להאזנה:
אור זוהר הנגלה היומי המחולק לפרשת השבוע יום פרשת פנחס
שער הספר
ב"ה אנחנו מתחילים בע"ה שיעורים חדשים לכבוד פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאי את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי. לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה, י – יב).
פנחס מסר נפשו להצלת עם ישראל, וזכה להיות אליהו הנביא זכור לטוב, בגלל המסירות נפש שלו, להצלת עם ישראל, וכל עם ישראל שיש לנו היום זה רק בזכותו.
ספר
אור זוהר הנגלה
אור זוהר הנגלה היומי המחולק לפרשת השבוע
פרשת פנחס יום א'
זוהר לפרשת השבוע בלשון הקודש.
בספר זה מלוקטים מאמרי זוהר, על פרשת השבוע שהם מחולקים לימי השבוע והם בבחינת יהלומים המאירים את נפש היהודי, כי אור הזוהר מאיר ומרומם הנשמה למקום עליון ונעלם מאד, ועל ידי זה יזכה לנחלה בלי מצרים בעולם הזה ובעולם הבא. תשמעו ותחי נפשכם.
יצא לאור על ידי מפעל הזוהר העולמי בת ים 0527-65-1911
* * *
============================================
ספר
אור זוהר הנגלה
פרשת פנחס יום א'
אֵין שִׂמְחָה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא בְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה
בזוהר פרשת פנחס (דף ריג:): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (במדבר כ"ה) פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר וְגוֹ'. רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר, (משלי א) שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךְ וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ (יתרו פ"ה ע"א). שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךְ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ – זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. מַה זֶּה מוּסַר אָבִיךְ? מוּסָר זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ כַּמָּה תוֹכֵחוֹת, כַּמָּה עֳנָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ג) מוּסַר ה' בְּנִי אַל תִּמְאָס וְאַל תָּקֹץ בְּתוֹכַחְתּוֹ.
וּמִשּׁוּם שֶׁכָּל מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה שֶׁיִּפָּתְחוּ לוֹ כַּמָּה שְׁעָרִים לָעוֹלָם הַהוּא, כַּמָּה אוֹרוֹת – בְּשָׁעָה שֶׁיֵּצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה הִיא מַקְדִּימָה לְפָנָיו, וְהוֹלֶכֶת לְכָל שׁוֹמְרֵי הַשְּׁעָרִים, מַכְרִיזָה וְאוֹמֶרֶת: (ישעיה כו) פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק! הַתְקִינוּ כִסְאוֹת לִפְלוֹנִי עֶבֶד הַמֶּלֶךְ! שֶׁאֵין שִׂמְחָה לַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶלָּא בְּמִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, כָּל שֶׁכֵּן אָדָם שֶׁמִּתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי כָּל הַצַּדִּיקִים שֶׁבְּגַן עֵדֶן מַקְשִׁיבִים לְקוֹלוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִמְצָא בֵינֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהָ (שיר השירים ח) הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִנִי.
בֹּא וּרְאֵה, מִי שֶׁמְּקַנֵּא לַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יִזְכֶּה לִגְדֻלָּה וְלֹא יִהְיֶה רָאוּי לָהּ, (שיורש אותה) יַרְוִיחַ אוֹתָהּ וְיִקַּח אוֹתָהּ. פִּנְחָס לֹא הָיָה רָאוּי לָהּ בְּאוֹתוֹ זְמַן, וּמִשּׁוּם שֶׁקִּנֵּא לְשֵׁם רִבּוֹנוֹ הִרְוִיחַ אֶת הַכֹּל, וְעָלָה לַכֹּל וְהִתְתַּקֵּן בּוֹ הַכֹּל, וְזָכָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְהֻנָּה עֶלְיוֹנָה. מֵאוֹתָהּ שָׁעָה – פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן, שֶׁהִשְׁלִים לִשְׁתֵּי דְרָגוֹת מִשּׁוּם שֶׁקִּנֵּא לְשֵׁם רִבּוֹנוֹ, שֶׁתִּקֵּן מַה שֶּׁהִתְעַקֵּם.