האור – פגישה עם רשבי במוות קליני – נגן הדרשות של רבניםנט

האור – פגישה עם רשב"י במוות קליני- אמיתי!

 

תגיות: מוות קליני, יוחנן באנון, ספר הזוהר, רשבי, רבי שמעון בר יוחאי

• לחץ להורדה

סיפורו המרתק של יוחנן באנון זל על פגישתו עם רשבי הקדוש ואיך בלילה אחד ידע את כל ספר הזוהר

 

http://rabanim.net/?nav=player&File_Name_id=2177

 

https://www.youtube.com/watch?v=WWWc98aq3QI

 

סיפור מוות קליני של הרב יוחנן – אמיתי !

https://www.youtube.com/watch?v=_8LwWyaRAjU

האדמו"ר מהאלמין בביקור חולים עם הצנחן יוחנן באנון אחרי מוות קליני M2U03684

https://www.youtube.com/watch?v=gn3GQaLq4bQ

 

 

הצדיק יוחנן באנון מת מוות קליני – מסרים מהעולם העליון

יוחנן באנון

היה לו מוות קליני

8 רופאים היו על ידו וכתבו לו שטר פטירה שנפטר וצריכים לסדר לויה.

אחרי קצת זמן התעורר ומספר:

היגעתי לשני מנהרות ובאחד היה 6 אנשים ובשני 7 אנשים,

כששאלתי אות מי היו האנשים?

ענה לי

חג"ת נה"י

והזקן שהיה מאוד בשמחה קראו לו מלכות.

האנשים אמרו שאתה צריך להמשיך לפרסם את הזוהר הקדוש לאנשים נשים ילדים וילדות שכל אחד ילמוד לכל הפחות דקה שתים ביום,

ותקרב הלאה אנשים להגיד שמע ישראל (אלו שלא יודעים מה שמע ישראל).

הוא טען להם שאין כבר כוח הוא לא יכול לתפקד כלל ורוצה להישאר איתם כאן,

ענו לו, לא אתה צריך ללכת חזרה להמשיך את העבודה שלך ואניחנו נעזור לך.

הוא ענה להם אני מאוד חולה ל"ע ואין לי שום כוח לתפקד, ואני צריך להישאר איתכם כאן.

ענו לו עוד הפעם יש לך שליחות גדולה ואנחנו נעזור לך, תבוא לכוחות חדשים.

וכך התעורר,

והאישה שאלה לרופאים איך זה שכתבתם שהוא מת והוא התעורר?

הרופאים אמרו שאנחנו עזרנו לו, ורפאנו אותו.

והוא אמר זה לא נכון לא אתם עשיתם את זה, זה בא משמים!

הוא אמר לנו זה לקח רק כמה דקות, אבל הכמה דקות האלו לקח הרבה הרבה זמן, אי אפשר לתאר את זה!

עכשיו אני אומר לו, אתה שומע מה שהם אמרו לך, זה אני אומר לך עכשיו,

אתה צריך להתחזק ולהגיד כל יום 5 דקות בטלפון – אתה יודע מספיק זוהר בעל פה ואני יפיץ זה בכל העולם, ואנחנו תיכף נתחיל ונקליט אותך.

לקחנו אותו לאוויר, והחזקנו אותו, והסכים ובא לכוחות חדשות.

http://www.ha-zohar.info/p/11885

דור המבול – ואנחנו

הַקֶּשֶׁר בֵּין אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלַגָּה לְמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרו…:ֹ
עַד כַּמָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנֵא אָדָם שֶׁמְּדַבֵּר וְלֹא עוֹשֶׂה, וְעַד כַּמָּה תְּכוּנָה זוֹ מְסֻכֶּנֶת לָאָדָם, אֶפְשָׁר לִלְמֹד מִמָּקוֹר נוֹסָף:
אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלַגָּה הָיוּ רְשָׁעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד. הַמִּשְׁנָה בְּסַנְהֶדְרִין אוֹמֶרֶת, כִּי לְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹת אֵלֶּה אֵין חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וְהֵם אַף לֹא יַעַמְדוּ לַדִּין לֶעָתִיד לָבֹא – אֵין לָהֶם הִזְדַּמְּנוּת לְשַׁנּוֹת אֶת גְּזַר הַדִּין (רְאֵה סַנְהֶדְרִין קז, א). הֵם אֲבוּדִים לָנֶצַח, לְלֹא זְכוּת עִרְעוּר. הַמִּשְׁנָה שָׁם מַזְכִּירָה קְבוּצָה נוֹסֶפֶת שֶׁל אֲנָשִׁים שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְשֶׁאֵינָם עוֹמְדִים בַּדִּין לְעוֹלָם וָעֶד – אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמוֹרָה.
וְהִנֵּה בַּמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא מְצִיעָא (מד, א) מוּבָא, כִּי אָדָם הָרוֹכֵשׁ חֵפֶץ מֵחֲבֵרוֹ, נָתַן אֶת דְּמֵי הַחֵפֶץ אַךְ עֲדַיִן לֹא לָקַח אֶת הַחֵפֶץ – זֶה וְזֶה יְכוֹלִים לַחְזֹר בָּהֶם, אֶלָּא שֶׁעַל הַמֵּפֵר אֶת דְּבָרוֹ רוֹבֶצֶת קִלְלַת: "מִי שֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַמַּבּוּל וּמִדּוֹר הַפְּלַגָּה, הוּא עָתִיד לְהִפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ", וְהַבָּרַיְתָא שָׁם (מח, א) מוֹסִיפָה גַּם אֶת אַנְשֵׁי סְדוֹם וַעֲמֹרָה וְאֶת הַמִּצְרִים שֶׁטָּבְעוּ בַּיָּם.
וְלִכְאוֹרָה צָרִיךְ לְהָבִין, מַה הַקֶּשֶׁר בֵּין מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ לְבֵין אוֹתָם חוֹטְאִים? כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהַשְׁווֹת אֶת מִי שֶׁחוֹזֵר בּוֹ מִן הַמִּקָּח, לְאוֹתָם חוֹטְאִים שֶׁעָבְרוּ עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל חָטְאוּ בְּגָזֵל וּבָעֲרָיוֹת וּבִשְׁפִיכוּת דָּמִים, אַנְשֵׁי דּוֹר הַפְּלַגָּה כָּפְרוּ בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְעָבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה – עָבְרוּ עַל כָּל הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת – בְּמַה הֵם דּוֹמִים לְמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ? גַּם אִם נָבִין שֶׁאָדָם שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ הוּא לֹא בְּסֵדֶר, הוּא חַלַּשׁ אֹפִי – מְקַבֵּל קַבָּלוֹת וְחוֹזֵר לְסוּרוֹ, כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ – כֵּיצַד נִתַּן לְדַמּוֹתוֹ לַחוֹטְאִים הַגְּרוּעִים בְּיוֹתֵר שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא?!
אֶלָּא שֶׁהֵם הֵם דְּבָרֵינוּ, חֲזַ"ל מְגַלִּים לָנוּ כָּאן מַהִי הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה לְכָל הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת, כֵּיצַד מַגִּיעִים לְמַצָּב נוֹרָא כָּזֶה שֶׁל הִתְדַּרְדְּרוּת, שֶׁל גִּלּוּי עֲרָיוֹת, שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה וְשֶׁל שְׁפִיכוּת דָּמִים. זֹאת נִלְמַד מֵאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל אֲשֶׁר חָיוּ דּוֹרוֹת סְפוּרִים אַחַר אָדָם הָרִאשׁוֹן, יְצִיר כַּפָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַמַּלְאָכִים הָיוּ הַמְשָׁרְתִים שֶׁלּוֹ, צוֹלִים לוֹ בָּשָׂר וּמְסַנְּנִים לוֹ יַיִן. תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם מֶה הָיְתָה דַּרְגָּתוֹ! – "וַתְחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים" (תְּהִלִּים ח, ו)… אֵיךְ יִתָּכֵן כִּי צֶאֱצָאָיו בַּדּוֹרוֹת הַסְּמוּכִים לוֹ הֵם אֲנָשִׁים כֹּה מֻשְׁחָתִים כְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל?
הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ מוֹפִיעָה בְּנֹסַח קִלְלַת "מִי שֶׁפָּרַע" אֲשֶׁר בָּהּ מְקַלְּלִים אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ – לְלַמְּדֵנוּ אֶת הַסִּבָּה לְחֶטְאָם שֶׁל אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלַגָּה: אַתֶּם יוֹדְעִים מַה הַתְּכוּנָה שֶׁהֵבִיאָה אוֹתָם לָרֶדֶת לִשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה? מִשּׁוּם שֶׁהֵם לֹא עָמְדוּ בְּדִבּוּרָם. הֵם קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם קַבָּלוֹת וְלֹא קִיְּמוּ אוֹתָן. אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלַגָּה לֹא עָמְדוּ בְּדִבּוּרָם, וְכָךְ הֵם יָרְדוּ וְיָרְדוּ, עַד שֶׁאָבְדוּ לָנֶצַח.
אָדָם לֹא נוֹפֵל יָשָׁר, מִדַרְגַּת אָדָם הָרִאשׁוֹן לְדַרְגַּת דּוֹר הַמַּבּוּל, אֶלָּא מַחְלִיק בַּמִּדְרוֹן אַט אַט. הַכֹּל מַתְחִיל בְּכָךְ שֶׁאָדָם נִרְדָּם וְלֹא עוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר. כְּשֶׁמִּתְגַּלָּה לוֹ חֻלְשָׁה, הוּא מְמָאֵן לְתַקֵּן אוֹתָהּ מִיָּד, אֶלָּא מַחְלִיט הַחְלָטוֹת וְדוֹחֶה אֶת הַבִּצּוּעַ לְמָחָר, כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ כֹּחַ… וְכָךְ הוּא מַתְחִיל לַעֲבֹר עַל דְּבָרִים "קְטַנִּים", הוּא מְזַלְזֵל בַּתְּפִלָּה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, מְזַלְזֵל בִּנְטִילַת יָדַיִם, קְצָת לָשׁוֹן הָרַע, מְעַט כַּעַס, וְכָךְ הוּא מַמְשִׁיךְ כָּל יָמָיו לְהִתְחָרֵט וְלַחְזֹר עַל חֶטְאוֹ, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְבַסּוֹף לְדַרְגַּת אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל, חָלִילָה. מִזֶּה צָרִיךְ לְהִזָּהֵר, צָרִיךְ לַעֲמֹד בַּקַּבָּלוֹת וְלָשִׂים קַו גְּבוּל – עַד כָּאן! מֵרֶגַע זֶה וָאֵילָךְ אֲנִי חוֹזֵר בַּתְּשׁוּבָה, אֲנִי אָדָם אַחֵר.
יֵשׁ לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁאִי עֲמִידָה בְּקַבָּלוֹת הִיא פֶּתַח לְפֻרְעָנוּת, עַל כֵּן קֹדֶם שֶׁאָדָם מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ קַבָּלָה טוֹבָה, יַחְשֹׁב שִׁבְעָתַיִם שֶׁאָכֵן יוּכַל לְקַיְּמָהּ, שֶׁאִם לֹא כֵּן עָלוּל, חָלִילָה, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר לִהְיוֹת בַּמַּצָּב שֶׁל אַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפְּלַגָּה.