logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

ספר זוהר הפסוקים לכל פרשיות התורה פרשת כי תצא

רשבי עם אור בקצה המנהרהלהורדה:

זוהר-הפסוקים-כי-תצא-מעומד.

1

  

הקדמה

הצה”ק מורנו הרב רבי משה גלאנטי הזקן בן הרה”ק מרדכי זיע”א, היה תלמיד מרן הבית יוסף, וחיבר שו”ת ונדפס חלק א’, ובסימן קכ”ד כתב, שמרן נתן לו רשות בהיותו בן כ”ב שנה לעסוק בגיטין וקדושין, (מערכת הגדולים להחיד”א מערכת מ’ אות קי”א), הוא בעל מחבר ספר מפתח הזוהר. וספר קהלת יעקב על ספר קהלת על פי הקבלה, וספר דרשות וחידושים.

וזה נוסח השער הישן:

מפתח הזוהר

מורה מקום מכל הפסוקים הנמצאים בספר הזוהר, והם תועלת גדול ודבר עיקרי למען יוכל כל איש ואיש למצוא את מבוקשו בחיפזון נמרץ להיות ספר הזוהר בלי שמפתחוה כגוף בלא נשמה רק שניהם כאחד טובים כי מה שחסר זה מלא זה

נדפס מחדש עם עיון נמרץ מזוקק שבעתיים בחודש תמוז ה’ שכ”ו

[לפני 450 שנה בדיוק]

בוינציאה

 

הקדמת המחבר

הקדמה

אמר העבד הצעיר משה בן לאדוני אבי כבוד הרב מרדכי גאלנטי תנצב”ה, בראותי קדושת תהילת דברי אמרי הקדוש האלוהי רבי שמעון וחבריו ז”ל, ומאמריהם הנעימים מתוקים מדבש ונופת צופים, ואריח את ריח נרדי ודדי מאמריהם החשובים, ודרושיהם הנפלאים, מאבני שיש טהור חצובים, ובבא משה אל המשכן משכן העדות, לא ידע לעת מצוא איה מקום כבודם, הדרם והודם, בכל תושיה יתגלע, ונלאה למצוא הפתח, ולכן ראיתי ונתון אל לבי לפתח מפתחות מפותחות פתוחי חותם, תבנית באמת וישר עשויות תלויות כשרשרות ענקים לגרגרות, ונתתי אל לבי בתחילה להתנהל לרגל המלאכה הערוכה, כפי סדר כל פרשה ופרשה, ושמתים והיצגתים לפני כל יודע דת ודין, בראש כל ספר וספר ערוכה בכל ושמורה, ומצאת כי תדרשנו, אם ככסף תבקשנו וכמטמונים תחפשנו.

אחרי כן דיברתי אני אל לבי מה הבטחון הזה, אשר בטחת לבוא בגבורות ספורות כללי מהללי מאמרי הקדוש האלוהי הרשב”י וחבריו זצ”ל כי זה הים רחב ידיים, שם אניות יהלכון, כמצולות מבהילות, יעלו שמים ירדו תהומות, וסוף סוף המעיין חתום וסתום כחומה גבוה דלתיים ובריח, מבריח מן הקצה אל הקצה, ויענני לבי לעבור עליו לכוין ולחונן מפתחות, לפתוח שער שומרי גינת אגוז להיכנס בהם כל יוצא ובא לאכול מפריו ולשבוע מטובו, ופתח ואין סוגר, אז הבדיל משה עדר עדר לבדו, פסוקי תורה נביאים וכתובים ומאמריהם הקדושים על שנים עשר עמודים מוחלקים, זמן תורה לחוד, זמן תפילה לחוד, השארות הנפש והנשמה, קדושת שבת ויום טוב, עניני צדקה וגמילות חסדים, עניני חתן וכלה ומצות פריה ורביה, ענין חורבן הבית ובנינו, קדושת הארץ וזכות לשוכן וימות בה, עניני תשובה, וסיפורים ואגדות שאירעו לקדושים אשר בארץ המה, אלה הם שנים עשר עמודים אשר ראינו לייסד הבית עליהם, מסודרות על פי דברות אמרות משולבות על כתפי האפוד איש איש על דגלו באותות, וזה החלי בעזרת צור מחוללי, עכ”ל ההקדמה


סיפור נפלא מהצה”ק המחבר והאריז”ל

כאשר התפרסם שמו של האר”י – רבי יצחק לוריא, מקובל מפורסם שהתגורר בצפת – כצדיק גדול שיודע להסתכל על אדם ולהציע לו תיקון לחטאיו, הגיע אליו רב ישיש בשם רבי משה גלנטי שהתגורר אף הוא בצפת. רבי משה ביקש מהאר”י שיביט עליו ויאמר לו כיצד עליו לתקן את דרכיו.

האר”י הביט בו ואמר: “אני רואה כי נכשלת בחטא של גזל”.’

“גזל?” לא הבין רבי משה. “הלא מעולם לא עסקתי במסחר. כל ימיי אני יושב בביתי ועוסק בתורה. את מי גזלתי וכיצד גזלתי?”

אך האר”י בשלו. “אינני יודע מה לומר לך, אך בשמיים יש עליך פגם של חטא גזל”.

הלך רבי משה המודאג ושלח שליח שיכריז בכל רחבי העיר: לו יש איש או אישה שהוא חייב להם סכום כלשהו, אפילו הסכום הפעוט ביותר, יופיעו נא לפני רבי משה, והוא ימהר לשלם להם את חובו. למרות ההכרזות, איש לא הופיע.

חלפו כמה ימים, ואישה זקנה נקשה בדלת ביתו של רבי משה. “שמעתי שכבוד הרב מחפש נואשות אחר מישהו שהוא חייב לו סכום כסף וחשבתי לעצמי אולי אותי אתה מחפש. אמנם מדובר בסכום פעוט כל – כך, אבל בכל זאת…” אמרה האישה.

“אשמח מאוד אם תאמרי לי במה מדובר” השיב הרב גלנטי. “ובכן, לפרנסתי אני מתעסקת בעיבוד צמר. ישנם נשים רבות בעיר שעושות זאת, אך אני מומחית גדולה בתחום ולפיכך הסכום שאני נוטלת עבור עבודתי גבוה במעט. פעם הביאה לי זוגתך הרבנית צמר לעיבוד, ולאחר שסיימתי להכין את הצמר היא סירבה לתת לי את הסכום שביקשתי, ונתנה לי את הסכום המקובל בשוק. מעולם לא חשבתי לבוא ולתבוע את הכסף שכן מדובר בסכום פעוט”.

ללא היסוס, ניגש רבי משה ושילם לה את הסכום המדובר. ובפעם הבאה כשראה אותו האר”י, אמר לו: “סר מעליך חטא הגזל שהיה על ראשך”.

פתח דבר

זה היום עשה ה’ נגילה ונשמחה בו בהגלות דבר ה’, היה לי דבר פלא, שמצאתי הספר הקדוש הזה בחודש תמוז תשע”ו, בעת מלאות 450 שנה בדיוק, אשר נדפס בחודש תמוז ה’ שכ”ו, שחיבר אותו צדיק וקדוש סבא קדישא רבי משה גאלנטי הזקן זי”ע.

הנה ‘סימנא מילתא הוא’, ומיד כאשר החלנו לעשות ספר הקדוש הזה, היה בפרשת מסעי, אשר אין לנו זוהר הקדוש על אותו סדרא, והחלנו בליקוט הזוהר מכל ספריו, וכן על פרשת דברים אשר אין בנמצא זוהר על פרשיות אלו, ובפרשת דברים גם הוספנו כמה מאמרים שהמחבר לא ציין.

גמרנו פרשת דברים, והתחלנו לעבוד על פרשת ואתחנן, ולפי דרכו של המחבר להביא הפסוקים על הפרשה, ראינו שישנם לערך 80 אחוז שהמחבר לא ציינום, והעתקנו הכל למען שיהיה דבר השלם, וסידרנו רק חלק שליש מהפרשה ויצא לנו 163 עמודים, וכשנעתיק כל הפסוקים, יכול להיות פרשת ואתחנן לערך 500 עמודים.

ושוב התבוננתי מדוע רבינו המחבר הקדוש לא ציין כל הציונים מהזוהר הקדוש, רק לכל סדרא ציין רק כמה ציונים.

באנו להחלטה דרבנו המחבר רצה לקצר כדי שילמדו בכל שבוע כמה קטעים אלו בזוהר, ולכן לא ליקט כל דברי הזוהר על הפסוקים, אלא כתב רק הדברים העיקריים מהזוהר על פסוקי הפרשה במקומות אחרים, לכן הלכנו לפי דרכו הקדושה ללקט הזוהר רק ממה שציין, [ובע”ה אחר שנגמור הסדר שלו, נערוך בע”ה על כל הפסוקים (ראו לדוגמה שעשינו על פרשת ואתחנן)], והבאנו דברי הזוהר עם תרגום הזוהר ועם כותרות נושא שיהיה שוה לכל נפש.

וראינו בזה השגחה פרטית:

א. דנמצא זה בדיוק באותו חודש תמוז שיצא לאור לפני 450 שנה.

ב. שנשלם בזה הזוהר בדיוק על סדרות שלא היה נמצא בידינו זוהר על סדרות אלו: מסעי, דברים, וזה פעם הראשונה באלפיים שנה שזכינו שיצא לאור זוהר הקדוש על פרשיות החסרים, להפיץ על פני כל הארץ, ולקרב הגאולה במהרה, על ידי לימוד כל תורת הרשב”י על כל פרשות השבוע.

הנה מחובת לימוד ספרי הסוד – ובפרט ספר הזוהר הק’, בכל עת בכלל, ועוד יותר ביום שבת קודש, כתב החיד”א זלה”ה, וז”ל ב”יוסף תהלות” תהלים (פרק צד יט): ברוב שרעפי בקרבי ..ורבינו בעל הרוקח סימן נ”ו כתב, ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ראשי תיבות ב‘שבת ש‘ילמוד א‘גדה, והביאו הרב מטה משה סימן תע”ח עיי”ש. ואפשר לרמוז כי סופי תיבות גימטריא כבודי והאגדה נקרא כבוד כמ”ש פ”ק דבתרא וכבוד בעלי אגדה. אי נמי אפשר לרמוז ‘כבודי’ הוא חכמת האמת, וכמו שאמרו ז”ל (מדרש משלי פרק י) ששואלין לעתיד לבוא ציפית במעשה מרכבה וכו’, שזהו כבודי, וזה ישעשעו נפשי. ובשבת כתבו ז”ל שילמוד קבלה. עכלה”ק. עיין שם.

מחולק לימות השבוע ומתורגם שוה לכל נפש

בפרט בימי הרחמים והרצון כידוע לכל, שזמני עת רצון הללו הם מסוגלים ביותר ללימוד ולהזדכך בלימוד הזוהר הקדוש והתיקונים.

 

ספר

זוהר הפסוקים

חומש דברים

פרשת כי תצא

(דברים כה ט) וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים וְחָלְצָה נַעֲלוֹ מֵעַל רַגְלוֹ וְיָרְקָה בְּפָנָיו וְעָנְתָה וְאָמְרָה כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו:

זוהר בראשית כ”ח.

סוֹד הַיִּבּוּם

וַיִּבֶן יְיָ אֱלהִים אֶת הַצֵּלָע, הָכָא (תצא רפ ע”ב) אִתְרְמִיז רָזָא דְיִבוּם דְּאָמְרוּ בֵּיהּ כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה שׁוּב לֹא יִבְנֶה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (דברים כה) אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. אֲבָל לְגַבֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְּמָר בֵּיהּ וַיִּבֶן יְיָ אֱלֹהִים אַבָּא וְאִמָּא בָּנֵי לָהּ לְגַבֵּיהּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’. ו’ דְּאִיהוּ בֶּן י”ה אַבָּא וְאִמָּא. עֲלַיְיהוּ אִתְּמָר וַיִּבֶן יְיָ אֱלהִים אֶת הַצֵּלָע. אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. וַיְבִיאֶהָ אֶל הָאָדָם אַיְיתֵי לֵיהּ לְגַבֵּי צֵלָע דְּנָטִיל מִן ה’ עוּלֵימָא דִילָהּ.

וַיִּבֶן ה’ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע. כָּאן נִרְמָז סוֹד הַיִּבּוּם, שֶׁאָמְרוּ בוֹ, כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָנָה, שׁוּב לֹא יִבְנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים כה) אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו. אֲבָל לְגַבֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר בּוֹ וַיִּבֶן ה’ אֱלֹהִים. אַבָּא וְאִמָּא בּוֹנִים אוֹתָהּ אֵלָיו. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה’. ו’ שֶׁהוּא בֶּן י”ה, אַבָּא וְאִמָּא, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וַיִּבֶן ה’ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע. אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם – זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. וַיְבִאֶהָ אֶל הָאָדָם – הֵבִיא אוֹתוֹ אֶל הַצֵּלַע שֶׁלָּקַח מֵה’, הָעַלְמָה שֶׁלָּהּ.

וְעֲלָהּ אִתְּמָר (זכריה ב) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהּ נְאֻם יְיָ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. וּבְגִין דָּא בְּטוּרָא דָא אִתְבְּנֵי בֵּי מִקְדְּשָׁא. עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְהֵא קַיָּימָא (מ”י דף קי”ט) לְדָרֵי דָרִין. וְעֲלֵיהּ אִתְּמָר (חגי ב) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. דְּקַדְמָאָה אִתְבְּנֵי עַל יְדָא דְּבַר נָשׁ וְהַאי עַל יְדָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וּבְגִין דָּא (תהלים קכז) אִם ה’ לֹא יִבְנְה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ.

וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר (זכריה ב) וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה’ חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב. וְלָכֵן בְּהַר זֶה יִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִהְיֶה קַיָּם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת, וְעָלָיו נֶאֱמַר (חגי ב) גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן. שֶׁהָרִאשׁוֹן נִבְנָה עַל יְדֵי אָדָם – וְזֶה עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן (תהלים קכז) אִם ה’ לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ.

וְכֵן אִתְּמָר בְּמשֶׁה וַיִּבֶן ה’ אֱלהִים אֶת הַצֵּלָע. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (שמות כו) וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. צֶלַע וַדַּאי מִסִּטְרָא דְחֶסֶד חִוָּור מִתַּמָּן אִתְקְרִיאַת סִיהֲרָא. וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה (תיקון כ”א וכ’ ע”ב) בָּשָׂר דְּאִיהוּ סוּמָק מִסִּטְרָא דִגְבוּרָה וְאִתְכְּלִיל בְּתַרְוַויְיהוּ. בְּהַהוּא זִמְנָא (שיר השירים ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.

וְכֵן נֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה וַיִּבֶן ה’ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כו) וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית. צֶלַע וַדַּאי מִצַּד שֶׁל חֶסֶד לָבָן, מִשָּׁם נִקְרֵאת לְבָנָה. וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה – בָּשָׂר שֶׁהוּא אָדם מִצַּד הַגְּבוּרָה וְנִכְלָל בִּשְׁנֵיהֶם. בְּאוֹתוֹ זְמַן (שיר ב) שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.

דברים (כב כז) כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ צָעֲקָה הַנַּעֲרָה הַמְאֹרָשָׂה וְאֵין מוֹשִׁיעַ לָהּ:

זוהר בראשית נ”ד.

מַה הָיָה קִנְאָתוֹ שֶׁל קַיִן עַל הָבֶל

וְהֶבֶל הֵבִיא גַּם הוּא מִבְּכוֹרוֹת לְאַסְגָּאָה סִטְרָא עִלָּאָה דְּאַתְיָא מִסְּטַר קְדוּשָׁתָא (ד”א מסטרא קדישא). וּבְגִינֵי כָךְ וַיִּשַּׁע יְיָ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לא שָׁעָה. לָא קַבִּיל (לון) (ד”א ליה) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. וְעַל דָּא וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד. וַיִּפְּלוּ פָנָיו דְּהָא לָא אִתְקַבִּילוּ אַנְפּוֹי, אִנּוּן אַנְפִּין דְּסִטְרוֹי וְקַבִּיל לֵיהּ לְהֶבֶל. וּבְגִינֵי כָךְ כָּתוּב וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. בַּשָּׂדֶה דָּא אִתְּתָא. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (דברים כב) כִּי בַּשָּׂדֶה מְצָאָהּ, וְקַיִן קָנֵי עַל נוּקְבָא יְתֵירָה דְּאִתְיְלִידַת עִם הֶבֶל דִּכְתִיב וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת:

וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת – לְרַבּוֹת הַצַּד הָעֶלְיוֹן שֶׁבָּא מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה [מצד קדוש], וְלָכֵן וַיִּשַׁע ה’ אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה. לֹא קִבֵּל אוֹתָם [אותו] הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְלָכֵן וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו. שֶׁהֲרֵי לֹא הִתְקַבְּלוּ פָנָיו, אוֹתָם פָּנִים שֶׁל צִדּוֹ, וְקִבֵּל אֶת הֶבֶל. וְלָכֵן כָּתוּב וַיְהִי בִּהְיוֹתָם בַּשָּׂדֶה. בַּשָּׂדֶה זוֹ הָאִשָּׁה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב) כִּי בַּשָּׂדֶה מְצָאָהּ. וְקַיִן קִנֵּא עַל הַנְּקֵבָה הַיְתֵרָה שֶׁנּוֹלְדָה עִם הֶבֶל, שֶׁכָּתוּב וַתֹּסֶף לָלֶדֶת.

זוהר פרשת חיי שרה (קכ”ב ע”ב)

יֵשׁ שָׂדֶה שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת בּוֹ שׁוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה’, וְיֵשׁ שָׂדֶה שֶׁכָּל חֻרְבָּן וְטֻמְאָה וְכִלָּיוֹן וְהֶרֶג וּקְרָבוֹת שְׁרוּיִים בּוֹ

דָּבָר אַחֵר מֶלֶךְ דָּא אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי לא) אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל. לְשָׂדֶה נֶעֱבָד דָּא אִשָּׁה זָרָה כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (משלי ז) לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה. בְּגִין דְּאִית שָׂדֶה וְאִית שָׂדֶה. אִית שָׂדֶה דְּכָל בִּרְכָאָן וְקִדּוּשִׁין בֵּיהּ שַׁרְיָין כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרַכוֹ יְיָ. וְאִית שָׂדֶה דְּכָל חִירוּב וּמְסָאֲבוּ וְשֵׁיצָאָה וְקָטוֹלִין וּקְרָבִין בֵּיהּ שָׁרְיָין. וְהַאי מֶלֶךְ זִמְנִין דְּאִיהוּ נֶעֱבַד לְהַאי שָׂדֶה דִּכְתִיב, (משלי ל) תַּחַת שָׁלשׁ רָגְזָה אֶרֶץ (דף קכב ע”ב) וְגו’, תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגו’ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ. וְהַאי מֶלֶךְ אִתְכַּסְּיָא נְהוֹרֵיהּ וְאִתְחַשָּׁךְ עַד דְּאִתְדַּכֵּי וְאִתְחַבַּר לְעֵילָא.

דָּבָר אַחֵר, מֶלֶךְ – זוֹ אִשָּׁה יִרְאַת ה’, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי לא) אִשָּׁה יִרְאַת ה’ הִיא תִתְהַלָּל. לְשָׂדֶה נֶעֱבָד – זוֹ אִשָּׁה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם ז) לִשְׁמָרְךְ מֵאִשָּׁה זָרָה. מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ שָׂדֶה וְיֵשׁ שָׂדֶה. יֵשׁ שָׂדֶה שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת בּוֹ שׁוֹרוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה’, וְיֵשׁ שָׂדֶה שֶׁכָּל חֻרְבָּן וְטֻמְאָה וְכִלָּיוֹן וְהֶרֶג וּקְרָבוֹת שְׁרוּיִים בּוֹ, וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה לִפְעָמִים שֶׁהוּא נֶעֱבָד לַשָּׂדֶה הַזּוֹ, שֶׁכָּתוּב (שם ל) תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְגוֹ’ תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְגוֹ’ וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ. וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה מִתְכַּסֶּה אוֹרוֹ וְנֶחְשָׁךְ עַד שֶׁנִּטְהָר וּמִתְחַבֵּר לְמַעְלָה.

וּבְגִין כָּךְ שָׂעִיר דְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, בְּגִין דְּאִתְפְּרַשׁ הַהוּא שָׂדֶה מִמַּלְכָּא קַדִּישָׁא וְלָא שַׁרְיָין בְּהַאי שָׂדֶה בִּרְכָאָן מֵהַאי מֶלֶךְ. וְכַד אִיהוּ נֶעֱבַד לְהַאי שָׂדֶה כְּדֵין כְּתִיב, (דברים כב) כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְגו’. כִּי בַּשָּׂדֶה כְּמָה דְאִתְּמָר.

וּמִשּׁוּם כָּךְ הַשָּׂעִיר שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, מִשּׁוּם שֶׁנִּפְרָד הַשָּׂדֶה הַהוּא מִן הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ וְלֹא שׁוֹרוֹת בַּשָּׂדֶה הַזּוֹ בְּרָכוֹת מִן הַמֶּלֶךְ הַזֶּה. וּכְשֶׁהוּא נֶעֱבָד לַשָּׂדֶה הַזּוֹ, אָז כָּתוּב (דברים כב) כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְגוֹ’. כִּי בַשָּׂדֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר.

זוהר פרשת ויצא (דף קנ”ח)

אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, כְּתִיב, (שיר השירים ב) עַל הָרֵי בָתֶר, וּכְתִיב, (שיר השירים ח) עַל הָרֵי בְשָׂמִים, מַאן אִינוּן הָרֵי בְשָׂמִים. אִלֵּין שִׁית בְּנִין דְּלֵאָה, דְּאַכְלָלָן שִׁית אָחֳרָנִין, וְאִינוּן תְּרֵיסַר, וְאִינוּן שִׁית. בְּגִין (רמ”א ע”א) דְּכָל חַד כָּלִיל בְּחַבְרֵיהּ, וְלֵאָה עֲלַיְיהוּ, לְקַיְימָא (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְּלוּיָה.

אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּתוּב (שיר ב) עַל הָרֵי בָתֶר, וְכָתוּב (שם ח) עַל הָרֵי בְשָׂמִים. מִי הֵם הָרֵי בְשָׂמִים? אֵלּוּ שֵׁשֶׁת הַבָּנִים שֶׁל לֵאָה שֶׁכּוֹלְלִים שִׁשָּׁה אֲחֵרִים, וְהֵם שְׁנֵים עָשָׂר, וְהֵם שִׁשָּׁה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל בַּחֲבֵרוֹ, וְלֵאָה עֲלֵיהֶם, לְקַיֵּם (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ.

וְעַל דָּא כְּתִיב, (דברים כב) לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, בְּגִין דְּאִיהוּ עַלְמָא דְאִתְכַּסְּיָא, וְלָא אִתְגַּלְּיָא, וְעַל דָּא (שם) שַׁלַּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. בְּגִין דְּאִיהוּ עַלְמָא דְאִתְכַּסְּיָא, וְלָא אִתְגַּלְּיָא כְּלָל.

וְעַל כֵּן כָּתוּב לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַנִּסְתָּר וְלֹא הַנִּגְלֶה, וְעַל כֵּן שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָעוֹלָם שֶׁנִּסְתָּר וְלֹא הִתְגַּלָּה כְּלָל.

וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, הַיְינוּ דִכְתִיב, (דברים ד) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְגו’ (שם) וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וְכָל הַנֵּי, אִקְרוּן הָרֵי בְשָׂמִים, מִכָּאן וּלְתַתָּא אִקְרוּן הָרֵי בָתֶר, (כ”ט ע”ב) דִּכְתִיב, (בראשית ב) וּמִשָּׁם יִפָּרֶד, וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, טוּרֵי דְפִירוּדָא.

וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְגוֹ’ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וְכָל אֵלּוּ נִקְרָאִים הָרֵי בְשָׂמִים. מִכָּאן וּלְמַטָּה נִקְרְאוּ הָרֵי בָתֶר, שֶׁכָּתוּב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, הֶהָרִים שֶׁל הַפֵּרוּד.

דברים (כב ז) שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים

זוהר פרשת ויחי (רי”ח ע”ב)

אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, כְּתִיב, (שיר השירים ב) עַל הָרֵי בָתֶר, וּכְתִיב, (שיר השירים ח) עַל הָרֵי בְשָׂמִים, מַאן אִינוּן הָרֵי בְשָׂמִים. אִלֵּין שִׁית בְּנִין דְּלֵאָה, דְּאַכְלָלָן שִׁית אָחֳרָנִין, וְאִינוּן תְּרֵיסַר, וְאִינוּן שִׁית. בְּגִין (רמ”א ע”א) דְּכָל חַד כָּלִיל בְּחַבְרֵיהּ, וְלֵאָה עֲלַיְיהוּ, לְקַיְימָא (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְּלוּיָה.

אָמַר רַבִּי חִזְקִיָּה, כָּתוּב (שיר ב) עַל הָרֵי בָתֶר, וְכָתוּב (שם ח) עַל הָרֵי בְשָׂמִים. מִי הֵם הָרֵי בְשָׂמִים? אֵלּוּ שֵׁשֶׁת הַבָּנִים שֶׁל לֵאָה שֶׁכּוֹלְלִים שִׁשָּׁה אֲחֵרִים, וְהֵם שְׁנֵים עָשָׂר, וְהֵם שִׁשָּׁה, מִשּׁוּם שֶׁכָּל אֶחָד כָּלוּל בַּחֲבֵרוֹ, וְלֵאָה עֲלֵיהֶם, לְקַיֵּם (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּיָהּ.

וְעַל דָּא כְּתִיב, (דברים כב) לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, בְּגִין דְּאִיהוּ עַלְמָא דְאִתְכַּסְּיָא, וְלָא אִתְגַּלְּיָא, וְעַל דָּא (שם) שַׁלַּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ. בְּגִין דְּאִיהוּ עַלְמָא דְאִתְכַּסְּיָא, וְלָא אִתְגַּלְּיָא כְּלָל.

וְעַל כֵּן כָּתוּב לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָעוֹלָם הַנִּסְתָּר וְלֹא הַנִּגְלֶה, וְעַל כֵּן שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הָעוֹלָם שֶׁנִּסְתָּר וְלֹא הִתְגַּלָּה כְּלָל.

וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, הַיְינוּ דִכְתִיב, (דברים ד) כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְגו’ (שם) וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וְכָל הַנֵּי, אִקְרוּן הָרֵי בְשָׂמִים, מִכָּאן וּלְתַתָּא אִקְרוּן הָרֵי בָתֶר, (כ”ט ע”ב) דִּכְתִיב, (בראשית ב) וּמִשָּׁם יִפָּרֶד, וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, טוּרֵי דְפִירוּדָא.

וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, הַיְנוּ שֶׁכָּתוּב כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשׁוֹנִים וְגוֹ’ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם. וְכָל אֵלּוּ נִקְרָאִים הָרֵי בְשָׂמִים. מִכָּאן וּלְמַטָּה נִקְרְאוּ הָרֵי בָתֶר, שֶׁכָּתוּב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד וְהָיָה לְאַרְבָּעָה רָאשִׁים, הֶהָרִים שֶׁל הַפֵּרוּד.

זוהר פרשת בראשית (נ”א ע”ב)

כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה. נַעֲרָ כָּתוּב בְּלִי ה’ מָה הַטַּעַם

אֲהַדְּרוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְחַבְרַיָיא. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן הָא דְּאֲמָרָן רָזָא דְחָכְמְתָא אִיהוּ בְּיִחוּדָא קַדִּישָׁא. דִּבְגִין כָּךְ ה”א בַּתְרָאָה דִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אִיהוּ נְהוֹרָא תִּכְלָא אוּכְמָא דְּאִתְאֲחִיד בְּיה”ו דְּהוּא נְהוֹרָא חִוְּורָא דְּנָהִיר.

חָזְרוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהַחֲבֵרִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶה שֶׁאָמַרְנוּ סוֹד הַחָכְמָה הוּא בַּיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁמִּשּׁוּם כָּךְ הֵ”א אַחֲרוֹנָה שֶׁל הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הוּא אוֹר תְּכֵלֶת שָׁחֹר שֶׁנֶּאֱחָז בְּיה”ו, שֶׁהוּא אוֹר לָבָן שֶׁמֵּאִיר.

תָּא חֲזֵי, לְזִמְנִין הַאי נְהוֹרָא תִּכְלָא ד’. וּלְזִמְנִין ה’. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּלָא מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא לְאַדְלָקָא לֵיהּ לְאִתְאַחֲדָא בִּנְהוֹרָא חִוְּורָא, אִיהוּ ד’. וּלְזִמְנָא דְּמִתְעָרֵי לֵיהּ לְאִתְחַבְּרָא עִם נְהוֹרָא חִוְּורָא כְּדֵין אִקְרֵי ה’. מְנָלָן דִּכְתִיב, (דברים כב) כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְּתוּלָה, נַעַר כְּתִיב בְּלָא ה’. מַאי טַעְמָא בְּגִין דְּלָא אִתְחַבְּרַת בִּדְכוּרָא. וּבְכָל אֲתַר דְּלָא אִשְׁתַּכְּחוּ דְּכַר וְנוּקְבָא, ה”א לָא אִשְׁתְּכַח וְסָלְקָא מִתַּמָּן וְאִשְׁתָּאַר ד’.

בֹּא רְאֵה, לִפְעָמִים הָאוֹר הַתְּכֵלֶת ד’, וְלִפְעָמִים ה’. אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִדְבָּקִים בּוֹ יִשְׂרָאֵל לְמַטָּה לְהַדְלִיק אוֹתוֹ לְהֵאָחֵז בָּאוֹר הַלָּבָן הוּא ד’, וְלִפְעָמִים שֶׁמְּעוֹרְרִים אוֹתוֹ לְהִתְחַבֵּר עִם הָאוֹר הַלָּבָן, אָז נִקְרָא ה’. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (שם כב) כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה. נַעֲרָ כָּתוּב בְּלִי ה’, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הִתְחַבְּרָה בְּזָכָר, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁלֹּא נִמְצָאִים זָכָר וּנְקֵבָה, הֵ”א לֹא נִמְצֵאת וְעוֹלָה מִשָּׁם, וְנִשְׁאָר ד’.

דְּהָא אִיהִי כָּל זִמְנָא דְּאִתְחַבַּר בִּנְהוֹרָא חִוְּורָא דְּנָהִיר אִקְרֵי ה’. דְּהָא כְּדֵין כֹּלָּא אִתְחַבַּר כְּחֲדָא. אִיהִי אִתְדַּבְּקַת בִּנְהוֹרָא חִוְּורָא, וְיִשְׂרָאֵל מִתְדַּבְּקָן בָּהּ (ד”א ל”ג לתתא) וְקַיְימָא תְּחוֹתָהּ לְאַדְלָקָא לָהּ. וּכְדֵין כֹּלָּא חַד. וְדָא הוּא רָזָא דְקָרְבָּנָא. דִּתְנָנָא דְּסָלִיק אַתְעַר לֵיהּ לְהַאי נְהוֹרָא תִּכְלָא לְאַדְלָקָא. וְכַד אִתְדְּלַק אִתְחַבַּר (דף נא ע”ב) בִּנְהוֹרָא חִוְּורָא וּשְׁרַגָּא דָּלִיק בְּיִחוּדָא חַד.

שֶׁהֲרֵי הִיא כָּל זְמַן שֶׁמִּתְחַבֶּרֶת בָּאוֹר הַלָּבָן שֶׁמֵּאִיר נִקְרֵאת ה’, שֶׁהֲרֵי אָז הַכֹּל מִתְחַבֵּר כְּאֶחָד. הִיא נִדְבֶּקֶת בָּאוֹר הַלָּבָן, וְיִשְׂרָאֵל נִדְבָּקִים בָּהּ [למטה] וְעוֹמְדִים תַּחְתֶּיהָ לְהַדְלִיק אוֹתָהּ, וְאָז הַכֹּל אֶחָד. וְזֶהוּ סוֹד הַקָּרְבָּן, שֶׁהֶעָשָׁן שֶׁעוֹלֶה מְעוֹרֵר אוֹתוֹ לָאוֹר הַתְּכֵלֶת הַזֶּה לְהַדְלִיק. וּכְשֶׁנִּדְלָק, מִתְחַבֵּר בָּאוֹר הַלָּבָן, וְהַנֵּר דּוֹלֵק בְּיִחוּד אֶחָד.

וּבְגִין דְּאָרְחֵיהּ דְּהַאי נְהוֹרָא תִּכְלָא לְשֵׁיצָאָה וּלְמֶהוֵי אָכִיל כָּל מַה דְּאִתְדָּבַּק בֵּיהּ תְּחוֹתֵיהּ. כַּד רַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח וּשְׁרַגָּא דָּלִיק בְּחִבּוּרָא חַד כְּדֵין כְּתִיב, (מלכים א יח) וַתִּפּוֹל אֵשׁ ה’ וַתֹּאכַל אֶת הָעוֹלָה וְגו’. וּכְדֵין אִתְיְידַע דְּהַהִיא שְׁרַגָּא דָּלִיק בְּחִבּוּרָא חַד וְקִשּׁוּרָא חַד. נְהוֹרָא תִּכְלָא אִתְדַּבָּק בִּנְהוֹרָא חִוְּורָא וְאִיהוּ חַד. אָכִיל תְּחוֹתֵיהּ תַּרְבִּין וְעִלַּוָּון. דְּמַשְׁמַע דְּהָא לָא אָכִיל (נ”א ואיהו ועלוון דהא לא אכיל) תְּחוֹתֵיהּ, אֶלָּא בְּזִמְנָא דְאִיהוּ סָלִיק (נ”א דליק) וְכֹלָּא אִתְקַשַּׁר וְאִתְחַבַּר בִּנְהוֹרָא חִוְּורָא. וּכְדֵין שְׁלָמָא דְּעָלְמִין כֻּלְהוּ, וְכוֹלָּא אִתְקַשַּׁר בְּיִחוּדָא חַד.

וּמִשּׁוּם שֶׁדַּרְכּוֹ שֶׁל הָאוֹר הַתְּכֵלֶת הַזֶּה לְהַשְׁמִיד וְלִהְיוֹת אוֹכֵל כָּל מַה שֶּׁנִּדְבָּק בּוֹ תַּחְתָּיו. כְּשֶׁרָצוֹן נִמְצָא וְנֵר דּוֹלֵק בְּחִבּוּר אֶחָד, אָז כָּתוּב (מלכים א יח) וַתִּפֹּל אֵשׁ ה’ וַתֹּאכַל אֶת הָעֹלָה וְגוֹ’. וְאָז נוֹדָע שֶׁאוֹתוֹ נֵר דּוֹלֵק בְּחִבּוּר אֶחָד וְקֶשֶׁר אֶחָד. אוֹר תְּכֵלֶת נִדְבָּק בְּאוֹר לָבָן וְהוּא אֶחָד. אוֹכֵל תַּחְתָּיו חֲלָבִים וְעוֹלוֹת שֶׁמַּשְׁמָע שֶׁזֶּה לֹא אוֹכֵל [נ”א: והוא ועולות שהרי לא אוכל] תַּחְתָּיו, אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוּא עוֹלֶה [דולק] וְהַכֹּל נִקְשָׁר וּמִתְחַבֵּר בָּאוֹר הַלָּבָן, וְאָז הוּא שְׁלוֹם הָעוֹלָמִים כֻּלָּם, וְהַכֹּל נִקְשָׁר בְּיִחוּד אֶחָד.

וּלְבָתַר דְּסִיֵּים לְשֵׁיצָאָה תְּחוֹתֵיהּ הַאי נְהוֹרָא תִּכְלָא, מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ תְּחוֹתֵיהּ כַּהֲנֵי וְלֵיוָאֵי וְיִשְׂרָאֵל. אִלֵּין בְּחֶדְוָה דְשִׁיר. וְאִלֵּין בִּרְעוּתָא דְלִבָּא וְאִלֵּין בִּצְלוֹתָא. וְשָׁרְגָּא דָּלִיק עֲלַיְיהוּ. וְאִתְדַּבְּקוּ נְהוֹרִין כְּחַד וּנְהִירִין עָלְמִין וּמִתְבָּרְכִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין.

וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לְהַשְׁמִיד תַּחְתָּיו אוֹר תְּכֵלֶת זֶה, מִתְדַּבְּקִים בּוֹ תַּחְתָּיו כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה בְּחֶדְוַת הַשִּׁיר, וְאֵלֶּה בִּרְצוֹן הַלֵּב, וְאֵלֶּה בִּתְפִלָּה. וְנֵר דּוֹלֵק עֲלֵיהֶם. וְנִדְבָּקִים הָאוֹרוֹת כְּאֶחָד וּמְאִירִים הָעוֹלָמוֹת, וּמִתְבָּרְכִים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים.

זוהר פרשת שלח (קנ”ו:)

אַחַר שֶׁהִסְתַּלֵּק הַלַּיְלָה וְהַבֹּקֶר מֵאִיר, אָז ה’ עוֹלָה וְנִכְלֶלֶת בְּאוֹר עֶלְיוֹן, וְאָז – יִדַּעְתָּה שַּׁחַר מְקוֹמוֹ

כל”ך סעפ”ה יאע”וצה, הָכִי אִתְגְּלִיפוּ אַתְוָון, וְרָזָא דָּא בְּכִי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, קְרָא דִּכְתִּיב, (דברים כב) כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה. נַעֲר כְּתִיב, בָּתַר דְּאִסְתָּלַק לֵילְיָא, וְצַפְרָא נָהִיר, כְּדֵין ה’ סַלְּקָא וְאִתְכְּלִילַת בִּנְהוֹרָא עִלָּאָה. וּכְדֵין יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר מְקוֹמוֹ, דְּיָדַע (דודאי) שַׁחַר מְקוֹמוֹ דְּהֵ”א, וְאִתְכְּלִילַת בְּגַוִיהּ.

כל”ך סעפ”ה יאעוצ”ה, כָּךְ נֶחְקְקוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְסוֹד זֶה בְּכִי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, פָּסוּק שֶׁכָּתוּב (דברים כב) כִּי יִהְיֶה נַעֲרָה בְתוּלָה. נַעֲרָ כָּתוּב. אַחַר שֶׁהִסְתַּלֵּק הַלַּיְלָה וְהַבֹּקֶר מֵאִיר, אָז ה’ עוֹלָה וְנִכְלֶלֶת בְּאוֹר עֶלְיוֹן, וְאָז – יִדַּעְתָּה שַּׁחַר מְקוֹמוֹ, שֶׁיָּדַע (שודאי) שַׁחַר מְקוֹמוֹ שֶׁל הֵ”א, וְנִכְלָל בְּתוֹכוֹ.

תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה הֲוָה שִׁמְשָׁא, וּבָעָא לְאַעְלָאָה לְאַרְעָא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מֹשֶׁה, כַּד אָתֵי נְהוֹרָא דְּשִׁמְשָׁא, אִתְכְּלִיל סִיהֲרָא (דף קנ”ז ע”א) בְּגַוִּויהּ, הַשְׁתָּא דְּאַנְתְּ שִׁמְשָׁא, הֵיךְ יְקוּמוּן כַּחֲדָא שִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא, לָא נָהִיר סִיהֲרָא אֶלָּא בְּשַׁעֲתָא דְּאִתְכְּנִישׁ שִׁמְשָׁא, אֲבָל הַשְׁתָּא לֵית אַנְּתְּ יָכִיל. אִי תִּבְעֵי לְמִנְדַּע מִנָּהּ שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, לְגַרְמָךְ, בְּגִין לְמִנְדַּע.

בֹּא וּרְאֵה, מֹשֶׁה הָיָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְרָצָה לְהִכָּנֵס לָאָרֶץ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֹשֶׁה, כְּשֶׁבָּא אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, נִכְלֶלֶת הַלְּבָנָה בְתוֹכוֹ. כָּעֵת שֶׁאַתָּה שֶׁמֶשׁ, אֵיךְ יָקוּמוּ כְאֶחָד שֶׁמֶשׁ וּלְבָנָה? הַלְּבָנָה אֵינָהּ מְאִירָה אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁמִּתְכַּנֶּסֶת הַשֶּׁמֶשׁ, אֲבָל כָּעֵת אֵינְךְ יָכוֹל. אִם תִּרְצֶה לָדַעַת מִמֶּנָּה, שְׁלַח לְךְ אֲנָשִׁים, לְעַצְמְךְ, כְּדֵי לָדַעַת.

תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה, אִי תֵּימָא דְּהוּא לָא יָדַע דְּלָא יֵיעוּל לְאַרְעָא בְּזִמְנָא דָּא. לָאו הָכִי, אֶלָּא יָדַע, וַהֲוָה בָּעֵי לְמִנְדַּע מִנָּהּ, עַד לָא יִסְתָּלַק, וְשִׁלַּח לְאִלֵּין מְאַלְלֵי, כֵּיוָן דְּלָא אָתִיבוּ מִלָּה כַּדְּקָא יָאוּת, לָא שָׁלַח זִמְנָא אַחֲרָא, עַד דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַחְזֵי לֵיהּ, דִּכְתִּיב, (דברים לב) עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ. וּכְתִיב (דברים לד) וַיַּרְאֵהוּ יְיָ אֶת כָּל הָאָרֶץ. וְלָא דָּא בִּלְחוֹדוֹי, אֶלָּא כָּל אִינּוּן דִּזְמִינִין לְמֵיקָם בְּכָל דָּרָא וְדָרָא, כֻּלְּהוּ אַחְזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה. וְאִתְּמַר, וְאוֹקְמוּהָ חַבְרַיָּיא.

בֹּא וּרְאֵה, מֹשֶׁה, אִם תֹּאמַר שֶׁהוּא לֹא יָדַע שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לָאָרֶץ בִּזְמַן זֶה – לֹא כָּךְ, אֶלָּא יָדַע, וְרָצָה לָדַעַת מִמֶּנָּה עַד שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק, וְשָׁלַח אֶת הַמְרַגְּלִים הַלָּלוּ. כֵּיוָן שֶׁלֹּא הֵשִׁיבוּ דָבָר כָּרָאוּי, לֹא שָׁלַח פַּעַם אַחֶרֶת, עַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶרְאָה לוֹ, שֶׁכָּתוּב (דברים לב) עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ. וְכָתוּב (שם לד) וַיַּרְאֵהוּ ה’ אֶת כָּל הָאָרֶץ. וְלֹא זֶה בִּלְבַדּוֹ, אֶלָּא כָּל אֵלּוּ שֶׁעֲתִידִים לַעֲמֹד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כֻּלָּם הֶרְאָה לְמֹשֶׁה. וְנִתְבָּאֵר, וּפֵרְשׁוּהָ הַחֲבֵרִים.

כֵּיוָן דְּשָׁארִי מֹשֶׁה לְמִשְׁלַח, מַה אָמַר לוֹן. הֲיֵשׁ בָּהּ עֵץ. וְכִי מַה הוּא דְּקָאָמַר, וְאִי תֵּימָא דְּלָא יָדַע. (לקמן יימא מלה אבל הכא) אֶלָּא הָכִי אָמַר מֹשֶׁה, אִם יֵשׁ בָּהּ עֵץ, הָא יְדַעְנָא דַּאֲנָא אִיעוּל לְתַמָן. מַאי עֵץ. דָּא אִילָנָא דְּחַיֵּי. וְתַמָּן לָא הֲוָה אֶלָּא בְּגַּן עֵדֶן דְּאַרְעָא. אָמַר אִם יֵשׁ בָּהּ עֵץ דָּא, אֲנָא אִיעוּל לְתַמָן. וְאִי לָא, לָאו אֲנָא יָכִיל לְמֵיעַל.

כֵּיוָן שֶׁהֻתַּר מֹשֶׁה לִשְׁלֹחַ, מָה אָמַר לָהֶם? הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ. וְכִי מַהוּ שֶׁאָמַר? וְאִם תֹּאמַר שֶׁלֹּא יָדַע? אֶלָּא (לפנינו יאמר דבר, אבל כאן) כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: אִם יֵשׁ בָּהּ עֵץ, הֲרֵי יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי אֶכָּנֵס לְשָׁם. אֵיזֶה עֵץ? זֶה עֵץ הַחַיִּים. וְשָׁם לֹא הָיָה, אֶלָּא בְּגַן עֵדֶן שֶׁבָּאָרֶץ. אָמַר, אִם יֵשׁ בָּהּ עֵץ זֶה, אֲנִי אֶכָּנֵס לְשָׁם. וְאִם לֹא, לֹא אוּכַל אֲנִי לְהִכָּנֵס.

דברים כג (טו) כִּי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ:

זוהר פרשת נח (עו.)

צָרִיךְ אָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאָיו וּלְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ. מַה טָּהֳרָה זוֹ? – וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ. מַה זֶּה קָדוֹשׁ? קְדוֹשִׁים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ – אֵלּוּ אֵיבְרֵי הַגּוּף שֶׁהַגּוּף מִתְחַבֵּר וְנִתְקָן בָּהֶם

רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הֲווּ אָזְלֵי בְּאָרְחָא. אָמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא נִפְתַּח בְּאוֹרַיְיתָא וְנֵימָא מִלָּה. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר (דברים כג) כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנְךָ לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָיָה מַחְנְיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ. כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ, מְהַלֵּךְ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ג) מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם. וְדָא הוּא אִילָנָא דְּאָכַל מִנֵּיהּ אָדָם הָרִאשׁוֹן. מִתְהַלֵּךְ נוּקְבָא מְהַלֵּךְ דְּכַר.

רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִיָּיא הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי חִיָּיא, נִפְתַּח בַּתּוֹרָה וְנֹאמַר דָּבָר. פָּתַח רַבִּי יוֹסֵי וְאָמַר, (דברים כג) כִּי ה’ אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ לְהַצִּילְךְ וְלָתֵת אֹיְבֶיךְ לְפָנֶיךְ וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךְ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךְ. כִּי ה’ אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ? מְהַלֵּךְ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ג) מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם. וְזֶהוּ אִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם הָרִאשׁוֹן. מִתְהַלֵּךְ – נְקֵבָה. מְהַלֵּךְ – זָכָר.

וְדָא הוּא דְּאָזִיל קַמַּיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל כַּד הֲווּ אָזְלֵי בְּמַדְבְּרָא דִּכְתִיב (שמות יג) וַיְיָ הוֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגו’. הוּא דְּאָזִיל קַמֵּיהּ דְבַּר נָשׁ כַּד אָזִיל בְּאָרְחָא. דִּכְתִיב, (תהלים פה) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. וְדָא הוּא דְּאָזִיל קַמֵּיהּ דְּבַּר נָשׁ בְּשַׁעֲתָא דְּאִיהוּ זָכֵי. וְלָמָּה. לְהַצִּילְךָ וְלָתֵת אוֹיְבֶיךָ לְפָנֶיךָ. לְאִשְׁתְּזָבָא בַּר נָשׁ בְּאָרְחָא וְלָא יִשְׁלוֹט בֵּיהּ אָחֳרָא.

וְזְהִוּ שֶׁהָלַךְ לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּמִּדְבָּר, שֶׁכָּתוּב (שמות יג) וַה’ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ’. וְהוּא שֶׁהוֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָדָם כְּשֶׁהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, שֶׁכָּתוּב (תהלים פה) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו. וְזֶהוּ שֶׁהוֹלֵךְ לִפְנֵי הָאָדָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא זוֹכֶה. וְלָמָּה? לְהַצִּילְךְ וְלָתֵת אֹיְבֶיךְ לְפָנֶיךְ, לְהַצִּיל אָדָם בַּדֶּרֶךְ וְלֹא יִשְׁלֹט בּוֹ אַחֵר.

וּבְגִין כָּךְ לִבָּעֵי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ לְאִסְתַּמְּרָא מֵחוֹבוֹי וּלְדַכָּאָה לְגַרְמֵיהּ. מַאי דַּכְיוּ דָּא. דִּכְתִיב, (דברים כג) וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. מַאי קָדוֹשׁ, קְדוֹשִׁים מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ אִלֵּין שַׁיְיפֵי גוּפָא דְּגוּפָא אִתְחַבַּר וְאִתְתַּקַּן בְּהוּ. וּבְגִין כָּךְ וְהָיָה מַחֲנְיךָ קָדוֹשׁ. וְלא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר.

וְלָכֵן צָרִיךְ אָדָם לְהִשָּׁמֵר מֵחֲטָאָיו וּלְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ. מַה טָּהֳרָה זוֹ? שֶׁכָּתוּב (דברים כג) וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ. מַה זֶּה קָדוֹשׁ? קְדוֹשִׁים הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ – אֵלּוּ אֵיבְרֵי הַגּוּף שֶׁהַגּוּף מִתְחַבֵּר וְנִתְקָן בָּהֶם. וְלָכֵן וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ. וְלֹא יִרְאֶה בְךְ עֶרְוַת דָּבָר.

מַאי עֶרְוַת דָּבָר. דָּא מִלְּתָא (ערייתא) דְעֶרְיָין. דְּדָא הוּא מִלָּה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מָאִיס בָּהּ יַתִּיר מִכֹּלָּא. כֵּיוָן דְּאָמַר וְלא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת, אַמַּאי דָּבָר. אֶלָּא הַנִּי חַיָּיבֵי עָלְמָא דְּגָעֲלֵי וּמְסָאֲבֵי גַרְמַיְיהוּ בְּמִלָּה דִּלְהוֹן דְּנָפְקֵי מִפּוּמַיְיהוּ וְהָא אִיהוּ עֶרְוַת דָּבָר.

מַה זֶּה עֶרְוַת דָּבָר? זֶה דְּבַר [ערוה] עֲרָיוֹת, שֶׁזֶּה הוּא דָבָר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹאֵס בּוֹ יוֹתֵר מֵהַכֹּל. כֵּיוָן שֶׁאָמַר וְלֹא יִרְאֶה בְךְ עֶרְוַת, לָמָּה דָּבָר? אֶלָּא רִשְׁעֵי הָעוֹלָם הַלָּלוּ שֶׁגּוֹעֲלִים וּמְטַמְּאִים אֶת עַצְמָם בְּדִבּוּרָם שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם, וְזֶהוּ עֶרְוַת דָּבָר.

וְכָל כָּךְ לָמָּה. בְּגִין דְּאִיהוּ אָזִיל קַמָּךְ. וְאִי אַתְּ עָבִיד כְּדֵין, מִיָּד וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ, דְּלָא יֵזִיל בַּהֲדָךְ וְיֵיתוּב מֵאַחֲרֶיךָ. וְאֲנַן הָא אַזְלִינָן קַמֵּיהּ בְּאָרְחָא נִתְעַסֵּק בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא. דְּהָא אוֹרַיְיתָא אִתְעַטְּרָא עַל רֵישֵׁיהּ דְּבַר נָשׁ וּשְׁכִינְתָּא לָא אַעֲדִיאַת מִינֵּיהּ.

וְכָל כָּךְ לָמָּה? מִשּׁוּם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְפָנֶיךְ. וְאִם אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ, מִיָּד – וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךְ. שֶׁלֹּא יֵלֵךְ עִמְּךְ וְיָשׁוּב מֵאַחֲרֶיךְ. וְאָנוּ הֲרֵינוּ הוֹלְכִים לְפָנָיו בַּדֶּרֶךְ, נִתְעַסֵּק בְּדִבְרֵי תוֹרָה, שֶׁהֲרֵי הַתּוֹרָה מִתְעַטֶּרֶת עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם וְהַשְּׁכִינָה לֹא זָזָה מִמֶּנּוּ.

זוהר פרשת אחרי מות (ע”ה.)

לֹא יְכוֹלִים שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַזִּיק לָהֶם עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַחֲלִישִׁים כֹּחַ הַשְּׁכִינָה

רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (דברים כג) כִּי יְיָ’ אֱלֹהֶיךָ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךָ לְהַצִּילְךָ וְגוֹ’. כִּי יְיָ’ אֱלֹהֶיךָ: דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּאִשְׁתְּכָחַת בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, וְכָּל שֶׁכֵּן בְּגָלוּתָא, לְאַגָּנָא עָלַיְהוּ תְּדִירָא מִכָּל סִטְרִין, וּמִכָּל שְׁאָר עַמִּין, דְּלָא יְשֵׁיצוּן לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל.

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (דברים כג) כִּי ה’ אֱלֹהֶיךְ מִתְהַלֵּךְ בְּקֶרֶב מַחֲנֶךְ לְהַצִּילְךְ וְגוֹ’. כִּי ה’ אֱלֹהֶיךְ – זוֹ הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת עִם יִשְׂרָאֵל, וְכָל שֶׁכֵּן בַּגָּלוּת, לְהָגֵן עֲלֵיהֶם תָּמִיד מִכָּל הַצְּדָדִים וּמִכָּל שְׁאָר הָעַמִּים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַשְׁמִידוּ אֶת יִשְׂרָאֵל.

דְּתַנְיָא, לָא יַכְלִין (דף ע”ה ע”ב) שַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָׁא לְהוּ, עַד דְּיִשְׂרָאֵל מַחֲלִישִׁין חֵילָא דִּשְׁכִינְתָּא מִקַּמֵּי רַבְרְבֵי מְמָנָן דִּשְׁאָר עַמִּין. כְּדֵין יַכְלִין לְהוֹן שַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְשַׁלְטִין עָלַיְיהוּ, וְגַזְרִין עָלַיְיהוּ כַּמָה גְּזֵירִין בִּישִׁין. וְכַד אִינּוּן תַּיְיבִין לָקֳבְלָה, הִיא מְתָבָּרַת חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּכָל אִינּוּן מְמָנָן רַבְרְבִין, וְתַבְרַת חֵילָא וְתּוּקְפָּא דְּשַׂנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל, וְאִתְפָּרְעָא לְהוּ מִכֹּלָּא.

שֶׁלָּמַדְנוּ, לֹא יְכוֹלִים שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְהַזִּיק לָהֶם עַד שֶׁיִּשְׂרָאֵל מַחֲלִישִׁים כֹּחַ הַשְּׁכִינָה מִלִּפְנֵי גְּדוֹלֵי הַמְמֻנִּים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים, וְאָז יְכוֹלִים לָהֶם שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְשׁוֹלְטִים עֲלֵיהֶם וְגוֹזְרִים עֲלֵיהֶם כַּמָּה גְזֵרוֹת רָעוֹת. וּכְשֶׁהֵם שָׁבִים אֵלֶיהָ, הִיא מְשַׁבֶּרֶת הַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁל שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל וְנִפְרַעַת לָהֶם מִן הַכֹּל.

וְעַל דָּא וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ דְּלָא יִסְתְּאָב בְּחוֹבוֹי, וַיַּעֲבָר עַל פִּתְגָּמֵי אוֹרַיְיתָא. דְּאִי עָבִיד הָכֵי, מְסָאֲבִין לֵיהּ, כְּמָה דִּכְתִּיב וְנִטְמֵתֶם בָּם, בְּלֹא א’. וְתָאנָא, מָאתָן וּתְמַנְיָא וְאַרְבְּעִין שַׁיְיפִין בְּגוּפָא, וְכֻלְּהוּ אִסְתַּאֲבָן, כַּד אִיהוּ אִסְתְּאַב. כְּלוֹמַר, כַּד בָּעֵי לְאִסְתַּאֲבָא.

וְעַל כֵּן וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא יִטְמָא בַחֲטָאָיו וְיַעֲבֹר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה. שֶׁאִם הוּא עוֹשֶׂה כָּךְ, מְטַמְּאִים אוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וְנִטְמֵתֶם בָּם, בְּלִי א’. וְלָמַדְנוּ, מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה אֵיבָרִים בַּגּוּף, וְכֻלָּם נִטְמָאִים כְּשֶׁהוּא נִטְמָא. כְּלוֹמַר, כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לְהִטָּמֵא.

וְעַל דָּא, וְהָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ. מַאי מַחֲנֶיךָ, אִלֵּין אִינּוּן שַׁיְיפֵי גּוּפָא. וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר, מַאי עֶרְוַת דָּבָר. עֶרְיָיתָא נוּכְרָאָה לְהַאי (ס”א דהוי) דָּבָר רָמָז, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. דְּאִי הָכִי, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ וַדַּאי. וְעַל דָּא עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דִּכְתִּיב עֶרְוַת אָבִיךָ הוּא, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.

וְעַל כֵּן וְהָיָה מַחֲנֶיךְ קָדוֹשׁ. מַה זֶּה מַחֲנֶיךְ? אֵלּוּ הֵם אֵיבְרֵי הַגּוּף. וְלֹא יִרְאֶה בְךְ עֶרְוַת דָּבָר, מַה זֶּה עֶרְוַת דָּבָר? עֶרְוָה נָכְרִיָּה שֶׁזֶּה (שהוא) דְּבַר רֶמֶז, לַדָּבָר הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שֶׁאִם כָּךְ, וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךְ וַדַּאי. וְעַל כֵּן עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךְ לֹא תְגַלֵּה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁכָּתוּב עֶרְוַת אָבִיךְ הִוא, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִתְעַכְּבִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת: עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וּמַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם מֵהַשְּׁכִינָה, וְעַל שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת עַצְמָם לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה

תָּאנָא, עַל ג’ מִלִּין מִתְעַכְּבִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. עַל דְּעַבְדִין קְלָנָא בִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּמְהַדְּרֵי אַנְפַּיְיהוּ מִן שְׁכִינְתָּא, וְעַל דִּמְסָאֲבֵי גַּרְמַיְיהוּ קָמֵי שְׁכִינְתָּא. וְכֻלְּהוּ אוֹקִימְנָא בְּמַתְנִיתָא דִּילָן.

לָמַדְנוּ, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִתְעַכְּבִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת: עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וּמַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם מֵהַשְּׁכִינָה, וְעַל שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת עַצְמָם לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְאֶת כֻּלָּם בֵּאַרְנוּ בְמִשְׁנָתֵנוּ.

מעשה: חֵטְא הָאָדָם רָשׁוּם עַל מִצְחוֹ

רַבִּי אַבָּא, הֲוָה אָזִיל לְקַפּוּטְקִיָּא, וַהֲוָה עִמֵּיהּ רִבִּי יוֹסֵי. עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, חָמוּ חַד בַּר נָשׁ, דְּהֲוָה אָתֵי, וּרְשִׁימָא חַד בְּאַנְפּוֹי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, נִסְטֵי מֵהַאי אוֹרְחָא, דְּהָא אַנְפּוֹי דְּדֵין אַסְהִידוּ עָלֵיהּ, דְּעָבַר בְּעֶרְיָיתָא דְּאוֹרַיְיתָא, בְּגִינֵי כַּךְ אִתְרְשִׁים בְּאַנְפּוֹי. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי, אִי הַאי רְשִׁימָא הֲוָה לֵיהּ כַּד הֲוָה יַנוּקָא, מַאי עֶרְיָיתָא אִשְׁתְּכַח בֵּיהּ. אָמַר לֵיהּ, אֲנָא חֲמֵינָא בְּאַנְפּוֹי, דְּאַסְהִידוּ בְּעֶרְיָיתָא דְּאוֹרַיְיתָא.

רַבִּי אַבָּא הָיָה הוֹלֵךְ לְקַפּוּטְקִיָּא, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי יוֹסֵי. עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, רָאוּ אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה בָּא עִם רֹשֶׁם אֶחָד בְּפָנָיו. אָמַר רַבִּי אַבָּא, נִסְטֶה מֵהַדֶּרֶךְ הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי פָּנָיו שֶׁל זֶה מְעִידִים עָלָיו שֶׁעָבַר עַל עֶרְוָה שֶׁל הַתּוֹרָה, כִּי כָּךְ רָשׁוּם בְּפָנָיו. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי, אִם הָרֹשֶׁם הַזֶּה הָיָה לוֹ כְּשֶׁהָיָה תִּינוֹק, אֵיזוֹ עֶרְוָה תִּמְצָא בּוֹ? אָמַר לוֹ, אֲנִי רוֹאֶה בְפָנָיו שֶׁמְּעִידִים עַל עֶרְוָה שֶׁל הַתּוֹרָה.

קָרָא לֵיהּ רִבִּי אַבָּא, אָמַר לֵיהּ אֵימָא מִלָּה, הַאי רְשִׁימָא דְּאַנְפָּךְ, מַה הוּא. אָמַר לוֹן, בְּמָטוֹתָא מִנַּיְיכוּ, לָא תַּעֲנְשׁוּ יַתִּיר לְהַהוּא בַּר נָשׁ, דְּהָא חוֹבוֹי קָא גָּרְמוּ לֵיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא מַהוּ. אָמַר לֵיהּ, יוֹמָא חַד הֲוִינָא אָזִיל בְּאָרְחָא אֲנִי וַאֲחֹתִי, שָׁרֵינָא בְּחַד אוֹשְׁפִּיזָא, וְרָוִינָא חַמְרָא, וְכָל הַהוּא לֵילְיָא אֲחִידְנָא בַּאֲחֹתִי. בְּצַפְרָא קַמְנָא, וְאוּשְׁפִּיזָאִי קָטַט בְּחַד גַּבְרָא, עָיֵילְנָא בֵּינַיְיהוּ, וְקַטְרוּ לִי דָּא מֵהַאי גִּיסָא, וְדָא מֵהַאי גִּיסָא, וּרְשִׁימָא דָּא הֲוָה עָיֵיל לְבֵי מוֹחָא, וְאִשְׁתְּזַבְנָא עַל יְדָא דְּחַד אַסְיָיא דְּאִית בְּגַוָון.

קָרָא לוֹ רַבִּי אַבָּא, אָמַר לוֹ, אֱמֹר דְּבָרְךְ, הָרֹשֶׁם הַזֶּה שֶׁבְּפָנֶיךְ מַה זֶּה? אָמַר לָהֶם, בְּבַקָּשָׁה מִכֶּם, אַל תַּעֲנִישׁוּ יוֹתֵר אֶת אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁהֲרֵי חֲטָאָיו גָּרְמוּ לוֹ. אָמַר רַבִּי אַבָּא, מַהוּ? אָמַר לוֹ, יוֹם אֶחָד הָיִיתִי הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ אֲנִי וַאֲחוֹתִי, וְשָׁהִינוּ בְמָלוֹן אֶחָד וְשָׁתִיתִי יַיִן, וְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה אָחַזְתִּי בַאֲחוֹתִי. בַּבֹּקֶר קַמְנוּ, וּבַעַל בֵּית הַמָּלוֹן הִתְקוֹטֵט עִם אִישׁ אֶחָד, וְנִכְנַסְתִּי בֵינֵיהֶם, וְקָשְׁרוּ אוֹתִי זֶה מִצַּד זֶה וְזֶה מִצַּד זֶה, וְהָרֹשֶׁם הַזֶּה הָיָה נִכְנָס לַמֹּחַ, וְנִצַּלְתִּי עַל יְדֵי רוֹפֵא אֶחָד שֶׁיֵּשׁ בְּתוֹכֵנוּ.

אָמַר לֵיהּ, מַאן הוּא אַסְיָיא. אָמַר לֵיהּ, רִבִּי שַׂמְלָאי הוּא. אָמַר לֵיהּ מַאי אַסוּותָא יָהַב לְךָ. אָמַר לֵיהּ אַסוּותָא דְּנַפְשָׁא. וּמֵהַהוּא יוֹמָא אַהֲדַרְנָא בִּתְשׁוּבָה. וּבְכָל יוֹמָא חֲזֵינָא אַנְפָּאִי בְּחַד חֵיזוּ, וּבָכֵינָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּהוּא רִבּוֹן עָלְמִין עַל הַהוּא חוֹבָה. וּמֵאִינּוּן דִּמְעִין אַסְחֵינָא אַנְפָּאִי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אִי לָאו דְּאִתְמְנַע מִנָךְ תְּשׁוּבָה, אַעְבַרְנָא מֵאַנְפָּךְ הַהוּא רְשִׁימָא. אֲבָל קָרֵינָא עָלָיךְ, (ישעיה ו) וְסָר עֲוֹנֶךָ וְחַטָּאתְך תְּכוּפָּר. אָמַר לֵיהּ, ג’ זִמְנִין אֵימָא. אָמַר לֵיהּ ג’ זִמְנִין, וְאִתְעֲבָר רְשִׁימָא.

אָמַר לוֹ, מִי הָרוֹפֵא? אָמַר לוֹ, זֶה רַבִּי שַׂמְלַאי. אָמַר לוֹ, אֵיזוֹ רְפוּאָה נָתַן לְךְ? אָמַר לוֹ, רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ. וּמֵאוֹתוֹ יוֹם חָזַרְתִּי בִתְשׁוּבָה. וּבְכָל יוֹם אֲנִי רוֹאֶה אֶת פָּנַי בְּמַרְאָה אַחַת, וַאֲנִי בּוֹכֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, עַל אוֹתוֹ הַחֵטְא, וּמֵאוֹתָן דְּמָעוֹת רָחַצְתִּי פָנַי. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אִם לֹא שֶׁנִּמְנְעָה מִמְּךְ תְּשׁוּבָה, הָיִיתִי מַעֲבִיר מִפָּנֶיךְ אֶת אוֹתוֹ הָרֹשֶׁם, אֲבָל אֲנִי קוֹרֵא עָלֶיךְ, (ישעיה ו) וְסָר עֲוֹנֶךְ וְחַטָּאתְךְ תְּכֻפָּר. אָמַר לוֹ, אֱמֹר שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. אָמַר לוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וְהָרֹשֶׁם עָבַר.

אָמַר רִבִּי אַבָּא, וַדַּאי מָארָךְ הָא בָּעָא לְאַעְבְּרָא מִנָךְ, דְּוַדַּאי בִּתְשׁוּבָה אִשְׁתְּכַחַת. אָמַר לֵיהּ, נָדַרְנָא מֵהַאי יוֹמָא לְאִתְעַסְּקָא בְּאוֹרַיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא. אָמַר לֵיהּ, מַה שְׁמָךְ. אָמַר לֵיהּ אֶלְעָזָר. אָמַר לֵיהּ אֵל עָזַר, וַדַּאי שְׁמָא גָּרִים, דֶּאֱלָהָךְ סִיְּיעָךְ, וַהֲוָה בְּסָעֲדָךְ, שַׁדְרֵיהּ רִבִי אַבָּא וּבַרְכֵיהּ.

אָמַר רַבִּי אַבָּא, וַדַּאי אֲדוֹנְךְ רָצָה לְהַעֲבִירוֹ מִמְּךְ, שֶׁוַּדַּאי נִמְצֵאתָ בִּתְשׁוּבָה. אָמַר לוֹ, נָדַרְתִּי מֵהַיּוֹם הַזֶּה לַעֲסֹק בַּתּוֹרָה יוֹמָם וָלַיְלָה. אָמַר לוֹ, מַה שִּׁמְךְ? אָמַר לוֹ, אֶלְעָזָר. אָמַר לוֹ, אֵל עָזַר, וַדַּאי שֶׁהַשֵּׁם גּוֹרֵם שֶׁאֱלֹקֶיךְ סִיַּע לְךְ וְהָיָה בְעֶזְרְךְ. שָׁלַח אוֹתוֹ רַבִּי אַבָּא וּבֵרַךְ אוֹתוֹ.

דברים (כב ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים

זוהר שמות (ח.)

הוּא אֶחָד מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הַגְּנוּזוֹת, וְלָנוּ יֵשׁ בּוֹ סוֹדוֹת תּוֹרָה גְּנוּזִים, שְׁבִילִים וּדְרָכִים יְדוּעוֹת לַחֲבֵרִים בְּאוֹתָם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם נְתִיבוֹת הַתּוֹרָה

פָּתַח וְאָמַר (דברים כ”ב) כִּי (דף ח’ ע”א) יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנְיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרוֹחִים אוֹ בֵּיצִים וְהָאֵם רוֹבֶצֶת וְגוֹ’, שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ’, הַאי קְרָא אוֹקִימְנָא לֵיהּ, וְאִיהוּ חַד מִפִּקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא גְּנִיזִין, וַאֲנָן אִית לָן בֵּיהּ רָזִיִ דְּאוֹרַיְיתָא גְּנִיזִין, שְׁבִילִין וְאָרְחִין יְדִיעָן לְחַבְרַיָּיא, בְּאִינוּן תְּלָתִין וּתְרֵין שְׁבִילִין דְּאוֹרַיְיתָא.

פָּתַח וְאָמַר, (דברים כב) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת וְגוֹ’, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְגוֹ’. פָּסוּק זֶה בֵּאַרְנוּ אוֹתוֹ, וְהוּא אֶחָד מִמִּצְווֹת הַתּוֹרָה הַגְּנוּזוֹת, וְלָנוּ יֵשׁ בּוֹ סוֹדוֹת תּוֹרָה גְּנוּזִים, שְׁבִילִים וּדְרָכִים יְדוּעוֹת לַחֲבֵרִים בְּאוֹתָם שְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם נְתִיבוֹת הַתּוֹרָה.

בִּזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כַּמָּה אוֹתוֹת וְנִסִּים אֲחֵרִים יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן לְרִבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵיהּ, אֶלְעָזָר, בְּזִמְנָא דְּיִתְּעַר מַלְכָּא מְשִׁיחָא, כַּמָּה אָתִין וְנִסִּין אָחֲרָנִין יִתְּעֲרוּן בְּעָלְמָא. תָּא חֲזֵי, בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן דִּלְתַתָּא, אִית אֲתָר חַד גָּנִיז וְטָמִיר דְּלָא אִתְיְדַע, וְאִיהוּ מְרֻקְּמָא בְּכַמָּה גַּוְונִין, וּבֵיהּ גְּנִיזִין אֶלֶף הֵיכָלִין דְּכִסּוּפִין. וְלֵית מַאן דְּעָיִיל בְּהוּ, בַּר מָשִׁיחַ, דְּאִיהוּ קָאִים תָּדִיר בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, אֶלְעָזָר, בִּזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, כַּמָּה אוֹתוֹת וְנִסִּים אֲחֵרִים יִתְעוֹרְרוּ בָּעוֹלָם. בֹּא רְאֵה, בְּגַן עֵדֶן שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ מָקוֹם אֶחָד גָּנוּז וְשָׁמוּר שֶׁלֹּא נוֹדָע, וְהוּא מְרֻקָּם בְּכַמָּה גְוָנִים, וּבוֹ גְנוּזִים אֶלֶף הֵיכָלוֹת שֶׁל כִּסּוּפִים, וְאֵין מִי שֶׁיִּכָּנֵס בָּהֶם פְּרָט לַמָּשִׁיחַ, שֶׁהוּא עוֹמֵד תָּמִיד בְּגַן עֵדֶן.

וְכָל גִּנְתָּא מְסַחֲרָא בִּרְתִיכִין סַגִּיאִין דְּצַדִיקַיָּא, וּמָשִׁיחַ קָאִים עָלַיְיהוּ, וְעַל כַּמָּה חֵילִין וּמַשִׁירְיָין דְּנִשְׁמָתִין דְּצַדִיקַיָּא תַּמָּן, וּבְרָאשֵׁי יַרְחֵי, וּבִזְמַנֵּי, וּבְשַׁבָּתֵי, מָשִׁיחַ עָאל בְּהַהוּא אֲתָר לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא בְּכָל אִינּוּן הֵיכָלִין.

וְכָל הַגָּן מֻקָּף בְּמֶרְכָּבוֹת רַבּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים, וּמָשִׁיחַ עוֹמֵד עֲלֵיהֶם וְעַל כַּמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת שֶׁל נִשְׁמוֹת צַדִּיקִים שָׁם, וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְחַגִּים וְשַׁבָּתוֹת נִכְנָס מָשִׁיחַ לְאוֹתוֹ מָקוֹם לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בְּכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת.

לְגוֹ לְגוֹ מִכָּל אִינּוּן הֵיכָלִין, אִית אֲתָר אַחֲרָא טָמִיר וְגָנִיז דְּלָא אִתְיְדַע כְּלָל, וְאִקְרֵי עֵדֶן. וְלֵית מַאן דְּיָכִיל לְמִנְדַּע בֵּיהּ. וּמָשִׁיחַ אַגְנִיז (ס”א יתגלי) לְבַר, סַחֲרָנֵיהּ דְּהַהוּא אֲתָר, עַד דְּאִתְגְלֵי לֵיהּ חַד אֲתָר. דְּאִקְרֵי קַן צִפּוֹר, וְאִיהוּ אֲתָר דְּכָרִיז עָלֵיהּ הַהוּא צִפּוֹר. דְּאִתְּעַר בְּגִנְתָא דְּעֵדֶן בְּכָל יוֹמָא.

לִפְנַי וְלִפְנִים מִכָּל אוֹתָם הֵיכָלוֹת יֵשׁ מָקוֹם אַחֵר טָמִיר וְגָנוּז שֶׁלֹּא נוֹדָע כְּלָל, וְנִקְרָא עֵדֶן, וְאֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לָדַעַת אוֹתוֹ, וּמָשִׁיחַ גָּנוּז בַּחוּץ סְבִיב אוֹתוֹ מָקוֹם, עַד שֶׁנִּתְגַּלָּה לוֹ מָקוֹם אֶחָד שֶׁנִּקְרָא קַן צִפּוֹר, וְהוּא מָקוֹם שֶׁמַּכְרִיזָה עָלָיו אוֹתָהּ צִפּוֹר שֶׁמִּתְעוֹרֶרֶת בְּגַן עֵדֶן בְּכָל יוֹם.

וּבְהַהוּא אֲתָר, מְרֻקְּמָן דְּיּוּקְנִין דְּכָל שְׁאַר עַמִּין, דְּאִתְכְּנָשׁוּ עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל לְאַבְאָשָא לוֹן. עָאל בְּהַהוּא אֲתָר, זָקִיף עֵינוֹי, וְחָזֵי אֲבָהָן, דְעָאלִין בְּחָרְבַּן בֵּית אֱלָהָא, עַד דְּחָמֵי לְרָחֵל (שמות י”ב ע”א) דְּדִמְעָהָא בְּאַנְפָּהָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְנַחֵם לָהּ, וְלָא צְבִיאַת לְקַבְּלָא תַּנְחוּמִין, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר, (ירמיה ל”א) מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ. כְּדֵין. מָשִׁיחַ אָרִים קַלֵיהּ וּבָכֵי, וְאִזְדַּעְזַע כָּל גִּנְתָּא דְּעֵדֶן, וְכָל אִינּוּן צַדִּיקַיָּא דְּתַמָּן גָּעוּ וּבָכוּ עִמֵּיהּ.

וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם רְקוּמִים דְּיוֹקְנָאוֹת שֶׁל כָּל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהִתְכַּנְּסוּ עַל יִשְׂרָאֵל לְהָרַע לָהֶם. נִכְנָס לְאוֹתוֹ מָקוֹם, מֵרִים עֵינָיו וְרוֹאֶה אֶת הָאָבוֹת שֶׁנִּכְנָסִים לְחֻרְבַּן בֵּית הָאֱלֹהִים, עַד שֶׁרוֹאֶה אֶת רָחֵל שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ בְּפָנֶיהָ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְנַחֵם אוֹתָהּ, וְלֹא מַסְכִּימָה לְקַבֵּל תַּנְחוּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לא) מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ. אָז מָשִׁיחַ מֵרִים קוֹלוֹ וּבוֹכֶה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ כָּל גַּן הָעֵדֶן, וְכָל אוֹתָם צַדִּיקִים שֶׁשָּׁם גּוֹעִים וּבוֹכִים עִמּוֹ.

גָּעֵי וּבָכֵי זִמְנָא תִּנְיָינָא, וְאִזְדַּעְזַע הַהוּא רְקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי גִּנְתָּא, אֶלֶף וְחָמֵשׁ מֵאָה רִבּוֹא מַשְׁרְיָין עִלָּאִין, עַד דְּמָטֵי לְגוֹ כֻּרְסְיָיא עִלָּאָה. כְּדֵין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רָמִיז לְהַהוּא צִפָּרָא, וְעָאל לְהַהוּא קֵן דִּילָהּ, וְיָתְבָא לְגַבֵּי מָשִׁיחַ, וְקָרֵי מַה דְּקָרֵי, וְאִתְּעַר מַה דְּאִתְּעַר.

גּוֹעָה וּבוֹכֶה פַּעַם שְׁנִיָּה, וּמִזְדַּעֲזֵעַ אוֹתוֹ רָקִיעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַגָּן, אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת רִבּוֹא מַחֲנוֹת עֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְתוֹךְ הַכִּסֵּא הָעֶלְיוֹן, וְאָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹמֵז לְאוֹתָהּ צִפּוֹר, וְנִכְנֶסֶת לְאוֹתוֹ קֵן שֶׁלָּהּ וְיוֹשֶׁבֶת אֵצֶל הַמָּשִׁיחַ, וְקוֹרֵא מַה שֶּׁקּוֹרֵא, וּמִתְעוֹרֵר מַה שֶּׁמִּתְעוֹרֵר.

עַד דְּמִגּוֹ כֻּרְסְיָיא קַדִּישָׁא, אִתְקְרֵי תְּלַת זִמְנִין הַהוּא קַן צִפּוֹר, וּמָשִׁיחַ, וְכֹלָּא סַלְּקִין לְעֵילָּא, וְאוּמֵי לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְאַעְבְּרָא מָלְכוּ חַיָּיבָא מִן עָלְמָא, עַל יְדָא דְּמָשִׁיחַ, וּלְנָקְמָא נַקְמִין דְּיִשְׂרָאֵל. וְכָל אִינּוּן טַבְוָון, דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֶעְבַּד לְעַמֵּיהּ. וְתָב הַהוּא קַן צִפּוֹר וּמָשִׁיחַ לְדוּכְתֵּיהּ. וְתָב מָשִׁיחַ וְאִתְגְּנִיז גּוֹ הַהוּא אֲתָר כְּמִלְּקַדְּמִין.

עַד שֶׁמִּתּוֹךְ הַכִּסֵּא הַקָּדוֹשׁ נִקְרָא שָׁלֹשׁ פְּעָמִים אוֹתוֹ קַן צִפּוֹר, וְהַמָּשִׁיחַ, וְכֻלָּם עוֹלִים לְמַעְלָה, וּמַשְׁבִּיעַ אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר מַלְכוּת הָרִשְׁעָה מִן הָעוֹלָם עַל יְדֵי הַמָּשִׁיחַ וְלִנְקֹם אֶת נִקְמוֹת יִשְׂרָאֵל, וְכָל אוֹתָן טוֹבוֹת שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ. וְשָׁב אוֹתוֹ קַן צִפּוֹר וְהַמָּשִׁיחַ לִמְקוֹמוֹ, וְשָׁב הַמָּשִׁיחַ וְנִגְנָז לְתוֹךְ אוֹתוֹ מָקוֹם כְּמוֹ מִקֹּדֶם.

מִלְחֶמֶת הַכּוֹכָבִים לִפְנֵי בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ

וּבְזִמְנָא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַתְקְנָא עָלְמִין, וְאִתְנְהִירוּ אַתְוָון דִּשְׁמֵיהּ בִּשְׁלִימוּ, יוֹ”ד בְּהֵ”א, (לאתקנא) וָא”ו בְּהֵ”א, לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא בִּשְׁלִימוּ חַד. כְּדֵין יִתְּעַר חַד כֹּכָבָא דְּחִילָּא, בְּאֶמְצַע רְקִיעָא, כְּגָוֶן אַרְגְּוָונָא, לָהִיט וְנָצִיץ בִּימָמָא לְעֵינֵיהוֹן דְּכָל עָלְמָא.

וּבִזְמַן שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָמוֹת וּמְאִירוֹת אוֹתִיּוֹת שְׁמוֹ בִּשְׁלֵמוּת, יוֹ”ד בְּהֵ”א [לתקן] וָא”ו בְּהֵ”א, לִהְיוֹת הַכֹּל בִּשְׁלֵמוּת אַחַת, אָז יִתְעוֹרֵר כּוֹכָב אֶחָד מַפְחִיד בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ כְּגוֹן אַרְגָּמָן, לוֹהֵט וְנוֹצֵץ בַּיּוֹם לְעֵינֵי כָּל הָעוֹלָם.

וִיקוּם חַד שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָּׁא מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, גּוֹ רְקִיעָא, וִיקוּם דָּא לָקֳבֵל דָּא אַרְבְּעִין (קע”ב ב’) יוֹמִין וְיִתְבָּהֲלוּן כָּל בְּנֵי עָלְמָא. לְסוֹף אַרְבְּעִין יוֹמִין, יַגִּחוּן קְרָבָא, כֹּכָבָא וְשַׁלְהוֹבָא, לְעֵינֵיהוֹן דְּכֹלָּא, וְיִתְפָּשַּׁט הַהוּא שַׁלְהוֹבָא בִּיקִידוּ דְּאֶשָּׁא, מִסִּטְרָא דְּצָפוֹן, גּוֹ רְקִיעָא, וְיַחֲשׁוֹב לְמִבְלַע הַהוּא כֹּכָבָא, וְכַמָּה שַׁלִּיטִין וּמַלְכִין וְאוּמַיָּא וְעֲמַמְיָא, יִתְבָּהֲלוּן מֵהַאי.

וְתָקוּם שַׁלְהֶבֶת אֵשׁ אַחַת מִצַּד צָפוֹן, תּוֹךְ הָרָקִיעַ, וְתָקוּם זֶה כְּנֶגֶד זֶה אַרְבָּעִים יוֹם, וְיִבָּהֲלוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם. לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם יַעַרְכוּ קְרָב הַכּוֹכָב וְהַשַּׁלְהֶבֶת לְעֵינֵי הַכֹּל, וְתִתְפַּשֵּׁט אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת בִּשְׂרֵפַת אֵשׁ מִצַּד הַצָּפוֹן, תּוֹךְ הָרָקִיעַ, וְיַחְשּב לִבְלֹעַ אוֹתוֹ כּוֹכָב, וְכַמָּה שַׁלִּיטִים וּמְלָכִים וְאֻמּוֹת וְעַמִּים יִתְבַּהֲלוּ מִזֶּה.

כְּדֵין יִסְתַּלַּק הַהוּא כֹּכָבָא לִסְטַר דָּרוֹם, וְיִשְּׁלוֹט עַל הַהוּא שַׁלְהוֹבָא, וְהַהוּא שַׁלְהוֹבָא יִתְבְּלַע זְעֵיר זְעֵיר בִּרְקִיעָא, מִקָּמֵי הַהוּא כֹּכָבָא, עַד דְּלָא יִתְחָזֵי כְּלָל. כְּדֵין, הַהוּא כֹּכָבָא יַעְבֵיד אוֹרְחִין בִּרְקִיעַ, בִּתְרֵיסַר תְּחוּמִין, וְקַיְימִין אִינּוּן נְהוֹרִין בִּרְקִיעָא תְּרֵיסַר יוֹמִין.

אָז יִסְתַּלֵּק אוֹתוֹ כּוֹכָב לְצַד דָּרוֹם וְיִשְׁלֹט עַל אוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת, וְאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת תִּבָּלַע מְעַט מְעַט בָּרָקִיעַ מִלִּפְנֵי אוֹתוֹ כּוֹכָב, עַד שֶׁלֹּא תֵרָאֶה כְּלָל. אָז אוֹתוֹ כּוֹכָב יַעֲשֶׂה דְרָכִים בָּרָקִיעַ בִּשְׁנֵים עָשָׂר תְּחוּמִים, וְעוֹמְדִים אוֹתָם אוֹרוֹת בָּרָקִיעַ שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים.

לְבָתַר תְּרֵיסַר יוֹמִין יִזְדַּעְזְעוּן כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וְיִתְחַשַּׁךְ שִׁמְשָׁא בְּפַלְגוּת יוֹמָא, כְּמָה דְּאִתְחַשַּׁךְ יוֹמָא דְּאִתְחָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, עַד דְּלָא יִתְחֲזוּן שְׁמַיָּא וְאַרְעָא. וְיִתְּעַר חַד קָלָּא בְּרַעַם וְזִיקִין, וְאִתְחַלְחַלָא אַרְעָא מֵהַהוּא קָלָּא, וְכַמָּה חֵילִין וּמַשִׁירְיָין יְמוּתוּן מִנֵּיהּ.

אַחַר שְׁנֵים עָשָׂר יָמִים נוֹסָפִים יִזְדַּעְזְעוּ כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְיֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצוֹת הַיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁנֶּחְשַׁךְ בַּיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַד שֶׁלֹּא יֵרָאוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ. וְיִתְעוֹרֵר קוֹל אֶחָד בִּרְעָמִים וּבְרָקִים, וְתִתְחַלְחֵל הָאָרֶץ מֵאוֹתוֹ קוֹל, וְכַמָּה חֲיָלוֹת וּמַחֲנוֹת יָמוּתוּ מִמֶּנּוּ.

דברים (כב י) לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו

זוהר פרשת בשלח (ס”ד)

מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר (ישעיה לב), אִינּוּן תְּרֵין כִּתְרֵי שְׂמָאלָא, דַּאֲחִידָן בְּהוּ עַמִּין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, דְּאִקְרוּן שׁוֹר וַחֲמוֹר. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (בראשית לכ) וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. בְּגִין דְּלָבָן חַכִּים הֲוָה בַּחֲרָשִׁין וּבְאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין, וּבְאִינּוּן בָּעָא לְאוֹבָדָא לְיַעֲקֹב, כְּמָה דִּכְתִּיב, (דברים כו) אַרָמִי אוֹבֵד אָבִי, וְהָא אִתְּמַר. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל זַכָּאִין, מְשַׁלְּחֵי לְהוּ, וְלָא יַכְלֵי לְשַׁלְּטָאָה עָלַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר דְּלָא שַׁלְטֵי בְּהוּ.

מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר (ישעיה לב) – אוֹתָם שְׁנֵי כִּתְרֵי הַשְּׂמֹאל שֶׁהָעַמִּים עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת אֲחוּזִים בָּהֶם, שֶׁנִּקְרָאִים שׁוֹר וַחֲמוֹר, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. מִשּׁוּם שֶׁלָּבָן הָיָה חָכָם בִּכְשָׁפִים וּבְאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים, וּבָהֶם רָצָה לְהַאֲבִיד אֶת יַעֲקֹב, כַּכָּתוּב אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי, וַהֲרֵי נֶאֱמַר. וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל צַדִּיקִים, מְשַׁלְּחִים אוֹתָם, וְלֹא יְכוֹלִים לִשְׁלֹט עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר, שֶׁלֹּא שׁוֹלְטִים בָּהֶם.

אָמַר רִבִּי אַבָּא, כַּד מִזְדַּוְּוגֵי כַּחֲדָא, לָא יַכְלֵי בְּנֵי עָלְמָא לְמֵיקָם בְּהוּ, וְעַל דָּא (דף ס”ה ע”א) כְּתִיב (דברים כב) לא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹר יַחְדָּיו. יַחְדָּיו דַּיְיקָא. וְתָנֵינָן, לָא יָהִיב אִינִישׁ דּוּכְתָּא לְזִינִין בִּישִׁין, דְּהָא בְּעוֹבָדָא דְּבַּר נָשׁ (לתתא), אִתְּעַר מַה דְּלָא אִצְטְרִיךְ. וְכַד מִזְדַּוְּוגֵי כַּחֲדָא, (לא יכלין למיקם בהו. מבין סטרא דלהון נפיק) מִתְּקִיפוּתָא דִּלְהוֹן דְּאִקְרֵי כֶּלֶב, וְדָא חֲצִיפָא מִכֻּלְּהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות יא) וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לא יֶחרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. (נ”א מתקיפותא דלהון אפיק ההוא דאקרי כלב, ודא חציפא מכלהו) אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אַתּוּן אֲמַרְתּוּן, הֲיֵשׁ יְיָ’ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן, הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לַכֶּלֶב. מִיָּד וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

אָמַר רַבִּי אַבָּא, כְּשֶׁהֵם מִזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, לֹא יְכוֹלִים בְּנֵי הָעוֹלָם לַעֲמֹד בָּהֶם, וְלָכֵן כָּתוּב לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. יַחְדָּו דַּוְקָא. וְשָׁנִינוּ, לֹא יִתֵּן אָדָם מָקוֹם לְמִינִים רָעִים, שֶׁהֲרֵי בְּמַעֲשֵׂה הָאָדָם [למטה] מִתְעוֹרֵר מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ, וּכְשֶׁמִּזְדַּוְּגִים כְּאֶחָד, [לא יכולים לעמד בהם. מבין הצד שלהם יוצאת] מֵהַתַּקִּיפוּת שֶׁלָּהֶם קְלִפָּה שֶׁנִּקְרֵאת כֶּלֶב, וְזוֹ הַחֲצוּפָה מִכֻּלָּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות יא) וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשׁוֹנוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם אֲמַרְתֶּם הֲיֵשׁ ה’ בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן – הֲרֵי אֲנִי מוֹסֵר אֶתְכֶם לַכֶּלֶב. מִיָּד – וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

ר’ יְהוּדָה אָמַר, (במדבר כד) רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד. וְכִי רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וַהֲלֹא כַּמָּה לִישָׁנִין וְעַמִּין וְאוּמִין הֲווֹ בְּעָלְמָא, עַד לָא אָתָא עֲמָלֵק.

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר, (במדבר כב) רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. וְכִי רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק, וַהֲלֹא כַּמָּה לְשׁוֹנוֹת וְעַמִּים וְאֻמּוֹת הָיוּ בָּעוֹלָם עַד שֶׁלֹּא בָא עֲמָלֵק?!

אֶלָּא, כַּד נַפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, דְּחִילוּ וְאֵימָתָא נָפְלָה עַל כָּל עַמִּין דְּעָלְמָא מִיִּשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות טו) שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יוֹשְבֵי פְּלָשֶׁת. וְלָא הֲווֹ עַמָּא דְּלָא הֲוָה דָּחִיל מִגְּבוּרָאן עִלָּאִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וַעֲמָלֵק לָא הֲוָה דָּחִיל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וְלֹא יָרֵא אֱלהִים. לָא דָּחִיל לְמִקְרַב לְגַבָּךְ. וְעַל דָּא רֵאשִׁית גּוֹיִם. (עמלק הוי קדמאה) דְּאָתוּ לְאַגָּחָא קְרָבָא בְּיִשְׂרָאֵל עֲמָלֵק הֲוָה. וּבְגִינֵי כַּךְ וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד, דִּכְתִּיב כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וּכְתִיב, (דברים כה) תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד. עֲדֵי אָבְדוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ. אֶלָּא עַד דְּיֵיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְיֹאבַד לֵיהּ, (כלומר עד דקודשא בריך הוא יהא אובד ליה) דִּכְתִּיב כִּי מָחֹה אֶמְחֶה וְגוֹ’. אָמַר ר’ אֶלְעָזָר, תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּהַצּוּר תָמִים פָּעֳלוֹ, וְעָבִיד עִמְּהוֹן חֶסֶד לְאַפָּקָא לוֹן מַיָּא, לָא שָׁבַק דִּידֵיהּ, דְּהָא כְּתִיב וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

אֶלָּא, כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, פַּחַד וְאֵימָה נָפְלוּ עַל כָּל הָעַמִּים שֶׁל הָעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. וְלֹא הָיָה עַם שֶׁלֹּא הָיָה פּוֹחֵד מֵהַגְּבוּרוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וַעֲמָלֵק לֹא הָיָה פּוֹחֵד. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. לֹא פָחַד לִקְרַב אֵלֶיךְ. וְלָכֵן רֵאשִׁית גּוֹיִם. [עמלק היו הראשונים] שֶׁבָּאוּ לַעֲרֹךְ קְרָב בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה עֲמָלֵק, וְלָכֵן וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד, שֶׁכָּתוּב כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. וְכָתוּב תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד. עֲדֵי אָבְדוֹ הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! אֶלָּא עַד שֶׁיָּבא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וִיאַבֵּד אוֹתוֹ, [כלומר, עד שהקדוש ברוך הוא יאבד אותו] שֶׁכָּתוּבּ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה וְגוֹ’. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, בֹּא רְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁהַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ וְעָשָׂה עִמָּהֶם חֶסֶד לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם, לֹא עָזַב אֶת שֶׁלּוֹ, שֶׁהֲרֵי כָּתוּב וַיָּבֹא עֲמָלֵק.

דברים (כא יא) וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה

זוהר פרשת יתרו (פ”ז.)

בְּוַדַּאי מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה זוֹ, יוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ זֻהֲמָה, וְכָל שֶׁכֵּן אוֹתָהּ שֶׁנִּשְּׂאָה בַּתְּחִלָּה, שֶׁדִּין בְּדִין נִדְבָּק וְנִטְמֵאת בָּהּ

תַּנְיָא, אָמַר ר’ יִצְחָק, לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ וְגוֹ’, דְּבָעֵי בַּר נָשׁ דְּלָא לְשַׁקְרָא בִּשְׁמָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ס”א דבר אחר לא תעשה לך פסל וגו’ דבעי בר נש דלא לשקרא בשמיה דקודשא בריך הוא, ומאי איהו, דא ברית את קיימא קדישא דמאן דמשקר בהאי ברית משקר בשמא דקודשא בריך הוא) דְּקִשְׁרָא קַדְמָאָה, דְּאִתְקְשָׁרוּ יִשְׂרָאֵל בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כַּד אִתְגְּזָרוּ. וְדָא הוּא קִיּוּמָא קַדְמָאָה דְּכֹלָּא, לְמֵיעָאל בִּבְרִית דְּאַבְרָהָם, דְּהוּא קִשְׁרָא דִּשְׁכִינְתָּא. וּבָעֵי בַּר נָשׁ, דְּלָא לְשַׁקְּרָא בְּהַאי בְּרִית, דְּמַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי בְּרִית, מְשַׁקֵּר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מַאי שִׁקְרָא. הוּא, דְּלָא יֵיעוּל הַאי בְּרִית בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא. כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר (מלאכי ב) וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר.

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לֹא תַעֲשֶׂה לְךְ וְגוֹ’ – שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (דבר אחר לא תעשה לך פסל וגו’ שצריך האדם שלא לשקר בשמו של הקדוש ברוך הוא, ומהו, ‘זו ברית אות הקיום הקדושה. שמי שמשקר בברית הזו, משקר בשמו של הקדוש ברוך הוא) שֶׁל הַקֶּשֶׁר הָרִאשׁוֹן שֶׁנִּקְשְׁרוּ יִשְׂרָאֵל בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּשֶׁנִּמּוֹלוּ, וְזֶהוּ הַקִּיּוּם הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַכֹּל – לְהִכָּנֵס בִּבְרִית אַבְרָהָם, שֶׁהוּא קֶשֶׁר הַשְּׁכִינָה. וְצָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא לְשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, שֶׁמִּי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, מְשַׁקֵּר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. מָה הַשֶּׁקֶר? הוּא שֶׁלֹּא יַכְנִיס בְּרִית זוֹ לְרָשׁוּת אַחֶרֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּבָעַל בַּת אֵל נֵכָר.

ר’ יְהוּדָה אָמַר מֵהָכָא, (הושע ה) בַּיְיָ’ בָּגָדוּ כִּי בָּנִים זָרִים יָלָדוּ. מַאן דִּמְשַׁקֵּר בְּהַאי בְּרִית, מְשַׁקֵּר בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. מִשּׁוּם דְהַאי בְּרִית בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֲחִידָא, וּכְתִיב לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְגוֹ’. (שמות כ) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם. ר’ אֶלְעָזָר הֲוָה אָזִיל בְּאָרְחָא, וַהֲוָה ר’ חִיָּיא עִמֵּיהּ. אָמַר ר’ חִיָּיא, כְּתִיב (דברים כא) וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְגוֹ’, מַאי טַעֲמָא. וְהָא כְּתִיב לֹא תִתְחַתֵּן בָּם. אָמַר לֵיהּ, בְּעוֹד דְּבִרְשׁוּתַיְיהוּ קַיְימֵי.

רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מִכָּאן, (הושע ה) בַּה’ בָּגָדוּ כִּי בָנִים זָרִים יָלָדוּ – מִי שֶׁמְּשַׁקֵּר בַּבְּרִית הַזּוֹ, מְשַׁקֵּר בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִשּׁוּם שֶׁבְּרִית זוֹ אֲחוּזָה בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְכָתוּב לֹא תַעֲשֶׂה לְךְ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְגוֹ’. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם. רַבִּי אֶלְעָזָר הָיָה הוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיָה עִמּוֹ רַבִּי חִיָּיא. אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר. מָה הַטַּעַם, וַהֲרֵי כָּתוּב לֹא תִתְחַתֵּן בָּם? אָמַר לוֹ, בְּעוֹדּ שֶׁהֵן קַיָּמוֹת בִּרְשׁוּתָם.

וְתָא חֲזִי, לֵית לָךְ אִנְתּוּ בְּעַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כְּשֵׁרָה כַּדְקָא חֲזִי. דְּתָנֵינָן, אֲמַאי אַסְמִיךְ פַּרְשְׁתָּא דָּא, לְבֶן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. אֶלָּא בְּוַדַּאי, מַאן דְּנָסִיב הַאי אִתְּתָא, בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה יָרִית מִינָהּ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם דְּקָשֶׁה לְמֶעְבַּר זוּהֲמָא מִינָהּ, וְכָל שֶׁכֵּן הַהִיא דְּאִתְנְסִיבַת בְּקַדְמִיתָא, דְּדִינָא בְּדִינָא אִתְדְּבַק, וְאִסְתְּאָבָת בָּהּ, וְקַשְׁיָא זוּהֲמָא לְמֶעְבַּר מִינָהּ, וְהַיְינוּ דְּאָמַר מֹשֶׁה בִּנְשֵׁי מִדְיָן, (במדבר לא) וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ.

וּבֹא רְאֵה, אֵין לְךְ אִשָּׁה בָּעַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת כְּשֵׁרָה כָּרָאוּי, שֶׁשָּׁנִינוּ, לָמָּה סָמַךְ פָּרָשַׁה זוֹ לְבֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה? אֶלָּא בְּוַדַּאי מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה זוֹ, יוֹרֵשׁ מִמֶּנָּה בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁקָּשֶׁה לְהַעֲבִיר מִמֶּנּוּ זֻהֲמָה, וְכָל שֶׁכֵּן אוֹתָהּ שֶׁנִּשְּׂאָה בַּתְּחִלָּה, שֶׁדִּין בְּדִין נִדְבָּק וְנִטְמֵאת בָּהּ, וְקָשֶׁה לְהַעֲבִיר מִמֶּנָּה הַזֻּהֲמָה, וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר מֹשֶׁה בִּנְשׁוֹת מִדְיָן, (במדבר לא) וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ.

זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּהַהוּא בַּר נָשׁ דְּיָרִית אַחֲסַנְתָּא דָּא, וְנָטִיר לָהּ. דִּבְהַהוּא אַחֲסָנָא קַדִּישָׁא אִתְדָּבַּק בַּר נָשׁ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן אִי זָכֵי בְּפִקּוּדֵי אוֹרַיְיתָא, דְּהָא פָּשִׁיט מַלְכָּא יְמִינֵיהּ לָקֳבְלֵיהּ, וְאִתְדְּבַק בְּגוּפָא קַדִּישָׁא. וְעַל דָּא כְּתִיב בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיְיָ’ אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב (דברים יד) בָּנִים אַתֶּם לַיְיָ’. בָּנִים אַתֶּם מַמָּשׁ. דִּכְתִּיב, (שמותד) בְּנִי בְכוֹרִי יִשְׂרָאֵל. וּכְתִיב (ישעיה מט) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. (שמות כ) לא תִשָּׂא אֶת שֵׁם וְגוֹ’. ר’ שִׁמְעוֹן פָּתַח, (מלכים ב ד) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ הַגִּידִי לִי מַה יֵשׁ לָךְ בַּבָּיִת. אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע, כְּלוּם אִית לָךְ עַל מַה דְּתִשְׁרֵי בִּרְכָתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּתָנֵינָן אָסוּר לֵיהּ לְבַר נָשׁ, לְבָרְכָא עַל פָּתוֹרָא רֵיקָנַיָּא. מַאי טַעְמָא. מִשּׁוּם דְּבִרְכָּתָא דִּלְעֵילָּא, לָא שַׁרְיָא בַּאֲתָר רֵיקָנַיָּא.

אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אָדָם שֶׁיּוֹרֵשׁ נַחֲלָה זוֹ וְשׁוֹמֵר אוֹתָהּ, שֶׁבְּאוֹתָהּ יְרֻשָּׁה קְדוֹשָׁה נִדְבָּק הָאָדָם בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל שֶׁכֵּן אִם זוֹכֶה לְמִצְווֹת הַתּוֹרָה, שֶׁהֲרֵי פּוֹשֵׁט הַמֶּלֶךְ יְמִינוֹ כְּנֶגְדּוֹ וְנִדְבָּק בַּגּוּף הַקָּדוֹשׁ. וְעַל זֶה כָּתוּב בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל, (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה’ אֱלֹהֵיכֶם, וְכָתוּב (שם יד) בָּנִים אַתֶּם לַה’. בָּנִים אַתֶּם מַמָּשׁ, שֶׁכָּתוּב (שמות ד) בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל, וְכָתוּב (ישעיה מט) יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךְ אֶתְפָּאָר. לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם וְגוֹ’. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (מלכים ב ד) וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ הַגִּידִי לִי מַה יֶּשׁ לָךְ בַּבָּיִת. אָמַר לָהּ אֱלִישָׁע, כְּלוּם יֵשׁ לָךְ עַל מַה שֶּׁתִּשְׁרֶה בִּרְכַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? שֶׁשָּׁנִינוּ, אָסוּר לְאָדָם לְבָרֵךְ עַל שֻׁלְחָן רֵיק, מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהַבְּרָכָה שֶׁלְּמַעְלָה לֹא שׁוֹרָה בְּמָקוֹם רֵיק.

וּבְגִינֵי כַּךְ, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְסַדְּרָא עַל פָּתוֹרֵיהּ, חַד נַהֲמָא, אוֹ יַתִּיר, לְבָרְכָא עֲלוֹי. וְאִי לָא יָכִיל, בָּעֵי לְשַׁיְּירָא מֵהַהוּא מְזוֹנָא דְּאָכַל, עַל מַה דִּיבָרֵךְ. וְלָא יִשְׁתְּכַּח דִּיבָרֵךְ בְּרֵיקַנְיָּא.

וּמִשּׁוּם כָּךְ צָרִיךְ אָדָם לְסַדֵּר עַל שֻׁלְחָנוֹ לֶחֶם אֶחָד אוֹ יוֹתֵר לְבָרֵךְ עָלָיו. וְאִם לֹא יָכוֹל, צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר מֵאוֹתוֹ מָזוֹן שֶׁאָכַל עַל מַה שֶּׁיְּבָרֵךְ, וְלֹא יִמָּצֵא שֶׁמְּבָרֵךְ בְּרֵיקָנוּת.

דברים כד (א) כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ: (ב) וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר: (ג) וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה: (ד) לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה כִּי תוֹעֵבָה הִוא לִפְנֵי יְהֹוָה וְלֹא תַחֲטִיא אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:

זוהר פרשת משפטים (ק”ג.)

אִם נִדְבְּקָה בְּנִשּׂוּאִין לְאַחֵר זֶה לֹא יוּכַל לָשׁוּב לְדַרְגָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה אֵלֶיהָ. לֹא יוּכַל וַדַּאי לְהָשִׁיב אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה לְעוֹלָמִים.

אוּף הָכִי דָּא, אַחֲרוֹן קָרֵינָן לֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, לא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּה. לא יוּכַל, לֹא יִקָּחֶנָּה מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי לא יוּכַל. אֶלָּא כֵּיוָן דְּהַאי אִתְּתָא אִתְדַּבְּקַת בְּאַחֵר, וְנַחְתַּת לְאִשְׁתַּעְבְּדָא בְּדַרְגָּא תַּתָּאָה, לָא בָּעֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ יְתוּב מִדַּרְגָּא דִּילֵיהּ, לְמֵיהָב אִיבָא, וּלְאִתְדַּבְּקָא בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּלָאו דִּילֵיהּ.

אַף זֶה כָּךְ, אַחֲרוֹן קוֹרְאִים לוֹ. וְלָכֵן כָּתוּב לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ. לֹא יוּכַל? לֹא יִקָּחֶנָּה הָיָה צָרִיךְ לִהְיוֹת! מַה זֶּה לֹא יוּכַל? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָאִשָּׁה הַזּוֹ נִדְבְּקָה בְּאַחֵר וְיָרְדָה לְהִשְׁתַּעְבֵּד בְּדַרְגָּה תַחְתּוֹנָה, לֹא רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיָּשׁוּב מִדַּרְגָּתוֹ לָתֵת פְּרִי וּלְהִדָּבֵק בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ.

וְתָּא חֲזֵי, אִי הַאי אִתְּתָא לָא אִתְנְסִיבַת, אֲפִילּוּ תִּזְנֶה בְּכָל גּוּבְרִין דְּעָלְמָא, אִי בָּעֵי בַּעְלָהּ יְתוּב לְגַבָּהּ, אֲבָל אִי אִתְדַּבְּקָא בְּנִשּׂוּאִין לְאַחֵר, (נ”א ואחר) דָּא (האי) לא יוּכַל לָשׁוּב לְדַרְגָּא קַדְמָאָה, דְּהֲוָה בְּקַדְמִיתָא לְגַבָּהּ. לא יוּכַל וַדַּאי לְאָתָבָא לְהַהוּא דַּרְגָּא לְעָלְמִין.

וּבֹא רְאֵה, אִם הָאִשָּׁה הַזּוֹ לֹא נִשֵּׂאת, אֲפִלּוּ תִּזְנֶה עִם כָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם – אִם רוֹצֶה בַעְלָהּ, יָשׁוּב אֵלֶיהָ. אֲבָל אִם נִדְבְּקָה בְּנִשּׂוּאִין לְאַחֵר, (ואחר) זֶה (זה) לֹא יוּכַל לָשׁוּב לְדַרְגָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָיָה בַּתְּחִלָּה אֵלֶיהָ. לֹא יוּכַל וַדַּאי לְהָשִׁיב אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה לְעוֹלָמִים.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה. תָּנִינָן, דְּהֻטַּמָּאָה בְּלִבֵּיהּ. אִי הָכִי, אֲפִילּוּ אִי תִּתְרַחֵק וְתִזְנֶה בְּלָא נִשּׂוּאִין. אֶלָּא, כֵּיוָן דְּאִתְדַּבְּקַת לְאַחֵר, הָא קַבִּילַת עָלָה חוּלָקָא דְּהַהוּא סִטְרָא, וְבַּעְלָהּ (דף ק”ג ע”ב) קַדְמָאָה דְּאִיהוּ מִסִּטְרָא אַחֲרָא טָבָא דְּטוֹב, לָא יְהֵא לֵיהּ בָּהּ חוּלָקָא לְעָלְמִין, וְלָא יַפִּישׁ כְּלָל לְהַהוּא אֲתָר. הָא אִם שִׁלְּחָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן, אוֹ כִּי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן, לְקַדְמָאָה אֲסוּרָא, אֲבָל לִשְׁאַר בְּנִי נָשָׁא, תִּשְׁתְּרֵי. דִּילְמָא תִּשְׁכַּח אַתְרָא כְּמִלְקַדְּמִין, וְאַחֲרוֹן יָקוּם דְּיִזְדַּוִּוג בַּהֲדָהּ.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה. שָׁנִינוּ, שֶׁהֻטַּמָּאָה בְּלִבּוֹ. אִם כָּךְ, אֲפִלּוּ אִם תִּתְרַחֵק וְתִזְנֶה בְּלִי נִשּׂוּאִין? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּדְבְּקָה לְאַחֵר, הֲרֵי קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַחֵלֶק שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּד, וּבַעְלָהּ הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא מִצַּד אַחֵר טוֹב שֶׁל טוֹב, לֹא יִהְיֶה לוֹ בָּהּ חֵלֶק לְעוֹלָמִים, וְלֹא יַרְבֶּה כְּלָל אֶת אוֹתוֹ מָקוֹם. הֲרֵי אִם שִׁלְּחָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן – לָרִאשׁוֹן אֲסוּרָה, אֲבָל לִשְׁאָר בְּנֵי אָדָם מֻתֶּרֶת. אוּלַי תִּמְצָא מָקוֹם כְּמוֹ מִקֹּדֶם, וְאַחֲרוֹן יָקוּם וְיִזְדַּוֵּג עִמָּהּ.

מַאן דְּאִית לֵיהּ בְּנִין מְאִתְּתֵיהּ קַדְמִיתָא, וְאָעִיל הַאי לְגוֹ בֵּיתֵיהּ, הַהוּא יוֹמָא אִתְדַּבָּק בְּחַרְבָּא קַשְׁיָא דְּמִתְהַפְּכָא, בְּגִין תְּרֵין סִטְרִין. חַד, דְּהָא תְּרֵין דָּחַת לוֹן לְבַר, וְהַשְׁתָּא אִיהוּ תְּלִיתָאָה. וְתוּ, מָאנָא דְאִשְׁתָּעֲבֶּד (נ”א דאשתתף) בֵּיהּ אַחֵר, הֵיךְ יֵיתֵי אִיהוּ לְמֵיהַב בֵּיהּ רוּחָא דִּילֵיהּ, וְיִשְׁתַּתַּף בַּהֲדָהּ, וְיִתְדַּבַּק בָּהּ. לָאו דְּאִיהִי אֲסוּרָא, אֲבָל וַדַּאי שִׁתּוּפָא בִּישָׁא אִיהוּ לְגַרְמֵיהּ. (כדאמרן)

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים מֵאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה וּמַכְנִיס אֶת זוֹ לְתוֹךְ בֵּיתוֹ, אוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא נִדְבָּק בְּחֶרֶב קָשָׁה שֶׁמִּתְהַפֶּכֶת בִּשְׁבִיל שְׁנֵי צְדָדִים. אֶחָד – שֶׁהֲרֵי שְׁנַיִם הִיא דָּחֲתָה הַחוּצָה, וְעַכְשָׁו הוּא הַשְּׁלִישִׁי. וְעוֹד – כְּלִי שֶׁהִשְׁתַּעְבֵּד (שהשתתף) בּוֹ אַחֵר, אֵיךְ הוּא יָבֹא לָתֵת בָּהּ רוּחוֹ שֶׁלּוֹ וְיִשְׁתַּתֵּף עִמָּהּ וְיִדְבַּק בָּהּ? לֹא שֶׁהִיא אֲסוּרָה, אֲבָל וַדַּאי שִׁתּוּף רַע הוּא לְעַצְמוֹ (כמו שבארנו).

רַבִּי לְוִיטַס אִישׁ כְּפַר אוֹנוֹ, הֲוָה חַיִיךְ וּמִתְלוֹצֵץ עַל אִתְּתָא דָּא, כַּד חָמֵי מַאן דְּאִזְדַּוָּג בַּהֲדָהּ, וַהֲוָה אָמַר, (משלי לא) וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן כְּתִיב, מַאן דְּאִתְדַּבְּקָת בֵּיהּ בְּאִישׁ אַחֲרוֹן, חִיּוּכָא אִיהִי לְבָתַר.

רַבִּי לְוִיטַס אִישׁ כְּפַר אוֹנוֹ הָיָה צוֹחֵק וּמִתְלוֹצֵץ עַל הָאִשָּׁה הַזּוֹ, כְּשֶׁרָאָה מִי מִזְדַּוֵּג עִמָּהּ, וְהָיָה אוֹמֵר, (משלי לא) וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן כָּתוּב. מִי שֶׁנִּדְבֶּקֶת בּוֹ בְּאִישׁ אַחֲרוֹן, אַחַר כָּךְ הִיא צְחוֹק.

דברים (כא כג) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:

זוהר פרשת תרומה (קמ”א.)

גּוּפוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה אַחַר הַהֲנָאוֹת שֶׁל אוֹתָהּ קְלִפָּה קָשָׁה, לֹא שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם רוּחַ טֻמְאָה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי לֹא הִשְׁתַּתְּפוּ אַחֲרָיו כְּלוּם בָּעוֹלָם הַזֶּה.

מַאן דְּנִשְׁמָתֵיהּ נַפְקַת בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, אִי אִתְקְבַּר בְּהַהוּא יוֹמָא, לָא שַׁלְטָא עָלֵיהּ רוּחָא מְסַאֲבָא כְּלַל. וְעַל דָּא כְּתִיב בִּצְלִיבָא, (דברים כא) כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיוֹם הַהוּא וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ. בְּגִין דִּבְלֵילְיָא אִתְיְהִיב רְשׁוּ לְרוּחַ מְסַאֲבָא לִמְשַׁטְּטָא. וְאַף עַל גַּב דְּאִתְיְהִיב לוֹן רְשׁוּ, לָא עָאלִין בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא, בַּר אִי אַשְׁכְּחָן תַּמָּן מָנָא לְאַעֲלָא בֵּיהּ. (ק”ל ע”א) אֵבָרִין וּפְדָרִין דְּמִתְאַכְּלָן בְּלֵילְיָא, לְאַתְּזְנָא זִינִין אַחֲרָנִין, לָאו דְּעַיְילִין בְּאַרְעָא, וְלָא לְאַמְשָׁכָא לוֹן בְּאַרְעָא, אֶלָּא, בְּגִין דְּלָא תִּשְׁלוֹט סִטְרָא אַחֲרָא גּוֹ אַרְעָא, וְלָא יִתְמַשְׁכָא לְאַעֲלָא תַּמָּן. וּבְגִין כַּךְ, תְּנָנָא מִנַּיְיהוּ הֲוָה סָלִיק (ק”ל ע”א) עֲקִימָא, וּמִתְגַּלְגְּלָא לְבַר, וְאָזִיל (תקיף) בִּבְהִילוּ, עַד דְּעָאל לְנוּקְבָּא דְּצָפוֹן, דְּתַמָּן מָדוֹרִין דְּכָל סִטְרִין אַחֲרָנִין, וְתַמָּן עָאל תְּנָנָא, וְכֻלְּהוּ אִתְּזָנוּ תַּמָּן.

מִי שֶׁנִּשְׁמָתוֹ יוֹצֵאת בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה – אִם נִקְבַּר בְּאוֹתוֹ יוֹם, לֹא שׁוֹלֵט עָלָיו רוּחַ טֻמְאָה כְּלָל, וְלָכֵן כָּתוּב בַּתָּלוּי, (דברים כא) כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא [וגו’] וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךְ. מִשּׁוּם שֶׁבַּלַּיְלָה נִתְּנָה רְשׁוּת לְרוּחַ טֻמְאָה לְשׁוֹטֵט. וְאַף עַל גַּב שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת, לֹא נִכְנָסִים לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, פְּרָט אִם מוֹצְאִים שָׁם כְּלִי לְהִכָּנֵס בּוֹ. אֵיבָרִים וּפְדָרִים שֶׁנִּשְׂרָפִים בַּלַּיְלָה לְהָזִין מִינִים אֲחֵרִים, לֹא שֶׁנִּכְנָסִים לָאָרֶץ, וְלֹא לְהַמְשִׁיכָם לָאָרֶץ, אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט הַצַּד הָאַחֵר בְּתוֹךְ הָאָרֶץ וְלֹא יִמָּשֵׁךְ לְהִכָּנֵס לְשָׁם. וְלָכֵן הֶעָשָׁן הָיָה עוֹלֶה מֵהֶם עָקֹם, וּמִתְגַּלְגֵּל הַחוּצָה וְהוֹלֵךְ (חזק) בְּחָפְזָה, עַד שֶׁנִּכְנָס לַנֶּקֶב שֶׁל הַצָּפוֹן שֶׁשָּׁם מְדוֹרֵי כָּל הַצְּדָדִים הָאֲחֵרִים, וְשָׁם נִכִנָס הֶעָשָׁן, וְכֻלָּם נִזּוֹנִים שָׁם.

תְּנָנָא דִּימָמָא, הֲוָה סָלִיק לְדוּכְתֵּיהּ בְּאֹרַח מֵישַׁר, וְאִתְּזָן מַה דְּאִתְּזָן. וּמֵהַהוּא פְּתִיחוּ, (ק”ט ע”ב) אִתְּזָנוּ כָּל סִטְרֵי קְלִיפָה תַּקִּיפָא, דְּאִיהִי לְבַר מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא, וּמֵהַהִיא תְּנָנָא גַּסָּה כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא.

הֶעָֹשָׁן שֶׁל הַיּוֹם הָיָה עוֹלֶה לִמְקוֹמוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר, וּמֵזִין מַה שֶּׁמֵּזִין, וּמֵאוֹתָהּ פְּתִיחָה נִזּוֹנִים כָּל צִדְדֵי הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה שֶׁהִיא מִחוּץ לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וּמֵאוֹתוֹ עָשָׁן גַּס, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

גּוּפֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא, דְּלָא אִתְמְשָׁכוּ בְּהַאי עָלְמָא בָּתַר הֲנָאִין דְּהַהִיא קְלִיפָה תַּקִּיפָא, לָא שַׁלְטָא עָלַיְיהוּ רוּחַ מְסָאֲבוּ כְּלָל, דְּהָא לָא אִשְׁתַּתְפוּ אֲבַתְרֵיהּ כְּלוּם בְּהַאי עָלְמָא. כְּמָה דְּגוּפָא דְּרַשִׁיעַיָּיא (נ”א גופיהון דצדיקייא דלא אתמשכו בתר הנאין וכסופין דהאי עלמא ההיא קליפה תקיפא לא שלטא עלייהו דהא לא אתמשכו אבתריה בהאי עלמא דהא כמה דגופיה דרשיעיא) אִתְמְשָׁךְ בְּהַאי עָלְמָא בָּתַר הַהִיא קְלִיפָה תַּקִּיפָא, וַהֲנָאִין וְעִנּוּגִין דִּילֵיהּ וְתִיקּוּנִין דִּילֵיהּ, הָכִי אִסְתְּאָב, בָּתַר דְּנַפְקָת נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ.

גּוּפוֹת הַצַּדִּיקִים שֶׁלֹּא נִמְשְׁכוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה אַחַר הַהֲנָאוֹת שֶׁל אוֹתָהּ קְלִפָּה קָשָׁה, לֹא שׁוֹלֶטֶת עֲלֵיהֶם רוּחַ טֻמְאָה כְּלָל, שֶׁהֲרֵי לֹא הִשְׁתַּתְּפוּ אַחֲרָיו כְּלוּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. כְּמוֹ שֶׁגּוּף הָרְשָׁעִים (גופות הצדיקים שלא נמשכו אחר הנאות וכסופים של העולם הזה, אותה קלפה קשה לא שולטת עליהם, שהרי לא נמשכו אחריה בעולם הזה, שהרי כמו שגוף הרשעים) נִמְשָׁךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה אַחַר אוֹתָהּ קְלִפָּה קָשָׁה וַהֲנָאוֹת וְהָעִנּוּגִים שֶׁלָּהּ וְהַתִּקּוּנִים שֶׁלָּהּ, כָּךְ נִטְמָא אַחַר שֶׁיּוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ מִמֶּנּוּ.

דברים (כה יז-יח) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים.

זוהר פרשת ויקהל (קצ”ה.)

מָה הַנָּחָשׁ הָרָע אוֹרֵב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, אַף כָּאן גַּם עֲמָלֵק נָחָשׁ רָע הָיָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאָרַב לָהֶם עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים

מָה חִוְיָא בִּישָׁא כַּמִין עַל פָּרָשַׁת אָרְחִין, אוּף הָכָא נָמֵי עֲמָלֵק, חִוְיָא בִּישָׁא הֲוָה לְגַבַּיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּכַמִין לוֹן (דף קצ”ה ע”א) עַל פָּרָשַׁת אָרְחִין, דִּכְתִּיב, (שמואל א’ טו) אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלוֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. כַּמִין הֲוָה לְעֵילָּא, לְסָאֳבָא מַקְדְּשָׁא. וְכָמִין הֲוָה לְתַתָּא, לְסָאֲבָא לְיִשְׂרָאֵל. מְנָלָן, דִּכְתִּיב (דברים כה) אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ. כְּתִיב הָכָא אֲשֶׁר קָּרְךָ, וּכְתִיב הָתָם (דברים כג) כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לָא טָהוֹר מִקְרֵה לָיְלָה.

מָה הַנָּחָשׁ הָרָע אוֹרֵב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, אַף כָּאן גַּם עֲמָלֵק נָחָשׁ רָע הָיָה לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁאָרַב לָהֶם עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, שֶׁכָּתוּב (שמואל א טו) אֲשֶׁר שָׂם לוֹ בַּדֶּרֶךְ בַּעֲלֹתוֹ מִמִּצְרָיִם. אוֹרֵב הָיָה לוֹ לְמַעְלָה לְטַמֵּא אֶת הַמִּקְדָּשׁ, וְאוֹרֵב הָיָה לְמַטָּה לְטַמֵּא אֶת יִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב (דברים כה) אֲשֶׁר קָרְךְ בַּדֶּרֶךְ. כָּתוּב כָּאן אֲשֶׁר קָרְךְ, וְכָתוּב שָׁם (שםכג) כִּי יִהְיֶה בְךְ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה.

ועַל דָּא בְּבִלְעָם כְּתִיב, (במדבר כג) וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. וַיִּקָּר לִישָׁנָא דִּמְסָאֲבָא נָקַט. וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב אֱלהִים. אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַזְמִין לֵיהּ הַהוּא אֲתָר דִּמְסָאֲבָא, לְאִסְתַּאֲבָא בֵּיהּ, בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּאִיהוּ אִתְדַּבָּק לְאִסְתַּאֲבָא בֵּיהּ. מָה עֲבַד בִּלְעָם. אִיהוּ חָשִׁיב בְּאִינּוּן קָרְבָּנִין לְסַלְּקָא לְעֵילָּא, מִיַּד זַמִין לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא אֲתָר. אֲמַר לֵיהּ הָא מִסְאֲבוּ לְגַבָּךְ, כְּמָה דְּאִתְחָזֵי לָךְ, וְעַל דָּא וַיִּקָּר אֱלהִים אֶל בִּלְעָם.

וְעַל זֶה כָּתוּב בְּבִלְעָם, (במדבר כג) וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם. וַיִּקָּר – לְשׁוֹן טֻמְאָה נָקַט. וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּתוּב אֱלֹהִים, אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִזְמִין לוֹ אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁל טֻמְאָה לְהִטָּמֵא בּוֹ בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁהוּא נִדְבַּק לְהִטָּמֵא בָּהּ. מֶה עָשָׂה בִּלְעָם? הוּא חָשַׁב בְּאוֹתָם קָרְבָּנוֹת לַעֲלוֹת לְמַעְלָה. מִיָּד הִזְמִין לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ מָקוֹם. אָמַר לוֹ, הִנֵּה טֻמְאָה אֵלֶיךְ כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְךְ. וְעַל זֶה וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם.

כְּגַוְונָא דָּא אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וְגוֹ’. אַזְמִין לְגַבָּךְ הַהוּא חִוְיָא בִּישָׁא לְעֵילָּא, לְסָאֲבָא לְךָ בְּכָל סִטְרִין. וְאִלְמָלֵא דְּאִתְתָּקַּף מֹשֶׁה לְעֵילָּא, וִיהוֹשֻׁעַ לְתַתָּא, לָא יָכִילוּ יִשְׂרָאֵל לֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ, נָטִיר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא הַהוּא דְּבָבוּ, לְדָרֵי דָּרִין. מַאי טַעְמָא. בְּגִין דְּחָשִׁיב לְאַעְקְרָא אָת קַיָּימָא מֵאַתְרֵיהּ. וּבְגִין כַּךְ פָּקַדְתִּי, בִּפְקִידָּה, דְּהָא תַּמָּן (ויצא קנ”ט ע”ב) אִתְרְמִיז רָזָא דְּאָת קַיָּימָא קַדִּישָׁא.

כְּמוֹ כֵן אֲשֶׁר קָרְךְ בַּדֶּרֶךְ וְגוֹ’, הִזְמִין לְךְ אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ הָרָע לְמַעְלָה לְטַמֵּא אוֹתְךְ בְּכָל הַצְּדָדִים. וְאִלְמָלֵא שֶׁהִתְחַזֵּק מֹשֶׁה לְמַעְלָה וִיהוֹשֻׁעַ לְמַטָּה, לֹא יָכְלוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל. וּמִשּׁוּם כָּךְ שָׁמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתָהּ שִׂנְאָה לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁחָשַׁב לַעֲקֹר אוֹת הַבְּרִית מִמְּקוֹמָהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ פָּקַדְתִּי, בִּפְקִידָה, שֶׁהֲרֵי שָׁם נִרְמָז סוֹד הָאוֹת הַבְּרִית הַקְּדוֹשָׁה.

דברים (כב טז) וְאָמַר אֲבִי הַנַּעֲרָ אֶל הַזְּקֵנִים אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה וַיִּשְׂנָאֶהָ

זוהר פרשת פקודי (רל”ה:)

וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁמְּבִיאִים כַּלָּה לְבֵית הֶחָתָן. מִשּׁוּם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת הַכַּלָּה לֶחָתָן

אֲמַאי וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן. בְּגִין דְּהָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא, הֲוָה זִוּוּגָא דְּמֹשֶׁה לְאִזְדַּוְּוגָא, וְעַל דָּא וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה, כְּמָה דְּאַיְיתֵי כַּלָּה לְבֵי חָתָן. בְּגִין דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִצְטְרִיךְ לְאַעֲלָא לְכַלָּה לְגַבֵּי חָתָן, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (דברים כב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָׁה. וּלְבָתַר אִיהוּ (רל”ח ע”א) יֵיתֵי לְגַבָּהּ, דִּכְתִּיב וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. וּכְתִיב (במדבר יז) וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת.

לָמָּה וַיָּבִיאוּ אֶל הַמִּשְׁכָּן? מִשּׁוּם שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה הַזִּוּוּג שֶׁל מֹשֶׁה לְהִזְדַּוֵּג, וְעַל זֶה וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁמְּבִיאִים כַּלָּה לְבֵית הֶחָתָן. מִשּׁוּם שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה צָרִיךְ לְהַכְנִיס אֶת הַכַּלָּה לֶחָתָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כב) אֶת בִּתִּי נָתַתִּי לָאִישׁ הַזֶּה לְאִשָּׁה. וְאַחַר כָּךְ הוּא יָבֹא אֵלֶיהָ, שֶׁכָּתוּב (בראשית ל) וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. וְכָתוּב (במדבר יז) וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת.

וְהָכָא מַה כְּתִיב, וְלא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וְגוֹ’. מַאי טַעֲמָא. בְּגִין דַּהֲוַת אִיהִי מִתַּתְקְנָא, כְּהַאי אִתְּתָא דְּאִתְתַּקְנָת וְאִתְקַשְּׁטָת לְגַבֵּי בַּעְלָהּ, וּבְהַהִיא שַׁעֲתָא דְּאִיהִי קָא מִתְקַשְּׁטָת, לָא אִתְחָזֵי לְבַעְלָהּ לְאַעֲלָא לְגַבָּהּ. וְעַל דָּא וְלא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן בְּגִין כַּךְ וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה. עוֹד מַה כְּתִיב וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְגוֹ’. (רל”א ע”א) (דף רל”ה ע”ב)

וְכָאן מַה כָּתוּב? וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן וְגוֹ’. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהִיא הָיְתָה מִתְתַּקֶּנֶת, כְּאִשָּׁה הַזּוֹ שֶׁמִּתְתַּקֶּנֶת וּמִתְקַשֶּׁטֶת לְבַעְלָהּ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה שֶׁהִיא מִתְקַשֶּׁטֶת, לֹא רָאוּי לְבַעְלָהּ לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ. וְעַל כֵּן, וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן. מִשּׁוּם כָּךְ, וַיָּבִיאוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן אֶל מֹשֶׁה. עוֹד מַה כָּתוּב? וַיַּרְא מֹשֶׁה אֶת כָּל הַמְּלָאכָה וְגוֹ’.

דברים (כב ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים

זוהר פרשת ויקרא (ט”ו:)

מָתַי נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה? כְּשֶׁהָאֵם מִתְכַּסָּה וְעוֹמֶדֶת בְּשִׂמְחָה עַל הַבָּנִים

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כָּל חוֹבֵי עָלְמָא אֲחִידָן (ס”א דא) בְּדָא, עַד דְּאִימָּא אִתְגַּלְיָא בְּגִינֵיהוֹן. וְכַד אִיהִי אִתְגַּלְיָא, כָּל אִינּוּן בְּנִין אִתְגַּלְּיָין (בגינה). וּכְתִיב (דברים כב) לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. וְכַד אִתְתָּקַּן עָלְמָא לְתַתָּא, אִתְתָּקַּן כֹּלָּא, עַד דְּסַלְּקָא תִּקּוּנָא לְאִימָּא קַדִּישָׁא, וּמִתְתַּקְנָא, וְאִתְכַּסְּיָא מִמָּה דְּאִתְגַּלְיָא. וּבְגִין כַּךְ כְּתִיב, (תהלים לב) אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חַטָאָה, וּכְדֵין אִקְרֵי תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וַדַּאי. וּכְדֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים אִתְקְרֵי, כְּמָה דִּכְתִּיב, (ויקרא טז) מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ’ תִּטְהָרוּ.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּל חֲטָאֵי הָעוֹלָם אֲחוּזִים (זה) בָּזֶה, עַד שֶׁהָאֵם מִתְגַּלָּה בִגְלָלָם. וּכְשֶׁהִיא מִתְגַּלָּה, כָּל אוֹתָם הַבָּנִים מִתְגַּלִּים (בשבילה). וְכָתוּב לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. וּכְשֶׁמִּתְתַּקֵּן הָעוֹלָם לְמַטָּה, הַכֹּל מִתְתַּקֵּן, עַד שֶׁעוֹלֶה הַתִּקּוּן לָאֵם הַקְּדוֹשָׁה וּמִתְתַּקֶּנֶת, וּמִתְכַסֵּית מִמַּה שֶּׁהִתְגַּלְּתָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ כָּתוּב, אַשְׁרֵי נְשׂוּי פֶּשַׁע כְּסוּי חֲטָאָה, וְאָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה, תְּשׁוּבָה וַדַּאי. וְאָז נִקְרָא יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב מִכֹּל חַטאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ.

אָמַר רִבִּי (דף ט”ז ע”א) יְהוּדָה אֵימָתַי אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה. כַּד אִימָּא מִתְכַּסְיָא וְקַיְּימָא בְּחֶדְוָה עַל בְּנִין, דִּכְתִּיב, (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וְתָבָאת בְּקִיּוּמָא וּמַאן דְּהֲוָה סָגִיר, תָּב לְאַתְרֵיהּ. וְכֻלְּהוּ תָּבִין חַד לְחַד, וּמִתְבָּרְכָאן כָּל חַד וְחַד, וּכְדֵין אִתְקְרֵי תְּשׁוּבָה (שלימתא), תְּשׁוּבָה סְתָם לְאַכְלְלָא כֹּלָּא.

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, מָתַי נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה? כְּשֶׁהָאֵם מִתְכַּסָּה וְעוֹמֶדֶת בְּשִׂמְחָה עַל הַבָּנִים, שֶׁכָּתוּב (תהלים קיג) אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה. וְשָׁבָה לְקִיּוּם. וּמִי שֶׁהָיָה סָגוּר, שָׁב לִמְקוֹמוֹ. וְכֻלָּם שָׁבִים אֶחָד לְאֶחָד, וּמִתְבָּרְכִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְאָז נִקְרֵאת תְּשׁוּבָה (שלמה), תְּשׁוּבָה סְתָם, לְהַכְלִיל הַכֹּל.

אָמַר רִבִּי יִצְחָק, כַּד מִתְכְּשַׁר עָלְמָא, כּוּלֵיהּ מִתְכְּשַׁר כַּחֲדָא. כְּתִיב (תהלים קח) כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ. מֵעַל שָׁמַיִם, דְּסַלְּקָא לְעֵילָּא מֵאֲתַר דְּאִקְרֵי שָׁמַיִם. וּמַאי אִיהוּ. דָּא אִיהִי אִימָּא. וְהַיְינוּ דְּאִקְרֵי תְּשׁוּבָה.

אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כְּשֶׁמֻּכְשָׁר הָעוֹלָם, כֻּלּוֹ מֻכְשָׁר כְּאֶחָד. כָּתוּב כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךְ. מֵעַל שָׁמַיִם, שֶׁעוֹלֶה לְמַעְלָה מֵהַמָּקוֹם שֶׁנִּקְרָא שָׁמַיִם. וּמִי הוּא. זוֹ הָאֵם. וְהַיְנוּ שֶׁנִּקְרֵאת תְּשׁוּבָה.

דברים (כג יא) כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה וְיָצָא אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה לֹא יָבֹא אֶל תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה

זוהר פרשת אחרי מות (דף ע”ז)

אֵין אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל אֶלָּא בָּעֵצָה שֶׁל הַתּוֹרָה

מִלִּין אִלֵּין גַּלֵּי שְׁלֹמֹה מַלְכָּא, בְּסִפְרָא דְּאַשְׁמְדָאי מַלְכָּא, וְאַשְׁכַּחְנָא בֵּיהּ (ע”ט ע”א) אֶלַף וְאַרְבַּע מְאָה וַחֲמֵשׁ זִינֵי מְסַאֲבוּתָא, דְּמִסְתַּאֲבֵי בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא. דְּגַלֵּי דָּא אַשְׁמְדָאי לִשְׁלֹמֹה מַלְכָּא.

אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ גִּלָּה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּסִפְרוֹ שֶׁל אַשְׁמְדַאי הַמֶּלֶךְ, וּמָצָאנוּ בוֹ אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה מִינֵי טֻמְאָה שֶׁנִּטְמָאִים בָּהֶם בְּנֵי אָדָם. אֶת זֶה גִּלָּה אַשְׁמְדַאי לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה.

וַוי לְהוּ לִבְנֵי נָשָׁא, דְּכֻלְּהוּ אֲטִימִין וּסְתִימִין עַיְינִין, וְלָא יַדְעִין, וְלָא שַׁמְעִין, וְלָא מַשְׁגִּיחִין, הֵיךְ קַיְימִין בְּעָלְמָא. וְהָא עֵיטָא וְאַסְווּתָא קָמַיְיהוּ, וְלָא מִסְתַּכְּלִין. דְּהָא לָא יַכְלִין בְּנֵי נָשָׁא לְאִשְׁתְּזָבָא, אֶלָּא בְּעֵיטָא דְּאוֹרַיְיתָא. דִּכְתִּיב, (דברים כג) כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה. אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר דַּיְיקָא, מִקְּרֵה לָיְלָה דַּיְיקָא, וְהָא אוֹקִימְנָא מִלֵּי, בְּעֵיטָא דְּאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא. דְּהָכִי כְּתִיב בְּאוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים כִּי אֲנִי יְיָ’ אֱלֹהֵיכֶם.

אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, שֶׁכֻּלָּם אֲטוּמִים וּסְתוּמֵי עֵינַיִם, וְלֹא יוֹדְעִים וְלֹא שׁוֹמְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים אֵיךְ הֵם עוֹמְדִים בָּעוֹלָם. וְהִנֵּה עֵצָה וּרְפוּאָה לִפְנֵיהֶם, וְאֵינָם מִסְתַּכְּלִים. שֶׁהֲרֵי אֵין אֲנָשִׁים יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל אֶלָּא בָּעֵצָה שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁכָּתוּב (דברים כג) כִּי יִהְיֶה בְךְ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה. אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר דַּוְקָא, מִקְּרֵה לָיְלָה דַּוְקָא, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ אֶת הַדְּבָרִים בַּעֲצַת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. שֶׁכָּךְ כָּתוּב בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדשִׁים כִּי אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם.

זוהר פרשת וירא (דף קב. וע”ב)

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה הָיוּ מְתַקְּנִים טְבִילָה לְכֻלָּם, הוּא לַגְּבָרִים וְהִיא לַנָּשִׁים

תָּא חֲזֵי כְּתִיב, (דברים כג) אִישׁ אֲשֶׁר לא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְרֶה לַיְלָה וְגו’. מַאי תַּקַנְתֵּיהּ, וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם. אִעֲרַע בֵּיהּ טֻמְאָה (דף קב ע”ב) אָחֳרָא כְּגוֹן זִיבָה אוֹ (נ”א סגירו או נדה) סְגִירַת נִדָּה דְּהֲווּ תְּרִי מְסָאֲבוּ, לָא סַגְיָא לֵיהּ בְּהַהִיא טְבִילָה (בגין) בֵּין דְּאִעֲרַע בֵּיהּ קֶרִי קֹדֶם דְּקַבִּיל טֻמְאָה אָחֳרָא (בגין) בֵּין דְּאִעֲרַא בֵּיהּ לְבָתָר.

בֹּא רְאֵה, כָּתוּב (דברים כג) אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה וְגוֹ’. מַה תַּקָּנָתוֹ? וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם. אֵרְעָה בּוֹ טֻמְאָה אַחֶרֶת, כְּמוֹ זִיבָה [טמאת צרעת או נדה] אוֹ טֻמְאַת נִדָּה שֶׁהָיוּ שְׁתֵּי טֻמְאוֹת, לֹא מַסְפִּיק לוֹ בְּאוֹתָהּ טְבִילָה [משום] בֵּין שֶׁאֵרַע לוֹ קֶרִי קֹדֶם שֶׁקִּבֵּל טֻמְאָה אַחֶרֶת [משום] בֵּין שֶׁאֵרַע לוֹ אַחַר כָּךְ.

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה הֲווּ מְתַקְּנֵי טְבִילָה לְכֻלְהוּ, אִיהוּ לְגַבְרֵי וְאִיהִי לְנַשֵּׁי. מַאי טַעְמָא אִעֲסַק אַבְרָהָם לְדַכָּאָה לִבְנִי נָשָׁא, בְּגִין דְּאִיהוּ טָהוֹר וְאִקְרֵי טָהוֹר. דִּכְתִיב, (איוב יד) מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לא אֶחָד. טָהוֹר דָּא אַבְרָהָם דְּנָפַק מִתֶּרַח.

וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה הָיוּ מְתַקְּנִים טְבִילָה לְכֻלָּם, הוּא לַגְּבָרִים וְהִיא לַנָּשִׁים. מָה הַטַּעַם עָסַק אַבְרָהָם לְטַהֵר בְּנֵי אָדָם? מִשּׁוּם שֶׁהוּא טָהוֹר וְנִקְרָא טָהוֹר, שֶׁכָּתוּב (איוב יד) מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא לֹא אֶחָד. טָהוֹר – זֶה אַבְרָהָם שֶׁיָּצָא מִתֶּרַח.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר בְּגִין לְתַקָּנָא הַהוּא דַּרְגָּא דְּאַבְרָהָם, וּמַאן אִיהוּ מַיִ”ם. בְגִין כָּךְ אַתְקִין לְדַכָּאָה בְּנִי עָלְמָא בְּמַיָא. וּבְשַׁעֲתָא דְּאַזְמִין לַמַּלְאָכִין, שֵׁירוּתָא דְּמִלּוֹי מַה כְּתִיב יוּקַח נָא מְעַט מַיִם. בְּגִין לְאִתְתַּקְּפָא בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְמַיִין שָׁרָאן בָּהּ. וּבְגִינֵי כָךְ הֲוָה מְדַכֵּי לְכָל בְּנֵי נָשָׁא מִכֹּלָּא. מְדַכֵּי לוֹן מִסִּטְרָא דְּעֲבוֹדָה זָרָה, וּמְדַכֵּי לוֹן מִסִּטְרָא דִּמְסָאֳבָא, וְכַמָּה דְּאִיהוּ מְדַכֵּי לְגוּבְרִין הָכִי נָמֵי שָׂרָה מְדַכַּאת לְנָשִׁין, וְאִשְׁתַּכָּחוּ כֻּלְהוּ דְּאַתְיָין לְגַבַּיְיהוּ דָּכְיָין מִכֹּלָּא.

רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁל אַבְרָהָם, וּמַהִי? מַיִ”ם (חסד). לָכֵן הִתְקִין לְטַהֵר בְּנֵי הָעוֹלָם בְּמַיִם. וּבְשָׁעָה שֶׁהִזְמִין אֶת הַמַּלְאָכִים, בְּרֵאשִׁית דְּבָרָיו מַה כָּתוּב? יֻקַּח נָא מְעַט מַיִם, כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁהַמַּיִם שְׁרוּיִים בָּהּ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הָיָה מְטַהֵר אֶת כָּל בְּנֵי הָאָדָם מֵהַכֹּל. מְטַהֵר אוֹתָם מִצַּד שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, וּמְטַהֵר אוֹתָם מִצַּד הַטֻּמְאָה. וּכְמוֹ שֶׁהוּא מְטַהֵר אֶת הָאֲנָשִׁים, כָּךְ גַּם שָׂרָה מְטַהֶרֶת אֶת הַנָּשִׁים, וְנִמְצָא שֶׁכָּל מִי שֶׁבָּא אֲלֵיהֶם טְהוֹרִים מֵהַכֹּל.

זוהר פרשת אמור (צ.)

הַכֹּהֵן הָעֶלְיוֹן צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בִּיפִי הַפָּנִים, בְּהֶאָרַת הַפָּנִים, בְּשִׂמְחָה יוֹתֵר מֵהַכֹּל

תָּא חֲזֵי, כַּהֲנָא עִלָּאָה בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה בִּשְׁפִּירוּ דְּאַנְפִּין, בִּנְהִירוּ דְּאַנְפִּין, בְּחֵידוּ יַתִּיר מִכֹּלָּא. וְלָא בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה בֵּיהּ עֲצִיבוּ וְרוּגְזָא, אֶלָּא כֹּלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ, דְּעָלֵיהּ כְּתִיב, (במדבר יח) אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ. וּכְתִיב (דברים יח) יְיָ’ הוּא נַחֲלָתוֹ. וְעַל דָּא בָּעֵי לְאִתְחֲזָאָה שְׁלִים בְּכֹלָּא, בְּגַרְמֵיהּ, בִּלְבוּשֵׁיהּ, דְּלָא יַפְגִּים גַּרְמֵיהּ כְּלַל, כְּמָה דְּאִתְּמַר. (האי איהו בתר נישואין וכו’, עד לארעא דישראל דף רע”ו ע”א שיטה ד’. זהו קצת מאמר מרעיא מהימנא מצאתי בהעתק ונדפס באורך בפרשת כי תצא כי שם ביתו מאמר מתחיל וענשו אותו) (ויקרא כ”א) וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. רִבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (דברים כב) וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילוֹת דְּבָרִים וְגוֹ’. וּכְתִיב וְעָנְשׁוּ אוֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְגוֹ’, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל, וְכִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל הִיא, בְּתוּלַת אָבִיהָ, אוֹ בְּתוּלַת בַּעְלָהּ הִיא, מַהוּ (דף צ’ ע”א) בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל הָכָא. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב, (דברים לב) שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. אוּף הָכָא כַּהֲנָא דְּקָאִים כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא, כְּתִיב וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח, הָכִי נָמֵי בִבְתוּלֶיהָ, דְּלָא תִּפוּק מִבָּבָא דְּחַצֵרָהּ מִזִּמְנָא לְבַר, וְהָא אִתְּמַר.

בֹּא רְאֵה, הַכֹּהֵן הָעֶלְיוֹן צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בִּיפִי הַפָּנִים, בְּהֶאָרַת הַפָּנִים, בְּשִׂמְחָה יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְלֹא צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת בּוֹ עַצְבוּת וְרֹגֶז, אֶלָּא הַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. אַשְׁרֵי חֶלְקוֹ, שֶׁעָלָיו כָּתוּב אֲנִי חֶלְקְךְ וְנַחֲלָתְךְ. וְכָתוּב (דברים יח) ה’ הוּא נַחֲלָתוֹ. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת שָׁלֵם בַּכֹּל, בְּעַצְמוֹ, בִּלְבוּשׁוֹ, שֶׁלֹּא יִפְגֹּם עַצְמוֹ כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח. רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, (שם כב) וְהִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילֹת דְּבָרִים וְגוֹ’. וְכָתוּב וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף וְגוֹ’, כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל. וְכִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל הִיא? בְּתוּלַת אָבִיהָ אוֹ בְּתוּלַת בַּעְלָהּ הִיא. מַה זֶּה בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל כָּאן? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (דברים לב) שְׁאַל אָבִיךְ וְיַגֵּדְךְ זְקֵנֶיךְ וְיֹאמְרוּ לָךְ. אַף כָּאן הַכֹּהֵן שֶׁעוֹמֵד כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, כָּתוּב וְהוּא אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח, כָּךְ גַּם בִּבְתוּלֶיהָ, שֶׁלֹּא תֵצֵא מִשַּׁעַר חֲצֵרָהּ פַּעַם הַחוּצָה, וַהֲרֵי נִתְבָּאֵר.

דברים כא (כג) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ

זוהר פרשת ויקרא (דף כה)

רוּחַ טֻמְאָה לֹא תִמְצָא מָקוֹם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁרוֹת עָלָיו

אָמַר לֵיהּ רִבִּי אֶלְעָזָר בְּרִיהּ, והָא כְּתִיב (דברים כא) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ וְגוֹ’, וְלא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ. בְּגִין דְּאַרְעָא הִיא קַדִישָׁא, (ובאתרא דשארי) וְרוּחַ מִסְאֲבָא לָא יִשְׁתְּכַח אַתְרָא בְּאַרְעָא קַדִישָׁא לְמִשְׁרֵי עֲלוֹי, אִי הָכִי, כֵּיוָן דְּהַהוּא בְּעִירָא שָׁארֵי עָלֵיהּ רוּחַ מִסְאֲבָא וְאָתֵי מִסִּטְרָהָא, אֲמַאי מַקְרִיבִין לֵיהּ לִסְטַר קוּדְשָׁא. אָמַר לֵיהּ יָאוּת שָׁאַלְתָּ.

אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ, וַהֲרֵי כָּתוּב (דברים כא) לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ וְגוֹ’, וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךְ. מִשּׁוּם שֶׁהָאָרֶץ הִיא קְדוֹשָׁה, (ובמקום ששורה) וְרוּחַ טֻמְאָה לֹא תִמְצָא מָקוֹם בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה לִשְׁרוֹת עָלָיו. אִם כָּךְ, כֵּיוָן שֶׁעַל אוֹתָהּ בְּהֵמָה שׁוֹרָה רוּחַ טֻמְאָה, וְהִיא בָּאָה מִצִּדֶּיהָ, לָמָּה מַקְרִיבִים אוֹתָהּ לְצַד הַקְּדֻשָּׁה? אָמַר לוֹ, יָפֶה שָׁאַלְתָּ.

אֲבָל תָּא חֲזֵי בְּרִי, כְּתִיב (דברים ד) כִּי יְיָ’ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אוֹכְלָה הוּא, אִית אֶשָּׁא אָכִיל אֶשָּׁא. אֶשָּׁתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אָכִיל אֶשָּׁא אָחֳרָא. וְתָּא חֲזֵי אִית מַלְאֲכִין דְּאַמְרִין שִׁירָתָא קָמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִינּוּן מִתְבַּטְלֵי כַּד מְסַיְּימֵי הַהִיא שִׁירָתָא, בְּנִיצוֹצָא דְּאֶשָּׁא אַכְלָא. לְתַתָּא זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶשָּׁא דְּמַדְבְּחָא, וְהַאי אֶשָּׁא אַכְלָא וְשֵׁצֵי לְכָל הַהוּא סִטְרָא, וְאִתְבַּטָּל הַהוּא סִטְרָא, בְּהַהוּא שַׁלְהוֹבָא דְּאֶשָׁא, וְלָא אַשְׁאָר מִנֵּיהּ בְּעָלְמָא. וְהַהוּא בַּר נָשׁ דִּמְקָרֵב קָרְבָּנֵיהּ, קָאִים עָלֵיהּ, וּבְהַהוּא רֵיחָא דְּקָרְבְּנָא דְּסָלִיק, אִתְעַבָּר מִנֵּיהּ סִטְרָא דְּרוּחַ מִסְאֲבָא דְּשַׁרְיָא עֲלוֹי, וְיִתְכַּפֵּר. בְּגִינֵי כַּךְ כֹּלָּא אִתְבְּטִיל ויִשְׁתְּצֵי, ולֵית מַאן דְּקָאִים לְגַבֵּי הַהוּא אֶשָּׁא.

אֲבָל בֹּא רְאֵה, בְּנִי. כָּתוּב (שם ד) כִּי ה’ אֱלֹהֶיךְ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא. יֵשׁ אֵשׁ אוֹכֶלֶת אֵשׁ. הָאֵשׁ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹכֶלֶת אֵשׁ אַחֶרֶת. וּבֹא רְאֵה, יֵשׁ מַלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִתְבַּטְּלִים כְּשֶׁהֵם מְסַיְּמִים אֶת אוֹתָהּ הַשִּׁירָה בְּנִיצוֹץ שֶׁל אֵשׁ אוֹכֶלֶת. לְמַטָּה מַזְמִין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵשׁ שֶׁל הַמִּזְבֵּחַ, וְהָאֵשׁ הַזּוֹ אוֹכֶלֶת וּמַשְׁמִידָה אֶת כָּל אוֹתוֹ הַצַּד, וְאוֹתוֹ הַצַּד מִתְבַּטֵּל בְּאוֹתָהּ שַׁלְהֶבֶת שֶׁל אֵשׁ וְלֹא מַשְׁאִירָה מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם. וְאוֹתוֹ אָדָם שֶׁמַּקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ עוֹמֵד עָלָיו, וּבְאוֹתוֹ הָרֵיחַ שֶׁל הַקָּרְבָּן שֶׁעוֹלֶה, עוֹבֵר מִמֶּנּוּ הַצַּד שֶׁל רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁשּׁוֹרָה עָלָיו וּמִתְכַּפֵּר. מִשּׁוּם כָּךְ הַכֹּל מִתְבַּטֵּל וּמֻשְׁמָד, וְאֵין מִי שֶׁעוֹמֵד בִּפְנֵי אוֹתָהּ אֵשׁ.

דברים (כא יח) כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ וְיִסְּרוּ אֹתוֹ וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם: (יט) וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ: (כ) וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ זוֹלֵל וְסֹבֵא: (כא) וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים וָמֵת וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ.

זוהר פרשת בלק (קצז:)

אֶל זִקְנֵי עִירוֹ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ – זוֹ כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל

אָמַר רִבִּי אַבָּא, תַּוַּוהְנָא עַל הַהוּא דִּכְתִּיב, (דברים כא) כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְגוֹ’, וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ’, וְתָנֵינָן, דִּבְהַהִיא שַׁעֲתָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּתוֹב. אָמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שָׁבִיק דָּא, אִית אַבָּא דְּעָבִיד כְּדֵין לִבְרֵיהּ. וּמֹשֶׁה מֵרָחִיק הֲוָה חָמֵי בְּחָכְמְתָא, כָּל מַה דְּזַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר, מָארֵיהּ דְּעָלְמָא, שְׁבוֹק מִלָּה דָּא. אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, חֲמֵינָא מַה דְּאַתְּ אָמֵר, כְּתוֹב וְקַבֵּל אַגְרָא. אַת יַדְעַת וַאֲנָא יְדַע יַתִּיר. מַה דְּאַתְּ חָמֵי, עָלַי הַהוּא עוֹבָדָא. דְּרוֹשׁ קְרָא וְתִשְׁכַּח.

אָמַר רַבִּי אַבָּא, תְּמֵהַנִי עַל מַה שֶּׁכָּתוּב (דברים כא) כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה וְגוֹ’, וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ וְגוֹ’. וְשָׁנִינוּ שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה כְּתֹב. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, רִבּוֹן הָעוֹלָם, תַּעֲזֹּב אֶת זֶה, יֵשׁ אָב שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּךְ לִבְנוֹ? וּמֹשֶׁה מַרְחִיק הָיָה לִרְאוֹת בְּחָכְמָה כָּל מַה שֶּׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְנֵי לְיִשְׂרָאֵל. אָמַר, רִבּוֹן הָעוֹלָם, תַּעֲזֹּב דָּבָר זֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אֲנִי רוֹאֶה מַה שֶּׁאַתָּה אוֹמֵר. כְּתֹב וְקַבֵּל שָׂכָר. אַתָּה יוֹדֵעַ, וַאֲנִי יוֹדֵעַ יוֹתֵר. מַה שֶּׁאַתָּה רוֹאֶה, עָלַי אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה. דְּרֹשׁ הַמִּקְרָא וְתִמְצָא.

בְּהַהִוא שַׁעֲתָא רָמַז לֵיהּ לְיוֹפִיאֵ”ל, רַבָּנָא דְּאוֹרַיְיתָא, אָמַר לְמֹשֶׁה, אֲנָא דָּרִישְׁנָא לְהַאי קְרָא. כְּתִיב כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִּכְתִּיב, (שמות טו) יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה. בֵּן, דָּא יִשְׂרָאֵל. סוֹרֵר וּמוֹרֶה, דִּכְתִּיב, (הושע ד) כִּי כְּפָרָה סוֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל. אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְיִסְּרוּ אוֹתוֹ, דִּכְתִּיב, (מלכים ב יז) וַיָּעַד יְיָ בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חוֹזֶה וְגוֹ’. וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, דִּכְתִּיב וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶל יְיָ וְגוֹ’. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ, בְּדַעְתָּא חֲדָא. בְּהַסְכָּמָה חֲדָא.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה רָמַז לְיוֹפִיאֵ”ל, רַבַּן הַתּוֹרָה, אָמַר לְמֹשֶׁה: אֲנִי דָרַשְׁתִּי פָסוּק זֶה. כָּתוּב כִּי יִהְיֶה לְאִישׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב (שמות טו) ה’ אִישׁ מִלְחָמָה. בֵּן – זֶה יִשְׂרָאֵל. סוֹרֵר וּמוֹרֶה – שֶׁכָּתוּב (הושע ד) כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל. אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, שֶׁכָּתוּב (מלכים ב יז) וַיָּעַד ה’ בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה בְּיַד כָּל נְבִיאֵי כָל חֹזֶה וְגוֹ’. וְלֹא שָׁמַע אֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב וְלֹא יִשְׁמְעוּ אֶל ה’ וְגוֹ’. וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ – בְּדַעַת אַחַת, בְּהַסְכָּמָה אַחַת.

וְהוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ. אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, אֶל זִקְנֵי עִירָם, וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמָם, מִבָּעֵי לֵיהּ, מַאי אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ. אֶלָּא, אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. זִקְנֵי עִירוֹ, אִלֵּין יוֹמִין קַדְמָאִין, יוֹמִין עַתִּיקִין (ס”א סבין) דְּכֹלָּא. שַׁעַר מְקוֹמוֹ, דָּא מוּסַף שַׁבָּת.

וְהוֹצִיאוּ אֹתוֹ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. אֶל זִקְנֵי עִירוֹ?! אֶל זִקְנֵי עִירָם וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמָם הָיָה צָרִיךְ לוֹ לִכְתֹּב! מַה זֶּה אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ? אֶלָּא, . זִקְנֵי עִירוֹ – אֵלּוּ יָמִים רִאשׁוֹנִים, יָמִים עַתִּיקֵי (סבי) הַכֹּל. שַׁעַר מְקֹמוֹ – זֶה מוּסַף שַׁבָּת.

וְעִם כָּל דָּא, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא יַדְעִין, דִּינָא לְעֵילָּא אִיהוּ, בְּגִין דְּבֵי דִּינָא דְּאִמָּא קְרִיבִין אִינּוּן לְיִשְׂרָאֵל, וְאַחֲדִין בְּהוּ, וְכָל קָרִיב לָא דָּאִין דִּינָא לִקְרִיבִים (לקריביה), וּפָסוּל אִיהוּ לְדִינָא. בְּקַדְמִיתָא מַה כְּתִיב, אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ, כֵּיוָן דְּחָמָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִינּוּן קְרִיבִין, מִיָּד סָלִיק דִּינָא מִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ, מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ (דף קצ”ח ע”א) לְחוֹד. וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ לָא כְּתִיב, אֶלָּא אֶל זִקְנֵי עִירוֹ.

וְעִם כָּל זֶה, אַף עַל גַּב שֶׁכֻּלָּם יוֹדְעִים, דִּין לְמַעְלָה הוּא, מִשּׁוּם שֶׁבֵּית דִּין שֶׁל אִמָּא קְרוֹבִים הֵם לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹחֲזִים בָּהֶם, וְכָל קָרוֹב לֹא דָן דִּין לִקְרוֹבִים (לקרוביו), וּפָסוּל הוּא לְדִין. בַּתְּחִלָּה מַה כָּתוּב? אֶל זִקְנֵי עִירוֹ וְאֶל שַׁעַר מְקֹמוֹ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהֵם קְרוֹבִים, מִיָּד סִלֵּק הַדִּין מִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ. מַה כָּתוּב אַחֲרָיו? וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ, לְחוּד. וְאֶל שַׁעַר מְקוֹמוֹ לֹא כָתוּב, אֶלָּא אֶל זִקְנֵי עִירוֹ.

בְּנֵינוּ זֶה ודַּאי, וְלָאו דִּשְׁאַר עַמִּין. סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹלֵנוּ. מַאי שְׁנָא, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא לָא כְּתִיב זוֹלֵל וְסוֹבֵא, וּלְבָתַר כְּתִיב זוֹלֵל וְסוֹבֵא. אֶלָּא מַאן גָּרִים לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, לְמֶהֱוִי סוֹרֵר וּמוֹרֶה לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא, בְּגִין דְּאִיהוּ זוֹלֵל וְסוֹבֵא, בִּשְׁאַר עַמִּין דִּכְתִּיב, (תהלים קו) וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מִמַעֲשֵׂיהֶם וּכְתִיב וַיֹּאכַל הָעָם וְיִשְׁתַּחֲווּ, דְּעִקָרָא וִיסוֹדָא אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, כַּד עַבְדִּין בִּשְׁאַר עַמִּין. דָּא גָּרִים לוֹן, לְמֶהֱוִי בֶּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה, לְגַבֵּי אֲבוּהוֹן דְּבִשְׁמַיָּא.

בְּנֵנוּ זֶה, וַדַּאי, וְלֹא שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים. סוֹרֶה וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שּמֵעַ בְּקֹלֵנוּ. מַה שּׁוֹנֶה שֶׁהֲרֵי בַּהַתְחָלָה לֹא כָתוּב זוֹלֵל וְסֹבֵא, וְאַחַר כָּךְ כָּתוּב זוֹלֵל וְסֹבֵא? אֶלָּא מִי גָרַם לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת סוֹרֵר וּמֹרֶה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם? בִּגְלַל שֶׁהוּא זוֹלֵל וְסֹבֵא בִּשְׁאָר הָעַמִּים, שֶׁכָּתוּב (תהלים קו) וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְכָתוּב (במדבר כה) וַיּאכַל הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ, שֶׁעִקַּר וִיסוֹד אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה כְּשֶׁעוֹשִׂים בִּשְׁאָר הָעַמִּים. זֶה גוֹרֵם לָהֶם לִהְיוֹת בֵּן סוֹרֵר וּמֹרֶה לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

וְעַל דָּא וּרְגָמוּהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים. אִלֵּין כָּל שְׁאַר עַמִּין, דַּהֲווֹ מְקַלְּעִין לְהוּ בָּאֲבָנִים, וְסַתְרִין שׁוּרִין, וּמְנַתְּצִין מִגְדָּלִין, וְלָא מֵהָנֵי לוֹן כְּלוּם. כֵּיוָן דְּשָׁמַע מֹשֶׁה כְּדֵין, כָּתַב פַּרְשְׁתָּא דָּא.

וְעַל זֶה, וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים. אֵלֶּה כָּל שְׁאָר הָעַמִּים שֶׁהָיוּ מְקַלְּעִים אוֹתָם בַּאֲבָנִים, וְסוֹתְרִים אֶת הַחוֹמוֹת וּמְנַתְּצִים אֶת הַמִּגְדָּלִים, וְלֹא מוֹעִיל לָהֶם כְּלוּם. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֹשֶׁה, אָז כָּתַב פָּרָשָׁה זוֹ.

וְעִם כָּל דָּא הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, טָבָא וְיַקִּירָא בַּנָּשִׁים דְּעָלְמָא. צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, הָא אוֹקִימְנָא, אִלֵּין בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵי מִדְרָשׁוֹת. וּרְעִי אֶת גְּדִיּוֹתַיִךְ, אִלֵּין יַנּוּקֵי דְּבֵי רַב, דְּלָא טָעֲמוּ טַעַם חוֹבָא בְּעָלְמָא. עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרוֹעִים, אִלֵּין מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת וְרֵישֵׁי יְשִׁיבוֹת.

וְעִם כָּל זֶה – הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, טוֹבָה וְנִכְבָּדָה בִּנְשׁוֹת הָעוֹלָם. צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ – אֵלּוּ בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וּרְעִי אֶת גְּדִיּתַיִךְ – אֵלּוּ תִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן שֶׁלֹּא טָעֲמוּ טַעַם חֵטְא בָּעוֹלָם. עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים – אֵלּוּ מְלַמְּדֵי תִינוֹקוֹת וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת.

זוהר פרשת פנחס (רנ”ב)

דברים (כב ו) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים.

כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ בַּדֶּרֶךְ – בַּעֲלֵי מִקְרָא. בְּכָל עֵץ – בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, שֶׁהֵם כְּאֶפְרוֹחִים הַמְקַנְּנִים בְּעַנְפֵי הָאִילָן

(דברים כב) כִּי יִקָּרֵא קַן צִּפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ מָארֵי מִקְרָא. בְּכָל עֵץ, מָארֵי מִשְׁנָה. דְּאִינּוּן כָּאֶפְרוֹחִים, דִּמְקַנְּנִין בְּעַנְפֵי אִילָנָא. אִית דְּאַמְרֵי, בְּכָל עֵץ, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. (דף רנ”ב ע”ב) דְּאִתְּמַר בְּהוּ, (ישעיה סה) כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי. אוֹ עַל הָאָרֶץ, אִלֵּין מָארֵי תּוֹרָה (ד”א משנה), דְּאִתְּמַר בְּהוּ, עַל הָאָרֶץ תִּישָׁן וְחַיִּי צַּעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אֶפְרוֹחִים: אִלֵּין פִּרְחֵי כְּהוּנָה. אוֹ בֵּיצִּים: אִלֵּין דְּזָן לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵּי כֵּנִים. וְהָאֵם רוֹבֶצֶּת עַל הָאֶפְרוֹחִים, בְּזִמְנָא דַּהֲווֹ קְרֵבִין קָרְבְּנִין. מַה כְּתִיב לֹא תִקַח הָאֵם עַל הַבָּנִים.

(דברים כב) כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךְ בַּדֶּרֶךְ – בַּעֲלֵי מִקְרָא. בְּכָל עֵץ – בַּעֲלֵי מִשְׁנָה, שֶׁהֵם כְּאֶפְרוֹחִים הַמְקַנְּנִים בְּעַנְפֵי הָאִילָן. יֵשׁ שֶׁאוֹמְרִים, בְּכָל עֵץ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (ישעיה סה) כִּי כִימֵי הָעֵץ יְמֵי עַמִּי. אוֹ עַל הָאָרֶץ – אֵלּוּ בַּעֲלֵי תוֹרָה (משנה), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם, עַל הָאָרֶץ תִּישַׁן וְחַיֵּי צַעַר תִּחְיֶה וּבַתּוֹרָה אַתָּה עָמֵל. אֶפְרֹחִים – אֵלּוּ פִּרְחֵי כְהֻנָּה. אוֹ בֵיצִים – אֵלּוּ שֶׁזָּן אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִקַּרְנֵי רְאֵמִים וְעַד בֵּיצֵי כִנִּים. וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים – בִּזְמַן שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִים קָרְבָּנוֹת. מַה כָּתוּב? לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים.

חָרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וּבָטְלוּ קָרְבְּנִין, מַה כְּתִיב, שַׁלֵּח תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. וְגָלוּ הַבָּנִים, וְהַיְינוּ וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, מִסִּטְרָא דָּא’ דְּאָת ו’, דְּאִיהוּ עוֹלָם אָרוֹךְ דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (דברים כב) לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ.

חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּבָטְלוּ הַקָּרְבָּנוֹת, מַה כָּתוּב? שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם. וְגָלוּ הַבָּנִים. וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ, מִצַּד זֶה שֶׁל הָאוֹת ו’, שֶׁהוּא עוֹלָם אָרֹךְ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (דברים כב) לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים, לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ.

וּבַאֲתָר דְּקָרְבְּנִין, תַּקִּינוּ צְּלוֹתִין, וּמְצַּפְצְּפִין בְּקָלִין דְּשִׁירִין. בְּקוֹל דִּקְרִיאַת שְׁמַע, לְגַבֵּי עַמּוּדָא דְּאֶמְצָּעִיתָא דְּאִיהוּ לְעֵילָּא. דְּהָא אִימָּא וּבְרַתָּא בְּגָלוּתָא, וּמִיַּד דְּנָחִית, קַשְׁרִין לֵהּ בִּבְרַתָּא, דְּאִיהִי יַד כֵּהָה, לְמֶהֱוִי קָשִׁיר ו’ עִם ה’, בְּשִׁית סְפִירָאן. מִיָּד מְלַחֲשִׁין לְגַבֵּי חָכְמָה, בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

בִּמְקוֹם הַקָּרְבָּנוֹת תִּקְּנוּ תְפִלּוֹת, וּמְצַפְצְפִים בְּקוֹלוֹת שֶׁל שִׁירִים, בְּקוֹל שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, לִקְרַאת הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא לְמַעְלָה. שֶׁהֲרֵי אִמָּא וּבַת בַּגָּלוּת, וּמִיָּד שֶׁיּוֹרֵד, קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ בַּבַּת, שֶׁהִיא יָד כֵּהָה, לִהְיוֹת קְשׁוּרָה ו’ עִם ה’ בְּשֵׁשׁ סְפִירוֹת. מִיָּד לוֹחֲשִׁים לְעֻמַּת הַחָכְמָה: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

דברים (כב י) לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו

זוהר פרשת בלק (רז)

חֲמוֹר שֶׁעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִשְׁלֹט עָלָיו

וְהַיְינוּ דְּאָמַר רִבִּי יִצְחָק אָמַר רִבִּי יְהוּדָה, בְּאִלֵּין כִּתְרִין תַּתָּאִין אִית יְמִינָא וְאִית שְׂמָאלָא. מִסִּטְרָא דִּימִינָא חֲמָרֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וּמִסִּטְרָא דִּשְׂמָאלֵי אֲתָנֵי וְתָאנָא, עַשְׂרָה אִינּוּן לִימִינָא, וְעַשְׂרָה לִשְׂמָאלָא. וְדָא הוּא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי, יוֹסֵף כַּד אִתְפְּרַשׁ מֵאֲבוֹי, יָדַע בְּחָכְמְתָא דִּלְעֵילָּא, בְּרָזָא דְּכִתְרִין קַדִישִׁין עִלָּאִין. כֵּיוָן דְּהֲוָה בְּמִצְרַיִם, אוֹלִיף בְּהַהִיא חָכְמְתָא דִּלְהוֹן, בְּאִינּוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין, הֵיךְ אֲחִידָן אִינּוּן דִּימִינָא, וְאִינּוּן דִּשְׂמָאלָא. עַשְׂרָה דִּימִינָא וַעַשְׂרָה דִּשְׂמָאלָא חֲמָרֵי וַאֲתָנֵי. וּבְגִין כַּךְ רָמַז לַאֲבוֹי מִמָּה דְּאוֹלִיף תַּמָּן, דִּכְתִיב (בראשית מה) וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ’.

וְהַיְנוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים הַלָּלוּ יֵשׁ יָמִין וְיֵשׁ שְׂמֹאל. מִצַּד יָמִין חֲמוֹרִים, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ, וּמִצַּד שְׂמֹאל אֲתוֹנוֹת. וְשָׁנִינוּ, עֲשָׂרָה הֵם לְיָמִין, וַעֲשָׂרָה לִשְׂמֹאל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי, יוֹסֵף כְּשֶׁנִּפְרַד מֵאָבִיו יָדַע בַּחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה בְּסוֹד כְּתָרִים קְדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים. כֵּיוָן שֶׁהָיָה בְּמִצְרַיִם, לָמַד בְּאוֹתָהּ חָכְמָה שֶׁלָּהֶם בְּאוֹתָם כְּתָרִים תַּחְתּוֹנִים, אֵיךְ אֲחוּזִים אֵלֶּה שֶׁל יָמִין וְאֵלֶּה שֶׁל שְׂמֹאל. עֲשָׂרָה שֶׁל יָמִין וַעֲשָׂרָה שֶׁל שְׂמֹאל חֲמוֹרִים וַאֲתוֹנוֹת. וּמִשּׁוּם זֶה רָמַז לְאָבִיו מִמַּה שֶּׁלָּמַד שָׁם, שֶׁכָּתוּב (שם מח) וּלְאָבִיו שָׁלַח כְּזֹּאת עֲשָׂרָה חֲמוֹרִים וְגוֹ’.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אִינּוּן דִּימִינָא כְּלִילָן כֻּלְּהוּ בְּחַד, דְּאִקְרֵי חֲמוֹ”ר. וְהַאי הוּא הַהוּא חֲמוֹר, דִּכְתִּיב, (דברים כב) לֹא תַחֲרוֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמוֹ”ר יַחְדָּיו. וְהַאי הוּא חֲמוֹר, דְּזַמִּין מַלְכָּא מְשִׁיחָא לְמִשְׁלַט עָלֵיהּ, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְאִינּוּן דִּשְׂמָאלָא, כְּלִילָן כֻּלְּהוּ בְּחַד דְּאִקְרֵי אָתוֹן, דְּהָא מִסִּטְרָהָא נָפִיק עִירֹה, קִטְרוּגָא דְּדַרְדְּקֵי, כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא. וְהַיְינוּ דִּכְתִּיב, (זכריה ט) עָנִי וְרוֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתוֹנוֹת, אֲתָנַת חָסֵר, עַשְׂרָה דִּכְלִילָן כְּחַד.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֵלּוּ שֶׁל יָמִין כְּלוּלִים כֻּלָּם בְּאֶחָד שֶׁנִּקְרָא חֲמוֹ”ר. וְזֶהוּ אוֹתוֹ חֲמוֹר שֶׁכָּתוּב (דברים כב) לֹא תַחֲרשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹ”ר יַחְדָּו. וְזֶהוּ חֲמוֹר שֶׁעָתִיד מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ לִשְׁלֹט עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאוֹתָם שֶׁל שְׂמֹאל כְּלוּלִים כֻּלָּם בְּאֶחָד שֶׁנִּקְרָא אָתוֹן, שֶׁהֲרֵי מִצִּדָּהּ נִקְרָא עִירֹה, מְקַטְרֵג הַתִּינוֹקוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב (זכריה ט) עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת. אֲתָנַת חָסֵר. עֲשָׂרָה שֶׁכְּלוּלִים בְּאֶחָד.

וְדָא הוּא דְּאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי דִּכְתִּיב, (בראשית מט) אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה. אֹסְרִי לַגֶּפֶן, זַמִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַשְּׁרָא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דְּאִקְרוּן גֶּפֶן. עִירֹה. דְּאִיהוּ קַטֵּיגוֹרָא דִּילְהוֹן, וּבְגִין דְּאִקְרוּן שׂוֹרֵק, דִּכְתִּיב, (ירמיה ב) וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק. בְּנִי אֲתֹנוֹ, הַהוּא דְּנָפִיק מִסִּטְרָא דְּהַאי אָתוֹן.

וְזְהִוּ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן, מַהוּ שֶּׁאָמַר (בראשית מט) אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה? אֹסְרִי לַגֶּפֶן, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַשֵּׁר מִשּׁוּם שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ גֶפֶן. עִירֹה, שֶׁהוּא קָטֵגוֹר שֶׁלָּהֶם, וּמִשּׁוּם שֶׁנִּקְרָאִים שׂוֹרֵק, שֶׁכָּתוּב (ירמיה ב) וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק. בְּנִי אֲתֹנוֹ, אוֹתוֹ שֶׁיּוֹצֵא מִצַּד הָאָתוֹן הַזֶּה.

וְהָנֵי י’ מִימִינָא, וְי’ מִשְּׂמָאלָא, וְאִתְכְּלִילָן בְּהָנֵי תְּרֵי, כֹּלָּא אִינּוּן מִשְׁתַּכְחֵי בְּקֶסֶ”ם. וְאִית עַשְׂרָה אַחֲרָנִין דִּימִינָא וְעַשְׂרָה דִּשְׂמָאלָא, דְּמִשְׁתַּכְחֵי בְּנַחַ”שׁ. וְעַל דָּא כְּתִיב, כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. מַאי טַעְמָא, בְּגִין כִּי יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ. מִסִּטְרָא דְּנָחָ”שׁ, נָפַק שׁוֹ”ר, מִסִּטְרָא דְּקֶסֶ”ם, נָפַק חֲמוֹ”ר. וְדָא הוּא שׁוֹר וַחֲמוֹר, וְעַל דָּא בִּלְעָם, כֵּיוָן דְּיָדַע דְּאִתְקְשַׁר בִּרְשׁוּתָא אַחֲרָא, וְאָמַר לֵיהּ אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ’, אַבְאִישׁ לֵיהּ, וְאָמַר, וּמַה אָן הִיא יְקָרָא דִּילִי. מִיָּד אִסְתָּכַּל בְּחַרְשׁוֹי, וְלָא אַשְׁכַּח דִּיְהֵא בִּרְשׁוּתֵיהּ, אֶלָּא הַאי אָתוֹן.

וְאֵלּוּ עֲשָׂרָה מִיָּמִין וַעֲשָׂרָה מִשְּׂמֹאל, וְנִכְלָלִים בַּשְּׁנַיִם הָאֵלֶּה, כֻּלָּם נִמְצָאִים בְּקֶסֶ”ם. וְיֵשׁ עֲשָׂרָה אֲחֵרִים שֶׁל יָמִין וַעֲשָׂרָה שֶׁל שְׂמֹאל שֶׁנִּמְצָאִים בְּנַחַ”שׁ. וְלָכֵן כָּתוּב כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל. מָה הַטַּעַם? בִּגְלַל כִּי ה’ אֱלֹהָיו עִמּוֹ. מִצַּד הַנַּחַ”שׁ יָצָא שׁוֹ”ר, מִצַּד הַקֶּסֶ”ם יָצָא חֲמוֹ”ר, וְזֶהוּ שׁוֹר וַחֲמֹר. וְעַל זֶה בִּלְעָם, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁנִּקְשָׁר בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, וְאָמַר לוֹ אַךְ אֶת הַדָּבָר וְגוֹ’ – הִזִּיק לוֹ, וְאָמַר, וְאֵיפֹה כְּבוֹדִי? מִיָּד הִסְתַּכֵּל בִּכְשָׁפָיו וְלֹא מָצָא שֶׁיִּהְיֶה בִרְשׁוּתוֹ, רַק אָתוֹן זוֹ.

זוהר פרשת בלק (ריב.)

כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה שֶׁהוֹרִישׁ אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל

אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, לָא אִשְׁתְּכַח בְּעָלְמָא חַכִּים לְאַבְאָשָׁא, כְּבִלְעָם רְשִׁיעָא, דְּהָא בְּקַדְמִיתָא הֲוָה אִשְׁתְּכַח בְּמִצְרַיִם, וְעַל יְדוֹי, קְשִׁירוּ מִצְרָאֵי עָלַיְיהוּ דְּיִשְׂרָאֵל קִשּׁוּרָא, דְּלָא יִפְּקוּן מֵעַבְדוּתְהוֹן לְעָלְמִין. וְדָא הוּא דְּאָמַר, מָה אֵיכוּל לְאַבְאָשָׁא לְהוּ, דְּהָא אֲנָא עֲבִידְנָא דְּלָא יִפְּקוּן מֵעֲבִידָתָא דְּמִצְרָאֵי לְעָלְמִין, אֲבָל אֵל מוֹצִיאוֹ, מִמִּצְרַיִם וּלָקֳבְלֵיהוֹן (נ”א ולקבליה) לָא יַכְלִין חַכִּמִין וַחֲרָשִׁין דְּעָלְמָא. (במדבר כ”ד) וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי וְגוֹ’ רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (דברים כג) לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדוֹנָיו וְגוֹ’ עִמְּךָ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךָ. כַּמָה חֲבִיבִין מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא. כַּמָה חֲבִיבָה אוֹרַיְיתָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. כַּמָה חֲבִיבָה אוֹרַיְיתָא, דְּאוֹרִית לָהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעֲתָא דִּי נַפְקוּ מִמִּצְרָיִם. שְׁמַע בִּלְעָם דְּהָא חֲרָשׁוֹי וְקִסְמוֹי, וְכָל אִינּוּן קִשְׁרִין, לָא סְלִיקוּ בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל, שָׁארֵי לְגַרְרָא גַּרְמֵיהּ, וּלְמֵירַט רֵישֵׁיהּ. אָזַל לְאִינּוּן טוּרֵי חֲשׁוֹכָא, וּמָטָא לְגַבֵּי אִינּוּן שַׁלְשְׁלָאֵי דְּפַרְזְלָא.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, לֹא נִמְצָא בָעוֹלָם חָכָם לְהַזִּיק כְּמוֹ בִּלְעָם הָרָשָׁע, שֶׁהֲרֵי בַּתְּחִלָּה הָיָה נִמְצָא בְמִצְרַיִם, וְעַל יָדוֹ קָשְׁרוּ הַמִּצְרִים קֶשֶׁר עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מֵעֲבוֹדָתָם לְעוֹלָמִים. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר, מָה אוּכַל לְהַזִּיק לָהֶם? שֶׁהֲרֵי אֲנִי עָשִׂיתִי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מֵעַבְדוּת הַמִּצְרִים לְעוֹלָמִים, אֲבָל אֵל מוֹצִיאוֹ מִמִּצְרַיִם, וְנֶגְדָּם (ונגדו) לֹא יְכוֹלִים חֲכָמִים וּמְכַשְּׁפִים שֶׁל הָעוֹלָם. וְעַתָּה הִנְנִי הוֹלֵךְ לְעַמִּי וְגוֹ’. רַבִּי יְהוּדָה פָּתַח, (דברים כג) לֹא תַסְגִּיר עֶבֶד אֶל אֲדנָיו וְגוֹ’ עִמְּךְ יֵשֵׁב בְּקִרְבְּךְ. כַּמָּה חֲבִיבִים דִּבְרֵי הַתּוֹרָה. כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כַּמָּה חֲבִיבָה הַתּוֹרָה שֶׁהוֹרִישׁ אוֹתָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. בֹּא וּרְאֵה, בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שָׁמַע בִּלְעָם שֶׁהֲרֵי כְּשָׁפָיו וּקְסָמָיו וְכָל אוֹתָם קְשָׁרִים לֹא עָלוּ בְיִשְׂרָאֵל, הִתְחִיל לְגָרֵד עַצְמוֹ וְלִמְרֹט רֹאשׁוֹ. הָלַךְ לְאוֹתָם הָרֵי הַחֹשֶׁךְ, וְהִגִּיעַ לִפְנֵי אוֹתָם שַׁלְשְׁלָאוֹת בַּרְזֶל.

וְכַךְ הוּא אָרְחָא דְּמַאן דְּמָטֵי גַּבַּיְיהוּ, כֵּיוָן דְּעָאל בַּר נָשׁ בְּרֵישֵׁי טוּרַיָּא, חָמֵי לֵיהּ עֲזָאֵ”ל, הַהוּא דְּאִקְרֵי גְּלוּי עֵינַיִם. מִיַּד אָמַר לַעֲזָ”א, כְּדֵין יָהֲבִין קָלָא, וּמִתְכַּנְּשִׁין גַּבַּיְיהוּ חִוְיָין רַבְרְבֵי דִּמְתוֹקְדָן, וְסַחֲרִין לוֹן. מְשַׁדְּרֵי אוֹנִימְתָא זְעֵירְתָּא לָקֳבְלֵיהּ דְּבַּר נָשׁ, וְתָנָא, כְּמִין שׁוּנְרָא, הִיא, וְרֵישֵׁהּ כְּרֵישָׁא דְּחִוְיָיא, וּתְרֵין זַנְבִין בָּהּ, וִידָהָא וְרַגְלָהָא זְעִירִין. בַּר נָשׁ דְּחָמֵי לָהּ, חָפֵּי אַנְפּוֹי, וְהוּא מַיְיתֵי חַד קַטוּרְתָּא, מֵאוֹקִידוּ דְּתַרְנְגוֹלָא חִוָּורָא, שָׁדֵי בְּאַנְפָּהָא וְהִיא אָתְיָת עִמֵּיהּ.

וְכָךָ הוּא דֶּרֶךְ מִי שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם. כֵּיוָן שֶׁנִּכְנָס הָאָדָם בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, רוֹאֶה אוֹתוֹ עֲזָאֵ”ל, אוֹתוֹ שֶׁנִּקְרָא גְּלוּי עֵינַיִם, מִיָּד אוֹמֵר לַעֲזָ”א. אָז נוֹתְנִים קוֹל, וּמִתְכַּנְּסִים אֲלֵיהֶם נְחָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁבּוֹעֲרִים וְסוֹבְבִים אוֹתָם. שׁוֹלְחִים חַיָּה קְטַנָּה מוּל הָאָדָם, וְלָמַדְנוּ, כְּמִין חָתוּל הִיא, וְרֹאשָׁהּ כְּרֹאשׁ הַנָּחָשׁ, וּשְׁנֵי זְנָבוֹת לָהּ, וְיָדֶיהָ וְרַגְלֶיהָ קְטַנּוֹת. בֶּן אָדָם שֶׁרוֹאֶה אוֹתָהּ, מְכַסֶּה פָנָיו, וְהוּא מֵבִיא קְטֹרֶת אַחַת מִשְּׂרֵפַת תַּרְנְגוֹל לָבָן, זוֹרֵק בְּפָנֶיהָ, וְהִיא בָּאָה עִמּוֹ.

עַד דְּמָטֵי לְגַבֵּי רֵישָׁא דְּשַׁלְשְׁלָאֵי, וְהַהִיא רֵישָׁא דְּשַׁלְשְׁלָאֵי, נָעִיץ בְּאַרְעָא, וּמָטֵי עַד תְּהוֹמָא. וְתַמָּן בִּתְהוֹמָא. חַד סָמִיךְ, וְהוּא נָעִיץ בִּתְהוֹמָא תַּתָּאָה, וּבְהַהוּא סָמִיךְ אִתְקְשַׁר רֵישָׁא דְּשַׁלְשְׁלָאֵי. כַּד מָטֵי בַּר נָשׁ לְרֵישָׁא דְּשַׁלְשְׁלָאָה, בָּטַשׁ בָּהּ ג’ זִמְנִין, וְאִינּוּן קָרָאן לֵיהּ, כְּדֵין כָּרַע וְסָגִיד עַל בִּרְכּוֹי, וְאָזִיל וְאָטִים עֵינוֹי, עַד דְּמָטֵי גַּבַּיְיהוּ. כְּדֵין יָתִיב קַמַּיְיהוּ, וְכָל אִינּוּן חִוְיָין סָחֲרִין לֵיהּ מֵהַאי סִטְרָא וּמֵהַאי סִטְרָא. פָּתַח עֵינוֹי, וְחָמֵי לוֹן, אִזְדַּעְזָע, וְנָפַל עַל אַנְפּוֹי, וְסָגִיד לָקֳבְלַיְיהוּ.

עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְרֹאשׁ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת, וְאוֹתוֹ רֹאשׁ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת נָעוּץ בַּקַּרְקַע וּמַגִּיעַ עַד הַתְּהוֹם. וְשָׁם בַּתְּהוֹם עַמּוּד אֶחָד שֶׁנָּעוּץ בַּתְּהוֹם הַתַּחְתּוֹנָה, וּבְאוֹתוֹ עַמּוּד קָשׁוּר רֹאשׁ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הָאָדָם לְרֹאשׁ הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת, מַכֶּה בָּהּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְהֵם קוֹרְאִים לוֹ, וְאָז כּוֹרֵעַ וּמִשְׁתַּחֲוֶה עַל בִּרְכָּיו, וְהוֹלֵךְ וְאוֹטֵם עֵינָיו עַד שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם. אָז יוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶם, וְכָל אוֹתָם נְחָשִׁים סוֹבְבִים אוֹתוֹ מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה. פּוֹתֵחַ עֵינָיו וְרוֹאֶה

לְבָתַר אוֹלְפִין לֵיהּ חֲרָשִׁין וְקִסְמִין, וְיָתִיב גַּבַּיְיהוּ (דף רי”ב ע”ב) נ’ יוֹמִין. כַּד מָטָא זִמְנָא לְמֵיהַךְ לְאָרְחֵיהּ, הַהִיא אוֹנִימְתָא, וְכָל אִינּוּן חִוְיָין, אַזְלִין קַמֵּיהּ, עַד דְּנָפִיק מִן טוּרַיָּיא, בֵּין הַהוּא חֲשׁוֹכָא תַּקִּיפָא.

אַחַר כָּךְ מְלַמְּדִים אוֹתוֹ כְּשָׁפִים וּקְסָמִים, וְיוֹשֵׁב לִפְנֵיהֶם חֲמִשִּׁים יוֹם. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ, אוֹתָהּ הַחַיָּה וְכָל אוֹתָם נְחָשִׁים הוֹלְכִים לְפָנָיו עַד שֶׁיּוֹצֵא מֵהֶהָרִים בֵּין אוֹתוֹ חֹשֶׁךְ תַּקִּיף.

וּבִלְעָם כַּד מָטָא גַּבַּיְיהוּ, אוֹדַע לוֹן מִלָּה, וְאַסְגַּר גַּרְמֵיהּ בְּטוּרַיָיא עִמְּהוֹן. וּבָעָא לְקַטְרְגָא לוֹן, לְאָתָבָא לוֹן לְמִצְרַיִם. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּלְבֵּל וְקִלְקֵל כָּל חָכְמְתָא דְּעָלְמָא, וְכָל חֲרָשִׁין דְּעָלְמָא, דְּלָא יָכִילוּ לְקָרְבָא בַּהֲדַיְיהוּ.

וּבִלְעָם, כְּשֶׁהִגִּיעַ לִפְנֵיהֶם, הוֹדִיעַ לָהֶם דָּבָר, וְהִסְגִּיר עַצְמוֹ בֶּהָרִים עִמָּם. וְרָצָה לְקַטְרֵג עֲלֵיהֶם לְהָשִׁיב אוֹתָם לְמִצְרַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּלְבֵּל וְקִלְקֵל כָּל חָכְמַת הָעוֹלָם וְכָל כִּשּׁוּפֵי הָעוֹלָם שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לִקְרַב אֲלֵיהֶם.

תָּא חֲזֵי, הַשְׁתָּא כֵּיוָן דְּחָמָא בִּלְעָם דְּלָא יָכִיל לְאַבְאָשָׁא לְיִשְׂרָאֵל, אַהְדָּר גַּרְמֵיהּ, וְאַמְלִיךְ לֵיהּ לְבָלָק, מַה דְּלָא בָּעָא מִנֵיהּ, בְּגִין לְאַבְאָשָׁא לוֹן. וְעֵיטָא דִּילֵיהּ הֲוָה בְּאִינּוּן נוּקְבֵי דְּמִדְיָן דְּאִינּוּן שָׁפִּירָן, וְאִלְמָלֵא דְאֲמַר לֵיהּ מֹשֶׁה, לָא הֲוִינָא יָדַע, דִּכְתִּיב, (במדבר לא) הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם.

בֹּא וּרְאֵה, כָּעֵת, כֵּיוָן שֶׁרָאָה בִלְעָם שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַזִּיק לְיִשְׂרָאֵל, הֶחֱזִיר עַצְמוֹ, וְהִמְלִיךְ אֶת בָּלָק, מַה שֶּׁלֹּא רָצָה מִמֶּנּוּ כְּדֵי לְהַזִּיק לָהֶם. וַעֲצָתוֹ הָיְתָה בְּאוֹתָן נְקֵבוֹת מִדְיָן שֶׁהֵן יָפוֹת, וְאִלְמָלֵא שֶׁאָמַר לוֹ מֹשֶׁה, לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ, שֶׁכָּתוּב הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בִּדְבַר בִּלְעָם.

דברים (כג ו) וְלֹא אָבָה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וַיַּהֲפֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ.

זוהר פרשת נשא (קמ”ז:)

לָמַדְנוּ כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מִתְבָּרְכִים רַק בִּגְלַל יִשְׂרָאֵל.

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, תָּא חֲזֵי, כְּתִיב (דברים כג) וְלֹא אָבָה יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם וְגוֹ’. לִשְׁמוֹעַ אֶל בִּלְעָם, אֶל בָּלָק מִבָּעֵי לֵיהּ, דְּהָא עָבִיד בָּלָק כֹּלָּא, מַהוּ אֶל בִּלְעָם. אֶלָּא מִשּׁוּם דְּהֲוָה סָתִים עֵינוֹי, בְּגִין דְּלָא יִתְבָּרְכוּן יִשְׂרָאֵל. תָּאנָא, אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, אָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְבִלְעָם, רָשָׁע, אַתְּ סָתִים עֵינַךְ בְּגִין דְּלָא יִתְבָּרְכוּן בָּנַי. אֲנָא אַפְקַח עֵינָי, וְכָל מִלִּין דְּתֵימָא, אֶהֱפֹךְ לְהוּ לְבִרְכָאן. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, וַיַהֲפֹךְ ה’ אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אַהֵבְךָ וְגוֹ’.

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בּא רְאֵה, כָּתוּב (דברים כג) וְלֹא אָבָה ה’ אֱלֹהֶיךְ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם וְגוֹ’. לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם?! אֶל בָּלָק הָיָה צָרִיךְ לוֹ לִהְיוֹת, שֶׁהֲרֵי בָּלָק עָשָׂה הַכֹּל! מַה זֶּה אֶל בִּלְעָם? אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁהָיָה סוֹתֵם עֵינָיו כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבָּרְכוּ יִשְׂרָאֵל. לָמַדְנוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבִלְעָם: רָשָׁע, אַתָּה סוֹתֵם עֵינֶיךְ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבָּרְכוּ בָנַי – אֲנִי אֶפְקַח עֵינַי, וְכָל הַדְּבָרִים שֶׁתֹּאמַר, אֶהְפֹּךְ אוֹתָם לִבְרָכָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם) וַיַּהֲפֹךְ ה’ אֱלֹהֶיךְ לְּךְ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךְ וְגוֹ’.

וְעַל דָּא כְּתִיב, טוֹב עַיִן הוּא יְבוֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. מַהוּ מִלַּחְמוֹ. כְּמָה דְּאוֹקִימְנָא, דִּכְתִּיב, (ויקרא כא) לֶחֶם אֱלֹהָיו מְקָּדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים וְגוֹ’. מַשְׁמַע דְּקָדְשֵׁי הַקֳדָשִׁים לֶחֶם אֱלֹהָיו נָפַק מִנֵּיהּ. וּבְגִין כָּךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. תַּנְיָא, כַּמָה חֲבִיבִין יִשְׂרָאֵל קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּעִלָאֵי לָא מִתְבָּרְכֵי אֶלָּא בְּגִינֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

וְעַל כֵּן כָּתוּב, (משלי כב) טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. מַה זֶּה מִלַּחְמוֹ? כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב (ויקרא כא) לֶחֶם אֱלֹהָיו מִקָּדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים וְגוֹ’. מַשְׁמָע שֶׁקָּדְשֵׁי הַקְּדָשִׁים, לֶחֶם אֱלֹהָיו יָצָא מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל. לָמַדְנוּ כַּמָּה חֲבִיבִים יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים מִתְבָּרְכִים רַק בִּגְלַל יִשְׂרָאֵל.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*