logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

ספר גדולה הסרת הטבעת- בו נקבצו מכתבי ברכה וחיזוק- מכתבים למערכת

מכתבים

ספר גדולה הסרת הטבעת- בו נקבצו מכתבי ברכה וחיזוק

להורדה:

הסרת הטבעת+ אינדי

עֶזְרִי מֵעִם הַשֵּׁם עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ

סֵפֶר

גְּדוֹלָה הֲסָרַת טַבַּעַת

בּוֹ נִקְבְּצוּ

מִּכְתְּבֵי בְּרָכָה וְחִזּוּק

מִחַכְמֵי דּוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, וּבְּנֵי תּוֹרָה נִכְבָּדִים יְדִידֵי וְתוֹמְכֵי וְלוֹמְדֵיהַמִּפְעָל הַקָּדוֹשׁ מְזַכֵּי הָרַבִּים בְּלִמּוּד וַהֲפָצַת "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ"

תּוֹכְנָן אוֹר מַבְהִיק עַל הַתּוֹעֶלֶת הַגָּדוֹל בְּהוֹצָאַת הַסְּפָרִים וְהָעֲלוֹנִים שֶׁל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ,
וּבִפְרָט הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא מֵהַנַּעַר בֶּן 15
מַה שֶׁרָאָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן

לָרַבָּנִים, בְּנֵי יְשִׁיבוֹת, יוֹשְׁבֵי אֹהֶל וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּכָל קְצוֹת תֵּבֵל

יוֹצֵא לָאוֹר עַל יְדֵי "מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי"

בעיה"ק בֵּית שֶׁמֶשׁ תובב"א

ר"ח כסלו שְׁנַת תשע"ו

הַקְדָּמָה

בְּסֵפֶר זֶה נִקְבְּצוּ כְּאַרְבָּעִים מִכְתְּבֵי בְּרָכָה וְעִדּוּד מִגְּדוֹלֵי וְחַכְמֵי דּוֹרֵנוּ וּבְנֵי תּוֹרָה נִכְבָּדִים שְׁלִיטָ"א, יְדִידֵי וְתוֹמְכֵי "מִפְעָל הַזוֹהַר הָעוֹלָמִי" שֶׁעַ"י חֶבְרָה מְזַכֵּי הָרַבִּים הָעוֹלָמִי, הַדּוֹרְשִׁים וּמְבַקְּשִׁים בַּהֲפָצַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עַל מְנָת לְפַרְסֵם וּלְהַרְבּוֹת כְּבוֹד הַזֹּהַר. – וּבִפְרָט הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא מֵהַנַּעַר בֶּן 15 מַה שֶׁרָאָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן, וַעֲשֶׂרֶת הַסְּפָרִים "כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" שֶׁנִּדְפְּסוּכְּנֶגֶד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף שֶׁנָּתַן הָמָן לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ [גדולה הסרת הטבעת] כִּמְבוֹאָר בִּמְגִלַּת אֶסְתֵּר (פרק ג ח-יא): וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שׁוֶֹה לְהַנִּיחָם. אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר הַיְּהוּדִים. וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ וְהָעָם לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ.

 אִגְּרוֹת תְּהִלָּה הַלָּלוּ שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַמְבַקְשִׁים אֶת הָאֱמֶת, ד' יַאֲרִיךְ יְמֵי כֻּלָּם בְּטוֹב וּבַנְּעִימִים, נִדְפְּסוּ לָדַעַת וּלְהַרְאוֹת שֶׁאָמְנָם עֲדַיִן ב"ה חַי וְקַיָּם אִתָּנוּ מַחֲנֶה גָּדוֹל שֶׁל יִרְאֵי הַשֵּׁם הַלּוֹמְדִים תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י וּמְחַפְּשִׂים אֶת הָאֱמֶת וַחֲפֵצִים לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל וּלְהָחִישׁ הַגְּאוּלָה לְמַעַן כְּבוֹד שָׁמַיִם.

הָרַבָּנִים הַגְּאוֹנִים וְהַצַּדִּיקִים שְׁלִיטָ"א הָרְשׁוּמִים בְּמִכְתָּבִים הַלְלוּ, מוֹכִיחִים לָנוּ אֵיךְ שֶׁכֻּלָּם דְּבֵקִים בְּדַעַת הָאֶלֶף גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל (שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּאוֹר הַזֹּהַר) וּמְאַשְּׁרִים עֶמְדָּה חֲזָקָה וִישָׁרָה שֶׁהִיא הִיא הַיָּתֵד הַנֶּאֱמָן הַיְּחִידִי לִגְאוּלַת עַם יִשְׂרָאֵל על ידי הֲפָצַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

עֹנֶג כָּפוּל וְשִׂמְחָה מְרֻבָּה לַחֲזוֹת וְלִרְאוֹת אֵיךְ שֶׁמֵּאוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל מִתְאַרְגְּנִים לַמִּפְעָל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי, וְהַצַּדִּיקִים הַשְּׂמֵחִים עִם הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא הַזֶּה שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהַחְזִיר בִּתְשׁוּבָה בְּכַמָּה יָמִים 2 מִלְיוֹן יְהוּדִים אִם לֹא הָיוּ מְקָרְרִים אוֹתָם כְּמוֹ עֲמָלֵק שֶׁכָּתוּב אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וְחָרְתוּ עַל דִגְלֵיהֶם "בִּלְתִּי לַד' לְבַדּוֹ" (רְאֵה בְּסֵפֶר הָרַמְחַ"ל וְהַזֹּהַר) וּבַדֶגֶל הַזֶּה דּוֹגְלִים עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּמַתְרִיעִים בְּקוֹל חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ "מִי לַה' אֵלָי", וּמִתְקַבְּצִים סְבִיבָם בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל יִרְאֵי ה' שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לִפְלֵיטָה שֶׁיֶּשְׁנָם עֲדַיִן בְּדוֹרֵנוּ דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא הַחֲפֵצִים בֶּאֱמֶת לְהִתְקָרֵב לָרַשְׁבִּ"י זי"ע וְעוֹשִׂים קִבּוּץ וְרִבּוּץ וּפְעָלִים לְהָקִים שִׁעוּרִים בָּאָרֶץ, וּבְכָל הָעוֹלָם כּוּלוֹ, וַהֲמוֹנֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, פּוֹעֵם בְּלִבָּם זִיקַת יְהוּדִי, וְנִמְשָׁכִים בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה אַחֲרֵיהֶם לְרֶגֶל הַהַכָּרָה כִּי הָאֱמֶת נֵר לְרַגְּלָם וְאֵין שָׂמִים לֵב כְּלָל וּכְלָל לְחִצִּים וּבְלִיסְטְרָאוֹת הַנִזְרָקִים לְמוּלָם, מִשְׁלוּחֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְכַת דִּילֵיהּ כַּמְּבֹאָר בְזוהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' נָשֹׂא דַּף קכד ע"א) מֵעִנְיָן הָעֵרֶב רַב, וּבְכָל פַּעַם מַחְלִיפִים צוּרָה וּתְמוּנָה אַחֶרֶת וּמְשֻׁנָּה כְּדַרְכּוֹ שֶׁל הַיֵצֶר הָרַע מֵעוֹלָם, כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל: שֶׁבַע שֵׁמוֹת לַיֵצֶר הָרַע (סֻכָּה פֶּרֶק הֶחָלִיל, עיי"ש).

הַבְּרָכָה אַחַת הִיא לָרַבָּנִים הַצַּדִּיקִים גְּאוֹנֵי וּגְדוֹלֵי הַדּוֹר, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, אוֹהֲבֵי הַתּוֹרָה וּמְחַזְקֵי לִמּוּד הַסּוֹד, מַגִּידֵי הַשִּׁעוּרִים בְּתוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י, וּמְזַכֵּי הָרַבִּים בֶּאֱמֶת, יִפְתָּח ה' לָהֶם אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב וְיִתֵּן לָהֶם כֹּחַ וְעָצְמָה, וְיִזְכּוּ לַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת לְמַעַן הַרְבּוֹת כְּבוֹד שָׁמַיִם, וּלְהַצָלַת עַם יִשְׂרָאֵל, לְפַרְסֵם תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י זי"ע, וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָּנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת, יַאֲרִיכוּ יָמִים עַל מַמְלַכְתָּם מִתּוֹךְ שֶׁפַע וְרוֹב נַחַת דִקְדוּשָׁה וְכָל הַבְּרָכוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים" בִּגְאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה בב"א.

 

סֵפֶר
גְּדוֹלָה הֲסָרַת טַבַּעַת


בּוֹ נִקְבְּצוּ מִּכְתְּבֵי בְּרָכָה וְחִזּוּק

מִחַכְמֵי דּוֹרֵנוּ שְׁלִיטָ"א, וּבְּנֵי תּוֹרָה נִכְבָּדִים
יְדִידֵי וְתוֹמְכֵי וְלוֹמְדֵיהַמִּפְעָל הַקָּדוֹשׁ מְזַכֵּי הָרַבִּים בְּלִמּוּד וַהֲפָצַת "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ"

תּוֹכְנָן אוֹר מַבְהִיק עַל הַתּוֹעֶלֶת הַגָּדוֹל
בְּהוֹצָאַת הַסְּפָרִים וְהָעֲלוֹנִים שֶׁל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ,
וּבִפְרָט הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא מֵהַנַּעַר בֶּן 15 מַה שֶׁרָאָה בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן

לָרַבָּנִים, בְּנֵי יְשִׁיבוֹת, יוֹשְׁבֵי אֹהֶל
וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּכָל קְצוֹת תֵּבֵל

כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם. (ישעיהו ט ה), רמז לילד ונתן. ותשע"ו.

מִכְתַּב בְּרָכָה מֵאֵת הַגָּאוֹן הָאַדִּיר בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר הַמְּקֻבָּל בַּעַל שַׁעֲרֵי זְבוּל שְׁלִיטָ"א

הָרַב זְבוּלוּן הַמְבּוּרְגְר, מְחַבֵּר סִפְרֵי שַׁעֲרֵי זְבוּל י"ד חֲלָקִים וְשַׁ"ס בִּכְתַב יָד, בעיה"ק יְרוּשָׁלַיִם תובב"א

ב"ה כ"ג אֲדָר תש"ע פעיה"ק יְרוּשָׁלַיִם תּוֹבְבָ"א

הִנֵּה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק הַמְפֻרְסָם אֲבַ"ד הָאלְמִין רַבִּי שָׁלוֹם יְהוּדָה גְרָאס שְׁלִיטָ"א הָעוֹסֵק בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וַהֲפָצַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ דֶּרֶךְ לִמּוּד בָּרַבִּים, וְיָדוּעַ שֶׁהַזֹּהַר הוּא מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת, וּבְכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל מְבוֹאָר שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם עֲשִׂיָּה וְעוֹלָם יְצִירָה וְעוֹלָם הַבְּרִיאָה וְעוֹלָם אֲצִילוּת, וּמִי שֶׁלּוֹמֵד זֹּהַר הַקָדוֹש זוֹכֶה לְעוֹלָם הָאֲצִילוּת, וְיָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה, וּמִי שֶׁרַק לוֹמֵד נִגְלָה הוּא זוֹכֶה בְּנֶפֶשׁ רוּחַ וְלֹא בַּנְּשָׁמָה וּמִי שֶׁלּוֹמֵד זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ זוֹכֶה לְקַבֵּל נְשָׁמָה מֵעוֹלָם אֲצִילוּת, וּלְאַחַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים זוֹכֶה לֵישֵׁב בְּעוֹלָם עֶלְיוֹן מְאֹד מְאֹד וּלְקַבֵּל נְשָׁמָה גְּבוֹהָה, וְהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ נִתְחַבֵּר עַל יְדֵי הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זיע"א, וְכָל אֶחָד וְאֶחָד צָרִיךְ לִלְמֹד כָּל יוֹם חוּץ מִלִּמּוּד הַנִּגְלֶה זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְגַם חָשׁוּב מְאֹד לִכָּנֵס בַּתּוֹרַת הָאֲרִיזַ"ל כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל סֵפֶר עֵץ חַיִּים וְשַׁעַר הַכַּוָונוֹת, וְזֶה צְרִיכִים לִלְמּוֹד דַּוְקָא עִם רַ"מ מְקוּבָּל שֶׁיְּהֵא בָּקִי בְּכָל כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל, וְזֶהוּ מְקָרֵב הַגְּאוּלָה, וּלְכָךְ דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד מְּאֹד עָשָׂה הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק שֶׁמַּרְבִּיץ תּוֹרַת הַזֹּהַר בְּרַבִּים וּמֵקִים שִׁיעוּרִים בְּרַבִּים בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, וּשְׂכָרוֹ גָּדוֹל מְאֹד, וּלְכָךְ מִצְוָה גְּדוֹלָה לְחַזְּקוֹ עַל הַזִּכּוּי הָרַבִּים הַזֶּה, וּזְכוּתוֹ שֶׁל הַתַּנָּא הָאֱלֹקֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי יָגֵן עָלָיו וְעַל כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ וּלְכָל הָעוֹזְרִים לוֹ.

הַכּוֹתֵב וְחוֹתֵם לְמַעַן כָבוֹד הַתּוֹרָה וְלוֹמְדֶיהָ:

הָרַב זְבוּלוּן הַמְבּוּרְגֶר, מְחַבֵּר סִפְרֵי שַׁעֲרֵי זְבוּל י"ד חֲלָקִים

 

מִכְתַּב בְּרָכָה וְחִזּוּק מֵאֵת הַגָּאוֹן הָאַדִּיר בַּנִּגְלֶה וּבַנִּסְתָּר הַמְּקֻבָּל בַּעַל "יַם הַחָכְמָה" שְׁלִיטָ"א

יִצְחָק מֵאִיר מָארְגְנְשְׁטֶערְן
רֹאשׁ יְשִׁיבַת "תּוֹרַת חֲכַם", לְתוֹרַת הַנִּגְלֶה וְהַנִּסְתָּר
פעיה"ק יְרוּשָׁלַיִם תובב"א

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, שֵׁנִי בַּתְרָא כ"ז לְמַטְמוֹנִי"ם תש"ע לפ"ק, פעיה"ק תובב"א.

הֵן נוֹדַע בִּיהוּדָה וּבְיִשְׂרָאֵל גָדוֹל שְׁמוֹ שֶׁל כָ"ק הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמְּפֻרְסָם לשו"ת הגה"צ מוה"ר שָׁלוֹם יְהוּדָה גְרָאס שְׁלִיטָ"א אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א, וְכַאֲשֶׁר יְעִידוּן עַשְׂרוֹת חִבּוּרָיו הַמְּעִידִים עַל מַעֲשֵׂה תָקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ בַּתּוֹרָה, וְעַל פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים לִגְדֹּר פִּרְצֵי הַחוֹמָה בְּכֶּרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל זֶה רַבּוֹת בַּשָּׁנִים כֵּן יִרְבּוּ, וְהִנֵּה זֶה עַתָּה יְהוּדָ'ה יַעֲלֶה לְהַרְבּוֹת פָּעֳלִים בְּקֶרֶב הָעָם עַל דְּבַר לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר, וְהִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת בְּיָסְדוֹ שִׁעוּרִים רַבִּים בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּכַמָּה עָרִים, וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר מִכָּל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ קַמָּאֵי וּבַתְרָאִי הַמְדַבְּרִים בִּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזֹּהַר וּקְרָאוֹ בְּשֵׁם סֵפֶר 'אוֹר הַזֹּהַר', גַּם זָכָה לְהַהֲדִיר וּלְהַדְפִּיס מֵחָדָשׁ סִפְרֵי הַזֹּהַר וְהַתִּקּוּנִים, וּלְמוֹתָר לַעֲלוֹת בְּהַסְכָּמָה עַל גַּבְרָא רַבָּא כְּגוֹן דָּא דְאִיתְמַחֵי גַּבְרָא וִיהַלְלוּהוּ בַּשְּׁעָרִים בְּכָל תְּפוּצוֹת יִשְׂרָאֵל, גַּם מִן הַמּוֹתָר לְהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ הַדָּבָר הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה בְּעַמָּיו בְּקֵרוּב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְעֵסֶק הַקָּדוֹשׁ דְּלִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר, וּמִקַדְמַת דְּנָא מָּצִינוּ לְרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י ז"ל עַצְמוֹ בְּשַׁעַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (דַּף י"ב) שֶׁאָמַר לַמַּהֲרַ"א הַלֵּוִי "שֶׁיִּלְמֹד בְּזֹהַר דֶּרֶךְ בְּקִיאוּת בִּלְבָד בְּלִי שֶׁיַּעֲמִיק בְּעִיּוּן מ' אוֹ נ' עָלִים בְּכָל יוֹם וְשֶׁיִּקְרָא בְּסֵפֶר הַזֹּהַר פְּעָמִים רַבִּים", וּבְסֵפֶר שִׁבְחֵי הָאֲרִ"י (הנד"מ עַמּוּד נ"א) כָּתַב שֶׁנָּתַן תִּקּוּן לְבַּעַל תְּשׁוּבָה אֶחָד לוֹמַר בְּכָל יוֹם עֲשָׂרָה דַּפִּים מִסֵּפֶר הַזֹּהַר הַלָּשׁוֹן לְבַד בִּלְתִּי שׁוּם הֲבָנָה, וְהֵן הוּבָא בְּסֵפֶר שִׁבְחֵי הָאֲרִ"י דְּפוּס יָשָׁן שֶׁנָּתַן תִּקּוּן לְבַּעַל תְּשׁוּבָה אֶחָד לְלַמְּדוֹ בְּכָל יוֹם ד' אוֹ ה' דַּפִּים, וְהַחִידָ"א בְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים (מַעֲרֶכֶת סְפָרִים עֵרֶךְ סֵפֶר הַבָּהִיר) הֵבִיא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבֵּנוּ הָאֲרִ"י שֶׁנָּתַן תִּקּוּן לְבַּעַל תְּשׁוּבָה לוֹמַר כָּל יוֹם ה' דַּפִּים זֹּהַר, וְכַיּוֹצֵא בּוֹ כָּתַב הגה"ק מִקָאמַרְנָא בְּסֵפֶר נְתִיב מִצְוֹתֶיךָ (נְתִיב הַתּוֹרָה שְׁבִיל א' אוֹת ל"א), וְכָּתַב שָׁם שֶׁגַּם הגה"ק מוֹרֵנוּ הָרַב צְבִי הִירְשׁ מִזִידְטְשׁוֹב נָהַג כֵּן, וְכֵן מָצִינוּ להגה"ק מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי פִּנְחָס מִקָארִיץ (אִמְרֵי פִּנְחָס הנמ"ח ח"א עַמּוּד רס"ד) שֶׁצָּרִיךְ לוֹמַר ב' אוֹ ג' דַּפִּין בְּכָל יוֹם, וְעַיֵּן עוֹד הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָא הַמּוּבָא בְּסֵפֶר בֶּן בֵּיתִי עַל אָבוֹת, וְאֵין כַּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ.

וְהַגַּם דְבִּהְיוֹתוֹ קוֹרֵא סֵפֶר הַזֹּהַר לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר, כְּבָר כָּתַב הָרַב חִידָ"א בְּסֵפֶר מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע אוֹת מ"ד "לִמּוּד סֵפֶר הַזֹּהַר מְרוֹמָם עַל כָּל לִמּוּד בְּשֶׁגַּם לֹא יָדַע מַאי קָאָמַר, וְאַף שֶׁיִּטְעֶה בִּקְרִיאָתוֹ הוּא תִּקּוּן גָּדוֹל לַנְּשָׁמָה". וְכֵן כָּתַב בְּסִפְרוֹ שֵׁם הַגְּדוֹלִים מַעֲרֶכֶת סְפָרִים שָׁם, וְעוֹד בְּשׁוּ"ת חַיִּים שָׁאַל ח"א סִימָן ע"ה סוֹף אוֹת ב', וּמִקַדְמַת דְּנָא כְּבָר כָּתַב מֵעֵין זֶה מַהֲרִ"י צֶמַח בְּסִפְרוֹ לֶחֶם מִן הַשָּׁמַיִם בְּסֵדֶר הַלִּמּוּד דְלֵיל שָׁבוּעוֹת (דַּף ל"א רֵישׁ ע"ב), וְהָרַמְחַ"ל בְּשִׁלְהֵי קוּנְטְרֵס דֶּרֶךְ עֵץ חַיִּים, וְהַמִּקְדַּשׁ מֶלֶךְ בְּסִפְרוֹ כִּסֵּא מֶלֶךְ עַל הַתִּקּוּנִים (תִּקּוּן מ"ג אוֹת ס') כִּי "לִמּוּד הַזֹּהַר בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִּזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין פֵּרוּשׁ מַאֲמַר אֶחָד יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה לִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה", וְעַיֵּן עוֹד בַּסֵּפֶר זְכִירָה לְחַיִּים לְהַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פַלַאגִ'י ח"ב דף ע' ע"ד, ובשו"ת אַפַרְקַסְתָּא דְעַנְיָא סִימָן ע"ד.

אִיבְרָא, כְּבָר הֵעִיד הגה"ק אַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי זיע"א בְּאִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ (נִדְפַּס בְּרֵישׁ סֵפֶר בֵּאוּרֵי הַזֹּהַר להגה"ק הַנַּ"ל) "שָׁמַעְתִּי מִפִּי קָדְשׁוֹ ז"ל [דהגה"ק בַּעַל הַתַּנְיָא זיע"א] לֹא פַּעַם וּשְׁתַּיִם, שֶׁכָּל יָמָיו עָשָׂה קֶבַע לְלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת וְכוּ' בְּעִיּוּן גָּדוֹל, וְכֹה אָמַר דְּמַה שֶׁאָמַר בְּרַעֲיָא מְהֵימְנָא בְּזֹהַר פָּרָשַׁת נָשֹׂא דִּבְהַאי חִבּוּרָא דְּסֵפֶר הַזֹּהַר בֵּיהּ יִפְקוּן מִן גָלוּתָא כוּ', הַיְנוּ בְּלִמּוּד בְּעִיּוּן גָּדוֹל דַּוְקָא וְכוּ', בְּדִקְדּוּק הַלָּשׁוֹן בְּכָל מִלָּה שֶׁיִּהְיֶה מְכֻוָּן עַל פִּי אֲמִתּוּת חָכְמַת הַקַּבָּלָה". וְעַיֵּן שָׁם שֶׁהֶרְאָה מְקוֹרוֹ בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י בְּשַׁעַר רוּחַ הַקֹּדֶשׁ (שָׁם) שֶׁמַּה שֶׁזָּכָה לְהַשָּׂגָה יֹתֵר עַל כָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ "כִּי כַּמָּה לֵילוֹת הָיָה נִשְׁאָר בִּלְתִּי שֵׁנָה עַל מַאֲמַר אֶחָד שֶׁל סֵפֶר הַזֹּהַר, וְלִפְעָמִים שִׁשָּׁה לֵילוֹת שֶׁל יְמֵי הַחוֹל שֶׁבְּשָׁבוּעַ הָיָה מִתְבּוֹדֵד וְיוֹשֵׁב עַל עִיּוּן מַאֲמַר אֶחָד בַּזֹּהַר בִּלְבָד, לֹא הָיָה יָשָׁן כָּל הַלֵּילוֹת הָהֵם". וְאָכֵן יְרֵא שָׁמַיִם יוֹצֵא יְדֵי שְׁנֵיהֶם, מִזֶּה וְגַם מִזֶּה בַּל יַנִּיחַ יָדוֹ, וְאַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ בָּזֶה וּבַבָּא.

וְעַל כָּל אֵלֶּה וְעוֹד טוּבָא יֵשׁ לוֹמַר כִּי כַּמָּה גְּדוֹלִים מַעֲשֵׂי כ"ק הגה"צ מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א אֲשֶׁר גָּדוֹל זְכוּתוֹ עַד מְאֹד בְּזִכּוּי הָרַבִּים, וִיהֵא רַעֲוָא דְתֵּירוֹם רֵישֵׁיהּ אַכּוֹלָא כְּרָכָא, וְיִזְכֶּה לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ כְּאַוַות נַפְשׁוֹ הַטְּהוֹרָה, וְיַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה דִּידָן, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

וְהִנְנִי בָּזֶה דּוֹרֵשׁ שְׁלוֹמוֹ וּשְׁלוֹם תּוֹרָתוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה:

הק' יִצְחָק מֵאִיר מָארְגְנְשְׁטֶערְן

הָרַב מֵאִיר שְׁטֶרְן
הָרַב דְּאַתְרָא קַדִּישָׁא מֵירוֹן וְאֵזוֹר מְרוֹם הַגָּלִיל
טל' 046987107 046990382ת.ד. 33

ח' שְׁבָט תש"ע.

בִּיבָמוֹת (צז.) בְּכוֹרוֹת (לא:) דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁאוֹמְרִים דְּבַר שְׁמוּעָה מִפִּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בַּקֶּבֶר. וְרַשִׁ"י שָׁם בִּיבָמוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ, שֶׁיְּהֵא שְׂפָתַי נָעוֹת בַּקֶּבֶר כְּאִלּוּ אֲנִי חַי. וְרַשִׁ"י שָׁם בִּבְכוֹרוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וַהֲנָאָה הוּא לוֹ שֶׁדּוֹמֶה כְּחַי. רַבֵּינוּ גֵּרְשׁוֹם שָׁם דּוֹבְבוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וְשִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא. וְאָמַרְתִּי לְפָרֵשׁ תֹּכֶן שֶׁל "שִׂפְתוֹתָיו דּוֹבְבוֹת", מַהוּ הַמַּשְׁמָעוּת וּמַה הֲנָאָה יוֹצֵא לוֹ וְלָנוּ עַל יְדֵי זֶה, כִּי אָנוּ בָּאִים לְהָרַשְׁבִּ"י וּמְבַקְּשִׁים כָּל אֶחָד בְּבַקָּשָׁתוֹ הָרוּחָנִית וְהַגַּשְׁמִית, שֶׁשְּׁנֵיהֶם אֶחָד, כִּי אִי אֶפְשָׁר זֶה בְּלִי זֶה, וּבַמֶּה נִתְרַצֶּה לִפְנֵי הָרַשְׁבִּ"י שֶׁיִּתְפַּלֵּל וְיַעֲתִיר בַּעֲדֵנוּ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְמַלֵּא בַּקָּשָׁתֵנוּ, וְזֶה עַל יְדֵי שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים תּוֹרָתוֹ כְּבַקָּשָׁתוֹ "לִמְדוּ תּוֹרָתִי" [גִּטִּין ס"ז] וְעוֹשִׂים לוֹ נַחַת רוּחַ, וְעַל יְדֵי זֶה הוּא מַחֲזִיר לָנוּ נַחַת רוּחַ וּמִתְפַּלֵּל בַּעֲדֵנוּ, וְכֹחוֹ גָּדוֹל, ּכְמוֹ שֶׁאָמַר עַל עַצְמוֹ: יְכוֹלַנִי לִפְטֹר אֶת כָּל הָעוֹלָם מִן הַדִּין. וְכַמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ג' דַּף קכ"ח) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אֲנַן קִיּוּמֵי עָלְמִין, דְּעָלְמָא מִתְבָּרֵךְ בְּגִינָן.

עַל כֵּן בּוֹאוּ וְנַחֲזִיק טוֹבָה לְהָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם יְהוּדָה גְּרָאס, כָ"ק אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א, שֶׁזּוֹכֶה וּמְזַכֶּה רַבִּים בְּהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְהָפִיץ "אוֹר הַזֹּהַר" וּלְהַלְהִיב אֶת לִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לַעֲסֹק וְלִלְמֹד תְּמִידִין כְּסִדְרָן אֶת תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּמִלְּבַד גֹּדֶל הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁנִּשְׁמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִים עַל יְדֵי לִמּוּד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְהִתְקָרֵב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְלִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת, לְהִטָּהֵר וּלְהִתְקַדֵּשׁ בִּקְדֻשָּׁה שֶׁל מַעְלָה, זוֹכִים גַּם לְעוֹרֵר הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ הָרַשְׁבִּ"י שֶׁיַּמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ לִפְטֹר אוֹתָנוּ מִן הַדִּין, וְיָגֹלּוּ עָלֵינוּ מִדַּת הָרַחֲמִים, שֶׁנִּזְכֶּה לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

כֹּה דִּבְרֵי יְדִידוֹ עֹז מוֹקִירוֹ כְּעֶרְכּוֹ הָרָמָה, מְבָרְכוֹ בְּהַצְלָחָה גְּדוֹלָה בַּעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל:

מֵאִיר שְׁטֶרְן

 

הָרַב אַבְרָהָם מָרְדְּכַי יִצְחָקִי
רַב מְקוֹמִי מוֹשָׁב פֹּרָת
טֶלֶפוֹן 097963061 מוֹשָׁב פֹּרָת ד.נ. לֵב הַשָּׁרוֹן

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, לַחֹדֶשׁ שְׁבָט, שְׁנַת "יְצַוֶּה הַשֵּׁם" ה'תש"ע", וְהַיְינוּ "קַבָּלָה "התש"ע" – גִּימַטְרִיָּא הַזּוׂהַ"ר הַקָּדוֹ"שׁ.

הַמְלָצָה וּבְרָכָה, לִכְבוֹד תּוֹרָתוֹ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם יְהוּדָה גְּרָאס שְׁלִיטָ"א הָאַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין, מְזַכֶּה הָרַבִּים, בֵּית הַמִּדְרָשׁ "עֲטֶרֶת יְשַׁעְיָה" קַ"ק רָמַת בֵּית שֶׁמֶשׁ.

יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ. שָׂמַחְתִּי וְיָגֵל לִבִּי בִּרְאוֹתִי אֶת הַמִּפְעָל הַכַּבִּיר אֲשֶׁר יָדוֹ עָשְׂתָה, וְנַעֲלָה שְׁמוֹ "מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי" – לְזַכּוֹת אֶת הָרַבִּים בְּמֵי עֵדֶן דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מִתּוֹרַת רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, זְכוּתוֹ תַּעֲמֹד לָנוּ וּלְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.

הִנֵּה נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים גֹּדֶל מַעֲלַת וַחֲשִׁיבוּת לִמּוּד חָכְמַת הַקַּבָּלָה, כְּמַאֲמַר רַשְׁבִּ"י זיע"א בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ [בְּהַעֲלֹתְךָ קנ"ג]: "וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ אִינוּן מָארֵי קַבָּלָה דְאִתְּמַר בְּהוֹן וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, אִילֵּין אִינוּן דְּקָא מִשְׁתַּדְּלִין בְּזֹהַר דָּא דְּאִתְקְרֵי סֵפֶר הַזֹּהַר דְּאֵינוֹ כְּתֵבַת נֹחַ דְּמִתְכַּנְּשִׂין בָּהּ שְׁנַיִם מֵעִיר וְשֶׁבַע מִמַּלְכוּתָא דִּבְהוֹן יִתְקַיֵּם כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ וְדָא אֹורָה דְסִפְרָא דָּא". וְדִבְרֵי גְּאוֹן עֻזֵּנוּ הַמְקֻבָּל הָאֱלֹהִי רַבִּי יוֹסֵף חַיִּים בֶּן אִישׁ חַי זיע"א [בְּרֹאשׁ סִפְרוֹ דַּעַת וּתְבוּנָה]: "יִשְׁמַע הַשּׁוֹמֵעַ וְיָבִין הַמַּשְׂכִּיל אֶת אֲשֶׁר חֲכָמִים הִגִּידוּ וַאֲשֶׁר הִזְהִירוּ וְהוֹדִיעוּ לְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל לָגֶשֶׁת אֶל הַקֹּדֶשׁ בְּעֵסֶק סוֹדוֹת הַתּוֹרָה וְנִסְתָּרֶיהָ עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ", וְעוֹד מְפֹרָשִׁים דִּבְרֵי הָרַעְיָא מְהֵימְנָא נִשְׁמַת משֶׁה רַבֵּינוּ לָרַשְׁבִּ"י [זֹהַר נָשׂא, חֵלֶק ג' דַּף קכד:]: "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ, דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָּא עִלָּאָה, תְּשׁוּבָה, בְּאִילֵּין לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי…" וְכוּ'. וְהֵם דִּבְרֵי מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל הָרַשַׁ"ש זיע"א אֲשֶׁר מָסַר לִבְנוֹ הָרַב חִזְקִיָּה יִצְחָק זיע"א טֶרֶם עֲלִיַּת נִשְׁמָתוֹ לְגִנְזֵי מְרוֹמִים. גַּם נוֹדְעוּ דִּבְרֵי חַכְמֵי הַדּוֹרוֹת בַּמַּעֲלָה הָרַבָּה שֶׁל הַלִּמּוּד בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתוֹרַת חֵ"ן שֶׁהֵם זִּכּוּךְ לַנְּשָׁמָה, וְאָמְרוּ כִּי כָּל הַהַשָּׂגָה הָרְאוּיָה בַּתּוֹרָה מַתְחִילָה בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְסִתְרֵי תּוֹרָה וְרַק אַחַר כָּךְ יָבִין שְׁמוּעָה בְּמַה שֶּׁיְּגַלֶּה. לְפִיכָךְ הִרְבּוּ לְחַזֵּק לִקְרֹא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וַאֲפִלּוּ בְּגִירְסָא, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָבִין נִשְׁמָתוֹ בְּוַדַּאי תָּבִין לוֹ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְטַהֲרַת הַלֵּב וְהַגּוּף.

וּבָּרוּךְ הַשֵּׁם זִכָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ זֶה כַּמָּה שָׁנִים רַבּוֹת, וּבְכָל מוֹצָאֵי שַׁבָּת קֹדֶשׁ זוֹכִים לְהִסְתּוֹפֵף עִם לְמַעְלָה מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת לוֹמְדִים קְבוּעִים בְּבֵית מִדְרָשֵׁנוּ "דָּוִד הַמֶּלֶךְ" מוֹשָׁב פֹּרָת, מִלְּבַד שִׁעוּרֵי חֵ"ן בְּלֵילוֹת הַשָּׁבוּעַ. עוֹד נוֹדַע מִנְהָגֵנוּ בַּחֲבוּרָא קַדִּישָׁא אֲשֶׁר מְקַבְּלִים עַל עַצְמָם מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ לִמּוּד דַּף לְיוֹם בְּכָל חֶלְקֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְסָמוּךְ לָרֹאשׁ חֹדֶשׁ עוֹרְכִים סִיּוּם בְּיוֹמָא טָבָא לְרַבָּנָן וְתַלְמִידֵיהוֹן.

וּכְבָר זָכָה כְּבוֹד תּוֹרָתוֹ לְהָפִיץ בֶּהָמוֹן אֶת סִפְרוֹ "אוֹר הַזֹּהַר" סוֹבֵב וּמַקִּיף עַל מַעֲלַת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ, וּמַעֲלַת הָרַשְׁבִּ"י זיע"א וּזְכוּת הַלִּמּוּד בּוֹ. וְעוֹד הִדְפִּיס אֶת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר", וְחִלְּקוֹ לִשְׁסָ"ה יְמֵי הַשָּׁנָה, לְמַעַן יֶהְגּוּ בּוֹ הַגּוֹרְסִים וְהַלּוֹמְדִים דַּף לְיוֹם וְיַעֲלֶה לָהֶם לְשָׁנָה תְּמִימָה. וְכֵן אֶת יָזְמָתוֹ הַבְּרוּכָה בְּעִידוּד שִׁעוּרֵי "אוֹר הָרַשְׁבִּ"י" לְלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל מָקוֹם וְיִשּׁוּב, וּמַה שֶּׁהָיָה לִפְנֵי כְּחָדְשַׁיִם כְּ-180 שִׁעוּרִים, עָלָה וְהִתְרַבָּה כַּיּוֹם לְמִנְיָן לְמַעְלָה מֵ-550 שִׁעוּרִים שֶׁהִתְקַבְּלוּ בְּכָל מָקוֹם. וְהַדְּבָרִים מִתְפַּרְסְמִים בַּעֲלוֹנֵי "אוֹר הַזֹּהַר" הַמְחַזְּקִים וּמְקַשְּׁרִים אֶת הַלּוֹמְדִים לִהְיוֹת עַם אֶחָד. וְעַתָּה עָלָה וְנִתְעַלָּה לְהוֹסִיף חַיָּלִים וּלְהַדְפִּיס מַהֲדוּרַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְלַהֲפִיצוֹ בַּהֲמוֹן בֵּית יִשְׂרָאֵל.

"אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם". דָּבָר גָּדוֹל הוּא לְזַכּוֹת הָרַבִּים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּסְגֻלָּתוֹ רָמָה וְעֶלְיוֹנָה לְחַזֵּק לְבָבוֹת הֲמוֹנֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וּלְבַטֵּל גְּזֵרוֹת. וְנִתְפַּרְסְמוּ דִּבְרֵי מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ הַמְקֻבָּל הָאֱלֹהִי הָרַב מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זיע"א, כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְקַבָּלָה שָׁעָה אַחַת בְּשַׁבָּת שָׁוָה לְלִמּוּד 75 שָׁנִים בִּימוֹת הַחֹל! וּמִנְיַן "הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ" הוּא גִּימַטְרִיָּא "תּוֹרָה חֲבִיבָה", "בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ", "ה' עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ", "וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה'", "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ". וּבִפְרָט בַּשָּׁנָה הַזּוֹ – ה"תש"ע – כְּמִנְיַן "אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן". יְשׁוֹטְטוּ רַבִּים וְתִרְבֶּה הַדַּעַת כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים בְּכָל פַּרְדֵּ"ס הַתּוֹרָה.

וְאַפִּרְיוֹן נִמְטְיֵיהּ לְהַאי גַּבְרָא רַבָּא וְיַקִּירָא הָרַב הַגָּאוֹן מָעוֹז וּמִגְדּוֹל מְזַכֵּה הָרַבִּים, אֲשֶׁר אִוְתָה נַפְשׁוֹ לִפְעֹל גְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת מִזִּיו קֹדֶשׁ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְעַם קָדוֹשׁ. וְאָמִינָא אִישַׁר חֵילֵהּ לְאוֹרַיְתָא בַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם אִתּוֹ. וְהִנְנוּ לְבָרֵךְ מְבֹרָךְ שֶׁחֵפֶץ הַשֵּׁם בְּיָדוֹ יִצְלַח. תֵּרֵב גְּדֻלָּתוֹ, יָפוּצוּ מַעְיְנוֹתָיו חוּצָה לְהַגְדִּיל פַּרְדֵּ"ס הַתּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ.

וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא שֶׁכָּל לִמּוּדֵינוּ יְהֵא לְהָקִים שְׁכִינְתָּא מִגָּלוּתָא בְּקָרוֹב, אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה:

אַבְרָהָם מָרְדְּכַי יִצְחָקִי – הַחוֹנֶה פֹּה פּוֹרָת

 

הָרַב מֹשֶׁה נַחְשׁוֹנִי

רְחוֹב הָרַב קוּק 12 רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן

טל' 039648512 0548481181

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, כ"ד אֲדָר תש"ע

לִכְבוֹד יְדִיד נַפְשִׁי הַגָהַ"צ הַמְּפֻרְסָם שֶׁזָּכָה לְזַכּוֹת אֶת עַם יִשְׂרָאֵל וּלְהַעֲמִיד הַדָּת עַל תִּקְּנָה בְּכַשְׁרוּת, בִּשְׁחִיטָה, בְּנִקּוּר, בְּטָהֳרָה, וְעוֹד. וְהוֹצִיא סְפָרִים רַבִּים שֶׁעַל יָדָם הֵשִׁיב רַבִּים מֵעָווֹן כָ"ק הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי שָׁלוֹם יְהוּדָה גְראֹס מְהָאלְמִין שַׁלִּיט"אָ הַיּוֹשֵׁב בְּבֵית שֶׁמֶשׁ.

רָצִיתִי בָּזֶה לְהַעֲלוֹת וּלְהוֹדוֹת עַל זִיכּוּי הָרַבִּים שֶׁהִנְכֶם עוֹשִׂים בְּשָׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת בַּהַפִיצְכֶם אֶת לִמּוּד הַזֹּהַר בָּעוֹלָם וּבְּחִיבּוּר הַסְּפָרִים וְהַחוֹבְרוֹת הָרַבִּים הֵן לְהַלְהִיב הַהֲמוֹנִים וְהֵן לְתוֹעֶלֶת הַלּימוּד הַמֻּקְרֶבֶת הַגְּאוּלָה וְאַשְׁרֵי חֶלְקֵיכֶם.

וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת נָשֹׂא דַּף קכ"ב בְּרַעיָה מְהֵימְנָא מּתּוֹאָר הַצָּרוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁיִּהְיֶה בְּגָלוּת לִפְנֵי יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ הֵן בְּגָלוּת עֵשָיו הֵן בְּגָלוּת יִשְׁמָעֵאל שֶּׁנִּקְרָאִים כֶּלֶב וְנָחָשׁ ובְּפֵירוּש מָתוֹק מִדְּבַשׁ מְבוֹאָר שֶׁיִּשְׁמָעֵאל נִקְרָא נָחָשׁ וְעֵשָׂיו כֶּלֶב. וְנִרְאָה לְהַסְבִּיר כִּי יֵשׁ בַּחֲזַ"ל שֶׁאוֹמְרִים לְנָחָשׁ מַה הֲנָאָה יֵשׁ לְךָ שֶׁהִנְּךָ יוֹרֵק וּמֵטִיל אֶרֶס, וּבֶאֱמֶת כָּךְ רוֹאִים שֶׁהַיִּשְׁמְעֵאלִים נֶהֱרָגִים וּמִתְפוֹצֵצִים כְּשֶהָעִיקָר לַהֲרוֹג יְהוּדִים, וְאִילוּ עֵשָיו לֹא יִתְּאַבדוּ וְאֶת עַצְמָם לֹא יַהֲרֹגוּ בִּשְׁבִיל יְהוּדִים. אֶלָּא כְּכֶלֶב. וְעַל זֶה מוֹסִיף שָׁם בַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ "מִי יוּכַל [בִּזְמַן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּשִׁיחַ לְהִינָצֵל בֶּאֱמוּנָה] בְּגִינָם אִיתְּמָר [בִּשְׁבִילָם נֹאמַר] וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ "בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר וְכוּ' וּבְגִין דְעַתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִיטְעַם מְּאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי [דְהֵיינוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא מְגַלֶּה לָנוּ שֶׁבִּזְכוּת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְקוֹד מֵהַגָּלוּת] וְכֵן בְּתִקּוּנֵי זֹּהַר סוֹף תִּיקוּן ו' וְכוּ' "מֵהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ כַּד אִתְגַּלְיָא לְתַתָּא בְּדָרָא בַּתְרָא בְּסּוֹף יוֹמַיָּא וּבְגִינֵיהּ [וַיִּקְרָא כּ"ה י'] וְקָרָאתָ דְּרוֹר בְּאָרֶץ". וּבְסֵפֶר הַקָּדוֹשׁ בְּנֵי יִשָּׂשׂכָר מַאֲמָר ט' אִיָּר ל"ג בָּעוֹמֶר מַסְבִּיר, שֶׁהָאוֹר הַגָּנוּז נֶחְבָּא בַּתּוֹרָה וְהוּא מוֹסִיף שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן גִּלָּה אֶת הָאוֹר הַגָּנוּז וְלָכֵן מַדְלִיקִים אוֹרוֹת וּמְדוּרוֹת עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה אוֹר מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ כְּמַאֲמָר חֲזַ"ל וַיֹּאמֶר אֶלוֹקִים יְהִי אוֹר זֶה אוֹר שֶׁל מְשִׁיחַ וּבִזְכוּת הִתְעַסְּקוּת בְּהָאוֹר כִּי טוֹב וְכוּ' נִזְכֶּה לִבְרָכָה לְחַיִּים וְלְהָאִיר לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. וְגַם כְּבוֹדוֹ הוֹצִיא הַסֵּפֶר אוֹר הַזֹּהַר וּבוֹ לִקֵּט מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל הַחוּגִים הֵן מִיּוֹצְאֵי הַמִּזְרָח וְהֵן מִיּוֹצְאֵי אַשְׁכְּנַז וְלִיטָא וְהֵן מִגְּדוֹלֵי הָאַדְמוֹרִי"ם וְרַבָּנֵי קְהִילוֹת הַחֲסִידִים עַל חֲשִׁיבוּת לִמּוּד הַזֹּהַר וּמַעֲלָתָהּ הַנִּשְׂגָּבָה, וְטוֹבָה מְרוּבָה הַמַּגַּעַת לְלוֹמְדֶיהָ וְאַשְרֵיכֶם שֶׁזְּכִיתֶם לָזֶה.

כַּמּוּבָן יֵשׁ לָדַעַת שֶׁאָמְנָם לִמּוּד הַזֹּהַר מְקָרֵב הַגְּאוּלָה וְכוּ' אֲבָל יֵשׁ תָּמִיד לִלְמּוֹד וּלִשְׁאוֹל אֵצֶל חַכָמִים מֻסְמָכִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יְלַמְּדוּ בְּצוּרָה שֶׁאֵינָהּ נָכוֹנָה.

בְּכָבוֹד רַב:

מֹשֶׁה נַחֲשׁוֹנִי, רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן

 

 

הרב נחום ראזענבערג – רב המקוואות

ובעמח"ס "אש יצאה מחשבון" – פה ברוקלין, נוא יארק

עמ"י עש"ו – אתרא קדישא מירון – יומא דהילולא.

לכבוד האי גברא רבא ויקירא המפורסם לשם ולתהלה, המאור הגדול מעוז ומגדול, חריף ובקי, משנתו קב ונקי, מאיר עיני העולם, מגלה אור הנעלם, ממנו ישקו כל העדרים, ובנרו יאירו כל המחשכים, ממצדיקי הרבים, זכותו לעד בשחקים, כבוד הרב הרבני המפורסם, כ"ק האדמו"ר מהאלמין, הרה"צ רבי שלום יהודה גראס שליט"א, שלומו לעד ישגיה, מנהוריה אהני לן שרגיה, רוב ברכות וכל טוב לעד סלה.

אפתח פי במילי לכבוד התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי.

כנודע לכל אשר ל"ג בעומר – יום קדוש ונורא. ומכל תפוצות ישראל מתקבצים ועולים מירונה לשמוח עם התנא האלוקי רשב"י ולהוושע, כל אחד אומר תהילים כפי כוחו, מתחנן מבקש בקשתו ומייחל לישועתו, אכן יש לדעת שביום ההילולא יש ענין גדול מאוד מאוד ללמוד בספר הזוהר שחיברו התנא האלוקי, שאז מדבק, כביכול, עם הצדיק, ושפתותיו דובבות ובודאי יוושע. כמו כן כדאי ונחוץ שיקבל על עצמו ללמוד מן ספר הזוהר גם במשך השנה כולה מידי יום ביומו, וכך כל ההשפעות הטובות של יום נשגב זה תמשכנה לכל השנה.

אזכרה בימי חורפי אשר זכיתי ושמעתי מפי בעל ה"סולם" זצ"ל בעצמו, וכך סיפר לי: כשהרשע הגדול ימ"ש רצח 6 מליון יהודים באירופה, אמרתי לכולם: "אי אפשר לנצח רשע זה, ומלחמה זו לא תסתיים אלא אם כן יקומו יהודים וילמדו זוהר הקדוש". לכן ישב בעל "הסולם" ותרגם הזוהר ללשוה"ק שיהי' מובן ליהודים פשוטים כפי השגתם. ואכן בסיום עבודתו, ביום שגמר התרגום על ספר הזוהר, נחל היטלר ימ"ש תבוסה קשה במלחמה, וכך ניצלו מעט היהודים ששרדו, ובנסים גלויים ניצלה ארץ ישראל מציפורניו של אותו רשע ימ"ש. – בזכות הזוהר הקדוש.

ואכן כך נכתב מפורש בזוה"ק פרשת נשא בספרא דא יפקון מן גלותא ברחמי– בזה הספר (הזוהר הקדוש) יצאו מן הגלות ברחמים.

בשנת תשכ"ז, עת מלחמת "ששת הימים", למדתי בישיבת וויזניץ ב"ב אצל הגאון וקדוש בעל ה"אמרי חיים" זצוק"ל, בימים דאז, יצאו 4 מדינות נגד עם ישראל: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון החליטו להלחם נגדינו, הסכנה היתה גדולה והפחד ממש נורא – שלושה ימים לפני תחילת המלחמה כבר היו סגורים כבישי הגליל מפני פחד האויב, שמא תתקוף לבנון את הצפון. ולא הרשו לנוע בדרכים. האדמו"ר מוויזניץ ביקש וקיבל רשיון מיוחד להגיע למירון, ואמר: כשאגיע לרבי שמעון אפעל כל מה שצריך. וכך עלה לציון הקדוש של רשב"י. כשנכנס לציון הקדוש לקח ספר הזוהר פתח דף ראשון ואמר: כאן כתוב "ספר הזוהר מהתנא האלוקי רשב"י", ופירש: דאס איז די לעכטיגע ספר "ספר הזוהר" וואס לערנט אונז "מהתנא" געטליכקייט "האלוק" פון וועם? פון רשב"י, [תרגום ללשה"ק: זה הספר המואר (הזוהר) שמלמד אותנו (מהתנא) אלוקות, ממי? מרשב"י]. אח"כ ניגש לציון הקדוש נשק ואמר: כבר ניתקתי כל הקשרים של כל האומות הרוצות להרע לישראל. היאך עשיתי זאת? כי דבקתי בתנא הקדוש רשב"י. וכולנו יודעים על הניסים הגדולים שקרו במלחמה זו.

כיום כשארץ ישראל נמצאת בסכנה גדולה מאירן, מובא בגמ' על אמורא שאמר, בהגיע זמן פטירתי ראו לקבור אותי עמוק עמוק באדמה, כי לא יהיה קש בישראל שהסוס הבבלי (שהוא אירן) לא יאכל. על כן מוטלת עלינו החובה להזדרז בלימוד הזוהר הקדוש, כי עם ישראל זקוק לישועות גדולות, וכשנדבק בספר הזוהר נמתיק כל חבלי משיח.

רק צריכים שהלימוד יהיה בקדושה ובטהרה.. הגמ' אומרת ברכות נ"ב, עזרא הסופר תיקן "תפילת עזרא", ועד כמה גדולה תפילה זו, מספרת הגמ', על אדם שרצה לחטוא ח"ו, אמרה לו האשה: אם אין לך מקוה היאך תטהר? ופרש מן העבירה ולא נכשל.

(עיין גמרא ברכות דף ט"ז על הפסוק "כנחלים נטיו כגנות עלי נהר – ראיתי מהצדיק הקדוש רבי פנחס מקאריץ זי"ע בספר אמרי פנחס השלם דף קס"ד: אמר: קצת בני אדם אומרים בעבור שיושבין בכפרים ואין להם מקוה אינם רוצים ללמד זוהר, ואני אומר להם אדרבא – על דרך ששמעתי מהרב שאמר כשחל יום טוב בערב שבת אין צריך לטבול על השבת, כי מה צריך מקוה גדולה מקדושת יום טוב. (ויש לחלק בין גירסת הזוהר להעמקה בקדושת הקבלה).

וכל שכן ללימוד הזוהר הקדוש, כפי שמביא ה"מאור ושמש" פרשת אחרי, על כת ש"ץ ימ"ש, שהיו כולם צדיקים גדולים, רק שלמדו קבלה שלא בטהרה לכן נהיו אפיקורסים וכופריםבה' רח"ל. אבל אם נלמד בזוה"ק בקדושה ובטהרה נהיה משומרים מכל חטא ועוון ונביא בכך הגאולה השלימה.

הקב"ה גלגל הזכות ע"י זכאי, אדם קדוש שיש לו הזכות להמתיק לכלל ישראל חבלי משיח, הרב הצדיק רבי שלום יהודה גראס שליט"א, שמסר נפשו כפשוטו ממש לשחיטה, למקוואות, למצות, ולכל דבר שבקדושה, משיח צדקינו ודאי יראה עליו באצבעו, שסייע לביאתו.

יחד עם כלל ישראל נברכו לזכות לאריכות ימים ושנים ולקבל פני משיח צדקינו, ותחזינה עינינו בשמחה זו, בב"א.

מכבדו ומוקירו כערכו הרם, עבד לעבדי ה'
הרב נחום ראזנבערג, רב המקוואות

הָרַב מְנַחֵם מֶנְדֶל טוּבְּיָאס
בֶּן הַגָּאוֹן מוהר"ר שְׁמוּאֵל אֲבַ"ד דְקַ"ק שְׁטִפְנֶשְׁט

כ"ו תַּמּוּז התשס"ט, לִכְבוֹד הַמִּפְעָל הַקָּדוֹשׁ הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי.

הִנְנִי מְמַהֵר לַעֲנוֹת לִהְיוֹת נִמְנֶה לִדְבַר מִצְוָה, מִפַּחַד טִרְדּוֹת שׁוֹנוֹת.

אָמְרִינַן לְפָעֳלָא טָבָא אֲיַשֵּׁר, כְּבוֹד אֲדוֹנִי אָבִי הָרַב הַמֻּבְהָק הֶחָסִיד הַקָּדוֹשׁ הָיָה מַזְהִיר הַרְבֵּה הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב עַל לִמּוּד הַקָּדוֹשׁ זֹהַר בִּשְׁנוֹת הַשְּׁמָד, בִּימֵי סְטָלִין וְתַלְמִידָיו שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקַב, נָהַג בְּקָדְשׁוֹ לְהַקְהִיל קְהִלּוֹת בָּרַבִּים וְלִדְרֹשׁ בִּפְנֵיהֶם דִּבְרֵי תּוֹרָה, וּמְצַטֵּט לָהֶם מַאֲמָרֵי זֹהַר לְטַהֵר נִשְׁמָתָם, הָיוּ נֶאֱסָפִים הַרְבֵּה יְהוּדִים בְּשַׁבְּתוֹת הַקַּיִץ וְיָשְׁבוּ כְּאַרְבַּע, אַרְבַּע וָחֵצִי שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, לִפְעָמִים נְדִירוֹת הָיָה הַשַּׁמָּשׁ רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּן רַבִּי טוֹבִיָּה עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֵבִיא לָרַב כּוֹס מַיִם.

כְּשֶׁהָיָה מְצַטֵּט מִזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּעַל פֶּה, וּבִפְנִים הָיוּ מַרְגִּישִׁים שֶׁהַחֹשֶׁךְ מִתְגָּרֵשׁ.

כְּמוֹ כֵן נָהַג בְּקָדְשׁוֹ לְהוֹשִׁיב עַל יָדוֹ יְלָדִים בְּנֵי חָמֵשׁ שֵׁשׁ שֶׁיִּשְׁמְעוּ וְיִסְתַּכְּלוּ בִּפְנִים הַסֵּפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

הָיָה מְצַטֵּט אֶת הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ מִשָּׂרֵי מַעְלָה רַבִּי אַיְזִיק מִקּוֹמַרְנָא זַצַ"ל שֶׁאָמַר בְּקָדְשׁוֹ: "לוּ עַמִּי שׁוֹמֵעַ לִי יִשְׂרָאֵל בִּדְרָכַי יְהַלֵּכוּ" וְגוֹ', יְלָדִים בְּנֵי שֵׁשׁ יִלְמְדוּ זֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְיִכָּנֵס בָּהֶם יִרְאַת שָׁמַיִם.

כְּמוֹ כֵן נָהַג לִלְמֹד רֵאשִׁית חָכְמָה עִם קְטַנִּים, הָיָה אוֹמֵר שֶׁמַּה שֶּׁאוֹמְרִים לֹא לְלַמֵּד יֶלֶד [זֹהַר] מְקוֹרוֹ מֵהַמַּשְׂכִּילִים רַחֲמָנָא לִצְּלָן.

הָרַב מְנַחֵם מֶנְדֶל טוּבְּיָאס
בֶּן הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי שְׁמוּאֵל אֲבַ"ד דְקַ"ק שְׁטִפְנֶשְׁט

 

הָרַב שְׁלֹמֹה יוּדָא שְׁוֵוייצֶער

מִלְּפָנִים רַב דִּקְהַל דַּרְכֵי נֹעַם בְּעִיר הַתּוֹרָה מָאנְסִי אַרְצוֹת הַבְּרִית

כָּעֵת חוֹנֶה פֹּה עִיר הַקֹּדֶשׁ אַשְׁדוֹד, אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, כ"א אֲדָר יוֹמָא דְּהִילוּלָא קַדִּישָׁא שֶׁל הַבַּעַל "נֹעַם אֱלִימֶלֶךְ" הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבִּי ר' אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'ענְסְק זיע"א

הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וְכָל טוּב סֶלָה לִכְבוֹד הַאי גַּבְרָא רַבָּא וְיַקִּירָא כְּבוֹד שְׁמוֹ תִּפְאַרְתּוֹ הָרַב הַצַּדִּיק הַמְזַכֶּה הָרַבִּים הָעוֹלָמִי מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי שָׁלוֹם יוּדָא גְּרָאס שְׁלִיטָ"א אֲבַ"ד דְקַ"ק הָאלְמִין.

הִנֵּה כְּבוֹד הָרַב הַצַּדִּיק יָדוּעַ לִי עוֹד מִגָּלוּת אָמֶערִיקָא, זֶה כְּאַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי נְעוּרָיו כְּשֶׁלָּחַם נֶגֶד מְזוּזוֹת הַפְּסוּלוֹת ש 90% אָחוּז בְּאַרְצוֹת הַבְּרִית הָיוּ פְּסוּלוֹת, וּפִרְסֵם הַרְבֵּה קוֹל קוֹרֵא'ס וְעַשְׂרוֹת סְפָרִים עַל כַּשְׁרוּת הַסְּתָ"ם, וְאַחַר כָּךְ לָחַם עַל קְדֻשַּׁת בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת שֶׁלֹּא יְדַבְּרוּ בְּעֵת הַתְּפִלָּה, וְהִדְפִּיס עַל זֶה גַּם כֵּן כַּחֲמִשִּׁים סְפָרִים וְקוּנְטְרֵסִים, וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהִתְקַבֵּל בְּבֵית הַשְּׁחִיטָה הַגְּדוֹלָה לְהַתְחִיל אֶת מְלֶאכֶת הַשְּׁחִיטָה נִתְבָּרֵר לוֹ שֶׁאֵין הַשּׁוֹחֲטִים נוֹהֲגִים בִּשְׁחִיטָה וּבִבְדִיקַת הַסַּכִּינִים כַּמְבֹאָר בְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְיֵשׁ חֲשָׁשׁ בַּאֲכִילַת נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, אָז הֵרִים כַּשּׁוֹפָר קוֹלוֹ כְּמַאֲמַר הַנָּבִיא, בְּקוֹל מְחָאָה אַדִּירָה, וּבִמְסִירוּת נֶפֶשׁ, וְלֹא נָח וְלֹא שָׁקַט, וְהוֹצִיא מְאוֹת סְפָרִים עַל עִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת וּלְהַזְהִיר עַל כָּל הַפְּרָצוֹת, וְיַחַד עִם לְהַבְדִּיל בֵּין חַיִּים לְחַיִּים הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק מִדֶבְּרֶעצִין זַצַ"ל [בַּעַל שׁוּ"ת בְּאֵר משֶׁה] יָסַד אֶת "וַעַד הַכַּשְׁרוּת הָעוֹלָמִי" לִבְדֹּק אֶת מַצַּב הַכַּשְׁרוּת בְּמִפְעָלִים שׁוֹנִים, וְעַל יְדֵי בְּדִיקָתָם הַקַּפְּדָנִית נִתְגַּלָּה בְּמַאֲפִיָּה גְּדוֹלָה ["בֶּעקֶערִי" בְּלַעַ"ז] בְּוִילְיַאמְסְבּוּרְג, בֵּיצַת נְבֵלָה שֶׁרָכְשׁוּ מִמִּפְעָל שֶׁמְּסַפֵּק בְּזוֹל, שֶׁמְּקַבְּצִים אֶת הַבֵּיצִים הַנִּמְצָאוֹת בַּמֵּעַיִם שֶׁל עוֹפוֹת הַנֶּהֱרָגִים בְּבָתֵּי הַמִּטְבָּחַיִם הַגְּדוֹלִים, שֶׁמּוֹכְרִים בְּזוֹל, שֶׁמִּדִּינָא אָסוּר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם אֲפִלּוּ בַּנִּמְצָאִים בָּעוֹפוֹת הַשְּׁחוּטִים, שֶׁדִּינָם כְּדִין בָּשָׂר, וְאָסוּר לָשִׂים אוֹתָם בְּמִינֵי מַאֲפֶה, כַּמְבֹאָר בְּיוֹרֶה דֵּעָה סִימָן פ"ב וּבְסִימָן פ"ז. וְהַנִּמְצָאִים בָּעוֹפוֹת הַהֲרוּגִים דִּינָם כִּנְבֵלָה.

וְעוֹד מָצְאוּ שֶׁבְּכָל הַמַּאֲפִיּוֹת (בֶּעקֶערִיס) הַכְּשֵׁרִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בִּפְלֶעיוֶוער"ס שֶׁהַרְבֵּה מֵהֶם בָּאִים מִמְּדִינוֹת אֲחֵרוֹת, וְשׁוּם רַב לֹא הָיָה בָּא לְשָׁם לִבְדֹּק אֶת כַּשְׁרוּתָן. וְעוֹד מָצְאוּ שֶׁהַמַּמְתַּקִּים שֶׁמּוֹכְרִים לְתִינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן הָיָה הַהֶכְשֵׁר לֹא טוֹב, וְעַל יְדֵי פְּעִילוּת הַוַּעַד נִכְנְסוּ תַּחַת הֶכְשֵׁר טוֹב.

גַּם הוֹצִיאוּ סְפָרִים שֶׁתֵּאֲרוּ שָׁם אֶת הַהַזְנָחָה הַגְּדוֹלָה בִּבְשַׂר בְּהֵמָה וּבְעוֹפוֹת, וְהַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' הִפְסִיקוּ תֵּכֶף לֶאֱכֹל בָּשָׂר, וְרַק אוֹתָם שֶׁכְּבָר שָׁקְעוּ בַּחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי טֻמְאָה שֶׁל אֲמֶרִיקָה וּמְשֻׁקָּעִים רַק בִּזְלִילָה וּבִ"פְרֶעסס" אָמְרוּ שֶׁהַכֹּל רַק פּוֹלִיטִיק, כְּדֵי שֶׁיַּמְשִׁיכוּ אֶת הַ"פְרֶעסס", וְלֹא אִכְפַּת לָהֶם אִם כָּשֵׁר אוֹ לֹא, הָעִקָּר שֶׁאוֹמְרִים שֶׁכָּשֵׁר. [וְכַיָּדוּעַ מִכְתַּב הַחֲזוֹן אִישׁ זַצַ"ל שֶׁכָּתַב עוֹד בְּוִילְנָא, עַל אֵלּוּ שֶׁלֹּא אִכְפַּת לָהֶם אִם בִּכְלָל כָּשֵׁר, אֶלָּא רַק שֶׁיֵּשׁ חֲתִימָה שֶׁל רַב פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי, וְלֹא שֶׁבֶּאֱמֶת כָּשֵׁר].

וְאִם לֹא דַּי בָּזֶה, אַחַר זְמַן נִתְגַּלָּה שֶׁאוֹכְלִים לֹא רַק בְּשַׂר נְבֵלָה, אֶלָּא גַּם חֵלֶב וְדָם שֶׁהֵם אִסּוּרֵי כְּרִיתוּת, [כַּכָּתוּב בְּסֵדֶר וַיִּקְרָא (פֶּרֶק ז' כד-כז) "וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב מִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיב מִמֶּנָּה אִשֶּׁה לַיהֹוָה וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מֵעַמֶּיהָ וְכָל דָּם לֹא תֹאכְלוּ בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם לָעוֹף וְלַבְּהֵמָה כָּל נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל כָּל דָּם וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ".] וְזֶה הָיָה תַּחַת הַשְׁגָּחוֹת הַמְהֻדָּרוֹת שֶׁל מְהַדְּרִין מִן הַמְהַדְּרִין, וְזֶה נִתְגַּלָּה עַל יְדֵי הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי מָרְדְּכַי מַלְאָכִי זַצַ"ל רַב בְּתֵל אָבִיב, שֶׁשִּׁמֵּשׁ שָׁם כִּמְפַקֵּחַ רָאשִׁי עַל הַמְנַקְּרִים שֶׁשָּׁם תַּחַת הָרַבָּנוּת הָרָאשִׁית, שֶׁהַנִּקּוּר הָיָה תַּחַת פִּקּוּחַ גָּדוֹל וְיֵשׁ עֲלֵיהֶם מְמֻנֶּה מִטַּעַם הָרַבָּנוּת, שֶׁמְּבַקֵּר אֶת מַעֲשֵׂיהֶם אִם הֵם כַּהֲלָכָה.

וּבְאַרְצוֹת הַבְּרִית [אַמֶרִיקָה] תַּחַת הַפִּקּוּחַ שֶׁל הַקּוֹרְאִים לְעַצְמָם "קַנָּאִים" מַאֲכִילִים בְּשַׂר נְבֵלָה וְחָלָב וְדָם, וּמַסְתִּירִים אֶת עַצְמָם מֵאֲחוֹרֵי הַשֵּׁם "קַנָּאִים" וּבְכֹחַ הַשֵּׁם הַזֶּה מְבַזִּים גְּדוֹלֵי וְצַדִּיקֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמּוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת וְטַהֲרַת יִשְׂרָאֵל, וְנִתְעַלְמָה מֵהֶם רַשִׁ"י עַל הַגְּמָרָא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה דַּף י"ז ע"א אֶפִּיקוֹרוֹס – מְבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. וְכֵן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (דַּף צ"ט ע"ב): אֶפִּיקוֹרוֹס: רַבִּי וְרַבִּי חֲנִינָא אָמְרֵי תַּרְוַיְיהוּ "זֶה הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם", וְכֵן אִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דַּף קי"ט ע"ב): אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב כָּל הַמְבַזֶּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מַאי דִּכְתִיב אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי אֵלּוּ תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ אֵלּוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, עכ"ל.

וְאַף שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה אַחֶרֶת בְּעִנְיְנֵי הַשְׁקָפָה, הֲרֵי מֵאָז שֶׁחָלְקוּ שַׁמַּאי וְהִלֵּל, עַד הַיּוֹם יֵשׁ מַחֲלֹקֶת בֵּין גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וּמַכְרִיעִים לְפִי גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים שֶׁמְּקֻבָּלִים עַל הַצִּבּוּר, וּכְמוֹ דְּאִיתָא בְּמַסֶּכֶת יְבָמוֹת דְּאַף שֶׁיֵּשׁ מַחֲלֹקֶת בַּהֲלָכָה קִיְּמוּ "הָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" וְחַס וְשָׁלוֹם לֹא בִּזּוּ אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ בִּשְׁבִיל שֶׁיֵּשׁ לוֹ דֵּעָה אַחֶרֶת וְיֵשׁ לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה וְאֵין כָּאן מְקוֹמוֹ לְהַאֲרִיךְ.

וְנַחֲזֹר לְפָרָשַׁת הַכַּשְׁרוּת כִּי גַּם כְּשֶׁצָּעַק הָרַב מַלְאָכִי הָיָה קוֹלוֹ כְּקוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר אָמֶערִיקָא, וּכְבָר הָיָה הָרַב עַל דַּרְכּוֹ חֲזָרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עִם הַסּוֹד הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁמְּטַמְטְמִים אֶת יִשְׂרָאֵל בְּטֻמְאוֹת חֲמוּרוֹת[1] וּמַה יַּעֲשֶׂה אִם אֵין שׁוֹמְעִים לוֹ אֲפִלּוּ בַּחֲמוּרוֹת שֶׁבַּחֲמוּרוֹת עַד שֶׁגָּנַח מִכְּאֵב לֵב וְאָמְרוּ לוֹ אֲנָשִׁים תֵּלֵךְ אֶל אַנְשֵׁי וַעַד הַכַּשְׁרוּת, הֵם לֹא כְּהָרַבָּנִים שֶׁל הַקַּנָּאִים שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם לְהַשְׁתִּיק אֶת הַכֹּל שֶׁלֹּא יִתְפַּרְסְמוּ מַעֲשֵׂיהֶם הַמְתֹעָבִים, תְּדַבֵּר אֶל וַעַד הַכַּשְׁרוּת הֵם לֹא יַעַבְרוּ עַל זֶה בִּשְׁתִיקָה וְשָׁלְחוּ אוֹתוֹ אֶל הָרַב שָׁלוֹם יְהוּדָה גְּרָאס וְסִפֵּר לוֹ הַכֹּל. וְתֵכֶף יָצָא בַּדָּבָר לָרְחוֹב וּבָעִתּוֹנִים וְהוֹדִיעַ לְהַגָּאוֹן הַצַּדִּיק מִקָּאשׁוֹי זַצַ"ל. וְהוּא הוֹשִׁיב בֵּית דִּין וּבֵרְרוּ אֶת הַדָּבָר שֶׁכֵּן הוּא, וְאָז יָצָא עִם מִכְתָּב לְתַלְמִידָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר בְּהֵמָה וּבְעַל פֶּה אָמַר הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁעַד בִּיאַת הַמָּשִׁיחַ לֹא יִהְיֶה בְּשַׂר בְּהֵמָה כְּשֵׁרָה, [וּכְמוֹ כֵן אָמַר הָרִידְבַּ"ז עַל יְרוּשַׁלְמִי כְּשֶׁלָּחַם לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה נֶגֶד הַקַּצָּבִים בְּשִׁיקָאגוֹי, אָמַר: שֶׁבְּאַרְצוֹת הַבְּרִית לְעוֹלָם לֹא יִהְיֶה בְּשַׂר בְּהֵמָה כְּשֵׁרָה] וְזֶה הַכֹּל הוֹדוֹת לִפְעֻלּוֹתָיו הַכַּבִּירִים שֶׁל מְזַכֵּה הָרַבִּים הָעוֹלָמִי הָרַב הַצַּדִּיק רַבִּי שָׁלוֹם יוּדָא גְּרָאס שְׁלִיטָ"א, וּמִי יוֹדֵעַ כַּמָּה זְמַן הָיָה עוֹבֵר וְאִם בִּכְלָל שֶׁהָיָה מִתְגַּלֶּה אֵי פַּעַם.

כְּמוֹ מַעֲשֵׂה הַזְּנוּת וַהֲרִיגַת בַּחוּרֵי וְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמְּנַסִּים לְהַסְתִּיר בְּמוֹסְדוֹת הַתּוֹרָה וּבְהַעֲלָמַת הָרַבָּנִים זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְאִם אֶחָד הֵרִים קוֹלוֹ לְהַזְהִיר אֶת הָעָם, יָצְאוּ נֶגְדּוֹ כְּאִלּוּ הָיָה אֶחָד מִן הָרֵיקִים בְּהוֹצָאַת כְּתַב פְּלַסְטֵר עָלָיו, וְזֶה גָּרַם שֶׁרוֹצֵחַ חֲסִידִי טֵרוֹרִיסְטִי וְחַאמַאסִי יָרָה בּוֹ לְהָרְגוֹ, וּבְדֶרֶךְ נֵס נִצַּל.

נַחֲזֹר לְהָרַב גְּרָאס, שֶׁהוֹדוֹת לִפְעֻלּוֹתָיו הַכַּבִּירוֹת בְּסוּר מֵרַע לְאַפְרוּשֵׁי מֵאִיסּוּרָא זָכָה לַעֲלוֹת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּפֹה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִתְחִיל לְעוֹרֵר לְ"וַעֲשֵׂה טוֹב", בְּתַעֲמוּלָה עוֹלָמִית, וְנִתְלַבֵּשׁ בּוֹ נִיצוֹץ מִנִּשְׁמָתוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ לְהַדְפִּיס וּלְהָפִיץ הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנֵי זֹהַר וְאוֹר הַזֹּהַר וְעוֹד הַרְבֵּה סְפָרִים עַל הַזֹּהַר בְּחִנָּם, לְעוֹרֵר בְּנֵי יִּשְׂרָאֵל לִלְמֹד תּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ, שֶׁמְּסֻגָּל לְיִרְאַת שָׁמַיִם וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה, כַּמּוּבָא בִּסְפָרִים אֵלּוּ.

וְדָבָר גָּדוֹל עָשָׂה, בִּפְרָט בַּדּוֹר הֶעָכוּר הַזֶּה וּבִפְרָט בַּאֲמֶרִיקָה שֶׁרַבּוּ בּוֹ מֵהַקּוֹרְאִים עַצְמָם קַנָּאִים, "עוֹשִׂים מַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקְּשִׁים שָׂכָר כְּפִנְחָס", וּלְאַחַר שֶׁנִּתְפַּטְּמוּ בִּנְבֵלוֹת וְאִסּוּרֵי כְּרִיתוּת [שֶׁהָאִטְלִיזִים – ה"בּוּטְשֶׁערְס" הַטְּמֵאִים, מַלְעִיטִים אוֹתָם], שֶׁהֵם הֲכִי גְּרוּעִים, כַּמְבֹאָר בְּמַסֶּכֶת סוֹטָה (דַּף כב:): אָמַר לָהּ יַנַּאי מַלְכָּא לִדְבִיִתֵיהּ אַל תִּתְיָרְאִי מִן הַפְּרוּשִׁין וְלֹא מִמִּי שֶׁאֵינָן פְּרוּשִׁין אֶלָּא מִן הַצְּבוּעִין שֶׁדּוֹמִין לַפְּרוּשִׁין, שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶן כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי וּמְבַקְשִׁין שָׂכָר כְּפִנְחָס. וּרְאֵה בְּרַשִׁ"י שָׁם: אֶלָּא מִן הַצְּבוּעִים – כְּלוֹמַר שֶׁאֵין מַרְאִיתָם כְּתוֹלְדוֹתָם אֶלָּא צְבוּעִין מִבַּחוּץ וְאֵין תּוֹכַן כְּבָרָם. שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶם כְּמַעֲשֵׂה זִמְרִי – שֶׁהֵן רְשָׁעִים וּמְבַקְּשִׁים שָׂכָר כְּפִנְחָס אוֹמְרִים לַבְּרִיּוֹת לְכַבְּדָן כְּפִנְחָס, וְאִיכָּא דִּמְפָרֵשׁ לֵהּ לְעִנְיַן צְנִיעוּתָא. וְאֵלּוּ הַצְּבוּעִים וְהַחֲנֵפִים וְהַטְּמֵאִים חוֹשְׁבִים עַצְמָם כְּצַדִּיקִים, הֲלֹא בָּאִים לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמַנִּיחִים עַל רֹאשָׁם הַטָּמֵא תְּפִלִּין, וְעוֹשִׂים צְדָקָה וְעוֹשִׂים כִּנְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל שֶׁ"חֶטְאוֹ בִּצְדָקָה יִפְרֹק", אֲבָל הֵם נִטְמָאִים בִּקְלִפַּת עֲרָיוֹת, וְשׁוֹרָה עֲלֵיהֶם רוּחַ הַטֻּמְאָה שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, [כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (דַּף קכ"ה ע"א וע"ב), וְכֵן כָּתַב הַגְּרָ"א בְּיוֹ"ד סִימָן פ"ז בְּהַגָּהוֹתָיו ב' פְּעָמִים שֶׁמְּצַיֵּן עַל עִנְיַן בָּשָׂר בְּחָלָב אֶת הַזֹּהַר הַזֶּה], אַךְ מִצְווֹת אֵלּוּ מְאוּסִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנַּעֲשׂוּ עִם קְלִפַּת עֲרָיוֹת, כְּמוֹ שֶׁכתוב בָּאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ (בְּסוֹף פָּרָשַׁת אַחֲרֵי).

עַל כֵּן לְאַחַר שֶׁזָּכָה בַּאֲמֶרִיקָה לְגָרֵשׁ אֶת הָרַע עַל כָּל פָּנִים מֵאוֹתָם הַיְרֵאִים אֶת דְּבַר הַשֵּׁם שֶׁנִּתְעוֹרְרוּ עַל יָדוֹ וְהֵחֵלּוּ לְהִזָּהֵר בְּכַשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים זָכָה עַל יְדֵי זֶה לְעוֹרֵר לִלְמֹד אֶת סִפְרֵי הַזֹּהַר שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ וּלְהַכְנִיסָם בְּלֵב רַבִּים וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה.

עַל כֵּן אָנוּ מְאַחֲלִים לוֹ שֶׁיַּצְלִיחַ בַּעֲבוֹדָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְאִם יַעֲבֹד בִּמְמַדֵּי כֹּחוֹת הַגְּדוֹלִים לְהַכְנִיס יִרְאַת שָׁמַיִם, יְכוֹלִים אֲנַחְנוּ לְהָכִין עַצְמֵנוּ לְקַבֵּל פְּנֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ, שֶׁיִּתְגַּלֶּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ.

בְּבִרְכַּת חַג כָּשֵׁר וְשָׂמֵחַ וּבְבִרְכַּת כָּל טוּב:

שְׁלֹמֹה יוּדָא שְׁוֵוייצֶער

 

מכתבי ברכה על הסיפור הנורא של הנער בן 15

 

מכתב לכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א מטורונטו

גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות

‏לכבוד האדמו"ר שליט"א,

אני לא יכול להבין מעומק לבי מה כל הרעש וההתנגדות לילד "נתן" שחלם על משיח. למרות שבטלה הנבואה, אבל אז מה?

בגלל הסרט הזה הרבה אנשים עושים תשובה!

איך אפשר לקרר את האמבטיה ולעשות מעשה עמלק ולמנוע בניו של הבורא יתברך מלחזור בתשובה?

‏הגמרא במסכת מגילה יד אומרת "אמר רבי אבא בר כהנא גדולה הסרת טבעת יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות שנתנבאו להם לישראל שכולן לא החזירום למוטב ואילו הסרת טבעת החזירתן למוטב".

הגמרא מעידה לנו שהיה לנו מעשה בין שני רשעים הכי גדולים בעולם, מעשה של אבי אבות הטומאה, מעשה של שקר וכזב, ובגלל התוצאה שלה שהחזיר את ישראל לאביהם שבשמים היא עצמה יותר חשוב בעיני ה' יותר מארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות.

צריך לדעת ולחשוב היטב הדק והדק היטב את האחריות לכל אלו שרצו לחזור בתשובה, ועכשיו ששמעו שהכל שקר כבה אשם.

כולנו מצפים לישועה, וכולם מרועה אחד נתנם.

תתחזק ותמשיך לקרב את הלבבות לשם שמים.

‏נ.ד. טוראנטא

לכבוד כ"ק אדמו"ר מהאלמין שליט"א

ישתבח הבורא ויתעלה היוצר, אשר חשב מחשבות לבלתי נידח ממנו נידח, ושלח לנו עיר וקדיש מן שמיא נחית, פצצת אטום מן השמיים, שמחזירה אלפים בתשובה.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו. ברוך הוא וברוך שמו. ברוך כבוד ה' ממקומו. תהילות לאל עליון ברוך הוא ומבורך.

כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם. (ישעיהו ט ה)

רמז לילד ונתן. ותשע"ו.

והנה קמו קנאים, ומקררים מעשה עמלקים, ודורשים ברבים, כי זה מעשה משוגעים, ומטורפים, ומוציאים שם רע על הצדיקים. והורידו את הסרטונים יותר מששה פעמים. והעם נאנחים, לולא התמהמנו כי עתה שבנו זה עשר פעמים.

וישר כח לאדמו"ר שליט"א אשר ניצב כעמוד ברזל, נגד כל המונעים. ועשה עשרה ספרים, להצדיק את הצדיקים.

ויישר כח להרב רמי לוי שליט"א שהביא את הילד הפלאים, ויקרא שמו פלא, נתן מן הנביאים. וניצב איתן נגד כל החולקים, המוצאים לעז ולעגים. ועמד בכל הניסונים.

ואפילו שאחד אמר בתשובה למה שכ"ק האדמו"ר שליט"א אמר שלא להאמין במומחה כי הוא אוכל נבילות וטריפות. כי מי שהביא את הילד גם אוכל נבילות וטריפות.

אבל לא ידע שהרב רמי לוי שליט"א שמע בקול האדמו"ר שליט"א ולא אוכל כבר בשר חצי שנה. וזה ממש הוצאת שם רע!!!

ואין לנו אלא לברך שהחיינו על המוגמר, ולהודות לה' אשר שומר ושמר, ולהניצל מהסוף הרע ומר. ברוך שאמר.

בברכה, והכרת הטוב לה' יתברך, לנער הפלא, לרב רמי לוי שליט"א, ואחרון חביב לעט"ר שליט"א.

מ.ה. בית שמש

שלום לכב' האדמו"ר מהאלמין

תודה רבה לאדמו"ר שכתב והפיץ את הספר "שלא ידח ממנו נידח" עם סיפור העדות המוות קליני של הנער – זה זכות גדולה לכל עם ישראל לזכות לראות הסרטון ולקרוא ספר זה ולהתחזק.

דברי הילד מאד נגעו ללבי והרשימו אותי מאד וזה גרם לי להתחזק בתורה ומצוות, ולהקפיד על כל מצווה, ולייקר מאד את המצוות, שערכם גדל בעיני מאד… כל מצווה יהלום…. דבר שמביא לי עכשיו יותר שמחה בעבודת השם.

ניכר שכל דברי הילד אמת לאמיתה!! והוא מדבר מתוך החוויה האישית עמוקה שחווה בעולמות עליונים – וסוף סוף אפשר להוכיח לכל הספקנים.. שיש עולם הבא!! וכן.!. עכשיו מתברר שיש מי שחזר משם!!

תודה רבה על התמלולים באנגלית ובעברית והתרגומים לשפות נוספות של עדות הנער, שהאדמו"ר דואג להפיץ ולזכות כל יהודי בעולם, וממש לאפשר לנו הצצה אל העולמות העליונים, ולקבל דברי חיזוק מכל מה שכתוב בספרים הקדושים.

אשריכם מפעל הזוהר העולמי – שאתם מזכים את מיליוני היהודים בעולםלפתוח להם פתח לחזור בתשובה,… כי "לא ידח ממנו נידח". ובאמת, התקרבות של כל יהודי יקרה היא מפז, ולפני ביאת משיח , הקב"ה פותח בפנינו את כל האפשרויות כדי להתחזק. כל אחד במקומו ודרגתו. וניכר שממש מביא לנו מחיי העולם הבא לעולם הזה.. לפני ביאת משיח.

אני מודה מאד לכבוד האדמו"ר, ואין ספק שמאות אלפי אנשים חייבים לכבודו את תודתם העמוקה, כי בעצם הצלת את נפשם מנפילה לבאר שחת לנצח נצחים, תודה לכבודו שנלחם נגד כל המקטרגים שכופרים באמת, ואגב לא כל אחד ואחד טורח להביא דברים של תודה אל הכתב, אבל בטוחני שמכתב זה מייצג אלפי תודות שיהודים רבים מרגישים בליבם ברחבי העולם ומודים לכבודו.

בכבוד רב

אסתר. ג

לכבוד כ"ק מרן אדמו"ר מהאלמין שליט"א

הנה זכינו שמשמים שלחו לנו בחזרה נער, שיספר ויגלה לנו דברים נוראים.

יישר כח גדול לעט"ר אדמו"ר שליט"א על החיזוק הגדול שמחזקינו בכל עת, ובפרט שהביא מקורות מחז"ל הקדושים מהגמרא הקדושה ומהזוהר הקדוש, ודברי הנביאים, וספרי מוסר, לדברים שהנער ראה.

אשרי חלקם של מזכי הרבים

וכבר גילה לנו הנביא "ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה".

ובודאי שכוחו של כ"ק אדמו"ר שליט"א גדול מאוד בשמים.

ברכה והצלחה

מ. י.

לכבוד מו"ר האדמו"ר מהאלמין שליט"א,

יישר כחך על כל העבודה שלך. כל חייך עסקת בזיכוי רבים וקירוב לבבות בלי בקשת שם וכבוד ובלי כסף.

כל העולם יודעים כולל יהודים, גוים, נערים, וזקנים, ואפילו חרש שוטה וקטן שהעולם הזה עומד לשנות בשינוי גדול.

כלו כל הקיצין!

כל האומות מתגרים זה בזה

כלו כל הפרוטות שבכיס

יוקר השערים

האמת נעדרה

חוצפה יסגי וכו' וכו'….

כלל ישראל! תדעו לכם! כל נביא אמת שעמד לנו והזהיר אותנו, לא שמענו! ואפילו משה רבינו, ואליהו הנביא!

האדמו"ר הקדוש פעם אמר לי.

"האם אתה יודע למה אני קורא לעצמי אדמו"ר?

אמרתי לו "בגלל שחברת למעלה מאלף ספרים ויותר מאלף גדולי הדור כתבו לך מכתבים והסכמות!

ענה לי "לא לא, חס ושלום!

"אני לא אדמו"ר ולא כלום"!

"רציתי לקרב את ביאת המשיח, ולא שמעו אלי. אז קראתי לעצמי אדמו"ר והיום שומעים לי.

איזה ענוה!!!!!

חייבים לשמוע בקולו ולעזור לו בכל מכל כל!!!!!!!!!!!

‏ממש עבודת הקודש!!!

‏נ.ד. טוראנטא

לכבוד האדמו"ר מהאלמין שליט"א

תודה רבה לכם על הספרים הנפלאים שראיתי במייל שלי, ששלחתם אלי, אם נוציא אותם לאור יהיה אפשר להפיץ אותם בהרבה תיבות דואר של אנשים.

 מ. ג.

ב"ה, שלום וברכה לכב' האדמו"ר מהאלמין

אני רוצה להודות לכבודועל הספר "לא ידח ממנו נידח" ששינה את חיי.." אני מרגיש שגן עדן ירד אלי מהשמיים להחיות את נפשי הריקה.

אין מילים שיכולים להביע את גודל התודה שאני מודה לכבודו,שעכשיו קבלתי טעםגדול לחיי.

עד היום לא הבנתי בכלל מה אני עושה בעולם הזה, למרותשברוך השם, לא חסר לי דבר, והיה לי טוב… אבל הייתי חי בלי משמעות.

אףפעם לא הבנתי.. בשביל מה אני חי כאן? רק כדי לאכול ולשתות ולהנות!?.. די! נמאס מהכל! .. ראיתי את הכל וחוויתי את הכל!אני כבר לא נהנה ממה שיש לי! אנשים אחרים מקנאים שיש לי הכל!… אבל בעצםאני מרגיש שאין ליכלום!!כי אני עצוב מבפנים!!איך יכול להיות שיש לי הכל ואני עצוב???? עכשיו הבנתי!!אין לי את הנשמה!!!, אני רק מתעסק עם תאוות הגוף שלי במקום למלא את הנשמה. מלאתי את הנשמה בחצץ ואבנים, בנחשים ועקרבים… במקום להחיות אותה בתורה ומצוות.

נוכחתי.. שככל שהיה לי יותר תענוגות, כך נעשיתי יותר ריק, ומסכנההיתה הנשמה שלי… צעקה לשמיים!!!

עכשיו אםתקח את כל התענוגים שהיו לי בחיים, והיו לי הרבה מאד!!! הם לא מתקרבים למאות אחוז.. ממה שהרגשתי שבעקבות הסרט שלמוות קליני של הנער בן 15, והספר הזה. כי לא ידח ממנו נידח.. בשבילי זה היה גאולה לנשמה. הבנתי שיש בורא לעולם, והבנתי שמי שהוא החכם.. האמיתי. זה כל אלה שעושיםומקיימיםתורה מצוות, ולא כל אלה… העשירים… ורודפי הכבוד… כי שם למעלה בשמיים… הםיהיו כמו האספסוף שבעולם הזה…. וזה מה שהיה יכול לקרות לי.. אם לא הייתי רואה את הסרט וקורא את הספר של כבודו…. וצוחק מי שצוחק אחרון.

ועכשיו קבלתי טעם חדש לחיי, טעם של התחדשות, טעם של משמעות, עכשיו אני רוצה למצוא מקום שאפשר ללמוד בו תורה…. זה החיים האמיתיים!!.. ווואו.. אני נורא מתרגש!!

תודהלבורא עולם, תודה לך האדמו"ר…על שליחותך הגדולה.

בברכה,

א. ו.

הרצליה

לכבוד מורנו ראש מפעל הזהר העולמי

לאחרונה ראיתי שכתה"ר מוציא הרבה ספרים על דברי הנער בן ה15 עם הרב הצדיק המזכה הרבים ומחזיר בתשובה גדול – והנער שראה מהנעשה במעולם העליוןשחווה מות קליני, זה מחזק אותי, בעקבות זה התחלתי לשמור שבת ולהניח תפילין ולשמור המחשבות, חילכם לאורייתא, ונא להתפלל גם על קרובי שגם הם יתחילו לשמור שבת

תודה רבה

א. הכהן

שלום וברכה לכבוד קדושת האדמו"ר מהאלמין שליט"א

רציתי לשתף את כבוד האדמו"ר בשמחה העצומה שהרגשתילאחר שקראתי את הספר "שלא ידח ממנו נידח" רציתי לרוץ החוצה ברחובות ולצעוק שיש בורא לעולם, ויש עולם הבא…. ושכולם יתחילו להתעורר, ולהבין שיש מנהיג לעולם!

עכשיו מתברר לי שהכל אמת והתורה אמת, והדבר הכי חשוב זה לעשות מצוות ומעשים טובים, והכל השארזה הבל הבלים.

מרוב התרגשות ושמחה, אני לא נרדם בלילות… לא יודע מה לעשות, אני מנסה לעורר עכשיו את אשתי וכל המשפחה… שיבינו שיש באמת בורא לעולם!!.. הם בינתיים צוחקים עלי… אבל אני אתן להם לקרוא את הספר של האדמור.. ואני בטוח שירגישו כמוני.

איפה הייתי עד היום?? הייתי ישן!!!..חבל לי עלכל השנים שעברו עלי… אנא האדמו"ר תנחה אותי איך להתחזק… אני רוצה לקיים את כל התורה… בבקשה… מה עושים? אני מרגיש כמו ילד קטן, שהביאו לוהר סיני….

בברכה,

צ. ה.

פתחתקוה

לכבוד הרבנים החשובים

"הזוהר העולמי"

בית שמש

אור העולם בהיר וצח מתגלה בספרים הקדושים, אור עצום נחזה ובא, אור גדול מפציע ומופיע.

"אור" בגימטריא "רז", והוא סוד קריאת הזוהר אפילו בגירסא שמסוגל לכל העניינים הטובים.

תודה תודה, ושוב פעם תודה!!

מחכים לספרים הבאים!!

ג. בן דוד

אל הצדיקים מפעל הזוהר העולמי

נכנסתי היום בבוקר לבית המדרש ושאלתי מי ראה את הסיפור של הילד שהיה בעולם העליון וחזר לכאן.

כמה אנשים אמרו שהם ראו.

וכולם אמרו שהכל נכון, ורואים ממש שזה ברור כשמש אמת לאמיתה.

רק אחד אמר שיש כאלה שטוענים נגד, ממילא התקרר מזה ולא צריך לעשות תשובה רק עולם כמנהגו נוהג.

רואים מזה את האמת, כי האמת צועק בלב כל כל ישראל, ותודה לכם על פירסום האמת.

יחזקאל ש.

לכבוד עטרת ראשינו האדמו"ר מהאלמין שליט"א

אחדשה"ט באה"ר

ראיתי את עשרת הספרים הנפלאים והאדירים

"כי לא ידח ממנו נידח"

וחשוב מאוד להדפיסם בעשרות אלפים עותקים

ולהפיצם בכל העולם, להגדיל תורה ולהאדירה

יישר כח!

הכ"ד באה"ר בברכת התורה

א. ל.

בני ברק

לכבוד מפעל הזוהר העולמי

שלום וברכה!

הנה התחזקתי מאוד מספרי הזוהר הקדוש, וימלא פי תהילה שנמצא בדורינו ספרים נפלאים כאלו.

תודה רבה על הספר סולם הזוהר, אני אומר את זה כל יום ורואים ישועות גדולות.

בחדר לידה הרופאים אמרו שהאם והתינוק בסכנה, ויש לנתח. התקשרתי לכ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א, ואמר תיקח לרופא את רשב"י, תאמר את פתח אליהו, תיקון ל' תיקון מ"ג תיקון מ"ח, אחד אחרי השני כל הזמן, עד הלידה, ותראה ניסים ונפלאות. ולא יצטרכו ניתוח.

וכך עשיתי, ואמרתי לרופאים שהרב לא מרשה לעשות ניתוח, והתחלתי לומר פתח אליהו ובפעם הראשון שגמרתי הכל, נכנס רופא גדול ובדק ואמר הכל בסדר, לא צריך לנתח, ומיד אחר כך נולד התינוק בשעה טובה ומוצלחת.

תודה על הספרים הנפלאים.

ר. ד.

נ.ב. עוד רציתי להודות לכ"ק האדמו"ר על הספר של הציצית, ועל הספרים "כי לא ידח ממנו נידח" שגמרתי עכשיו לקרוא את החלק העשירי, תודה. אשרי חלקכם שזכיתם לעורר את הציבור, בענין הסיפור הזה של הילד בן 15.

לכבוד מפעל הזוהר העולמי

תודה רבה על כל הספרים של הזוהר הקדוש שזכיתם להוציא לאור, ותודה רבה על הספרים "כי לא ידח ממנו נידח", שמחזירים בתשובה הרבה אנשים.

שמחנו מאוד.

י. קליין

מכתב א'

וואי!!!!!! אני לא מאמין!!!! באמת משיח בפתח!!! משיח בא!!! אנחנו צריכים להתחזק, האדמו"ר מהאלמין מחזק אותנו!!! תוציא עוד ספרים על הנער בן ה15 ואל תפחד מהערב רב!!!

אנחנו איתך לאורך כל הדרך

מ. ו.

אל: כ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א

שלום רב!

ראיתי את 10 הספרים שכ"ק האדמו"ר עשה על הילד. דבר כזה עוד לא היה בבריאה. כל כך הרבה מקורות, כל כך הרבה הוכחות. והאמת ניכרת. אני לא הייתי צריך את כל הספרים על הילד, כי מיד שראיתי את הסיפור, אני האמנתי. וגם התפללתי שהשם ישלח איזה גילוי, איזה נס, איזה התעוררות, לכל עם ישראל.

ועכשיו כשיצא לאור הסיפור של הילד, היה כל כך שמח.

אני עוקב אחרי פעולותיו של האדמו"ר. והספרים הנפלאים.

תודה רבה

ברכה והצלחה

א. בוחבוט

לכבוד מפעל הזוהר העולמי

שלום וברכה!

תודה רבה על התוכנית "חיים הזוהר" ברדיו 2000 !

מאוד שמחתי לשמוע את השיעור על פסק הדין משבעים ואחד רבנים שאסור לשבת בתערובת ואפילו בדרשות.

אשמח מאוד לתרום להדפסת הספר הזה עם הפסק דין, 613 ₪, כדי לתקן חטאי ולחזור בתשובה.

והנני רוצה בעצמי להפיץ את הספרים ברחבי העולם.

א. כהן

לכבוד האדמו"ר מהאלמין שליט"א

מגדולי מזכי הרבים בדורינו

זכות עצומה ונוראה נתגלגלה על ידו, לזכות את הרבים ולפרסם גודל אמיתות הסיפור הנורא של נער שהיה בבית דין של מעלה, וחזר.

וברכת יישר כח להגה"צ הרב רמי לוי שליט"א הטורח בכל עוז.

נכפיל ברכה לאדמו"ר שליט"א שיזכה להמשיך להרבות גבולי הקדושה, בעוז ובתעצומות.

כברכת

מ. וו.

לכבוד "חיים על פי הזוהר"

שמעתי את הדרשה של כבוד האדמו"ר מהאלמין ברדיו אלפיים, שדיבר נגד ישיבה אנשים ונשים בתערובות ואפילו בדרשות.

ועד היום לא ידעתי עד כמה זה עבירה גדולה, ומהיום אני יזהר בזה מאוד.

נא להעביר את תודתי לכבוד האדמו"ר על שהאיר את עיני.

מ. בן-חיים

לכבוד מפעל הזוהר העולמי

ברכתי שגורה לכם מעומק הלב, על שאתם מחזקים אותי תמיד.

ח. ווייס

מכתב ד'

לכבוד מרן האדמו"ר מהאלמין נשיא ומנהיג מפעל הזוהר כאן בארץ ישראל ישיבתו בבית שמש ומצודתו פרוסה על ירושלים ועל כל ארץ ישראל ועל כל העולם.

אנחנו מבקשים כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ, ואנחנו כבר באמצע, רק עוד קצת צריך עוד קצת צריך, תמשיכו בעבודתכם כי פצצת האטום כבר בדרך ורק אנחנו נינצל.

מפעל הזוהר תחזקו, אל תערצו ואל תחפזו אפילו יש כמה שיוצאים נגדכם תתחזקו אתם רק מתחזקים מזה, אתם מקבלים את כל המצוות שלהם אל תערצו.

אני רוצה לראות עוד ועוד חיבורים בנושא של נער בן ה15 אני שולח את זה לכל הקבוצה שלי וכולם שולחים לי לינקים, וואו!!! כולם מתפלאים כולם מקבלים על עצמם ללמוד זהר כל יום

משה ג.

לכבוד האדמו"ר מהאלמין נא לכתוב עוד הרבה ספרים ופרשנויות וחיבורים על דברי הנער בן ה15 זה מחזק אותנו מאוד!! זה מקרב אותנו לגאולה

בתקוה להבנה

י. ג.

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, לְסֵדֶר וְאַתָּה תְּצַוֶּה ה'תש"ע

לכת"ר וְהָדָר, מֵקִים עֻלָּהּ שֶׁל תּוֹרָה בְּ"מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי", כ"ק הָאַדְמוֹ"ר מֵהָאלָמִין הגה"צ רַבִּי שָׁלוֹם יְהוּדָה גְּרָאס שְׁלִיטָ"א, נֹעַם השי"ת בִּישׁוּעָתוֹ.

מְבַקְּשִׁים אָנוּ לְהַבִּיעַ אֶת בִּרְכַּתהַלֵּב לכת"ר הָאַדְמוֹ"ר שְׁלִיטָ"א, עַל פָּעֳלוֹ הַנִּמְרָץ בַּהֲפָצַת אוֹר הָרַשְׁבִּ"י בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, בִּסְפָרָיו הַיְקָרִים וּבְמִפְעָלָיו הַכַּבִּירִים – עַד שֶׁכָּל מָקוֹם וַאֲתָר זוֹכֶה לִהְיוֹת מוּאָר בְּאוֹר לִמּוּד הַזֹּהַר.

וּבָזֶה בְּוַדַּאי מִתְכּוֹנֵן עָלֵינוּ מַאֲמַר הַתְּפִלָּה: "אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻּלָּנוּ בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ". וְהוּא כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם מַאֲמַר משֶׁה רַבֵּנוּ רַעְיָא מְהֵימְנָא לְרַשְׁבִּ"י זיע"א כִּי "בְּהַאי סִפְרָא יִפְּקוּן עַם יִשְׂרָאֵל מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמִים מְהֵרָה" (נָשׂא קכד:).

זָכוֹר אֶזְכֹּר אֶת אֲשֶׁר זִכַּנִי השי"ת לְקֵרוּב אֵצֶל מו"ר הגה"צ הָרַב יוֹסֵף צובירי זצ"ל זיע"א בַּעַל סֵפֶר "אֱמוּנַת ה'" עַל מַעֲלַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתוֹרַת הַסּוֹד וְהַקַּבָּלָה. וּמֵהֱיוֹתוֹ בֶּן 16 שָׁנִים!!! מִנּוּהוּ כָּל חַכְמֵי תֵּימָן לִלְחֹם מִלְחֶמֶת הַקֹּדֶשׁ נֶגֶד הַמְעַרְעֲרִים וְהַמְּרִיעִים עַל מַעֲלַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְהוּא אֲשֶׁר בִּשְׁלִיחוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן חַכְמֵי תֵּימָן זיע"א כָּתַב אֶת הַסֵּפֶר הַנַּ"ל תְּחִלָּה בְּעִלּוּם שְׁמוֹ מִפְּנֵי גִּילוֹ הַצָּעִיר, וְרַק בָּאָרֶץ כַּעֲבוֹר שָׁנִים רַבּוֹת פֻּרְסַם שְׁמוֹ כִּמְחַבֵּר הַסֵּפֶר. וב"ה זָכִיתִי בְּעֹתֶק מִן הַסֵּפֶר, וְהוּא כֻּלּוֹ מוּאָר בְּמִלְחֶמֶת קֹדֶשׁ לְהוֹכִיחַ צִדְקַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מֵרַשְׁבִּ"י זיע"א, וּמַעֲלָתוֹ וַחֲשִׁיבוּתוֹ לְעַם יִשְׂרָאֵל וְלָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּכְמַעֲשֵׂהוּ עֲלֵי סֵפֶר, כֵּן הָיָה בְּהַנְהָגָתוֹ כָּל חַיָּיו מַמָּשׁ, מוֹסֵר נַפְשׁוֹ בְּתַקִּיפוּת שֶׁל קְדֻשָּׁה לְחַזֵּק אֶת מַעֲלַת הַזֹּהַר וְהַלִּמּוּד בּוֹ. וְכֵן אֶזְכֹּר אֶת מו"ר הַמְקֻבָּל הָרַב סְעַדְיָא ב"ר יִחְיֶא נַחוּם זיע"א, שֶׁהָיָה הוֹגֶה תָּדִיר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּמֵאוֹרוֹ הָיָה פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת וְנִפְלָאוֹת. וּבְדַרְכָּם הָיָה נוֹהֵג מו"ר אָבִי יִחְיֶא בֶּן עוואד עואמי זיע"א, שֶׁהָיָה הוֹגֶה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּפְעָמִים רַבּוֹת שָׁמַעְתִּי מִפֶּה קָדְשׁוֹ הִתְפַּעֲלוּת רַבָּה עַל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עִם פֵּרוּשׁ מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ, שֶׁהָיָה יְקַר הַמְּצִיאוּת וְכָל מִי שֶׁזָּכָה בּוֹ הָיָה כְּזוֹכֶה בִּמְנַת חֶלְקוֹ בְּגַן עֵדֶן עֲלֵי אֲדָמָה.

וּבֶאֱמֶת, נָשִׁית לִבֵּנוּ כִּי בְּזֶה סֻדַּר סֵדֶר חֹק-לְיִשְׂרָאֵל, וְהוֹסִיף בּוֹ הַחִידָ"א זיע"א גַּם מַאֲמָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, לְמַעַן יֶהְגּוּ בּוֹ הַכֹּל וְיִהְיֶה שְׁוֵה נֶפֶשׁ לַכֹּל, וְיִהְיוּ תְּדִירִים בּוֹ בְּכָל יוֹם וְיוֹם.

וּבָזֶה דָּרַךְ כּוֹכָב מִיַּעֲקֹב בְּמִפְעָלוֹ הֶעָצוּם שֶׁל כ"ק הָאַדְמוֹ"ר מֵהָאלָמִין שְׁלִיטָ"א, לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכָּם שֶׁל גְּדוֹלִים אֵלֶּה וְכָל גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת, אֲשֶׁר פָּעֲלוּ רַבּוֹת וְתִקְּנוּ סִדְרֵי לִמּוּד בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְמַעַן יֶהְגּוּ בּוֹ הַכֹּל. וּבְוַדַּאי עִקַּר מְגַמָּתָם לְהַגְדִּיל תּוֹרָה וּלְהַאֲדִירָהּ בְּקָרוֹב הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה.

וּבִזְכוּת כ"ק הָאַדְמוֹ"ר מֵהָאלָמִין שְׁלִיטָ"א זָכִינוּ גַּם אָנוּ לִקְבֹּעַ סֵדֶר לִמּוּד קָבוּעַ בַּשִּׁעוּר הַקְּהִלָּתִי בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ: תְּחִלָּה – כָּל אֶחָד זוֹכֶה לְעַצְמוֹ לַהֲגוֹת בְּעַמּוּד מִסֵּפֶר "תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר", בְּאֹפֶן שֶׁבְּיַחַד מַשְׁלִימִים כַּמָּה וְכַמָּה דַּפִּים בְּכָל שַׁבָּת. ואח"כ מַמְשִׁיכִים לִמּוּד וְהַרְחָבָה בְּסֵפֶר "אוֹר-הַזֹּהַר", לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר קָרְאוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲלַת הַזֹּהַר, וּמִדִּבְרֵי קֹדֶשׁ אָנוּ מְלַקְּטִים עִקְּרֵי יְסוֹדוֹת שֶׁהֵן לָנוּ מַפְתֵּחַ-הַקְדָּמוֹת לַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

זִכַּנִי השי"ת וְאֶתְבּוֹנַן: זֹהַר בגי' 218 = שָׁוֶה בגי' "אֱלֹהֵי עוֹלָם ה'", וְהוּא עִקַּר תַּכְלִית לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לֵידַע וּלְהִוָּדַע בֶּאֱמוּנַת אֹמֶן זוֹ. וְכֵן שָׁוֶה בגי' "הוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא", הַיְינוּ כָּל הַזּוֹכֶה וְהוֹגֶה בזוה"ק הוּא בֶּן העוה"ב. שָׁוֶה בגי' "וְה' הָיָה עִמָּנוּ", ובגי' "וַהֲלֹא זוֹ טוֹבָה כְּפוּלָה", ובגי' "חֶסֶד עוֹלָם".

זֹהַר בגי' 218 וְעִם הַכּוֹלֵל 219 = שָׁוֶה בגי' "עִם דָּוִד הַמֶּלֶךְ", הַיְינוּ מ"ש בְּמַאֲמַר הָרַעְיָא מְהֵימְנָא הַנַּ"ל כִּי לִמּוּד הזוה"ק מְקָרֵב בִּיאַת מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד צִדְקֵנוּ.

הַזֹּהַר בְּה' הַיְדִיעָה בגי' 223 = שָׁוֶה בגי' "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ", וְהוּא הַיְסוֹד הַנּוֹדָע מִכְּלַל הַלִּמּוּד בְּתוֹרַת ח"ן. שָׁוֶה בגי' "בְּכִסּוּפֵי גְּאֻלָּה" כַּנַּ"ל בְּמַאֲמַר הָרַעְיָא מְהֵימְנָא עַל קֵרוּב הַגְּאֻלָּה בְּכָל פֶּרֶק וּבְכָל תֵּבָה שֶׁזּוֹכִים לַהֲגוֹת בזוה"ק. "שָׁוֶה בגי' "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם".

הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁוֶה בגי' 223 + 415 = 638. שָׁוֶה בגי' "ה' עֶלְיוֹן עַל כָּל הָאָרֶץ". וְשָׁוֶה בגי' לִשְׁמוֹת שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת "אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקֹב". שָׁוֶה בגי' "בְּרִית ה'", לְהוֹרוֹת כִּי עִקַּר בְּרִית ה' עִמָּנוּ הִיא עַל אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה הַזּוֹ שֶׁבְּלִמּוּד הזוה"ק, וְהַיְינוּ שָׁוֶה בגי' גַּם "כִּי אוֹת הוּא לְעוֹלָם". שָׁוֶה בגי' "וּבְשִׁירֵי דָּוִד עַבְדֶּךָ" ובגי' "לִמְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ" ובגי' "בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ". וּבְכָל זֶה שָׁוֶה גַּם בגי' "וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ" כֵּן יְהִי רָצוֹן.

וְעַל כֵּן יְבֹרַךְ כ"ק הָאַדְמוֹ"ר שְׁלִיטָ"א מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, לִבְרִיאוּת גּוּפָא וּנְהוֹרָא מַעַלְיָא, לְהַמְשִׁיךְ חֵילוֹ בְּמִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי, לְמַעַן יִתְבַּסֵּם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מֵאוֹר הָרַשְׁבִּ"י שֶׁעִקָּרוֹ לְקַיֵּם "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד".

סִימָן הִתְבּוֹנְנוּ בַּפָּרָשָׁה, וּבֶאֱמֶת נָכוֹן הוּא לְהִתְגַּלּוֹת בְּכָל פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה. וְהַשָּׁבוּעַ: "תְּצַוֶּה" (501) = הַזֹּהַר (223) + אוֹר הַגָּנוּז (278). וּבְלִמּוּד "אוֹר הַגָּנוּז הַזֹּהַר" (501) יִתְגַּלֶּה בע"ה = שָׁוֶה בגי' "אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה" עַל עִלּוּי הַשְּׁכִינָה, בגי' "דַּע אֶת ה'", ובגי' "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי".

בִּיקָר וַהֲדַר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וּזְכוּת הָרַשְׁבִּ"י זיע"א

בְּשֵׁם הַחֲבֵרִים הַלּוֹמְדִים בביהמ"ד מוֹרֶשֶׁת הַתּוֹרָה בִּנְיָמִינָה:

מֹשֶׁה עַמִּיאֵל

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, יוֹם ג' לְסֵדֶר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" – כ"ה שְׁבָט יוֹמָא דְהִילוּלָא דְמָרָנָא הָאַדְמוֹ"ר רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֶר זצוקללה"ה.

לִכְבוֹד הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק הָאַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א.

אַחַר דְּרִישַׁת שְׁלוֹמוֹ הַטּוֹב, בְּטֶרֶם אַעֲלֶה עַל הַכְּתָב מִלִּים מִזְּעֵיר, אָמַרְתִּי לְלִבִּי לֹא עֵת לַחֲשׁוֹת עַתָּה, וּכְמַאֲמַר הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו הַשָּׁלוֹם בַּהַקְדָּמָה לָאִדְרָא, עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ.

וְכַיָּדוּעַ דִּבְרֵי קָדְשׁוֹ שֶׁל בַּעַל הַהִילוּלָא. [הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֶר זי"ע], דִּבְדוֹרֵנוּ אָנוּ אֵין אֶפְשָׁרוּת לִהְיוֹת צַדִּיק נִסְתָּר דְּהָעִקָּר הוּא זִכּוּי הָרַבִּים, וְאַפִילוּ עַל חֶשְׁבּוֹן עֲלִיּוֹת רוּחָנִיּוֹת. וְאַדְּרַבָּה, יָדוּעַ מַאֲמַר הַגָּאוֹן הֶעָצוּם מָרָנָא דְּרָאשֵׁי הַיְשִׁיבוֹת מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי שִׁמְעוֹן יוּדָא הַכֹּהֵן שְׁקָאפּ זצוקללה"ה, דְּכָל עֲלִיָּתוֹ הָרוּחָנִית הָיְתָה עַל יְדֵי שֶׁנָּתַן מַעֲשֵׂר מִזְּמַנּוֹ לַאֲחֵרִים – מַעֲשֵׂר רוּחָנִי – וְכַנִּרְאֶה שֶׁגַּם בְּזֶה מֻבְטָח עַשֵּׂר בִּשְׁבִיל שֶׁתִּתְעַשֵּׁר, כַּמּוּבָא בַּהַקְדָּמָה לְסִפְרוֹ שַׁעֲרֵי יֹשֶׁר עַיֵּן שָׁם. וּכְבָר לְמַעְלָה בַּקּוֹדֶשׁ מוּבָא עַל הַקָּדוֹשׁ רַבִּי שִׁמְעוֹן לָבִיא זִיעַ"א, בָּעַל כֶּתֶם פָּז וּמְחַבֵּר הַשִּׁיר בַּר יוֹחַאי הַיָּדוּעַ, שֶׁבְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לְאֶרֶץ יִּשְׂרָאֵל לְהִתְעַלּוֹת בִּקְדֻשָּׁתָהּ, עָבַר בִּקְהִלַּת טְרִיפּוֹלִי וּמְצָאָם נְבוֹכִים לְלֹא מוֹרֶה רוּחָנִי, גָּנַז אֶת רְצוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ וְנִשְׁאַר שָׁם לְלַמְּדָם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְשָׁם נִגְנַז אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ.

אֲשֶׁר עַל כֵּן, כָּעֵת יֵאָמֵר לִיהוּדָא וְיִשְׂרָאֵל, אֲזֹר כַּגֶּבֶר וְהֵחָלֵץ חוּשִׁים, כִּי לֹא עֵת מַחֲשִׁים.

בָּעֵת אֲשֶׁר קוֹל דּוֹדִי דּוֹפֵק בְּגַעְגּוּעִים, הוּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְהַעֲלוֹת מִבּוֹר אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר הִיא בְּגָלוּת עַתָּה עִם כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי בְּעֶזְרַת צוּרִי וְגוֹאֲלִי.

וְרָאוּי לִפְתֹּחַ בְּדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּתִקּוּנִים תִּקּוּן כ"א דַּף גַּ"ן:

בֵּיהּ זִימְנָא וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, פֵּירוּש: שֶׁכַּאֲשֶׁר יִשְׂרָאֵל יוֹרְדִים, הַשְּׁכִינָה הַקְדוֹשָה יוֹרֶדֶת עִמָּהֶם, וְעוֹד מַאן רַב הַחוֹבֵל – הַהוּא דְּאִיתְּמַר בֵּיהּ אִם חָבֹל תַּחְבֹּל שַׂלְמַת רֵעֶךָ, חָבֹל בְּבַיִת רִאשׁוֹן תַּחְבֹּל בְּבַיִת שֵׁנִי וְכוּ', יִפְרֹשׁ כְּנָפָיו עֲלַיְיהוֹ בְּשַׁבְּתָא וְיוֹמִין טָבִין וְכוּ' וּבְגִין דָּא קוּם קְרָא אֶל אֱלֹקֶיךָ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי תְּיוּבְתָא דִּילָךְ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. הֲרֵי מְבֹאָר שָׁם דְּמַתְרִין בָּאָדָם שֶׁיִּזָּהֵר שֶׁלֹּא יִגְרֹם לְגָלוּת הַשְּׁכִינָה [זֹאת אוֹמֶרֶת, לְכָל אֶחָד בְּצוּרָה פְּרָטִית וּבְוַדַּאי לְהַעֲלוֹתָהּ כְּלָלִית לַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם]. כְּמוֹ שֶׁהָיָה בְּבַיִת רִאשׁוֹן וּבְבַיִת שֵׁנִי. וְעוֹד, יֵשׁ תּוֹסֶפֶת וַעֲלִיָּה לַשְּׁכִינָה הַקְדוֹשָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. וּבְּוַודְאַי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ מַעֲלֶה אֶת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה מַעְלָה מַעְלָה, וּלְפִי זֶה מוּבָן גֹּדֶל הַפֹּעַל הֲנַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ שֶׁנֶּחְשָׁב כָּפוּל אֶלֶף כְּמוֹ שֶׁמֵּבִיא הַבֵּן אִישׁ חַי וּבְשִׂמְחָה מַכְפִּיל הַכֹּל שׁוּב בְּאֶלֶף [אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, שַׁעַר הַשִּׂמְחָה] וְאֵין לְךָ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִלִּמּוּד זֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת שֶׁעוֹלֶה לְעֵרֶךְ מִלְיוֹן שָׁנָה, מַבְהִיל עַל הָרַעְיוֹן!!!

וּבַהֶמְשֵׁךְ שָׁם "בְּהַהוּא זִימְנָא וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה", דָּא גָּלוּתָא קַדְמָאָה דְאִתְּמַר בֵּיהּ וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה, וְדָא הוּא אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם דְּבָרָיו וְתִרְאֶה נִפְלָאוֹת, וְעוֹד וַיְמַן ה' דָּג גָּדוֹל דָּא סָמֶ"ךְ מֵ"ם, דָּגָה דָּא נָחָשׁ פְּלוֹנִית בַּת זוּגֵיהּ, מֵהַהוּא רַב חוֹבֵל דְּאִיהוּ עֵרֶב רַב דְאִתְּמַר בֵּיהּ וְגַם עֵרֶב רַב, וּטְחוֹל הוּא שְׂחֹוק הַכְּסִיל עֲלֵיהּ אִתְּמַר כִּי כַּעַס בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּח, לִבְלֹעַ אֶת יוֹנָה דָּא נַפְשָׁא וְכוּ' עַיֵּן שָׁם [לְפִי גִּירְסַת הַגְּרָ"א]. וּבַהֶמְשֵׁךְ שָׁם וּבְזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קַטִיל מִנַּיְיהוּ סַגִיאִין – בֵּאוּר שֶׁהַסִּיגִים הֵם הָרְשָׁעִים מֵתוּ בְּמִצְרַיִם, וּבְגָלוּתָא בַּתְרָאָה עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַטְלָא לוֹן – בֵּאוּר, אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁהֵם הָעֵרֶב רַב.

וּבַהֶמְשֵׁךְ – כְּגַוָּונָא דָּא בְּגָלוּתָא בַּתְרָאָה – שֶׁיִּגָּאֲלוּ מִמֶּנָּה עַל יְדֵי לִמּוּד – הַזּוֹהַ"ר – בֵּיהּ – רָמוּז – הֹוֶ"ה רָ"ז – שֶׁאִם יִלְמְדוּ בְּסֵפֶר הַזֹּהַר – דְּאִיהוּ אוֹר דְּפוּרְקְנָא בַּתְרַיְתָא – עַל יְדֵי זֶה יָאִיר לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אוֹר הַגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה – לְקַיֵּם כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת – שֶׁיִּזְכּוּ לְעֹמֶק סוֹדוֹת הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ – וְדָא אִיהוּ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ – שֶׁיִּלְמְדוּ אֶת פְּנִימִיּוּת אוֹר הַתּוֹרָה וְכוּ'. וְעוֹד שָׁם: דָּבָר אַחֵר: וַיְמַן ה' דָּג וְכוּ' בְּהַהוּא זִימְנָא וַיֹּאמֶר ה' לַדָּג וַיָּקֵא אֶת יוֹנָה בְּדוּחֲקָא דִּדְאָגָה דִּלְהוֹן דְּדוֹאֲגִין מִן עֲנִיּוּתָא – מֵהַדֹּחַק הַגָּדוֹל שֶׁדּוֹאֲגִים מִפְּנֵי הָעֲנִיּוּת – מִדּוּחֲקָא – שֶׁדֹּחַק זֶה יַשְׁלִים הַסְּאָה שֶׁל הַגָּלוּת – יִפְּקוּן מִן גָּלוּתָא, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ – כְּשֶׁיִּהְיוּ בְּתַכְלִית עֲנִיּוּת [כְּמַאֲמַר חֲזַ"ל תִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס] אָז תּוֹשִׁיעַ אוֹתָם, עַיֵּן שָׁם.

וְכָל הָרוֹאֶה דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁם, מִשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת אֵיךְ הַכֹּל רָמוּז, שֶׁגָּלוּת אַחֲרוֹנָה זוֹ דְּעֵרֶב רַב, הִיא גָּלוּת דְּדוּחֲקָא וְלֵצָנוּתָא.

וְיֵשׁ לָנוּ עֵצָה אַחַת וּבְרוּרָה, לָרוּץ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַל יְדֵי לִמּוּד וְעֵסֶק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, שֶׁבְּזֹאת מַבְטִיחַ לָנוּ הָרַשְׁבִּ"י שֶׁנֵּצֵא בְּרַחֲמִים מֵהַגָּלוּת, וְלֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן [וְלֹא נִסָּיוֹן שֶׁל עֹנִי]. וְכַיָּדוּעַ דִּבְרֵי הַמְקֻבָּלִים, מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי חַיִּים וִיטָאל, הָרַשַׁ"ש, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַבֶּן אִישׁ חַי וְעוֹד, דְּעָתִיד לִמּוּד זֶה לְהִתְפַּרְסֵם וּלְהִגָּלוֹת, וְעַל יָדוֹ תִּגָּאֵל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וְתָבוֹא הַגְּאֻלָּה.

וּבְתוֹךְ דְּבָרַי גַּם זֹאת אַזְכִּירָה, דִּבְרֵי מוֹרֵנוּ הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁמוּאֵל דַּרְזִי זצללה"ה

דְּהָרוֹצֶה לְהַאֲרִיךְ יָמִים יַחֲזִיק בְּעֵץ הַחַיִּים, כְּלוֹמַר יִלְמֹד בְּתוֹרַת הַסּוֹ"ד וּבְזֶה יַאֲרִיכוּ יָמָיו, וְקַבָּלָה זוֹ מִפִּי מָרָנָא רַבִּי יְאוּדָה פְּתָיָ"ה זי"ע נֶאֶמְרָה וְכָךְ הָוָה גַּם לְמַעֲשֶׂה כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים [הוּבָא דְּבָרָיו בְּקוּנְטְרֵס זִכָּרוֹן].

וּמַעֲשֶׂה בְּחָכָם אֶחָד שֶׁחָלָה וְלֹא אָבָה לִשְׁמֹעַ, וְאָכֵן לְאַחַר כַּמָּה יָמִים שָׁבַק חַיִּים לְכָל חַי רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

וְכָל גְּדוֹלֵי הַסְּפָרַדִּים שֶׁלִּבָּם הָיָה רָחָב כְּאוּלָם – הִשִּׂיגוּ כָּל מַעֲלָתָם עַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ תְּמִידִים כְּסִדְרָם.

וְכַיָּדוּעַ שֶׁכָּל הַקְּהִלּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּחָאלֶבּ, עִירָק, מִצְרַיִם מַרוֹקוֹ וְעוֹד, תָּמִיד הָיוּ חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת שֶׁלָּמְדוּ שָׁעוֹת בְּכָל לַיְלָה וּבְכָל יוֹם בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבִפְרָט בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן, בְּדוֹרוֹ שֶׁל מָרָנָא הַבֶּן אִישׁ חַי זיע"א, עַל כָּל מַעֲשֵׂה מִצְוָה לָמְדוּ עִנְיְנֵי הַזֹּהַר הַקָּשׁוּר לַמִּצְוָה, וּבְכָל סְעֻדָּה בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ וּבְיָמִים טוֹבִים, וְכֵן בְּאַזְכָּרוֹת עַל נִפְטָרִים, לָמְדוּ זֹהַר הַקָּדוֹשׁ סַבָּא דְּמִשְׁפָּטִים וְהָאִדְרוֹת, וּבִבְרִית מִילָה וְכָל שִׂמְחָה – כִּי זֹאת יָדְעוּ, שֶׁאֵין לָנוּ כְּתוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י לִפְתֹּחַ הַלֵּב וּלְטַהֲרַת הַנְּשָׁמָה, וְלִפְנֵי כָּל תְּפִלָּה – פָּתַח אֵלִיָּהוּ זָכוּר לָטוֹב [שֶׁהוּבָא בַּהַקְדָּמָה לַתִּקּוּנִים]. וְלָכֵן אָנוּ מִתְעוֹרְרִים וּמִתְחַזְּקִים לְהוֹסִיף עוֹד וְעוֹד לוֹמְדִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי הוּא הַפּוֹתֵחַ וְהוּא הַסּוֹגֵר, וְעַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ רוֹאִים בְּרָכָה בְּלִמּוּד הַנִּגְלֶה כַּיָּדוּעַ וְכַמֻּרְגָּשׁ בְּחוּשׁ, וּמִתְרַבִּים חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה וְנִפְתָּחִים מַעְיְנוֹת הַחָכְמָה כִּי מִמֶּנּוּ תּוֹצְאוֹת חַיִּים. כַּמְבֹאָר בְּרַבִּי חַיִּים וִיטַאל וּבָרַמְחַ"ל וְהַגְּרָ"א וְהַחִידָ"א הַקְּדוֹשִׁים, וְעַיֵּן עוֹד בְּ"אוֹר הַזֹּהַר" בַּאֲרִיכוּת.

וְאַחַר כָּל זֹאת – הִנֵּה זָכִינוּ דִּבְדוֹרֵנוּ אָנוּ יֵשׁ מִפְעָל כַּבִּיר וְעָצוּם – "מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי” – שֶׁמֵּפִיץ וּמְגַלֶּה אֶת הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וְהָעוֹמֵד בְּרֹאשׁוֹ כְּבוֹד קְדֻשַּׁת הָאַדְמוֹ"ר הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א.

אֲשֶׁר מִצְוָה לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְחַבֵּר לַקֹּדֶשׁ, לְהָפִיץ וּלְהַרְבּוֹת עוֹד חַיָּלִים לַקְּדֻשָּׁה. וּבְיוֹדְעָנִי שֶׁהָאַדְמוֹ”ר שְׁלִיטָ"א הַיָּדוּעַ בְּרֹב חִבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים וּמַהְפֵּכַת הָעוֹלָם שֶׁעָשָׂה בְּעִנְיַן כַּשְׁרוּת הַמַּאֲכָלִים וְכַשְׁרוּת הַסְּתָ”ם וּסְפָרָיו הָרַבִּים לְזִכּוּי הָרַבִּים, וּבְעִנְיַן קְדֻשַּׁת הַבְּרִית וּקְדֻשַּׁת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּסְפָרָיו שָׂכָר וְעֹנֶשׁ וְעוֹד סְפָרִים, וְהַכֹּל לְשֵׁם שָׁמַיִם. אָזַר כָּל חֵילוֹ – יָמִים וְלֵילוֹת מַמָּשׁ, בְּמִעוּט מַאֲכָל וּמִעוּט שֵׁנָה – הָעִקָּר לְזָרֵז הַגְּאֻלָּה שֶׁתָּבוֹא בִּמְהֵרָה בְּרַחֲמִים וּבְאַהֲבָה.

וְיָסַד כַּמָּה שִׁעוּרִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וְטוֹפֵחַ עַל מְנַת לְהַטְפִּיחַ, שֶׁמַּרְגִּישִׁים מַמָּשׁ כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל אֶת רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי רִבּוּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, וּבִפְרָט פִּרְסוּם דִּבְרֵי הַבֶּן אִישׁ חַי זי"ע וְהָרַב מָרְדְּכַי שַׁרְעַבִּי זי"ע, שֶׁלִּמּוּד בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ עוֹלֶה אֶלֶף פְּעָמִים יוֹתֵר מִבְּיוֹם חֹל, וְדִבְרֵי הַכִּסֵּא מֶלֶךְ, שֶׁשָּׁעָה בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עוֹלָה לְשָׁנָה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט. כָּל זֶה מַלְהִיב לִבּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וּמִיּוֹם לְיוֹם מַרְבִּים חַיָּלִים וּמִתּוֹסְפִים שִׁעוּרִים לְאֵין מִסְפָּר, עַד שֶׁכָּל הָאָרֶץ תִּמָּלֵא זִיהָרָא עִלָּאָה, וְעַל יְדֵי כָּל הַלּוֹמְדִים וְהַמְלַמְּדִים בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בְּשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּחֵ"ן וְאַהֲבָ"ה.

וּמִצְוָה רַבָּתִי לַעֲזֹר וּלְסַיֵּעַ לְהִדָּבֵק בַּקְּדֻשָּׁה לְמִפְעָל קָדוֹשׁ זֶה בְּכָל הַכֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ בְּרֵאשִׁית דְּבָרַי, דִּבְרֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַנְטֶר זי"ע, דְּעֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, וּמִי פֶּתִי לֹא יָסוּר הֵנָּה, לֶאֱחֹז בְּחֶבֶל הַצָּלָה בְּדוֹר זֶה.

וְעַל יְדֵי כֵּן נִזְכֶּה לְהַבְטָחַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא [נָשׂא קכ"ד] דְּיִפְּקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

בְּבִרְכַּת הַתּוֹרָה, חַד זְעֵירָא דְּמִן חַבְרַיָא:

מֵאִיר חַיִּים
בֶּן אַאֲמוֹ"ר רַבִּי מֹשֶׁה יוֹם טוֹב זלה"ה – בֶּן אַאֲזְמוֹ"ר רַבִּי יוֹסֵף זלה"ה

נ.ב. וַאֲסַפֵּר נֵס הַצָּלָה שֶׁהָיָה לְסָבִי זַצַ"ל, מֵרַבָּנֵי קְהִלַּת "אַהֲבָה וְאַחְוָה", בְּעוֹדוֹ בְּמִצְרַיִם, בִּתְקוּפַת הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית, כְּשֶׁהַגֶּרְמָנִים יִמַּח שְׁמָם נִכְנְסוּ לְמִצְרַיִם בְּאַחַת הַנְּסִיעוֹת בָּרַכֶּבֶת, הִכְרִיזוּ שֶׁכָּל הַיְּהוּדִים יֵרְדוּ כָּאן בַּתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה, וּמִי שֶׁלֹּא יֵרֵד אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית. סָבִי זַצַ"ל עָשָׂה עַצְמוֹ כְּלֹא מֵשִׂים וְלֹא יָרַד בַּתַּחֲנָה, וְאִלּוּ כָּל הַיְּהוּדִים יָרְדוּ – אַךְ כָּל מִי שֶׁיָּרַד נֶהֱרַג, וְאִלּוּ סָבִי, שֶׁהִרְגִּישׁ כְּאִלּוּ מִן הַשָּׁמַיִם מוֹרִים לוֹ לֹא לָרֶדֶת, וְכָךְ נִצַּל.

אַחַר הִוָּדְעִי דְּסָבִי זַצַ"ל הָיָה לוֹמֵד כְּסִדְרָן חַבְרוּתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ עִם הָרַב חָמָוִוי זַצַ"ל, וְכֵן לָמַד עִם יִבָּדֵל לְחַיִּים טוֹבִים מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי עוֹבַדְיָה יוֹסֵף שְׁלִיטָ"א קַבָּלָה וְזֹהַר הַקָּדוֹשׁ – אֲשֶׁר גַּדְלוּתוֹ בַּנִּסְתָּר אֵינָהּ יְדוּעָה לְרַבִּים – כִּי רַבָּה הִיא !

בְּוַדַּאי עָמַד לוֹ זְכוּתוֹ שֶׁל הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ לְהַצִּילוֹ.

דְּזֶהוּ יָדוּעַ וּמְפֻרְסָם, שֶׁהָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ וּבְכֹחַ תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה מְלַמֵּד זְכוּת וּמֵגֵן וּמַצִּיל.

וְדָרְשׁוּ דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת – מֵאָשֵׁ"ר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ, 'מֵאָשֵׁר' רָאשֵׁי תֵּבוֹת מִ'לִּמּוּד אָ'מַר רַ'בִּי שִׁ'מְעוֹן – שְׁמֵנָה לַחְמוֹ – הֵן בְּרוּחָנִיּוּת וְהֵן בְּגַשְׁמִיּוּת, וְכָל הַדָּבוּק בַּחַיִּים יִכָּתֵב לְחַיִּים.

בִּבְרָכָה:

הק' מֵאִיר חַיִּים

בְּסִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, מוֹצָאֵי שַׁבָּת קוֹדֶשׁ לְסֵדֶר "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה'" תש"ע לִבְרִיאַת הָעוֹלָם פֹּה ק"ק בֵּית שֶׁמֶשׁ.

כְּבוֹד הָאַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין רַבִּי שָׁלוֹם יְהוּדָה גְרָאס שְׁלִיטָ"א: מְגַלְגְּלִין זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי, מִצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה, לוֹחֵם מִלְחָמוֹת הַשֵּׁם עַל כַּשְׁרוּת וְחִינוּך וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, וְכָעֵת "צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח" "אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" בְּתוֹךְ הָעִיר בֵּית שֶׁמֶשׁ.

טוֹבִים מְאוֹרוֹת שֶׁבָּרָא יוֹצְרֵינוּ, וְזָכָה דּוֹרֵנוּ כְמְבוֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּרָא אֲשֶׁר בְּאֶלֶף הַשִׁישִׁי בְּכָל שִׁתִּין שְׁנִין תִּתְעַלֶּה הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא חָכְמָה תַּתָּאָה חָכְמַת שְׁלֹמֹה מַדְרְגָא לְדַרְגָּא עַד שֶׁיִּתְפַּתְּחוּ מַבּוּעֵי הַחָכְמָה, וְיִתְקַיֵים רֶמֶז הַכָּתוּב בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת לְחַיֵּי נֹחַ יִתְפַּתְּחוּ מַבּוּעֵי הַחָכְמָה וְגוֹ', עָלָה הַשַּׁחַר וְהֵאִיר תֵּבֵל עִם מְאוֹרֵי יִשְׂרָאֵל מָגִינֵי הָאֱמוּנָה הָרַב הַמְקוּבָל הַקָּדוֹשׁ הָאֶלוֹקִי רַבִּי מֹשֶׁה חַיִּים לִצַאטוֹ, הרה"ק הָאֶלוֹקִי רַבִּי חַיִּים בֶּן עֲטַר, והרה"ק אוֹר יִשְׂרָאֵל מוֹרֵינוּ בַּעַל שֵׁם טוֹב, וְהַגָּאוֹן הֶחָסִיד מוֹרֵינוּ אֵלִיָּהוּ מִוִּילְנָא זִי"ע וְעַל יְדֵי בֵּאוּרֵיהֶם בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְיַעַן כִּי סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מוּרָם וְנִשְׂגָּב וְגָבוֹהַּ מִמַּדְרֵגַת הָעָם בִּזְמַן הַזֶּה, קִרְבוּ אֶת הַמְּאוֹרוֹת אֵלֵינוּ, (וְלֹא לְחִינָם עוֹרְרוּ גְּדוֹלֵי הַדּוֹרוֹת עַל לִּימוּד חָכְמַת הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים (תִּקּוּן ל' דַּף עג:): אֲפִלּוּ כָּל אִינוּן דְמִּשְתַּדְלִין בְּאוֹרָיְיתָא כָּל חֶסֶד דְעָבְדִין לְגַרְמֵיְיהוּ עָבְדִין, בְּהַהוּא זִמְנָא (תְּהִילִים עח טל) וַיִּזְכּוֹר כִּי בָּשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב, לְעָלְמָא, וְדָא אִיהוּ רוּחָא דִּמְשִׁיחָא. [תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים לְעַצְמָם (הֵם) עוֹשִׂים. בְּאוֹתוֹ זְמַן (כָּתוּב) "וַיִּזְכֹּר כִּי בָּשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב", (רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁלֹּא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזֶהוּ רוּחַ שֶׁל מְשִׁיחַ).

וַי לוֹן מָאן דְּגָרְמִין דְּיֵזִיל לֵיהּ מִן עָלְמָא וְלָא יְתוּב לְעָלְמָא, דְּאִלֵּין אִינוּן דְּעָבְדִין לְאוֹרַיְיתָא יַבָּשָׁה, וְלָא בָעָאן לְאִשְׁתַּדְלָא בְחָכְמָה דְקַבָּלָה, דְגָרְמִין דְּאִסְתַּלַּק נְבִיעוּ דְחָכְמָה דְאִיהִי י' מִינָהּ, וְאִשְׁתְּאָרַת ב' יְבֵישָׁה. [תַּרְגּוּם לְלָשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יָבֵשָׁה וְאֵינָם רוֹצִים לַעֲסֹק בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנָּה נְבִיעַת הַחָכְמָה שֶׁהִיא י'. וְהַבּ' נִשְׁאֶרֶת יְבֵשָׁה. וַי לוֹן דְּגָרְמִין עֲנִיּוּתָא וְחַרְבָּא וּבִיזָה וְהֶרֶג וְאַבְּדָן בְּעָלְמָא. [תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וַאֲבַדֹן בָּעוֹלָם).- עַל כֵּן בּוֹאוּ וְנַחְזִיק טוֹבָה וּנְחַזֵּק אֶת כְּבוֹד הָאַדְמוֹ"ר שְׁלִיטָ"א וִייַשֵּׁר כֹּחוֹ וְחֵילוֹ וְיִזְכֶּה לְקַבֵּל פְּנֵי מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ עַל יְדֵי הֲפָצַת סֵפֶר הַזֹּהַר כִּרְצוֹנוֹ הַטָּהוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" "בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר וְכוּ' וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעָם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי [דְּהַיְנוּ הַזֹּהַר עַצְמוֹ אוֹמֵר שֶׁבִּזְכוּת לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִפְקוּן מֵהַגָּלוּת] וְכֵן בְּתִקּוּנֵי זֹּהַר סוֹף תִּקּוּן ו' וְכוּ' "מֵהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ כַּד אִתְגַּלְיָא לְתַתָּא בְּדָרָא בַּתְרָאָה בַּסּוֹף יוֹמַיָּא וּבְגִינֵיהּ [וַיִּקְרָא כ"ה י'] וְקָרָאתָ דְּרוֹר בָּאָרֶץ.

כַּעֲתִירַת:

הָרַב שְׁלֹמֹה דָּוִד פִישֶׁר, מְחַבֵּר סֵפֶר אֲרִיגַת שְׁבִיעִית, בֵּית שֶׁמֶשׁ

לכבוד מנהלי מפעל הזוהר העולמי

שלום וברכה!

כל הכבוד לכם על הפצת הסיפור על הילד מעולם העליון שגילה לנו הרב הצדיק רבי רמי לוי שליט"א עם הילד מה שגילו לו בעולם העליון.

שמעתי שיש כמה אנשים שאמרו נגד זה, שכאילו זה לא נכון. אני רוצה לשאול שאלה פשוטה איך יכול להיות שבן אדם ילך ויאמר ויפרסם דבר שלא בירר ולא ישב אצל בית דין לדון על זה אם זה אמת או לא, ואיך יכולים לצאת ולבזות אנשים שרוצים לקרב את עם ישראל. הלא כתוב שמוע בין אחיכם.

אני מתפלא מאוד איך שאדם יכול לפתוח את הפה ולבזות רבנים בלי שישב לדין תורה שמוע בין אחיכם, האם התורה הפקר אצל אנשים ח"ו.

הלא בזה תלוי כל גאולת ישראל כל אחד ששומע את הסיפור הזה תיכף מתעורר לתשובה.

והלא גם הוא רוצה יהודים יחזרו בתשובה. וכתוב שלפני ביאת המשיח כולם יחזרו בתשובה, ויש כבר את הדאע"ש בארץ רח"ל, ויש לנו רק עצה אחת, והיא, לשוב אל אבינו שבשמים כמו שרחל אמנו צועקת ובוכה "קול ברמה נשמע רחל מבכה על בניה… ושבו בנים לגבולם".

בתודה גדולה להרב רמי לוי שליט"א ולנער בן 15 שבזכותם נפתח לי העינים מה שאני צריך לעשות בעולם והתחלתי לחזור בתשובה.

ואני בטוח אם קל שבקלים כמוני, שעברתי על כל כך הרבה עבירות בשאט נפש, וחייתי חיי תאוות, ועבירות שעברתי רחמנא לצלן, וברוך ה' ע"י הסיפור הזה התחלתי לחזור בתשובה.

גם כן דיברתי עם החברים שלי בנסיעה לעבודה ברכבת לתל אביב, דיברנו שם הרבה אנשים על הסיפור הזה, ולפלא כולם אמרו כמו שאני אומר. כולם מתחילים לחזור בתשובה. וכל אחד מתחיל באופן אחר. אחד ציצית, אחד תפילין, אחד שבת, כל אחד מתקדם, ודיברנו על עיקרי היסוד עד שכולנו נחזור בתשובה.

ואני אמרתי להם שהדבר הראשון שהתחלתי לעשות, והכי חשוב, שבת, טהרת המשפחה, ותפילין כל יום.

אין לי זמן להאריך במכתבי זה כל מה שאנשים סיפרו לי, כי אני צריך כבר להיכנס לעבודה, אודה לכם מאוד על שזכיתם להחזיר אותי בתשובה ואת משפחתי וחברי, ונכנסנו לחיים אמיתיים.

בכבוד רב

י. בן שלום

נ.ב. אחד מהאנשים על הרכבת שאל אותי שאלה, אני לא יודע איך יתכן שיש אנשים שאומרים נגד זה, זה דבר שמחזיר יהודים בתשובה. והלא אחד מכ"ד דברים המעכבים את התשובה, זה המעכב את הרבים מלעשות תשובה, ואעתיק מספר יסוד התשובה דף לח, וז"ל:

אל יאמר האדם חטאי הם רבים עד אין מספר
איך אפשר שיהיה לי כפרה ויתייאש מן התשובה

וזה לשון ה"ברית אברהם": אל יאמר האדם חטאי הם רבים עד אין מספר, איך אפשר שיהיה לי כפרה ויתייאש מן התשובה, וכמו שאמרו ישראל: "כי פשעינו אתנו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה", כי מי שליבו נוקפו ואין תשובתו שלימה אומר כן, אלא יחשוב בדעתו, כי הוא יתברך רב חסד ורב סליחות, כמו שאמר הנביא: "חי אני נאום ה' כי לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תחטאו בית ישראל", וכמו שכתוב: "הלא אם תיטיב שאת", ותרגום אונקלוס פרש: אם תוטיב עובדך ישתבוק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך יהא נטיר, וכבר ידעת כי אנשי נינוה ואחאב ומנשה כי הגדילו לעשות רע וקבל אותם הקדוש ברוך הוא, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" – אפילו כפרת בעיקר, ומה שאמרו בגמרא ר"ה ג' כתות לי"ה פושעי ישראל: בגופן יורדין לגהינם ונדונין בה י"ב חודש, גופן כלה ונשמתן נשרפת ורוח מפזרתן תחת רגלי הצדיקים, אבל פושעי עכו"ם בגופן והמינים והמוסרים והאפיקורסים, שכפרו בתורה ובתחיית המתים, ושפרשו מדרכי ציבור, ושנתנו חתיתם בארץ החיים, והוא פרנס המטיל אימה יתירה על הציבור שלא לשם שמים, ושחטאו ושהחטיאו את הרבים, כגון: ירבעם וחביריו – יורדין לגהינם ונידונין לדורי דורות. גהינם כלה והם אינם כלים, וכתבו התוספות כל זה מיירי בדלא עשו תשובה באחרונה, אבל אם עשו תשובה באחרונה אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: "ורשעת הרשעים לא יכשלו בה ביום שובו מרשעו", ואפילו אותן כ"ד דברים המעכבים את התשובה אינם מונעים אותם, אלא אם עשו תשובה, הרי זה משובח, ונקרא "בעל תשובה" גמור, ויש לו עולם הבא, עד כאן.

שורש גדול אל התשובה – יחשוב בליבו
דרכיו ויפשפש במעשיו כפי כוחו

כתב בעל "באר מים חיים": שורש גדול אל התשובה ביום טהרתו בהתנדב אדם רוחו ולבו להיות עבד לבוראו. בהקיצו יחשוב בליבו דרכיו ויפשפש במעשיו כפי כוחו, אף פסיעה אחת עד זמן האוכל, ואם יעבור ויכשל באיזה חטא, יקנוס עצמו לצדקה כפי כוחו והשגת ידו, ויתודה מיד על הדבר, והוידוי הזה ירחיקנו מכל עוון, כי אם יבוא לידי עבירה יתרחק ממנה, כי יאמר: איך אעשה הרעה הגדולה הזאת להתודות עליהם ואהיה כטובל ושרץ בידו. הגיע עת האוכל ופשפש ולא מצא, יהא מודה ומשבח לבורא ברוך הוא שעזרו וזיכהו להיות בתשובה כמה שעות בעולם, וכאשר עשה מהבוקר ועד חצות, כן יעשה עד אכילת הערב, וקודם האכילה יתודה, אחר כך ירגיל עצמו עד זמן השכיבה ככה יעשה עד חודש או שנה מיום תחילת תשובתו, עד שיהא קבוע ומוחזק בעבודת הבורא לנהוג כל הימים, עד כאן.

ב"ה

לכבוד כ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א, אחדשה"ט ברוב כבוד ויקר וגדולה,

בשבח והודאה להשם יתברך שזכינו שיהיה שליח משמיים, ממש באר מים חיים, לזכות להכתב כל הכתוב לחיים בירושלים. שישארו רק הצדיקים שעליהם יאמר "'קדוש". וישארו רק הקדושים. כמו שפירשו המפרשים.

וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם (ישעיה ד)

ונראה שהתקיים בנו – וְהָיָה כִּי יִנָּבֵא אִישׁ עוֹד, וְאָמְרוּ אֵלָיו אָבִיו וְאִמּוֹ יֹלְדָיו לֹא תִחְיֶה, כִּי שֶׁקֶר דִּבַּרְתָּ בְּשֵׁם ה'וּדְקָרֻהוּ אָבִיהוּ וְאִמּוֹ יֹלְדָיו בְּהִנָּבְאוֹ. (זכריה יג)

שממש נלחמים כאן נגד הקדושה ונגד האמת. ומסירים את הסרטונים ורבנים מדברים נגד. אבל האמת תנצח, והקב"ה יחזיר כל יהודי בתשובה, ויציל כל יהודי.

וישר כח לאדמו"ר שליט"א שכתב וקיבץעשרה ספרים, כנגד עשר ספירות, מקורות ומראי מקומות, מקבילות הלולאות, לחזק את הקדושה.

ותודה רבה להרב רמי לוי שליט"א שהביא את הילד, ודרש נפלא.

ה' ישלם שכרכם, ונזכה לגאולה שלמה בקרוב ברחמים.

ד.כ

ב"ה,

לכבוד כבוד האדמו"ר מהאלמין

אני רוצה לשתף את כבוד הרב, ולומר לו שאחד מהימים הכי גדולים של חיי מלבד החתונה שלי, היה היום בו ראיתי את הסרט של הנער בן ה – 15 – וקראתי מהספר של האדמו"ר. זה היה עבורי כמו חתונה שנייה. זו היתה מעין חתונה וברית ביני ובין בורא עולם.

בזכות הסרט הבנתי שיש בורא לעולם!! יש דין ויש דיין!! אי אפשר להמשיך לחיות עם איך שאני חי, כאילו הכל הפקר. והכל מקרה, כי זו התפיסה הרווחת של רוב האנשים, כי בעולם הזה כולם רוצים כמה שיותר להנות!… כי הריחיים פעם אחת!!., ולכן "נאכל ונשתה כי מחר נמות". צריך לשחוט את המשפטים השקריים האלה… שכל העולם ניזון מתפיסות השגויות הללו.

זה מאד שימח אותי לדעת שיש עולם הבא!!!… ואם רק "נאכל ונשתה" כל החיים ולא נדאג למחר של העולם הבא… אז באמת נמות… רק מהצער שבאנו לעולם זה… בלי לעשות את תפקידנו… ונחזור כלעומת שבאנו!!.. איזה צער יהיה לנשמה.

אני בוכה מרוב אושר.. שראיתי את הילד מתלהב ואומר איזה מעלה גדולה יש לברכה אחת בשמיים!!… איזה מעלה עצומה יש למי שלובש ציצית!!… איזה מעלה עצומה יש לבעלי תשובה בגן עדן!!!! אפשר להיות אדיש לזה?? מאז התחלתי לברך עלהאוכל… ואני מברך בשמחה עצומה!!! אני שמח שאני עושה נחת לה', אני מתכוון ללבוש ציצית… הבנתי שכל שנייה ללבוש ציצית זו מצווה.. אני מרגיש שאוצר נפל עלי מהשמיים, זכיתי ב"מפעל הפיס"… אני יכול להיות מיליארדר בעולם הבא… חבל שלא ראיתי את הסרט הזה לפני שלושים שנה.. עכשיו אני מרגיש את החיים שלי מתחדשים… כמו ילד קטן שמגלה לראשונה..עולם מופלא סביבו.

באותו יום שראיתי את הסרט מצד אחד הרגשתי שמחה גדולה אבל מצד שני מחוייבות גדולה… כמו בר מצווה… רק שההבדל שעכשיו אני מקבל את המחוייבות לא מתוך כפייה, אלא מהלב שלי, אני רוצה לקבל עול תורה ומצוות! מתוך אהבה לבורא עולם… ולא מתוך עול!.

אי אפשר לברוח מהאמת!… בלב עמוק ידעתי את האמת, אבל כל החיים ברחתי ממנה כמו ילד קטן, כי לא רציתי מחוייבות… והסרט הזה והספר של האדמור… העמידו והציבו אותי מול האמת!!

תודה לך האדמו"ר, שכתבת את הספר, שעכשיו אני קורא אותו והוא בשבילי כמו מים קרים לנפש עייפה, אני חושב שחובה להפיץ את הסרט והספר – לאלפי יהודים, כי אני התחזקתי מאד מזה, ולבטח ולבטח, כל שאר עם ישראל שמייחלים לזה, אני מרגיש שהשעה דוחקת, המשיח בפתח, וצריך להזדרז ולחזור לאבינו שבשמים.

בברכה,

מ. ג.

[1]) וְכַמָּה נוֹרָאִים דִּבְרֵי הזוה"ק: א. כָּל מַה שֶּׁסּוֹבֵל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִזְהָר בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ב. יוֹצֵא מֵרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה וְנִכְנָס לִרְשׁוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ג. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם כִּי לֹא יִתְדַּבְּקוּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים כְּלָל וְדָנִין אוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ כְּאָדָם מְגֹעָל, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֲלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"א). ד. מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא וְגוֹעֵל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ה. נַעֲשֶׂה פְּנֵי חַיָּה רָעָה (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ב דַּף קכ"ה). ו. כָּל מַה שֶּׁסּוֹבֵל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִזְהָר בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ז. יוֹצֵא מֵרְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה וְנִכְנָס לִרְשׁוּת הַסִּטְרָא אָחֳרָא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). ח. אוֹי לָהֶם וְאוֹי לְנַפְשָׁם כִּי לֹא יִתְדַּבְּקוּ בִּצְרוֹר הַחַיִּים כְּלָל וְדָנִין אוֹתוֹ לְאַחַר מִיתָתוֹ כְּאָדָם מְגֹעָל, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹעֲלוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"א). ט. מְדַבֵּק נַפְשׁוֹ בַּסִּטְרָא אָחֳרָא וְגוֹעֵל נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ, וְרוּחַ הַטֻּמְאָה שׁוֹרָה עָלָיו (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ג דַּף מ"ב). י. נַעֲשֶׂה פְּנֵי חַיָּה רָעָה (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ ח"ב דַּף קכ"ה).

וְהֶעָווֹן שֶׁל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת מְעַכֵּב בִּנְיַן בֵּית קָדְשֵׁנוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָאָבִיב מֵהַנּוֹגֵעַ לָדַעַת בְּדוֹרֵנוּ וְז"ל: ר' נָתָן אַדְלֶר וְתַלְמִידוֹ ר' משֶׁה סוֹפֵר מִפְּרֶעשְׁבּוּרְג מְקֻבָּלִים בַּנִּסְתָּר, ר' נָתָן אַדְלֶר רָצָה לִפְסֹל הַשּׁוֹחֲטִים דִּפְרַנְקְפוּרְט דְּמַיְן, וּלְהַכְנִיעַ חוֹתַם הַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁשּׁוֹרֶה עַל שׁוֹחֲטִים פְּסוּלִים בְּסוֹד עַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה וְגוֹ' וְאִלְמָלֵא הִשִּׂיג כָּל רְצוֹנוֹ בָּא מָשִׁיחַ, אַךְ הס"ם הֶעֱמִיד עָלָיו רוֹדְפִים קַצָּבִים וְהֻצְרַךְ לִבְרֹחַ וְתַלְמִידוֹ החת"ס רָץ אַחֲרָיו י' פַּרְסָאוֹת. [וְזֶה הָיָה סוֹד יְרִידַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב הַקָּדוֹשׁ לְעָלְמָא הַדֵּין וְרָמַז עַל זֶה בְּ"זַעַ"ם" תִּצְעַד אָרֶץ, רָאשֵׁי תֵּבוֹת זְ'בִיחָה עֵ'ירוּבִין מִ'קְוָאוֹת].

וּכְדֵי לְהָבִין קְצָת בְּיֶתֶר בֵּאוּר, מִי הֶחֱרִיב אֶת בֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נִבְנָה בְּיָמֵינוּ, וְהַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת עֲדַיִן בַּעֲווֹנֵנוּ? וּמַדּוּעַ לֹא בָּא בֶּן יִשַׁי גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם? רְאֵה בַּסֵּפֶר "בְּרִית מַטֵּה משֶׁה" עַל הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח בַּדַּף הָאַחֲרוֹן [נִדְפַּס לִפְנֵי ד' מְאוֹת שָׁנָה] וְזֶה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: וְעַכְשָׁו שֶׁאִיתְרַע חֶזְקָתָם רָאִינוּ לְמַפְרֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה הֶחֱרִיב אֶת בֵּיתֵנוּ אֲשֶׁר עֲדַיִן לֹא נִבְנָה בְּיָמֵינוּ, וְהַשְּׁכִינָה בְּגָלוּת עֲדַיִן בַּעֲווֹנֵנוּ. וְכַאֲשֶׁר נִמְצָא כַּמָּה קִלְקוּלִים אֲשֶׁר אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַסֵּפֶר כִּי קָצָר הַיְרִיעָה מִלְּהִשְׁתָרֵעַ, וְכוּ'. וּבִפְרָט בִּשְׁחִיטַת הַכְּבָשִׂים מֵחֲמַת צִמְרוֹ קָרוֹב הַדָּבָר לִפְשֹׁעַ וּלְקַלְקֵל וּמֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם לִשְׁחֹט הַרְבֵּה אֵינוֹ מְדַקְדְּקִים כָּל כָּךְ, וּמְמַהֲרִים לִשְׁחֹט, וְקָרוֹב לְוַדַּאי שֶׁמַּאֲכִילִין נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת כַּאֲשֶׁר נִתְבָּרֵר… וּמִי שֶׁיִּהְיֶה מוּתְּמַה בַּדָּבָר וְלוֹמַר מַה גֶּבֶר בְּגוּבְרִין וּמַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם וְיָקֵל בַּדָּבָר הַזֶּה בְּוַדַּאי מִנְהַג אֲבוֹתֵיהֶם בְּיָדָם שֶׁשּׁוֹחֲטִים אֶת דִּבְרֵיהֶם לֵאמֹר מִי יִתֵּן לָנוּ לֶאֱכֹל בָּשָׂר וְאַל תִּקְרִי וַיִּשְׁטְחוּ אֶלָּא וַיִּשְׁחֲטוּ שֶׁנִתְחַיְּבוּ שׂוֹנְאֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּלָיָה עַל שֶׁבִּקְּשׁוּ לֶאֱכֹל בְּשַׂר תַּאֲוָה הַיְנוּ בְּשַׂר נְחִירָה וַאֲבוֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם, וַאֲנַחְנוּ אִם נַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם לֹא טוֹבִים לִהְיוֹת נִלְכָּדִים בַּעֲווֹנָם חַס וְשָׁלוֹם, וְאוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְאוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַתּוֹכֵחָה: וְאֵין לָנוּ פֶּה לְדַבֵּר, וּמִי יוּכַל לְהַגִּיד וּלְסַפֵּר מַה שֶּׁעָבַר עָלֵינוּ עַד כֹּה שֶׁגָּרְמוּ לָנוּ הַשּׁוֹחֲטִים כַּמָּה רָעוֹת, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁשָּׁחֲטוּ לְעַצְמָם בְּסַכִּין פְּגוּמָה, כְּמוֹ כֵן יִהְיֶה מִיתָתָם בִּכְלַל נְבֵלָה וּטְרֵפָה לַכֹּל הוּא הַקְּלִפָּה רח"ל תַּשְׁלִיךְ אוֹתָם, וּמֻכְרָח לִהְיוֹת מְגֻלְגָּל בְּכֶלֶב וְכוּ' עיי"ש בַּאֲרִיכוּת גָּדוֹל.

וְיָדוּעַ שֶׁעַל יְדֵי בְּשַׂר פִּגּוּל יָצְאוּ מִן הַדָּת לְעֵרֶךְ ג' וָחֵצִי מִילְיָאן יְהוּדִים רח"ל, כַּמְבֹאָר בשו"ת דִּבְרֵי חַיִּים" (יו"ד ח"א סִימָן ז') שֶׁאֵין עֲבֵרָה כְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁמְּטַמְטֵם הַלֵּב הַיִּשְׂרְאֵלִי, וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים רָאִינוּ עַל יְדֵי זֶה יָצְאוּ מִן הַדָּת כַּמָּה קְהִלּוֹת בֶּאֶרֶץ לוֹעֵ"ז שֶׁאָכְלוּ וְנִתְפַּטְּמוּ בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת עַל יְדֵי הַשׁוֹבִי"ם הַקַּלִּים, וְגָבְרוּ עֲלֵיהֶם דֵּעוֹת זָרוֹת עַד שֶׁנֶּאֶבְדוּ מִן הַקָּהָל (עיי"ש דְּבָרָיו הַחוֹצְבִים לַהֲבוֹת אֵשׁ).

וּבְ"דֶגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם" (פָּרָשַׁת עֵקֶב מִכְתָּב מֵהָרַמְבָּ"ם זצ"ל) שֶׁשִּׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ כָּפְרוּ בִּתְחִיַּת הַמֵּתִים בִּגְלַל שֶׁאָכְלוּ וְנִתְפַּטְּמוּ בְּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת עַד שֶׁיָּצְאוּ מֵהַדָּת וּבָא עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וְהָרַג אֶת כֻּלָּם רח"ל.

וְיָדוּעַ דְּהָעֹנֶשׁ בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר עַל הָאוֹכֵל מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת: כָּתַב בְּסֵפֶר אוֹר צַדִּיקִים (פֶּרֶק י"ט), וְזֶה לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ: דַּע כִּי מִי שֶׁלֹּא הָיָה מְדַקְדֵּק בְּמַאֲכָלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא הָיָה נִזְהָר לְהַבְחִין בֵּין אִסּוּר לְהֶתֵּר, וַאֲפִלּוּ אֵינוֹ אִסּוּר מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה אֶלָּא מֵחֲכָמֵינוּ ז"ל. עָנְשׁוֹ שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ בָּא הַמְמֻנֶּה עַל חִבּוּר הַקֶּבֶר וּמַכֶּה עַל בִּטְנוֹ בְּשַׁרְבִיטוֹ שֶׁל בַּרְזֶל וְאֵשׁ, עַד שֶׁכְּרֵסוֹ נִבְקַעַת וְיוֹצֵא פַּרְשַׁנְדָּא, וְאָז מְהַפְּכִין אוֹתוֹ עַל פָּנָיו וּמַכִּים אוֹתוֹ, וְאוֹמְרִים לוֹ בְּלַע מַה שֶּׁהוֹצֵאתָ, הַשֵּׁם יִשְׁמְרֵנוּ וְיַצִּילֵנוּ מִדִּין הַקָּשֶׁה הַזֶּה וּמְדִכְווֹתֵיהּ, וּבִפְרָט בְּאִסּוּר בָּשָׂר בְּחָלָב שֶׁהוּא עָוֹן חָמוּר, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּכְבָר אָמַרְתִּי בַּדְּרָשָׁה מַה שָּׁמַעְתִּי בְּשֵׁם הרה"ק הָאֱלֹקִי רַבִּי אַהֲרֹן רֹקַח מִבֶּעְלְז זי"ע: כִּי כָּל כֹּחוֹ שֶׁל הָרָשָׁע הַגֶּרְמָנִי ימ"ש בָּא עַל יְדֵי שֶׁאָכְלוּ מַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁהָיוּ שׁוֹחֲטִים קַלִּים וּמִזֶּה נוֹלַד עֲמָלֵק הַגֶּרְמָנִי, וְהָיָה בְּמִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִשְׁחִיזוּ הַסַּכִּינִים כִּדְבָעֵי, הִשְׁחִיז אֶת הַחֶרֶב שֶׁל הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא שַׂר שֶׁל עֲמָלֵק וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה בְּכֹחוֹ לִשְׁחֹט מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים רח"ל,

וְכֵן הִכְשִׁילוּ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי יְהוּדִים עַשְׂרוֹת שָׁנִים בִּנְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת – בָּעִיר קְרָאקָא כְּשֶׁהָיָה הָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ הַמְקֻבָּל רַבִּי נָתָן נֶטַע שַׁפִּירָא זצוק"ל אַב בֵּית דִּין קְרָאקָא – מְאֹרָע מַסְעִיר שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּתְקוּפַת הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר' נָתָן נָטַע שַׁפִּירָא זצ"ל בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" זצ"ל, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ בַּעַל "מְגַלֶּה עֲמֻקּוֹת" נָתַן תִּקּוּן גָּדוֹל לְהַבַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה.

ב"ה

שלום לכב' האדמור מהאלמין שליט"א

אני הגדרתי את עצמי כחילוני עד לא מזמן. ואני בשנה האחרונה התחלתי להתחזק… ואני לא מאמין למה שאני רואה ושומע… איך אפשר להתקרב לדת? כאשר אני רואה כאלה מלחמות וקנוניות בקרב הרבנים הגדולים?.. איך רבנים גדולים מבזים את אחיהם הרבנים בפרהסיה? איפה דרך ארץ? איפה אהבת ישראל? אני לא מבין גדול בתורה. אבל ידועה האמרה… "שדרך ארץ קדמה לתורה"? וגם אם אתה חושב אחרת, יש דרך להתנגד, לומר שאתה לא מסכים.! רק למען האמת… אבל, להשאר באהבה עם היהודי השני, "קנאת סופרים תרבה חכמה", ולא לפגוע אחד בשני.

איפה החוקים של לשון הרע?… זה נראה כאילו איבדו את התורה… נפלה עטרת ראשינו…

יש נער בן 15 שמטוב ליבו שיתף את עם ישראל באירוע של מוות קליני שהוא חווה, וטרח ובא להעיד על מנת לזכות את כל עם ישראל שהתעוררו לתשובה… כי אין דבר יותר חכם מאשר ללמוד מניסיונם של אחרים… ומה יצא מזה? מלחמות ולשון הרע, בין רבנים גדולים, השמצות, הוצאת דיבה… זה הורס הכל!.. זה לא עושה נחת בשמיים, הקב"ה רואה כאלה מלחמות בין מי שאמורים להיות צדיקים גדולים… אז איך ישלח את המשיח?…

ככה אנו מכינים את עצמינו למשיח?… אני רואה שרבנים מסויימים במקום להכין את עצמינו לגאולה…מכינים בור ריק מלא עקרבים ונחשים, כל המלחמות מותירות רק קונפליקטים וחוסר אמון בקרב הציבור המתחזק, ומורת רוח בקרב מי שכבר דתי.

כבר התחלתי להתחזק מאד בעקבות הסרטון של הנער… למה לבוא ולומר שהכל שקר? הרב קנייבסקי שליט"א והרב קוק שליט"א וגדולי ישראל אישרו שהנער דובר אמת, וכל זה ממש ניכר בסרטון… ניכר שהנער מדבר מתוך חוויה עמוקה שעבר. אי אפשר "לשחק" כאלה דברים… אי אפשר "להמציא" תשובות כאלה. מה שהנער אמר כתוב בסודות הכי גדולים של חז"ל… למה סתם לצאת נגד? למה לא לבדוק לעומק את הדברים? ולשבור לנו את הרוח? למה לא לאפשר לנו להתחזק… ורק לבלבל אותנו?

איזה מן דוגמא הרבנים נותנים לכל החילוניים?

 זה הדוגמא שאתם נותנים לנו??? זה חילול השם !

אם אני לא סומך על הרב גדול, אז על מי אני אסמוך? על מי אני אשען? נכון!.. צריך להשען רק על הקב"ה… אבל אני צריך בשר ודם בדמות של רב, שיקשר ביני לבין הקב"ה! ומה אני רואה? מלחמות והשמצות? איפה יראת השמיים?… אתה בורח מהחילוניות… ואתה חושב שאתה מגיע עכשיו לחוף מבטחים… אבל אתה שוב נופל לגו'נגל מסוג אחר! אני כמו תינוק שמתחיל את תחילת דרכו הרוחנית… ובאים ומשחיתים לי את הרוח, את האמונה… את הטוב…. למה???

החילוניים יגידו… זו הדת?… אז תודה רבה… עדיף להשאר איפה שאנו נמצאים.

אבל למרות שאני רואה איזה נזק זה עושה לכל אחי המתחזקים… שמהצד רואים את כל המלחמות היהודים ומתבלבלים… אבל לי, למזלי… למרות שמאד קשה לי, נשארה לי נקודת אור אחת קטנה שמחזיקה אותי. "יש צדיק אחד בסדום" [שאחד הורג את השני בפרהסיה]".

קוראים לצדיק כבוד קדושת האדמו"ר מהאלמין שליט"א הוא הצדיק האמיתי. שנשאר עבורי, הוא נלחם נגד כל השקר והצביעות, ונגד הרבנים שאינם ראויים, והאדמו"ר הוא עניו מאד, ותמיד מוכן להודות אם טעה, ומדבר עם כל אדם ואדם… בחמימות כמו אב לבן, הוא אוהב ישראל… הוא דוגמא בשבילי לענווה, גם שאתה הרב הכי גדול, אתה מוכן להיות העניו הכי גדול. וזו גדולתך… לא אכפת לו כלל מכבודו, אלא רק מהאמת. ולכן לעניות דעתי הקב"ה נותן לו ברכה כל כך גדולה בכל מעשי ידיו, בהפצת הזוהר קדוש בכל העולם… ובאלפי אלפים ספרים שהוציא לאור… והכל בגלל שהאדמו"ר מוכן למסור את נפשו ימים כלילות למען האמת!! ואת נפשו שם כאפר, למען הקב"ה, למען עם ישראל, למען תורת הרשב"י, ומעצמו לא אכפת לו כלום, אשרי חלקנו. שגם אם אנו צועדים כעיוורים בשיירה בחושך,.. אבל יש לנו צדיק אחד אמיתי… שמאיר ומוביל את דרכינו אז דיינו.

לכן האדמו"ר… באתי לחזק את ידך, אני איתך והולך רק אחריך, ומקווה שאחי החילוניים, יזכו לחכמה בינה ודעת לדעת לצעוד בעקבות צדיקי האמת שבדורינו.

בברכה,

ש. כ.

לכבוד מזכה הרבים כ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א

בצער גדול הנני שומע את הדרשות המחפירות של ….. ממש נורא ואיום.

כזכור לפני כמה שנים הוא היה מגדולי מחזירי בתשובה.

והנה עכשיו נהפך הגלגל, והתלבש בו הקליפה, ולוקח את כל כשרונותיו וכספו, ושופכם כדי להילחם נגד כל הרבנים ומחזירי בתשובה!!!

ממש לא יאומן כי יסופר!!!

ומכשילים את האנשים בלשון הרע כמו שכתוב ברמב"ם מובא בחק לישראל יום ד' פרשת תולדות, עיין שם.

בודאי שזהו מעשה שטן נורא, להכשיל את כל עם ישראל בעון הכי הגדול רח"ל.

וחשבתי מה לעשות? מה צריך לעשות בעת הזאת, כאשר קם אדם שבעבר היה מחזיר בתשובה, וכעת התלבש בו הסטרא אחרא, והוא נלחם בנו?

ועתה בואו חשבון. הרי אם נענה לו מנה אחת אפיים, על כל שקריו, ודבריו המבישים, מה יקרה?

הרי נהיה עסוקים בזה יומם וליל, נהיה עסוקים לענות ולהילחם ב…, ויגרע ויפסד ממלאכת ההחזרה בתשובה [ראה ברמב"ם שם].

ובזאת הסיטרא אחרא תרוויח ח"ו, שגם המחזירים בתשובה בטלים ממלאכתם.

אשר על כן, חשוב מאוד מאוד, להמשיך בדרכינו, ולא לענות שום דבר …

אלא להמשיך ביתר שאת וביתר עוז להחזיר בתשובה עוד ועוד אנשים.

ובזאת שיראה שאנו ממשיכים במלאכת הקדושה, ולא נבהלים ממנו, ואילו לא טורחים לענות לו, זה יהיה הנקמה הכי גדולה בו.

וכבר אמרו חז"ל (שבת פח:) תנו רבנן, עלובין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין, עליהן הכתוב אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".

החותם בצער הגדול ובדמעות שליש על בזיון כבוד התורה ומזכי הרבים

חד זעירא דמן חברייא  המתאבק בעפר האדמו"ר מהאלמין שליט"א

..

שלום וברכה להוד כבוד קדושת האדמו"ר מהאלמין שליט"א

אני לא מבין מה קורה פה שני מיליון אנשים קיבלו הרהור תשובה בעקבות הפרסום של הנער בן ה15 שחווה מוות קליני, ובעקבות הדברים שעושה כ"ק מרן האדמו"ר שליט"א עוד כמיליון אנשים, אז למה יש רבנים שיוצאים נגד זה, מה איכפת להם שעוד כמה אנשים יקבלו הרהור תשובה, האין יראת שמים במקום הזה? האם אין יראת אלקים במקום הזה? מה זה עולם האמת או עולם השקר? האם על הרבנים גם אי אפשר לסמוך?

רואים מפה שכ"ק האדמו"ר מהאלמין שזועק כבר שנים על גבי שנים שכל הרבנים ערב רב היה צודק, וכמו שאומרים כהנא צדק, אומרים האדמו"ר מהאלמין צדק!!!

האדמו"ר מהאלמין צדק!!!

האדמו"ר מהאלמין צודק!!!

בברכה ובברכת לנצח על מלאכת בית ה' במלחמת הערב רב!!!

מ. מ.

 

לכבוד הגאון הצדיק, הרבי מהאלמין שליט"א

אחרי דרך מבוא השלום והברכה,

שמועה שמענו והזדעזענו, היעשה כדבר הזה?

בא אחד ומדבר סרה על מזכי הרבים, ומכנה שמות משמות שונים, שמות גנאי, ואקרא על זה בקול גדול : אַי ייאַיִ יַיַאַיִ!!!

בגמרא במסכת בבא מציעא (דף נח:) אמר רבי חנינא, כל היורדים לגיהנם עולים (כל הרשעים שדנים אותם בשמים לגיהנם, סוף דבר שאחרי איזה זמן שקצבו להם לפי מעשיהם, הם עולים ויוצאים מגיהנם, כנזכר בהלכות כבוד אב ואם, שאין דנים אדם לגיהנם יותר משנים עשר חודש). חוץ משלושה שיורדים לגיהנם ואינם עולים, ואלו הן: הבא על אשת איש, המלבין פני חבירו ברבים, והמכנה שם רע לחבירו.

והקשו בגמרא, מכנה היינו מלבין, כלומר לשם מה שנינו גם "המלבין פני חבירו ברבים", וגם "המכנה שם לחבירו"? והלא כל מכנה שם לחבירו ממילא הוא מלבין פני חבירו ברבים.

ותירצו בגמרא, שאפילו באופן שהמכונה בשם, רגיל שמכנים אותו כך, ואינו מתבייש בכך, כגון אדם שכל העולם קוראים לו "הצהוב" וכדומה, מכל מקום יש איסור לכנותו בשם זה, מכיון שהמכנה מתכוין לביישו, וכל העושה כן אינו עולה מגהינם לעולם.

וברור הדבר ששורש האיסור בכינוי שם רע לחבירו, הוא מכלל איסור "אונאת דברים". וכן פסק מרן בשלחן ערוך בזו הלשון: יזהר שלא לכנות שם רע לחבירו, אף על פי שהוא רגיל באותו כינוי, אם כוונתו לביישו, אסור.

ומכאן יש להתעורר אודות אלו הנוהגים לכנות חבריהם בשמות שונים, ובפרט אצל הנערים בבתי הספר וכיוצא בזה, שרגילים הרבה פעמים בעוון זה, כאשר מתחיל להשתרש כינוי כלפי אחד מבני הכיתה, ויש בזה איסור חמור כמבואר, וכמה פעמים נגרם בשל כך צער ועגמת נפש, ולעתים אף נזק ממש, לאלו שנתכנו בכינויי גנאי כאלה ואחרים, והעוון רובץ על הראשונים שהחלו בדבר מגונה זה, ואשרי מי ששם סוף לענין רע כזה.

עיין ב"מ נח: כל היורדים לגהנום עולים חוץ משלשה, הבא על אשת איש המלבין פני חבירו ברבים והמכנה שם רע לחבירו, ושואלת הגמרא מכנה היינו מלבין, ומתרצת אע"ג דדש ביה וברש"י כבר הורגל בכך שמכנים אותו כן ואין פניו מתלבנות ומ"מ זה להכלימו מתכוין,

אולם ברמב"ם הלכות תשובה על דברים שאם רגיל בהם אין לו חלק לעולם הבא דבר ראשון נקט המכנה שם לחבירו [היינו ממציא השם] והקורא לחבירו בכינויו, ועין בכ"מ וכן במהרש"א ב"מ שם שהבינו ברמב"ם דהאיסור כינוי הוא גם בשם שאינו בוש ממנו [ועין עוד ס' היראה לרבינו יונה להדיא כן].

ולדעתי לדבריהם הקדושים של הרמב"ם ורבינו יונה יש סיוע גדול מד' רשב"י בזוהר פ' משפטים שכתב בטעם האיסור החמור של מכנה שם לחבירו, 'משום שישראל קודש הם וכיון שקודש הם אסור לכנותם בשם של גנאי' ומי שמכנה שם לחבירו עונשו גדול עיי"ש, הרי שהדבר תלוי בקדושת ישראל ולא בכוונה לבייש, [בפרט שהרי כבר אינו מתבייש כמבואר בגמרא]

ונביא בזה תשובה משו"ת מהר"ם גלאנטי סימן לג לרבי משה גלאנטי זצ"ל

שאלה: מי שרגיל להתלוצץ על בני אדם ולהוציא להם שמות כשמות הפלילים של הישמעאלים: שי"ך צאלק איל דין, ולאחרים שי"ך שאקיף. אם הוא חייב נידוי עד שובו מדרכיו, אם לאו. יורנו מורנו ורבינו כדת מה לעשות, ויאיר עינינו באור תורתו ושכרו כפול מן השמים.

תשובה: דבר זה אינו ממניין הארבעה ועשרים דברים שמנדין אותו עד שישוב בתשובה (רמב"ם הל' ת"ת ו, יד). ולא מצינו כי אם הקורא לחבירו עבד, חייב נדוי;

הקורא לחבירו ממזר, יורד עמו לחייו; אבל ליצנות כזה לא מצינו.

אבל הוא נמנה מכלל 'כת הליצנים' שאינה מקבלת פני שכינה, והמתלוצץ נופל בגיהינום; וראוי לכל ירא שמים לגעור בו, ולביישו ברבים. ואם לא ישמע ויחדל, מכין אותו מכת מרדות; שעובר על דברי נביאים וחכמים: 'ועתה אל תתלוצצו' (ישעיהו כח, כב), וגורם שיסלק שכינה מישראל.

ובפרט ליצנותא כזה, לקרוא שמות הבעלים שמות דמסאבותא ומסלק שם הקדושה ממנו. וכבר כשהוא עושה פעם או פעמים מקרב הכסילים הוא, ואין לו כל כך אשם; אבל מי שרגיל בכך, ואזיל לשיטותיה מכנה שם רע לחבירו, והוא לא יהיה לו חלק לעולם הבא.

ואם אחר התראה אחת או שתים חוזר על קיאו, אז יש רשות לבית דין לנדותו כפי צורך השעה; כיון שבכוונה מכווין לעבור על דברי תורה. ואם ישמע ויתחרט וישוב מדרכו, ורפא לו:

נאם הצעיר משה גאלנטי

ובספר "ויוסף אברהם" אות י"ט שם מוסיף בזה וז"ל: ואפילו כששומע מאדם אחר שמבזה תלמיד חכם וכל שכן דיין העיר ואפילו שלא בפניו יש חיוב גדול עליו לתבוע עלבונו ולנקום בעדו, וכמו שכתוב כאן שבית דין מנדין על זה. ומצינו בגמרא (ב"מ דף פ"ד, וסנהדרין דף מ"ד ברש"י ד"ה דבעיא) שגדולי ישראל נענשו על זה דשמעו פעם אחת זילותא דתלמיד חכם ושתקו, וכל שכן אם בייש אחד לתלמיד חכם בפניו שיש חיוב עצום מאד מאד על כל השומעים לתבוע קלונו תיכף, ואם לאו ענוש יענשו מאד על זה, ואף אם יהיה זה שמבזהו מי שיהיה.

ונמצא בספר קורא הדורות מהרב ר' דוד איש ירושלים ז"ל מעשה נורא מענין זה, וז"ל: כתוב בסוף מחזור האשכנזים שישראל אחד איש בליעל נתקוטט עם הרב ר' יוסף בן לב ז"ל (הוא המחבר שו"ת מהר"י בן לב) בשאלונקי על ענין פסק דין שכתב נגדו, והכהו על הלחי בשוק בפני כל העם, ולא היה מי שימחה בידו, ואין דובר אליו דבר על ענין זה, מפני היות האיש הבליעל ההוא עשיר גדול, ותקיף ואלם מאד, והרב היה שם בעת הזאת לפני חנות של בשם אחד ושמו אברהם קטלאנו, קרע הרב את בגדיו, ואמר בקול גדול שומו שמים על זאת!!!

ובלילה ההוא (שנת ה' אלפים ש"ה ד' לחודש אב) נכנס הבושם בחנות כו', והאור נאחז ונתרבה הלהב, וקם שריפה גדולה ונשרפו כמו חמשת אלפים בתים מבני ישראל במשך ו' שעות, כי מן השמים נלחמו הרוחות הנושבות, ונשרפו כמו מאתיים נפשות ובתי כנסיות ובתי מדרשות הרבה וספרים אין קץ, לא נראה צרה גדולה כזאת, ואנשים היו מבריחים רכושם מהאש רחוק כמטחוי קשת בשדות, ועם כל זה הלך האש עליהם ושרפם, ואחר כך עלה הנגף בעם והיו מתים בכל יום הרבה נפשות מישראל עד שהגיעו ביום אחד שנקברו ביום ההוא שי"ד מתים כמנין השם שד"י, ומהיום ההוא והלאה הי' הנגף הולך ונתמעט עד שנעצרה המגפה עכ"ל עם הוספות מסדר הדורות מהגאון מהגאון ר' יחיאל ממינסק ז"ל.

והנה ממעשה זו התעוררות גדול יוצא לנו להיזהר מאד מלשמוע עלבון תלמיד חכם ולשתוק, אבל מכל מקום ודאי שצריך לזהר בזה משום כעס בלב ולא יהיה רק נראה ככועס. עכ"ל, שם.

היוצא לנו מזה, מוסר השכל שכולם יעיינו  בגמרא (ב"מ דף פ"ד, וסנהדרין דף מ"ד ברש"י ד"ה דבעיא) שגדולי ישראל נענשו על זה דשמעו פעם אחת זילותא דתלמיד חכם ושתקו, וכל שכן אם בייש אחד לתלמיד חכם בפניו שיש חיוב עצום מאד מאד על כל השומעים לתבוע קלונו תיכף, ואם לאו ענוש יענשו מאד על זה, ואף אם יהיה זה שמבזהו מי שיהיה.

וראה מה שכתב הרמב"ם יד החזקה הלכות דעות פרק ז' [ומובא בחק לישראל יום ד' פרשת תולדות]:

(א) המרגל בחבירו עובר בלא תעשה שנאמר לא תלך רכיל בעמיך ואף על פי שאין לוקין על דבר זה עון גדול הוא וגורם להרוג נפשות רבות מישראל לכך נסמך לו ולא תעמוד על דם רעך צא ולמד מה אירע לדואג האדומי:

(ב) אי זהו רכיל זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני, כך וכך שמעתי על פלוני, אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם, יש עון גדול מזה עד מאד והוא בכלל לאו זה והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות חבירו אף על פי שאומר אמת, אבל האומר שקר נקרא מוציא שם רע על חבירו, אבל בעל לשון הרע זה שיושב ואומר כך וכך עשה פלוני, וכך וכך היו אבותיו, וכך וכך שמעתי עליו, ואמר דברים של גנאי על זה אמר הכתוב יכרת ה' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות.

(ג) אמרו חכמים שלש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים ולשון הרע כנגד כולם ועוד אמרו חכמים כל המספר בלשון הרע כאילו כופר בעיקר שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו ועוד אמרו חכמים שלשה לשון הרע הורגת האומרו והמקבלו וזה שאומר עליו והמקבלו יותר מן האומרו:

על כן, יש לארגן עצרת של שק ואפר ולמחות על כבודה של תורה!!!

בכבוד רב,

מיכאל ה.

 

 

Edit

השאירו תגובה.

Logged in as אתי גרוברט. Log out?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*