברום גבוה, אבל הואיל בלאו הכי שבת היתה למטה שורה עליהם, וכשנחרב הבית לא זזה מאתם, כאם אשר בניה תנחם, והלכה בגולה אתם, ואם בגולה צריכה להיות השכינה אתנו לבל יכלו אותנו הצרים, מכ"ש ביום חרון אף ה' ביום זעם ביום החורבן, לולי שהשכינה היתה אז שורה בישראל עבור קדושת שבת, כבר פגעו בישראל לבלי יהיה ח"ו שריד באהלי יעקב, וזהו סיבת החורבן בשבת:

ובזה יובנו דברי המדרש, כי כבר נודע כי שבת אלה מועדי ה' וכו', ולכך כנסת ישראל מתרעמת, קרא עלי מועד לשבור בחורי, והיינו כי בשבת קדש נחרב הבית, ולמה לא הגנה זכות שבת, והקב"ה משיב, כפויי טובה אתם, זהו לטובתכם, אני אמרתי למענכם שלחתי בבלה, והיה לכם לדעת כי מזה הטעם נחרב בשבת, וזוהיא תקנתכם וא"ש:

ראו כמה יש לנו לכבד השבת, כי זוהיא שמגינה בעדינו ושכינה אז לנגדנו, ובאור אלהים חיים אנו הולכים, לכן צריך שמירה ביותר ביום השבת בכל דברים כעומד לפני שכינה, ומי לא יירא ולא יחת, ובכל מקום יש קדושת המקדש, כנזכר באיוב, לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו, ודרשו במדרש [ילק"ש רמז תתקכ"א] אין ויתר אלא קפיצה, בני אהרן ועוזיהו נכנסו להקטיר מתו ונצטרעו, טיטוס נכנס בשלום ויצא בשלום, והמכוון בזה כי רבים מייחסים שלימות למקום, כמו עוד היום אומות אומרים סגולת המקום להשמיע תפלה שם, כמו שסגולת המקום להצמיח פרי זה, משא"כ מקום אחר, כן סגולת מקום זה להשמיע תפלה ולעבוד עבודה יותר משאר מקומות:

אמנם האמת אף כי מעלת מקום הכנה לכך, העיקר במעשה האדם לקשור שם השריית שכינה, ואמרו חז"ל [תענית כ"א ע"ב] לא המקום מכבד האדם, כל זמן שהשכינה היתה בהר נאמר צאן ובקר אל ירעו, ואח"כ הותרו, וכן מורה קדושת המקדש, כל זמן שהשכינה שם כשהיו נכנסים נדב ואביהו ועוזיהו היו נזוקים, ובהסתלקות השכינה, טיטוס ושאר צוררים נכנסים ויוצאים, כי סר צל השכינה משם, לבל יהיה אור שכינה זורח ומבהיק, וזהו כוונת המדרש, ויתר אין ויתר אלא קפיצה, פירוש שהלב קופץ ממקומו, כי מתחלה הלב חשב שהכל תלוי בקדושת ומעלת המקום, אבל כעת הלב קופץ מזה, דהיינו מן המקום, כי אין עיקר תלוי במקום, כי אין מקום מכבד כנ"ל, והראיה כי נדב ואביהו ועוזיהו נענשו בכניסתם, וטיטוס יצא בשלום, שמע מינה דאין מעלה במקום גרידא כי אם הכל בעשיה לשמה לקשר שכינה, וזהו ויתר ממקומו, כי הלב שחושב לתואר מעלה למקום, קפץ וראה ששקר חשב, ולכן בכל מקום שמשמרים שבת כראוי, יש קדושת מקדש ושריית שכינה, ולכן מאוד יש ליזהר בשבת בעסקיו ודבריו וענינו, כעומד לפני ה' ועיני ה' תמיד בו:

הנה טעם ופירוש על ששחקו גוים [איכה א', ז] ופרש ידו על כל מחמדיה. הענין הוא כך, כי כבר נודע כי לפי המזל ח"ו יש לנו כליון, כי המזל מורה שאברהם אינו מוליד, רק אנו למעלה מהמזל, והנה כל מעשי עכו"ם בטלמסאות הוא כך, שעושים צורת זכר ונקבה בדבוק, והוא מורה על חמה ולבנה, ומקטרים ומנסכים, והוא לשיטתם לחכמת הקסם להוריד שפע, כי יושבים תחת המזל, הנה המה היו תמיד יודעים כי אין לנו עסק עם מזלות, כי אין מזל לישראל, ולכך חשבו אף כי לפי מערכות השמים רעה נגד פנינו, מ"מ אנו למעלה מזה, ובבואם לקדש הקדשים ומצאו כרובים מעורים, שהוא זכר ונקבה בדיבוק, חשבוהו למיני טלמסאות והוא לחמה ולבנה, וא"כ ראו שישראל ג"כ צריכים לכך, חשבו שהם ג"כ תחת המזל, וע"פ חכמת כוכבים רעה נגד פניהם ח"ו, א"כ שחקו ויאמרו זה היום שקוינו בלענוהו, כי משמים נלחמו בעדם כוכבים ממסילותם:

וזהו ג"כ שעמון ומואב שמחו בזה, כי עיקר עוונם היה בשכירת בלעם ובלק וקסמים בידם, כי בן נח מצווה על כישוף, וזה היה ענין בלעם, כי מה בכך שידע רגע אשר יכעס ה', וכי בשביל כך ח"ו יהיה השם בעת אפו עושה דבר נגד הדין וישמע בקול מתועב כזה, וכי בן אדם הוא ח"ו לקבל בעת כעס לשון הרע, ויקטול בלי חקור הדין היטב, הלא הוא שופט צדק ודיין אמת צדיק וישר תמים פעלו, אבל כל עסקיו לקסום קסם, כדכתיב [במדבר כ"ב, ז] וקסמים בידם, רק אין הקסמים מצליחים, רק ברגע כשה' כועס אז נוטלים סטרא אחרא שפע, ואז יש לסטרא אחרא יותר כח בקסמים, ואז מצליחים ביותר, וזו היתה מעלת בלעם, כי בלק היה יותר בקי בחכמת הקסם לעשות טלמסאות בקטורת ועבודות כנ"ל, רק כל חכמת בלעם היתה לכוון השעה והעת אשר זועם ה', ואז הקסם מצליח והכל היה בכישוף, ולכך ריחק ה' אותם הואיל והלכו בקסם, ובן נח מצווה על כך, ודור הפלגה שנענשו, היה הכל הואיל שהלכו אחר קסם:

ולכך כאשר ראו כרובים, חשבו שהוא ג"כ ממין הקסם, וא"כ מה חטאו בקסם, הלא ישראל ג"כ עושים כך, ולכך אמר [איכה א'. י] עמים אשר לא יבואו בקהל לך פרשו ידם על מחמדיה – כרובים לסובב בשקר כהנ"ל, ובזה שלמדו, הואיל ועושים טלמסאות חשבו כי אין ח"ו שריד לישראל, כי מזלות נלחמו נגד ישראל, והכרובים היו צפונים וטמונים בתוך קדש הקדשים, והגוים הוציאום: וזהו מאמר אסף [תהלים פ"ג, ה] על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך, היינו כרובים, שהיו צפונים בהסתר מקום סתר, ישיתו עצה עליהם, ויאמרו הנה ככל המון גוים בית ישראל, עובדים לצבא השמים, וא"כ כלה ונחרצה משפטם כי המזל למולם, לכך אמר [שם פסוק ה'] לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, כי כל עבודתם למזל כמונו, והמזל לוחם נגדם וא"ש:

אבל יש עוד פירוש בזה. ונקדים להבין במה דדרשו [חגיגה ה ע"ב] על פסוק [ירמי' י"ג, יז] ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי, מהו במסתרים, מקום יש לקב"ה ושמו מסתרים, ומי איכא בכיה קמיה קב"ה, והאמר רב פפא אין עצבות לפני קב"ה, דכתיב עוז וחדוה במקומו, ומשני כאן בבתי גואי, כאן בבתי בראי, ופריך בבתי בראי לאו הכתיב ויקרא ה' צבאות לבכי וכו', שאני בית המקדש דאפילו מלאכי שרת מר יבכיון עכ"ל. יש להבין, דהא קרא מדבר בנביא שמזהיר העם, ואמר שאם לא ישמעו לו יבכה נפשו במסתרים, ומה ענין זה להקב"ה, ועוד מה שאל מהו מסתרים, מה קושיא, מקום סתר שמה לבל יכירו ברואיו בעצבונו, וגם יש להבין החילוק בין בתי גואי לבראי, ומה הם, ועוד הא כבר אמר שבמקום הנקרא מסתרים בוכה, וכאן אמר בכל בתי גואי, והא אמר רק במסתרים בוכה, ומה ענין קושיא זו לר"פ, הא מקרא מלא עוז וחדוה במקומו, ויתר דברי תימא מבוארים בעצמם, ואין צריכים לשאלה כלל:

אבל יובן, דיש להבין במה דקאמר הנביא אם לא תשמעו במסתרים תבכה נפשי, כי לא בכה אלא פומבי, הלא אמר [ירמי' ח', כג] מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה וכו' ומי יתנני במדבר מלון אורחים. והענין הוא כך, כי להסיר הצער הגדול, אחד הוא, מי שאין דעתו שלימה לא ירגיש בצער, ולכך אנחנו בעו"ה איננו מרגישים כ"כ חורבן בית המקדש לחסרון דעתינו, ואין שוטה מרגיש, יוסיף דעת יוסיף מכאוב, ואילו אנחנו היינו משיגים העדר שלמותינו ואובדן תפארתינו בחורבן בית המקדש, לא היה ערב לנו לאכול ולשתות, כי אם להתפלש בעפר, גם בכיה יש נייחא במקצת לעצבים, ולכך צוותה התורה ליפת תואר [דברים כ"א. יג] ובכתה אביה ואמה, וכתב הרמב"ן [ד"ה וטעם האבילות] כי יש לעצבים נייחא בבכי:

והוא כי ד' מדות באדם כידוע, הם בנוים על ד' יסודות, ואם יש לא' מותרות תקלקל הגוף אם לא ידחנו, ומותרות לבנה שהיא יסוד מים, בפה ברוק, ומותרות ירוקה שהיא רוח, באוזן בצואת אוזן הוא, ומותרות אדומה שהיא אש, בחוטם, ולפעמים כאשר תגבר הרבה יזוב דם מנחיריו, ומרה שחורה שהיא יסוד עפר, היא המולדת בטבע עצבון, וכאשר תגבר יצא אדם ח"ו מדעתו, והרופאים קראו מעלאנקאל"י, ומותרות ילך בעינים, ולכך לאחר הבכי אשר מותרות מרה שחורה נדחות, יש לעצבון נייחא, כי מרה שחורה דוחה המותרות, ותקנה גדולה היא לצער ועצבון, לרחוק נדוד מן המקום שקרה לו העצב, וכאשר לא יהיה נגד עיניו, לא יגדל כאבו ועצבו כ"כ, וכבר ידוע כי יותר שמתגבר יסוד מים בראש, יותר הוא סכל טיפש, ואפילו בהמות שראשם מים, שוטים ומשתגעים כנודע:

ולכך הנביא לרוב צערו עלי ישראל, אמר מי יתן ראשי מים, היינו שיהיה בלי דעת להרגיש השבר, ותקנה שניה, עיני מקור נוזלים לבכות תמיד, תקון שלישי, מי יתנני במדבר מלון אורחים, להרחיק נדוד ממקום מקדש וארץ ישראל, אולי ישכח כמה שברו וצערו, אבל כבר אמרו [מדרש איכה פ"ד, יד] חורבן בית המקדש היה טוב לישראל, ששפך חמתו על עצים ואבנים ונמחלו ע"י כך עונות ישראל, כדדרשינן תם עונך בת ציון, אבל עיקר היגון על הגלות המרה הזה:

ואמרינן במדרש [איכ"ר ה'-יז] על זה היה דוה לבנו וכו' על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו, האשה שפירשה מבעלה איזה ימים, נאמר [ויקרא ט"ו, לג] הדוה בנדתה, אנו שפורשים זה כמה שנים על אחת כמה וכמה, יש להבין ק"ו, בעו"ה הכל יודעים זה וגזירה שוה לכל נפש לשלול שלימות חיינו בגלות הארוכה, ולא נשאר בנו שום תואר, והנביא המשילנו [יחזקאל ל"ז, ג] התחיינה העצמות היבשות. אבל באמת באנו ליישב פשוטו של מקרא, דלמה אמר בשביל כך דוה לבנו בשביל ששועלים הולכים בבית, ולא טעם אחר שבעו"ה עם ה' להרג ולביזה ועת צרה היא ליעקב מיום ליום, אבל להבין, אם נדה נקראת דוה היותה מופרשת מבעלה, הלא זבה יותר מופרשת דצריכה שבעה נקיים. אבל כבר אמרו חכמי מדינות, אם המלך יגרש אחד מחצרו לא יגרשו תיכף לעולמים, כי אז יצר לו וימות, רק יגרשהו לזמן, וא"כ לא תמוש תקותו, שהוא בעומד וחוזר, ולאט לאט מורגל בגרושיו, ואם אח"כ יתוודע לו שהוא מובדל לזמן מרובה, כבר מורגל טבעו, והנה זבה ברואה פעם אחת, שומרת יום כנגד יום, ואין דוה כל כך, כי מצפה מחר תהיה טהורה לבעלה, וכשרואה למחר, עדיין מצפה למחר לא תראה ותהיה טהורה, ואם תראה ביום ג', כבר מורגלת לישב בדד מבעלה, ולכך אין כאן דוה, משא"כ נדה, תיכף ברואה טפה כחרדל צריכה לישב ז' ימים מובדלת מבעלה, היא דוה ומצטערת, שתיכף יודעת שהיא מובדלת:

וזה הטעם שהסתיר ה' קץ הגלות המר הזה, דאילו היה נודע, א"כ היו ישראל באותו זמן דווים מאוד שיהיו זמן רב בגלות, ולא יוכלו לסבול הצער, אבל כיון שהוא נסתר, חושבים כל עת צרה בעו"ה שהוא עקבתא דמשיחא, ובזמן ר' עקיבא שהיה מעט אחר החורבן, קוה על משיח וטעה בבן כוזיבא, ובזוהר מבואר דלכך היו בבבל נביאים, כי השכינה לא זזה בחורבן בית ראשון מן הבית הואיל והיה הגלות על זמן מועט, משא"כ בחורבן שני שהוא לזמן רב, נסתלקה השכינה מכל וכל:

והנה הליכת שועלים בבית מורה שנסתלקה השכינה, כי בעוד שהשכינה שם, מגור להיות לילך שם כנודע, ולפי"ז מהליכת שועלים הוא אות שנסתלקה שכינה וזו אות בעו"ה על אריכות הקץ. וזה שאמר הפסוק, על זה דוה לבנו שועלים הלכו בו, דמורה על אריכות הגלות, לכך דוה לבנו. וזה שאמר ר"ג, אשה שפרשה מבעלה נקראת דוה בנדתה, ולמה לא זבה, וצ"ל דלזבה יש תוחלת ותקוה מיום ליום ואינה דוה כנ"ל, אף זו, אילו לא הלכו שועלים לא היה דוה לבנו, משא"כ עכשיו כנ"ל, וזה [איכה א', ח] חטא חטאה ירושלים על כן לנדה היתה וא"ש. והנה לפמ"ש, הטעם שנסתר הקץ לבל יכאב לב העם, וא"כ המבין יבין סתירת הקץ היותו לזמן מרובה וארוך, וז"ש הנביא במסתרים, שהקץ הוא נסתר, זהו ראיה שיהיה ארוך, וע"ז תבכה נפשי:

אמנם יש עוד טעם על סתירת הקץ, ופירוש על מה שאמרו נסנהדרין צ"ט.. מאי יום נקם בלבי, אר"י ללבי גיליתי לאבריי לא גיליתי, ופירש"י שלא הוצאתי דבר מפי שהיו אבריו יכולים לשמוע, אבל בלבי היה טמון הדבר.] לבי לפומי לא גליא, ללבי גליתי לפומי לא גליתי, והוא דאילו ישראל עושין תשובה נגאלין מיד, ובאמת הקב"ה יודע כי יעברו ימים רבים ולא ישובו, אמנם כבר נודע [נדה טז ע"ב] כי צדיק ורשע לא קאמר, דהבחירה ביד איש, והקשו תוספות [ד"ה הכל] האיך אמר חזקיה חזאי דנפקי מנאי בנין דלא מעלי, והתירוץ הוא דכביכול מפיו אינו יוצא שיהיה זה צדיק או רשע, דא"כ הוי גזרה ואבדה הבחירה, אבל במחשבתו חקוק וגלוי, אם יכשר או יפסל, כי הלא יודע עתידות, והחכמים ברוח הקדש משיגים מחשבת הבורא ב"ה, ולכך על תרגום בראשית מפרש במחשבתה, ובחד תרגום בסוכלתנא, כי החכמה היא המחשבה, וחכמים משיגים מחשבת ה' והוא רוח הקדש באמת ומדרגת נשמתם, ולכך חכם עדיף מנביא [ב"ב י"ב.], כי החכם מדבק נשמתו במחשבת ה' ומשיג יותר ממה שהנביא שומע מה שה' מוציא מפיו כביכול, ואפילו בשר ודם יש דברים בלבו מה שאינו מוציא מפיו, ומכ"ש בקב"ה, ולכך החכם שמשיג במחשבתו הבורא, יותר גדול מנביא שהוא מלשון ניב שפתים, ולכך דניאל עדיף מינייהו, דאינהו נביאים, והוא ברוח הקדש משיג יותר בחינת חכם, ולכך חזקיה השיג במחשבת רוח הקדש:

והנה הקב"ה אם יאמר הקץ לזמן מוגבל, א"כ מורה שהדורות לפנים לא היו זכאין, וצדיק ורשע לא קאמר, לכך אי אפשר לומר הקץ, אבל אנשים שחכמתם משיגה במחשבת אלהים, המה יודעים זמנו, וזהו לבי לפומי לא גלאי, דצדיק ורשע לא קאמר, אבל לבי מקום מחשבה גלוי גלאי זמן הקץ כנ"ל, ולכך דניאל עדיף מינייהו שהשיג במחשבה, ולכך השיג הקץ כנודע:

ובזה יובן דברי הגמרא דקאמרינן דנביא אמר במסתרים תבכה נפשי, היינו על קץ שהוא מסתרים, וע"ז קשה הא אדרבא זה לטובת ישראל, ולכך נסתר הקץ דכל יומא זמנא הוא אם ישובו והיה עת גאולה, וליכא למימר דידע שלא ישובו ויאריך הגלות מאד, הלא זה אי אפשר, דהא צדיק ורשע לא קאמר, וע"ז משני, דנביא השיג בחכמתו ברוח הקדש מחשבת המקום, ובעו"ה לא ישובו מיד ויאריך הקץ ולכך בכה, וזה שאמר מקום יש לקב"ה ושמו מסתרים, והיינו מקום מחשבת אל שהוא כנוי ללב, וכן בכנוי מסתרים שהוא תכלית הסתר, וע"ז הקשה הגמרא, איך אפשר לנביא שיהיה מלא בכי ועצבון להשיג מסתרי אל, והלא צריך שמחה גדולה, כאמרם [שבת ל ע"ב] אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, כי אז יתדבק שכלו בשכל הפועל מעלה מעלה, עד הדבקו בשכל נבדל, וזהו מאמר רב פפא אין עצבות לפני מקום, אין הכוונה על הקב"ה שהוא נבדל מכל תוארי גשם, רק העומדים לפניו לשמשו ולהשיג שפע אצילותו אין בהם עצבות, כי אי אפשר להשיג ברוח הקדש מבלי שמחה, וזהו עוז וחדוה במקומו, הרצון להשיג מקומו של עולם צריך עוז וחדוה, לכך אמר לפני קב"ה דייקא, וא"כ קשה האיך השיג ירמיה במסתרים בעצבון ובכי:

אך תדע דהמפרשים הרגישו במה שאמרו, אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה, דכתיב [תהלים ל"ד, יט] קרוב ה' לנשברי לב, ושכינתו בכלים שבורים, עד שאמרו [שבת י"ב ע"ב] השכינה למעלה מראשותיו של חולה, והיש עצבון גדול מזה, אמנם הישוב, כי להדבק בשכינה צריך מעלות מעלות, כמ"ש הרמב"ם [יסוה"ת פ"ז, ה"א] ראשון להדבק בשכלים הנבדלים, הם המלאכים השומרים משמרת ה', ואח"כ לעלות אל אור פני אלהים חיים, וכל זמן שלא הגיע להדבק בשכינה אז צריך שמחה, כי המלאכים הם מיימינים ומשמאלים, המשמאילים הן מרא דיללא אשר סטרא אחרא מצדם ולילית מקרבם, אבל סטרא דקדושה הכל בשמחה והכל ששים ושמחים לעשות רצון קונם, ולכך אם אינו בשמחה אינו מתדבק במלאכים הטובים, וח"ו מתדבק בסטרא דלילית אשר כולם עצבים ויגונים, ולכך העצבות בגדר מרה שחורה שהוא יסוד עפר, ולא יתדבק עפר לילך מעלה, אבל שמחה בגדר מרה אדומה שהוא יסוד אש, אשר טבעו לעלות מעלה ולהתדבק בשורשו, אבל אם כבר הגיע שעבר מדרגת המלאכים ונכנס לקדש פנימה להתדבק בשפעת ה', שם אין צריך שמחה, דאדרבה הקב"ה קרוב לנשברי לב, ויפן לקול יגונו לנחמו וליתן עליו מהודו:

וזה הכוונה שאמרו חז"ל [שבת ל ע"ב] קודם דנפתח בגרסא – שהוא להתדבק בה' – צריך מילין דבדיחותא לשמח, כדי לבל יתן מקום לסטרא אחרא ח"ו לחול, אבל אחר דפתח וה' למולו, כי אין לה' אלא ד' אמות של הלכה בעולמו, אז צריך להיות שפתותיו נוטפות מור:

וזה שאמר בבתי בראי, היינו מחיצות מלאכים, אין עצבות אלא עוז וחדוה במקומו, אבל במסתרים, דהיינו הנביא שכבר הגיע להדבק בה' ומחשבתו שהוא סתרי אל ונקרא סתרים והוא בתי גואי, לא יפסיד השגתו בשביל עצבונו, וקרוב לנשברי לב, ופריך הגמרא הא בתי בראי איך תאמר כי עצבות הן מצד סטרא אחרא, הכתיב ויקרא ה' לבכי, והאיך קס"ד שיתן כח לסטרא ההוא, ומשני שאני חורבן בית המקדש דאז גבר כח הדין וסטרא אחרא היה לו אחיזה גדולה, וידם היתה רמה עד שגברה מדת עצבות בכל פמליא, עד שאפילו מלאכי שלום כת מיימינים בכו ועצבו, אבל זולת זה, אין עצב בסטרא דקדושה כנ"ל, וא"ש הכל:

ומזה למדו במ"ש [פסחים קיט.] דהקב"ה חותר חתירה מתחת כסא כבוד לבעלי תשובה, והטעם כי הבעל תשובה צריך עצבון על עונותיו וחטאיו, וא"כ אי אפשר לעבור דרך הישר מקום מלאכים כי יגבר כח מקטריגים כנ"ל, לכך הקב"ה חותר חתירה לקבלו בעצמו, והוא קרוב לנשברי לב, ויש לו דרך מיוחד מקום שאין צדיקים גמורים עומדים, כי הם עולים דרך הישר מעלה מעלה כנ"ל:

אמנם בעו"ה עכשיו נהפך הוא, כי אין איש דואג על חטאיו, רק יתעצב על העדר קנינו ורכושו וכבוד המדומה וכדומה ענייני הבל מגביר כח הסטרא אחרא, לא כן חלק עם ה' אשר בחר לנחלה האוהבים ה' בכל לב, היש שמחה גדולה כאשר יזכור בה' אשר בחר בנו מכל עם וקרבנו לתורתו, וכתינוק ההולך לבית הספר שיש לו צער, אבל הגדולים יצחקו עליו דטבא ליה עבדו, וכן אנחנו מה שאנו חושבים ליסורים, מלאכים וצדיקים גדולים יצחקו עלינו והדין אתם. וכללו של דבר, שהאיש המצטער לא יאות לשאלו בענין צערו, כי אז יכבד צערו:

ולכך אמר שלמה המלך ע"ה [שה"ש א', ז] הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ וכו', כלומר אותם שאהבה נפשי ואינם מצטערים על היסורים, משא"כ המצטערים אין ראוי לשאול כנ"ל. והנה ע"י שהקץ נסתר, חושבים הגוים שאין לנו תקוה ח"ו, וזה שאמר אסף, ויתייעצו על צפוניך, הקץ שהוא צפון ונעלם, לכך, מתיעצים שאין תקוה. והנה באמת כל תכלית ה' מבלי לכלות אותנו:

וזה שאמרו חכמינו ז"ל [מדרש תהלים קמט] הללו את ה' מן הארץ וכו' אש וברד וכו', בשמים הן, בא דוד ואמר לא יגורך רע, וביקש רחמים והורידן לארץ. ויש להבין, מה אכפת ליה, ונראה דידוע דאש מעלה אינה מכלה, דכתיב [שמות ג', ב] והסנה איננו אוכל, ואש שלמטה מכלה. והטעם כי למטה כשיבער עץ ודומה לזה, תיכף יסוד מים שיש בדבר ההוא ינוס ויברח, כי גרשהו האש, וכן האויר שהוא מלא מים, ויסוד אש ידבק באשו מין במינו, ולא נשאר רק יסוד עפר שהוא אפר הנשרף, אבל אש שלמעלה, עושה שלום במרומיו אש ומים, ואין המים בורחים כלל והכל באגודה אחת, ולכך אינה מכלה. והנה אש של מטה אי אפשר לשלוח בנו, כי היא מכלה והקב"ה הבטיחנו [מלאכי ג', ו] בני יעקב לא כליתם, ולפורענות לא יעשה שינוי טבע, אבל אש שלמעלה שאינה מכלה, זו יש לשלוח להבעיר כמוקד אש ולא יכלה, ולכך דוד למען לא ישולח בנו אש ה', כי באש ה' נשפט, ביקש רחמים והורידן לארץ, כדכתיב אש וברד וכו', וא"כ אי אפשר לשלוח בנו:

אבל יש לתמוה האיך הורידן לארץ, הא כתיב [איכה א', יג] ממרום שלח אש, אלא בזמן הבית שהיתה אש מערכה, היתה אש של מעלה קשורה בו, ולכך מצוה להביא משל הדיוט, ולכך [ויקרא ו', ו'] אש תמיד תוקד לא תכבה, כדי להיות אש שלמעלה נקשרת בו, אבל בעו"ה בחורבן פסקה אש מערכה, חזרה אש למעלה. לכך קודם החורבן בטלו קרבנות, בי חזרה אש למעלה ושלח אש ממרום:

וזה הכוונה שאמרו במדרש אילו זכיתם הייתם קוראים אש תמיד תוקד, והיתה אש למטה ואי אפשר לשלח בכם, אבל כשלא זכיתם ובטלה אש מערכה ועלתה אש מעלה – ממרום שלח אש, הרי הכל תלוי במעשינו ועבודתנו, והקב"ה הבטיחנו שלא יעשה בנו כלה, וישוב להאיר אופל אלמנה ולקבץ נדחי ישראל ולצרף כבור סיגנו ובדילנו, וירחיק מאתנו הצפוני היצר הרע הטמון בלבנו, ונהיה דבקים בה', כמ"ש [דברים ד', ד] ואתם הדבקים וכו' חיים כולכם היום, אמן ואמן.

 

 

 

 

 

 

הלכות שבת החדשימיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

לקבלת ספרי שו"ע בחינם:

בית המדרש "עטרת ישעיה" רחוב נחל לכיש 24/3

 רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784

כל הלכות שבת החדשי

הלכות שבת החדשי, גליון א'‏ ,(1) א לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ב'‏ ,(2) ב לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ג'‏ ,(3) ג לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ד'‏ ,(4) ד לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ה'‏ ,(5) ה לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ו'‏ ,(6) ו לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ז'‏ ,(7) ז לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ח'‏ ,(8) ח לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ט'‏ ,(9) ט לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון י'‏ ,(10) י לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון י"א ,(11) יא לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון י"ב ,(12) יב לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון י"ג ,(13) יג לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון י"ד ,(14) יד לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ט"ו ,(15) טו לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ט"ז ,(16) טז לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון י"ז ,(17) יז לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון י"ח ,(18) יח לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון י"ט ,(19) יט לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ'‏ ,(20) כ לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"א ,(21) כא לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"ב ,(22) כב לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"ג ,(23) כג לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"ד ,(24) כד לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"ה ,(25) כה לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"ו ,(26) כו לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"ז ,(27) כז לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"ח ,(28) כח לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון כ"ט ,(29) כט לחודש

הלכות שבת החדשי, גליון ל'‏ ,(30) ל לחודש

 

 הלכות שבת לג' חדשיםהלכות שבת לג חדשיםגליון א'  (1)    א תשרי    א טבת      א ניסן      א תמוז

 גליון ב' (2)

 גליון ג' (3)

 גליון ד' (4)

 גליון ה' (5)

 גליון ו' (6)

 גליון ז' (7)

 גליון ח' (8)

 גליון ט' (9)

 גליון י' (10)

 גליון י"א (11)

 גליון י"ב (12)

 גליון י"ג (13)

 גליון י"ד (14)

 גליון ט"ו (15)

 גליון ט"ז (16)

 גליון י"ז (17)

 גליון י"ח (18)

 גליון י"ט (19)

 גליון כ' (20)

 גליון כ"א (21)

 גליון כ"ב (22)

 גליון כ"ג (23)

 גליון כ"ד (24)

 גליון כ"ה (25)

 גליון כ"ו (26)

 גליון כ"ז (27)

 גליון כ"ח (28)

 גליון כ"ט (29)

 גליון ל' (30)

 גליון ל"א (31)

 גליון ל"ב (32)

 גליון ל"ג (33)

 גליון ל"ד (34)

 גליון ל"ה (35)

 גליון ל"ו (36)

 גליון ל"ז (37)

 גליון ל"ח (38)

 גליון ל"ט (39)

 גליון מ' (40)

 גליון מ"א (41)

 גליון מ"ב (42)

 גליון מ"ג (43)

 גליון מ"ד (44)

 גליון מ"ה (45)

 גליון מ"ו (46)

 גליון מ"ז (47)

 גליון מ"ח (48)

 גליון מ"ט (49)

 גליון נ' (50)

 גליון נ"א (51)

 גליון נ"ב (52)

 גליון נ"ג (53)

 גליון נ"ד (54)

 גליון נ"ה (55)

 גליון נ"ו (56)

 גליון נ"ז (57)

 גליון נ"ח (58)

 גליון נ"ט (59)

גליון ס (60)

 גליון ס"א (61)

 גליון ס"ב (62)

 גליון ס"ג (63)

 גליון ס"ד (64)

 גליון ס"ה (65)

 גליון ס"ו (66)

 גליון ס"ז (67)

 גליון ס"ח (68)

 גליון ס"ט (69)

 גליון ע' (70)

 גליון ע"א (71)

 גליון ע"ב (72)

 גליון ע"ג (73)

 גליון ע"ד (74)

 גליון ע"ה (75)

 גליון ע"ו (76)

 גליון ע"ז (77)

 גליון ע"ח (78)

 גליון ע"ט (79)

 גליון פ' (80)

 גליון פ"א (81)

 גליון פ"ב (82)

 גליון פ"ג (83)

 גליון פ"ד (84)

 גליון פ"ה (85)

 גליון פ"ו (86)

 גליון פ"ז (87)

 גליון פ"ח (88)

 גליון פ"ט (89)    כט אדר    כט אלול

 גליון צ' (90)      ל כסלו        ל סיון

 

מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

לקבלת ספרי שו"ע בחינם:

בית המדרש "עטרת ישעיה" רחוב נחל לכיש 24/3

 רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784

 

 

 

 

הלכות שבת השנתימיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"אRabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

לקבלת ספרי שו"ע בחינם:

בית המדרש "עטרת ישעיה" רחוב נחל לכיש 24/3

 רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784

כל הלכות שבת השנתי 54 גליונות בקובץ אחד

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון א'‏ (1) בראשית

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ב'‏ (2) נח

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ג'‏ (3) לך

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ד'‏ (4) וירא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ה'‏ (5) חיי שרה

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ו'‏ (6) תולדות

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ז'‏ (7) ויצא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ח'‏ (8) וישלח

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ט'‏ (9) וישב

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון י'‏ (10) מקץ

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון י"א (11) ויגש

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון י"ב (12) ויחי

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון י"ג (13) שמות

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון י"ד (14) וארא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ט"ו (15) בא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ט"ז (16) בשלח

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון י"ז (17) יתרו

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון י"ח (18) משפטים

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון י"ט (19) תרומה

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ'‏ (20) תצוה

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"א (21) תשא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"ב (22) ויקהל

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"ג (23) פקודי

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"ד (24) ויקרא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"ה (25) צו

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"ו (26) שמיני

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"ז (27) תזריע

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"ח (28) מצורע

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון כ"ט (29) אחרי

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל'‏ (30) קדושים

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"א (31) אמור

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"ב (32) בהר

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"ג (33) בחוקותי

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"ד (34) במדבר

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"ה (35) נשא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"ו (36) בהעלותך

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"ז (37) שלח

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"ח (38) קרח

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון ל"ט (39) חוקת

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ'‏ (40) בלק

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"א (41) פנחס

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"ב (42) מטות

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"ג (43) מסעי

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"ד (44) דברים

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"ה (45) ואתחנן

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"ו (46) עקב

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"ז (47) ראה

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"ח (48) שופטים

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון מ"ט (49) תצא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון נ'‏ (50) תבוא

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון נ"א (51) נצבים

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון נ"ב (52) וילך

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון נ"ג (53) האזינו

הלכות שבת השנתי [לשבתות השנה] גליון נ"ד (54) ברכה

 

THE GREAT REWARD AND GLORY PROMISED TO HIM WHO SANCTIFIES THE HOLINESS OF SHABBAT AND THE PUNISHMENT TO HIM WHO DESECRATES THE SHABBAT THE PUNISHMENTS FOR THE TRANSGRESSORS

1) "To fear the L-rd your G-d all your days"- This refers to Shabbat and festivals (Yevamoth 93).

2) "Fires are common only where there is desecration of the Shabbat" (Shabbat 119b).

3) "Jerusalem was destroyed only because the Shabbat was desecrated" therein (ibid.).

4) When Rabbi Shimon ben Yochai would see his mother talking too much on Shabbat, he would say to her, "Mother, today is Shabbat (Yerushalmi Shabbat 15:3)."

IDOLATRY AND DESECRATION OF SHABBAT HAVE THE SAME GRAVITY

5) "We may accept sacrifices from Jewish sinners so that they will repent, except from an apostate who offers wine as a libation to idols, or a flagrant violator of the Shabbat. From here we deduce that idolatry and desecration of the Shabbat are of equal gravity" (Eruvin 69b).

6) "I would think that honoring one's father and mother would supersede the Shabbat. Scripture states, therefore: Each man shall fear his mother and father, and you shall observe my Shabbatot" (Yevamoth 5b).

7) "One who casts excessive fear upon the members of his household, will eventually desecrate the Shabbat" (Gittin 6b).

8) "Said Haman, "if you wish to uproot them, uproot the Shabbat and curtail it, afterwards you will destroy them" (Esther Rabbah 7).

9) "Tur Shimon was destroyed because they would play ball on Shabbat" (Eichah Rabbah 2:3).

10) "Desecration of Shabbat is one of three sins for which their perpetrators are blamed for committing all sins." (Midrash Tannaim, Deut. 5).

11) "Whoever desecrates Shabbat, although he possesses Torah and good deeds, has no share in the World to Come" (Avoth d'Rabbi Nathan, ch. 26).

IT IS CONSIDERED AS VIOLATING ALL OF THE TORAH

12) "If you desecrated the Shabbat, I (G-d) consider it as though you desecrated all the commandments" (Shemoth Rabbah 25)

13) "Whoever desecrates the Shabbat, testifies before He Who spoke and the world came into existence, that He did not create His world in six days and rest on the seventh" (Mechilta Yitro)

14) "Any Jew who did not observe Shabbat in this world, has no rest to eternity. One official takes his body and brings it into Gehinnom in the presence of the wicked, where his soul has no rest in the fires of Hell. When Shabbat is over, that official returns his body to its place, and each is tortured individually" (Midrash quoted by Maavar Yabbok, Sifthei Renanoth 39).

THE EXILE CAME THROUGH THE DESECRATION OF SIN

15) "Because of desecration of Shabbat, we were scattered through the Diaspora" (Tana d'vei Eliyahu Rabba ch. 26).

16) "As long as one honors his father and mother, neither the sin of desecration of Shabbat nor other sins will come about through him." (Tana d'vei Eliyahu Rabba 26).

A BEATIFUL AND AWESOME STORY

17) "This incident occurred to a man who had an ox that he used to plow with every week day. When Shabbat arrived, he would let it rest. After a time, this righteous man lost his property and was required to sell the ox to a gentile. When Shabbat arrived, the ox refused to plow, as was its wont, even after receiving many cruel blows from the gentile. Consequently, the gentile turned to the Jew, the former owner, and requested that he take back the ox. The tzaddik immediately understood, and whispered into the ox's ear that now he belonged to a gentile and was obligated to perform his master's work even on Shabbat. He immediately stood up, ready to perform his work. Upon viewing this incident, the gentile feared that the ox was enchanted and did not let the tzaddik go until he related to him the entire matter.

A SMART DEDUCTION MADE BY THE GENTILE

 When the gentile heard the story, he became frightened, quaked, and deduced the following concerning himself. He reasoned, "if this animal, which has neither knowledge nor understanding, recognizes its Maker, is it not proper that I, whom the Holy One, Blessed be He, created in His image and His likeness, and gave me knowledge and understanding. Is it not proper that I, too, recognize my Maker?" Immediately, he turned to the fear of heaven and was privileged to learn Torah. He was called Rabbi Yohanan ben Torasa" (lit. the son of a cow) (Pesikta d'Rav Kahana, ch. 24; Midrash Aseres Hadibros).

18) "Because Rabbi Eleazar ben Azariah did not protest the desecration of Shabbat perpetrated through his neighbor's cow, it was counted on his name [he was held responsible] and his teeth became black on account of the fasts [he performed to repent]" (Shabbat 54 Betzah 23 Yerushalmi ibid.).

19) "Whoever desecrates Shabbat, has no forgiveness to eternity" (Midrash Tannaim, Deut. 5). [author’s remark- unless he repents wholeheartedly]

20) "Whoever desecrates Shabbat is judged as having committed all evil" (ibid.).

A SPECIAL PLACE IN GEHINOMM FOR THOSE
WHO VIOLATE THE SHABBAT

21) "There is a special place in Gehinnom for desecrators of  Shabbat (Zohar introd 14).

22) "Whoever desecrates Shabbat intentionally, cannot raise his head until he repents" (Letters of Rabbi Akiva).

SHABBAT IS THE NAME OF THE HOLY ONE BLESSED BE HE

23) "Shabbat is the Name of the Holy One, Blessed be He, as is explained in the holy Zohar, Shemoth 88. It is, therefore, prohibited to pronounce 'it' where we may not utter holy words of Torah, I know some very pious people who exercise caution not to mention the word Shabbat unnecessarily" (B'nei Yissochor, 1:1). 26) "It is stated in the book Ruach Chaim (by Rabbi Chaim Palaggi o.b.m.) ch. 84, that, according to Chesed L'Avraham, who maintains that, according to the Zohar, Shabbat may not be mentioned in an unclean place, one should rather say, "Shabbah" instead of "Shabbat". Without a vow, I will take care to say, "Shabbah" instead of "Shabbat" (Sedey Chemed).

WOMEN DIE DURING CHILDBIRTH FOR NOT
LIGHTING SHABBAT CANDLES

24) "Because of three sins, women die during childbirth: … One of these are because they are not careful with the kindling of the Shabbat lights" (Shabbat 31b).

25) "Both Shabbat [observance] and [the interdiction of] idolatry, are each as important to us as all the mitzvot of the Torah. Shabbat is the sign between the Holy One, Blessed be He, forever, and us. Therefore, all those who transgress other mitzvot, are included among the wicked of Israel, but those who flagrantly desecrate Shabbat are regarded as idolaters in all respects" (Rambam hil. Shabbat 7:15).

26) "An apostate for one sin is not regarded as an apostate for the entire Torah, and his slaughtering is not invalid, but an apostate who desecrates Shabbat is regarded as an apostate on the entire Torah, and his slaughtering is invalid, his wine is considered like that offered in libation to idols" (Chulin 5a, Orach Chaim 385:3 Yoreh Deah 3, 119).

 

QUOTATIONS FROM THE HOLY ZOHAR

1) "If one ignites fire on Shabbat, the Holy One, Blessed be He, says, "I quenched the fire so that it would not burn, yet you ignite it. You will, therefore, burn in Gehinnom" (Tikkunei Zohar 24, 69b).

2) "If the Jews do not observe the Shabbat, Scripture says: 'Sending away, you shall send away,' implying two expulsions" (Tikkunei Zohar 6, 21b).

THE ONE WHO KEEPS SHABBAT IS MADE IN G-D’S IMAGE OTHERWISE NOT

3) "If one keeps the mitzvah of Shabbat, he is "in our image." Otherwise, he has no part of the seed of Israel" (ibid. 47, 83b).

4) "All those who flagrantly desecrate the Shabbat and festivals, with no consideration for the honor of their Creator, just as they did not keep Shabbat in this world, so they do not keep it in the future world and they have no peace in Gehinnom. Rabbi Yehudah says: They keep Shabbat against their will." (Vol. 2, 150b).

THE FIRE OF GEHINOMM NEVER DIES FOR THE WICKED WHO VIOLATED THE SHABBAT

5) "Those wicked who never keep Shabbat – the fire of Gehinnom never subsides for them, and all the wicked in Gehinnom ask about them. The angels of justice reply to them: "These are the wicked who denied the existence of the Most Holy, Blessed be He, and desecrated the entire Torah by not keeping Shabbat" All the wicked emerge from their place to look at them, as one angel puts the bodies of the Shabbat desecrators into Gehinnom within view of the other wicked who see that their worms do not die, nor does their fire extinguish itself all the wicked surround him and announce, "This is so-and-so, the wicked, who had no consideration for the honor of his Creator. He denied the existence of the Holy One, Blessed be He, and the entire Torah. Woe is to him! It would have been better for him had he not been created. If so, he would not come to this judgment and action" (Vol. 2, 151).

6) Just as a person welcomes his "Neshamah Yeseirah", (his extra soul) on the eve of the Shabbat with eagerness and pleasure and joy, so will his soul be welcome upon his departure from this world" (Tikkunei Zohar 6, 23b).

7) "Shabbat is, respected more than all other festivals" (vol. 2. 88).

8) "A spirit, known as nega, a lesion, has jurisdiction over all tables that were not set on Shabbat with proper delicacies (oneg) " (vol. 2, 261b).

9) "One who can afford to delight (oneg) on Shabbat, yet does not do so, the (oneg) (pleasure) is converted for him into a lesion (nega) of leprosy" (Tikkunei Zohar 21, 58, vol 3, 273).

AMALEK ATTACKED BECAUSE ISRAEL DID NOT OBSERVE SHABBAT PROPERLY

10) "Amalek attacked Israel just because they did not keep Shabbat" (Zohar Chadash Beshallach 37b).

11) "One who detracts from the delight of Shabbat is regarded as though he steals from the Shechinah" (Tikkunei Zohar 201,   59b).

12). "One who carries out of a private domain to a public domain on Shabbat, causes the Shechinah to be void and empty, and darkness to hover over the tehom" (Tikk Zohar 30, 73b).

13) "Whoever desecrates Shabbat is left unguarded by the Holy One, Blessed be He" (Tikkunei Zohar, Introduction 12a).

14) "One who tells untruths on Shabbat, is as though he lies about the entire Torah" (vol, 2, 90a).

WE NEED TO ADD SOME TIME TO THE SHABBAT

15). "Those who do not add [minimum time] to Shabbat and festivals; if he is a scholar, his wisdom departs; if he is wealthy, his wealth departs and he becomes deprived of blessings" (Tikkunei Zohar 19, 38a).

WOE TO THE ONE WHO DOES NOT EAT THE 
THREE MEALS OF SHABBAT

16) "Woe to the person who does not observe the adequate number (3) of Shabbat meals" (vol. 2, 88b).

17) "One who detracts from the Shabbat meals, his punishment will be severe" (vol. 2, 88a).

18) "The one who omits a meal on Shabbat – his fault appears on high, and he demonstrates that he is not [one] of the inhabitants in the King's palace and not of the holy seed. He is sentenced to three severe punishments of the punishments of Gehinnom…" (vol. 288b).

19) "Upon the departure of Shabbat the evil forces come out hurriedly and glide throughout the world, striving to rule over the nation of Israel. The Rabbis therefore, instituted the recitation of the song of demons (Ps. 91, which refers to G- d's protection of the righteous from demons). When they see the Jews praying and reciting this Psalm, reciting havdalah in prayer and over a cup of wine, they fly away from them and on into the desert" (vol. 1, 14b).

20) "When Jews recite "ve'hee no'am" at the conclusion of Shabbat, all the wicked in Gehinnom say, "You are fortunate, 0 Israel" (vol. 2, 207a).

 

HONOR GIVEN TO SHABBAT AND THE GREAT REWARD OF SHABBAT OBSERVERS

(From Talmud, Midrash, Zohar, and Halachic authorities)

 

1)"Whoever fulfills the mitzvah of eating three meals on Shabbat, is saved from three evils; viz. the birth pangs of the Meshiach, the retribution of Gehinnom, and the war of Gog and Magog" (Shabbat 118a).

HERITAGE WITHOUT LIMITS

2) "Whoever takes delight in Shabbat is given a heritage without limits" (ibid.).

3.) "Whoever takes delight in Shabbat will be granted all his heart's desires" (Shabbat 118b).

ONE IS FORGIVEN EVEN FOR THE SIN OF IDOLATRY

4) "Whoever observes Shabbat according to the law, should he even worship idols like the generation of Enosh, he is forgiven" (ibid.).

5) "Had the Israelites observed the first Shabbat, no nation or tongue would dominate them" (ibid.).

6) "If Israel would only observe (2) two Shabbatot according to the law, they would be immediately redeemed"(ibid.).

7). "The L-rd's blessing will bring riches" (Prov. 10:22 – "This is the blessing of Shabbat" (Yerushalimi Berachoth 2:8).

8) "He who lends to Shabbat, the Shabbat repays him" (Shabbat 119a).

9)  "The Holy One, blessed be He, grants the requests of those who delight in the Shabbat. (Tikkunei Zohar, 5o, 18, 33b).

10) "Whoever prays on Shabbat eve and says “Vayechulu", two ministering angels escort him, lay their on his head and say to him, "Your iniquities will be forgiven (Shabbat 119b).

11) "On the eve of Shabbat two ministering angels escort a man from the synagogue to his home. One good and the other bad, and upon his homecoming, finds a candle lit, a table and a couch covered with a spread, the good angel announces "May it be His will that next Shabbat be adorned this one," and the evil angel unwillingly responds, "Amen, (Ibid)

THE HIGHEST PRAISE BEFORE THE HOLY ONE BLESSED BE HE

12) "There is no other praise and exaltation before the Holy One blessed be He, compared to the praise of Shabbat; the Heavenly and earthly creatures all praise Him in unison, and even the Shabbat day itself actually praise Him" (Zohar Chadash Bereishit 22a).

13) "Whoever prays on the eve of Shabbat and says, 'yechullu," is considered by the Scripture as if he were a with the Holy One, blessed be He, in the work of creation (ibid.).

14) "Said the Holy One, Blessed be He to Israel, "My children, borrow on My account [buy wine in order to] recite the kiddush for the day, and believe Me that I will reimburse you" (Betzah 15b).

15) "All one's food is allotted to him from Rosh Hashanah to Yom Kippur except for the expenditures of the Shabbat" (Betzah 116a).

16) "The Holy One, blessed be He, gives a person an additional soul on the eve of Shabbat and takes it back at the conclusion of the Shabbat" (ibid.).

 17) "All worlds become permeated with blessings on Shabbat" (vol. 3 94b).

EVEN THE WICKED IN GEHINOMM REST ON SHABBAT

18) When the wicked in Gehinnom are crowned on the Shabbat day, and are granted rest and tranquility" (Zohar Chadash . Bereishit 22a).

19) "On Shabbat, neither the Gehinnom nor its officials have dominion" (Tikkunei Zohar 24:69 Zohar vol. 2, 88b, 130a).

20) "The wicked in Gehinnom rest on the holy Shabbat day" (vol. 3, 94b).

21) "One who engages in mundane conversation on Shabbat, desecrates the Shabbat" (vol. 63b, Tikkunei Zohar 48, 88b).

22) "On Shabbat, no judgment is executed either above or below" (vol. 3, 288b).

23) "Just as a person makes a dwelling in his heart for the Holy One, blessed be He, and for His Shechinah, so that they are able to rest with him on Shabbatot, so does the Holy One, blessed be He prepare a dwelling for him in the World to come" (Zohar Chadash, tikkun 137).

24) "Shabbat is a bride, who is never brought in to any dwelling except one fit for her honor" (Zohar Chadash Ruth 23b).

25) "Those who run to hear the sermon on Shabbat have a special palace reserved for them" (vol. 3, 229b).

SHABBAT BRINGS ABUNDANCE FOR THE WHOLE WEEK

26) "All days of the week receive abundance in the merit of the Shabbat (vol. I 75b,).

27) "When one observes and honors Shabbat, and delights it in honor of the Holy One, blessed be He, the Holy One, Blessed be He, gives him a place on high, and he rests from the toil of this world" (Tikkunei Zohar 70, 131a).

28) "Just as a person brings pleasure to the Holy One, blessed be He, and his Shechinah on Shabbat, so does the Holy One, blessed be He, will do for him and his mate in the world to come" (Zohar Chadash, Tikkunim 137b).

29) "When the evil forces see that Jews have made a change in honor of Shabbat in all matters, both in attire and in food, they have no permission to come close to them" (Tikkunei Zohar 201, 57).

30) "On Shabbatot and festivals, Satan has no dominion; nor does he have power in Gehinnom" (vol. 3, 243).

31) "When the Holy One, blessed be He, created the world, it was unable to exist until peace and rest abided; that was the Shabbat (vol. 3, 176).

32) "Shabbat is a fortaste of the World to come" (vol. 1, 48, Zohar Chadash Bereishis 21b).

 

A WISE MAN SAID:        WHOEVER DOESN'T OBSERVE THE SHABBAT IS ON THE LEVEL OF IDOLATRY BECAUSE HE DOES NOT OBSERVE IT DUE TO HIS INTELLECTUAL ARROGANCE AND THIS INDEED RESEMBLES IDOLATRY. THIS PERSON THINKS HE  KNOWS BETTER THAN G-D AND THEREFORE DOES NOT SEE IT AS NECESSARY TO KEEP G-D'S COMMANDMENTS. HE MAKES HIS THOUGHTS A G-D UNTO ITSELF, THEREFORE HE DISREGARDS THE COMMAND OF THIS OTHER POWER

 

סימנים על הערב רב מלחמת הערב רב הוא על השבת, ובגלל זה אנחנו רואים שרבני הערב רב אינם מלמדים את אנשיהם לשמור את השבת, ושלא יבואו לבית הכנסת עם מכוניות בשבת לעיני כל ישראל. והרבנים החסידים ראשי הערב רב נלחמים נגד גדולי ישראל זקני הדור שעשו עירובין ורוצים להציל את ישראל מחילול שבת קודש, והרבנים מהערב רב הצדוקים המינים והאפיקורסים [ראה תשובות הרא"ש] יודעים שהגיע זמן הגאולה ועל כן הם מעכבים את הגאולה שלימה, ואלו כופרים בתורת משה רבינו ושלמה המלך והבעל שם טוב עליהם השלום, וכופרים בכל ספרי השלחן ערוך ולא עוד אלא שמזייפים כל התורה כולה לעיני כל ישראל בלי שום בושה

 

שבת :וראה בחק לישראל ערב שבת קודש פרשת בהעלותך שמביא דברי הזוהר הקדוש פרשת ויקהל כי כל מלחמת הערב רב הוא על השבת,

 

מבאר כי השבת הוא יסוד קדושת ישראל, וגודל הפגם והנזק המגיע לנפש וגוף האדם המחלל קדושת השבת ח"ו, והשכר הגדול בזה ובבא המעותד לשומרי שבת, עם קונטרס שמירת שבת כדת, ליקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi השבת בישראל כהלכתו
על גודל מעלת קדושת השבת. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi סיפורים נפלאים
ליסט של 400 מדינות ועיירות שהיו בהם עירובין, ומובאים ב' 1500 ספרי שאלות ותשובות המוחים נגד עירובין מינות נזרקה בהם. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi בולעטין # 13 טבת תשס"ג
אזהרה חמורה על קדושת השבת. מוועד למען קדושת השבת. בענין שיטת רבינו תם, ובענין הזהר הקדוש שלא לעשות מלאכה עד שמבדילין בקדושא דסדרא, ומבדילין על הכוס אזהרה חמורה
חדש אסור מן התורה, מחאה נמרצה, ברוקלין נוא יארק שנת תשנ"ג מלחמת השם חלק י"ט

 

 קול קורא לזהירות בקדושת השבת – בעניני מקוואותבקשה דחופה  לפי פסק הרבנים הג' שליט"א אסור לחברה הצלה להנהיג המכונית כשנוסעים חזרה ממהאספעטעל לביתם בשבת קודש, יצא לאור על ידי הרב אשר וועבערקול קורא נגד חילול שבת ותערובות אנשים ונשים יצא לאור על ידי בית דין צדק דקהל האלמין

חמדת ימים לשבת קודש – על שיטת רבינו תם ועוד.

שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו – לא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול

לאפרושי מאיסורא  מהבד"ץ של עדה החרדית  שמשקי תנובה מחללים שבת בפרהסיא

קול קורא – על השבת – מוועד למען קדושת השבת בבארא פארק

קול קורא א. גזירה דאורייתא – מטעם הרבנים הגאונים והשלשה בתי דינים, – מן השמים מעוררים אתנו על דבר איסור כי כמה מחלות קשות מתהלכות בעיר ובפרט מחלות הקטנים עוללים ויונקים וכו', לכן באנו לעורר על כמה ענינים חמורים על קדושת השבת וכו'. ב. אזהרה חמורה מטעם הרה"ג הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים – על דבר שהחלו לזלזל בזמן קדושת השבת ביציאתו שמתפללים ערבית של חול בטרם יצא עוד השבת קודש וכו', שבט תרצ"א

ג' מודעות על קדושת השבת – לקראת שבת לכו ונלכה, הבו לה' כבוד ועוז, פאראד אין פלעטבוש, פרייטג צו שטארקען שמירת שבת

אזהרה נחוצה וקול קורא לכל יהודי בארא פארק – איסור על חנות וואלדבוים שפתוחה בשב"ק

הבו לה' כבוד ועוז – לקראת שבת לכו ונלכה!

השבת בישראל כהלכתה חלק ד' – כולל: קידוש היום על הכוס. סעודת שבת. כל עניני מאכלים ועינוגי שבת. תפילת שחרית בשבת. מענין קריאת התורה ותפלת מוסף. קידוש וסעודתא דצפרא דשבתא. סדר אחר צהרים דשבת. ליקוט גדול ונפלא מאוד מש"ס בבלי וירושלמי, תו"כ, ספרי ספרא, מדרשים, ילקוט וזוה"ק, ראשונים ואחרונים, רמב"ם, שו"ע ופוסקים, וספרי שו"ת, מפרשי התורה, ספרי יראים ומוסר חסידות ועוד. הספר הזה יוצא לאור לראשונה, וכבושם הזה עדיין לא נראה, מאיר עינים, ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך אשר יכסה ארץ, ובעזהי"ת יעורר את לבות בני ישראל מתרדמתם, ויביא תועלת רבה לעם ישראל, יען כי רבתה בה ההזנחה, ובוודאי שהמעיין בספר לבו יתעורר להתחזק ולהתאמץ ביתר שאת וביתר עז, לעורר את עצמו ואת הזולת ללמוד הלכות שבת בכל שבת ושבת, ויפעל בכל כוחו ואונו לזכות את הרבים.  יצא לאור על ידי וועד למען קדושת השבת העולמי שעל ידי מפעל עולמי ללימוד שו"ע אורח חיים שנת תשס"ה לפ"ק. הספר נדפס לזכות הרבים, ומתחלק בחינם לכל דורש ומבקש.. 91 עמודים.. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. – Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi

ספר ערכתי נר למשיחי

 והוא סדר הדלקת הנרות דיניו ומנהגיו

ליקוטים יקרים ונעימים דיבורים קדושים ונפלאים התעוררות להדלקת הנרות, דיניו ומנהגיו לשבת בשבתו ומידי חודש בחדשו ובשאר חגים וזמנים, והדלקת הנרות לנשמות, ביום היארצייט, ולנשמות הצדיקים – סודותיה, וסגולותיה.

בו יבואר כי ע"י שמירת מצות הדלקת הנרות זוכה לתורה אור ולבנים תלמידי חכמים, והוא סגולה לשלום בית, סותם פי המסטין, ואין שטן ואין פגע רע, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות, ומסוגל מאוד לאריכת ימים ושנים טובים. ומכבה נרות של הסט"א, השכינה אומרת זו היא דירתי, ונהנה מזיו השכינה, ילך לאורו של הקב"ה, מקשר נשמת ישראל לאביהם שבשמים, ונרות בית המקדש קיימים לעולם, ונזכה בקרוב לנרות של ציון, ד'נרות בגימטריא זהו משיח בן דוד ובן יוסף.

כל זה לקטתי בעזר צורי וגואלי מדברי חז"ל מש"ס בבלי וירושלמי, מדרשים, זוה"ק ותיקונים, וספרי הראשונים, ומספרי מוסר מגדולי הראשונים והאחרונים זללה"ה, ודבריהם הקדושים חוצבים בלהבת אש, מלהיבים נפש האדם להתעורר על גודל הענין של הדלקת הנרות שעי"ז יתגלה לנו נרו של משיח צדקינו, כמבואר בס' דבק מאח וז"ל: עיני ראתה בס' ליקוטי הרמ"ע, שרמז שע"י הדלקת נרות שבת ויו"ט [ו]חנוכה ויוה"כ, זוכה למעלה גדולה, כאשר יעיין הקורא בדברי קדשו באורך. ורמז הרב שם פ"ז: ערכתי נר למשיח"י ר"ת לרבים מילה שבתות יו"ט חנוכה יוה"כ. ואפ"ל כי ע"י זכות זה יבוא בן ישי. וז"א אימתי אצמיח קרן לדוד בזמן שערכת"י נ"ר למשיח"י כדבר האמור, ודו"ק. יצא לאור ע"י וועד למען קדושת השבת העולמי שעל ידי מפעל עולמי ללימוד שו"ע אורח חיים, שנת תשס"ה לפ"ק. 160 עמודים. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. – Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi

השבת בישראל כהלכתו – מבאר כי שמירת השבת הוא יסוד קדושת ישראל, וגודל הפגם והנזק המגיע לנפש וגוף האדם המחלל קדושת השבת ח"ו, ושכר הגדול בזה ובבא המעותד לשומרי שבת, עם קונטרס "שמירת שבת כדת" לקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. – Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi

תיקוני עירובין כהלכתה – והוא שלחן ערוך לתיקון העירובין, חלק א': גודל המצוה של שמירת שבת קודש ותיקון עירובין. חלק ב: הלכתא גבירתא, פרטי דינים בהלכות עירובין. חלק ג: תשובות ומכתבים מ39 גדולי דורינו. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi

סיפורים נפלאים – על גודל מעלת קדושת השבת. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. – Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi

 

וועד למען קדושת השבתארגון מוקדש לעורר על קדושת השבת, שעל ידי שמירת השבת נזכה לביאת המשיח, כדאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין. (שבת קי"ח ע"ב), בב"א

 

1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17

SHABBAT

Public announcement FROM THE ORGANIZATION FOR THE ESTABLISHMENT OF ERUVIM IN ORDER TO JEWS FROM SIN
The Eruv and its benefits A COMPENDIUM OF THE MANY BENEFITS OF THE ERUV AND THE GREAT DESECRATION OF SHABBAT THAT TAKES PLACE IN PLACES THAT DON'T HAVE ONE
Mitzvah Encyclopedia – Sanctifying the Shabbat  AS BROUGHT IN THE TALMUD, MIDRASH, ZOHAR, ETC – By Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical Court of Holmin, Shlita
The holiness of Shabbat SAYINGS OF THE TALMUD MIDRASH AND ZOHAR CONCERNING THE IMPORTANCE OF THE OBSERVANCE OF THE MITZVAH OF SHABBAT – By Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical Court of Holmin, Shlita

שבת שלום ומבורך!

לפני שאתה קונה בשר לכבוד שבת קודש, תלמוד קודם דפי הכשרות, שחיטה וניקור, ודפי העירוב רב כדי לדעת במה אתה מכבד את השבת, אם בבשר כשר [ממש], או בבשר כמו בשבח מאנסי. – תדע שהבשר בהמה בכל העולם אינו כשר, והבשר עוף ישנם רק שחיטות קטנות שהם כשרים, אין אנחנו רוצים לכתוב מקומות השחיטה, שאין אנו רוצים לקבל את האחריות, לפי ידיעתינו כעת ישנם בארצות הברית רק כמה בתי שחיטות עופות כשרים, ואם תעיין בדפי הכשרות, שחיטה, וחלב, תראה ותבין לבד הכל.

תדע עוד דבר, שאם אתה לא מברר את האמת על הכשרות, כשתבוא לבית דין של מעלה ידונו אותך למאכיל נבילות וטריפות חלב ודם, שנתת והאכלת את בני ביתך כל ימי חייך בנבילות וטריפות חלב ודם, ולמה לך כל הצרות האלה? – תעיין קצת בכל הדוקאמענטען שהערכנו לך כמו על צלחת מוכן לאכול, [וכל מוכן] שתוכל להבין במה מדובר.

 

סודות השחיטה בארצינו הקדושה [ובארצות הברית] שנתגלה על ידי מכתבים שנשלחו ונתפרסמו על ידי וועד השחיטה העולמית בארצות הברית.

  1. 1.   שחיטת הבקר ועגלים וצאן בארצות הברית הם כולם נבילות וטריפות חלב ודם, כידוע מכבר.
  2. שחיטת הבהמות של מיל מארט בהשגחת המכשיר [המכשיל את הרבים הרבה שנים], וקוראים לובאטערער רב או רבי!. [ראה באריכות גדול בדפי הערב רב, ותבין היטב].
  3. נתפרסם אודותיו בכל העולם הסיפור עם החלב שנתפס מזמן, וצריכים לדעת שכל ההכשר שלו הוא נבילות וטריפה, חלב ודם. [והוא מהרבנים האשמים שיוצאים הילדים שלנו מדת היהודי רח"ל]
  4. הרבה סיפורים עליו שמור אצלינו במערכת, וכעת נספר אודותיו רק על איזה שוחטים יראים ושלימים שיש לו, ומה שהם עושים במקומות הרחוקים.
  5. הביטערער הזה היה לו שחיטה בשיקאגוי, ושם שחטו הרבה שוחטים, הראש השוחטים שלהם, היה גם כן ראש השוחטים וראש הבתי זונות דשם, כל השוחטים היו יכולים לשחוט שם רק אם היו שותפים לבתי הזונות.
  6. פעם אחת כשהשחיטה נתגדלה, והיה חסר שוחטים, הביאו שוחטים מארצינו הקדושה, חסידים בעל תולדות אהרן זי"ע, והם היו שוחטים טובים וגם היה להם סכינים יפים וכשרים.
  7. היה רק בעיה גדולה איתם שפתאום טלפן ראש השוחטיםלהביטערער רב שהשוחטים אינם בסדר ולא יודעים את העבודה.
  8. מה היה האמת?
  9. האמת היה שאת עבודת השחיטה היו יודעים היטב, אבל לעבודת הזנות לא היו מורגלים, וראו עליהם שהם יראי שמים ולא יעשו זאת לעולם, לכן החליט ראש השוחטים שצריכים להעביר אותם מהפרנסה.
  10. אחד מהשוחטים אמרו להביטערער רב, שאם לא יקח את השוחטים בחזרה יגלה הכל לכל העולם.
  11. הראש השוחטים לא רצה לקחת אותם בחזרה, לכן לא היה להרב המכשיר ברירה רק העביר כל השחיטה לארגנטינא כדי שלא יתוודע הענין לעיני כל העולם, ועכשיו שם כמעט כולם הולכים למקומות המטונפים,

א כשר טאפ א כשר לעפעל! שיטת סאטמאר כידוע.

די הינט בילען און די באן פארט ווייטער!

  1. כשאחד שאל את אחד מהשוחטים, האם זה מותר? ענה להם! מה אתה רוצה מהשוחטים, זה פריוואטע זאכען שלו, העיקר שהשוחטים הם נגד מדינה הציונית, ומה איכפת לך מה שהוא עושה פרייוועט?
  2. שחיטת העופות בהכשר התאחדות הרבנים בראש של המאכיל טריפות הלל וויינבערגער, (שנתפס על ידי הגה"צ נחום ראזנבערג, שהכשיל את הרבים במקוה שלו בנייטרה מאנט קיסקא ניו יארק 32 שנים היתה המקוה פסולה לחלוטין), ושם שוחטים לערך 1000 עופות לשעה, וגם שוחט שם שוחט בלי קבלה הרבה זמן, ואצל המכשיל הגדול הזה הכל בסדר. – והסיפור איך שנכנס המאכיל טריפות הזה להיות רב המכשיר שם הוא כך?
  3. מעשה שהיה כך היה: בשחיטת של התאחדות הרבנים בוויינלאנד, היו שני רבנים מכשירים אחד בשם הגאון רבי משה ראזנער ממאנסי, חתן הגה"ק האדמו"ר מפאפא זי"ע, שהיה שם בודק סכינים לשני ימים בשבוע, ועוד רב אחד מלעקוואד.
  4.  המאכיל טריפות הלל וויינבערגער הלך להבעלי בתים ואמר להם, למה אתם צריכים את שני הרבנים האלו? אני יתן לכם הכשר של התאחדות הרבנים בלי כסף, רק דבר אחד אני מבקש ממך שכל פעם שאני בא, תמלא לי את כל הטראנק של הקאר עם עופות בחינם, וזה יהיה ההכשר געלט, וכמובן להתאחדות אתה ממילא נותן מה שמגיע להם, וכך אזל כל הכוח של הרב המכשיר הגה"צ רבי משה ראזנער [שהשקיע שם שנים, ועליו סומכים כבר הרבה שנים] שלא יכול לעשות ולתקן כלום, וגם כן רצו לזרקו כי לא צריכים אותו כבר, כי בלאו הכי הכל כשר. ויש עוד הרבה לספר על מה שהולך שם, ואכמ"ל.
  5. שחיטת הבקר שנשחט לארץ ישראל במקומות שונים ביוראפ, וכו', הם נבילות וטריפות.
  6. הטעמים כדלהלן:
  7. שוחטים בשחיטת באקס ותלויה שנאסרו על ידי 70 רבנים גדולי ארץ ישראל וארצות הברית, והם כבר נטרפו לפני השחיטה, שהשחיטה לא מועלת להם כלל.
  8. ישנם שם שוחטים ששוחטים עם פגימות כל ימי חייהם, כי הם נתקבלו לשוחטים, בגלל שיש להם פראטעקציע, והמשגיח הבודק סכינים לא יכול לעשות כלום וגם לא בודק הסכין שלהם.
  9. השוחטים רובם ככולם שנוסעים מארצינו הקדושה ליוראפ, הם הולכים לבתי זונות, שם, ונתפרסם כבר ווידיאס מזה, ראה בעיתון הארץ, ועוד. – ומטעם זה גאון וצדיק גדול של הספרדים בארצינו הקדושה מורים להשוחטים שאם רוצים לנסוע לשחיטות ביוראפ שיתגרשו מן האשה, ואחר כך יכולים ללכת לשחיטה. – ומטעם זה ישנו שחיטה אחת שבנו שם על יד המשחטה [ביוראפ] בנין אחד [האטעל] שכולל שם את כל השוחטים ושוחט לא יכול לצאת משם בלי השגחה, כדי שלא ללכת למקומות המטונפים, [וכל זה נעשה רק אחרי כמה שנים שנתפרסם בהארץ כל הסיפור] אשרי חלקם של הרבנים המכשירים הנ"ל.
  10. שחיטת העופות בארצינו הקדושה, הם בצרות גדולות כבר הרבה שנים כידוע, שבארצינו הקדושה מכשירים כהיום לשחוט עם פגימות גדולות ונתנו לזה שם חדש, רירל, [ועם סכין כזה מתירים לשחוט לכתחילה, שאפילו באמפאייער כשר, שכמה שוחטים העידו את זה בפני בית דין שלנו לא מתירים עם סכין כזה לשחוט לכתחילה, והיו זורקים את השוחטים האלו שלא יכלו להעמיד סכין טוב, (בארצינו הקדושה לא משלמים בכלל לשוחט שיוכל לקחת לו שעות להעמיד סכין טוב, והרבנים אינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ואינם מעונינים לדעת,)] וכך מכשילים את כל ארצינו הקדושה באכילת עופות עם סכין פגום, שפגימה היא אותיות מגיפה, ומפני זה ניתוספים ל"ע כל שבוע 50 עד 70 יתומים חדשים, וכל הרבנים וגאוני ארץ ישראל עוסקים במצוות צדקה לפרנס האלמנות והיתומים רח"ל, ואין שמים אל לבם כי הם לבד אשמים בכל זה, כי הם היו צריכים לקחת אנשים מומחים משגיחים שיראו מה שנעשה בשחיטה, ואז יופסק המגיפה הגדולה הזאת.
  11. כל אחד יודע כי כל ארץ ישראל מלא וגדוש בתורה ובמצוות צדקה, וישנם גמחי"ם לרוב שאין בנמצא בכל העולם כל כך הרבה גמחי"ם, ומשיח היה כבר מזמן מגיע אם היה השחיטה כהוגן!

 

 

שכר ועונש – פרשת פנחס – בו יבואר עניני תוכחה מחאה וערבות. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

שכר ועונש – פרשת מטות – בו יבואר עניני תוכחה מהגה"ק רבי הלל מקאלאמייע.
– מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

 

GO TO NEXT PAGE

בס"ד

שבת

THE SHABBAT

PAGE 2

1  2  3 4

שבת דף 1 PAGE 1 עניני שמירת שבת – לימוד שו"ע הלכות שבת – ספרים על קדושת השבת – הלכות שבת – קול קורא'ס על שבת – גליונות שולחן ערוך הלכות שבת, מחולק לשבתות השנה, לחודש, לג' חדשים, לכל ימי השנה
שבת דף 2 PAGE 2
354 גליונות חדשים שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת היומי מחולק לשנ"ד ימות השנה עמוד אחד ליום
שבת דף 3 PAGE 3 קרוב ל3000 קליקס
שבת דף 4 PAGE 4 באמצע העבודה Under Construction

HOME        ראשי

 

מפעל עולמי ללימוד שולחן ערוך

אורח חיים מחבר עם רמ"א

 

 

354 גליונות חדשיםשולחן ערוך אורח חייםהלכות שבת היומי

מחולק לשנ"ד ימות השנה

עמוד אחד ליום

ונכללו בו עוד ארבעה ספרים

א) ספר "השבת בישראל כהלכתה", בעניני שמירת השבת כהלכתה [ט"ז פרקים].

ב) ספר "העירוב בישראל כהלכתה", מעט הכמות ורב האיכות, בגודל החיוב לתקן עירובי חצירות בכל עיר ועיר. [נ"א סעיפים]

ג) ספר "בן עולם הבא", בו יבואר גודל החיוב של לימוד "הלכה" בכל יום, שאליהו הנביא מלאך הברית הבטיח לנו על זה שמובטח לו שהוא בן עולם הבא, ובפרט גודל החיוב והאזהרה ללמוד הלכות שבת. [ח' קונטרסים]

ד) ספר "שער ארץ ישראל" על פי א"ב, בו יבואר גודל מעלת קדושת ארץ ישראל. [תמ"ה סעיפים]

כל הד' ספרים הנ"ל, ליקוטים יקרים המה, פניני מרגליות שלא שזפתם עין, מלוקטים מתורה נביאים וכתובים, מאמרי חז"ל, ש"ס בבלי ירושלמי, זוהר ותיקונים, מדרשים, ספרי הראשונים, וספרי אחרונים, ספרי הפוסקים, ספרי קבלה, ספרי מוסר וחסידות וכו', כאשר יראה הקורא עין בעין.

גליונות אלו בפורמט נאה ומהודר, חיוב על כל אחד ואחד להגות בהם בכל יום ויום, כמבואר בספר חסידים (מובא בספר פלא יועץ) שחיובא רמיא לעבור על הלכות שבת לכל הפחות פעם אחת בשנה, וכמבואר בספר בן עולם הבא בקונטרס השביעי (מובא בגליונות האלו)  – מיוחד לכל השכבות ולכל הגילאים, זקנים עם נערים, רבנים ודיינים, בני ישיבות ואברכי הכולל, מלמדים וסופרים, שוחטים ומוהלים, בעלי בתים ועובדי עבודה, תינוקות של בית רבן ובחורי ישיבה, וסתם פשוטי עמך ויושבי קרנות – ראשי ישיבות ומלמדים ילמדו בהם עם התלמידים בכל יום ויום – ועי"ז תמלא הארץ דעה את ה' על ידי לימוד "הלכה" בכל יום שהוא תורה לשמה ועל ידי שמירת שבת כהלכתו שעל ידי זה יהיו נגאלין מיד (כמבואר בגמ' שבת קי"ט).

זכור את יום השבת לקדשו – זכרהו מאחד בשבת

כָּל מְקַדֵּשׁ שְׁבִיעִי כָּרָאוּי לוֹ. כָּל שׁוֹמֵר שַׁבָּת כַּדָּת מֵחַלְּלוֹ.שְׂכָרוֹ הַרְבֵּה מְאֹד עַל פִּי פָעֳלוֹ. אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ.

גליונות האלו יוצאים לאור לראשונה, וכבושם הזה עדיין לא נראה, מאיר עינים, ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך אשר יכסה ארץ, ובעזרת השם יתברך יעורר את לבות בני ישראל מתרדמתם, ויביא תועלת רבה לעם ישראל, יען כי רבתה בה ההזנחה, ובוודאי שהמעיין בגליונות האלו, לבו יתעורר להתחזק ולהתאמץ ביתר שאת וביתר עז, לעורר את עצמו ואת הזולת ללימוד הלכה בכל יום ובפרט הלכות שבת – ויפעל בכל כוחו ואונו לזכות את הרבים ולהפיץ הגליונות האלו בכל תפוצות ישראל בגופו ובממונו, עד שכל הכלל ישראל יזכו לשמירת שבת כהלכתו, ועל ידי זה נזכה בקרוב לביאת משיח צדקינו במהרה בימינו אמן – וכל המזכה את הרבים זוכה לבנים צדיקים, ואין חטא בא על ידו, וכמבואר בספר משנה ברורה (או"ח סימן רנ"ו סק"ב) בזה הלשון: וכעת נמצא בכמה עיירות גדולות, חבורות קדושות, המיוסדות על השגחת השבת, ואשרי חלקם, כי הם מזכים את ישראל לאביהם שבשמים ויזכו עבור זה המתחזקים תמיד במצוה זו לבנים גדולי ישראל. עד כאן לשונו הקדוש

גליונות אלו יוצאים לאור בראשונה בחודש "מנחם אב" תשס"ו לפ"ק, הפירוש של "מנחם אב" שהאב שלנו הקב"ה בעצמו מנחם אותנו "נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם" וישיבנו אותנו בקרוב לארצינו ויקויים בנו כל הנביאות והנחמות שהבטיחנו השי"ת ע"י נביאי האמת, וימים אלו יתהפכו לנו לששון ולשמחה בביאת גואל צדק, בשתא הדין שנת תשס"ו לפ"ק, וכמבואר בכמה מקומות בספר הזוהר שבשתין ושית יתגלי מלכא משיחא בארעא דגליל.

הגליונות האלו יוצאים לאור על ידי:

מפעל עולמי ללימוד שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א

שעל ידי: מפעל אורח חיים העולמי, תלמידים וחסידים של המחברים הקדושים רבינו יוסף קארו [ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ] זיע"א, ורבינו משה איסרליש[ובני ישראל יצאים ביד רמה] זיע"א, לפרסם בחנם תורת השלחן ערוך, ועל ידי זה יזכה כל אחד מישראל להיות בן עולם הבא.

מנחם אב תשס"ה לפ"ק – עיר הקודש צפת ת'בנה ו'תכונן ב'מהרה ב'ימינו א'מן

מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

לקבלת ספרי שו"ע בחינם:

בית המדרש "עטרת ישעיה" רחוב נחל לכיש 24/3

 רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784

 

לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לכל הישועות ולכל הרפואות

  • כדאי הם הבית יוסף והרמ"א לסמוך עליהם בשעת הדחק.
  • לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לכל הישועות ולכל הרפואות.
  • ומעשים בכל יום שאנשים נושעים על ידי לימוד שולחן ערוך מחבר עם רמ"א, זה בכה וזה בכה.
  • לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לפרנסה בריוח.
  • לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לשידוכים.
  • לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לבנים.
  • לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לרפואה.
  • כמה אנשים שהיו להם מחלת הסרטן רח"ל והיה להם רפואה בזכות הלימוד שולחן ערוך מחבר עם רמ"א.
  • כמה אנשים שניצולו ברגע האחרון מתאונת דרכים בזכות שהיה להם שיעור בכל יום בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א.
  • לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לבנים תלמידי חכמים עוסקים בתורה ובמצות לשמה.
  • לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לבנים בעלי הוראה.
  • כוחם של הבית יוסף גדולים מאוד מאוד וכמו שאנו פוסקים כמוהם בזה העולם, ככה פוסקים כמוהם בשמים על כל אשר יאמרו כי הוא זה.
  • כל מי שלומד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מבטל מעליו כל הדינים וניצול משונאיו ומכל הצרות.
  • כל מי שלומד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א הם ממליצים עליו בשמים כל טוב ויש לו כח להפוך כל הגזירות קשות לרחמים.
  • כדאי וכדאי לסמוך על כוחם הגדול והנורא של מרן הבית יוסף ומרן הרמ"א.
  • וכדאי לעשות שיעור בכל יום בספר הקדוש שולחן ערוך מחבר עם רמ"א.
  • לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מקרב ביאת המשיח.
  • מי שלומד בכל יום בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א ינצל ממלחמת גוג ומגוג.

 

קול קורא לשמירת השבתמספר הקדוש שם עולם ח"א פרק ו', וספר נדחי ישראל פרק ל"טמרשכבה"ג רבינו ישראל מאיר מראדין בעל החפץ חיים זיע"א

בו יבואר שיתבונן האדם תמיד שלא יבוא לחילול שבת על ידי מעשיו, וגורם העון הזה לירד מנכסיו, וגודל זכות האנשים המזהירים על השבת:

כתיב בתורה שמור את יום השבת לקדשו, וכל שמירה הוא ממלאכה, וכתבו בלשון שמור דהוא מקור, להורות לנו דתמיד צריך להתבונן בענין השמירה ממלאכה ואפילו בתחלת השבוע, [דומיא דמאי דדרשינן בענין עונג שבת מקרא דזכור דצריך תמיד לזכור שבת אפילו מיום ראשון והלאה וכנ"ל בפרק ד']. דהיינו, אם נוסע אז לאיזה עסק, או עושה איזו פעולה בימי החול, יראה מתחילה לזרז את עצמו ולהתבונן במסעיו כדי שלא יבוא לבסוף לחילול שבת, דאם ימתין לזרז את עצמו בערב שבת גופא, לפעמים אין מועילה כלום זריזותו מפני שהדרך רע או שאר סיבה, [ובעוה"ר מצוי אצל עגלונים שמתעצלים ומתאחרים בעיירות הגדולות קודם נסיעתם לביתם, ואינם רואים את הנולד מזה, שמחמת זה מצוי שיבואו לבסוף לחילול שבת]:

וגדול עון חילול שבת מאד, ובעבור זה מצוי דליקות, כמאמרם אין הדליקה מצויה אלא במקום שיש בה חילול שבת, שנאמר וכו'. וטעם הדבר הוא, שכשם ששמירת שבת גורמת להתברך מה' ובא לידי עשירות, כמאמרם על הפסוק ברכת ה' היא תעשיר ואמרו במדרש דזו היא השבת, ששבת גורמת שפע בעולם. כן חילול שבת גורם להביא כליה בנכסיו פתאום, והיא הדליקה או שאר עניני הפסד כביזה וכיוצא בזה. והוא אחד מן הסבות שמצוי כיום שבעלי כיסין יורדים מנכסיהם בזמן לא כביר והוא מפני שבעוונותינו הרבים נתרבה חילול שבת בעולם. וכל שכן אם נכסיו נתרבו על ידי חילול שבת גופא, בודאי יסובב איזה מאורע לבסוף ויכלו נכסיו פתאום, כי ממון כשר שבא לאדם הוא מאוצר מלכו של עולם שהוא מזמין לו זה, ולכך הוא שומרו מן המזיקין והפתאומיות שלא ילכו לטמיון, וכאדם שנותן מתנה לבנו הוא משגיח עליו שלא תתקלקל מתנה זו אצלו. לא כן ממון האסור שבא על ידי גזל וחמס או על ידי חילול שבת, אינו מאוצר מלך העולם כי אם שהאדם חוטף מעצמו, ולכך חל מן השמים אחר כך על זה כל המקרים והצרות ומכלים גם ממונו הכשר שיש לו מכבר, וכמו דם מקולקל שנתהווה בגוף האדם, כמה מצטער האדם בהקזת הדם וכיוצא בזה עד שיפטר מהדם הרע, דאינו יכול להפריש רק אותו בצמצום:

והוא מה שאמר הכתוב יברכך ה' וישמרך ואמרו חז"ל יברכך בממון וישמרך מן המזיקין, והיינו דהממון שבא מברכת ה' שהוא מברך אותו בו, הוא שומרו אחר כך מן המזיקין שלא יכלוהו אותו ואת מעותיו, מה שאין כן הממון שאדם לוקח מעצמו, דהיינו שהרויח אותו בזמן האסור או שהממון של אחרים, אינו שומרו כלל ועלול להיות הוא גם כן ניזוק על ידו, וכדכיב עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו, והוא כולל שני אופנים, או שהממון נפרש ממנו, או שהוא מהממון:

ואפילו אם רק הופקר אצלו איסור שהוא מדברי קבלה בלבד עלול להיות יורד מנכסיו על ידי זה וכמו שאמרו חז"ל [גיטין ל"ז] בתלת מילי נחתי בעלי בתים מנכסייהו, וחד מינייהו דסיירי נכסייהו בשבתא, דקעבר בזה על ממצוא חפצך ודבר דבר. וקל וחומר על עונות שיש בהם איסור תורה, בודאי יתמוטטו נכסיו לבסוף על ידי זה ויאבד עשרו בענין רע מלבד עונשו הגדול השמור לו לעולם הבא אם לא עשה תשובה:1)

והנה לפי מה שביארנו בכל הפרקים האלו את גודל הזכות של שמירת שבת, נכון לכל ירא וחרד לדבר ה' לפקח תמיד על גודל הענין הזה להזהיר לרבים על כל עניני שבת שלא יכשלו בם, וכדאיתא בילקוט ריש פרשת ויקהל, אמר הקב"ה למשה, עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם ברבים, הלכות שבת וכו' להורות לישראל איסור והיתר. ואפילו אם הוא בעצמו זהיר מאד בקדושת שבת, מכל מקום אם יש בידו למחות ואינו מוחה נתפס בעונם כמו שאמרו חז"ל בא וראה שאפילו לציר נאמן שהעיד עליו השם יתברך בכל ביתי נאמן הוא, איתא במדרש שלפי ששהה לומר להם פרשת שבת ובינתים יצאו מן העם ללקוט, הקפיד עליו השם יתברך ואמר עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי וגו' וכלל גם אותו בתוך כולם. מזה ילמדו חכמי התורה, שלא להתעצל בזה לזרז לעם על ענין שמירת שבת, ושלא להטיל דבר זה רק על דלת העם שדבריהם לא יהיו נשמעים, אלא גם הם ילכו ויתעסקו בזה. וראיתי באיזה קהלות קדושות, שנתיסדו אצלם חבורות הנקראות בשם מזהירי שבת, והם מסבבין ברחובות ובשווקים על דבר סגירת החנויות ועל הדלקת הנרות שיהיה בזמנם, וכן על דבר הטמנת התבשילים על מחרת ישגיחו שלא יתאחרו בזה, וכן יסבבו בבתימרחצאות לזרזם שיצאו מבעוד יום וכיוצא בזה:

וכמה גדולה זכות האנשים האלו, כי הם מזכים רבים במצוה קדושה כזו, ועליהם אמר הכתוב ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, ובודאי זכות שבת תעמוד לימינם לעתיד לבא להגן עליהם מכל רע ולזכות לחזות בנעם ה'. וכמה צריכים לשמוח אותם האנשים שזוכים לעסוק בענין קדוש כזה, ומה נכון הוא שיתקבצו תמיד לטכס עצה איך להתנהג שלא ירפו ידיהם מזה, כי בעוה"ר גדול כח היצר בזה, וטוב שיעשו חיזוק למצוה זו, וכעין שמצינו במסכת ראש השנה (כ"ג י) שהיה עושה רבן גמליאל סעודות גדולות לעדי החדש כדי שיהיו רגילים לבוא. וייחדו לזה פרשת בשלח, שבה התחילה התורה לזרז לענין שבת. ואפילו אם יש איזה אנשים שלא יהיה זה להם לרצון, ויבזוהו עבור זה, לא יחוש לזה כלל, ששכרו יותר גדול עבור זה שסבל עלבון עבור כבוד השם יתברך, וכדאיתא כעין זה בירושלמי פרק בתרא דפאה [הבאתי בשמירת הלשון שער התורה פרק ו' עי"ש]. ואל יאמר האדם מה לי להכניס עצמי בזה שבא לפעמים על ידי זה לידי מחלוקת עם האנשים המתפרצים בענין זה, כי מחלוקת כזו איננה עון כלל, שהוא בכלל מצות הוכחה, [אם אין שומעין לו בלשון רכה], ועליהם אמר הכתוב ולמוכיחים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב. וכמה חן ימצא בעיני השם יתברך עבור זה, דהוא דומה ממש למי שמציל את בן המלך שלא יטבע בנהר, כמה אהבה מתוספת בלב אביו עליו. ואף בזה, הלא כתיב בנים אתס לה' אלהיכם, וכשהוא מחלל שבת הלא נכרתת נפשו מארץ החיים, וכמה צרות גדולות מוכנות להפתח לפניו עבור זה, ועל כן אל יתעצל בזה. וכן מצינו אצל נחמיה [י"ג] שהיה מזרז על ענין שמירת שבת ורב עם חורי יהודה על זה, ועי"ש בכתוב שמוכח שעיקר החורבן היה בשביל חילול שבת. וזכות המזרז את ישראל לזכותם למצות גדול מאד, כמו שאמרו חז"ל באלקנה כשהיה עולה לרגל בכל שנה היה מכוין בכל פעם לזרז את ישראל שהם גם כן יזכו במצוה זו לעלות, לרגל, ואמר לו הקב"ה אתה כוונת לזכות את ישראל אני אוציא ממך בן שיזכה את ישראל, וזכה ויצא ממנו שמואל. וכן אמרו חז"ל [בשבת דף כ"ג] הרגיל בנר [שבת] הויין לו בנים תלמידי הכמים, וזהו אפילו רק במי שזהיר בעצמו לבד, וכל שכן במי שמזהיר תמיד לרבים שידליקו בזמן. והנה כשהיו ישראל בישובן היו תוקעין שש תקיעות בערב שבת להבטיל את העם ממלאכה כדאיתא בשבת ל"ה, והובא באו"ח סי' רנ"ו, ועכשיו נתפשט המנהג מחמת זה ששלוחי צבור מכריזים לעם דבר זה כדאיתא שם בהג"ה:

והנה כל זה כתב הרמ"א שם אפילו לדורותיו, וכל שכן בדורותינו אלה בודאי מצוה להשתדל בענין זה שיודיעו לעם שהגיע זמן שבת. ואם שוטרי העיר אינם מניחים שום אדם שיכריז בשוק על ענין שבת, מהנכון מאד שילכו לבית בעלי הבתים לזרזם בזה, ולפום צערא אגרא. והנה כל זה הזריזות שיזרזו לעם על ענין שמירת שבת שייך לכל ישראל, וכל שכן אלו שלא זכו לבנים שעליהם אמר הקב"ה על ידי ישעיהו שעבור שמירת שבת יזכו לשם עולם וכדכתיב כי כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי וגו' שם עולם אתן לו אשר לא יכרת [וכן אף מי שיש לו בנים אלא שבניהם הלכו לארץ רחוקה וסרו מדרך ה', דבודאי לא עדיפי מהם וכאשר נבאר לקמן] בודאי המצוה עליהם יותר ויותר להשתדל בענין זה לזרזם שלא יבואו לחילול שבת וזכות הרבים יהיה תלוי בם:

[ובאור הכתוב (ולמוכיחים ינעם ותבוא עליהם ברכת טוב) הוא, דבאמת לפי כור הנסיון אנו רואים שלבסוף גם אותם האנשים שהיו מתחילה מתפרצים, הנה בהמשך איזה שבועות גם הם יודו לזה ויקבלו שבת כדין בזמן, והענין הוא כמו מי שנתגברה עליו שטותו ורצה להרע לעצמו, והאנשים מנעוהו מזה. והיה בעבור שטותו ממנו, גם הוא יודה לאיש שמנעו מלהמית עצמו. וכן הוא בזה, דידוע שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, ובפרט עבירה שחייבים עליה מיתה או כרת כעון חילול שבת, הרוח שטות לזה גדול מאד. וכאשר נמצא איש שנלחם עמו בעת שטותו וקבל ממנו עלבון וצער ולא הניחו לזה, והיה לבסוף כעבור שטותו ממנו וישוב עליו שכלו, גם הוא יודה ויברך להמוכיחו שמנעו מבוא בדמים, ויתחרט בלבו על מה שצערו מתחילה:

וגם אתה המוכיחו, אין לך לנקוט בלבך עליו על החירופים שחירפך וגידפך מתחילה, מפני כמה טעמים. אחד, דבאמת הוא לא חירפך וגידפך רק היצר הטמון בתוכו בעת חילול שבת שהוא שמח וטוב לב על זה שזכה לשעה מוצלחת כזו שיוכל אחר כך לקטרג עליו ולהכרית נפשו מארץ החיים [כידוע שבעון חילול שבת במזיד חייבין עליה כרת אף שהיה שלא בהתראה] ואתה בן אדם עמדת לנגדו ובאת ליטול פרנסתו ושמחתו ממנו, והראיה שבעת שהיצר הלך ממנו הוא בשלום עמך. וגם הלא אמרו חז"ל כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו. ומלבד כל זה האם דרך של החנוני לכעוס על הקונים שיש לו צער מהם, ולהכריז כל מי שאינו קונה טוב לא יבוא לחנותי, דבאופן זה לא ישתכר כלל. אלא דרך החנוני החכם להיות סבלן, פעמים שמזדמן לו קונה טוב שמרויח ממנו שלא בצער, ופעמים בריבוי דברים וצער שהקונה אומר לו מקח פחות מחצי שויו וכדומה, ומכל מקום אין דרך חנוני חכם להיות בועט גם בקונים כאלו כיון שסוף סוף אחר כל הדברים הוא משתכר גם מהם. כן הוא גם בזה, בעת שהאדם עוסק בדבר מצוה ובפרט עם רבים, צריך להיות הענין אצלו כמו מי שהכניס סחורות יפות בחנותו להשתכר מהן, וכמו שכתוב אם תבקשנה ככסף וגו' אז תבין יראת ה' וגו'. יש שמקבל הוכחה במהרה כשמזרזו על קבלת שבת בזמנה ויש שאינו מקבל במהרה, ומכל מקום צריך שתדע שגם מזה יש רווח, שכאשר לא ימצא כלל מי שיזרז יוכל להיות אצלו חילול שבת כשחשכה ממש ויתחייב כרת, אבל כשאחד מוכיחו על כל פנים יפסיק בעוד שיוכל אדם לטעות בנפשו ולומר שעדיין יום הוא, ותהיה עכ"פ תועלת מזה להוציאו מכלל חיוב כרת ולהביאו לחיוב אשם תלוי. וגם בהמשך הזמן קרוב הדבר שיקבל שבת כדין בזמן וכנ"ל, מתחילה שלא לשמה כדי שלא יהיה לבזיון לעיני הכל, ואחר כך בא לשמה:

וגם אפילו אם תחשוב שלא תהיה תועלת כלל לבסוף, שלא ישמע לך, הלא לך המוכיח שכרך נקצב מאת השם יתברך, וכמו שכתב הגר"א במשלי בשם האר"י ז"ל שהמוכיח את חבירו, אף אם לא שמע לו, יש למוכיח שכר מאת השם יתברך, כיון שהוא עשה מה שמוטל עליו]:

1) [הגהה – ובעוה"ר באיזה מקומות אצל איזה אנשים פורצי גידרה של תורה הופקר אצלם כהיום איסור אמירה לעכו"ם שיכין עבורם המולאיר[סאמאוואר] בשבת. וכמה גדול הוא העון הזה, שאפילו אם עשה העכו"ם מעצמו, אם הישראל מבין שבשבילו עשהו, אסור לשתותממנו,ואפילו אם ירצה הישראל ליתן אחר כך להעכו"ם שיהיה הוא נהנה מתחילה מזה כיון שעיקר העשיה היתה מתחילה בשביל ישראל. וקלוחומר בזה שמצוה לעכו"ם שיכין בעבורו, יש איסור על האמירה ועל השתיה אחר כך, ואפילו אם ציוהו מבעוד יום וכמבואר בסימן רע"ו ובסימןש"ו:

ושמעתי דבר נחמד בשם הגאון מהר"י אייזיק מסובאלק זצ"ל שפירש מה שאמרו חז"ל דהפורץ גדר ישכנו נחש, שקאי על הפורץ גדרן של חכמים. דהענין הוא, דהפורץ גדרן אם תשאלנו למה אתה עושה כן, ישיב לך מה אני עושה, הלא איני נוגע באיסור תורה, אבל באמת אינו כן, דכל גדר שגדרו חז"ל הוא מפני שראו בעינם הבדולח שמצוי לבא לבסוף על ידי זה לאיסור תורה, ועל כן עונש האיש הזה הוא גם כן כעין זה שנושכו נחש, והלא נשיכת הנחש הוא רק בעקב, וחסרון העקב הוא מן הארכובה ולמטה ואינו סכנה כלל כידוע, ואף על פי כן אנו יודעין שעל ידי הנשיכה מת מטעם שהארס אינו מתפשט בעקב בלבד אלא הולך מעקבו עד ראשו. כן הוא הדבר הזה, מתחיל באיסור שבות ומסתיים באיסור תורה:

והנה כן אנו רואין בעינינו, שאותם האנשים שמתחילים לעבור על איסור דדבריהם לבסוף באים לאיסור סקילה, שמתחילה מצווין לעכו"ם שיכין הסאמאוואר בכל הצטרכותו בחדרים החיצוניים ויביאו אצלם עלי הטייא רק בצלוחית על השולחן, ובהמשך הזמן כאשר כבר הותר להם, מפתה היצר שהעכו"ם יעמיד הסאמאוואר על השולחן והוא יעמיד בעצמו הכלי עם עלי הטייא מלמעלה על הסאמאוואר, ועובר על יד זה כמה וכמה איסורי תורה, מתחילה כשמעמיד, הוא עובר בזה על איסור בישול, ועל איסור מכבה, שמתכבה מעט כח הגחלים על ידי הכיסוי, ודומיא דמאי דאמרו חז"ל המסתפק מן השמן שבנר חייב משום מכבה, אף שמתמעט אור רק מעט מן המעט, ואחר כך כשמסלקו הוא עובר בכל פעם על איסור מבעיר שעל ידי זה מתלהבין הגחלים, ודומיא דמאי דאמרו בכריתות דף כ' החותה בגחלים חייב משום מבעיר ומשום מכבה, שמכבה את העליונות ומבעיר את התחתונות, והעושה כן במזיד הוא רשע גמור ופסול לעדות ולשבועה ומכרית נפשו מארץ החיים, וגם לבסוף ממונו כלה עבור זה כמו שמוכח כן בגמרא הנ"ל. ואפילו אם הוא רואה שהמנהג הרע הזה להעמיד הסאמאוואר על ידי עכו"ם הופקר אצל כמה אנשים מכל מקום חס ושלום ללמוד מדרכיהם. וכבר כתוב בתורה לא תהיה אחרי רבים לרעות, ופירשו המפרשים שלא יתנהג אדם בדבר שהוא רע אפילו אם רבים נהגו כן]:

[ואל יפלא בעיני האדם על הגמרא הנ"ל ממה שראינו שיש כמה מחללי שבת בשאט נפש בעוונותינו הרבים ומצליחין בנכסיהם והשעה משחקת להם, וכזה יקשה גם כן על המשנה דפאה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת וכו' והלא אנו רואים אנשים שאין בהם אפילו אחד מהדברים דקחשיב שם במשנה ואפילו הכי יש להם כל טוב, שכאשר יתבונן היטב יראה שלבסוף תשולח מארה בנכסיהם ויהיו כלין לגמרי כאשר תתמלא סאתם. ואפילו אם ראה שהיו מצליחים כל ימיהם גם כן לא יהיה לפלא, ואבאר במשל נמרץ, אחד מהסריסים מרד במלך ונפסק דינו להושיבו בהיכל לפי כבודו, אך שימנעו ממנו כל מאכל עד שיגוע שם ברעב. ופרסמו דבר זה במדינה שביום פלוני ישיבוהו שם, כדי שיבואו רבים ויראו עונשו למען ישמעו וייראו ולא יזידון לעשות כן. והנה בהיכל ההוא עשו חלונות סביב כדי שיוכלו לראות את גודל צערו שיתמרמר ברעב. ויהי ביום הראשון לישיבתו שם לא היה מינכר צערו, שלא הגיע אליו עדיין הרעבון. אך ביום השני והשלישי כשנתגבר עליו הרעבון, ראו האנשים דרך החלונות גודל צערו איך שבשברון מתנים נאנח על גודל מכאוב רעבונו, וביום החמישי ראו כשנתגבר עליו הזלעפות רעב ביותר שהתחיל לנשוך בשיניו את עור בשרו מעליו כדי להשיב את נפשו אליו מעט. ובתוך כך בא איש אחד אשר עדיין לא שמע מכל הנעשה באיש הזה, ושאל מהאנשים העומדים סביב החלונות מה קול ההמולה הזה, ענו לו, שפה נענש איש אחד מהסריסים בעונש רעב נורא מאד עד לנפש יגיע וזה יום החמישי אשר לא טעם מאומה. שאל מהם בבקשה הניחו לי ואראה אותו גם אנכי, ויניחוהו לראות. וישאל אותם האיש האורח הזה, וכי לזה רעבון תקראו, הלא אנכי רואה דרך החלונות שלועס בשר בשיניו. ויענו לו, אוי ואבוי על אכילת בשר כזו, הלא בשר נפשו הוא אוכל מגודל מרירותו וצערו. כן הדבר ממש בענייננו, כשהשם יתברך נותן השפעה לכלל ישראל לכלכלם ולפרנסם, הוא רק מן הפירות אבל בקרן של המצות אינו נוגע כלל שהוא שמור להם לעולם הבא, לכך אמרה המשנה אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת וכו'. לא כן אלו האנשים שסרו מדרכי ה' לגמרי וממילא הם מסולקין מהעולם הבא, אם יש להם שום זכות באיזה מצוה [כגון מקטנותו במה שענה פעם אחת אמן או בגדולתו באיזה סיבה] משלם להם על פניהם גם הקרן, ובזה ממילא יהיו אבודין שם לגמרי שלא יהיה להם שם שום זכות, וזהו שכתב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, ושכר כזה באמת בכלל עונש הוא כלסריס הנ"ל שאכל בשרו מעליו. וזהו שרמז הכתוב בקהלת (ד, ה) הכסיל חובק את ידיו ואוכל את בשרו, בשרו דייקא. ותשובה זו שייכת גם על קושיא הראשונה שאותם האנשים המחללים שבת בשאט נפש שהשעה משחקת להם כל ימיהם, בודאי הוא כדי להאבידם מעולם הבא, ולא יהיה להם שוב חלק בארץ החיים:

והנה אנשים כאלו הם בעולם הזה בבחינת שיכור שכילה כל מעותיו ומישכן כל בגדיו על השכרות, והוא מונח באשפתות ושמח ומשורר מגודל שכרותו ואינו מכיר בגודל עניותו ושהוא ערום ויחף ומוטל באשפתות. אך כאשר ייקץ משכרותו, הוא מתמה על נפשו ובוכה ומתאונן איך בא למצב נורא כזה. כן הוא ממש בזה, היצר הרע משכר אותם כל ימיהם בתאותיו עד שאינם יודעים בין ימינם לשמאלם, ובזז מהם כל כוחות הנפש שיש בהם ומנהיג אותם לעצתו נגד ה' ותורתו עד שנעשים ערומים מבלי לבושי הנפש הם המצות שמהם נעשים מלבושי הנפש לעמוד בהם להתעדן לפני מלך הכבוד כידוע מהזוהר הקדוש, ומלוכלכים בחלאת זוהמת העונות, ואינם מכירים איך שהזר והוא היצר הרע אכל כל כוחם. והוא שהנביא (הושע ז, ט) מתאונן ואומר אכלו זרים כחו (היינו כח היצר של התאוה וכן של החמדה והכעס וכדומה) והוא לא ידע, גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע (ועיין לקמן בחתימת הספר על הפסוק הזה), עד שלבסוף כשהוא בא לתוך הגהינום והוא רואה כל חלאת הזוהמא שעליו ומשלחת מלאכי רעים שנבראו על ידי עונותיו וכולם מיסרין אותו ביסורין גדולים, ייקץ אז מיין שכרותו וינהם על נפשו איך נתפתה ליצרו לבא לידי מצב נורא כזה, וכדכתיב במשלי ונהמת באחריתך ככלות בשרך ושארך ואמרת איך שנאתי מוסר וגו'. והוא מתודה אז על עונותיו ואומר אני פלוני בן פלוני עברתי עבירה פלונית במקום פלוני ביום פלוני במעמד פלוני ופלוני כמו שאמרו חז"ל בעירובין דף כ"ב עי"ש, אך אין התשובה מועילה אז]:

 

 

 

הלכות שבת היומי

מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

 

לקבלת ספרי שו"ע בחינם:

בית המדרש "עטרת ישעיה" רחוב נחל לכיש 24/3

 רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784

 

לוח הלכות שבת היומילוח הל' שבת היומי מדבקות ((Stickersהלכות שבת היומי 354 גליונות בקובץ אחד

שער להלכות שבת היומי

גליון א'‏ (1) א תשרי

גליון ב'‏ (2) ב תשרי

גליון ג'‏ (3) ג תשרי

גליון ד'‏ (4) ד תשרי

גליון ה'‏ (5) ה תשרי

גליון ו'‏ (6) ו תשרי

גליון ז'‏ (7) ז תשרי

גליון ח'‏ (8) ח תשרי

גליון ט'‏ (9) ט תשרי

גליון י'‏ (10) י תשרי

גליון י"א (11) יא תשרי

גליון י"ב (12) יב תשרי

גליון י"ג (13) יג תשרי

גליון י"ד (14) יד תשרי

גליון ט"ו (15) טו תשרי

גליון ט"ז (16) טז תשרי

גליון י"ז (17) יז תשרי

גליון י"ח (18) יח תשרי

גליון י"ט (19) יט תשרי

גליון כ'‏ (20) כ תשרי

גליון כ"א (21) כא תשרי

גליון כ"ב (22) כב תשרי

גליון כ"ג (23) כג תשרי

גליון כ"ד (24) כד תשרי

גליון כ"ה (25) כה תשרי

גליון כ"ו (26) כו תשרי

גליון כ"ז (27) כז תשרי

גליון כ"ח (28) כח תשרי

גליון כ"ט (29) כט תשרי

גליון ל'‏ (30) ל תשרי

גליון ל"א (31) א חשון

גליון ל"ב (32) ב חשון

גליון ל"ג (33) ג חשון

גליון ל"ד (34) ד חשון

גליון ל"ה (35) ה חשון

גליון ל"ו (36) ו חשון

גליון ל"ז (37) ז חשון

גליון ל"ח (38) ח חשון

גליון ל"ט (39) ט חשון

גליון מ'‏ (40) י חשון

גליון מ"א (41) יא חשון

גליון מ"ב (42) יב חשון

גליון מ"ג (43) יג חשון

גליון מ"ד (44) יד חשון

גליון מ"ה (45) טו חשון

גליון מ"ו (46) טז חשון

גליון מ"ז (47) יז חשון

גליון מ"ח (48) יח חשון

גליון מ"ט (49) יט חשון

גליון נ'‏ (50) כ חשון

גליון נ"א (51) כא חשון

גליון נ"ב (52) כב חשון

גליון נ"ג (53) כג חשון

גליון נ"ד (54) כד חשון

גליון נ"ה (55) כה חשון

גליון נ"ו (56) כו חשון

גליון נ"ז (57) כז חשון

גליון נ"ח (58) כח חשון

גליון נ"ט (59) כט חשון

גליון ס'‏ (60) א כסלו

גליון ס"א (61) ב כסלו

גליון ס"ב (62) ג כסלו

גליון ס"ג (63) ד כסלו

גליון ס"ד (64) ה כסלו

גליון ס"ה (65) ו כסלו

גליון ס"ו (66) ז כסלו

גליון ס"ז (67) ח כסלו

גליון ס"ח (68) ט כסלו

גליון ס"ט (69) י כסלו

גליון ע'‏ (70) יא כסלו

גליון ע"א (71) יב כסלו

גליון ע"ב (72) יג כסלו

גליון ע"ג (73) יד כסלו

גליון ע"ד (74) טו כסלו

גליון ע"ה (75) טז כסלו

גליון ע"ו (76) יז כסלו

גליון ע"ז (77) יח כסלו

גליון ע"ח (78) יט כסלו

גליון ע"ט (79) כ כסלו

גליון פ'‏ (80) כא כסלו

גליון פ"א (81) כב כסלו

גליון פ"ב (82) כג כסלו

גליון פ"ג (83) כד כסלו

גליון פ"ד (84) כה כסלו

גליון פ"ה (85) כו כסלו

גליון פ"ו (86) כז כסלו

גליון פ"ז (87) כח כסלו

גליון פ"ח (88) כט כסלו

גליון פ"ט (89) ל כסלו

גליון צ'‏ (90) א טבת

גליון צ"א (91) ב טבת

גליון צ"ב (92) ג טבת

גליון צ"ג (93) ד טבת

גליון צ"ד (94) ה טבת

גליון צ"ה (95) ו טבת

גליון צ"ו (96) ז טבת

גליון צ"ז (97) ח טבת

גליון צ"ח (98) ט טבת

גליון צ"ט (99) י טבת

גליון ק'‏ (100) יא טבת

גליון ק"א (101) יב טבת

גליון ק"ב (102) יג טבת

גליון ק"ג (103) יד טבת

גליון ק"ד (104) טו טבת

גליון ק"ה (105) טז טבת

גליון ק"ו (106) יז טבת

גליון ק"ז (107) יח טבת

גליון ק"ח (108) יט טבת

גליון ק"ט (109) כ טבת

גליון ק"י (110) כא טבת

גליון קי"א (111) כב טבת

גליון קי"ב (112) כג טבת

גליון קי"ג (113) כד טבת

גליון קי"ד (114) כה טבת

גליון קט"ו (115) כו טבת

גליון קט"ז (116) כז טבת

גליון קי"ז (117) כח טבת

גליון קי"ח (118) כט טבת

גליון קי"ט (119) א שבט

גליון ק"כ (120) ב שבט

גליון קכ"א (121) ג שבט

גליון קכ"ב (122) ד שבט

גליון קכ"ג (123) ה שבט

גליון קכ"ד (124) ו שבט

גליון קכ"ה (125) ז שבט

גליון קכ"ו (126) ח שבט

גליון קכ"ז (127) ט שבט

גליון קכ"ח (128) י שבט

גליון קכ"ט (129) יא שבט

גליון ק"ל (130) יב שבט

גליון קל"א (131) יג שבט

גליון קל"ב (132) יד שבט

גליון קל"ג (133) טו שבט

גליון קל"ד (134) טז שבט

גליון קל"ה (135) יז שבט

גליון קל"ו (136) יח שבט

גליון קל"ז (137) יט שבט

גליון קל"ח (138) כ שבט

גליון קל"ט (139) כא שבט

גליון ק"מ (140) כב שבט

גליון קמ"א (141) כג שבט

גליון קמ"ב (142) כד שבט

גליון קמ"ג (143) כה שבט

גליון קמ"ד (144) כו שבט

גליון קמ"ה (145) כז שבט

גליון קמ"ו (146) כח שבט

גליון קמ"ז (147) כט שבט

גליון קמ"ח (148) ל שבט

גליון קמ"ט (149) א אדר

גליון ק"נ (150) ב אדר

גליון קנ"א (151) ג אדר

גליון קנ"ב (152) ד אדר

גליון קנ"ג (153) ה אדר

גליון קנ"ד (154) ו אדר

גליון קנ"ה (155) ז אדר

גליון קנ"ו (156) ח אדר

גליון קנ"ז (157) ט אדר

גליון קנ"ח (158) י אדר

גליון קנ"ט (159) יא אדר

גליון ק"ס (160) יב אדר

גליון קס"א (161) יג אדר

גליון קס"ב (162) יד אדר

גליון קס"ג (163) טו אדר

גליון קס"ד (164) טז אדר

גליון קס"ה (165) יז אדר

גליון קס"ו (166) יח אדר

גליון קס"ז (167) יט אדר

גליון קס"ח (168) כ אדר

גליון קס"ט (169) כא אדר

גליון ק"ע (170) כב אדר

גליון קע"א (171) כג אדר

גליון קע"ב (172) כד אדר

גליון קע"ג (173) כה אדר

גליון קע"ד (174) כו אדר

גליון קע"ה (175) כז אדר

גליון קע"ו (176) כח אדר

גליון קע"ז (177) כט אדר

גליון קע"ח (178) א ניסן

גליון קע"ט (179) ב ניסן

גליון ק"פ (180) ג ניסן

גליון קפ"א (181) ד ניסן

גליון קפ"ב (182) ה ניסן

גליון קפ"ג (183) ו ניסן

גליון קפ"ד (184) ז ניסן

גליון קפ"ה (185) ח ניסן

גליון קפ"ו (186) ט ניסן

גליון קפ"ז (187) י ניסן

גליון קפ"ח (188) יא ניסן

גליון קפ"ט (189) יב ניסן

גליון ק"צ (190) יג ניסן

גליון קצ"א (191) יד ניסן

גליון קצ"ב (192) טו ניסן

גליון קצ"ג (193) טז ניסן

גליון קצ"ד (194) יז ניסן

גליון קצ"ה (195) יח ניסן

גליון קצ"ו (196) יט ניסן

גליון קצ"ז (197) כ ניסן

גליון קצ"ח (198) כא ניסן

גליון קצ"ט (199) כב ניסן

גליון ר'‏ (200) כג ניסן

גליון ר"א (201) כד ניסן

גליון ר"ב (202) כה ניסן

גליון ר"ג (203) כו ניסן

גליון ר"ד (204) כז ניסן

גליון ר"ה (205) כח ניסן

גליון ר"ו (206) כט ניסן

גליון ר"ז (207) ל ניסן

גליון ר"ח (208) א אייר

גליון ר"ט (209) ב אייר

גליון ר"י (210) ג אייר

גליון רי"א (211) ד אייר

גליון רי"ב (212) ה אייר

גליון רי"ג (213) ו אייר

גליון רי"ד (214) ז אייר

גליון רט"ו (215) ח אייר

גליון רט"ז (216) ט אייר

גליון רי"ז (217) י אייר

גליון רי"ח (218) יא אייר

גליון רי"ט (219) יב אייר

גליון ר"כ (220) יג אייר

גליון רכ"א (221) יד אייר

גליון רכ"ב (222) טו אייר

גליון רכ"ג (223) טז אייר

גליון רכ"ד (224) יז אייר

גליון רכ"ה (225) יח אייר

גליון רכ"ו (226) יט אייר

גליון רכ"ז (227) כ אייר

גליון רכ"ח (228) כא אייר

גליון רכ"ט (229) כב אייר

גליון ר"ל (230) כג אייר

גליון רל"א (231) כד אייר

גליון רל"ב (232) כה אייר

גליון רל"ג (233) כו אייר

גליון רל"ד (234) כז אייר

גליון רל"ה (235) כח אייר

גליון רל"ו (236) כט אייר

גליון רל"ז (237) א סיון

גליון רל"ח (238) ב סיון

גליון רל"ט (239) ג סיון

גליון ר"מ (240) ד סיון

גליון רמ"א (241) ה סיון

גליון רמ"ב (242) ו סיון

גליון רמ"ג (243) ז סיון

גליון רמ"ד (244) ח סיון

גליון רמ"ה (245) ט סיון

גליון רמ"ו (246) י סיון

גליון רמ"ז (247) יא סיון

גליון רמ"ח (248) יב סיון

גליון רמ"ט (249) יג סיון

גליון ר"נ (250) יד סיון

גליון רנ"א (251) טו סיון

גליון רנ"ב (252) טז סיון

גליון רנ"ג (253) יז סיון

גליון רנ"ד (254) יח סיון

גליון רנ"ה (255) יט סיון

גליון רנ"ו (256) כ סיון

גליון רנ"ז (257) כא סיון

גליון רנ"ח (258) כב סיון

גליון רנ"ט (259) כג סיון

גליון ר"ס (260) כד סיון

גליון רס"א (261) כה סיון

גליון רס"ב (262) כו סיון

גליון רס"ג (263) כז סיון

גליון רס"ד (264) כח סיון

גליון רס"ה (265) כט סיון

גליון רס"ו (266) ל סיון

גליון רס"ז (267) א תמוז

גליון רס"ח (268) ב תמוז

גליון רס"ט (269) ג תמוז

גליון ר"ע (270) ד תמוז

גליון רע"א (271) ה תמוז

גליון רע"ב (272) ו תמוז

גליון רע"ג (273) ז תמוז

גליון רע"ד (274) ח תמוז

גליון רע"ה (275) ט תמוז

גליון רע"ו (276) י תמוז

גליון רע"ז (277) יא תמוז

גליון רע"ח (278) יב תמוז

גליון רע"ט (279) יג תמוז

גליון ר"פ (280) יד תמוז

גליון רפ"א (281) טו תמוז

גליון רפ"ב (282) טז תמוז

גליון רפ"ג (283) יז תמוז

גליון רפ"ד (284) יח תמוז

גליון רפ"ה (285) יט תמוז

גליון רפ"ו (286) כ תמוז

גליון רפ"ז (287) כא תמוז

גליון רפ"ח (288) כב תמוז

גליון רפ"ט (289) כג תמוז

גליון ר"צ (290) כד תמוז

גליון רצ"א (291) כה תמוז

גליון רצ"ב (292) כו תמוז

גליון רצ"ג (293) כז תמוז

גליון רצ"ד (294) כח תמוז

גליון רצ"ה (295) כט תמוז

גליון רצ"ו (296) א אב

גליון רצ"ז (297) ב אב

גליון רצ"ח (298) ג אב

גליון רצ"ט (299) ד אב

גליון ש'‏ (300) ה אב

גליון ש"א (301) ו אב

גליון ש"ב (302) ז אב

גליון ש"ג (303) ח אב

גליון ש"ד (304) ט אב

גליון ש"ה (305) י אב

גליון ש"ו (306) יא אב

גליון ש"ז (307) יב אב

גליון ש"ח (308) יג אב

גליון ש"ט (309) יד אב

גליון ש"י (310) טו אב

גליון שי"א (311) טז אב

גליון שי"ב (312) יז אב

גליון שי"ג (313) יח אב

גליון שי"ד (314) יט אב

גליון שט"ו (315) כ אב

גליון שט"ז (316) כא אב

גליון שי"ז (317) כב אב

גליון שי"ח (318) כג אב

גליון שי"ט (319) כד אב

גליון ש"כ (320) כה אב

גליון שכ"א (321) כו אב

גליון שכ"ב (322) כז אב

גליון שכ"ג (323) כח אב

גליון שכ"ד (324) כט אב

גליון שכ"ה (325) ל אב

גליון שכ"ו (326) א אלול

גליון שכ"ז (327) ב אלול

גליון שכ"ח (328) ג אלול

גליון שכ"ט (329) ד אלול

גליון ש"ל (330) ה אלול

גליון של"א (331) ו אלול

גליון של"ב (332) ז אלול

גליון של"ג (333) ח אלול

גליון של"ד (334) ט אלול

גליון של"ה (335) י אלול

גליון של"ו (336) יא אלול

גליון של"ז (337) יב אלול

גליון של"ח (338) יג אלול

גליון של"ט (339) יד אלול

גליון ש"מ (340) טו אלול

גליון שמ"א (341) טז אלול

גליון שמ"ב (342) יז אלול

גליון שמ"ג (343) יח אלול

גליון שמ"ד (344) יט אלול

גליון שמ"ה (345) כ אלול

גליון שמ"ו (346) כא אלול

גליון שמ"ז (347) כב אלול

גליון שמ"ח (348) כג אלול

גליון שמ"ט (349) כד אלול

גליון ש"נ (350) כה אלול

גליון שנ"א (351) כו אלול

גליון שנ"ב (352) כז אלול

גליון שנ"ג (353) כח אלול

גליון שנ"ד (354) כט אלול

דף האחרון למדו והפיצו הגליונות

 

GO TO NEXT PAGE GO TO PRIOR PAGE

 

 

בס"ד

 באמצע העבודה

Under Construction

שבת

THE SHABBAT

PAGE 3

1  2  3 4

שבת דף 1 PAGE 1 עניני שמירת שבת – לימוד שו"ע הלכות שבת – ספרים על קדושת השבת – הלכות שבת – קול קורא'ס על שבת – גליונות שולחן ערוך הלכות שבת, מחולק לשבתות השנה, לחודש, לג' חדשים, לכל ימי השנה
שבת דף 2 PAGE 2
354 גליונות חדשים שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת היומי מחולק לשנ"ד ימות השנה עמוד אחד ליום
שבת דף 3 PAGE 3 קרוב ל3000 קליקס
שבת דף 4 PAGE4 באמצע העבודה Under Construction

HOME        ראשי

מפעל עולמי ללימוד שולחן ערוך

אורח חיים מחבר עם רמ"א

 

 

 

לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לכל הישועות ולכל הרפואות

"מפעל העולמי ללימוד שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א" קורא לכל הכלל ישראל מגדול ועד קטן לעשות שיעור בכל יום בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א אפילו שני סעיפים ליום, ובזכות זה יבוא משיח בב"א.

מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

לקבלת ספרי שו"ע בחינם:

בית המדרש "עטרת ישעיה" רחוב נחל לכיש 24/3

 רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784

 

 

 

הלכות שבת החדשי
הלכות שבת לג חדשים
הלכות פסח לשלשים יום
הלכות פורים לשלשים יום
הלכות פורים לשבעה ימים
הלכות שבת היומי 354 גליונות בקובץ אחד
לוח הלכות שבת היומי
לוח הל' שבת היומי מדבקות ((Stickers
שער להלכות שבת היומי
דף האחרון למדו והפיצו הגליונות
כל הלכות שבת השנתי 54 גליונות בקובץ אחד

 

כל שולחן ערוך אורח חיים היומי

 354 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים היומי מחולק 354 גליונות אורח חיים היומי
12 עמודים לימי השנה לוח יומי
1223 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א כל שולחן ערוך אורח חיים
277 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א לג' חדשים – מנוקד עם באר הגולה אורח חיים ל ג' חדשים מנוקד
253 עמודים

אורח חיים החדשי

כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א לגמור בכל חודש 8 עמודים ליום.

שולחן ערוך אורח חיים החדשי

 

שולחן ערוך לימים טובים, ל' יום קודם החג

64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות חנוכה
30 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות פורים לשלשים יום
7 עמודים לגמור בז' ימים קודם פורים. הלכות פורים לשבעה ימים
33 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות פסח לשלשים יום
1 עמוד
ליסט מחולק לסדר הגליונות, עם באקסלעך.
ליסט  להלכות ראש השנה
1 עמוד
ליסט מחולק לסדר הגליונות, בלי באקסלעך.
ליסט להלכות ראש השנה
1 עמוד
לשולחן ערוך הלכות ראש הנשה.
דף השער
33 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום.

סייז 8.5 = 11 2 עמודים בעמוד.
הלכות ראש השנה ל' יום
32 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום – סייז 8.5 = 11. הלכות ראש השנה ל' יום
1 עמוד לשולחן ערוך הלכות יום הכיפורים. דף השער
64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות יום הכיפורים לשלשים יום
1 עמוד לשולחן ערוך הלכות סוכה. דף השער
64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות חג הסוכות לשלשים יום
736 עמודים להגאון הרב שלמה גאנצפריד זצ"ל, עם הערות "משנה ברורה" להגאון ה"חפץ חיים" זצ"ל.  קיצור שלחן ערוך מנוקד
39 עמודים שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה מחבר עם רמ"א. שולחן ערוך יורה דעה
77 עמודים שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה מחבר עם רמ"א, באר הגולה, באר היטב, פתחי תשובה שולחן ערוך יורה דעה

 

דוגמאות לשולחן ערוך אורח חיים לפרסם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובישיבות ותלמוד תורה'ס

 דף אחד ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א לשנה, בצבעים. דוגמא
 דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך שנה תמימה. שער לשולחן ערוך
 דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך חודש אחד. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך ג' חדשים. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון לשולחן ערוך הלכות שבת החדשי עם תמונות בצבעים, לסיימו מידי חודש בחדשו. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון לשולחן ערוך הלכות שבת עם תמונות בצבעים, לסיימו בב' חדשים. שער לשולחן ערוך
דף אחד למדו והפיצו גליוני ספר שלחן ערוך אורח חיים. שער האחרון
דף אחד הלכה יומית עליוועטער, מארץ ישראל דוגמא
 10 עמודים לוח יומי שנתי ללימוד המשנה היומית וההלכה היומית. – הסוד של הקביעות. – אף אחד מאיתנו לא רוצה להישאר אילם כשישאל: קבעת עיתים לתורה"? – להאזנה למשנה יומית דרך הטלפון 24 שעות ביממה. לוח יומי לאורח חיים ומשנה יומית עם תמונות
 52 עמודים עם קונטרס התעוררות בלשון הקודש ואנגליתלשנת תשס"ה – תשס"ח. לוח משנה ברורה היומי

 

 

 

מפעל הילכתא דיומא

www.hilchusadyoma.org

 

 

תשל"ה
188
אידיש הלכות שבת ויום טוב, ומדות בין אדם לחבירו הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה
חלק 62
לב טוב

 

תשל"ט 50 עמודים הוצאת אמונה אין ליכט פון
חלק 93
מלאכת מחשבת

 

הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 452  ספר עונג שבת

 

ברוקלין נוא יארק, תשמ"ו הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה
חלק 202
עין יעקב שבת

 

הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה 251 משניותמסכת שבת

 

הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 611 – שער שבת

 

הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 702 – פנינים יקרים עונג שבת

 

אן אפענער בריף צו אלע עשירים און פילאנטראפען אין ליכט פון תורה חלק 726 – הצלת נפשות

 

הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 727 – ספר השבת חלק -א' 1#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 728 – ספר השבת חלק -א' 2#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 729 – ספר השבת חלק -א' 3#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 730 – ספר השבת חלק -א' 4#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 731 – ספר השבת חלק -א' 5#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 732 – ספר השבת חלק -א' 6#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 733 – ספר השבת חלק -א' 7#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 734 – ספר השבת חלק -ב' 1#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 735 – ספר השבת חלק -ב' 2#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 736 – ספר השבת חלק -ב' 3#
הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה חלק 737 – ספר השבת חלק -ב' 4#
הוא ילקוט שבת מן ששים מדרשים אין ליכט פון תורה חלק 738 -תענוג שבת

 

21 ברוקלין נ"י  מלחמה הגדולה נגד הצדוקים מנגדי העירובין בוויליאמסבורג וועד המרכזי משמרת השבת בולעטין מספר 4 – 5 – 6 – 10 – 11 – 12 – 13 – 18א' – 18ב' – כבר היה לעולמים

 

ברוקלין ליסט קרוב ל 400 מדינות ועיירות שהיו בהם עירובין וועד משמרת השבת בולעטין מספר 13 טבת תשס"ג

 

14 ברוקלין, עש"ק אמור תשס"ג  להוציא ילד בעגלה (קיעריטז"ש) בשבת קודש חבורת לומדי הלכות עירובין שע"י כולל טל תורה ד'יאקא בירור הלכה

 

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi   65 ברוקלין, תשמ"ב, מבאר כי השבת הוא יסוד קדושת ישראל השכר הגדול לשומרי שבת, ליקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה חברה מזכי הרבים,
להגה"צ רבי שלום יהודה גראס, אבדק"ק האלמין
השבת בישראל כהלכתועם קונטרס שמירת שבת כדת

 

שנה א', חדש אב-אלול, תרצ"ו חוברת ז'-ח'  בעניני תיקון המקוואות, קדושת בית המדרש, וטהרת המשפחה, ושמירת שבת המסלה שנה א'

 

שנה ד', כסלו-טבת, ת"ש חוברת יא-יב  עניני כשרות ושמירת שבת בענין איסור שחוטי חוץ, בענין פלאמבעס על העופות המסלה שנה ד'
שנה ה', חודשי שבט אדר א', ת"ש חוברת א'  עניני כשרות ושמירת שבת המסלה שנה ה'
שנה ו', חדש ניסן, תש"א חוברת ג'  בעניני חיזוק הדת, וקדושת השבת המסלה שנה ו'

 

 1 ברוקלין, נ"י  הכר נא דבר אמת, האמת בענין העירוב בבא"פ, באידיש וועד למען קדושת השבת, דעיר רבתי נ"י  וועד למען קדושת השבת בעיר רבתי נוא יארק
 1 ברוקלין, נ"י, דזשויש פרעס
סעפטעמבער'980
זכור את יום השבת לקדשו, בענין העירוב – בענגליש וועד למען קדושת השבת, דעיר רבתי נ"י  וועד למען קדושת השבת בעיר רבתי נוא יארק

 

120  ירושלים תשנ"א  ביאור על זמירות השבת  הגה"צ רבי מנשה קליין כ"ק אבדק"ק אונגוואר שליט"א זמירות לשבת קודש
משנת השבת

 

 8  ברוקלין, אמור תשס"ג  עירוב בוויליאמסבורג  קול התאחדות קהילות הקודש  חומת שבת קדשינו
נומ 1.

 

חק לישראל מקראות גדולות עם מ”ב פירושים לשון הקודש ואידיש. לימוד חק לישראל ליום השבת

 

   97  ברוקלין תשכ"ו  כולל תפילות לחול ולשבת הגה"צ מראצפערד זצ"ל  סידור בית המדרש

 

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin, 35 ברוקלין, תשמ"ב על גודל מעלת קדושת השבת  מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, אבדק"ק האלמין  סיפורים נפלאים

 

תיקון שבת על הלכות עירובין ספר
תיקון שבת
ספר
עירוב והוצאה
ספר תיו יהושע והוא שלחן ערוךשל תורת שבת
ספר
על מצות עירוב
ספר
תיקוני עירובין כהלכה
 משנה הלכות ספר אום אני חומה
דבר המערכת. – קול קורא פון וועד למען תיקון עירובין להציל אלפים מישראל שומרי תורה ומצות מחילול שבת קודש. – חלק מהרבנים הגה"צ שהסכימו לתקן עירובין בעירינו עוד בשנת תש"ך. 42 שמות הרבנים הגאוה"צ זצ"ל ולהבחל"ח שליט"א, חתימות ומכתבים ותשובות, ועוד.ושם רואים כי כל הרבנים הגאונים והרבה מהם תלמידי רבינו הק' מסאטמאר זי"ע שכותבים בשמו שצוה לעשות עירוב בברוקלין, ומהם כתבו התשובות כשרבינו הק' זי"ע היה עוד בחיים חיותו, ולא היה אחד שיפקפק בזה, ובבוקר אחד קם איש בליעל [מראשי הערב רב] על הצד השמאלי (אויפגעשטאנען אויף די לינקע זייט), וקנה את הרבנים שיכתבו ויתנו עידותן כאילו רביה"ק מסאטמאר זי"ע היה צדוקי וזקן ממרא, שנלחם לעקור תורת עירובין, (עיין בשו"ת הרא"ש), [וכבר כתב רביה"ק ברוח שיש אנשי בליעל שאומרים בשמו מה שלא עלה על דעתו, וכ"ז היה אף בחיים חיותו, וק"ו ב"ב של ק"ו, אחר פטירתו], והיה לו חסיד  אחד מחלל שבת בפרהסיא, ונתן לו עשרות מיליוני דולרים לקנות את הרבנים בעד הרבה כסף [כי כוח הפועל בנפעל, וכסף הזה שבא מחילול שבת, עזר לחלל את השבת],  בשנה הנ"ל. י"ל ע"י הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"אRabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin ירחון
אסיפת זקנים
טבת תשמ"א

יצא לאור על ידי ועד העולמי למען תיקון עירובין ברוקלין ניו יארק

 

קונטרס העירוב דקענסינגטאן, ברוקלין נ"י, שמחים לשומרו ולערב עירובו, י"ל על ידי "וועד העירוב דקענסינגטאן", ניסן תשס"ד 1002

 

לעשות את השבת לדורותם. 1038

 

.
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת. – הזהרו. 1067
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת – מודעה. 1070

 

3 ניסן תשמ"ז השקיע עשרות אלפים דולר לסדר עירוב מסביב ברוקלין, ורשעי הדור [מינים וכופרים ימח שמם שליחי הערב רב], ניתקו את חוטי העירוב בהרבה מקומות בערב שבת עם חשכה חרדישע אויסגאבע לחיזוק הדת, מכ"ק האדמו"ר מראצפערד זצ"ל פאראייניקטע ווארט

 

אונגוואר קונטרס משנת השבת

 

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin. 32  ברוקלין, תשל"ח  הדרכה והוראת דרך למקצועות הראשיים היסודיים שבתורה הנפרצים  הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, אבדק"ק האלמין  קול יעקב

 

מבאר כי השבת הוא יסוד קדושת ישראל, וגודל הפגם והנזק המגיע לנפש וגוף האדם המחלל קדושת השבת ח"ו, והשכר הגדול בזה ובבא המעותד לשומרי שבת, עם קונטרס שמירת שבת כדת, ליקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"אRabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin השבת בישראל כהלכתו
על גודל מעלת קדושת השבת. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin סיפורים נפלאים
ליסט של 400 מדינות ועיירות שהיו בהם עירובין, ומובאים ב' 1500 ספרי שאלות ותשובות המוחים נגד עירובין מינות נזרקה בהם. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. –Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin בולעטין # 13 טבת תשס"ג
אזהרה חמורה על קדושת השבת. מוועד למען קדושת השבת. בענין שיטת רבינו תם, ובענין הזהר הקדוש שלא לעשות מלאכה עד שמבדילין בקדושא דסדרא, ומבדילין על הכוס אזהרה חמורה
חדש אסור מן התורה, מחאה נמרצה, ברוקלין נוא יארק שנת תשנ"ג מלחמת השם חלק י"ט

 

דרוש להלכות פסח, טהרת המשפחה, שאלות נשים, כשרות, צניעות, ומצות תיקון עירובין מאת כ"ק הגה"צ רבי חיים יהודה כ"ץ שליט"א האדמו"ר ואבדק"ק ור"מ סערדאהעלי שליט"א. מלפנים דומ"ץ קהל חסידי בעלזא, בארא פארק. י"ל על ידי וועד העירוב ד'בארא פארק ניסן תש"ס לפ"ק

דרשת שבת הגדול

ניסן שנת תש"ס

 

חודש כסלו תרצ"ג חוברת ט ' על מצב הכשרות, אזהרה גדולה, חובת הרבנים, קול ראדיא בשבת, הזהרו בפאת הזקן

הפרדס חלק ו'

 

פרק ששה ושלשים, שחיטה. בו יבואר עד כמה כוחות הטומאה והחיצונים משתדלים בכל כוחם שהשוחט יאכיל טריפות לישראל, ולהכשיל את ישראל באכילת נבילות וטריפות. גם יבואר בו גודל האיסור לאכול בשר אפילו למי שקרא ושנה, זולת לצדיק גמור, וגם כן עם שמירה מעולה. טעם שבעל תשובה לא יאכל בשר כי אם בשבת. –מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

שבט מוסר

 

 

אזהרה מטעם מרן הגאב"ד שליט"א  מבית דין צדק בירושלים, והגה"צ רבי יוסף צב"י דושינסקי זצ"ל. חליבת בהמה ע"י ישראל הוא איסור סקילה וחיוב חטאת בלי שום הוראת היתרים הפורחים באויר, אסור לקנות החלב שנחלב בשבת קודש ע"י ישראל, סיון תרצ"ו לפ"ק

 

 ספר בית דוד – שני שוחטים  בו יבואר הענין שצריך שני שוחטים לראות הסכין, ואם לאו יאכלו חלב בשבת, מדברי הגר"א מווילנא זצ"ל

 

א אפענער בריוו צום האלמינער רב שליט"א   א טראגישע פאסירונג ווי אזוי אידען זיצען צוזאמען שבת צופרי און עסען בשר בחלב תחת השגחת התאחדות הרבנים, נתפרסם באלגעמיינר זשורנאל פעברואר 26 988'

 

עלה לתרופה – מאת הגה"צ מוהר"ר יהושע אלתר ווילדמאן זצ"ל אב"ד קאנסקיוואליעהספר הזה הוא מלא וגדוש עם דינים נחוצים למען דעת האיך להתנהג בכמה ענינים דבר יום ביומו – זהירות במצוות לקרא קריאת שמע כותיקין קודם הנץ החמה, תיקון חצות, שמירת שבת, ובמצוות תפילין מזוזה ציצית קריאת שמע, נטילת ידים, ועוד י"ל ע"י הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

 

 קול קורא לזהירות בקדושת השבת – בעניני מקוואות
בו יבוארו המכשולות הגדולות בענין חילול שבת וחילול המועד, ואיסור תערובות אנשים ונשים וטףברוקלין נוא יארק שנת תשנ"ג. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

מלחמת השם חלק י"ג

 

בו יבואר בעניני גלגולים שבת, תשובה, גאולה, וגודל הענין של מזכי הרבים. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

 שכר ועונש – פרשת אחרי
בו יבואר עניני אמונה תוכחה ועניני שבת. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

שכר ועונש – פרשת עקב
מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

תפלה לפני קידוש וסעודה בשבת קודש

 

 קול קורא לזהירות בקדושת השבת – בעניני מקוואותבקשה דחופה  לפי פסק הרבנים הג' שליט"א אסור לחברה הצלה להנהיג המכונית כשנוסעים חזרה ממהאספעטעל לביתם בשבת קודש, יצא לאור על ידי הרב אשר וועבער

 

קול קורא נגד חילול שבת ותערובות אנשים ונשים יצא לאור על ידי בית דין צדק דקהל האלמין

חמדת ימים לשבת קודש – על שיטת רבינו תם ועוד.

שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו – לא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול

לאפרושי מאיסורא  מהבד"ץ של עדה החרדית  שמשקי תנובה מחללים שבת בפרהסיא

קול קורא – על השבת – מוועד למען קדושת השבת בבארא פארק

קול קורא א. גזירה דאורייתא – מטעם הרבנים הגאונים והשלשה בתי דינים, – מן השמים מעוררים אתנו על דבר איסור כי כמה מחלות קשות מתהלכות בעיר ובפרט מחלות הקטנים עוללים ויונקים וכו', לכן באנו לעורר על כמה ענינים חמורים על קדושת השבת וכו'. ב. אזהרה חמורה מטעם הרה"ג הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים – על דבר שהחלו לזלזל בזמן קדושת השבת ביציאתו שמתפללים ערבית של חול בטרם יצא עוד השבת קודש וכו', שבט תרצ"א

ג' מודעות על קדושת השבת – לקראת שבת לכו ונלכה, הבו לה' כבוד ועוז, פאראד אין פלעטבוש, פרייטג צו שטארקען שמירת שבת

אזהרה נחוצה וקול קורא לכל יהודי בארא פארק – איסור על חנות וואלדבוים שפתוחה בשב"ק

הבו לה' כבוד ועוז – לקראת שבת לכו ונלכה!

השבת בישראל כהלכתה חלק ד' – כולל: קידוש היום על הכוס. סעודת שבת. כל עניני מאכלים ועינוגי שבת. תפילת שחרית בשבת. מענין קריאת התורה ותפלת מוסף. קידוש וסעודתא דצפרא דשבתא. סדר אחר צהרים דשבת. ליקוט גדול ונפלא מאוד מש"ס בבלי וירושלמי, תו"כ, ספרי ספרא, מדרשים, ילקוט וזוה"ק, ראשונים ואחרונים, רמב"ם, שו"ע ופוסקים, וספרי שו"ת, מפרשי התורה, ספרי יראים ומוסר חסידות ועוד. הספר הזה יוצא לאור לראשונה, וכבושם הזה עדיין לא נראה, מאיר עינים, ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך אשר יכסה ארץ, ובעזהי"ת יעורר את לבות בני ישראל מתרדמתם, ויביא תועלת רבה לעם ישראל, יען כי רבתה בה ההזנחה, ובוודאי שהמעיין בספר לבו יתעורר להתחזק ולהתאמץ ביתר שאת וביתר עז, לעורר את עצמו ואת הזולת ללמוד הלכות שבת בכל שבת ושבת, ויפעל בכל כוחו ואונו לזכות את הרבים.  יצא לאור על ידי וועד למען קדושת השבת העולמי שעל ידי מפעל עולמי ללימוד שו"ע אורח חיים שנת תשס"ה לפ"ק. הספר נדפס לזכות הרבים, ומתחלק בחינם לכל דורש ומבקש.. 91 עמודים.. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. – Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

ספר ערכתי נר למשיחי  – והוא סדר הדלקת הנרות דיניו ומנהגיו

ליקוטים יקרים ונעימים דיבורים קדושים ונפלאים התעוררות להדלקת הנרות, דיניו ומנהגיו לשבת בשבתו ומידי חודש בחדשו ובשאר חגים וזמנים, והדלקת הנרות לנשמות, ביום היארצייט, ולנשמות הצדיקים – סודותיה, וסגולותיה.

בו יבואר כי ע"י שמירת מצות הדלקת הנרות זוכה לתורה אור ולבנים תלמידי חכמים, והוא סגולה לשלום בית, סותם פי המסטין, ואין שטן ואין פגע רע, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות, ומסוגל מאוד לאריכת ימים ושנים טובים. ומכבה נרות של הסט"א, השכינה אומרת זו היא דירתי, ונהנה מזיו השכינה, ילך לאורו של הקב"ה, מקשר נשמת ישראל לאביהם שבשמים, ונרות בית המקדש קיימים לעולם, ונזכה בקרוב לנרות של ציון, ד'נרות בגימטריא זהו משיח בן דוד ובן יוסף.

כל זה לקטתי בעזר צורי וגואלי מדברי חז"ל מש"ס בבלי וירושלמי, מדרשים, זוה"ק ותיקונים, וספרי הראשונים, ומספרי מוסר מגדולי הראשונים והאחרונים זללה"ה, ודבריהם הקדושים חוצבים בלהבת אש, מלהיבים נפש האדם להתעורר על גודל הענין של הדלקת הנרות שעי"ז יתגלה לנו נרו של משיח צדקינו, כמבואר בס' דבק מאח וז"ל: עיני ראתה בס' ליקוטי הרמ"ע, שרמז שע"י הדלקת נרות שבת ויו"ט [ו]חנוכה ויוה"כ, זוכה למעלה גדולה, כאשר יעיין הקורא בדברי קדשו באורך. ורמז הרב שם פ"ז: ערכתי נר למשיח"י ר"ת לרבים מילה שבתות יו"ט חנוכה יוה"כ. ואפ"ל כי ע"י זכות זה יבוא בן ישי. וז"א אימתי אצמיח קרן לדוד בזמן שערכת"י נ"ר למשיח"י כדבר האמור, ודו"ק. יצא לאור ע"י וועד למען קדושת השבת העולמי שעל ידי מפעל עולמי ללימוד שו"ע אורח חיים, שנת תשס"ה לפ"ק. 160 עמודים. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. – Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

השבת בישראל כהלכתו – מבאר כי שמירת השבת הוא יסוד קדושת ישראל, וגודל הפגם והנזק המגיע לנפש וגוף האדם המחלל קדושת השבת ח"ו, ושכר הגדול בזה ובבא המעותד לשומרי שבת, עם קונטרס "שמירת שבת כדת" לקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה.. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. – Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

תיקוני עירובין כהלכתה – והוא שלחן ערוך לתיקון העירובין, חלק א': גודל המצוה של שמירת שבת קודש ותיקון עירובין. חלק ב: הלכתא גבירתא, פרטי דינים בהלכות עירובין. חלק ג: תשובות ומכתבים מ39 גדולי דורינו.  – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

סיפורים נפלאים – על גודל מעלת קדושת השבת. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א. – Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

 

וועד למען קדושת השבתארגון מוקדש לעורר על קדושת השבת, שעל ידי שמירת השבת נזכה לביאת המשיח, כדאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין. (שבת קי"ח ע"ב), בב"א

 

1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17

 

מתוך הפסק דין של גאונים וצדיקים משנת תרכ"ו, ובו י' סעיפים, א. שאסור ליכנס להתפלל בבית המדרש שהמחיצה אינו בשלימות שיוכלו להסתכל אנשים בנשים, ואם נעשה המחיצה באופן כזה, אסור לכנוס בתוכם    א. ואין חילוק בין שאר ימים לשבת וראש השנה ויום הכיפורים, ואף אם צריך להתפלל על ידי כן ביחידות  ב. ואסור לעשות בית הכנסת כמגדל  ג. ואסור לכנוס להתפלל בבית הכנסת אשר אין לה בימה באמצע.
ד. אסור לשנות שום מנהג יהדות או שום נימוס בית הכנסת מאשר מקובל מאבותינו ואבות אבותינו. 
– מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

שמע ישראל  – לא עת לחשותפסק דין עם חתימותמע"א זקני הדור בשנת

 

קלף נפרשטאק יצרני קלף [פארמעט] – למהדרין מן המהדרין – דער בלאט פרשת חיי שרה כא חשון תשס"ה ולמספרם נאוועמבער 5 – 04    לציבור המהדרין – לאור הפרסומים אודות המכשולות בעניני כשרות הקלף (פארמעט) עבודת יד מתחילה ועד סוף בפיקוח מיוחד מהבד"ץ העדה החרדית בירושלים עיה"ק על כל תהליך הייצור עיבוד העורות, העבודה נעשית ביד, (ללא שום תוספות כח לעקטערי), על ידי אברכים ירא שמים (ללא חשש עבודת גוי ו/או מחללי שבת), וכשרים למהדרין מן המהדרין – רחוב חזון איש 30 בית שמש טל: 972 – 52 – 4423281 קלף ק. ס. ת. יצרני קלף [פארמעט] – לציבור המהדרין  – דער בלאט פרשת חיי שרה כא חשון תשס"ה ולמספרם נאוועמבער 5 – 04        לאור הפרסומים אודות המכשולות בעניני כשרות הקלף (פארמעט) עבודת יד מתחילה ועד סוף בפקיח מיוחד מהבד"ץ העדה החרדית בירושלים עיה"ק על כל תהליך הייצור עיבוד העורות, העבודה נעשית ביד, (ללא שום תוספות כח לעקטערי), על ידי אברכים ירא שמים (ללא חשש עבודת גוי ו/או מחללי שבת), וכשרים למהדרין מן המהדרין – קעניגסבערג ירושלים, רחוב מאה שערים 72 טל: 972 – 54 – 5987402 – אפשר להשיג הקלף שלנו בארצות הברית צרכי סת"ם קרית יואל: 845 – 782 – 6221

 הקלף – המכשולות הגדולות על הקלף בארץ ישראל – דער בלאט ערב סוכות י"ד תשרי, תשס"ה, ולמספרם סעפטעמבער 29 – 04    נתגלה על ידי הרהגה"צ של העדה החרדית בירושלים עיה"ק – קול קורא מ' 86 גדולי ישראל בפוילן – ליטע – רוסלאנד בשנת תרצ"ה שאסור לקנות קלף בלי הכשר – כל אחד מישראל שיש לו רק זיק של יראת שמים מחפש לרכוש לו תפילין ומזוזות חדשים עם קלף כשר, על ידי סופר ירא שמים באמת. 

 קלף – הסופר מהולל, הקלף?!!! – פנים חדשות, גליון 554, כג אלול תשס"ד – רבים ממניחי התפילין אינם יודעים כי קיים חשש רציני בקלף ויתכן כי אינם מניחים תפילין כלל – מודעה נחוצה – להודיע ולהגלות – גנבים עליך ישראל, חשבון הנפש, הסופרים והקלף הפסול, האסון הגדול ביותר מאז בריאת העולם, התעוררות לתשובה ותיקונים בענין כשרות תפילין ומזוזות, שמעה עמי ואדברה!!! – וועד למחקר סת"ם מאנסי ניו יארק, זעקה גדולה ומרה – שק ואפר יוצע לרבים – מכתבו של הסופר המהולל הרב החסיד רבי אליעזר זאב צירקינד בשנת תשד"מ באותו ענין

דער בלאט מלחמה על הקלף

 

מכתב גלוי לעשיריםמוועד המרכזי העולמי לקיום היהדות. – א. הקדמה. – ב. שקעה עם הגיון. – ג. אם עובדים העשירים בשביל ילדיהם? – ד. עשירים אינם יוצאים ידי חובה בנתינת חומש. – ה. עשירים נושאים באחריות לכל הדור.-  ו. אוישוויץ במלא תנופתו. – ז.בידיכם העשירים הכח לעזור. – ח. כשרות – שבת – –  טהרת המשפחה. – ט. 6 מליון יהודים בסכנת השמדה – אתם העשירים יכולים לעזור. – יעשיר במבחן בפני הבית דין של מעלה– יאיהודים עשיריםיהודים חשוביםיהודים יקרים. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

 

מהגאון החסיד האמיתי רבינו אליהו מווילנא זצוק"ל, עם הערות מהגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל

ספר שנות אליהו על מסכת שבת

 

מהגאון רבי יצחק ווייס ז"ל, י"ל ירושלים שנת תש"י לפ"ק

ספר תולדות יצחק

מהגאון רבי יעקב המכונה יאקב וויילל זצ"ל, קרלסרוה שנת תקצ"ט לפ"ק

ספר תורת שבת על שולחן ערוך

אזהרה לשבת אזהרה נחוצה בענין טבילה בשבת קודש

ספר שער הכוונות חלק שניהוא השער הששי מן השמונה שערים המפורסמים ובו מבואר הכוונות של כל עניני שבת: התפלות וקריאת התורה והשלחן והקידוש והסעודות. ענין השינוים בין יום טוב לשבת. ענין ראש השנה ואסרו חג. ענין פסח וספירת העומר וחג השבועות. ענין ראש השנה יום כפור סוכות חנוכה ופורים. אשר חיבר הרב הגדול האלקי מורנו הרב חיים וויטאל זצ"ל כפי מה שקיבל מפי רבו המקובל האלקי הרב הקדוש רבינו יצחק לוריא אשכנזי זיע"א אשר דיבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו ז"ל. והוא מכתבי הקודש שסידר הרב מוה"ר שמואל וויטאל זצ"ל. ולהיות כי ראינו שבכרך אחד אי אפשר להכליל גם הכוונות של שבת ומועדים לכן חלקנו אותם לשני חלקים. עם ספר יפה שעה על המקום, כל ענין באותו הדף ששייך לו.  מכבוד הרב קדוש יאמר לו מורנו הרב שלמה בכ"ר יהודה הכהן זצ"ל.  חלק  יא'  11שער הכוונות

חלק ב'

 

 

 

מאת המקובל האלוקי רבי מאיר פאפריש זצ"ל, אוסף ליקוט כל מנהגי האריז"ל זי"ע. -תיקון השלחן דרך סעודה מהנ"ל אור צדיקים ודרך סעודה

 

הנכבד והנורא מי קם כמוהו מורה, קדש קדשים הרב האמת הגה"ק מו"ר רבי נחמן זצוקללה"ה מברסלב. נכד רבי ישראל בעשטה"ק זי"ע. הוצאת קרן ר' ישראל דב אודסר זצ"ל להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב זי"ע. עיה"ק ירושלים תובב"א   לקוטי מוהר"ן

 

מרבנו הגדול והקדוש צדיק האמיתי אור ישראל וקדושו נחל נובע מקור חכמה רבי נחמן זצוקללה"ה מברסלב. נכד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע. הוצאת קרן ר' ישראל דב אודסר זצ"ל להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב זי"ע. עיה"ק ירושלים תובב"א  מנהג בכל תפוצות ברסלב משנים קדמוניות ללמוד בכל שבת קודש בבוקר בקידושא רבא מספר הקדוש והנורא הזה, והוא סגולה גדולה לזכות לקבל עליו אור השבת קודש ספורי מעשיות המנוקד

 

"מפעל העולמי ללימוד שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א" קורא לכל הכלל ישראל מגדול ועד קטן לעשות שיעור בכל יום בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א אפילו שני סעיפים ליום, ובזכות זה יבוא משיח בב"א.

מיסודו של הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin

לקבלת ספרי שו"ע בחינם:

בית המדרש "עטרת ישעיה" רחוב נחל לכיש 24/3

 רמת בית שמש ארץ ישראל

011 972 548 436 784

לימוד בספר שולחן ערוך מחבר עם רמ"א מסוגל לכל הישועות ולכל הרפואות

ספר בן עולם הבא

141 עמודים ט' חלקים, בענין לימוד שלחן ערוך, שהוא תורה לשמה. ספר
בן עולם הבא
7 עמודים. תערוך לפני שלחן. קונטרס א'
7 עמודים. ויוסף הוא השליט. קונטרס ב'
6 עמודים. ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א. קונטרס ג'
10 עמודים. אלה מקראי קודש. קונטרס ד'
44 עמודים. ארבע אמות של הלכה. קונטרס ה'
13 עמודים. תודיעני אורח חיים. קונטרס ו'
40 עמודים. כהררים התלוים בשערה. קונטרס ז'
20 עמודים. שלושים יום קודם החג. קונטרס ח'
14 עמודים. קונטרס הטבלאות. קונטרס ט'

לוח אורח חיים היומי, והלכות שבת

 2 עמודים. ללימוד כל שולחן ערוך אורח חיים במעגל השנה לוח אורח חיים היומי
 2 עמודים ללימוד כל שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת במעגל השנה לוח הלכות שבת היומי
 1 עמוד ללימוד כל שולחן ערוך אורח חיים במעגל השנה לוח אורח הלכות שבת סטיקער
 4 עמודים דבר ההלכה – הלכה למעשה – הלוח הילכתא דיומא ללימוד השלחן ערוך אורח חיים לסיימו משך שנה תמימה המחבר עם הרמ"א או עם הבאר היטב – טלפון ופאקס לקבל כל הפרטים דבר יום ביומו. גליון הליכות עולם
4 עמודים גליון תיאור כללי – השאלה הכי הגדולה – עסקת בתורה? יגעת ומצאת תאמין – ד' דברים הצריכים חיזוק, תורה. – עצה טובה קמ"ל. – מתחיל חדש. – הלוח היומי. – וקנה לך חבר. – ושננתם. –אל תחמיצו את ההזדמנות היקרה!להשיג הלוח – דפי שאלות וחזרה – דפי ציורים וטבלאות. – טלפון: 1800 466 7593 תיאור כללי
4 עמודים לוח הלכתא דיומא למחבר עם רמ"א עם תמונה תיאור לוח יומי
5 עמודים שערי הוראה שיעור וחברותא מלווים אותך. – אלפים כבר הצטרפו, הצטרף גם אתה – תכנית הלימודים לשנת תשס"ו. – הצטרף לאלפים הרוכשים ידיעות בשולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. מפעל שערי הוראה
10 עמודים חלק א', והוא מדריך ומורה דרך ללומדי שולחן ערוך אורח חיים בכל יום, שהוא לימוד תורה לשמה קונטרס מרן הבית יוסף והרמ"א
144 עמודים 101 גליונות גליונות ד' אמות של הלכה
50 עמודים 50 גליונות כהררים בשערה תלוים הלכותיה
13 עמודים מודעות לפרסם בבית המדש ובישיבות ללמוד שולחן ערוך אורח חיים מודעות ללימוד שולחן ערוך אורח חיים

כל שולחן ערוך אורח חיים היומי

 354 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים היומימחולק 354 גליונות אורח חיים היומי
12 עמודים לימי השנה לוח יומי
1223 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א כל שולחן ערוך אורח חיים
 277 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א לג' חדשים – מנוקד עם באר הגולה אורח חיים ל ג' חדשים מנוקד
253 עמודים

אורח חיים החדשי

כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א
לגמור בכל חודש 8 עמודים ליום.

שולחן ערוך אורח חיים החדשי

 

 

שולחן ערוך לימים טובים,
ל' יום קודם החג

64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות חנוכה
30 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות פורים לשלשים יום
7 עמודים לגמור בז' ימים קודם פורים. הלכות פורים לשבעה ימים
33 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות פסח לשלשים יום
1 עמוד
ליסט מחולק לסדר הגליונות, עם באקסלעך.
ליסט להלכות ראש השנה
1 עמוד
ליסט מחולק לסדר הגליונות, בלי באקסלעך.
ליסט להלכות ראש השנה
1 עמוד
לשולחן ערוך הלכות ראש הנשה.
דף השער
33 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום.

סייז 8.5 = 11 2 עמודים בעמוד.
הלכות ראש השנה ל' יום
32 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליוםסייז 8.5 = 11. הלכות ראש השנה ל' יום
1 עמוד לשולחן ערוך הלכות יום הכיפורים. דף השער
64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות יום הכיפורים לשלשים יום
1 עמוד לשולחן ערוך הלכות סוכה. דף השער
64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות חג הסוכות לשלשים יום
736 עמודים להגאון הרב שלמה גאנצפריד זצ"ל, עם הערות "משנה ברורה" להגאון ה"חפץ חיים" זצ"ל.  קיצור שלחן ערוך מנוקד
39 עמודים שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה מחבר עם רמ"א. שולחן ערוך יורה דעה
77 עמודים שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה מחבר עם רמ"א, באר הגולה, באר היטב, פתחי תשובה שולחן ערוך יורה דעה

 

דוגמאות לשולחן ערוך אורח חיים

לפרסם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות
ובישיבות ותלמוד תורה'ס

דף אחד ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א לשנה, בצבעים. דוגמא
דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך שנה תמימה. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך חודש אחד. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך ג' חדשים. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון לשולחן ערוך הלכות שבת החדשי עם תמונות בצבעים, לסיימו מידי חודש בחדשו. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון לשולחן ערוך הלכות שבת עם תמונות בצבעים, לסיימו בב' חדשים. שער לשולחן ערוך
דף אחד למדו והפיצו גליוני ספר שלחן ערוך אורח חיים. שער האחרון
דף אחד הלכה יומית עליוועטער, מארץ ישראל דוגמא
10 עמודים לוח יומי שנתי ללימוד המשנה היומית וההלכה היומית. – הסוד של הקביעות. – אף אחד מאיתנו לא רוצה להישאר אילם כשישאל: קבעת עיתים לתורה"? – להאזנה למשנה יומית דרך הטלפון 24 שעות ביממה. לוח יומי לאורח חיים ומשנה יומית עם תמונות

 

על שמירת ותיקון פגם הברית חלק ראשון סדר בראשית. בו יבואר מעלת הלימוד של שכר ועונש על עניני פגם ותיקון הברית. גם יבואר בו גודל העונש הרע ומר המגיע אל פוגם פגם הברית, והפגם הגדול והנורא הנעשה על ידי חטא פגם הברית קודש, ושהוא בדוק ומנוסה שמי שמקלקל הברית קודש אפילו נולד במזל טוב להיות עשיר מתהפך לו למזל רע, אפילו זהב מתהפך לו לנחושת. ועוד הפוגם ברית גורם לו להיות נע ונד ולשפוך דם נפשות אביונים. גם יבואר בו סדר התיקון והתשובה להפגם הזה המבוארים בדברי האריז"ל והאחרונים, כי איך דבר העומד בפני התשובה. עוד יבואר בו גודל מעלת שומרי הברית, ותיקונים וסגולות מלוקטים לתקן פגם הזה. ובו תלוי גם כן ביאת משיח בן דוד. –מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin תיקון הבריתעל השבת והברית

 

GO TO NEXT PAGE GO TO PRIOR PAGE
בס"ד

 באמצע העבודה

Under Construction

שבת

THE SHABBAT

PAGE 4

1  2 3 4

שבת דף 1 PAGE 1 עניני שמירת שבת – לימוד שו"ע הלכות שבת – ספרים על קדושת השבת – הלכות שבת – קול קורא'ס על שבת – גליונות שולחן ערוך הלכות שבת, מחולק לשבתות השנה, לחודש, לג' חדשים, לכל ימי השנה
שבת דף 2 PAGE 2
354 גליונות חדשים שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת היומי מחולק לשנ"ד ימות השנה עמוד אחד ליום
שבת דף 3 PAGE 3 קרוב ל3000 קליקס
שבת דף 4 PAGE4 באמצע העבודה Under Construction

HOME        ראשי

שבת שמו של הקב"ה

 

ספרים על שמירת שבת כהלכתה

תשל"ה
188
אידיש הלכות שבת ויום טוב, ומדות בין אדם לחבירו הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה
חלק 62
לב טוב

 

תשל"ט 50 עמודים אין ליכט פון
חלק 93
מלאכת מחשבת

 

אין ליכט פון תורה חלק 452  ספר עונג שבת

 

ברוקלין נוא יארק, תשמ"ו הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה
חלק 202
עין יעקב שבת

 

הוצאת אמונה אין ליכט פון תורה 251 משניותמסכת שבת

 

אין ליכט פון תורה חלק 611 – שער שבת

 

אין ליכט פון תורה חלק 702 – פנינים יקרים עונג שבת

 

אן אפענער בריף צו אלע עשירים און פילאנטראפען אין ליכט פון תורה חלק 726 – הצלת נפשות

 

אין ליכט פון תורה חלק 727 – ספר השבת חלק -א' 1#
אין ליכט פון תורה חלק 728 – ספר השבת חלק -א' 2#
אין ליכט פון תורה חלק 729 – ספר השבת חלק -א' 3#
אין ליכט פון תורה חלק 730 – ספר השבת חלק -א' 4#
אין ליכט פון תורה חלק 731 – ספר השבת חלק -א' 5#
אין ליכט פון תורה חלק 732 – ספר השבת חלק -א' 6#
אין ליכט פון תורה חלק 733 – ספר השבת חלק -א' 7#
אין ליכט פון תורה חלק 734 – ספר השבת חלק -ב' 1#
אין ליכט פון תורה חלק 735 – ספר השבת חלק -ב' 2#
אין ליכט פון תורה חלק 736 – ספר השבת חלק -ב' 3#
אין ליכט פון תורה חלק 737 – ספר השבת חלק -ב' 4#
הוא ילקוט שבת מן ששים מדרשים אין ליכט פון תורה חלק 738 -תענוג שבת

 

21 ברוקלין נ"י  מלחמה הגדולה נגד הצדוקים מנגדי העירובין בוויליאמסבורג וועד המרכזי משמרת השבת בולעטין מספר 4 – 5 – 6 – 10 – 11 – 12 – 13 – 18א' – 18ב' – כבר היה לעולמים

 

ברוקלין ליסט קרוב ל 400 מדינות ועיירות שהיו בהם עירובין וועד משמרת השבת בולעטין מספר 13 טבת תשס"ג

 

14 ברוקלין, עש"ק אמור תשס"ג  להוציא ילד בעגלה (קיעריטז"ש) בשבת קודש חבורת לומדי הלכות עירובין שע"י כולל טל תורה ד'יאקא בירור הלכה

 

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmi   65 ברוקלין, תשמ"ב, מבאר כי השבת הוא יסוד קדושת ישראל השכר הגדול לשומרי שבת, ליקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה חברה מזכי הרבים,
הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, אבדק"ק האלמין
השבת בישראל כהלכתועם קונטרס שמירת שבת כדת

 

שנה א', חדש אב-אלול, תרצ"ו חוברת ז'-ח'  בעניני תיקון המקוואות, קדושת בית המדרש, וטהרת המשפחה, ושמירת שבת המסלה שנה א'

 

שנה ד', כסלו-טבת, ת"ש חוברת יא-יב  עניני כשרות ושמירת שבת בענין איסור שחוטי חוץ, בענין פלאמבעס על העופות המסלה שנה ד'
שנה ה', חודשי שבט אדר א', ת"ש חוברת א'  עניני כשרות ושמירת שבת המסלה שנה ה'
שנה ו', חדש ניסן, תש"א חוברת ג'  בעניני חיזוק הדת, וקדושת השבת המסלה שנה ו'

 

 1 ברוקלין, נ"י  הכר נא דבר אמת, האמת בענין העירוב בבא"פ, באידיש וועד למען קדושת השבת, דעיר רבתי נ"י  וועד למען קדושת השבת בעיר רבתי נוא יארק
 1 ברוקלין, נ"י, דזשויש פרעס
סעפטעמבער'980
זכור את יום השבת לקדשו, בענין העירוב – בענגליש וועד למען קדושת השבת, דעיר רבתי נ"י  וועד למען קדושת השבת בעיר רבתי נוא יארק

 

120  ירושלים תשנ"א  ביאור על זמירות השבת  הגה"צ רבי מנשה קליין כ"ק אבדק"ק אונגוואר שליט"א זמירות לשבת קודש
משנת השבת

 

 8  ברוקלין, אמור תשס"ג  עירוב בוויליאמסבורג  קול התאחדות קהילות הקודש  חומת שבת קדשינו
נומ 1.

 

חק לישראל מקראות גדולות עם מ”ב פירושים לשון הקודש ואידיש. לימוד חק לישראל ליום השבת

 

   97  ברוקלין תשכ"ו  כולל תפילות לחול ולשבת הגה"צ מראצפערד זצ"ל  סידור בית המדרש

 

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin, 35 ברוקלין, תשמ"ב על גודל מעלת קדושת השבת  הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, אבדק"ק האלמין  סיפורים נפלאים

 

תיקון שבת על הלכות עירובין ספר
תיקון שבת
ספר
עירוב והוצאה
ספר תיו יהושע והוא שלחן ערוךשל תורת שבת
ספר
על מצות עירוב
ספר
תיקוני עירובין כהלכה
 משנה הלכות ספר אום אני חומה
דבר המערכת. – קול קורא פון וועד למען תיקון עירובין להציל אלפים מישראל שומרי תורה ומצות מחילול שבת קודש. – חלק מהרבנים הגה"צ שהסכימו לתקן עירובין בעירינו עוד בשנת תש"ך. 42 שמות הרבנים הגאוה"צ זצ"ל ולהבחל"ח שליט"א, חתימות ומכתבים ותשובות, ועוד.ושם רואים כי כל הרבנים הגאונים והרבה מהם תלמידי רבינו הק' מסאטמאר זי"ע שכותבים בשמו שצוה לעשות עירוב בברוקלין, ומהם כתבו התשובות כשרבינו הק' זי"ע היה עוד בחיים חיותו, ולא היה אחד שיפקפק בזה, ובבוקר אחד קם איש בליעל [מראשי הערב רב] על הצד השמאלי (אויפגעשטאנען אויף די לינקע זייט), וקנה את הרבנים שיכתבו ויתנו עידותן כאילו רביה"ק מסאטמאר זי"ע היה צדוקי וזקן ממרא, שנלחם לעקור תורת עירובין, (עיין בשו"ת הרא"ש), [וכבר כתב רביה"ק ברוח שיש אנשי בליעל שאומרים בשמו מה שלא עלה על דעתו, וכ"ז היה אף בחיים חיותו, וק"ו ב"ב של ק"ו, אחר פטירתו], והיה לו חסיד  אחד מחלל שבת בפרהסיא, ונתן לו עשרות מיליוני דולרים לקנות את הרבנים בעד הרבה כסף [כי כוח הפועל בנפעל, וכסף הזה שבא מחילול שבת, עזר לחלל את השבת],  בשנה הנ"ל. ירחון
אסיפת זקנים
טבת תשמ"א

יצא לאור על ידי ועד העולמי למען תיקון עירובין ברוקלין ניו יארק

 

קונטרס העירוב דקענסינגטאן, ברוקלין נ"י, שמחים לשומרו ולערב עירובו, י"ל על ידי "וועד העירוב דקענסינגטאן", ניסן תשס"ד 1002

 

לעשות את השבת לדורותם. 1038

 

.
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת. – הזהרו. 1067
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת – מודעה. 1070

 

3 ניסן תשמ"ז השקיע עשרות אלפים דולר לסדר עירוב מסביב ברוקלין, ורשעי הדור [מינים וכופרים ימח שמם שליחי הערב רב], ניתקו את חוטי העירוב בהרבה מקומות בערב שבת עם חשכה חרדישע אויסגאבע לחיזוק הדת, מכ"ק האדמו"ר מראצפערד זצ"ל פאראייניקטע ווארט

 

אונגוואר קונטרס משנת השבת

 

Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin. 32  ברוקלין, תשל"ח  הדרכה והוראת דרך למקצועות הראשיים היסודיים שבתורה הנפרצים  הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, אבדק"ק האלמין  קול יעקב

 

מבאר כי השבת הוא יסוד קדושת ישראל, וגודל הפגם והנזק המגיע לנפש וגוף האדם המחלל קדושת השבת ח"ו, והשכר הגדול בזה ובבא המעותד לשומרי שבת, עם קונטרס שמירת שבת כדת, ליקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה השבת בישראל כהלכתו
על גודל מעלת קדושת השבת סיפורים נפלאים
ליסט של 400 מדינות ועיירות שהיו בהם עירובין, ומובאים ב' 1500 ספרי שאלות ותשובות המוחים נגד עירובין מינות נזרקה בהם בולעטין # 13 טבת תשס"ג
אזהרה חמורה על קדושת השבת. מוועד למען קדושת השבת. בענין שיטת רבינו תם, ובענין הזהר הקדוש שלא לעשות מלאכה עד שמבדילין בקדושא דסדרא, ומבדילין על הכוס אזהרה חמורה
חדש אסור מן התורה, מחאה נמרצה, ברוקלין נוא יארק שנת תשנ"ג מלחמת השם חלק י"ט

 

דרוש להלכות פסח, טהרת המשפחה, שאלות נשים, כשרות, צניעות, ומצות תיקון עירובין מאת כ"ק הגה"צ רבי חיים יהודה כ"ץ שליט"א האדמו"ר ואבדק"ק ור"מ סערדאהעלי שליט"א. מלפנים דומ"ץ קהל חסידי בעלזא, בארא פארק. י"ל על ידי וועד העירוב ד'בארא פארק ניסן תש"ס לפ"ק

דרשת שבת הגדול

ניסן שנת תש"ס

 

חודש כסלו תרצ"ג חוברת ט ' על מצב הכשרות, אזהרה גדולה, חובת הרבנים, קול ראדיא בשבת, הזהרו בפאת הזקן

הפרדס חלק ו'

 

פרק ששה ושלשים, שחיטה. בו יבואר עד כמה כוחות הטומאה והחיצונים משתדלים בכל כוחם שהשוחט יאכיל טריפות לישראל, ולהכשיל את ישראל באכילת נבילות וטריפות. גם יבואר בו גודל האיסור לאכול בשר אפילו למי שקרא ושנה, זולת לצדיק גמור, וגם כן עם שמירה מעולה. טעם שבעל תשובה לא יאכל בשר כי אם בשבת.

שבט מוסר

 

 

אזהרה מטעם מרן הגאב"ד שליט"א  מבית דין צדק בירושלים, והגה"צ רבי יוסף צב"י דושינסקי זצ"ל. חליבת בהמה ע"י ישראל הוא איסור סקילה וחיוב חטאת בלי שום הוראת היתרים הפורחים באויר, אסור לקנות החלב שנחלב בשבת קודש ע"י ישראל, סיון תרצ"ו לפ"ק

 

 ספר בית דוד – שני שוחטים  בו יבואר הענין שצריך שני שוחטים לראות הסכין, ואם לאו יאכלו חלב בשבת, מדברי הגר"א מווילנא זצ"ל

 

א אפענער בריוו צום האלמינער רב שליט"א   א טראגישע פאסירונג ווי אזוי אידען זיצען צוזאמען שבת צופרי און עסען בשר בחלב תחת השגחת התאחדות הרבנים, נתפרסם באלגעמיינר זשורנאל פעברואר 26 988'

 

עלה לתרופה – מאת הגה"צ מוהר"ר יהושע אלתר ווילדמאן זצ"ל אב"ד קאנסקיוואליעהספר הזה הוא מלא וגדוש עם דינים נחוצים למען דעת האיך להתנהג בכמה ענינים דבר יום ביומו – זהירות במצוות לקרא קריאת שמע כותיקין קודם הנץ החמה, תיקון חצות, שמירת שבת, ובמצוות תפילין מזוזה ציצית קריאת שמע, נטילת ידים, ועוד

 

 קול קורא לזהירות בקדושת השבת – בעניני מקוואות
בו יבוארו המכשולות הגדולות בענין חילול שבת וחילול המועד, ואיסור תערובות אנשים ונשים וטף ברוקלין נוא יארק שנת תשנ"ג מלחמת השם חלק י"ג

 

בו יבואר בעניני גלגולים שבת, תשובה, גאולה, וגודל הענין של מזכי הרבים  שכר ועונש – פרשת אחרי
בו יבואר עניני אמונה תוכחה ועניני שבת שכר ועונש – פרשת עקב
תפלה לפני קידוש וסעודה בשבת קודש

 

 קול קורא לזהירות בקדושת השבת – בעניני מקוואותבקשה דחופה  לפי פסק הרבנים הג' שליט"א אסור לחברה הצלה להנהיג המכונית כשנוסעים חזרה ממהאספעטעל לביתם בשבת קודש, יצא לאור על ידי הרב אשר וועבער

 

קול קורא נגד חילול שבת ותערובות אנשים ונשים יצא לאור על ידי בית דין צדק דקהל האלמין

חמדת ימים לשבת קודש – על שיטת רבינו תם ועוד.

שומר פיו ולשונו שומר מצרת נפשו – לא יהא דיבורך של שבת כדיבורך של חול

לאפרושי מאיסורא  מהבד"ץ של עדה החרדית  שמשקי תנובה מחללים שבת בפרהסיא

קול קורא – על השבת – מוועד למען קדושת השבת בבארא פארק

קול קורא א. גזירה דאורייתא – מטעם הרבנים הגאונים והשלשה בתי דינים, – מן השמים מעוררים אתנו על דבר איסור כי כמה מחלות קשות מתהלכות בעיר ובפרט מחלות הקטנים עוללים ויונקים וכו', לכן באנו לעורר על כמה ענינים חמורים על קדושת השבת וכו'. ב. אזהרה חמורה מטעם הרה"ג הבד"ץ לכל מקהלות האשכנזים – על דבר שהחלו לזלזל בזמן קדושת השבת ביציאתו שמתפללים ערבית של חול בטרם יצא עוד השבת קודש וכו', שבט תרצ"א

ג' מודעות על קדושת השבת – לקראת שבת לכו ונלכה, הבו לה' כבוד ועוז, פאראד אין פלעטבוש, פרייטג צו שטארקען שמירת שבת

אזהרה נחוצה וקול קורא לכל יהודי בארא פארק – איסור על חנות וואלדבוים שפתוחה בשב"ק

הבו לה' כבוד ועוז – לקראת שבת לכו ונלכה!

השבת בישראל כהלכתה חלק ד' – כולל: קידוש היום על הכוס. סעודת שבת. כל עניני מאכלים ועינוגי שבת. תפילת שחרית בשבת. מענין קריאת התורה ותפלת מוסף. קידוש וסעודתא דצפרא דשבתא. סדר אחר צהרים דשבת. ליקוט גדול ונפלא מאוד מש"ס בבלי וירושלמי, תו"כ, ספרי ספרא, מדרשים, ילקוט וזוה"ק, ראשונים ואחרונים, רמב"ם, שו"ע ופוסקים, וספרי שו"ת, מפרשי התורה, ספרי יראים ומוסר חסידות ועוד. הספר הזה יוצא לאור לראשונה, וכבושם הזה עדיין לא נראה, מאיר עינים, ומעט מן האור ידחה הרבה מן החושך אשר יכסה ארץ, ובעזהי"ת יעורר את לבות בני ישראל מתרדמתם, ויביא תועלת רבה לעם ישראל, יען כי רבתה בה ההזנחה, ובוודאי שהמעיין בספר לבו יתעורר להתחזק ולהתאמץ ביתר שאת וביתר עז, לעורר את עצמו ואת הזולת ללמוד הלכות שבת בכל שבת ושבת, ויפעל בכל כוחו ואונו לזכות את הרבים.  יצא לאור על ידי וועד למען קדושת השבת העולמי שעל ידי מפעל עולמי ללימוד שו"ע אורח חיים שנת תשס"ה לפ"ק. הספר נדפס לזכות הרבים, ומתחלק בחינם לכל דורש ומבקש.. 91 עמודים.

ספר ערכתי נר למשיחי

– והוא סדר הדלקת הנרות דיניו ומנהגיו

ליקוטים יקרים ונעימים דיבורים קדושים ונפלאים התעוררות להדלקת הנרות, דיניו ומנהגיו לשבת בשבתו ומידי חודש בחדשו ובשאר חגים וזמנים, והדלקת הנרות לנשמות, ביום היארצייט, ולנשמות הצדיקים – סודותיה, וסגולותיה.

בו יבואר כי ע"י שמירת מצות הדלקת הנרות זוכה לתורה אור ולבנים תלמידי חכמים, והוא סגולה לשלום בית, סותם פי המסטין, ואין שטן ואין פגע רע, ומגלגל עליו ועליהם כל מיני שפע ברכות טובות והצלחות, ומסוגל מאוד לאריכת ימים ושנים טובים. ומכבה נרות של הסט"א, השכינה אומרת זו היא דירתי, ונהנה מזיו השכינה, ילך לאורו של הקב"ה, מקשר נשמת ישראל לאביהם שבשמים, ונרות בית המקדש קיימים לעולם, ונזכה בקרוב לנרות של ציון, ד'נרות בגימטריא זהו משיח בן דוד ובן יוסף.

כל זה לקטתי בעזר צורי וגואלי מדברי חז"ל מש"ס בבלי וירושלמי, מדרשים, זוה"ק ותיקונים, וספרי הראשונים, ומספרי מוסר מגדולי הראשונים והאחרונים זללה"ה, ודבריהם הקדושים חוצבים בלהבת אש, מלהיבים נפש האדם להתעורר על גודל הענין של הדלקת הנרות שעי"ז יתגלה לנו נרו של משיח צדקינו, כמבואר בס' דבק מאח וז"ל: עיני ראתה בס' ליקוטי הרמ"ע, שרמז שע"י הדלקת נרות שבת ויו"ט [ו]חנוכה ויוה"כ, זוכה למעלה גדולה, כאשר יעיין הקורא בדברי קדשו באורך. ורמז הרב שם פ"ז: ערכתי נר למשיח"י ר"ת לרבים מילה שבתות יו"ט חנוכה יוה"כ. ואפ"ל כי ע"י זכות זה יבוא בן ישי. וז"א אימתי אצמיח קרן לדוד בזמן שערכת"י נ"ר למשיח"י כדבר האמור, ודו"ק. יצא לאור ע"י וועד למען קדושת השבת העולמי שעל ידי מפעל עולמי ללימוד שו"ע אורח חיים, שנת תשס"ה לפ"ק. 160 עמודים

השבת בישראל כהלכתו – מבאר כי שמירת השבת הוא יסוד קדושת ישראל, וגודל הפגם והנזק המגיע לנפש וגוף האדם המחלל קדושת השבת ח"ו, ושכר הגדול בזה ובבא המעותד לשומרי שבת, עם קונטרס "שמירת שבת כדת" לקוטי דינים השכיחים להלכה ולמעשה.

תיקוני עירובין כהלכתה – והוא שלחן ערוך לתיקון העירובין, חלק א': גודל המצוה של שמירת שבת קודש ותיקון עירובין. חלק ב: הלכתא גבירתא, פרטי דינים בהלכות עירובין. חלק ג: תשובות ומכתבים מ39 גדולי דורינו.

סיפורים נפלאים – על גודל מעלת קדושת השבת

 

וועד למען קדושת השבתארגון מוקדש לעורר על קדושת השבת, שעל ידי שמירת השבת נזכה לביאת המשיח, כדאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין. (שבת קי"ח ע"ב), בב"א

 

1 2 3 4 5 6 7 8 9
10 11 12 13 14 15 16 17

 

מתוך הפסק דין של גאונים וצדיקים משנת תרכ"ו, ובו י' סעיפים, א. שאסור ליכנס להתפלל בבית המדרש שהמחיצה אינו בשלימות שיוכלו להסתכל אנשים בנשים, ואם נעשה המחיצה באופן כזה, אסור לכנוס בתוכם    א. ואין חילוק בין שאר ימים לשבת וראש השנה ויום הכיפורים, ואף אם צריך להתפלל על ידי כן ביחידות  ב. ואסור לעשות בית הכנסת כמגדל  ג. ואסור לכנוס להתפלל בבית הכנסת אשר אין לה בימה באמצע.
ד. אסור לשנות שום מנהג יהדות או שום נימוס בית הכנסת מאשר מקובל מאבותינו ואבות אבותינו.
שמע ישראל  – לא עת לחשותפסק דין עם חתימותמע"א זקני הדור בשנת

 

קלף נפרשטאק יצרני קלף [פארמעט] – למהדרין מן המהדרין – דער בלאט פרשת חיי שרה כא חשון תשס"ה ולמספרם נאוועמבער 5 – 04    לציבור המהדרין – לאור הפרסומים אודות המכשולות בעניני כשרות הקלף (פארמעט) עבודת יד מתחילה ועד סוף בפיקוח מיוחד מהבד"ץ העדה החרדית בירושלים עיה"ק על כל תהליך הייצור עיבוד העורות, העבודה נעשית ביד, (ללא שום תוספות כח לעקטערי), על ידי אברכים ירא שמים (ללא חשש עבודת גוי ו/או מחללי שבת), וכשרים למהדרין מן המהדרין – רחוב חזון איש 30 בית שמש טל: 972 – 52 – 4423281 קלף ק. ס. ת. יצרני קלף [פארמעט] – לציבור המהדרין  – דער בלאט פרשת חיי שרה כא חשון תשס"ה ולמספרם נאוועמבער 5 – 04        לאור הפרסומים אודות המכשולות בעניני כשרות הקלף (פארמעט) עבודת יד מתחילה ועד סוף בפקיח מיוחד מהבד"ץ העדה החרדית בירושלים עיה"ק על כל תהליך הייצור עיבוד העורות, העבודה נעשית ביד, (ללא שום תוספות כח לעקטערי), על ידי אברכים ירא שמים (ללא חשש עבודת גוי ו/או מחללי שבת), וכשרים למהדרין מן המהדרין – קעניגסבערג ירושלים, רחוב מאה שערים 72 טל: 972 – 54 – 5987402 – אפשר להשיג הקלף שלנו בארצות הברית צרכי סת"ם קרית יואל: 845 – 782 – 6221

 הקלף – המכשולות הגדולות על הקלף בארץ ישראל – דער בלאט ערב סוכות י"ד תשרי, תשס"ה, ולמספרם סעפטעמבער 29 – 04    נתגלה על ידי הרהגה"צ של העדה החרדית בירושלים עיה"ק – קול קורא מ' 86 גדולי ישראל בפוילן – ליטע – רוסלאנד בשנת תרצ"ה שאסור לקנות קלף בלי הכשר – כל אחד מישראל שיש לו רק זיק של יראת שמים מחפש לרכוש לו תפילין ומזוזות חדשים עם קלף כשר, על ידי סופר ירא שמים באמת. 

 קלף – הסופר מהולל, הקלף?!!! – פנים חדשות, גליון 554, כג אלול תשס"ד – רבים ממניחי התפילין אינם יודעים כי קיים חשש רציני בקלף ויתכן כי אינם מניחים תפילין כלל – מודעה נחוצה – להודיע ולהגלות – גנבים עליך ישראל, חשבון הנפש, הסופרים והקלף הפסול, האסון הגדול ביותר מאז בריאת העולם, התעוררות לתשובה ותיקונים בענין כשרות תפילין ומזוזות, שמעה עמי ואדברה!!! – וועד למחקר סת"ם מאנסי ניו יארק, זעקה גדולה ומרה – שק ואפר יוצע לרבים – מכתבו של הסופר המהולל הרב החסיד רבי אליעזר זאב צירקינד בשנת תשד"מ באותו ענין

דער בלאט מלחמה על הקלף

 

מכתב גלוי לעשיריםמוועד המרכזי העולמי לקיום היהדות. – א. הקדמה. – ב. שקעה עם הגיון. – ג. אם עובדים העשירים בשביל ילדיהם? – ד. עשירים אינם יוצאים ידי חובה בנתינת חומש. – ה. עשירים נושאים באחריות לכל הדור.-  ו. אוישוויץ במלא תנופתו. – ז.בידיכם העשירים הכח לעזור. – ח. כשרות – שבת – –  טהרת המשפחה. – ט. 6 מליון יהודים בסכנת השמדה – אתם העשירים יכולים לעזור. – יעשיר במבחן בפני הבית דין של מעלה– יאיהודים עשיריםיהודים חשוביםיהודים יקרים!

 

מהגאון החסיד האמיתי רבינו אליהו מווילנא זצוק"ל, עם הערות מהגאון המקובל רבי נפתלי הירץ הלוי זצ"ל

ספר שנות אליהו על מסכת שבת

 

מהגאון רבי יצחק ווייס ז"ל, י"ל ירושלים שנת תש"י לפ"ק

ספר תולדות יצחק

מהגאון רבי יעקב המכונה יאקב וויילל זצ"ל, קרלסרוה שנת תקצ"ט לפ"ק

ספר תורת שבת על שולחן ערוך

אזהרה לשבת אזהרה נחוצה בענין טבילה בשבת קודש

ספר שער הכוונות חלק שניהוא השער הששי מן השמונה שערים המפורסמים ובו מבואר הכוונות של כל עניני שבת: התפלות וקריאת התורה והשלחן והקידוש והסעודות. ענין השינוים בין יום טוב לשבת. ענין ראש השנה ואסרו חג. ענין פסח וספירת העומר וחג השבועות. ענין ראש השנה יום כפור סוכות חנוכה ופורים. אשר חיבר הרב הגדול האלקי מורנו הרב חיים וויטאל זצ"ל כפי מה שקיבל מפי רבו המקובל האלקי הרב הקדוש רבינו יצחק לוריא אשכנזי זיע"א אשר דיבר בקדשו כפי הקבלה האמיתית שקיבל מפי אליהו ז"ל. והוא מכתבי הקודש שסידר הרב מוה"ר שמואל וויטאל זצ"ל. ולהיות כי ראינו שבכרך אחד אי אפשר להכליל גם הכוונות של שבת ומועדים לכן חלקנו אותם לשני חלקים. עם ספר יפה שעה על המקום, כל ענין באותו הדף ששייך לו.  מכבוד הרב קדוש יאמר לו מורנו הרב שלמה בכ"ר יהודה הכהן זצ"ל.  חלק  יא'  11שער הכוונות

חלק ב'

 

 

 

מאת המקובל האלוקי רבי מאיר פאפריש זצ"ל, אוסף ליקוט כל מנהגי האריז"ל זי"ע. -תיקון השלחן דרך סעודה מהנ"ל אור צדיקים ודרך סעודה

 

הנכבד והנורא מי קם כמוהו מורה, קדש קדשים הרב האמת הגה"ק מו"ר רבי נחמן זצוקללה"ה מברסלב. נכד רבי ישראל בעשטה"ק זי"ע. הוצאת קרן ר' ישראל דב אודסר זצ"ל להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב זי"ע. עיה"ק ירושלים תובב"א   לקוטי מוהר"ן

 

מרבנו הגדול והקדוש צדיק האמיתי אור ישראל וקדושו נחל נובע מקור חכמה רבי נחמן זצוקללה"ה מברסלב. נכד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע. הוצאת קרן ר' ישראל דב אודסר זצ"ל להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב זי"ע. עיה"ק ירושלים תובב"א  מנהג בכל תפוצות ברסלב משנים קדמוניות ללמוד בכל שבת קודש בבוקר בקידושא רבא מספר הקדוש והנורא הזה, והוא סגולה גדולה לזכות לקבל עליו אור השבת קודש ספורי מעשיות המנוקד

ספר בן עולם הבא

141 עמודים ט' חלקים, בענין לימוד שלחן ערוך, שהוא תורה לשמה. ספר
בן עולם הבא
7 עמודים. תערוך לפני שלחן. קונטרס א'
7 עמודים. ויוסף הוא השליט. קונטרס ב'
6 עמודים. ובני ישראל יוצאים ביד רמ"א. קונטרס ג'
10 עמודים. אלה מקראי קודש. קונטרס ד'
44 עמודים. ארבע אמות של הלכה. קונטרס ה'
13 עמודים. תודיעני אורח חיים. קונטרס ו'
40 עמודים. כהררים התלוים בשערה. קונטרס ז'
20 עמודים. שלושים יום קודם החג. קונטרס ח'
14 עמודים. קונטרס הטבלאות. קונטרס ט'

לוח אורח חיים היומי, והלכות שבת

 2 עמודים. ללימוד כל שולחן ערוך אורח חיים במעגל השנה לוח אורח חיים היומי
 2 עמודים ללימוד כל שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת במעגל השנה לוח הלכות שבת היומי
 1 עמוד ללימוד כל שולחן ערוך אורח חיים במעגל השנה לוח אורח הלכות שבת סטיקער
 4 עמודים דבר ההלכה – הלכה למעשה – הלוח הילכתא דיומא ללימוד השלחן ערוך אורח חיים לסיימו משך שנה תמימה המחבר עם הרמ"א או עם הבאר היטב – טלפון ופאקס לקבל כל הפרטים דבר יום ביומו. גליון הליכות עולם
4 עמודים גליון תיאור כללי – השאלה הכי הגדולה – עסקת בתורה? יגעת ומצאת תאמין – ד' דברים הצריכים חיזוק, תורה. – עצה טובה קמ"ל. – מתחיל חדש. – הלוח היומי. – וקנה לך חבר. – ושננתם. –אל תחמיצו את ההזדמנות היקרה!להשיג הלוח – דפי שאלות וחזרה – דפי ציורים וטבלאות. – טלפון: 1800 466 7593 תיאור כללי
4 עמודים לוח הלכתא דיומא למחבר עם רמ"א עם תמונה תיאור לוח יומי
5 עמודים שערי הוראה שיעור וחברותא מלווים אותך. – אלפים כבר הצטרפו, הצטרף גם אתה – תכנית הלימודים לשנת תשס"ו. – הצטרף לאלפים הרוכשים ידיעות בשולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה. מפעל שערי הוראה
10 עמודים חלק א', והוא מדריך ומורה דרך ללומדי שולחן ערוך אורח חיים בכל יום, שהוא לימוד תורה לשמה קונטרס מרן הבית יוסף והרמ"א
144 עמודים 101 גליונות גליונות ד' אמות של הלכה
50 עמודים 50 גליונות כהררים בשערה תלוים הלכותיה
13 עמודים מודעות לפרסם בבית המדש ובישיבות ללמוד שולחן ערוך אורח חיים מודעות ללימוד שולחן ערוך אורח חיים

כל שולחן ערוך אורח חיים היומי

 354 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים היומימחולק 354 גליונות אורח חיים היומי
12 עמודים לימי השנה לוח יומי
1223 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א כל שולחן ערוך אורח חיים
 277 עמודים כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א לג' חדשים – מנוקד עם באר הגולה אורח חיים ל ג' חדשים מנוקד
253 עמודים

אורח חיים החדשי

כל שולחן ערוך אורח חיים מחבר עם רמ"א
לגמור בכל חודש 8 עמודים ליום.

שולחן ערוך אורח חיים החדשי

 

 

שולחן ערוך לימים טובים,
ל' יום קודם החג

64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות חנוכה
30 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות פורים לשלשים יום
7 עמודים לגמור בז' ימים קודם פורים. הלכות פורים לשבעה ימים
33 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות פסח לשלשים יום
1 עמוד
ליסט מחולק לסדר הגליונות, עם באקסלעך.
ליסט להלכות ראש השנה
1 עמוד
ליסט מחולק לסדר הגליונות, בלי באקסלעך.
ליסט להלכות ראש השנה
1 עמוד
לשולחן ערוך הלכות ראש הנשה.
דף השער
33 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום.

סייז 8.5 = 11 2 עמודים בעמוד.
הלכות ראש השנה ל' יום
32 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליוםסייז 8.5 = 11. הלכות ראש השנה ל' יום
1 עמוד לשולחן ערוך הלכות יום הכיפורים. דף השער
64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות יום הכיפורים לשלשים יום
1 עמוד לשולחן ערוך הלכות סוכה. דף השער
64 עמודים לגמור בל' יום קודם החג עמוד אחד ליום. הלכות חג הסוכות לשלשים יום
736 עמודים להגאון הרב שלמה גאנצפריד זצ"ל, עם הערות "משנה ברורה" להגאון ה"חפץ חיים" זצ"ל.  קיצור שלחן ערוך מנוקד
39 עמודים שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה מחבר עם רמ"א. שולחן ערוך יורה דעה
77 עמודים שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה מחבר עם רמ"א, באר הגולה, באר היטב, פתחי תשובה שולחן ערוך יורה דעה

 

דוגמאות לשולחן ערוך אורח חיים

לפרסם בבתי כנסיות ובבתי מדרשות
ובישיבות ותלמוד תורה'ס

דף אחד ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א לשנה, בצבעים. דוגמא
דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך שנה תמימה. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך חודש אחד. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון ללימוד שולחן ערוך אורח חיים היומי מחבר עם רמ"א עם תמונות בצבעים, לסיימו במשך ג' חדשים. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון לשולחן ערוך הלכות שבת החדשי עם תמונות בצבעים, לסיימו מידי חודש בחדשו. שער לשולחן ערוך
דף אחד דף הראשון לשולחן ערוך הלכות שבת עם תמונות בצבעים, לסיימו בב' חדשים. שער לשולחן ערוך
דף אחד למדו והפיצו גליוני ספר שלחן ערוך אורח חיים. שער האחרון
דף אחד הלכה יומית עליוועטער, מארץ ישראל דוגמא
10 עמודים לוח יומי שנתי ללימוד המשנה היומית וההלכה היומית. – הסוד של הקביעות. – אף אחד מאיתנו לא רוצה להישאר אילם כשישאל: קבעת עיתים לתורה"? – להאזנה למשנה יומית דרך הטלפון 24 שעות ביממה. לוח יומי לאורח חיים ומשנה יומית עם תמונות
 52 עמודים עם קונטרס התעוררות בלשון הקודש ואנגליתלשנת תשס"ה – תשס"ח. לוח משנה ברורה היומי

 

 52 עמודים עם קונטרס התעוררות בלשון הקודש ואנגליתלשנת תשס"ה – תשס"ח. לוח משנה ברורה היומי

 

דבר המערכת. – קול קורא פון וועד למען תיקון עירובין להציל אלפים מישראל שומרי תורה ומצות מחילול שבת קודש. – חלק מהרבנים הגה"צ שהסכימו לתקן עירובין בעירינו עוד בשנת תש"ך. 42 שמות הרבנים הגאוה"צ זצ"ל ולהבחל"ח שליט"א, חתימות ומכתבים ותשובות, ועוד.ושם רואים כי כל הרבנים הגאונים והרבה מהם תלמידי רבינו הק' מסאטמאר זי"ע שכותבים בשמו שצוה לעשות עירוב בברוקלין, ומהם כתבו התשובות כשרבינו הק' זי"ע היה עוד בחיים חיותו, ולא היה אחד שיפקפק בזה, ובבוקר אחד קם איש בליעל [מראשי הערב רב] על הצד השמאלי (אויפגעשטאנען אויף די לינקע זייט), וקנה את הרבנים שיכתבו ויתנו עידותן כאילו רביה"ק מסאטמאר זי"ע היה צדוקי וזקן ממרא, שנלחם לעקור תורת עירובין, (עיין בשו"ת הרא"ש), [וכבר כתב רביה"ק ברוח שיש אנשי בליעל שאומרים בשמו מה שלא עלה על דעתו, וכ"ז היה אף בחיים חיותו, וק"ו ב"ב של ק"ו, אחר פטירתו], והיה לו חסיד  אחד מחלל שבת בפרהסיא, ונתן לו עשרות מיליוני דולרים לקנות את הרבנים בעד הרבה כסף [כי כוח הפועל בנפעל, וכסף הזה שבא מחילול שבת, עזר לחלל את השבת],  בשנה הנ"ל. – מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin ירחון אסיפת זקנים
טבת תשמ"א

יצא לאור על ידי ועד העולמי למען תיקון עירובין ברוקלין ניו יארק
 
דעתו האמיתית של רבינו הקדוש רבן
ישראל מרן מסאטמאר זי"ע
בנוגע מצות תיקון עירובין בעיר ניו יארק יע"איצא לאור על ידי התאחדות תלמידי רבינו הקדוש מסאטמאר זצוקללה"ה

ברוקלין ניו יארק, ניסן תשס"ג

ספר
 חי אנכי לעולם
רשימת הדברים שאפשר לקבל על ידי הפאקס של
וועד העירוב דבארא פארק
ראש חודש תמוז תש"סבליסט הזה אפשר לראות  דברי תורה וברורי הלכה של מאות גדולי ישראל האיך שביררו כל עניני עירוב להלכה ולמעשה
ליסט מוועד העירוב דבארא פארק
דער עירוביצא לאור ע"י לוחם מלחמת ה' הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרןאדמו"ר מהאלמין שליט"א.Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin ירחון מלחמת הדת
ליסט של 400 מדינות ועיירות שהיו בהם עירוביןומובאים ב' 1500 ספרי שאלות ותשובות המוחים נגד עירובין מינות נזרקה בהם.י"ל ע"י לוחם מלחמת ה' הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.
Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin
ליסט 400 עיירות שהיו בהם עירובין
מסכת עירוביןמהדורת דוגמא תלמוד בבלימתיבתא עירובין
מסכת עירוביןחלק ב' תלמוד בבלימתיבתא עירובין
לבאר ולהאיר את סוגיות מסכת עירוביןולקרבן אל דעת הלומד באופן מוחשי  המאור המבואר מאות תמונות צבעוניות
קונטרסמאז ומקדם
שמחים לשמרו
בירורי הלכה בענין העירוב בבארא פארקאדר ב' תש"ס, שנה ה' גליון ג' (יט) אור ישראלמדור מיוחד
לערוב עירובו
בירורי הלכה בענין העירוב בבארא פארקסיון תש"ס, שנה ה' גליון ד' (כ) אור ישראלהמשך מדור מיוחד
לערוב עירובו
בו יבואר שהלוחם נגד עירוב הוא צדוקי מין וכופר בעיקר, ואם היה בימי הסנהדרין היו ממיתין אותו, כי אתם באים לעקור תלמוד שסידר רב אשי, ולחלוק על כל הגדולים שהיו עד היום הזה, אותם שמתו ז"ל ואת אשר חיים עד הנה, לכן חזור בך ואל תיטוש תורת משה רבינו עליו השלום, (לשון הרא"ש ז"ל). אתם חולקים על העירוב אבל תדעו שאתם גם כן נושאים, שמינות וכפירה נזרקה בכם רח"ל. קונטרס
הצדוקים בהלכה
יצא לאור ע"י הרב יצחק יעקב מאשקאוויטשמח"ס “בית יצחק” על מסכת עירובין  ברוקלין נוא יארק חודש אייר שנת תשס"ג לפ"ק.
שו"ת בית אב תנינא והוא קונטרס כרם אב יותר ממאה ועשר פסקים לדינא רובם ככולם בדיני עירובין, מהגה"צ רבי אברהם אהרן יודעלאוויץ זצ"ל, רב ואב"ד דק"ק באסטאן, ניויארק תרע"ט. 1001
קונטרס העירוב דקענסינגטאן, ברוקלין נ"י, שמחים לשומרו ולערב עירובו, י"ל על ידי "וועד העירוב דקענסינגטאן", ניסן תשס"ד 1002
מודעה – נ.ש. 1003
חובת השעה – השרידים אשר לא כרעו לבעל – הוספות והבהרות נחוצות. 1004
קהילות וועבסטער – פאסטער הצדוקי המין נ.ש. 1005
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת ולקורעי עונג. 1006
היו לא תהי' – האפיקורס נ.ש. 1007
has this man harassed you? 1008
להתוודע ולהגלות – מוועד העירוב דבארא פארק. 1009
מה נשתנה? 1010
כאַפּט'ס איהם – אַכטונג אַכטונג 1011
היכונו למוצאי שבת – המארגנים. 1012
תורה – תורה הקדושה… הכואבים והמוחים בכל התוקף על חילול תורתינו הקדושה וחכמיה ז"ל. 1013
יידישע מאַמעס! – נגד נ.ש. 1014
נ.ש. המבואר. 1015
נ.ש. – איש צער ואויב המן הרע הזה. 1016
הבהרת דברים – האמת יורה דרכו. 1017
מודעה – הרשע האפיקורס המין – נ.ש. 1018
מודעה – נמרוד וחבריו. 1019
אַ האַלבער אמת – איז אַנדערהאַלבן מאָל שקר! 1020
בן תרח? – בלעם בן בעור נ.ש. 1021
אשריך – נ.ש. 1022
מחאה נמרצה נגד מחריבי קרתא. 1023
קול קורא – לזהירות ממודעות שתדלנים בחתימות רבנים. 1024
מכתב – לכבוד הני ליצים בריוני רשיעי חברי כת שאינם מודים בעירוב. 1025
מכתב גלוי לוועד העירוב – עש"ק לסדר "ויגשו לשבור". 1026
קהל צמח צדיק – וויזניץ בורו פארק – הבהרת דברים. 1027
כל חמירא – דחזיתי לר'… נ.ש. 1028
חמדת שאול – תשובה. 1029
מכתב מהגאון הצדיק ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר. – ענגליש. 1030
מכתב מהגאון הצדיק ישעיהו טוביה הלוי דירעקטאר. – אל כבוד קדושת האדמו"ר ממונקאטש שליט"א. 1031
עירוב בברוקלין – ענגליש. 1032
קריאת קודש – דעת תורה מהרבנים הגאונים המובהקים עמודי ההוראה מנהיגי ומאורי ישראל שליט"א, אודות תיקון העירוב בשכונת בארא פארק. 1033
מחאה נמרצה – א' קרח תשס"א. תלמידיו מבית תלמוד להוראה. 1034
מודעה חשובה – וועד העירוב דשכונת וועבסטער – פאסטער. 1035
מודעה חשובה – ואזהרה חמורה בשם 200 משפחות דשכונת וועבסטער – פאסטער. 1036
דלתות? – פאַרוואָס מאַכן נישט – זיי, די שלום זיכער'ס – קיין "דלתות". 1037
לעשות את השבת לדורותם. 1038
Shame. 1039
Please stop already! 1040
An open letter. 1041
Yes, we are laymen! 1042
להסיר מכשול – ב' דחול המועד פסח תשס"א. 1043
ראַשענדיקע נייעס!!! – עפרא לפומייהו של הני צדוקים. 1044
מכתב – הרב יושע צבי הלוי יונגרייז. 1045
השלמות נחוצות – הנוגע הלכה למעשה. 1046
לאפרושי מאיסורא! – ערב סוכות תשס"א, בני תורה דבארא פארק. 1047
שיחה – עם הרה"ג ר' טובי' גאלדשטיין שליט"א, בענין תיקון עירובין בעיר מאַנהעטען 1048
תחומי העירוב תשס"א. – בארא פארק. 1049
1050. קול קורא – ואת המעשה אשר יעשון – וועד העירוב דבארא פארק. 1050
שיחה – עם הרה"ג ר' טובי' גאלדשטיין שליט"א, בענין עירובין. 1051
קול קורא – גודל תועלת הקונטרס ערבך ערבא צריך. 1052
תשובה – מהגה"צ אבדק"ק פריימאן זצ"ל. 1053
תשובה – מהגה"צ אבדק"ק שאפראן זצ"ל. 1054
מודעה נחיצה – טעמו וראו כי טוב. ערבך ערבא צריך. 1055
לאור ההלכה – עירוב וצורת הפסח. גליון חודש בחדשו יוצא לאור ע"י איחוד חסידי מונקאטש שנה ז' חודש מנחם אב תש"ס. גליון עז. 1056
פסקי הלכות מהגר"ם פיינשטיין זצ"ל. 1057
תיקון טעות – המעוררים. 1058
וויכטיגע מיטטיילונג למען העירוב. 1059
דעת תורה – מהרבנים האפיקורסים הצדוקים הרוצים לעקור מצוות עירוב מהתורה הקדושה. 1060
New York city. 1061
דעת קדשו של רביה"ק מסאטמאר זי"ע. 1062
דברי כ"ק מרן אדמו"ר מסאטמאר זי"ע, בענין היתר ומצות תיקון עירובין בעיר בארא פארק. 1063
מכתב – מהגה"צ אבדק"ק שאפראן זצ"ל. 1064
די סטראַשונג פון חבורת בני תורה דפלעטבוש. 1065
מספר ייטב לב – פרשת וישלח. 1066
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת. – הזהרו. 1067
קהל תורת חיים – ווזניץ מודעה נגד העיתון די צייטונג. 1068
מכתב – נגד עמק הנחל, בני הכוללים דבארא פארק. 1069
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת – מודעה. 1070
The pursuit of excellence. 1071
ניו יאָרק טיימס. 1072
פרישע שקרים, זיופים וסילופים – אין נאָמען פון מהרש"ם מבערזאן זצ"ל. 1073
מזויף! פאַלש! שקר! ליגענט! קול קורא של חתימות רבנים מלא זיופים. 1074
מכתב מאחד הרבנים – מבאר שאין לעירוב דעירינו בארא פארק שום דמיון לעירוב דנוא יארק של אז. 1075
החינוך של ישיבה תורה תמימה, קעמפ סילווער לעיק. 1076
אַכטונג טעראָר! 1077
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת – אינו דומה שמיעה לראיה! 1078
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת – מקרא קודש… כל מלאכת עבודה לא תעשו. 1079
עיתון ברוקלין אדוואקאט – תושבי ברוקלין שרייבן. 1080
וועד העירוב דברי שלום ואמת – לבקשת רבים. 1081
מכתב – מהגה"צ רבי יוסף דוד טייטלבוים. ט' סיון תש"ס לפ"ק. 1082
רבינו חיים וויטאל – כותב בשם האר"י הקדוש זי"ע, בעל שם טוב פרשת יתרו ועוד. 1083
דעת תורה – מהאדמו"ר רבי שלום קרויז אבדק"ק אדווארי שליט"א – מהגה"צ רבי יוסף אשכנזי שליט"א. 1084
קול קורא – מהגה"צ שהסכימו לעשות עירוב בשנת תש"ך – ובברוקלין. 1085
מכתב תשובה – מהאדמו"ר רבי שלום קרויז אבדק"ק אדווארי שליט"א. 1086
שואל כענין ומשיב כהלכה. – העירוב בניו יארק בשנת תרס"ז. – עיירים ואמהות בישראל – מישקאלטץ. 1087
וצונו על מצות עירוב. 1088
וצונו על מצות עירוב. שבת זאת חנוכה תש"ס לפ"ק. 1089
יסוד תיקון העירוב – יסודי סיבות תיקון העירוב ע"י צוה"פ בשכונת בארא פארק בשנת תש"ס. 1090
דעת תורה – דעת קדשו של הגה"צ רבי יצחק יעקב ווייס זצ"ל בעל מנחת יצחק, גאב"ד בית דין צדק של העדה החרדית בירושלים עיה"ק. 1091
גילוי דעת – מכ"ק אדמו"ר מפאפא זצ"ל – ועוד. 1092
מכתב גלוי לרבינו ה"ר משה פיינשטיין. 1093
ירא הקהל וישפטו. – את מעשי הזיוף ההונאה של מפיצי המודעה. 1094
דעת תורה מזויף. – הזייפנים בתוקפם. 1095
מחאה – מחאה על עלבונה של תורה וחכמיה. 1096
ותערב – ותערב לפניך עתירתינו. 1097
קול קורא. – דעת תורה אודות תיקון העירוב בשכונת בארא פארק. 1098
דעת תורה – אלו שמות הרבנים המחזיקים את העירוב במכתביהם ובתשובותיהם. 1099
כולנו בעד העירוב. 1100
למען האמת והשלום. 1101
כוי את – ספק בהמה ספק חיה? 1102
מעשה רב. 1103
מכתב – מהגה"צ רבי יוסף שטיינער זצ"ל. 1104
מכתב גלוי מהגה"צ רבי חיים יודא כ"ץ שליט"א. 1105
מכתב מהרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מקאפיטשניץ זצ"ל בגודל מעלת תיקון עירובין. 1106
גילוי דעת של כ"ק אדמו"ר מסקולען שליט"א. 1107
לאור ההלכה – עירוב וצורת הפתח (א). גליון חודש בחדשו יוצא לאור ע"י איחוד חסידי מונקאטש שנה ז' חודש טבת תש"ס. 1108
דער בלאט – דאס זיכער נישט. ז' שבט תש"ס. 1109
ממגיד שיעור אל מגיד שיעור. 1110
אברהם אליעזר קוויאט. 1111
מכתב – לר' אברהם אליעזר קוויאט. 1112
בקשה ומודעה – וועד העירוב דבארא פארק. 1113
גילוי דעת – שמצוה לטלטל כמאז ומקדם. 1114
רצחת וגם ירשת! 1115
אפיקורס, כגון מאן? 1116
עת לעשות לה' הפרו תורתך. – לסלק את מסכת והלכות עירובין רח"ל. 1117
מחאה גדולה ותקיפה – נגד מפיצי כתבי פלסתר. 1118
וועד חיזוק הדת – וועד לחיזוק שמירת הדת. – כי אובד עצות נחנו. 1119
וועד העיר דבארא פארק – בנשיאות בית הוראה דבארא פארק. 1120
היות ואנשי בליעל – וועד העירוב. 1121
מענה לשאלת רבים. – וועד העירוב. 1122
משקלקלו המינים – מספר 1. 1123
קהל הקדוש – בארא פארק גייט מיט שירעמ'עס קויפן צייטונגען אום שבת קודש! 1124
שואל שלא כענין ומשיב כהלכה. 1125
דברי מי שומעין? – תלמידי רביה"ק מסאטמאר זי"ע. 1126
אין שמחה כהתרת הספיקות – התאחדות בני הכוללים דבארא פארק. 1127
ציץ אליעזר – אודות תיקון העירוב בלאנדאן. 1128
מכתב – מהרב אברהם בלומענקראנץ. 1129
בהדין עירובא – שבת תש"ס. 1130
לאור ההלכה – עירוב וצורת הפתח (ב). גליון חודש בחדשו יוצא לאור ע"י איחוד חסידי מונקאטש שנה ז' חודש שבט תש"ס. גליון עא. 1131
גילוי דעת – הצעת פשרה בענין העירוב. 1132
מכתב – להעסקנים חברי וועד העירוב. – מספר אבן ישראל בענין עירוב בצורת הפתח בירושלים. נאום ישראל יעקב פישער זצ"ל. 1133
חמדת שלמה – סעיף ה', אזהרת למקומות שיש עירובין. 1134
מודעה – מועד למען תיקון עירובין בברוקלין. 1135
דעת תורה – מי לה' אלי. – שו"ת הרא"ש כלל עשרים ואחד. 1136
זעקה גדולה ומרה! חגרו שק! על עלבון תורתינו הקדושה וכל הגאונים והצדיקים מזמן הבית יוסף והשו"ע עד היום הזה. 1137
מכתב גלוי – שיראו סילופם ושפלותם של הכותבי פלסתר. 1138
מכתב גלוי – אל ר' צבי מאיר גינזבערג. 1139
מכתב גלוי – מהגאון האדיר הגר"ם פיינשטיין זצ"ל. 1140
דעת תורה – מהגה"צ ר' שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל. 1141
תשובת מהר"ם ביק. 1142
הזמנה – בואו בהמוניכם לכבודה של תורה. 1143
מכתב מזויף – מכתב קודש מזקן הרבנים, ראב"ד דק"ק קאשוי (שליט"א) זצוקללה"ה. 1144
מכתב – אברהם אליעזר קוויאט. 1145
תשובה – מספר אבן ישראל – מספר ערוך השלחן, בענין עירוב בצורת הפתח 1146
ב' מכתבי תשובות מהגר"ם פיינשטיין זצ"ל. 1147
פרס של חמשת אלפים דאלער – לראשון שיראה לנו את הקול קורא הארגינעל שחתם עליו הגר"ם פיינשטיין ושאר הרבנים זצ"ל. ועד היום אף אחד לא זכה בזה, מפני שהחתימות הנ"ל הם מזויפים מעיקרם ושורשם. 1148
הבהרה – כי מעולם לא היתה איזה פסול ושום מכשול בהעירוב. 1149
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת – את אשר יגורנו בא – ענה כסיל כאוולתו. 1150
מודעה – מוועד העירוב דבארא פארק. 1151
כל מקדש שביעי… – טייערע אידן שומרי שבת! 1152
מכתב קודש – מהגה"צ רבי יצחק לעבאוויטש שליט"א. 1153
אזהרה חמורה – לבני הישיבות הנוסעים ללמוד בארץ ישראל. 1154
מה נשתנה? – כאפט'ס איהם! 1155
אידן שומרי שבת. 1156
קוזאק הנגזל – התאחדות בני הכוללים דבארא פארק. 1157
עיתון חדש על בארא פארק. – דער "וואך" ענטליכער "איד"ישער עירוב "בלאט" "צייטונג". 1158
קונטרס המחיצות – ביאור ג' מחיצות המקיפות את שכונת בארא פארק יע"א. 1159
הכונו – עצרת מחאה אדירה על קריעת העירוב בעצם ליל שב"ק. 1160
ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה נישט ביק'ן! – נבלה גדולה נשתה בישראל. 1161
ברוכים הבאים – להגה"צ מאודווארי שליט"א. 1162
הזהרו מן הצבועין! – תושבי בארא פארק. 1163
דעת קודש – של ממשיכי דרך הבעל שם טוב. 1164
לאור ההלכה – עירוב וצורת הפתח (ג). גליון חודש בחדשו יוצא לאור ע"י איחוד חסידי מונקאטש שנה ז' חודש אדר תש"ס. גליון עב. 1165
מחאה גדולה ותקיפה. 1166
גילוי פנים בתורה שלא כהלכה – במרד ובמעל. 1167
מודעה מועד העירוב – נגד משחיתי העירוב שהם גזלנים ואין יום הכיפורים 1168
זעקה גדולה ומרה – שקר גלוי ומוחלט – אוצרות ירושלים 1169
מכתב גלוי לרבינו ה"ר משה פיינשטיין – הפרדס חוברת ט' שנה ל"ג 1170
מודעה מועד העירוב – פרשת ויקהל תש"ס. 1171
למען האמת והשלום. – עשרה בטבת תש"ס. 1172
המאור – (תשרי תשט"ו) דעתו האמיתית של כ"ק מרן הגה"ק מסאטמאר זי"ע 1173
דברי מנחם – תיקון עירובין במאנהעטען שנת תש"ך לפ"ק, עם חתימת גדולי הרבנים דאז. 1174
מעשה רב – מהגה"ק רבי אפרים פישל העשקאוויטש שליט"א. 1175
תשובה – ממרן הגה"צ רבי יחזקאל ראטה שליט"א. 1176
פסק הלכה – מפוסק הדור הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל בענין איסור מחאה ביד המתירים לעשות עירוב. – מכאן רואים איך שכל אלו שמוחים לעשות עירוב על סמך הגר"ם פיינשטיין זצ"ל הוא כולו שקר! – והם פשוט כפשוטו צדוקים מינים ואפיקורסים, כמבואר בסנהדרין ל"ח ע"ב וז"ל: ודע מה שתשיב לאפיקורוס, אמר רבי יוחנן לא שנו אלא אפיקורוס (של) עובדי כוכבים אבל אפיקורוס ישראל כל שכן דפקר טפי. כדי שתדע להשיב לאפיקורוס – הבא להביא ראיה מן התורה לדברי המינים: וברש"י ז"ל פי': כל שכן דפקר טפי –שהרי הכיר וכפר ומתוך כך מדקדק ולא תוכל להשיבו דבר המקובל לו: שפקרו המינים – שמביאין ראיה מן התורה להפקירן. 1177
תושבי וויליאמסבורג – ה' עמכם גיבורי חיל תושבי בארא פארק. 1178
עדות – עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה. – להתוודע ולהגלות. 1179
כי הכית – את כל אויבי לחי. 1180
דער עירוב נייעס. – אייר תש"ס לפ"ק. 1181
טייערע אידן! – מה נשתנה העירוב הזה מכל העירובין שבעולם. 1182
יריעות שלמה – שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, "והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם". 1183
ירא הקהל וישפוט #4. 1184
ימי השובבי"ם – אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה, מתלמידי רביה"ק והטהור בעל ויואל משה. 1185
הזייפן הגדול והנורא הידוע לשמצה  [וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת הָעָם כִּי פָרֻעַ הוּא כִּיפְרָעֹה אַהֲרֹן לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם: (שמות ל"ב כ"ה)]– מנשה פילאפף. – וכן זייף כל ספרי ניקור המובהקים, כידוע. ועי"ז נעשה לגדול בסאטמאר, כי כל שיכול לזייף ביותר נעשה שם גדול ביותר. 1186
דעת תורה – מהרבנים הגאונים תושבי עירינו – מזויף. 1187
עדות – כ"ק אדמו"ר שליט"א מבלאזוב הורה לפרסם בשמו. 1188
מי ביק ש פיגעל זאת – מידכם רמוס (עירובי) חצרי – ויסלף דברי צדיקים. 1189
גילוי דעת הציונים והסאטמערע עשו יד אחת לעקור מצות עירוב מן התורה. – מי יגלה עפר מעיניו הקדושים של הקדוש בעל ויואל משה זי"ע. 1190
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת מודעה חשובה. 1191
תמונה מהטעראריסטים ש.ש. וא. הכהן ו. 1192
וועד לחיזוק הדת – ועד לשמירת שבת ערבך ערבא צריך. 1193
הזדעזעי ירושלים – מוועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת שכל אחינו בני ישראל בארץ ישראל מחללים שבת ואסור לטלטל שם. 1194
הלכות נחוצות מהעוכר ישראל המומר והאפיקורס חיים דוד כ"ץ. י"ל ע"י הצדוקים וועד הירוס הדת – וועד לעוקרי קדושת השבת. 1195
מפת העירוב – שמחים לשמרו ולערב עירובו. תחומי העירוב כפי המסומן במפה. 1196
גילוי דעת – לתושבי בארא פארק. – עש"ק וירא תש"ס. 1197
גבולי העירוב – בחסד ה' עלה בידינו להרחיב גבולי העירוב, בבארא פארק, שבת שלום ומבורך, וועד העירוב. 1198
תיקון עירובין במאנהעטען – מבוא. בכ' סיון תשי"ט נתקיימה וועד הרבנים לתקן העירוב במאנהעטען, וחתימתם של 19 רבנים ואדמורי"ם דאז, וראש הוועד היה הגה"צ יוסף דוד מאשקאוויטש זצ"ל. 1199
מודעה – מוועד העירוב דבארא פארק, על הכשר העירוב, והרבנים הצדיקים המפקחים העירוב. נדפס בעיתון די צייטונג פרשת ויקרא שנת תש"ס. 1200
קול קורא ודעת תורה של הרבנים הגאונים והצדיקים אודות הכשר העירוב בארא פארק. נדפס בעיתון די צייטונג פרשת שמות תש"ס. 1201
שמחים לשמרו ולערב עירובו. – העירוב בארא פארק עומד תחת פיקוח והשגחת בי"ד המיוחד לענין העירוב ובהסכמת מורי הוראה מובהקים ובראשם הרבנים הגאונים הצדיקים מסערדאהעל, קארלסבורג, האליין, אדווארי, שליט"א. תחומי העירוב כפי המסומן. די צייטונג פרשת בא, תש"ס. 1202
מכתב עוז – מהרב הגה"צ מוהר"ר חיים יהודה כ"ץ שליט"א אבדק"ק ור"מ סערדעהעלי שליט"א בענין הפיקוח ונחיצות העירוב בשכונתינו. 1203
חזור בך??? גאסט עדיטאריעל. דער בלאט פרשת קרח ד' תמוז תשס"ב לפ"ק, ולמספרם יוני 14, 02. 1204
ראדני סטריט עירוב עלימינירט נאך קרוב צו דריסיג יאר אין קראפט. דער בלאט פ' קרח ד' תמוז תשס"ב לפ"ק, ולמספרם יוני 14, 02. 1205
מכתב מאת הגה"צ אבדק"ק אונגוואר שליט"א בעל משנה הלכות, לכבוד מרנן ורבנן וכו' בעירבארא פארק והקהילות הקדושות. 1206
וועד חיזוק הדת – וועד לשמירת שבת, – מודעה חשובה לתושבי שכונתינו, לעבוד ביחד עם כל הציונים לעקור מצות עירוב מתורתינו הקדושה. 1207
A CALL TO ACTION 1208
דעת הגה"צ מפאפא זצוק"ל בענין העירוב, וליקוט דע"ת מעוד גדולי דור העבר זצ"ל, ולהבח"ל גאוני דורינו שליט"א.  1209
קול קורא כסלו ה'תש"ס, ברוקלין. יא עירוב נישט עירוב, וואס איז דער סך הכל? 1210
דעת תורה מרבותינו הק' גאונים וצדיקים שגרו בעירינו ברוקלין נוא יארק, בענין תיקון עירובין במקומות מושבותינו. 1211
גילוי דעת אנחנו המפורטים מטה הורינו לבני קהלותינו שאנחנו מסכימים להעירוב הנעשה בשכונות בארא פארק. אנו פונים בזה לכל הסרים למשמעתינו ובני קהלותינו שיחיו, שמצוה לטלטל כמאז ומקדם. 1212
הגה"ק בעל ייטב לב זי"ע – "מי שיעשה ויפעול עשיית עירוב אני נותן לו את העולם הבא שלי", ספר גדולת יהושע, אות ל"ב, ברוקלין אדוואקאט עש"ק בהעלותך שנת תש"ס לפ"ק. 1213
מכתב מהרב אברהם אליעזר קוויאט, מבקש סליחה ומחילה מכ"ק אדמו"ר ממונקאטש שליט"א על שכתב והשיג נגדו. "אודה ולא אבוש שטעיתי ולא דקדקתי כראוי על שיטתו, שהיא באמת שיטת בעל מנחת אלעזר זצ"ל. "דער בלאט" פרשת יתרו כ"א שבט שנת תש"ס. 1214
מכתב מהרה"ג אברהם בלומנקראנץ נגד הערב רב, שלוחמים נגד העירוב, "די צייטונג", עש"ק תרומה שנת תש"ס לפ"ק. 1215
דעת תורה מהגאונים הצדיקים זצ"ל, על מצות וחויב עשיית עירוב, עיתון "די וואך" עש"ק פ' תולדות שנת תש"ס לפ"ק. 1216
מכתב עוז מאת הרב הגה"צ מוהר"ר חיים יהודה כ"ץ שליט"א אבדק"ק ור"מ סערדעהעלי בענין הפיקוח ונחיצות העירוב בשכונתינו, "די וואך" עש"ק תולדות שנת תש"ס לפ"ק. 1217
מכתב מהגה"צ רבי שלום קרויז שליט"א אבדק"ק אודווארי, מח"ס שו"ת דברי שלום ח' חלקים, וש"ס, יו"ר התאחדות הרבנים דארה"ב וקנדא, "די וואך" פ' תולדות תש"ס. 1218
די מערכה איבער אן עירוב אין ניו יארק, אויפקלערונג פון רעדאקציע, די היסטאריע פונעם עירוב אין וויליאמסבורג וואס דער ראצפערטער רבי זצ"ל האט געמאכט, ווי ער איז אריינגעגאנגען נעמען א ברכה פון רביה"ק מסאטמער זי"ע, און ווי ער פארציילט פארן רעבין ווער די דריי גרויסע רבנים זענען וואס וועלען געבען דעם הכשר אויפן עירוב, וכו'. "די צייטונג" פרשת שמות שנת תש"ס לפ"ק 1219
בדף 62א:דעת גדולי הרבנים זצ"ל בענין תיקון עירובין:הגה"צ רבי יונתן שטייף זצ"ל, גאב"ד דק"ק קהל יראים וויען, (שו"ת מהר"י שטייף סימן ס"ח). הגה"צ רבי יוסף אלי' שטיינער זצ"ל, ראב"ד קהל יראים וויען, (ג' נח תשל"ג). הגה"צ רבי שמעון זאב מיללער זצ"ל, אב"ד אראד, (ג' לסדר כה אמר ה' תשל"ד פה ברוקלין). הגה"צ רבי חיים בערגער זצ"ל אב"ד מישקאלץ, (ב' לסדר אז ישיר תשל"ד, החותם לכבוד זהירות שב"ק). הגה"צ רבי נפתלי הירצקא העניג זצ"ל אב"ד שארמאש, יו"ר התאחדות הרבנים. (ה' נח תשל"ג). הגה"צ רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל אב"ד פאפא, סגן נשיא התאחדות הרבנים. (ב' חשון תשל"ג). הגה"צ רבי שמואל אברהם זעלטענרייך זצ"ל אב"ד שטשאקאווא, יו"ר לבתי דינים של התאחדות הרבנים. (ד' נח תשל"ג הכותב וחותם למען המצוה ועוסקיה). הגה"צ רבי יהושע כ"ץ זצ"ל אב"ד סאמבאטהעלי, חבר וועד ההנהלה של חיזוק הדת שע"י התאחדות הרבנים. (ד' לסדר אל יצא איש ממקומו ביום השביעי תשל"ד).

די צייטונג פרשת ויצא תש"ס – נאוועמבער 19 99'

[כאן לא היה להם ברירה והכניסו את המכתבים האמיתיים לטובת מצות תיקון עירובין].
1220

מלחמה לה' בעמלק מדור דר – וועד הקהילות המאוחדות, ברוקלין ניו יארק – מלחמת הדת על ענייני עירובין – חלק א' שבט תש"ס – עיתון תורני מוועד לחיזוק הדת שעל ידי בני תורה דבארא פארק. דער עירוב אין בארא פארק. מאמר קדושת השבת מהחפץ חיים זצ"ל מענה לשאלת רבים. קול קורא על דבר העירוב בירושלים. וועד למען תיקון העירובין במנהטן על ידי ועד הרבנים דניו יארק רבתי. וצונו על מצות עירוב. דבר המערכת. תמצית פסקי רבותינו לענין עיירות גדולות. ספר תולדות שמואל בענין ס' רבוא. העירוב בניו יארק בשנת תרס"ז. מכתב קודש מזקן האדמורי"ם בדורינו יושב ראש התאחדות הרבנים כ"ק אדמו"ר מאודווארי שליט"א, להרים מכשול מדרך עם ה'. שו"ת חידושי הרי"ם ע"ד הטלטול בווארשא. 46 ענינים שנכשלים במקום שאין עירוב. אוי לאותו בושא ואוי לאותו כלימה. ותערב לפניך עתירתינו. טעם הכמוס? מעשה רב שעשה הגאון הגדול מעמודי הוראה בדורינו הגה"צ רבי אפרים פישל הערשקאוויטש שליט"א אבדק"ק האליין. קריאת קודש ודעת תורה אדות העירוב בבא"פ. תשובות מל"ז רבנים וגדולי הפוסקים המבררים להלכה ולמעשה בענין המצוה הגדולה לעשות עירוב. בענין בזיון ת"ח. ליסט מ' 400 מקומות בכל העולם שעשו עירובין. ספר תיקון עירובין לגה"ק משאץ. ששים גבורים סביב מגבורי ישראל. השתלשלות החתימה של כ"ק מרן אדמו"ר מבאבוב שליט"א [זי"ע]. שקר אין לו רגלים. תשובה מכ"ק מרן אדמו"ר ממונקאטש שליט"א בענין היתר טלטול ע"י העירוב בבא"פ. תוכן הענינים. מפת העירוב. כולנו בעד העירוב גדולי התורה אתנו..- י"ל ע"י לוחם מלחמת ה' הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א.Rabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin מלחמת
הדת
ירחון לחיזוק הדת
דער עירוב חודש שבט תש"ס
בירור דין העירוב בבארא פארק, שהעירוב כשר ומהודר ע"פ שיטת השו"ע והפוסקים, [וגם עפ"י שיטת הגר"ם פיינשטיין זצ"ל]. נכתב ע"י אחד הרבנים שליט"א, פרשת בשלח תש"ס לפ"ק. 1401
תשובה גלוי' על המכתב גלוי על ידי דרשת פסח שני מאת ראש הלוחמים וגוזר הגזירות נגד תיקון עירובין הרה"ג ר' משה ביק ז"ל רב דקהל בני משה בארא פארק. – אשר דרש בקאנווענשען של התאחדות הרבנים דארה"ב וקאנאדא ביום ד' פ' אמור, י"ד אייר פסח שני.-  עם הערות והארות על ידי אחד הרבנים. י"ל ערש"ק בחקותי שנת תש"ס לפ"ק. 1402
תשובה ב' מהרה"ג ר' יצחק הלוי מאנדל שליט"א דומ"ץ בקרית יואל יצ"ו א) ג' מחיצות המקיפות את העיר, ב) עומד מרובה על הפרוץ. ג) ס' רבוא עוברין בו. ד) סילוף דעת כ"ק אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ועדות שאמר להרבנית שלא לחוש כלל ולצאת עם תכשיטין לרחוב. 1403
תשובה מהאדמו"ר מאונגוואר שליט"א בעל שו"ת משנה הלכות י"ט חלקים. לכבוד מרנן ורבנן וכו' בעיר בארא פארק והקהילות הקדושות. בבארא פארק. 1404
רשימת הדברים שאפשר לקבל על ידי הפאקס של וועד העירוב דבארא פארק, ר"ח אייר שנת תש"ס לפ"ק. 718 – 438 – 7411 1405
שו"ת שבט הלוי או"ח סימן מ"א 1406
שו"ת באר משה סימן מ' 1407
בירור שוטת הפוסקים דבין אנשים המוחים בעירוב אם יכולין לזכות להם הפת בע"כ, על ידי גדולי הרבנים שליט"א, בא"פ אדר א' תש"ס. 1408
מכתב אל כבוד העסקנים הדגולים חברי וועד העירוב ד'בארא פארק, מתלמידי מרן הג' בעל שבט הלוי שליט"א 1409
ספר ישיב משה או"ח דף נ"ז, בענין ס' ריבוא. 1410
מכתב מהרב ישראל פינחס הלוי גארניש שליט"א. 1411
שו"ת דברי יציב סימן קע"ב, בדין גדר רשות הרבים. 1412
שו"ת דברי יציב סימן קע"ג, בדין תיקון עירוב בעיירות גדולות. 1413
תשובת מהר"ם ביק 1414
מספר ערוך השלחן סימן קס"ב, דברים שבני מבוי כופין זה את זה. 1415
תשובות איברא, כתבי הגרי"א הענקין זצ"ל, על חיבור תיקון עירובין 1416
ספר תולדות שמואל מצוה לט, המוציא מרשות לרשות 1417
העירוב בבורו פארק, תמצית יסודי ההיתר לסדר עירוב בבארא פארק 1418
די לעצטע עירוב נייעס, גליון פרייטיג במדבר כט אייר שנת תש"ס לפ"ק 1419
דעת תורה גדולי הרבנים שליט"א על מצות עירוב בשכונותינו בא"פ, עש"ק פרשת ויחי תש"ס לפ"ק 1420
הבעלות על מושל העיר על קרקעות במדינתינו נוא יארק, ענגליש 1421
תשובה בדין העירוב הנעשה בבארא פארק, ובה יתיישבו קושיית המשנת ר' אהרן על החזו"א, ויתבאר דדעת החזון איש בענין מחיצות העיר אינה שיטה יחידאה אלא שכן היא דעת גדולי הפוסקים הקודמים. מאת הרה"ג ר' דוד גליק שליט"א חבר הכולל שערי יושר ב"פ 1422
תשובה מהרה"ג ר' אברהם גראס דקהל אורחות חיים ברוקלין נ"י ב' בשלח תש"ס ברוקלין, להרה"ג א.א. קוויאט שליט"א 1423
תשובת הגאון ר' ישראל אברהם אבא קריגער זצ"ל רב בקהלת קאשערדארי, ליטא, פראנקפורט דמיין, ועוד. בירור מקיף ומעמיק בענינים, א) אם יש שאינם חפצים לעשות מחיצות, ב) אם יש מחיצות ואינן רוצין לערב, ג) אם אין מסכימים להיתר, ד) אם אין רוצים להשתתף ביחד בעירובי חצירות. מתוך ספר תענוגי ישראל 1424
דעת תורה גדולי הרבנים שליט"א על מצות עירוב בשכונותינו בא"פ, עש"ק פרשת וארא ר"ח שבט תש"ס לפ"ק 1425
קונטרס בירור השיטות בענין עירובין בעיירות גדולות. 1426
השתלשלות עשיית העירוב בוויליאמסבורג, ע"י כ"ק הרה"צ אדמו"ר מראצפערט זצ"ל, ח"א טבת תש"ס לפ"ק. 1427
שאלות ותשובות וועגען אונזער עירוב אין בארא פארק, י"ל ע"י קבוצת בני כוללים ערב שבת הגדול תש"ס. 1428
קונטרס גן יצחק בענין עירובין בעיירות גדולות, נערך ע"י מנחם נחום יצחק גרויז, י"ל ע"י וועד העירוב דבארא פארק, שבט תש"ס לפ"ק. 1429
קונטרס כת שקרנים, יתבאר רק חלק מהשקרים שמפרסמים מתנגדי העירוב. מהגה"צ ר' ישעיהו טובי' הלוי דירעקטאר שליט"א, בעמ"ס ליקוטי טל ומו"ל לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, ו"ח, ועוד. חשון תשס"א. 1430
חודש בחדשו, יו"ל על ידי איחוד חסידי מונקאטש שנה ז' חודש סיון תש"ס, גליון ע"ה, בענין  עירוב וצורת הפתח. 1432
שו"ת מהר"ם ביק חלק או"ח כרך א'. 1433
קונטרס עירוב דקענסינגטאן, באנגלית, אישור והכשר על העירוב עם תמונות, י"ל על יד וועד העירוב דקענסינגטאן, ברוקלין נ"י עש"ק זכור תשס"ד 1435
ביאור דעת הגר"ם פיינשטיין זצ"ל בענין עירובין ועוד, שבט תשס"ד 1436
דבר ה', אל כבוד האדמו"ר מוויזניץ שליט"א. מהגה"צ ר' ישעיהו טובי' הלוי דירעקטאר שליט"א, בעמ"ס ליקוטי טל ומו"ל לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, ו"ח, ועוד. חשון תשס"א 1437
בירור בענין שיתוף ועירוב היכא שיש דיורים ישראלים שאינם מסכימים לזה. מהגאון רבי אליעזר ליפא הלוי מיללער שליט"א, י"ל ע"י וועד העירוב דבארא פארק, ניסן תשס"א. 1438
מחלוקת לשם שמים, בו יבואר יסוד ושורש חילוקי הדיעות בין חסידי ומתנגדי תיקון עירובין בעיירות ישראל והטלטול בהן, העתיקה 200 שנים ומשם נפרדו והיו לשתי מחנות ישראל, אדר ב' תש"ס לפ"ק 1439
חוט המשולש, לרגל חגיגת ג' שנים להקמת העירוב פה עירונו בארא פארק יצ"ו, מוצאי שב"ק ויחי תשס"ג לפ"ג 1440
קונטרס בענין עירובין, מהגה"צ ר' ישעיהו טובי' הלוי דירעקטאר שליט"א, בעמ"ס ליקוטי טל ומו"ל לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, ו"ח, ועוד. חשון תש"ס, ברוקלין נ"י. 1441
דבר ה' דעת תורה, מהגה"צ ר' ישעיהו טובי' הלוי דירעקטאר שליט"א, בעמ"ס ליקוטי טל ומו"ל לפידי אש דת ד"ח, ותורת תיקוני עירובין שבזמן הזה, ו"ח, ועוד. אלול תש"ס, ברוקלין נ"י. 1442
אשר קדשנו במצותיו וציונו "על מצות עירוב", דברי חכמים כדברונות על ענין תיקון עירובין קדושתה וסגולתה, ר"ח כסליו תש"ס לפ"ק. 1443
Selected Essays’ By Rabbi Shiah T. Director,
 Adar 5761
1444
תשובה על דבר המוחין ואינם משתתפים בזיכוי הפת אי מעכבין בזה את העירוב, מאת הרה"ג רבי יצחק אייזיק ראטה שליט"א בן האדמו"ר מקארלסבורג שליט"א, עש"ק פרשת שלח תש"ס לפ"ק. 1445
הגהות על תוספתא מסכת עירובין, מרבינו רבי אליהו מווילנא זצ"ל, נדפס בירחון אור ישראל, קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי ניו יארק, תמוז תשס"א, שנה ו' גליון ד' (כד). 1446
בענין עירוב בבארא פארק, שלו' מאן, אנווערפן-בעלגי'. נדפס בירחון אור ישראל, קובץ לעניני הלכה ומנהג, מאנסי ניו יארק, תמוז תשס"א, שנה ו' גליון ד' (כד) 1447
תשובה מהגה"צ רבי אריה צבי פראמער זצ"ל מקוז'יגלוב בעל "ארץ צבי". תיקון עירובין בסוסנובצא, מבוא – עירוב ע"י עמודי עלעקטריק וטלפון. גליון "נזר התורה" בטאון בית היוצר הגדול לתורה וחסידות בעיה"ק ירושלים, שנה חמישית גליון ג' (יא) חודש מנחם אב ה'תשס"ה לפ"ק. 1448
שמחים לשומרו ולערב עירובו, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" קונטרס ביאור דין מחיצות לבטל רשות הרבים, י"ל ע"י וועד העירוב דבארא פארק, פ' פקודי תש"ס לפ"ק. 1449
שמחים לשומרו ולערב עירובו, "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" קונטרס בירור השיטות בענין עירובין בעיירות גדולות, י"ל ע"י וועד העירוב דבארא פארק, ר"ח אייר תש"ס לפ"ק. 1450
קונטרס עלבונה של תורה. א. היות שכעת יצא לאור קובץ בשם כרם ביבנה, [משועלים קטנים המחבלים "בכרמים"] ויש שם מאמר מאת מגיד שיעור הר' א.א.ק. נ"י בענין תיקון עירובין, והיות שהשיג שם על כמה גדולי האחרונים ז"ל בסילופים ושקרים. לכן באנו להשיב על ראשון ראשון וכו'. י"ל ע"י חברי הכוללים דבורו פארק יצ"ו, ערש"ק פרשת בהעלותך תש"ס לפ"ק. 1451
דברי שלום ואמת. קריאה נלהבת למען השלום והאחדות בענין העירוב דבארא פארק. מאת הגאון הצדיק המפורסם זקן הרבנים, משיירי כנסת הגדולה, יושב ראש בית הוראה דהתאחדות הרבנים מוהר"ר שלום קרויז שליט"א אבדק"ק אודווארי בעמח"ס שו"ת "דברי שלום" וש"ס. י"ל ביום ר"ח סיון תש"ס לפ"ק לרגל הכנסת ספר תורה לביהמ"ד סערדעהעלי. 1452
מחאה גדולה, מוחים על עלבונה של תורה וחכמיה, מראה באצבע באיזה דרכי זיוף וסילוף אונאה ורמיה, נאספו הרבה מחתימות הרבנים האוסרים. מכתב דוגמא מהגה"צ רבי טובי' גאלדשטין שליט"א ראש ישיבה עמק הלכה, פ' ויחי תש"ס. 26 חתימות מחברי הכולל שמפרסמים המחאה לגלות האמת ולמחות על בזיון כבוד התורה וחכמיה. למען האמת והשלום. פ' ויגש תש"ס 1453
מכתב מהגה"צ רבי יוסף דוד טייטלבוים האדמו"ר מסאסוב שליט"א, אבדק"ק קרית ויואל משה א"י. מעיד איך שרביה"ק האדמו"ר מסאטמאר זי"ע, אמר לכ"ק מרן האדמו"ר מסאטמער שליט"א שיעשה עירוב על כל השכונה בבארא פארק 1454
פסק ודעת תורה של הגאונים הגדולים שרי התורה חברי בית דין הגדול בירושלים עיה"ק. בענין אם בעיירות הגדולות שדרים שם למעלה מס' רבוא מועיל עירוב על ידי צורת הפתח או צריך דלתות, ואם הכשר העירוב בצורת הפתח הוא היתר היותר מרווח בלי שום פקפוק כלל! 1455
תושבי ברוקלין שרייבן. נדפס בעיתון ברוקלין אדוואקאט, ערב שבועות תש"ס. 1456
תמונות מהרבנים הגאונים הצדיקים חברי בית דין המיוחד לעניני עירובין בבארא פארק שרוקדים עם הספר תורה, שהכניסו לבית המדרש של כ"ק מרן האדמו"ר מסעדעהעלי שליט"א. בתמונה רואים: כ"ק אדמו"ר מאודווארי, מסערדעהעלי, מקראסטיר בארבעשט, רבי יחזקאל ראטה גאב"ד קארלסבורג, הגאון הצדיק רבי אפרים פישל הערשקאוויטש אבדק"ק האליין שליט"א. 1457
מפת העירוב 1458
ספר ברכת שלום כולל שאלות ותשובות שונות בעניני עירובין, גיטין ומקואות ועוד חידושי תורה שחדשתי בעזר השי"ת, ממני הצעיר שבכהונה שלום יצחק בר' ישעי' הכהן ז"ל שטערנבערג מקראקא דיין ומו"צ דפה אנטווערפן יע"א, אנטווערפן תר"ץ. 1459
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת שלח #1 כ' סיון שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה. אמת'ע נייעס וואס שטייט נישט אין "דער איד" – " דער איד" איז ליידער געווארען [אלעמאל געווען] א צדוקי, על כן האבן מיר געמוזט מאכען א נייעם צייטונג "דער אמת'ר איד" וואס וועט מגלה זיין דעם אמת אין פנים אריין. 1461
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת קרח #2 תמוז שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה 1462
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת חקת בלק #3 תמוז שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה 1463
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת פנחס #4 תמוז שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה 1464
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת מטות מסעי #5 תמוז שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה 1465
"דער אמת'ר איד" ערשטע אויסגאבע פרשת דברים #6 מנחם אב שנת תשס"ג לפ"ק, ברוקלין נוא יארק, נתייסד ע"י התאחדות הקהילות דארצות הברית וקנדה

 

ספר קובץ מפרשים על שולחן ערוך הלכות שבת דיני סחיטת פירות סימן ש"כ. –מהגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"אRabbi Sholom Yehuda Gross, the head of the Rabbinical court of Holmin קובץ מפרשים
הלכות שבת 
 
 
סימן ש"כ

 

כ"ק מרן האדמו"ר שר שלום מבעלזא זי"ע סיפור נורא – נגד עשיית תמונות
שנאמרו על ידי הגה"צ רבי שלום יהודה גראס, כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מהאלמין, שנת ה' תשנ"ו לפ"ק. דברי תורה לשבת הגדול ולפסח

 

כי הוא תקון הברית הנקרא "תיקון הכלל" כמבואר בלקוטי מוהר"ן ח"א (סימן כ"ט אות ד'), והוא תיקון למקרה לילה, ח"ו, לומר אלו העשרה מזמורי תהלים באותו היום שקרה לו, מרבנו הגדול והקדוש צדיק האמיתי אור ישראל וקדושו נחל נובע מקור חכמה רבי נחמן זצוקללה"ה מברסלב. נכד הבעל שם טוב הקדוש זי"ע. הוצאת קרן ר' ישראל דב אודסר זצ"ל להדפסת והפצת ספרי רבי נחמן מברסלב זי"ע. עיה"ק ירושלים תובב"אמנהג בכל תפוצות ברסלב משנים קדמוניות לומר התיקון הכללי בציבור בכל שבת קודש בבוקר אחר תפלת מוסף תיקון הכללי

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*