מצוות הפרשת חלה-
שני רמזי שבת על חלה וסכין
להורדה: מצוות הפרשת חלה 2 רמזי שבת על חלה וסכין
ש'שי ב'ביתך ת'אפה ת'אפה ב'ערב ש'בת ת'אפה ב'שביל ש'בת
כתב הרמ"א ז"ל באורח חיים (סימן רמ"ב) וז"ל: נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת וי"ט והוא מכבוד שבת ויו"ט ואין לשנות עכ"ל הרמ"א.
עיין במגן אברהם (ס"ק ד') שנתן טעם על שיעור חלה כדי שתטול האשה חלה בערב שבת משום שאדם הראשון נברא בערב שבת וחטא על ידי חוה בערב שבת, לכן התיקון גם כן ראוי בערב שבת, וכמו אדם הראשון היה חלתו של עולם, כי העולם לא ניתקן כי אם אחר בריאת אדם הראשון, כן העיסה מתוקנת על ידי הפרשת חלה עיין שם, והאידנא מעוטא דמעוטא הם שאופם בביתם, ורובם ככולם לוקחים מן השוק, ומלבד שעושים היפך הדין, עדיין הם עושין שלא כדין שנוטלין חלה מן החלות שלוקחין מן השוק בברכה, והרבה יש לדבר מזה ולא באתי אלא להעיר.
כתב בספר אור צדיקים וזה לשונו: מצוה מן המובחר שהלחם יהא עשוי ארוך כעין וא"ו ובפרט בשבת ויו"ט לרמז על שם הוי"ה במלואו בשעת המוציא כי חתיכת המוציא הוא כעין יו"ד וה' אצבעות שבכל יד שאוחז בהם הפת הם שני ההי"ן והלחם הוא כדמות וא"ו, נמצא שמייחד שם הוי"ה בשעת ברכת המוציא עכ"ל.
ועוד כתבו אפילו מי שאוכל פת פלטר של כותי בחול על כל פנים יזהר מאד שבשבת יאכל דוקא פת של ישראל, עי' בשולחן ערוך הרב ובחיי אדם. עי' בסידור יעב"ץ שכתב שדוקא צריך לאפות ביום ו' כדי שיהי' לו פת חם בשבת דוגמת לחם הפנים עיי"ש.
ש'לא ב'תקופה ת'חוש ת'לוש ב'מים ש'בתקופה ת'כוין ב'מצות ש'בת.
רמז נפלא מה שאיתא בספר ש"ש שהמרדכי התיר ללוש במים שעברו עליהם התקופה מטעם דשומר מצוה לא ידע דבר רע עכ"ל.
ש'כין ב'ששי ת'שחיז עיין משלי (כ"ג ב' ובאיוב מ' ל"א)
כן פסק הרמ"א ז"ל באו"ח (סימן ר"ן ועיין שם בטו"ז וז"ל הרז"ש ז"ל בסימן הנ"ל סעיף ה'): יש ליזהר להשחיז הסכין בכל ערב שבת כי זהו מכבוד שבת שמכין עצמו לאכילה, ורמז לדבר, והכינו את אשר יביאו ובתיבת את נרמז הסכין מלשון לאתים ולמזמרות וידעת כי שלום אהלך, ודרשו החכמים זו השחזת סכין כי אם קהה הברזל ולא יוכל לחתוך אין זה שלום בית עכ"ל, (ועיין בספר קרבן שבת פרק א' סימן ז' מה שכתב בזה על פי סוד), (רמזי שבת).
,,,,,,,,,,,,,,,,,,
ש'שי ב'ביתך ת'אפה ת'אפה ב'ערב ש'בת ת'אפה ב'שביל ש'בת
כתב הרמ"א ז"ל באורח חיים (סימן רמ"ב) וז"ל: נוהגין ללוש כדי שיעור חלה בבית לעשות מהם לחמים לבצוע עליהם בשבת וי"ט והוא מכבוד שבת ויו"ט ואין לשנות עכ"ל הרמ"א.
עיין במגן אברהם (ס"ק ד') שנתן טעם על שיעור חלה כדי שתטול האשה חלה בערב שבת משום שאדם הראשון נברא בערב שבת וחטא על ידי חוה בערב שבת, לכן התיקון גם כן ראוי בערב שבת, וכמו אדם הראשון היה חלתו של עולם, כי העולם לא ניתקן כי אם אחר בריאת אדם הראשון, כן העיסה מתוקנת על ידי הפרשת חלה עיין שם, והאידנא מעוטא דמעוטא הם שאופם בביתם, ורובם ככולם לוקחים מן השוק, ומלבד שעושים היפך הדין, עדיין הם עושין שלא כדין שנוטלין חלה מן החלות שלוקחין מן השוק בברכה, והרבה יש לדבר מזה ולא באתי אלא להעיר.
כתב בספר אור צדיקים וזה לשונו: מצוה מן המובחר שהלחם יהא עשוי ארוך כעין וא"ו ובפרט בשבת ויו"ט לרמז על שם הוי"ה במלואו בשעת המוציא כי חתיכת המוציא הוא כעין יו"ד וה' אצבעות שבכל יד שאוחז בהם הפת הם שני ההי"ן והלחם הוא כדמות וא"ו, נמצא שמייחד שם הוי"ה בשעת ברכת המוציא עכ"ל.
ועוד כתבו אפילו מי שאוכל פת פלטר של כותי בחול על כל פנים יזהר מאד שבשבת יאכל דוקא פת של ישראל, עי' בשולחן ערוך הרב ובחיי אדם. עי' בסידור יעב"ץ שכתב שדוקא צריך לאפות ביום ו' כדי שיהי' לו פת חם בשבת דוגמת לחם הפנים עיי"ש.
ש'לא ב'תקופה ת'חוש ת'לוש ב'מים ש'בתקופה ת'כוין ב'מצות ש'בת.
רמז נפלא מה שאיתא בספר ש"ש שהמרדכי התיר ללוש במים שעברו עליהם התקופה מטעם דשומר מצוה לא ידע דבר רע עכ"ל.
ש'כין ב'ששי ת'שחיז
(עיין משלי כ"ג ב', ובאיוב מ' ל"א)
כן פסק הרמ"א ז"ל באו"ח (סימן ר"ן ועיין שם בטו"ז וז"ל הרז"ש ז"ל בסימן הנ"ל סעיף ה'): יש ליזהר להשחיז הסכין בכל ערב שבת כי זהו מכבוד שבת שמכין עצמו לאכילה, ורמז לדבר, והכינו את אשר יביאו ובתיבת את נרמז הסכין מלשון לאתים ולמזמרות וידעת כי שלום אהלך, ודרשו החכמים זו השחזת סכין כי אם קהה הברזל ולא יוכל לחתוך אין זה שלום בית עכ"ל, (ועיין בספר קרבן שבת פרק א' סימן ז' מה שכתב בזה על פי סוד), (רמזי שבת). [הערת המו"ל שכין ען ש על פי הפסוק (משלי כ"ג, ב) וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה].
סדר הפרשת חלה
מתוך אתר הידברות:
