logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

גן עדן – הקדמה לגן עדן, מסכת גן עדן, אור גן עדן, מי יזכה להיכנס לגן עדן? מי הוא בן עולם הבא? – מפעל הזוהר העולמי

גן עדן אמיתי

פתיחה והקדמה לגן עדן דבר המערכת

…..דף 2 טור 1 – מי יזכה להיכנס לגן עדן

דף 3 טור 2 – שכר ועונש כרך א לעלונים (1)

דף 3 טור א – זכרונות רבינו מהאלמין 2 כעין ראשון מוגה יום ב ויצא תשעה 

דף 4 טור א רבי יהודה פתייא (1)

חומר לעלוני גן עדן  (1) (1)

תמונת גן עדן

ספר שמירת הברית לדף 4 טור ב.

דף 4 טור ב – תיקון הברית שמות חלק ב

רבי יהודה פתייה 15 משיח השקר ותלמידו

שם העלון אור הגן עדן

..

  אור הגן עדן

דבר המערכת

י ראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי. ה בינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב. ו אשמרה תורתך תמיד לעולם ועד. הנה תאבתי לפקודיך בצדקתך חייני.

אשירה לה’ בחיי אזמרה לאלוקי בעודי, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ואודה ה’ מאד בפי ובתוך רבים אהללנו, ואספר שבחו וחסדו אשר הפליא לעשות אתי, ויהי עמדי בדרך אשר זכני להוציא לאור עולם העלון “אור הגן עדן” לאחר שהרהרתי רבות בדבר האפשרות להפיץ ולהשריש ענין האמונה של שכר ועונש כמו שכתוב בספר צפית לישועה מרבנו הקדוש החפץ חיים זיע”א שיסוד האמונה היא להאמין בשכר ועונש, על כן אזרנו חיל להכניס בלב כל ישראל את האמונה בשכר ועונש אצל כל אחד מישראל, ובזכות זה נזכה לביאת משיח בן דוד.

פתיחה

א. הצדיק אינו נותן שינה לעיניו ביום ובלילה עד שמוכיח הרשעים ומביאם שישובו בתשובה. (זוהר הקדוש, חלק א, כ:)

ב. אילו היו יודעים בני העולם גודל השכר להחזיר חבירו למוטב היו רודפים אחריו תמיד כמו שרודף אחרי כסף וזהב.   (זוהר הקדוש פרשת תרומה קכח, ב – קכט, א)

ג. מצוה שאתה רואה שבני אדם נוהגים בה קלות ראש ומעט המה שמקיימין אותה, הנה מצוה זו בודאי ממתנת ומצפה עד כי יבחר בה איש כשר וישר להזהר בה, ולעורר רבים על מצוה זו לקיימה באהבה לכבוד קוב”ה וכו’. (זוהר הקדוש פרשת תרומה, קב הישר פרק ס”ד)

ד. כל מצוה שאין לה דורש ואין מי שיבקש אותה תדרשנה לפי שהיא כמת מצוה, ומצוה שאין לה רודפים רדוף אחרי’ לעשותה, שהמצוה מקטרגת ואומרת כמה גרועה אנכי שנתעלמתי מכל וכו’. (ספר חסידים אות ק”ה)

אי אפשר לקיים מצות ואהבת לרעך כמוך
אם לא מודיע לחבירו ענין שכר ועונש

כתב בספר הקדוש קב הישר (פרק ה’) וזה לשונו: ואהבת לרעך כמוך (דברים ו, ה), אמרו רבותינו זכרונם לברכה (תורת כהנים, פרשת קדושים, ד’) זה הוא הפסוק, שהוא כלל גדול שבתורה. ואין לך אהבה יותר, כשרואה האדם דבר מגונה באחיו ישראל, שעושה איזה חטא ועוון, שצריך להוכיחו[1] על זה, כי נשמתן של ישראל הן קשורין ודבוקין זה בזה. אבל הכלל הוא, שצריך האדם מי שהוא יודע ההרפתקאות והסיבות והעונשים[2] שבאים לנשמת האדם אחר יציאת הנשמה מהגוף, צריך להודיע לחבירו[3], אולי על ידו יזכה חבירו גם כן ויעזוב דרכו הרשעה “ושב ורפא לו” (ישעיה ו, י).

רבינו הקדוש בעל המחבר ספר אור החיים
הוכיח והחזיר בתשובה אנשים פשוטים

האור החיים הקדוש התעסק להחזיר אנשים פשוטים למוטב ולקרבם תחת כנפי השכינה כדמוכח מאוה”ח פ’ בלק (כג, י) ראיתי אנשים וכו’. וגם דרשותיו סובבו על קוטב זה כדמשמע מהסכמת רבני ירושלים על ספרו ראשון לציון: “נפלאים מעשיו מהדר אזכותא דרבים והן בפיו תוכחת מוסר משום אקרובי עם אלקי אברהם ליראה את ה’ ורבים מעמי הארץ מתיהדים וכו’.

התועלת שבתוכחה וגודל השכר
של המחזירים בתשובה על ידי התוכחה

בזוהר פרשת תרומה, הוא מפליג מגודל השכר של המוכיחים ומזכים את הרבים, שמונעין את הרבים מן החטא ופועלין ארבעה דברים:

ראשית – כי ידוע הוא, דהעולם נדון מחצה על מחצה, ועוון אחד מכריע בכף חובה לכל העולם, ומצוה אחת מכריעה לכף זכות; ועל ידי התוכחות, שהמוכיח מוכיח את הבריות, אם שב אחד מישראל בתשובה שלמה, נמצא, שעל ידו העולם נדון לכף זכות, ונמצא זכות הרבים תלוי’ בו.

הקדושה מתגברת

שנית – המוכיח מקיים מצות עשה: הוכח תוכיח וגו’, ועל ידי התוכחה מתגברת הקדושה, והסטרא אחרא מוכרחת להיות נכנעת תחת יד הקדושה.

כבוד הקב”ה מתעלה ומתרומם

השלישית – גורם שכבוד הקדוש ברוך הוא מתעלה ומתרומם; ושכרו יהיה, שיזכה לראות בנים ובני בנים יראים ושלמים.

לאחר מותו מוליכין נשמתו למקומות
ששום אדם אחר אינו זוכה

הרביעי – כי לאחר מותו מוליכין את נשמתו בתליסר תרעי של עולמות העליונים, ולית מאן דימחה בידיה. ועליו נאמר: בריתי היתה אתו, החיים והשלום.

ועוד: שנוסף על שכרו שכר גדול מאד, והוא זה, כי מלאך אחד ושמו יהודעית, ממונה על נשמתן של המוכיחין לשמה, והוא מביא דיוקניה דההוא מוכיח, אשר הוא מזכה את הרבים בתוכחתו ומכריע את העולם מכף חובה לכף זכות.

ובשעה שמביא ההוא ממונה הדיוקנא ההוא, כדין מלכא קדישא מברך לההוא דיוקנא בכל ברכאן, דנתברך אברהם אבינו כד קריב עובדי עבודה זרה לעבודת הקדוש ברוך הוא, כמה דאת אמר: “ואת הנפש, אשר עשו בחרן”. ומעלין לההוא דיוקנא בשבעין עלמין הגנוזים, דלא זכו בהו שום בר נש אחרא, חוץ מאן דמזכה רבים על ידי התוכחה.

על ידי כתיבת התוכחה בספר אין לחוש לביוש הרבים

עכשיו ראיתי מוכיחים חדשים, מקרוב באו, ועומדין ודורשים ברבים ומביישין את הבריות דרך פרט וכלל, ואינם יודעין את עונשן. וה’ נתן לי לשון למודים, שחברתי זה הספר, כדי שיקראו בו הבריות; ואין רוצה אני לבייש אותן ברבים, כי כל איש יודע מרת נפשו במה שעוות, ויוכיח לעצמו לתקן את הפשעים והחטאים. וכדי שלא יאמרו הבריות: אין הלומדים יודעים את מעשינו, ואין חשים לראות אותנו – דע, כי בכל קהלה וקהלה יש בני אדם, שיודעים בקלקולן של הבריות, אך מפני החנופה שגוברת אומרים: אוי לנו אם כך נאמר, ואוי לנו אם לא נאמר. לכן את אשר עם לבבי עשיתי וכתבתי קצת בדברי הגדה, שמושכין לבם של הבריות, ובדברי משל ומליצה; ואקוה לאל, שעל ידי הספר הזה מזכה אני את הרבים, וזכות הרבים יהיה תלוי בי. ואני מבקש מכל היודע לקרות בזה הספר, שישים דברי כחותם על לבו ועל זרועותיו, ויהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך, ה’ צורי וגואלי. (קב הישר פרק ק”א).

גודל השכר למי שמעורר אחרים ליראת שמים

כתיב (דברים ד, י) אשר ילמדון ליראה אותי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון, ופירש רש”י ילמדון – ילפון לעצמם, ילמדון, יאלפון לאחרים. הוכח תוכיח, ומצות מחאה, וערבות, אשר כל קיום הכלל ישראל תלוי בזה, מה אשיב לה’ כל תגמולוהי עלי, יהי שמו הגדול מבורך מעתה ועד עולם, עד כאן לשונו.

[1]) ואין לך אהבה יותר שצריך להוכיחו על זה. ובזה מתבאר בטוב טעם דבריהם ז”ל, שואהבת לרעך כמוך הוא כלל גדול בתורה, כי האהבה הגדולה ביותר לחבירו הוא להוכיחו כשרואה בו איזה חטא, ולקרבו לעבודת ה’ לקיים המצוות שבתורה.

[2]) והסיבות והעונשים שבאים לנשמת האדם אחר יציאת הנשמה מהגוף, אם לא השלימה ותיקנה בעולם כראוי וכנכון. (יסוד יוסף, מאורי האש).

[3]) אבל הכלל הוא צריך להודיע לחבירו. כלומר, שלא יסתפק להוכיחו סתם, שאינו נוהג עצמו כשורה, אלא יודיע לו גם כן העונש על החטא שהוא נכשל בו, כי אולי על ידי זה יעזוב דרכו הרשעה ויזהר ביותר מלהכשל בם עוד. (מאורי האש, לפי ביאור אשכנז).

גן עדן- מפעל הזוהר העולמי

מסכת גן עדן

מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסיך בך.

פרק ראשון: גן עדן – הרב י. ד. אייזנשטיין

– אמר ר’ יהושע בן לוי שני פתחים שערי כדכוד יש בגן עדן, ועליהם ששים ריבוא כתות של מלאכי השרת, וכל אחד מהם זיו פניו מבהיק כזוהר הרקיע.

בשעה שהצדיק בא אצלם הם מפשיטים מעליו הבגדים שהיו עמו בקבר ומלבישין אותו:

ז’ (נוסחא אחרת ח’) בגדים של ענני כבוד,

ונותנין בראשו שני כתרים: אחד של אבנים טובות ומרגליות, ואחד של זהב פרויים,

ונותנים ח’ הדסים בידו,

ומקלסין לפניו ואומרים לו לך אכול בשמחה לחמך וגו’,

ומכניסין אותו במקום נחלי מים מוקף בשמונה מאות מיני ארזים והדסים ורדים,

וכל אחד ואחד מן הצדיקים יש לו חופה בפני עצמו לפי מה שבידו,

שנאמר: כי על כל כבוד חופה.

וכל אחת ואחת מושכים לו הימנה ארבע נהרות:

אחת של חלב,

ואחת של יין,

אחת של אפרסמון,

ואחת של דבש,

וכל חופה וחופה למעלה הימנה גפן של זהב ושלשים מרגליות קבועות בתוכה,

וכל אחת מהן מבהיק כזיו נוגה,

וכל חופה יש לה שולחן של אבנים טובות ומרגליות,

וששים ריבוא מלאכים עומדים על ראש כל צדיק וצדיק ואומרים לו:

אכול דבש שעסקת בתורה שנמשלה לדבש שנאמר ומתוקים מדבש וגו’,

שתה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, שעסקת בתורה שנמשלה ליין,

שנאמר: אשקך מיין הרקח.

והכיעור שבהם דומין פניו ליוסף הצדיק ולדמיון רבי יוחנן.

ובפריטי רימונים בכוס של זהב מוקף נגד השמש, ואין אצלם לילה כל עיקר שנאמר וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום.

ובכל יום הקב”ה מתחדש עליהם ארבעה משמרות, ואלו הם:

משמר ראשון נעשה כקטן ונכנס למחיצת קטנים ושמח שמחת קטנים;

משמר שני נעשה כבחור ונכנס למחיצת בחורים ושמחת בחורים;

משמר שלישי נעשה בינוני ונכנס למחיצת בינוניים ומשמח שמחת בינוניים;

משמר רביעי נעשה כזקן ונכנס למחיצת זקנים ומשמח שמחת זקנים.

ובגן עדן יש ח’ ריבוא מיני אילנות הפחות שבהם משובח מכל עצי בשמים, וכן יש בארבעה זוויותיה, ובכל זווית וזווית יש בו ששים ריבוא כתות של מלאכי השרת מזמרים בקול נעים.

ועץ החיים באמצע ונופו מכסה על כל גן עדן, ויש בו שמונה מאות מיני טעמים, ולא טעם של זה כטעם של זה, ולא ריחו של זה כריחו של זה, ולא דמיונו של זה דומה לדמיונו של זה. ועץ החיים יש בו מ”ח ענפים וכל אחד ואחד כמלא עולם, מהם ז’ ענפים למעלה שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה.

ושבעה ענני כבוד למעלה הימנו, וארבעה רוחות מנשבין בו וריחו הולך מסוף העולם ועד סופו, ותחתיו תלמידי חכמים יושבים ומבארים את התורה, ולכל אחד מהם יש לו שתי חופות:

אחד של כוכבים

ואחד של חמה ולבנה.

וכן לכל חופה ס’ פרגודים של ענני כבוד. לפנים ממנה גן עדן ובה שלש מאות ועשרה עולמות שנאמר להנחיל אוהבי י”ש (בגימטריא ש”י),

ובהם ז’ כתות של צדיקים:

כת א’ הרוגי מלכות כגון ר’ עקיבא וחבריו,

כת ב’ טבועי ים,

כת ג’ ר’ יוחנן בן זכאי וחבריו ותלמידיו, ומה כוחו של ריב”ז שהיה אומר אם היו כל הימים דיו שמים וארץ יריעות וכל בני אדם לבלרים וכל העצים קולמוסים אינם יכולים לכתוב מה שלמדתי מרבותיי ולא חסרתי מהם דבר ככלב המלקק מן הים.

כת ד’ אלו שירד הענן וכסה עליהם,

כת ה’ של בעלי תשובה, שהבעלי תשובה עומדים במקום שאין הצדיקים יכולים לעמוד.

כת ו’ רווקים שלא טעמו טעם חטא מימיהם.

כת ז’ ענווים הנדושים שיש בהם מקרא ומשנה וד”א, ועליהם הכתוב אומר וישמחו כל חוסי בך וגו’,

והקב”ה יושב ביניהם ומראה להם את התורה שנאמר עיני בנאמני ארץ וגו’,

ועליהם הכתוב אומר: מעולם לא שמעו לא האזינו, עין לא ראתה אלוהים זולתך יעשה למחכה לו, אמן.

פרק שני: שערי גן עדן

שבעה שערים יש בגן עדן וכל השערים בתים ועליות, ואורך הבתים מאה ריבוא מילין וכל אחד ואחד מן הבתים יש בו מאה מלאכי השרת, ומלאכי החסד לפניו מרקדים לפניו ומזמרים, ואותם חופות מעוטרים מח’ מאות וורדים, וכשיבוא הצדיק לפניהם בבגדיו, אלו מפשיטים אותם הבגדים מעליו ומלבישין אותו ח’ בגדים של משי וענני כבוד מקיפין אותו מכל צדדיו.

ומשם מוציאין אותו לחופת ארבע נהרות של הוד ומעדנים אשר שם היין והדבש ושותים הצדיקים מהם. ובראש כל חופה גפן של זהב נטועה, ואבנים טובות תליות, ועליו…

במעלה ב’ יושבין עליו אנשי צדק שלא שלחו ידיהם בממון אחרים ולא נתנו עיניהם להביט בנשי חבריהם, ומלאכים משמשים ומצחקים לפניהם בכל מיני שחוק, ונהרות של אש רצים לפניהם, וריח נודף מכל מיני בשמים.

במעלה ג’ לומדי תינוקות שעשו מלאכתן באמונה, ומלאכים משחקים לפניהם בכל מיני שחוק, והם לומדים עימהם, ועורכים לפניהם שולחנות של כסף וזהב, ובכל יום טובלים בנהרות של אפרסמון, ואח”כ אומרים שירה.

במעלה ד’ יושבים אנשים שגדלו בניהם ללמוד תורה ושכרם מוכפל מכל השכירות האלו.

במעלה הו’ יושבים פרנסים ומנהיגי הצבור באמת וביושר ולא גאה לבם עליהם ושכרם הרבה ומוכפל משל מעלה.

במעלה הו’ יושבים אותם שנתנו צדקה ושכרם הרבה מאד.

במעלה הז’ יושבים עליהם עניים וגרי הצדק, ונהרות של אפרסמון רצים לפניהם, וכל צדיק וצדיק יש לו חופה בפני עצמה ומלאכים משמשים לפניהם, וחמה ולבנה מרקדים לפניהם, וכל צדיק וצדיק יש לו כתר על ראשו לפי כבודו. כל זה יש בגן, אכן בעדן – אשרי שיזכה לראות.

ואתחיל לכתוב שבח של העדן ולמי נברא עד המעלה של שתים עשרה,

ואלו הן הי”ב מעלות:

המעלה הא’ ליראי חטא,

המעלה הב’ לגומלי חסדים,

המעלה הג’ לקוברי מתים,

הד’ למבקרי חולים,

הה’ לסופרי אמת,

הו’ למלווים לעייפים,

הז’ למגדלי יתומים,

הח’ לעושי שלום,

הט’ למלמדי לעניים,

הי’ למוסרי נפשם לייחוד השם,

הי”א ללומדי תורה,

הי”ב לדוד מלך ישראל ולחבריו ולשאר מלכי אמת כגון: שלמה ויאשיה וחזקיה.

ובכל אלו המעלות יש שמחה ושחוק ושירות וכבוד גדול לכל צדיק וצדיק. ועוד יש שם עניינים הרבה שאין אדם יכול לספר אחת מני אלף. עד הנה דברי ר”א ויה”ר מלפניך ה’ אלוהינו שיהא חלקינו עימהם, אכי”ר. ע”כ. סליק מסכת גן עדן.

סדר גן עדן

(בית המדרש חדר ג’)

שלוש חומות יש לו לגן עדן וכולם של אש.

החומה החיצונה היא של אש שחורה נראית ואינה נראית ולהט החרב סביב החומה החיצונה מתהפכת סביבותיה, וארבעה פתחים יש באותה החומה החיצונה, ושיעור בין כל פתח ופתח מאה ועשרים באמה, ולהט החרב המתהפכת כל היום וכל הלילה ואינה שוקטת, ואוכלת כל ירק עשב וכל דבר הקרוב אל הגן כשיעור מיל.

באותה חומה החיצונה עד חומה השנית היא במידה שש מאות באמה ושם החסידים שבאומות והמלכים שבאומות אותם שהצילו להם לישראל, ושם הגרים שנתגיירו ואינם מקיימים כראוי ביראת ה’ יתעלה.

ומשעת המנחה והלאה מתקבצים מלאכי חבלה אצלם להוציאם משם ולהוליכם לגיהינום וכולם צועקים, והמלאך הממונה שם עזריא”ל שמו הוא בא ואוחז בהם ומציל אותם מידם, וחוזרים מן המנחה עד תפלת ערבית שלושה פעמים והם צועקים אצל אברהם בקול רם, ואותו המלאך חוזר ואוחז בהם כמתחילה, וכל זה כדי לצער אותם.

ושם באותה חומה החיצונה כל אותם שעשו צדקה ברבים לעשות להם שם ולא לשם שמים, והללו מצטערים שלושה פעמים בכל יום ואוחזים בהם שני מלאכים ומצילם אותם מיד מלאכי חבלה.

כל אותם שקבלו עונשם בגיהינום ויצאו משם באים עמם שלושה מלאכי השרת ומביאים אותם עד מקום להט החרב המתהפכת ושם מקבלים טהרתם ונכנסין תוך החומה החיצונה הזאת ושם עומדים והם נהנין מעט מזעיר מזיו הצדיקים אשר מבפנים אבל אין מצערין אותם, כל אותם תשעים שהרהרו תשובה קודם שיצאו מן העולם לאחר שקבלו עונשן נכנסים בחומה זאת, ועומדים שם עד שקדש היום בערב שבת, והרוחות שבגן עדן בפנים עולה מהריא”ל המלאך ומכניס לכל אלו ומראה להם מקום מעמד נועם הרוחות העולות למעלה, ושם נקרת הצור, והוא נותן להם מקום ונכנסין שם במוצאי שבת בזמן שישראל אומרים קדושה דסדרא, כל הרוחות יורדות למקום מושבן וכל אחד ואחד מכיר מקום מושבו ומעמדו.

החומה השנית היא מאש ירוקה ואדומה, והמלאך פניא”ל ממונה עליהם. ושם באותה חומה מבפנים כל אותן הנותנים בניהם ללמוד תורה והם לא זכו אבל השתדלו עימהם, ושם בעלי מעשה כרגע כשמעם דברי תורה או דברי מוסר. ושם האור מנועם הצדיקים עוצר עליהם כרגע ומיד נגנז. כל אותם המצפים למשיח (וכל) רואים משם למשיח בכל יום פעם א’ ביום שישי משעה שישראל משתדלים לשבת, כל היכלות אשר בגן מזדעזעין והיכל הפנימי אשר המשיח בו הוא הנקרא קן ציפור והמשיח יוצא משם וכל הצדיקים יוצאים עמו ומתלבש בבגדי נקם העתידין לו לישועתן של ישראל, ונכנסין כולם עמו עם האבות, [והוא] יוצא משם ועומד בחצי הגן במקום העמוד אשר באמצע ואוחז בארבע הטבעות אשר בארבע פינות הגן ונותן קולו ומזדעזע הרקיע אשר על הגן.

גן עדן קודם שנברא העולם נברא הוא וכל תיקוניו וכל מטעיו והרקיע אשר עליו וקרקעיתו אשר מתחת, ולאחר אלף שס”א שנים ושלש שעות ושתי רגעים נבראו שמים וארץ.

קרקע הגן הוא, כשברא הקב”ה גן עדן נטל שלג מתחת כסא הכבוד וממנה נעשה קרקע הגן. וזה קרקעיתו של גן, נוגע ואינו נוגע עם הארץ הזאת שהוא למעלה מכל הארצות.

רקיע שעל גבי הגן כעין כל הגוונין כמעשה לבנת הספיר, ושמו של הקב”ה חקוק באמצע הרקיע, וארבע טבעות בארבע קצות הרקיע וארבעה אופנים בכל טבעות, ובאמצע הרקיע עמוד אחד והעמוד הזה נעוץ מקרקע הגן עד שנאחז פני כסא הכבוד, והוא מכוסה מענן הכבוד. והמלאך גבריאל לבוש הבדים עומד עליו, פעם א’ ביום אוחז בטבעות הרקיע, והעמוד חוזר והרקיע סובב ואותיות שם המפורש בולטות ונוצצות ועולות ויורדות, וקול קורא התכוונו מחנות צדיקים קדושים, אשריכם שזכיתם לכך, מי שמע כזאת ומי ראה כאלה בהיות קול ניגון הרקיע בנוסעו על יד האיש לבוש הבדים, והוא מסתלק והרקיע עומד והעמוד מנגן, עולה ויורד עד שנמשך אור זוהר אור נועם מלמעלה באותו עמוד, והצדיקים עומדים כנגד האור ההוא ונהנים ממנו עד חצות לילה.

בחצי הלילה כשבא הקב”ה ליכנס עם הצדיקים שומעים קול סביב הרקיע, והעמוד מנגן וקרקע הגן מתנשא והצדיקים עולים מחופותיהם לקראת בוראם, וכל הגן מתמלא מכבודו. באותו שעה מזדווגים הרוחות זכרים ונקבות כפי מה שהיה קודם שנבראו, ומאותו נועם תאוותם לחזות בנועם ה’ כולם עושים פרי, והפרי שלהם שנמשך מהם הרוחות לגרים, כעניין שהיו אברהם ושרה שהיו מוציאין רוחות לגרים, אשרי מי שזוכה בעוה”ז להימצא באותה שעה ברנה של תורה.

אור זהרו של הקב”ה הוא נשאר בגן עדן והוא עולה וכל הצדיקים משוררים בהעלותו בבקר. מסכתה של קרקע הגן מטל שעתיד הקב”ה להחיות בו מתים והצדיקים יוצאים ונזונין ממנו כעניין מלאכי שרת למעלה. בעת שהמשיח יוצא ואוחז בארבע הטבעות ונותן קולו אזי מזדעזע כל הרקיע שעל הגן ושבעה מלאכים מזומנים אצלו ואומרים לו בחיר ה’ החרש! כי כבר הגיע זמן מלכות הרשעה שתעקר ממקומה והקול נשמע מבתי כנסיות ובתי מדרשות שאומרין בכל כוחן אמן יהא שמיה רבה מברך לעלם ולעולמי עולמים, אזי הקב”ה מזעזע כל הרקיעים ומוריד שתי דמעות לים הגדול, והצדיקים נכנסים והמשיח נכנס לאותו היכל הנקרא קן צפור.

החומה השלישית היא מאור המעורב בחושך והיא לפנים בגן עדן, משם והלאה עניין הגן ומעלותיו והנאותיו ובנייניו, והוא כמעשה לבנת הספיר אשר נטע הוא יתעלה להנאת הרוחות לארבע רוחות מארבע זוויות המנשבות עליו, ואלו רוחות הם מעניין החיה אשר תחת אלוקי ישראל, והיא החיה הרומשת אשר שרצו המים מעדן העליון אשר עין לא ראתה אלוקים זולתך יעשה למחכה לו.

לפנים מן החומה הזאת הוא הנוגה מראה דמות ה’. משם והלאה מדור הצדיקים שהם הרוחות, וכשנכנסות שם מיד נגלמות מאויר העליון הנושב בהגן ומתלבשת בו כמלבוש זך וקדוש, ואותו המלבוש הוא בדוגמתו אשר היה בעולם הזה באותו מלבוש הולכים ומכירים אלו לאלו וכל אחד ואחד כפי הראוי לו.

שבע מעלות הצדיקים הן בגן עדן, בשבע חופות נפרדות אלו מאלו כפי מעלתם:

המעלה הראשונה היא מעלת אותם הנקראים צדיקים והם כל אותם השומרים ברית קודש בעולם הזה, ושלטו ביצרם ואח”כ שמרו תורה.

כנגדם למעלה משרתי עליון אותם המלאכים הנקראים אראלים, ראש המעלה הזאת יוסף הצדיק בן יעקב והוא המשרת בחופה הראשונה שהיא היכל הראשון אשר בגן עדן.

המעלה השנית היא מעלת אותם הנקראים ישרים והם הישרים בדרכיהם ובכל מה שעושין בעולם הזה ביושר לבם בלא הרהור דברים רעים, וכל מעשיהם ישרים לנגד בוראם.

כנגדם למעלה אותם המלאכים הנקראים חשמלים, ואלו הם לפנים ממעלת הצדיקים, ועל אלו ואלו נאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך. וראש המעלה הזאת פנחס בן אלעזר והוא המשרת בחופה הזאת שהוא ההיכל השני בגן עדן.

המעלה השלישית היא מעלת אותם הנקראים תמימים והולכים בעולם הזה בתמימות לבם ואינם מהרהרים אחר מידותיו של הקב”ה והשתדלו במעלות הראשונים בצדק וביושר בתוך לבבם ושמרו דברי התורה והמצות.

כנגדם למעלה אותם המלאכים משרתי עליון הנקראים תרשישים, וראש המעלה הזאת אלעזר בן אהרן הכהן המשרת בחופה זאת שהוא היכל השלישי בגן עדן.

המעלה הרביעית היא מעלת אותם הנקראים קדושים, והם דכתיב בהו, לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם, ואלו הם שכל המפתחות שערי גן עדן ברשותם, ובעת שהעמוד אשר באמצע הגן נוסע ומנגן מאליו הרקיע אשר על גן עדן חוזר, אלה יוצאים תחילה לקראת בוראם מתקרבים אצל העמוד, והאיש לבוש הבדים אוחז בארבע הטבעות אשר ברקיע, ועמוד הרקיע מכה בטבעת אשר במזרח הרקיע, וכל האילנות אשר בגן מרננים ומשבחים, ואזי כבוד אלוקי ישראל בא, ועליו נאמר והנה כבוד ה’ אלוקי ישראל בא מדרך הקדוש, והארץ האירה מכבודו, זה גן עדן. ומעלת קדושים אלו פותחין תחלה ואומרים קדוש קדוש קדוש ה’ צבאות מלא כל הארץ כבודו, ועל מעלת קדושים הללו הוא אהרן הכהן קדוש אלוהיו.

המעלה החמישית היא מעלת בני תשובה אשר שברו דלתי נחושת ושבו לקונם כראוי.

כנגדם למעלה היא מעלת משרתי עליון קדוש, ומכון מעלתם היא למעלה במקום אותם הנקראים אופנים, ואין מי שישיג מעלתם של אלו כי גבוה מעלתם מאד, ונועם השם מגיע אליהם מזוהר התשובה העליונה אשר עין לא ראתה, וכל הצדיקים נכווים מחופתם של אלו, ואפילו הרשעים שבגיהינום רואין זוהר מעלתם וצועקים ואומרים ריבון העולמים משוי פנים יש בדבר! אנו ושבחופה הגדולה ההיא חטאנו יחד ועברנו דרך התורה יחד, ומפני מה יש להם המעלה הגדולה ההיא ואנו בני צלמות מבור גיהינום?

מיד נזדמן להם ברקיאל המלאך ואומר להם שוטים שבעולם נוח לכם שלא תצאו לעולם, אותם חבריכם חטאו כמוכם והרהרו תשובה לאחר כן וחזרו לקונם ולפיכך זכו לכל הכבוד ההוא, ומנשה מלך יהודה ממונה עליהם.

המעלה השישית היא מעלת תינוקות של בית רבן שלא חטאו והיא מעלה פנימית יותר מאלו ובכל יום ויום מטטרון שר הפנים יורד דרך העמוד ולומד להם תורה ומחיצתן גדולה מכולם, ובחצות הלילה עולים למתיבתא עילאה והקב”ה לומד להם תורה ומשתעשע בה.

כנגדם למעלה אותם הנקראים כרובים ועליהם נאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמוע גמולי מחלב עתיקי משדים, וראש המעלה הזאת למטה הוא יהושע נער משרת משה.

המעלה השביעית היא מעלת אותם הנקראים חסידים והיא מעלת פנימית על הכל.

כנגדם למעלה הוא מעלת החיות הנקראים שם על פתח ההיכל הזה. ז’ פתחים יש לחומה השביעית הזאת כנגד שבע מעלות הללו וכל מעלה מאלו נכנסת בפתח למעלה ההיא והשומרים עומדים על כל פתח ופתח. כת צדיקים נכנסין בפתחם כת ישרים נכנסין בפתחם, וכן כל מעלה ומעלה משבע מעלות הללו.

בגן עדן יש מן החומה ולפנים ענן קשור ונוגה סביבותיו.  בצד צפון יש מסך פרוס מנוגה ואש ירקרק מפריד בין שאר רוחות הגן, ושם היכלות גנוזות מן הצדקניות הכשרות שבישראל. בצד רוח מזרח יש היכל גנוז וסתום והוא נקרא היכל נוגה והיכל זה בנוי מעצם השמים לטוהר ושם כל קירותיו סביב אותיות בולטות ונוצצות, אלו עולות ואלו יורדות, פורחות אלו מכאן ונוחות בכאן בצד אחר, ואותן האותיות אשר בצד האחר פורחות משם ונוחות בכאן, ומתחלפות אלו באלו ואין משתבשות לעולם, ואין מי שיעמוד בהן כי אין עומדות אפילו רגע. פרחים מעשה שבכה מארבע גווני נוגה נוצצים לשם.

ביום השבת נכנס לשם המשיח עם האבות והאותיות משתבבות (משתנות), קוראין האותיות ושמחים שמחה גדולה ואין מי שיודע מהו. ושם באותו היכל ולפנים פתח פתוחה לשם, ושם מן הפרוכת ולפנים כל דיוקני הרוגי לוד ועשרה הרוגי מלכות. קם המשיח ונכנס לשם ורואה אותם הדיוקנין ונושא קולו ושואג כארי, וכל הגן וכל הצדיקים מזדעזעים והעמוד באמצע הגן מזדעזע ועולה ויורד וארבע אופנים מזומנים שם ואוחזים בארבע הטבעות, והרקיע סובב והקול נשמע במרומים והקב”ה מוריד שתי דמעות באותו העמוד למטה, והאופנים נכנסין אצל המשיח, והאבות נכנסין כולם בפתח שער הקדים אשר בהיכל ההוא ושם רואים כל מעלות הצדיקים של לוד ועשרה הרוגי מלכות, ועומדים כלם ומשיח, ואותם האופנים כולם יינשאו ועולין אצל מלך מלכי המלכים הקב”ה ונשבע להם ללבוש בגדי נקם ולדון את נקמתם מן האומות, שנאמר ידין בגויים מלא גויות, וחוזרים אל המשיח, והמה ואבות נכנסין אצל ראשי ישיבות אשר שם ושמחים בחידושי התורה שחדש כל אחד ואחד בעולם הזה. ומשם נכנסין כל ראשי ישיבות [ותלמידי] הישיבות והולכין לישיבתו של משה רבנו ע”ה, ומשה וכל הצדיקים שהיו בדור המדבר כולם יושבין לפניו ולומדין תורה, והוא מפרש להם קבלת התורה כפי אשר קבלה במרום.

בגן עדן לפאת צפון יש שבע (שש) מדורות מזומנות, והיכלות הצדקניות שבישראל המזכות לאל בגמילות חסדים והמזכות תורה לבניהן.

הדירה הראשונה אשר שם בתיה בת פרעה וכמה הן הצדקניות אשר שם המגדלות יתומים והמסבירות פנים לתלמידי חכמים המתארחין אצל בעליהן והנותנות צדקה בסתר, ובכל יום ויום מתעטרות עם זוהר עטרת זיו השכינה וקוראין עליה [בתיה] אשריך שזכית לגדל ולהמשיך ענף תפארת בעולם.

הדירה השנית יש שם כמה צדקניות מישראל ושם יוכבד אשת עמרם ראש עליהן, ושלשה פעמים בכל יום מכריזין עליה אשריך שזכית לילד בן אחד שעל ראשו ורגליו ערפל.

הדירה השלישית אשר שם מרים הנביאה וכמה צדקניות העומדות עמה, כל אותן המושכות לבעליהן לדרך טובה ולעבודת בוראן, ובכל דירה ודירה חופות שאננות, ומלאכים ידועים ממונים על כל דירה ודירה.

הדירה הרביעית אשר שם חולדה הנביאה וכמה הן הצדקניות העומדות באותה הדירה.

הדירה החמישית אשר שם אביגיל וכמה הן הצדקניות עמה יושבות בטח בחופתן. מהן והלאה

[הדירה הששית] דירת האמהות שרה רבקה רחל ולאה.

ובחצות הלילה כשהקב”ה נכנס עם הצדיקים, קול קורא בגן, התכוננו צדיקים לקראת בוראכם, אשריכם שזכיתם לכל הכבוד זה. באותה שעה פורחות הנשמות ומזדווגות כל אחת ואחת כראוי, ולפי מעלת מעשיהם הם רואים ומשיגים ונהנין, ומעלתן והנאתן עין לא ראתה אלהים זולתך.

בגן עדן יש ראש ישיבה בהיכל האגוז והוא היכל הנוגה הסתום וגנוז, סמוך להיכל קן צפור והוא נקרא רב גדיאל נער, וכל עומקי התורה וסתריה הוא מגלה ועל ידו נגלים, וכל הצדיקים תאוותם אצלו. וזה נולד בימי השמד והיה לומד תורה במערה אחת והוא בן שבע שנים, ובאו האויבים ומצאוהו ועשאוהו חתיכות, ועלתה נשמתו למרום ואומרת כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנוגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה’, והעמידו הקב”ה לפניו ונשבע לו להנחילו היכל הנוגה ולגלות על ידו בגן עדן סתרים ועמוקות אשר הם בתורה שלא נגלו קודם לכן, וכל הצדיקים אשר בגן עדן מתאווים לראותו ושומעים ממנו עומקי התורה וסתריה. בשעה שהוא יוצא, אותיות שם המפורש בולטות ונוצצות על ראשו וכל הצדיקים שמחים. הוא נכנס ונופל על פניו גועה ובוכה על שלא זכה להיות לו בן בעוה”ז, ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול עומד עליו ואוחז בו ומעמידו על רגליו ואומר לו קום לך חוורי חוורי הם בניך!

שבע תעניות התענה רבי יוחנן בן זכאי כדי לראותו, והראוהו גנזי שבעה רקיעים בחלום ובסוף כלם ראה אותו כזוהר הרקיע ושבעים מלאכים סביבותיו וחמישים מפתחות בידו, וכמה צדיקים כתות כתות לפניו ואותיות שם המפורש על ראשו, ונגנז מיד ולא ראהו. היה שואל עליו ואמרו לו עד כאן הורשית, זהו מראה הקשת אשר יהיה בענן. חזרו חכמים על אביו (לחקור אחריו) ומצאו שמעולם לא ראה צורת אדם [רשע] ולא נסתכל בקשת בריתו, ולא הוריד ידו מטבורו ולמטה, ולא קם מן התורה להשתדל בדרכי העולם, לא היה צדיק בעולם בצער שלא היה עמו בצער, מעולם לא דיבר דבר חוץ מן התורה או מן דרך התורה, הוא הוליד בן זה ומת, ילדתו אמו ומתה, ונשאר יתום וגדל הוא בצער ולמד תורה הרבה והרגוהו, וזכה לכל זה.

הצדיקים כולם רואין אלו לאלו ויודעין ומכירין ידיעה גמורה ידיעה שאין בה חסרון. כשעולות הנשמות בערב שבת לגן עדן העליון של מעלה כמה כרוזים הם מכריזין מעלה ומטה, וכולם מתפשטים באותו מלבוש ועולין למעלה, ושם ברקיע ערבות עומד מיכאל השר הגדול ומזבח לפניו וכל נשמות הצדיקים מקריב על המזבח ההוא, ואזי בא רוח מבושם שהיו עושים מעשיהם בעולם הזה והקב”ה משיב רוחו [של כל אחד] אליו, כי ברוח היוצא [ממנו] באים בעולם הזה ואותו רוח שב ומשיבו אליו, ועל סיבה זו בני אדם חוזרין לסיבתם הראשונה. ובאותו זמן שמיכאל מקריב קורבן הנשמות משיב רוחו אליו ומכניסו פנימה. ויש זמן שהקב”ה משיב רוחו אליו ואינו מכניסו פנימה, וכשאינו מכניסו לתוכה הרוח חוזרת לכאן ולכאן ומשוטטת לגיהינום, וכשמכניסו לחיקו מכניסו לגן עדן שבארץ, וכשמכניסו פנימה בתוכו מכניסו לגן עדן של מעלה. ואיתימא נשמתו של אדם אינה ממוצא הפה הרי כתיב וייפח באפיו נשמת חיים, ומעלה אותה מן המזבח באהבת הריח ומוציאה מתוכו לגן עדן של מעלה.

גן עדן של מעלה הוא אשר נטע ה’ אלוקים מקום עדן העליון, הדא הוא דכתיב ויטע ה’ גן בעדן מקדם, ואותו גן עדן לירכתי צפון של מעלה כעניין ירושלם של מטה שנאמר הר ציון ירכתי צפון, ואותו גן עדן אשר למעלה הוא מתחת הפרגוד תחת אלוקי ישראל, והוא מרובע מארבע פינות מן הרקיע אשר הוא כעין הקרח הנורא. שש מראות נוגה סובבות אותו והנוגה השישית הוא כמין נהר ויוצא ונכנס לתוך הגן יוצא מן העדן העליון ונכנס לתוך הגן ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים.

הראש האחד הוא מיכאל השר הגדול והוא כנגד פישון הנהר הראשון אשר מתחת בגן עדן אשר למטה,

הראש השני הוא גבריאל האיש לבוש הבדים והוא כנגד הנהר השני אשר בגן עדן למטה שהוא גיחון,

הראש השלישי הוא רפאל והוא כנגד הנהר השלישי חדקל,

הראש הרביעי הוא נוריאל והוא כנגד נהר פרת.

בגן עדן אשר למטה יוצא נהר מעדן הסתום והגנוז ונכנס בגן והוא משקה כל אותם הנטיעות ומשם ייפרד אותו הנהר ונעשה ארבעה, כמו כן למעלה.

בגן עדן של מטה הוא עץ חיים באמצע הגן וסמוך לו עץ הדעת טוב ורע. בעץ החיים יש דברים סתומים וגנוזים, בשעה שהקב”ה נכנס בגן עדן עם הצדיקים עץ החיים נותן ריח ואותו הריח סובב כל הגן, ואותו הריח הוא חיים לכל הצדיקים אשר שם, וכלו נשתטח וכל העלין מרננין והצדיקים יושבים בצלו בכל ראשי חדשים ובמועדים ויושבים (ואוכלים) למעדנים, והפרי שלו הוא חיים ומנוחה עלהו לא יבול ומצליח בכל מעשהו, כמא דאיתמר ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח. מה עושה הקב”ה? נכנס בגינת האגוז אשר הוא לפנים בגן וידיד (?) אשר בעשר מעלות, והצדיקים יושבים בצל האילן נובע גולת ברכה ונופל על ראש כל צדיק, ולמי שנופל עליו הטל הוא הולך ועומד בשער מזרחי לפני גינת אגוז ושם עומד ומשתחווה לפני ענן כבודו, והקב”ה שואל והוא משיב, לומד מה שלומד ויוצא, וכן כל צדיק וצדיק. והקב”ה שמח עימהם שמחה גדולה, בא ועומד על אותו אילן החיים והענן סר והצדיקים באים ומשתחווים לפני אור זוהר כבודו למעלה.

כעניין זה שלוש חומות לגן עדן של מעלה,

החומה האחת היא הנקראת לחש סתר [המדרגה],

החומה השנית היא הנקראת תנועת פועל ה’,

השלישית היא הנקראת משמר אדרת הממשלה.

ושמותיו של הקב”ה על כל חומה וחומה.

החומה הראשונה היא הנקראת לחש סתר המדרגה, והוא שאמר שלמה בדרך משל יונתי בחגווי סלע בסתר המדרגה, ואין שום נשמה נכנסת בגן עדן של מעלה אלא בשבתות וימים טובים שנקראו שבת לה’ מפני שבהם עונג הנשמות, וזהו דכתיב וקראת לשבת עונג, והחומה הזאת היא של אש האוכלת אש ושם המלאכים שנבראו ביום שני, ובקרבתם אצל החומה הזאת אומרים שירה, והם נגשים ליכנס ונימוחים בלחיכת האש ושבים כמתחלה חדשים כראשונה ועליהם נאמר חדשים לבקרים רבה אמונתך.

וסוד להט החרב המתהפכת סביב החומה הזאת, ושני כרובים הם משמרות הגן.

ובין כל חומה וחומה עומדים שרפים למיניהם שומרים משמרת,

ושם סובב נהר דינור נגיד ונפיק, ואלף אלפין וריבוא רבבון ישמשונו.

וכל המלאכים הממונים על האומות סביב הנהר ההוא, עד (אצל) הנהר ההוא מקום גבוה ונראה בו הסולם שראה יעקב בחלום והסולם ההוא הוא סולם הנער מטטרו”ן שהוא גבוה מחבריו מהלך חמש מאות שנה, וכל השרים הממונים על האומות קרבים אצל הסולם אלו עולין ואלו יורדין, כל העולין יש להם ממשלה וכל היורדין נכנסין בנהר דינור ונלחכים שם והממשלה זזה מהם. –

החומה השנית הנקראת פועל ה’ והיא מאור הנוגה לצדיקים והקב”ה פועל תמיד בזה האור אשר עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו.

גן עדן זהו למעלה משלוש מאות ותשעים רקיעים, וילון הראשון ורקיע ושחקים וזבול שבו ירושלם ובית המקדש ומזבח ומעון ומכון וערבות, ובערבות שהוא השביעי גנזי החיים וגנזי שלום וברכה, ונשמתן של צדיקים למעלה מכל אותם רקיעים.

בא וראה כמה רקיעים ורקיעים ברא הקב”ה, והשמים העליונים אין להם שיעור ואין להם מקום, הם מקום כל העולמות, וכל רקיע ורקיע מאלו עין לא ראתה אלוקים זולתך. וכל אחד ואחד עולם בפני עצמו, וכל עולם מתחלק לאלף עולמות חוץ מוילון שיש זמן שעולה לאלף ויש זמן שאינו עולה לאלף והנשארים הששה שהם ששת אלפים עולמות ונאחזים אלו באלו שלוש פעמים, והם שמונה עשר אלף עולמות, ואין נכנס בהם אלא הקב”ה בלבד שנאמר רכב אלוהים ריבותיים אלפי שנאן – שאינן ממש, שאין מי שיודע בהם אלא הוא יתעלה בלבד, וזה הגן עדן הוא מכוון כנגד שחקים, מקום ששוחקין מן לצדיקים, וריחיים עומדות בשחקים והן טוחנות המן. ושחקים נכנסין בגן, ולמעלה מכוון האילן והוא בסוד עמוד האמצעי אשר בגן עדן של מטה, והעמוד הזה הוא באמצע הגן מלמעלה למטה וממנו נמשך כל טוב הגן וכל מעדניו.

העמוד הזה הוא מוגבל בשנים עשר גבולי אלכסין והוא האילן אשר משם פורחות הנשמות, וכל גבוליו שנים עשר, והאילן הזה הוא שורשיו בלבנון שהם כסא הכבוד ית’, והוא לבנון כנגד הלבנון העליון ושורשיו שבעים ושתים שרשים שתולים בבית ה’, והענפים ארבעים ושתים, וכל שרי העולם תלוין בו. והאלכסונים כולם ל”ו והוא מוגבל לפאתי עולם, לרוח מזרח תשעה ולרוח צפון תשעה, ולרוח דרום תשעה ולרוח מערב תשעה, ובאמצע הגן שהוא נוף האילן נאחזים עם הקדש, ולקחו לגורלם. באילן הזה יש חמישים שערים וכל שער ושער הוא שער להיכנס הצדיקים באמונתם, מנוף האילן שהוא באמצע פורחות הנשמות ולא הרוחות, כי הרוחות למטה באילן האחר והנשמות מאילן העליון הגנוז כאשר אמרנו. תם סדר גן עדן.

..

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*