logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

שיעור מכ”ק האדמו”ר מהאלמין שליט”א – דרשה על הקיגל והלאטקעס.. והפאה! – לכבוד “זאת חנוכה”

 

חורף בריא ובשורות טובות!

שיעור מכ”ק האדמו”ר מהאלמין שליט”א – דרשה על הקיגל והלאטקעס.. והפאה!
בס”ד

דרשה לזאת חנוכה:

אנחנו מחלקים כעת לאטקעס וקיגעל כמו כל האדמורים שליט”א

מה דינו של הרב’ה? של כ”ק אדמו”ר שליט”א?

כן, אנחנו ב”ה זכינו להיות נכדים של אדמורים גדולים, איזה יופי, איזה זכות, איזה יחוס להשתדך עם בנות או בנים של הרבי!!! אז בואו תשמעו לכבוד “זאת חנוכה” שחנוכה שייך לענין חינוך.. שכל דבר שנחנך בקדושה ובהידור..  הוא יצליח.. כי חנוכה  זה ענין של מהדרין מן המהדרין.

ולכן כתוב בספרים הקדושים שאם אדם רוצה לחנוך מערכת חדשה, לפתוח שיעור חדש, לעשות משהו בבית הכנסת, טוב  לעשות בחנוכה, כי מה שבחנוכה, כולנו מהדרין מן המהדרין במצוות דרבנן, והמציאות הזו מלמדת אותנו לעשות את ההתחלה בהידור הראוי, ולכן שעושים משהו  בחנוכה יש לזה את הסגולה שזה ימשיך לעד בזכות הדבר הזה. וגם  לא סתם  ידוע שחנוכה ופורים , שגם  שיתבטלו החגים האחרים לעתיד לבוא אז חנוכה ופורים לא מתבטלים. למה? כי הם נעשו בהידור הראוי ובשמחה הראויה לה, ושעושים מצווה בשמחה ובהידור,,יש לזה נצחיות

ולכן המסקנה מזה השידוך צריך להיות רק עם מטפחת, כי רק כך יהיה  תהיה הצלחה.

לכן כל מה שרוצים שיצליח.. כדאי להתחיל בחנוכה, כי שזה זמן סגולי להתחלה מוצלחת של דברים.. זה זמן של חינוך.

ולכן גם הסיפור של חנוך המלאך מט”ט.. התחיל בזאת חנוכה.. כמו ששמעתם בשיעור של קב הישר לזאת חנוכה, וכן ההמשך על המלאך מט”ט [קב הישר פרק כד] שמעביר כל התפילות שלנו להקדוש ברוך תשמעו בשיעור של היום ב’ בטבת בע”ה.

איזה זכות גדולה להשתדך עם הרבי!!!

עכשיו תשמעו בדיוק איזה זכות גדולה זו!!!

לאה היא בחורה טובה, מחסידות מפורסמת, עם רבה’ מפורסם. בעלה שייך גם הוא לחסידות  הזו, שמונה יותר מ-40,000 חסידים. זאת חסידות שבעבר הייתה מונהגת ע”י אחד מצדיקי הדור, קדוש עליון, בעל רוח הקודש. הנשים אז היו צנועות ביותר, וכמובן עם מטפחת. כעת אחרי כמה דורות, אותה החסידות, יחד עם הרב’ה שלה,  “צועדים עם הזמן”  מתאימים את עצמם לדור. הנשים הם אופְנַתִיות, צנועות כמובן, אבל עם פאה, ועם חצאית עד הברך, ולמעלה מהברך כמו שלמדה להתלבש בסינר הטרף, גרביים שקופות, צמוד. צו האופנה החרדית. שנותנת לאישה הרגשה של “צדיקה“.

לאחרונה, לאה התחילה לשמוע שמועות שהפאה היא עבודה זרה מהודו, פאה שעשויה מתקרובת עבודה זרה ומנשים מתות. היא ובעלה, שגם נרעש מהשמועה, החליטו ללכת דחוף אל הרב’ה ולברר את העניין לאשורו! וכך עשו. הם נכנסו לרבה’ במורא גדול ושאלו אותו “האם הפאה היא עבודה זרה?? שומו שמים“.

הרב’ה חייך אליהם בטוב לבב, והרגיע אותם ואמר שהכל בסדר.

יש הרבה סיפורים שמסתובבים כל הזמן. לא לדאוג. לא צריך להקשיב לכל דבר. ואם רוצים להחמיר, נו, אפשר לשים כובע על הפאה, להרגשה הכללית. נו! לאה ובעלה יצאו רגועים לגמרי. הם “בסדר“. לא עברו ח”ו על שום איסור מהתורה.

וכך, הרב’ה החשוב, שאשתו הולכת גם כן עם פאה, התיר לכל החסידות שלו ללכת עם פאה. סוף סוף אנחנו לא  בימי הביניים! אישה צריכה להיות ייצוגית ולהיות נאה לבעלה. אישה כשרה עושה רצון בעלה-נו, ואם הבעל רוצה-חייבים. חוץ מזה, מה עם הפרנסה של האדמו”ר/הרב’ה? פדיונות זה לא סכום של מה בכך. זה בונה בניינים! ואם יורידו את הפאה-רוב הצרות יפטרו. ואיך הוא יבנה בניינים ות”ת?

אחותה של לאה, שהולכת עם מטפחת, שיש לה מנה גדושה של יראת שמים, הסבירה לאחותה לאה היקרה, את כל האיסורים של הפאה, והראתה לה את הספר “הישכם אוהבים את השם” שברור במיליון אחוז שהכל עבודה זרה, אבל לאה אמרה חד משמעית, שעד שהרב’ה שלהם לא יגיד אחרת, אז אין על מה לדבר! הרב’ה התיר לכל החסידות ללכת עם פאה, סימן שהכל בסדר. הרב’ה יודע מה שהוא עושה. הוא “רבה'”, לא?

אף אחד מכל החסידות שלו, אלפי אנשים, לא קישר שום אסון שקרה בחסידות, לפאה. כל הקהילה אמרה על כל מי שנפטר “קורבן ציבור“, “כפרה על עם ישראל“, “עולה תמימה“. וכך הכל המשיך. עברו שנים, הרב’ה הזקין, ויום אחד השיב את נשמתו ליוצרו.

הַאֶבֶל היה גדול. אַבַל בְּנו, ממשיך דרכו וממלא מקומו, נטע הרגשת בטחון בקרב החסידים. בנו של הרב’ה המשיך להנהיג את החסידות בדרך אביו, ביחוד שאביו השאיר בחשבון הבנק שלו 17 מיליון שקלים. עַם ישראל עִם הרבה צרות, ולכן סכומי הפדיונות האדירים שהרב’ה ביקש, עזרו לו מאוד להמשיך לעזור לכל החסידים שלו, ולהקים כוללים, כוללי יום וכוללי לילה, תמיכות לשבת ויום טוב, תמיכות לחתונה, תמיכות לדירה, ולתת להם עצות וברכות.

והרב’ה, אחרי הקבורה, וכל מה שכרוך בזה, הובל לעולם העליון. הוא ראה את עצמו פתאום בעולם חשוך, מרחוק הוא ראה את הס”מ, בגובה שאי אפשר לתאר, כולו בשחור, עטור בקליפה שחורה-מתבונן בו במבט של סיפוק.

הרב’ה נתקף חלחלה ומסתכל ורואה את הס”מ מוקף מכל הצדדים, בטריליוני מלאכי חבלה. כיתות כיתות של מלאכי חבלה, שכל כיתה מונה מיליוני מלאכים. כל כיתה בדמות מִפְלָצִתית שונָה, ענקים, שחורים-עיניים של אש, מלאים עיניים, כחול הים, לא רואים את סופם. מלאכי חבלה שנבראו מכל העבירות של הרב’ה.

אחרי שהרב’ה ההמום רואה את כל מה ששייך לו, בלי יכולת להגיב, הוא מרגיש איך שהוא מובל לבית דין של מעלה. סנהדרין גדולה.

הרבה מגיע לבית דין של מעלה.

בית דין: “הנה הרב’ה המפורסם מגיע!”

בית דין מסתכלים עליו בסלידה.

הרב’ה: איפה אני?

בית דין: אתה בעולם האמת. בבית דין הגדול, לתת דין וחשבון על כל מעשיך בעולם השפל.

הרב’ה: כן, בבקשה. למדתי תורה, היו לי עשרות אלפים חסידים צדיקים ונשים צדקניות, עשיתי צדקה וחסד, עזרתי לאנשים.

בית דין: כן, נכון אבל היה מכשול אחד-שהכריע את הכל לכף חובה. התרת פאה נוכרית. עבודה זרה. כל החסידות שלך, כולל אתה והרבנית, עבדתם עבודה זרה, לא את הקדוש ברוך הוא. ולא נשאר מהתורה שלך כלום. מסרת את כל התורה שלך, ושל כל החסידים שלך ביד הס”א. הכל שבוי ביד הס”א, הגדלת את כוחו של הס”מ, גרמת צער וחורבן בעולמות עליונים, שאין לשער.

הרב’ה: הייתי חייב להתיר את הפאה. החסידים של היום, הם מודרניים. הם לא היו מסכימים אחרת.

בית דין: אתה בעל חשבונות? ידעת שזאת עבודה זרה. קיבלת עשרות ספרים על זה. [הייתה יכול לקבל 435 ספרים אם רצית אם הייתה מבקש] “הישכם אוהבים את השם”, מכתב לאדמו”רים” של האדמו”ר מהאלמין חלקים א’-ז’. הכל מפורט שם, ויש שם רשימה של 160 אדמורים ורבנים שחתמו נגד העבודה זרה של הפאה הנכרית, וגם ראית בספר צו גיוס ועוד רשימה של 900 מקורות ופוסקים רובם בעלי רוח הקודש שהם אסרו את הפאה הנכרית לפני מאות שנים, וגם אבות אבותיכם אסרו את הפאה הנכרית וכמו כן, גם מפורטים שם פסקי דין של בית דין של מעלה. איך זילזלת והתעלמת מכל זה??? ושום דבר לא עניין אותך מכל החומר הרב שנשלח אליך?

הרב’ה: מגמגם, מפוחד, אני לא ידעתי שזה כל כך חמור. מה זה בסך הכל? קצת שערות על הראש בתור כיסוי ראש.

בית דין: צועקים עליו בטון זְוַועָה:

כיסוי ראש?? וכי לא ראית את כל הפוסקים מדורות קודמים, גדולי עולם, בעלי רוח הקודש, שפסקו על איסור הפאה בגין פריצות, וקבעו שזה לא נחשב לכיסוי ראש. וזה נחשב לגילוי עריות בפרהסיה!!!  וכל זה היה עוד לפני שגילו שהפאה היא עבודה זרה. על אחת כמה וכמה היום שגילו שזה תקרובת עבודה זרה שיותר חמורה מעבודה זרה!

הרב’ה: לא, לא ידעתי. לא ראיתי.

בית דין: צועק עליו בקולי קולות – שקרן! רוצח! ידעת הכל. רצית להיות מקובל בחסידות שלך, אתה עובד בני אדם ולא עובד את ה’!!  היית עסוק בלהמשיך לקבל פדיונות עתק. ולקבל כספי שוחד עבור הפאה הנוכרית. כאן אתה בא לשקר?? בגללך, כל אלפי החסידים שלך נכשלו בעבודה זרה, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וכתוצאה מכך נפלו אלפי קרבנות.

בית דין צועק וצורח-טיפה סרוחה, איך לא יראת מאלוקיך? אתה הרי יודע שאם היית אוסר את הפאה, כל אלפי החסידים שלך היו שומעים בקולך. אבותיך הקדושים, שאתה חרפה ובזיון להם, אסרו את הפאה, למה לא המשכת בדרכם? הרי קבלת את תפקיד הרב’ה בירושה מאבותיך הקדושים?

לא הייתה לך יראת שמים, רק חשבונות גשמיים. כל האסונות שקרו בחסידות שלך קרו בגלל הפאה המקוללת הזאת.

ומה עם כל הרבנים בחסידות שלך? ובכל בתי הדין שלכם? כולם מתירים את הפאה כי סומכים על ההסכמה והדוגמא שנתתם שלא מחית. ולכן כל המכשולים האלו שנגרמו ועדיין נגרמים ע”י הרבנים האלה, גם כן נזקפים לחובתך. מילה אחת שלך-שהפאה אסורה-ואף רב לא היה מעיז להתיר את הפאה נגד המילה שלך, למה? מכיון שהם הרבנים שלך!! שאתה משלם להם כסף, מחזק אותם, מחלק קיגעל בראשונה, ויושבים ראשונה במלכות.

הרב’ה לא יודע מה להגיד. הכל גלוי וידוע לפני הבית דין. הרב’ה מתמלא בושה עצומה שאי אפשר לתאר. הוא הרגיש שמעדיף לקפוץ לאש הגיהנום ולא לסבול את הבושה הזאת, אבל  הנורא מכל שאין לאן לברוח ואין איפה להסתתר.

כל הבית דין, סנהדריה גדולה, שְּמונָה 71 דיינים ו-4 סופרים, כולם מסתכלים עליו, ועל סרט חייו שנראה וגלוי לפני כולם.

כל החיים שלך הם  סרט אחד ארוך, שפעלת הכל לפי רצונך ולא לפי רצון הקדוש ברוך הוא, וכעת תראה את הסרט האמיתי של חייך!

הרבי רואה בסרט את החשבונות שלו, את הירהורי ליבו,  את האנוכיות וכל השחיטויות שהילכו בחסידות. הכל גלוי לפני כולם. מה גדולה הבושה, מה גדולה החרפה. אבותיו, כולם עטופים בשחורים, בגללו.

הרב’ה: בקושי מוציא את המילים בגמגום, אני מבקש סליחה, בכל זאת עבדתי את השם. הייתי רבה’.

בית דין: בטון שָקֵט וְקַר, מבשר רעות, עונה: עבדת את עצמך ואת הצלם מהודו. בגללך אלפי חסידים ילכו לאיבוד, כי לקחו דוגמא ממך.

הרב’ה: אז מה יהיה? – הוא שואל בפחד אדיר.

בית דין: אז מה יהיה? תשאל “אותם“.

פתאום כל הבית דין מתמלא במיליוני מלאכי חבלה, בדמויות מפחידות, שונות ומשונות, ענקים, עם עיניים של אש, יורקים אש, מחכים לרב’ה שיפול לידיים שלהם. הם לא יוותרו לו ולא יסלחו לו. הם יודעים רק נקמה. הוא ברא אותם כך, והוא ישלם על זה.

הרב’ה: לא, בבקשה. אני לא הבנתי. לא חשבתי שזה עד כדי כך עוון וחמור.

הרב’ה כולו רועד ומפוחד, ובוכה כמו ילד קטן.

בית דין: הנשמה שלך חזרה מְמַסָעָה מהעולם השפל עם כישלון עצום. היו לך את הכלים לקדש שם שמים ברבים, לעבוד את הקדוש ברוך הוא בגדלות, באמונה. לא בחרת בזה. גרמת לאובדן של טריליוני נשמות אבודות. אין על זה בכלל חשבון. אין מספר כזה גדול. גרמת לחורבנות בעולמות העליונים, חורבן יותר גדול מהשואה. אתה באמת חושב שיש אפשרות לתקן את זה? כאן, לא עושים תשובה. כאן זה מקום המשפט, לחסד או לְשֶׁבֶט. וכי לא למדת תורה?

הפסדת את ההזדמנות שלך לתקן, בעולם השפל. היו לך את כל ההזדמנויות – עם כל הספרים והמידע שקבלת. בחרת להתעלם מהכל. ומה תבקש כעת? כעת מאוחר מידי.

הרב’ה: בזכות אבותי תוותרו לי, הוא בוכה ומתחנן. אני רוצה לתקן. תשלחו אותי בגלגול. שאבותיי יבואו להעיד עלי, שיבואו לעזור לי, הוא צועק ברעדה וייאוש.

בית דין: אתה לא מתבייש להזכיר את אבותיך, קדושי עליון, שמסרו את נפשם למען שמו יתברך? וכי אתה לא יודע שאין ויתורים בעולם האמת? מה שזרעת זה מה שתקצור. לתקן אפשר רק בעולם השפל. וגם לא מגיע לך לחזור בגלגול. אולי זה היה עוד אפשרי, אם לא היית רוצח טריליוני נשמות יקרות. לא. אין באפשרות הבית דין להעתיר לבקשתך. בשום פנים ואופן לא! הנזק גדול מִידַי, השואה שגרמת אדירה מִידַי. פתאום מופיעים אבותיו עטופים בשחור ומסתכלים עליו בזעם. הם צועקים עליו “להעיד עליך“?

אנחנו הדרכנו אותך, לימדנו אותך תורה, ובגדת בנו, עד כדי חרפה ביזיון וקצף“.

הם מַפְנִים את פניהם לבית דין וצועקים:

תזרקו אותו לגיהנום“!

בית דין: הפסק דין שלך, הוא להתגלגל בכף הקלע וגיהנום וכל שבעת מדורי גיהנום לנצח נצחים. הרב’ה עומד רועד מפוחד, הוא כבר לא רבה’ חשוב כאן. הוא רק נשמה אומללה שנכשלה בשליחות שלה בעולם השקר, וכעת צריכה לשלם את המחיר.

וכך, עַטוּ על הנשמה האומללה הזאת של הרב’ה, טריליוני מלאכי חבלה, וסחבו אותו עם צרחות וקולות זוַועָה, אֶל הלא נודע, רחמנא ליצלן.

חבל שאין באפשרות הרב’ה הזה להזהיר את כל שאר האדמו”רים והרב’ה-ס שנשארו בעולם השפל. מה שמחכה להם באם לא יעשו תשובה וישתנו, ויאסרו מיד את הפאה הארורה.

אומרים “חכמים אחרי המעשה“, אבל לְמַזַלְכֶם, כל האדמו”רים ורבה’-ס שמתירים את הפאה, אתם עדיין חיים כאן בעולם שלנו, ויש לכם את האפשרות לשנות את הכל ולעשות תשובה.

יש לכם הצצה אל עולם האמת, ומה שקורה בבית דין של מעלה, ומהו החשבון הנוקב עד תהום.

תהיו שמחים, שהאמת כעת גלויה לכם, עם הספרים “מכתב לאדמו”רים”-חלקים א’-ח’, שבזכותַם נפתחו עֵינֵיכֶם לַאֶמֶת. באם אתם מזרע קודש ישראל, שנו את הכל תכף ומיד, והצילו לא רק את עצמכם, אלא גם את כל אלפי החסידים שלכם. עשו קידוש השם, ובמקום הבית דין הזה שעבר על הרב’ה הנפטר, תזכו לגן עדן עם נהרי אפרסמון, עיין לא ראתה אלוקים זולתך סלה”.

אדם של אמת, אדם עם יראת שמים, ולא משנה מי הוא ומה מעמדו – כאשר רואה את האמת מול העיניים, מקבל את התוכחה וגם מודה לה’ שהציל אותו ברגע האחרון. ולא מבקשים מכם לעלות על המוקד על קידוש השם. דבר שאנשים פשוטים, נשמות שעמדו במעמד הר סיני, עשו בלי שום היסוס. במשך כל הדורות. התביעה עליכם זה קידוש השם בחיים. בשמחה. לכבוד הקדוש ברוך הוא יתעלה ויתברך שמו לנצח נצחים, אם רק תזכו להפנים את הכל ולפעול, אשריכם ומה טוב חלקיכם.

ברוך השם לעולם אמן ואמן

 

 

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*