–  

.

דרשה  לְשִׂמְחַת לַ"ג בָּעֹמֶר תשע"ד – מירון

בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּשֵׁם ה'

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּשֵׁם ו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים, לאקמא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא וּלְעִלּוּי שְׁכִינַת עוּזֵּנוּ בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לִזְכוּת כָּל הַיְּהוּדִים, הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, "לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח", לְקַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה.

"וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ".

בְּשֵׁם ה' נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ.

בִּרְשׁוּת הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וּבְנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַנִּמְצָאִים כָּאן אִתָּנוּ לוֹמְדֵי הַזּוֹהַר בְּמִירוֹן.

בִּרְשׁוּת הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל מָרָן הגה"צ הַמְקֻבָּל רַבִּי בְּנָיָהוּ יִשָּׂשְׂכָר שְׁמוּאֵלִי שְׁלִיטָ"א, וּבִרְשׁוּת הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שְׁלִיטָ"א, וּמְזַכֵּי הָרַבִּים שֶׁאִרְגְּנוּ אֶת הַקִּבּוּץ הַגָּדוֹל הַזֶּה, לִכְבוֹד שִׂמְחַת הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זיע"א וְכָל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. אֲנַחְנוּ מְיַחֲלִים וּמְצַפִּים שֶׁמֵקִידוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַקִּבּוּץ הַזֶּה, שֶׁלּוֹמְדִים בְּיַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל קִבּוּץ שֶׁל 700 צַדִּיקִים, תּוֹרָתוֹ שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י זיע"א, וּמְקַיְּמִים דִּבְרֵי הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר (גִּיטִין סז): שנו מידותי "למדו תורתי", ובפרט את הספרים דף זוהר היומי שמוציא הרב שליט"א מידי חודש בחדשו עם ביאור נפלא שלא ראה אור הדפוס עד היום הזה ובזכות זה יָבִיא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּמְהֵרָה אֶת הַקִּבּוּץגָּלֻיּוֹת בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵינוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

1. בָּזֶה תָּלוּי כָּל גְאוּלָתֵינוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ

וְאוֹדֶה אֶת ה' בְּתוֹךְ קְהַל וְעֵדָה שֶׁהֶחֱיָנִי וְהִגִיעָנִי לזמן הזה להוציא לאור אֶת סֵפֶר "זוֹהַר תהלים" עַל מַעֲלַת אֲמִירַת תְּהִלִּים וְזוֹהַר, בדף היומי עמוד ליום עם שיעורי שמיעה תְּמִידִים כְּסִדְרָם לְטָהֳרַת הַלֵּב וּלְהָתֵם כָּל פֶּשַׁע, וּבָזֶה יִתְעוֹרְרוּ וְיִתְלַהֲבוּ הַלְּבָבוֹת בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָ-ה אַהֲבַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד, כִּי בָּזֶה תָּלוּי כָּל גְאוּלָתֵינוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, כמו שאמר מרן הרי"ח הטוב ברוח קדשו לפני למעלה ממאה שנה – כי לעתיד הכל ילמדו בה [בחכמת האמת] כמו שלומדים תהלים.

אמרו חז"ל (סנהדרין צז.): דור שבן דוד בא, האמת תהא נעדרת, וביאר שם בספר בניהו בן יהוידע [למרן הרי"ח הטוב זי"ע] וזל"ק: והאמת נעדרת, כלומר חכמת האמת הוא חלק הסוד, תרבה, והעוסקים יהיו עדרים עדרים בלימוד הקבלה. אי נמי, עתה (בזמנו לפני למעלה ממאה שנה), יש אנשים פרטיים לומדים קבלה, כל אחד בקרן זוית בסתר, אבל לעתיד, הכל ילמדו בה כמו שלומדים תהלים, ותמצאם עדרים עדרים בבית המדרש. עכל"ק. וב"ה זכינו שרואים שנתקיימה נבואתו בדורנו ממש.

זאת ועוד נתקיים פסקו רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, הַבֶּן אִישׁ חַי, בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים בְּנָיָהוּ שכתב לכל ישראל, וזל"ק: מִזְּמַן אֲשֶׁר הֵצִיץ וְזָרַח אוֹר יְקָרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים סֵפֶר הַתִּקּוּנִים וְסֵפֶר הַזֹּהַר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְהַגַּם דְּאֵין לְאֵל יָדָם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין סוֹד אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁבַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמִתְלַהֲבִין בִּקְרִיאָתָן מְאֹד מְאֹד.

 

ידוע  שסוד הגדול של מלחמת גוג ומגוג, ועוד הכל צפון בתורה. וכן עוד גלויים גדולים מרתקים על התגלות המשיח

כבר כתב הגר"א בספר "רוח אליהו" לספרא דצניעותא: כי כל מה שהיה הווה ויהיה עד עולם, הכל כלול בתורה מבראשית עד לעיני כל ישראל, וכל מה שאירע לו [לאדם] מיום היולדו עד סופו, וכל גלגוליו וכל פרטיו ופרטי פרטיו, וכו', הכל צפון וכתוב בתורה, וכל מה שיקרה לפני ביאת המשיח!

פצצת אטום גרעינית לישראל מפורש בתורה: אירן ישלח אטום גרעינית ל-ישראל, ארה"ב – אורניום, אדום מתחילה מלחמה.  הצופן השלישי: הפתרון היחיד שלנו בכדי להינצל לפי הצופן, שכל בן אדם יחקוק בדעתו שהשם הוא המלך ורק בעלי הביטחון המושלם בהשם, עם לימוד הזוהר הקדוש ינצלו בתיבת נח כמו שכתב הרשב"י שרק אלו שלומדים זוהר ינצלו, [ויכנסו לגן עדן העליון זוהר שיה"ש] ואלו שלא לומדים זוהר, ימחקון מעולם הזה ועולם הבא, והם קליפת עמלק (זוהר, והגר"א). ואדם צריך להיות בישוב הדעת גם כאשר מימין רעידת אדמה, ומשמאל נופלים טילים, ישב בשמחה ובישוב הדעת בלי לפחד כלל, ויהיה בטחונו שלם בהשם. וידוע שרק ביום שבעל הסולם זי"ע הדפיס את ספרו הראשון על הזוה"ק נפסקה המלחמה העולמית.

וכל יהודי באשר הוא שם יתלהב ללמוד ולהגות בדברי התנא האלוקי אשר ביקש "בני שנו מידותי" (גיטין ס"ז.), ובזה תלויה כל הגאולה. ובזה תתקיים נבואת הרשב"י שבדור של משיח אפילו תינוקות של בית רבן ידעו סודות התורה, וכאשר דבקים בתורתו של הרשב"י ממשיכים את נשמתו ממש לדורינו זה והרשב"י יושב ושונה כנגדו, (אור החמה), על כן שמנו מטרה לנגד עינינו שלכל ישראל יהיה חלק בתורת הרשב"י הקדוש לבלתי ידח ממנו נידח, ובא לציון גואל.

כָּתַב הַכִּסֵּא מֶלֶךְ (תִ"ז ל'), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לִלְמֹד קַבָּלָה, וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה, וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא, כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַן… כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה". ובתִ"ז מ"ב (כ"מ), "כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא. ואֵין נַחַת רוּחַ לַהַשֵּׁם כָּעֵסֶק בְּנִשְׁמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הַמְקֻבֶּלֶת כִּי מִמֶּנָּה יוֹדֵעַ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמִצְווֹתָיו…". עַ"כָּ, "בספרא דא יפקון מן גלותא ברחמי אמן".

 

מִמֶּנּוּ יִרְאוּ וְכֵן יַעֲשׂוּ

ב"ה שֶׁזָּכִינוּ וְקוֹל הַזּוֹהַר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ, גַּם בְּקֶרֶב תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן יַחְדְּרוּ אֶת לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, הַמְּסֻגָּל לְגַדֵּל בָּנִים הַמְּאִירִים אֶת הָעוֹלָם בְּתוֹרָה וְיִרְאַת שָׁמַיִם,

נספר לכם סיפור מה שהיה לי בשביעי של פסח תיקון מג

ועם הילדים 28 ילדים מעיר אלעד של הרב בוגנים

בַּת קוֹל יוֹצֵאת וּמַכְרֶזֶת – עוּלוּ וְהִתְכַּנְשׁוּ לְהִילוּלָא דְּבַר יוֹחָאי  וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לִשְׁמוֹעַ בְּלִבּוֹ הַכְרָזַת הַבַּת קוֹל, וּבָא לְהִתְחַבֵּר אֶל הָרַשְׁבִּ"י וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ זיע"א, לִלְמֹד תּוֹרָתָם וְלִינוֹק שֶׁפַע קְדוּשָׁה, לִזְכּוֹת לְיִרְאַת שָׁמַיִם. וְאָמְרוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁבְּלִי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לָזֶה, כַּמְּבֹאָר בזוה"ק. וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב לְהָרַשְׁבִּ"י וְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, לִשְׁאֹף וּלְהִתְחַבֵּר אֵלָיו בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וּבְכָל שָׁעָה, כְּכָל הָאֶפְשָׁר, עַד כָּאן.

הַיּוֹם הוּא לַ"ג בָּעוֹמֶר, וְהָרַשְׁבִּ"י פּוֹתֵחַ לָנוּ שַׁעַר מְיֻחָד לַחֲזוֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְהִתְקָרֵב אֶל הָרַשְׁבִּ"י וְלִרְאוֹת "פְּנֵי" הַשְּׁכִינָה. בַּיּוֹם הַזֶּה שֶׁהוּא הוֹד שֶׁבְּהוֹד, כַּנּוֹדַע, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יִתְחַבְּרוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְיֹאמְרוּ בְּיַחַד תִּקּוּן מ"ג ומ"ח, שֶׁהִדְפַּסְנוּ כְמִלְיוֹן עֳתָּקִים לְחַלְּקָם וּלְהָפִיצָם בְּיִשְׂרָאֵל, לִכְבוֹד הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הִלּוּלָא דְּרַשְׁבִּ"י וּמְחַלְּקִים בְּחִנָּם, וְכֻלָּם עוֹלִים וְזוֹכִים וְלוֹמְדִים וְרוֹקְדִים וּשְׂמֵחִים לִכְבוֹד הָרַשְׁבִּ"י זיע"א, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַשְׁבִּ"י בזוה"ק (ח"ב דף ל"ח.), (שמות פרק כג יז): "יֵרָאֶה כָּל זְכוּרְךָ אֶל פְּנֵי הָאָדֹן יְדֹוָד" דא רשב"י,[א] וְיָדוּעַ שרשב"י הוּא פְּנֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה (אִדְּרָא), כְּמוֹ שֶׁשָּׁאַל הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם גאלנטי זי"ע כֵּיצַד יֹאמַר כֵּן הָרַשְׁבִּ"י זיע"א, וְתֵרֵץ שרשב"י לֹא אָמַר אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן ה' אֶלָּא "פְּנֵי" הָאָדוֹן ה', שֶׁהַצַּדִּיק פָּנָיו הֵם כִּפְנֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְאִם כֵּן זֶה שֶׁאָמַר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (דַּף קנה), שֶׁבְּשָׁבוּעַ זֶה מִי שֶׁרוֹצֶה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, יָכוֹל. רֶמֶז לָזֶה, שֶׁכֻּלָּם עוֹלִים בְּלַ"ג בָּעוֹמֶר אֵצֶל צִיּוֹן הָרַשְׁבִּ"י זיע"א, וְכַנּוֹדָע שֶׁמִּי שֶׁזּוֹכֶה לָבֹא לְצִיּוֹן הָרַשְׁבִּ"י וְלִלְמֹד זוה"ק בְּחֵשֶׁק וּבְהִתְלַהֲבוּת וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְשָׂמֵחַ, יִזְכֶּה לְהַשִּׂיג סוֹדוֹת הַתּוֹרָה טוֹב עַד כָּאן.

לימוד הזוה"ק חשוב יותר מהקרבת הקרבנות בבית המקדש

ומבטיח הרשב"י (זוהר שמות ז:), אשרי מי שיזדמן בזמן התגלות המשיח, כי מי שיהיה באותו זמן באמונה ומי שיתן עזר וסיוע לשכינה הקדושה יזכה לאותו האור של שמחת המלך ברוך הוא שאז ישמח ה' במעשיו. והעוסק בזוה"ק ובתורת האריז"ל הקב"ה משתבח בו בפמליא שלו בכל יום ודיוקנו נרשם למעלה בן אוהבי ואהובי המלך, ומכריזין לפניו "הוו זהירין בדיוקנא דפלוני" ואפילו הקב"ה גוזר גזירות יש לו רשות לבטלם. (סוד ה'). וספר זה עתיד היה להתגלות בימי מלכא משיחא ליתן סעד לשכינה,והנה כל אותן שיזכו אליו יזכו לגאולה, כי עבודה זו המועטת בזמן ההוא היא יותר חשובה מכל אילי נביות כשהיה בית המקדש קיים (חסדלאברהם, רביאברהםאזולאיזיע"א).

לִקְרַאת יוֹם ל"ג בָּעוֹמֶר נוֹתֵן "מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי" אֶת הַזְּכוּת לְכָל אֶחָד לִהְיוֹת מִמְזַכֵּי הָרַבִּים לְחֵלֶק וּלְפַרְסֵם בְּחִינָם אֶת תִּיקוּן מ"ג וּבְוַדַּאי תִּפָּקְדוּ בְּכָל דְּבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, בְּבִרְכַּת הַצְלָחָה וּרְפוּאָה אוֹ לְע"נ, וְכָל הַמַּרְבֶּה הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.

 

 

 

סְגֻלַּת הַיּוֹם

רשב"י מְבָרֵךְ אֶת הַבָּאִים אֵלָיו

אוֹמְרִים מִשְּׁמוֹ שֶׁל האריז"ל שֶׁבְּיוֹם לַ"ג בָּעוֹמֶר עוֹמֵד הַתַּנָּא רשב"י עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וּמְבָרֵךְ לְכָל הַבָּאִים שָׁם לִכְבוֹדוֹ לִשְׂמוֹחַ בְּשִׂמְחַת הַהִלּוּלָא, (הִלּוּלָא דְּרַשְׁבִּ"י)

כָּל אֶחָד יָכוֹל לְהִוָּשַׁע בִּזְכוּת רשב"י

כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה ברשב"י יֵשׁ לוֹ חִזּוּק בּוֹ, כְּשֵׁם שהשי"ת הוּא ה' לַכֹּל, כָּךְ רשב"י הוּא לַכֹּל, אֲפִילוּ לִפְחוּתִים. (בֵּית אַהֲרֹן)

קְדֻשַּׁת הַמּוֹעֲדִים

לַ"ג בָּעוֹמֶר כָּלוּל מִכָּל הַמּוֹעֲדִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם לַ"ג יָמִים (מִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם), לָכֵן מִי שֶׁלּוֹמֵד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ כָּל הַשָּׁנָה דָּבוּק בְּנִשְׁמַת הַצַּדִּיק וְדָבוּק בְּכָל  הַמּוֹעֲדוֹת.

מַה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הקב"ה מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִי רַבִּי פִּנְחָס מִקָארִיץ שֶׁאוֹמֵר שֶׁזּוֹהַר מְטַהֵר בִּמְקוֹם מִקְוֶה, נשיר ביחד אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל

"מַה מִקְוֶה מְטַהֵר אֶת הַטְּמֵאִים אַף הַזּוֹהַר מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל", הַיּוֹם נָשִׁיר, "אַף הָרַשְׁבִּ"י מְטַהֵר אֶת יִשְׂרָאֵל".

וְאָמְרוּ צַדִּיקִים "בֵּיהּ אֲנָא רָחִיץ" בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲנִי מִתְרַחֵץ כְּמוֹ מִקְוֶה, וּלְדִבְרֵי הרמ"ז שֶׁכָּתַב הָאוֹמֵר זוֹהַר הוּא כְּהוֹגֶה הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו וְיָכוֹל לַעֲשׂוֹת נִסִּים, מִמֵּילָא בְּוַדַּאי מִתְקַיֵּם בֵּיהּ אֲנָא רָחִיץ, בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ אֲנִי מִתְרַחֵץ וּמִטַּהֵר, כְּמַאֲמָר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם "אֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי וַאֲסֹבְבָה אֶת מִזְבַּחֲךָ הַשֵּׁם".

ב. יוֹם פְּטִירָתוֹ נִקְרָא הִלּוּלָא, מִפְּנֵי שֶׁעַל יְדֵי אוֹתָהּ הַנְּשָׁמָה יִהְיֶה יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, חָתָן וְכַלָּה. (אוֹר הַחַמָּה פָּרָשַׁת בֹּא)

ג. (החיד"א זי"ע בספר עבודת הקודש): יוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר יַרְבֶּה שִׂמְחָה לִכְבוֹד רַשְׁבִּ"י זי"ע, כִּי הוּא יוֹם הִלּוּלָא דִּילֵיהּ, וְנוֹדַע שֶׁרְצוֹנוֹ הוּא שֶׁיִּשְׂמְחוּ בְּיוֹם זֶה, כַּיָּדוּעַ מִמַּעֲשֶׂה ממהר"א הַלֵּוִי זלה"ה, וּמַעֲשִׂים אֲחֵרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ וָנֵדָעֵם מִשֵּׁם רַבָּנָן קַדִּישֵׁי. וְיֵשׁ מִי שֶׁנּוֹהֵג לַעֲשׂוֹת הַלִּמּוּד בְּלֵיל לַ"ג לָעֹמֶר עֲשָׂרָה לִלְמֹד שִׁבְחֵי רַשְׁבִּ"י הַמְפֻזָּרִים בַּזֹּהַר וְאִדְרָא זוּטָא וְהוּא מָנָה יָפָה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ סֵפֶר עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע (סִימָן ח' אוֹת כ"ג).

1. לִמּוּד הַזֹּהַר בְּהִלּוּלָא דְּרַשְׁבִּ"י

א. בְּלִקּוּטֵי הַשַּׁ"ס לְהָאֲרִיזַ"ל [בְּרָכוֹת ו:] כָּתַב: אַגְרָא דְבֵי הִלּוּלֵי מִילֵי, פֵּרֵשׁ שֶׁהִנֵּה זֶה סוֹד הִלּוּלָא דְּצַדִּיקַיָּא שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, בּוֹ בְּיוֹם פְּטִירַת הַצַּדִּיק מִן הָעוֹלָם אֵין הָעֵסֶק כִּי אִם בְּתוֹרָה וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר חִדֵּשׁ הוּא. וְזֶה סוֹד אַגְרָא דְבֵי הִלּוּלֵי מִילֵי, פֵּרוּשׁ, מִילוּלָיו וּדְבָרָיו אֲשֶׁר חִדֵּשׁ הוּא, עכ"ל.

ב. רַבִּי יוֹסִי תָּמַהּ מַדּוּעַ מַזְנִיחִים אֲפִלּוּ רֶגַע מִלִּמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּלַ"ג לָעֹמֶר יוֹם הִלּוּלָא דליה שֶׁאָז נִמְצָא בֵּינֵינוּ, כֹּה אָמַר תַּלְמִידוֹ רַבִּי יוֹסִי "תַּוַּוהְנָא עַל חַכִּימֵי דָּרָא הֵיךְ שַׁבְקִין אֲפִלּוּ רִגְעָא חֲדָא לְמֵיקָם קַמֵּיהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לְמִלְעֵי בְּאוֹרַיְתָא בְּעוֹד דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן קָאִים בְּעָלְמָא, [תָּמֵהַּ אֲנִי עַל חַכְמֵי הַדּוֹר אֵיךְ עוֹזְבִים אֲפִילוּ רֶגַע אֶחָד לִהְיוֹת לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן לִלְמֹד בַּתּוֹרָה, (הַכַּוָּנָה אֶת תּוֹרָתוֹ), בְּעוֹד שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן נִמְצָא וְעוֹמֵד בָּעוֹלָם]. (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ב קמ"ט ע"א)

1. לִמּוּד תּוֹרַת הַנִּסְתָּר בְּמִירוֹן

א. תַּלְמִידֵי גּוּרֵי הָאֲרִיזַ"ל וּשְׁאָר חַכְמֵי הַתּוֹרָה עָלוּ לְמִירוֹן פַּעֲמַיִם בְּשָׁנָה לִלְמֹד שָׁם סִפְרֵי זֹהַר הַקָּדוֹשׁ. (רַבִּי שְׁלֹמֹה שְׁלִימְל מַצְרִף לַחָכְמָה דְּפוּס וִינִיצְיָא דַּף מ"ו:)

ב. עַל קֶבֶר רַשְׁבִּ"י לוֹמְדִים הַזֹּהַר בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבִדְבֵקוּת גְּדוֹלָה, כִּי כַּמָּה נִסִּים אֵרְעוּ שָׁם וּצְרִיכִים לִלְמֹד הַזֹּהַר בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה וּבִדְבֵקוּת גְּדוֹלָה, וְאַחַר כָּךְ לִשְׂמֹחַ הַלֵּב בְּשִׂמְחָה רוּחָנִית, וְלֹא שׁוּם אֲבֵלוּת וְעַצְבוּת, כִּי לֹא בְּאֵלֶּה חָפֵץ רַשְׁבִּ"י, וְהוּא בָּדוּק וּמְנֻסֶּה, וְאַחַר כָּךְ נוֹדְרִים נְדָרִים וּנְדָבוֹת, וּמִתְפַּלְּלִים שָׁם תְּפִלָּה וְכוּ'. וְשׁוּב אוֹדִיעֲכֶם, כִּי הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן הָיִיתִי בִּמְעָרַת הַצַּדִּיקִים וְכוּ' וְרַשְׁבִּ"י וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ וְשָׁם לָמַדְתִּי הַזֹּהַר. (מַסְּעוֹת הַשְּׁלָ"ה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שפ"ח) יְכוֹלִים לְתָאֵר אֵיזֶה שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יֵשׁ לְהָרַשְׁבִּ"י ש-700 אִישׁ בְּיַחַד לוֹמְדִים תּוֹרָתוֹ, תּוֹרַת הָאִדְּרָא רַבָּא וְזוּטָא וּבִפְרָט שֶׁלּוֹמְדִים בָּרַבִּים וְכֹחוֹ גָּדוֹל מְאֹד וְאין לתאר הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד.

בסוף אדרא רבא וז"ל: וּכְתִיב (ישעיה נח) וְקָרָאתָ לְשַׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ יְיָ מְכוּבָּד. מַאן הוּא קְדוֹשׁ יְיָ. דָּא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, דְּאִקְרֵי מְכוּבָּד בְּעָלְמָא דֵּין, וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. (עד כאן האדרא קדישא רבא)

1. לִמּוּד אָדָם כָּשֵׁר תּוֹרַת רַשְׁבִּ"י גּוֹרֵם נְשִׁיקִין הַדָדִין

א. כְּשֶׁאָדָם כָּשֵׁר לוֹמֵד תּוֹרַת הַתַּנָּא, אָז הַתַּנָּא נוֹשֵׁק אוֹתוֹ וְהוּא נוֹשֵׁק אֶת הַתַּנָּא וְגוֹרֵם תַּעֲנוּג גָּדוֹל לְהַתַּנָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שִׂפְתּוֹתֵיהֶם דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר, וְזֶהוּ עַל יְדֵי בְּחִינַת נְשִׁיקָה, וְעַל יְדֵי זֶה נִתְדַּבֵּק רוּחָם בְּרוּחֵנוּ כוּ'. (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א' סִימָן י"ב)

1. רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזִיבּוּז נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, נָהַג בְּכָל לַ"ג בָּעֹמֶר לַעֲשׂוֹת סִיּוּם סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ

א. בְּטַעֲמֵי הַמִּנְהָגִים כָּתַב: הָרַבִּי רַבִּי בָּרוּךְ נֶכֶד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, נָהַג בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה בְּיוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר לַעֲשׂוֹת סִיּוּם סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְאַחַר הַסִּיּוּם לָקַח הַסֵּפֶר הַזֹּהַר בִּידֵי קָדְשׁוֹ וְרָקַד כַּמָּה שָׁעוֹת, וְאַחֲרֵי רִקּוּדִין דִּקְדֻשָּׁה מִשִּׂמְחַת הַיּוֹם וּמִשִּׂמְחַת הַתּוֹרָה נָשַׁק בְּפִי קָדְשׁוֹ אֶת סֵפֶר הַזֹּהַר וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, "אִיךְ קֶען דִּיךְ, אוּן דּוּ קֶענְסְט מִיךְ" [פֵּירוּשׁ: אֲנִי מַכִּיר אוֹתְךָ, וְאַתָּה מַכִּיר אוֹתִי]. וב"ה בֵּין הַצַּדִּיקִים כָּאן בביהמ"ד, הַרְבֵּה יְכוֹלִים לְנַשֵּׁק אֶת הזוה"ק כִּי עָשׂוּ סִיּוּם בְּרַבִּים 400 אִישׁ.

 

 

 

גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה בְּמִירוֹן

1. זְכוּת הָרַשְׁבִּ"י מְסַיַּעַת לְהַבָּא לִטָּהֵר

א. רָאוּי לְכָל אִישׁ הַיָּרֵא וְחָרֵד אֶל לִבּוֹ יוֹם הַהוּא לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה כִּי זְכוּת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי מְסַיֵּעַ לְהַבָּא לִטָּהֵר, וְלֹא לְבַלּוֹת הַזְּמַן בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים בְּהַבְלֵי עוֹלָם אֲשֶׁר הוּא לְצַדִּיק לְטַהֵר וְכוּ'.

(רַבִּי יְהוֹנָתָן אַיְבְּשִׁיץ זְצוּקַ"ל)

ב. לַ"ג בָּעֹמֶר מְסֻגָּל לִרְפוּאַת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ.

(אוֹרָה וְשִׂמְחָה דַּף כ')

 

אָנוּ מְקַוִּים שֶׁכָּל אֶחָד יַעֲשֶׂה לְעַצְמוֹ חֶשְׁבּוֹן שֶׁל לִמּוּד הַזֹּהַר וִיקַבֵּל עַל עַצְמוֹ בְּקַבָּלָה גְּמוּרָה לִלְמֹד זוֹהַר הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁלָּמַד עַד עַכְשָׁו וְעַל יְדֵי כָּךְ יִהְיוּ לָנוּ אֶלֶף סִיּוּמֵי זֹהַר בְּיוֹם וְכָךְ יָבוֹא מָשִׁיחַ כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחַ הָרַשְׁבִּ"י, בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי בְּבִיאַת מָשִׁיחַ צִדְקֵינוּ בב"א.

דְּרָשָׁה ב'

בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּשֵׁם ה'

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּשֵׁם ו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים, לְאקְמָא שְׁכִינְתָּא מֵעַפְרָא וּלְעִלּוּי שְׁכִינַת עוּזֵּנוּ בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לִזְכוּת לְכָל הַיְהוּדִים, הַחַיִּים וְהַמֵּתִים, "לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח", לְקַבֵּץ פְּזוּרֵינוּ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה.

וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ.

בְּשֵׁם ה' נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ.

בִּרְשׁוּת הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי, קוֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, ר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וּבְנוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר הַנִּמְצְאִים כָּאן אִתָּנוּ לוֹמְדֵי הַזּוֹהַר בְּמִירוֹן.

בִּרְשׁוּת הַגָּאוֹן הַגָּדוֹל מָרָן הגה"צ הַמְּקֻבָּל רַבִּי בְּנָיָהוּ יִשָּׂשְׂכָר שְׁמוּאֵלִי שְׁלִיטָ"א, וּבִרְשׁוּת הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת שְׁלִיטָ"א, וּמְזַכֵּי הָרַבִּים שֶׁאִרְגְּנוּ אֶת קִבּוּץ הַגָּדוֹל הַזֶּה, לִכְבוֹד שִׂמְחַת הִלּוּלָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זיע"א וְכָל הַקָּהָל הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. אֲנַחְנוּ מְיַחֲלִים וּמְצַפִּים שֶׁמֵקִידוּשׁ הַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַיּוֹצֵא מִן הַקִּבּוּץ הַזֶּה, שֶׁלּוֹמְדִים בְּיַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל קִבּוּץ שֶׁל 700 צַדִּיקִים תּוֹרָתוֹ שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י זיע"א, וּמְקַיְּמִים דִּבְרֵי הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר (גִּיטִין סז) שָׁנוּ מִדּוֹתַי "לִמְדוּ תּוֹרָתִי", יָבִיא בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם בִּמְהֵרָה אֶת הַקִּבּוּץגָּלֻיּוֹת בְּבִיאַת מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

כָּתוּב בְּתִקּוּנֵי זֹּהַר (תִּקּוּן ו'), "שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ עַל צִיּוּנֵי הַצַּדִּיקִים", וְאִם כֵּן בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ כָּאן בְּצִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל ר' שִׁמְעוֹן הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, וְחַבְרֵי הַכּוֹלֵל זוֹכִים לִלְמֹד מִידֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ בְּצִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן זי"ע, וְלַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְנִשְׁמָתָם הַקְּדוֹשָׁה.

אָמְרוּ חֲזַ"ל בִּיבָמוֹת (צו ע"ב – צז ע"א): אָזַל ר' אֶלְעָזָר אָמַר לִשְׁמַעְתָּא בֵּי מִדְּרָשָׁא, וְלֹא אָמְרָה מִשְּׁמֵיהּ דר' יוֹחָנָן, שָׁמַע רַבִּי יוֹחָנָן אִיקְפַּד, שׁוֹאֶלֶת הַגְּמָרָא וְרַבִּי יוֹחָנָן מַאי טַעֲמָא קָפִּיד כּוּלֵּי הַאי? וּמְתַּרֶצֶת הַגְּמָרָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַאי דִּכְתִיב "אָגוּרָה בְאָהָלְךָ עוֹלָמִים"? (תהלים סא, ה) וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לָגוּר בִּשְׁנֵי עוֹלָמִים? אֶלָּא אָמַר דָּוִד לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהִי רָצוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בְּקֶבֶר, אָמַר ר' יִצְחָק בֶּן זְעִירָא, וְאִיתֵימָא שִׁמְעוֹן נְזִירָא: מַאי קְרָא? "וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים", (שיר השירים ז, י) כְּכוֹמַר שֶׁל עֲנָבִים, מַה כֹּמֶר שֶׁל עֲנָבִים כֵּיוָן שֶׁמַּנִּיחַ אָדָם אֶצְבָּעוֹ עָלָיו מִיַּד דּוֹבֵב, אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׂפְתוֹתֵיהֶם דּוֹבְבוֹת בְּקֶבֶר[ב].

הַיּוֹצֵא לָנוּ מִדִּבְרֵי הַגְּמָרָא שֶׁהַצַּדִּיקִים מִשְׁתּוֹקְקִים שֶׁיֹּאמְרוּ אֶת אִמְרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאִם כֵּן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁצָּרִיךְ לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י עַל צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁהוּא בַּעַל הַמֵּימְרָא, וְלַעֲשׂוֹת לוֹ נַחַת רוּחַ עַל יְדֵי זֶה[ג].

כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַלּוֹמֵד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ, עַל יְדֵי זֶה מְעוֹרֵר וּמַפְעִיל וּמַמְשִׁיךְ אֶת נִשְׁמַת הָרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כִּפְשׁוּטוֹ מַמָּשׁ, לְרַחֵם עָלֵינוּ, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא (סֻכָּה דַּף מה ע"ב): וְאָמַר חִזְקִיָּה אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יָכוֹל אֲנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִן הַדִּין מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵאתִי עַד עַתָּה וְאִלְמָלֵי אֱלִיעֶזֶר בְּנִי עִמִּי מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם וְעַד עַכְשָׁו וְאִלְמָלֵי יוֹתָם בֶּן עֻזִיָּהוּ עִמָּנוּ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם עַד סוֹפוֹ.

רוֹאִים כָּאן שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן מֵעִיד בְּעַצְמוֹ שֶׁיָּכוֹל לִפְטֹר הָעוֹלָם, אִם כֵּן מִי שֶׁעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְנִשְׁמָתוֹ שֶׁיִּהְיוּ שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר וַדַּאי שֶׁיַּחְזִיר לוֹ טוֹבָה וְיִפְטֹר אוֹתוֹ מִן הַדִּין.

וְעַל יְדֵי לִמּוּד זֹהַר יְכוֹלִיםלְהִתְדַּבֵּקבְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם לְנִשְׁמַת הָרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי[ד] וְלִזְכּוֹת לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת, וּבְוַדַּאי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי זי"ע יַכִּיר לָכֶם טוֹבָה וְתוּשְׁפְּעוּ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, שֶׁכַּיָּדוּעַ שֶׁהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מֵגֵן וּמַצִּיל מִכָּל הַצָּרוֹת וּמוֹנֵעַ פִּגוּעִים וַאֲסוֹנוֹת.

וּבְמִדְרָשׁ רַבָּה (בְּרֵאשִׁית ל"ה, ב'.) הֱבִיאוֹ רַשִׁ"י זי"ע עַל הַפָּסוּק (נֹחַ פֶּרֶק ט' י"ב) "זֹאת אוֹת הַבְּרִית… לְדֹרֹת עוֹלָם". דָּרְשׁוּ חָסֵר שֶׁיֵּשׁ דּוֹרוֹת שֶׁלֹּא הֻצְרְכוּ לְאוֹת, לְפִי שֶׁצַּדִּיקִים גְּמוּרִים הָיוּ לְדֹרֹת נִכְתַּב כְּמוֹ דּוֹרוֹ שֶׁל חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי עַכַּ"ל. וְעַל יְדֵי שֶׁנִּלְמַד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ נִזְכֶּה בְּכֹחַ הַתּוֹרָה[ה] לְהַמְשִׁיךְ אֶת נִשְׁמַת הָרַשְׁבִּ"י לְדוֹרֵנוּ מַמָּשׁ, וּבָזֶה מִיַּד נִגָּאֵל.

גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל בְּכָל הַדּוֹרוֹת הִכִּירוּ בְּגֹדֶל הַמַּעֲלָה שֶׁבְּלִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר, שֶׁמְּבַטֵּל כָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת וּגְזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת וּמוֹתָנָא וְחַרְבָּא וּבִזָּה מֵעָלְמָא. והַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מָגֵן וּמַצִּיל וּמְסוֹכֵךְ בְצִלָא קַדִּישָׁא – כְּאָמְרָם ז"ל (יְרוּשַׁלְמִי יְבָמוֹת ע"ח), (תְּהִילִים פֶּרֶק ק"מ ח') "סַכֹּתָה לְרֹאשִׁי בְּיוֹם נָשֶׁק." וּבוֹ נִנָּצֵל מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג[ו].

וּמְבֹאָר בְּתִּקּוּנֵי הַזֹּהַר(תִּקּוּן שְׁתִיתָאָה דַּף כ"ד ע"א, וּבְתִקּוּנֵי זוֹהַר הַמְּחוּלָק לִימוֹת הַשָּׁנָה, [בְּשֵׁנִי כְּרָכִים], בְּהוֹצָאַת מִפְעָל הַזוֹהַר הָעוֹלָמִי, נִמְצָא בְּלִימוּד לַיּוֹם כ"ו חֶשְׁוָן עַמּוּד קי"א),שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לְטוֹב נִגְלָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי וּלְחַבְרַיָא קַדִּישָׁא שֶׁעִמּוֹ וְלָמַד עִמָּהֶם סִתְרֵי תּוֹרָה בְּעִנְיַן תִּקּוּנֵי נְשָׁמוֹת, יָצְאָה בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם וְאָמְרָה לָהֶם "כַּמָּה רַב כֹּחוֹ וּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחָאי בָּעוֹלָם", וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיפָה וְאָמְרָה נְבוּאָה בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן, "וְכַמָּה בְּנֵי נָשָׁא לְתַתָּא יִתְפַּרְנְסוּן מֵהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ כַּד יִתְגַּלּוּ לְתַתָּא בְּדָרָא בַּתְרָאָה בְּסוֹף יוֹמַיָּא, וּבְגִינֵיהּ, "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ". וּבִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: כַּמָּה בְּנֵי אָדָם לְמַטָּה יִתְפַּרְנְסוּן מִזֶּה הַחִבּוּר שֶׁלְּךָ כַּאֲשֶׁר יִתְגַּלֶּה לְמַטָּה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, וּבִזְכוּתוֹ יִתְקַיֵּם הַפָּסוּק "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ"- הַמְרַמֵּז עַל הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

וּמוֹסִיף לְבָאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ לְתִקּוּנֵי זֹהַר, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בְּסֵפֶר זֶה מְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְיוֹצְרוֹ, וְעָלָיו אוֹמֵר הַקָּבָּ"ה: כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי לִי וּלְבָנַי מִן הַגָּלוּת וְכוּ'. כִּי כָּךְ גָּזַר הַבּוֹרֵא שֶׁלֹּא יִתְגַּלֶּה וְיִהְיֶה גָּנוּז עַד סוֹף יוֹמַיָּא דִּבְגִינֵהּ יָבוֹא דְּרוֹר, כִּי סְגֻלָּה זוֹ בּוֹ וְלֹא בְּזוּלָתוֹ. – בִּרְאוֹת רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ עִנְיָן זֶה, צִוָּה לְרַבִּי אַבָּא לִכְתֹּב סֵפֶר הַזֹּהַר בְּדֶרֶךְ הֶעְלֵם לִהְיוֹתוֹ מֻצְנָע לְמִשְׁמֶרֶת עַד דָּרָא בַּתְרָא קְרִיב לְיוֹמֵיה מַלְכָּא מְשִׁיחָא, כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת הַמִּתְעַסְּקִים בּוֹ תִּצְמַח הַגְּאֻלָּהבְּיָמֵינוּ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם כַּנִּזְכַּר בְּפָרָשַׁת וַיְחִי(דַף רי"ז),עַל דָּא כְּתִיב: קַח צִנְצֶנֶת אַחַת וְתֵן שָׁמָּה מְלֹא הָעֹמֶר מָן כוּ' לְמִשְׁמֶרֶת, לְאַצְנָעוּתָא, וְהָבֵן זֶה מְאֹד. (הָרַב חַיִּים וִיטַאל זלה"ה בְּהַקְדָּמָתוֹ לְשַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת).

וְהַכֹּל תָּלוּי בְּעֵסֶק הַחָכְמָה הַזֹּאת, וּמְנִיעָתֵנוּ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ הִיא גּוֹרֶמֶת אִחוּר וְעִכּוּב בִּנְיַן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ (הַקְדָּמַת הָרַבחַיִּים וִיטַאל לְעֵץ חַיִּים). וְכָתַב מהר"א אֲזוּלַאי זי"ע וְגַם עַל יְדֵי הַחִבּוּר הַהוּא יִהְיֶה בִּטּוּל הַקְּלִפּוֹת וְקַלּוּת הַגָּלוּת וְהַשְׁבָּתַת הַקִּטְרוּגִים (חֶסֶד לְאַבְרָהָם מַעְיָן רִאשׁוֹן נָהָר כ"ד). – וְכָתַב בִּפְרִי עֵץ חַיִּים(שַׁעַר הָעֲמִידָה, הג"ה מרנ"ש): וְנִרְאָה שֶּׁעַל יְדֵי זְכוּת הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הָאֱמֶת יֵשׁ כֹּחַ בְּיָדָם לְהָגֵן עַל מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף שֶׁלֹּא יָמוּת עַל יְדֵי הָרָשָׁע אַרְמִילוּס (וְעַיֵּן עוֹד תיקו"ז לרמח"ל תִּיקוּן ח').

וּמִי לָנוּ גָּדוֹל כְּהָרַמְחַ"ל רַבִּי משֶׁה חַיִּים לוּצָאטוֹ זֵכֶר צַדִּיק וְקָדוֹשׁ לִבְרָכָה זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, בַּעַל הַ"מְּסִלַּת יְשָׁרִים", אֲשֶׁר הָיָה בָּקִי עָצוּם בְּכָל מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה (אֲשֶׁר אָמַר עָלָיו קְדוֹשׁ ה' הַגְּרָ"א זי"ע דְּאִלּוּ הָיָה חַי בְּדוֹרוֹ הָיָה הוֹלֵךְ רַגְלִי לְקַבֵּל פָּנָיו הַטְּהוֹרִים – מַהֲלַךְ שֶׁל אֲלָפִים קִילוֹמֶטֶר) וְלֹא מָצָא עֵצָה לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶת הָעֵצָה הַזּוֹ, לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּרֶצֶף לְלֹא הֶפְסֵק, שֶׁבְּכֹחַ הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְקָרֵב אֶת הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים.

לָכֵן תִּקֵּן בִּישִׁיבָתוֹ סֵדֶר לִמּוּד מְיֻחָד שֶׁל גִּירְסָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּמִשְׁמָרוֹת לְלֹא הֶפְסֵק כְּלָל מֵעֵת לְעֵת, וְקָבַע דָּבָר זֶה כַּתַּקָּנָה הָרִאשׁוֹנָה בִּישִׁיבָתוֹ, וְכוֹתֵב עַל מַעֲלַת הַדָּבָר בְּאִגֶּרֶת לְחַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "זֹאת הָעֵצָה הַיְעוּצָה לְכָל קְהִלּוֹת קֹדֶשׁ לְהִנָּצֵל מֵרֶשֶׁת זוֹ טָמְנוּ שׂוֹנְאֵיהֶם, וּבְוַדַּאי הָיָה לָהֶם לְפַקֵּחַ עַל זֹאת וְלֹא יַחְדְּלוּ כִּי רַב הַדָּבָר וְעָצוּם מְאֹד… וְעַתָּה אַל יַשְׁלִיכוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אַחֲרֵי גֵּוָם, כִּי אֲנִי אִלְמָלֵא נִתְיַשֵּׁר חֵילִי הָיִיתִי קוֹבֵעַ דָּבָר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, אֲבָל כְּבוֹד תּוֹרַתְכֶם יִקַּח אֶת הָעֵצָה הַזֹּאת וְיִהְיֶה לוֹ לִזְכוּת כִּי אֵין כָּמוֹהָ לְטוֹבָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי לֹא דָּבָר קָשֶׁה הוּא כְּלָל".

גַּם אֵצֶל תַּלְמִידֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וּמַמְשִׁיכָיו מָצִינוּ חֲבִיבוּת מְיֻחֶדֶת לְלִמּוּד תּוֹרַת הַסּוֹד, כְּבוֹד הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי יִצְחָק אֵייזִיק מִזִּידִיטְשׁוֹב זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן אֲשֶׁר הֵעִיד עַל עַצְמוֹ וְאָמַר: לָמַדְתִּי וְשָׁנִיתִי הַ"פְּרִי עֵץ חַיִּים" מֵאָה וְאֶחָד פְּעָמִים.

וּמִקַדְמַת דְּנָא מָּצִינוּ לְרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י ז"ל עַצְמוֹ בְּשַׁעַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (דַּף י"ב) שֶׁאָמַר לַמַּהֲרַ"א הַלֵּוִי "שֶׁיִּלְמֹד בְּזֹהַר דֶּרֶךְ בְּקִיאוּת בִּלְבָד בְּלִי שֶׁיַּעֲמִיק בְּעִיּוּן מ' אוֹ נ' עָלִים בְּכָל יוֹם וְשֶׁיִּקְרָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר פְּעָמִים רַבִּים", וּבְסֵפֶר שִׁבְחֵי הָאֲרִ"י (הנד"מ עַמּוּד נ"א) כָּתַב שֶׁנָּתַן תִּקּוּן לְבַּעַל תְּשׁוּבָה אֶחָד לוֹמַר בְּכָל יוֹם עֲשָׂרָה דַּפִּים מִסֵּפֶר הַזֹּהַר הַלָּשׁוֹן לְבַד בִּלְתִּי שׁוּם הֲבָנָה, וְהֵן הוּבָא בְּסֵפֶר שִׁבְחֵי הָאֲרִ"י דְּפוּס יָשָׁן שֶׁנָּתַן תִּקּוּן לְבַּעַל תְּשׁוּבָה אֶחָד לְלַמְּדוֹ בְּכָל יוֹם ד' אוֹ ה' דַּפִּים, וְהַחִידָ"א בְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים (מַעֲרֶכֶת סְפָרִים עֵרֶךְ סֵפֶר הַבָּהִיר) הֵבִיא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י שֶׁנָּתַן תִּקּוּן לְבַּעַל תְּשׁוּבָה לוֹמַר כָּל יוֹם ה' דַּפִּים זֹּהַר, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כָּתַב הגה"ק מִקָאמַרְנָא בְּסֵפֶר נְתִיב מִצְוֹתֶיךָ (נְתִיב הַתּוֹרָה שְׁבִיל א' אוֹת ל"א), וְכָּתַב שָׁם שֶׁגַּם הגה"ק מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הִירְשׁ מִזִידְטְשׁוֹב נָהַג כֵּן, וְכֵן מָצִינוּ להגה"ק מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי פִּנְחָס מִקָארִיץ (אִמְרֵי פִּנְחָס הנמ"ח ח"א עַמּוּד רס"ד) שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר ב' אוֹ ג' דַּפִּין בְּכָל יוֹם, וְעַיֵּן עוֹד הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא הַמּוּבָא בְּסֵפֶר בֶּן בֵּיתִי עַל אָבוֹת, וְאֵין כַּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ.

וּבְכִתְבֵי הָאֲרִ"י מוּבָא (שַׁעַר הַפְּסוּקִים – סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים): "הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי": ר"ת חֲ'בֵרִים מַ'קְשִׁיבִים לְ'קוֹלֵךְ הַ'שְׁמִיעִנִי, הוּא חֶמְלָה, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ בְּזוֹהַר בְּפָרָשַׁת שְׁמוֹת, עַל הַפָּסוּק: "וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וגו'", והבן זֶה.

מוֹרַי וְרַבּוֹתַי קָהָל קָדוֹשׁ! עַד מָתַי תְּהֵא שְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא? הֵיאַךְ לֹא נָחוּס עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם?

מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִתְגּוֹלֵל בְּיִסּוּרִים וּמִתְחַנֵּן אֵלֵינוּ, הוּא רוֹצֶה לָבוֹא, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רוֹצֶה לְגָאֳלֵנוּ, וְכָל זֶה תָּלוּי רַק בָּנוּ!!!

וּמָה הָעֵצָה? מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְהָרַשְׁבִּ"י זִיעָ"א נָתְנוּ לָנוּ עֵצָה טוֹבָה קַלָּה וּמוֹעִילָה מַה לַעֲשׂוֹת לְקֵרוּב הַגְּאוּלָה, וְכֵיצַד נִזְכֶּה שֶׁהַמָּשִׁיחַ יָבוֹא תֵּכֶף וּמִיָּד.

הָעֵצָה הַפְּשׁוּטָה הִיא: שֶׁהַכּוֹלֵל הַזֶּה יָבִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ, שֶׁנַּעֲשֶׂה סִיּוּם כָּל סֵפֶר הַזּוֹהַר בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְזֶה קַל מְאֹד, אִם יֵשׁ לָנוּ 26 אַבְרֵכִים, יְכוֹלִים לְסַיֵּם בְּכָל שָׁבוּעַ, עַל יְדֵי שֶׁכָּל אַבְרֵךְ יִלְמַד שְׁנֵי שָׁעוֹת בְּיוֹם, שֶׁבַע יָמִים, וְיֵשׁ לָנוּ כָּל שָׁבוּעַ סִיּוּם הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. וּשְׁנֵי הַשָּׁעוֹת הָאֵלּוּ יִלְמְדוּ מֵחֲצוֹת שְׁנֵי שָׁעוֹת 12-2 שֶׁהֵם הַשָּׁעוֹת הֲכִי הַיְקָרוֹת וְהַחֲשׁוּבוֹת בַּשָּׁמַיִם, וְכֵן כָּל אֶחָד בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יוּכַל לְהִצְטָרֵף לְלוֹמְדֵי חֲצוֹת אֵלּוּ, עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲזֹר בִּצְדָקָה הֲגוּנָה לְהַצַּדִּיקִים הָאַבְרֵכִים הָאֵלּוּ הַלּוֹמְדִים וּמִתְקַשְּׁרִים להרשב"י פָּנִים אֶל פָּנִים, בְּצִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ.

אַחִים יְקָרִים! כֻּלָּנוּ בְּיַחַד יְכוֹלִים לְהָבִיא אוֹתוֹ, תֵּכֶף וּמִיַּד בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. א. בְּאַחְדוּת וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל. ב. עָלֵינוּ לְהַרְבּוֹת מִילְיוֹנֵי שָׁעוֹת לִמּוּד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

רַבּוֹתַי יֵשׁ לָנוּ כָּאן קִדּוּשׁ הַשֵּׁם גָּדוֹל וְנוֹרָא! כֻּלָּם מִתְאַסְּפִים לְמַעַן הַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם!

אָנוּ קוֹרְאִים לְכָל יְהוּדִי בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁיִּתְרוֹם לַכּוֹלֵל הַזֶּה, וְכָךְ יִהְיֶה לָנוּ דֵּי כֶּסֶף, לְ-182 אַבְרֵכִים וְהֵם יַעֲשׂוּ סִיּוּם מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ, וְכָל אַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ שֻׁתָּפִים לְמַעַן סִיּוּם הַזּוֹהַר, בְּצִיּוֹן הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ בְּמִירוֹן.

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַגְּאוּלָה הָאַחֲרוֹנָה תָּבוֹא רַק בִּזְכוּת וּבְכֹחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְכָתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים שֶׁהָעֵצָה הַיְחִידָה לְהִנָּצֵל מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג[ז] הִיא לִלְמֹד תּוֹרַת הַסּוֹד, וְלִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בָּרִאשׁוֹנָה, וְתֵכֶף וּמִיָּד מַגִּיעַ הַמָּשִׁיחַ.

 

[א] "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן…" (ויקרא כג,ג) , ידוע מאמר הזוהר הקדוש שקראו לרשב"י שבת,[עיין זוה"ק פרשת נשא (דף קמ"0 ע"ב) שרבי יהודה קארי לרשב"י שבת, וע"ש דף קמה א' שאליהו הנביא קארי ליה שבת] ועל כן הרבה אומרים הפיוט בר יוחאי בקבלת שבת, (עיין דף ל"ח, ל"ט) ובשיר השירים (א'ג') אע"פ "לריח שמניך טובים" ופיר"ש ובקהלת (י' י"ז) "אַשְׁרֵיךְ אֶרֶץ…", פסוק זה דרשו בזוהר הקדוש על רשב"י, (זוהר פרשת אחרי דף ע"ט ע"ב), "אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ…" (במדבר ח, ג), ידוע כי ז' החברים היו כנגד ז' קני המנורה ושב"י נר האמצאי, פני המנורה וכמו"ש בזוהר הקדוש (פרשת פנחס דף רנ"ו ע"א). וראה בירושלמי (סנהדרין פ"א ה"ב) שרבי עקיבא אמר לרבי שמעון, דייך שאני ובוראך מכירין אותך, הרי שחוץ מרבי עקיבא לא הכיר איש אותו, וזה היה קודם שהיה במערה, והנה אחר שהיה במערה שגבה מעלתו מאד, כמו שאמר לרבי פנחס בן יאיר, חותנו, אלמלא לא ראיתנו בכך, לא הייתי בכך. (שבת ל"ג ב').

[[ב]] וּפֵרֵשׁ עַל זֶה בְּסֵפֶר יַעֲרוֹת דְבַשׁ, (חֵלֶק שֵׁנִי – דְּרוּשׁ ז): … הַיְנוּ לְהָבִין, מִכָּל מָקוֹם אֵיךְ דָּר בְּב' עוֹלָמוֹת, אֲבָל כְּשֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו, אָז נִשְׁמַת צַדִּיק מִתְלַבֶּשֶׁת שָׁם בְּלוֹמְדִים, וְעוֹמֶדֶת שָׁם, וְכָךְ שַׁפִּיר אָמְרִינַן דָּר בְּב' עוֹלָמוֹת, בָּעוֹלָם הַנִּצְחִי וּבָזֶה הָעוֹלָם, גַּם נִתְלַבֶּשֶת בְּגוּף בְּקֶבֶר בְּהַבְלָא דִּגְרָמִי, כָּךְ אָמְרוּ שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בְּקֶבֶר, שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בְּגוּף בְּקֶבֶר עכ"ל, (וְעַיֵּן עוֹד בְּיַעֲרוֹת דְבַשׁ, חֵלֶק רִאשׁוֹן – דְּרוּשׁ טז).

[[ג]] מִתּוֹךְ מִכְתָּבוֹ שֶׁל הַמָּרָא דְּאַתְרָא שֶׁל מִירוֹן הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מֵאִיר שְׁטֶרְן שְׁלִיטָ"א: בִּיבָמוֹת (צז.) בְּכוֹרוֹת (לא:) דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר. וְרַשִׁ"י שָׁם בִּיבָמוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, שֶׁיְּהֵא שְׂפָתַי נָעוֹת בַּקֶּבֶר כְּאִלּוּ אֲנִי חַי. וְרַשִׁ"י שָׁם בִּבְכוֹרוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וַהֲנָאָה הוּא לוֹ שֶׁדּוֹמֶה כְּחַי. רַבֵּינוּ גֵּרְשׁוֹם שָׁם דּוֹבְבוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַרְתִּי לְפָרֵשׁ תֹּכֶן שֶׁל "שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת",מַהוּ הַמַּשְׁמָעוּת וּמַה הֲנָאָה יוֹצֵא לוֹ וְלָנוּ עַל יְדֵי זֶה, כִּי אָנוּ בָּאִים לְהָרַשְׁבִּ"י וּמְבַקְּשִׁים כָּל אֶחָד בְּבַקָּשָׁתוֹ הָרוּחָנִית וְהַגַּשְׁמִית, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי אִי אֶפְשָׁר זֶה בְּלִי זֶה, וּבַמֶּה נִתְרַצֶּה לִפְנֵי הָרַשְׁבִּ"י שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיַעֲתִיר בַּעֲדֵנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתוֹ כְּבַקָּשָׁתוֹ "לִמְדוּ תּוֹרָתִי" [גִּטִּין ס"ז] וְעוֹשִׂים לוֹ נַחַת רוּחַ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַחֲזִיר לָנוּ נַחַת רוּחַ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ, וְכֹחוֹ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ: יְכוֹלַנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם מִן הַדִּין. וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ג' דַּף קכ"ח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֲנַן קִיּוּמֵי עָלְמִין, דְּעָלְמָא מִתְבָּרֵךְ בְּגִינָן.

[[ד]] כָּתַב בְּסֵפֶר פֶּלֶא יוֹעֵץ (עֵרֶךְ דּוֹבֵב) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל שֶׁכָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר תּוֹרָה מִשְּׁמוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בְּקֶבֶר וְיֵשׁ לוֹ הֲנָאָה וְנַחַת רוּחַ כְּשׁוֹתֶה יַיִן קוֹנְדִיטוֹן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּירוּשַׁלְמִי מַסֶּכֶת שְׁקָלִים.

כָּתוּב בִּסְפָרִים שֶׁפַּעַם אַחַת הָיָה שְׁמָד וְנִתְגַּלָּה מוהר"מ אַלְשִׁיךְ ז"ל בְּהָקִיץ, וְהִצִּיל לְאֶחָד מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, מִפְּנֵי סִבָּה שֶׁהָיָה לוֹמֵד סִפְרוֹ בִּתְמִידוּת, עכ"ל.

[ראה בליקוטים מכתבי הרמח"ל זצ"ל [רבי משה חיים לוצאטו] בענין כותל המערבי, סוד לוז: באדם נשאר עצם אחד בקבר הנקרא לוז, ועליו יבנה הגוף לתחית המתים. ויש שם גם חלק מן הנפש והיא נק' הבלא דגרמי. כן הוא בבית המקדש, נשאר הכותל המערבי, וה"ס זה לוז שעליו יבנה הבנין לע"ל, ואותה הקדושה השורה עליו נק' הבלא דגרמי].

ובספר תורה וחיים להרי"ח הטוב זי"ע (מערכת חת), כתב: אם אומרים חידושים של תלמיד חכם שכבר בעולם העליון, הרי הוא בא מעולם העליון לאותו מקום כמבואר בזוהר הקדוש (חלק ג' פרשת פנחס דף ר"כ ע"א), וז"ל: שמעו חד קלא דהוה אמר, פנון אתר פנון אתר לרבי פנחס בן יאיר, דאיהו גבייכו, דתנינן דכל אתר דצדיקא אתחדש ביה מלי דאורייתא, כד איהו בההוא עלמא, פקיד לההוא אתר ואתי ליה לגביה, וכל שכן כד שראן בגוויה צדיקייא אחרנין, לחדתא בההוא אתר דאמרין מלי דאורייתא, כגוונא דא דהוה אתי רבי פנחס בן יאיר למפקד לאתריה, ואשכח אלין צדיקייא מחדתין מלין דאורייתא, ואתחדש כמלקדמין ההוא מלה דרבי פנחס בן יאיר קמיה.

תרגום הזוהר: שמעו קול אחד שהיה אומר פנו מקום פנו מקום לרבי פנחס בן יאיר, שהוא בא אצלינו, שלמדנו, דבכל מקום שהצדיק חידש בו דברי תורה, כאשר הוא בעולם ההוא [העליון] פוקד לאותו מקום [בעולם הזה] ובא אליו, וכל שכן ששורין בו צדיקים אחרים לקדש אותו מקום, ולומדים שם תורה, כעין זה הנה בא רבי פנחס בן יאיר לפקוד מקומו, ומצא אלו הצדיקים מחדשין דברי תורה ונתחדש אותו דבר תורה שאמר מלפנים, רבי פנחס בן יאיר, עתה מתחדש לפניו כאן.

על ידי הפצת ספריו זוכה לישב במחיצתו בעולם הבא: המדפיס ספרים מממונו להוציא לאור תורה זוכה ויושב במחיצת התלמידי חכמים מחברי הספרים, שהרי על ידו יצא החיבור לעולם, ותרבה הדעת בכל עת, ואילו היה גנוז למקצועות המשכן בירכתיים, לא היו לומדים בו. – ב. והנה אמרו חז"ל במסכת יבמות (דף צ"ו ע"ב) שפתותיו דובבות וכו' כדאיתא שם, ולפי זה הגורם שיהיה החכם חי אחרי מותו, גם הוא זוכה ויושב במחיצתו, שהרי הוא גרם להחיותו, ואין ספק כשהוא בא לעולם הבא, החכם בעצמו עם סיעת מרחמוהי יוצאין לקראתו לקבל פניו. (הגאון מהרח"א איסטרולסה בספרו בן אברהם פרשת וישלח דף כ"ג ע"ב). (וכן שמעתי דכבר אמרה רבי יהודה חסיד זי"ע).

הספר של הצדיק הוא נשמת הצדיק: בחלום וכו' עיין שם, ונא לעיין בהסכמת הגה"צ מהרי"ח זוננפלד זכותו יגן עלינו אמן, לספר "צדקה ומשפט", אודות הוצאה לאור. (ראה עוד מהר"ח פלאגי זצ"ל בספרו "תורה וחיים", מ"ע ס' אות ריז). גם האדמו"ר מסאדיגורא זכותו יגן עלינו אמן, מביא שהציון להצדיק הוא בשביל הגוף והנפש, והספר של הצדיק הוא לנשמת הצדיק.

[[ה]] ובהצטרף יחד כוח התורה שהיה דורו של חזקיהו המלך שכמעט ונעשה משיח עם כוחו של הרשב"י זי"ע שאמר לפטור את כל העולם מן הדין בוודאי יבוא תיכף משיח בב"א אכי"ר.

[[ו]] דְכַיָדוּע סְעוּדָה שְׁלִישִׁית מַצִּילָה מִמִּלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, וְהוּא בִּזְכוּת יַעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה  – כֹּחַ הַתּוֹרָה, וְיַעֲקֹב מָלֵא בַּויו, הוּא רֶמֶז לְתוֹרַת הַסּוֹד, וּבְלִמּוּדָהּ נִגָּאֵל בְּקָרוֹב (כַּמּוּבָא בְּרַשִׁ"י עַל הַתּוֹרָה וַיִּקְרָא פֶּרֶק כ"ו מ"ב) וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר. – בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת נִכְתַּב מָלֵא וְאֵלִיָּהוּ חָסֵר בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת יַעֲקֹב נָטַל אוֹת מִשֻּׂמוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ עֵרָבוֹן שֶׁיָּבוֹא וִיבַשֶּׂר גְּאֻלַּת בָּנָיו. וְהָבֵן.

[[ז]] ישראל מתאחדים בזוהר הקדוש > בגימטריא (1679) כמנין < בסוכות תשבו שבעה ימים. ["וענן ה' עליהם יומם", שהשכינה הקדושה חופפת על ישראל, וזוכים ל"סכותה לראשי ביום נשק", [עיין ירושלמי יבמות ע"ח, וכמו שתמיד היה דורש בפתיחה לירחי כלה מרן בעל "אבי עזרי" את הפסוק הזה, על סכנת האטום], ובזכות התאחדות עם ישראל בלימוד הזוהר הקדוש, נינצל ממלחמת גוג ומגוג, ועוד, כמו שהתורה צוותה עלינו בסוכות תשבו שבעת ימים, כך חייבים ללמוד את הזוהר הקדוש כל השבוע בלי הפסק].

לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדֹושׁ צִילָא דּמְהֵימְנוּתָא כְּסֻכָּה: כָּתוּב בְּתהִלִּים (פֶּרֶק ק"מ ח') "ה 'אֲדֹ-נָי עֹז ישׁוּעָתִי סַכָֹּתה לְרֹאשִׁי בְּיֹום נָשֶׁק". וּבִירוּשַׁלְמִי (יְבָמוֹת דּף עח) אָמְרוּ: דּבָר אַחֵר "בְּיֹום נָשֶׁק" זֶה נשְׁקֹו שֶׁל גֹּוג. וכָתְבוּ הַמְּקֻבָּלִים דהַסְכַך שֶׁל הַסֻּכָּה בִּבְחִינַת בִּינָה, הַנִּקְרֵאת אֵם הַחֹופֶפֶת עַל הַבָּנִים בְצִלָא דּמְהֵימָנוּתָא, וּכְּמֹו כֵּן הַזהַֹּר הַקָּדֹושׁ שֶׁלִּמּוּדֹו בִּבְחִינַת בִּינָה, נֶחְשָׁב לִסְכָךְ וְצִילָא דּמְהֵימָנוּתָא, וּמְסַכֵּךְ וּמָגֵן בְּיֹום נָשֶׁק שֶׁמַצִּיל מִמִּלְחֶמֶת גֹּוג וּמָגֹוג. (בַּדֵּי עֲרָבוֹת).