logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

ספר זוהר גוג ומגוג- דרשת האדמו"ר מהאלמין ברדיו 2000 פרשת נח והמבול

מלחמת גוג ומגוג

רדיו 2000- האדמור מהאלמין דורש5.2.15

.

.

סֵפֶר

זוֹהַר גּוֹג וּמָגוֹג

מכ"ק אַדְמוֹ"ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ"א

דרשה ברדיו 2000 יום ד' פרשת "נח" א' חשון תשע"ו

.

להורדה  דרשה ברדיו 2000 יום ד פרשת נח פרשת המבול הזוהר תיבת נח 

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחֵד שֵׁם י"ה בְּאוֹתִיּוֹת ו"ה, בְּיִחוּדָא שְׁלִים, בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. וִיהִי נוֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ. בְּשֵׁם ה' נַעֲשֶׂה וְנַצְלִיחַ,יִתְבָּרֵךְ שְׁמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הקב"ה

בְּרוּכִים הַבָּאִים בְּשֵׁם ה' לכל שומעי רדיו 2000 בארץ ובעולם כולו:

אנחנו עכשיו בראש חודש חשון שנת תשע"ו מוצאי שנת השמיטה שהוא זמן הגאולה, השי"ת יעזור שיהיה לכל עם ישראל חודש טוב ומבורך.

ושנזכה החודש הזה להיגאל בזכות לימוד הזוהר הקדוש שמשה רבינו הבטיח לנו בזכות ספר הזוהר יפקון מגלותא ברחמי אמן.

החפץ חיים מגלה מתי תהיה החלק השלישי של מלחמת גוג ומגוג

הרב בן פורת שליט"א הוא מצטט מהצדיק הקדוש רבי אלחנן וסרמן בשם רבו החפץ חיים שכשפרצה מלחמת העולם הראשונה (תרע"ה) אמר החפץ חיים שבעוד 25 שנה (בשנת ת"ש) תהיה מלחמה קשה יותר, שמלחמה זו תראה לידה כמשחק ילדים, ולאחר 75 שנה (תשע"ה) תהיה מלחמה עולמית שהמלחמה הקודמת תראה לידה כמשחק ילדים.

(וראה בספר לב אליהו פרשת יתרו, וכיוצא בזה מביא בספר מאמר מרדכי מהצדיק רבי מרדכי שוואב שאחיו ר' שמעון שוואב שמע מהחפץ חיים זי"ע).

רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן אומר: וְאַחֲרֶיהָ תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג שְׁלִישִׁית וְאַחֲרוֹנָה, וּבְסוֹפָהּ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה

הגה"צ רַבִּי אֵלִיָּהוּ לָאפְּיַאן זצ"ל, אָמַר לְתַלְמִידָיו אֶת הַדְּבָרִים דִּלְהַלָּן כְּפִי שֶׁשְּׁמָעָם בְּעַצְמוֹ: הַגָּאוֹן רַבִּי אֶלְחָנָן וַסֶּרְמָן זצ"ל שָׁהָה בְּלוֹנְדוֹן בְּעֵת קָשָׁה לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהָעוֹלָם עָמַד אָז עֶרֶב הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה, וְרַבִּי אֶלְחָנָן אָמַר בְּלוֹנְדוֹן שִׁעוּרִים וּדְרָשׁוֹת, וְהִפְצִירוּ בּוֹ יְהוּדֵי לוֹנְדוֹן שֶׁיִּשָּׁאֵר שָׁם, כִּי הַמִּלְחָמָה מְמַשְׁמֶשֶׁת וּבָאָה, וְזֶה פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ לִנְסֹעַ בָּעֵת הַזֹּאת חֲזָרָה לִישִׁיבָתוֹ בְּפּוֹלַנְיָא. עָנָה רַבִּי אֶלְחָנָן תְּשׁוּבָה עַל כָּךְ בָּרַבִּים, בְּאֶמְצַע דְּרָשָׁתוֹ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת "מַחְזִיקֵי הַדָּת", וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן:

מָה אַתֶּם סְבוּרִים, יְהוּדֵי לוֹנְדוֹן, שֶׁאַתֶּם לֹא תִּסְבְּלוּ אֶת הַצָּרוֹת שֶׁל חֶבְלֵי מָשִׁיחַ?! אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי הֶחָפֵץ חַיִּים זצ"ל, שֶׁאָמַר מִיָּד לְאַחַר מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁחֲזַ"ל אוֹמְרִים שֶׁמִּלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג תִּתְחַלֵּק לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים[א]. הַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה זוֹ שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ, וְהַשְּׁנִיָּה תִּהְיֶה בְּעֵרֶךְ בְּעוֹד כְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה עַד שְׁלֹשִׁים שָׁנָה, שֶׁהַמִּלְחָמָה הָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה כְּאֶפֶס נֶגְדָּהּ, (וכך הוי כידוע), וְאַחֲרֶיהָ תִּהְיֶה מִלְחֶמֶת גוֹג וּמָגוֹג שְׁלִישִׁית וְאַחֲרוֹנָה, וּבְסוֹפָהּ תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה, "עֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב – אֲבָל – מִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ". 

וְהוֹסִיף הֶחָפֵץ חַיִּים וְאָמַר, שֶׁבַּמִּלְחָמָה הַשְּׁלִישִׁית יִסְבֹּל כָּל הָעוֹלָם יִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, עַד כָּאן דִּבְרֵי הֶחָפֵץ חַיִּים.

גַּם אַתֶּם יְהוּדֵי לוֹנְדוֹן לֹא תּוּכְלוּ לְהִמָּלֵט מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ

סִיֵּם רַבִּי אֶלְחָנָן וְאָמַר: "אִם כֵּן, גַּם אַתֶּם יְהוּדֵי לוֹנְדוֹן לֹא תּוּכְלוּ לְהִמָּלֵט מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, אֶלָּא שֶׁאֲנַחְנוּ נִסְבֹּל זֹאת לִפְנֵיכֶם!
כָּל זֹאת אָמַר רַבִּי אֶלְחָנָן בִּפְנֵי קָהָל עַם וְעֵדָה בְּלוֹנְדוֹן, וְאַחַר הַשַּׁבָּת נָסַע חֲזָרָה וְנִסְפָּה לְבַסּוֹף יַחַד עִם כָּל הַקְּדוֹשִׁים בְּקָאוְונָה, הי"ד. ("שביבי לב" שבסוף ספר "לב אליהו" ח"א עמוד רי"ז, וכן יעו"ש בחלק שני עמוד קע"ב).

אגב, בשיחה של הגר"מ שטרנבוך שליט"א [חוהמ"פ ע"ד – כמדומה] הובא שאמר לו ידיד שראה במוזיאון באנגליה כת"י מבעלי תוס' [או משהו כזה] ושם כתוב שיהיה שואה וכדומה בשנת ה'ת"ש.

ואגב נוספת, בפולין שנת תרצ"ט מצא מישהו בקיצור שו"ע שקנה העתק ממכתב של הבעש"ט ז"ל [ע"פ הנטען שם – ויש לנו העתק מהמכתב הנ"ל] בו מנבא על צרות שיבואו על כלל ישראל בחודש מנחם אב של שנה ההיא.

ראיתי היום בעלון מזמן מהגאון רבי צבי מ' זילברברג שליט"א, ששמע מזקנים, ששמעו מהגאון הצדיק רבי אלחנן ווסרמן קודם מלחמת העולם השניה, שעומדת להיות מלחמה שתימשך עד שנת תש"ה, ולאחריה אחר עשר שמיטות [היינו תשע"ה] תהיה מלחמה נוספת גדולה מזו….

[אמר המעתיק] בפועל, נמשכה מלחמת העולם השניה עד סוף תש"ה תחילת תש"ו, ולפי זה עשר שמיטות זה סוף תשע"ה תחילת תשע"ו.

התאריך המופיע על העיתון הוא – יום שישי כ"ז אלול שנת תשע"ה בדיוק שאמר הנער בן 15 שנה שעבר מות קליני וראה את מהלך מלחמת גוג ומגוג והגאולה – ואמר שהמלחמה התחילה בכ"ז אלול תשע"ה – כדברי החפץ חיים שהבאנו לעיל.

ואלו חֵלֶק מציטוט דבריו:

לא יכולתי לדעת מי יהיה המשיח, אך יכולתי לדעת מה התכונות הנדרשות כדי להיות משיח. המשיח אינו אדם שמת אלא אדם שחי פה בארץ-ישראל, חשוב מאוד ומוכר לאנשים, אבל כאשר הוא יתגלה הכל יהיו מופתעים מכך שהוא המשיח, שיש משיח ושהקב"ה ותורתו אמת. הוא חילוני בעל תשובה שמעולם לא עשה עוונות[ב]. הוא אד ם גדול שמחזיר בתשובה ואינו יודע היום שהוא המשיח, אבל נשמתו יודעת.

הגאולה וביאת המשיח יהיו אוטוטו בחודשים הקרובים. עכשיו אנחנו בתקופה בכלל לא טובה. כל הפיגועים הקטנים מאחדים אותנו והקב"ה עושה את זה כדי לעורר אותנו. ברגע שקורה משהו לאחד מישראל כולם מתאחדים. אבל אנשים לא מבינים זאת ולכן הקב"ה מביא דבר ענק שכולם יתאחדו ויחזרו בתשובה. הולכים לקרות דברים רעים ממש שיימשכו שבועיים, אבל תלוי למי. אם כולם יחזרו בתשובה ויתאחדו זה לא יקרה. עומדת לפרוץ מלחמה גדולה בה יהיה מעורב כל העולם[ג]. את המלחמה יתחיל אדם שנקרא גוג, הוא ברק אובמה. הוא יביא לכאן את צבאו ויילחם נגדנו. בהתחלה בכל העולם ירצו את ירושלים. במלחמה ימותו כמה מיליוני אנשים ויינצלו ממוות מי שחוזרים בתשובה ועוסקים בתורה[ד] או בגמילות חסדים, עד כאן חלק מדבריו.

 

 הגהצה"ק הרידב"ז[ה] זי"ע נלחם במסירת נפש גדולה על הכשרות בשיקגו, כי זה היסוד הראשון שמוטל על הרב לתקן, עד שהשוחטים והקצבים העמלקים רדפו אותו והוצרך לברוח משם, ועלה לארץ ישראל, ונתיישב בעיה"ק צפת, ושם מנו"כ, סמוך לציון של האריז"ל.

אם עבר פעם אחת על דברי חז"ל, אזי אינו יכול להיות משיח
ושמעתי מפי מו"ר הרידב"ז זצ"ל, שהעולם אמרו על רבינו משה חיים לוצאטו – הרמח"ל, שחשב עצמו למשיח[ו].

ופעם אחת אמר הרידב"ז לתלמידיו שיחפשו עליו שאם עבר פעם אחת על דברי חז"ל, אזי אינו יכול להיות משיח, והזכירו לו כי פעם אחת עבר על מאמר חז"ל "לעולם יצא אדם בכי טוב" (פסחים ב') אז הסיח דעתו מלהיות משיח (ספר "עדן ציון" עמוד קמ"ה), {כי משיח לא יכול להיות רק אם לא עשה שום עבירה}.

רבי יעקב דוד רידב"ז זי"ע

ה'תר"ה – ה'תרע"ד

עיין במאמרי המשגיח הרב וואכטפויגל זצ"ל על חנוכה בסופו מביא דברים אלו במפורש.

האם החפץ חיים אמר שבתום עשר שמיטות תבוא הגאולה?

מִסְפַּר רַבָּנִים סִפְּרוּ בִּשְׁלַב זֶה אוֹ אַחַר שֶׁשָּׁמְעוּ מִפִּי הֶ'חָפֵץ חַיִּים' אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי 25 שָׁנִים לְאַחֲרֶיהָ תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שֶׁהָרִאשׁוֹנָה תִּהְיֶה לְעֻמָּתָהּ כְּמִשְׂחָק יְלָדִים, ו-75 שָׁנִים לְאַחַר הַשְּׁנִיָּה תִּפְרֹץ מִלְחָמָה שְׁלִישִׁית גְּדוֹלָה מִכֻּלָּם, וְאָז יָבוֹא מָשִׁיחַ. לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, 75 שָׁנִים אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה מָלְאוּ מַמָּשׁ בְּסוֹף תשע"ה.

הַאִם ה'חפץ חיים' הִתְכַּוֵּן לְגַשֵׁם שֶׁל פְּצָצוֹת אָטוֹם שֶׁיִּפְּלוּ עַל הָאֱנוֹשׁוּת? לָאו דַּוְקָא.

הַמַּגִּיד הַיְּרוּשַׁלְמִי רַבִּי שָׁלוֹם שבדרון זצ"ל סִפֵּר שֶׁהַמַּשְׁגִּיחַ שֶׁל יְשִׁיבַת מִיר, רַבִּי יְחֶזְקֵאל לוינשטיין, דִּבֵּר פַּעַם בִּפְנֵי אַבְרְכֵי הַכּוֹלֵל בּוֹ לָמַד רַבִּי שָׁלוֹם שבדרון בִּצְעִירוּתוֹ. בִּדְבָרָיו סִפֵּר כִּי שָׁמַע בְּשֵׁם הֶ'חָפֵץ חַיִּים' שֶׁחָזָה מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁלִישִׁית נוֹרָאָה פִּי כַּמָּה מֵהַמִּלְחָמָה הַשְּׁנִיָּה. [וכן שמעתי מכמה צדיקים].

"אֵימָה וּפַחַד נָפְלוּ עַל כָּל השומעים", סִפֵּר רַבִּי שָׁלוֹם שבדרון, "וַאֲנִי הָעַזָּתִי לִשְׁאוֹל אֶת הַמַּשְׁגִּיחַ, תּוֹךְ בַּקָּשַׁת מְחִילָה: בִּשְׁבִיל מַה צְרִיכִים לְדַבֵּר דְּבָרִים כֹּה קָשִׁים? צְרִיכִים לְהִתְפַּלֵּל אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה שֶׁהָיְתָה, שֶׁלֹּא יָבוֹא גְּזַר דִּין כָזֶה, וְלָמָּה לוֹמַר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה?

"הַמַּשְׁגִּיחַ נַעֲשֶׂה נִלְהָב כְּעַמּוּד אֵשׁ וְאָמַר: 'אַתָּה בִּכְלָל לֹא הֵבַנְתָּ בְּמַה מְדֻבָּר, וְאֶל מַה הִתְכַּוֵּן הֶ'חָפֵץ חַיִּים' בַּדְּבָרִים אֵלֶּה. הֶ'חָפֵץ חַיִּים' הִתְכַּוֵּן בְּעִקָּר לְכָךְ שֶׁיִּהְיֶה חוֹשֵׂךְ בֶּאֱמוּנָה. הַחֲשֵׁכָה בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהָיְתָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, הָיְתָה מִשְׂחָק מוּל הַחֲשֵׁכָה בֶּאֱמוּנָה, שֶׁהָיְתָה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה. וְהַחֲשֵׁכָה בֶּאֱמוּנָה שֶּׁתִּהְיֶה בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁלִישִׁית – כָּל מַה שֶׁהָיָה קוֹדֵם יִרְאֶה כְּמִשְׂחָק, וַאֲנַחְנוּ נִמְצָאִים כָּעֵת בְּעִצּוּמָהּ שֶׁל הַמִּלְחָמָה הַזּוֹ'."

הָרַב לוינשטיין הִמְשִׁיךְ וְהִסְבִּיר לְרַבִּי שָׁלוֹם שבדרון, שֶׁהֶסְתֵּר הַפָּנִים הוֹלֵךְ וּמַעֲמִיק מִמִּלְחָמָה לַמִּלְחָמָה, וּ'מִלְחֶמֶת עוֹלָם שְׁלִישִׁית' מְסַמֶּלֶת אֶת הֶסְתֵּר הַפָּנִים הֶעָמֹק בְּיוֹתֵר וְהַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, וְהַנִּסָּיוֹן לִדְבֹּק בְּהַשֵּׁם וּלְהַאֲמִין – הוּא עִקֵּר הַמִּלְחָמָה הַזּוֹ, שֶׁאַחֲרֶיהָ תָּבוֹא הַגְּאוּלָה הַשְּׁלֵמָה. (מִתּוֹךְ: 'שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ').

נְבוּאָה מְפֻרְסֶמֶת אַחֶרֶת של ה'חפץ חיים'

אַגַּב, יֶשְׁנָהּ נְבוּאָה מְפֻרְסֶמֶת אַחֶרֶת שֶׁל הַ'חֵפֶץ חַיִּים' זצ"ל, שֶׁהִתְגַּשְּׁמָה אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה: כְּשֶׁעָלָה הִיטְלֶר לַשִּׁלְטוֹן, זְמַן קָצַר לִפְנֵי פְּטִירָתוֹ שֶׁל הַ'חֵפֶץ חַיִּים', שָׁאַל הַרְבִּי מִפּוֹנִיבִיטְש אֶת הֶחָפֵץ חַיִּים, אִם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ שֶׁל הַצּוֹרֵר לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַיְהוּדִים כְּפִי תָּכְנִיתוֹ. הֶ'חָפֵץ חַיִּים' עָנָה שֶׁזֶּה בְּוַדַּאי לֹא יקרה. מעולם לֹא הִצְלִיחַ מִישֶׁהוּ לְכַלּוֹת וּלְמַגֵּר אֶת כָּל עַמֵּנוּ בְּכָל אֲרָצוֹת פזורינו. כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ: "אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לפליטה".

וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְּלֵיטָה וְהָיָה קוֹדֶשׁ

הוֹסִיף הַרְבִּי מִפּוֹנִיבִיטְש וְשָׁאַל: "אִם ח"ו יַעֲלֶה בִּידֵי הַצּוֹרֵר לְהַשְׁמִיד אֶת יַהֲדוּת אֵרוֹפָּה, רוֹב מִנְיָן וּבִנְיַן שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, מִי הוּא זֶה אֵפוֹא הַמַּחֲנֶה אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר לפליטה?". וְעַל זֶה עָנָהוּ הַ'חֵפֶץ חַיִּים' זצ"ל: "גַּם זֶה כָּתוּב בִּמְפֹרָשׁ בְדִבְרֵי הנביאים (עובדיה א, יז): "וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְּלֵיטָה וְהָיָה קודש".

וְהַמִּכְתָּב הַזֶּה הַזֶּה נִדְפַּס בָּעִתּוֹן אלגעמיינער דז'ורנאל לִפְנֵי 30 שָׁנָה [הַמִּכְתָּב נִמְצָא אֶצְלֵנוּ בָּאַרְכִיּוֹן].

וְאָכֵן, אַחֲרֵי חֻרְבָּן יַהֲדוּת אֵרוֹפָּה, עוֹלָם הַתּוֹרָה הִשְׁתַּקֵּם וְנִבְנֶה מֵחָדָשׁ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

מוֹרִי וְרַבּוֹתַי אֲנַחְנוּ כָּעֵת בְּפָרָשַׁת נֹחַ שקב"ה אָמַר לְנֹחַ לִבְנוֹת תֵּבָה, וְהָיוּ בְּנֵי הַדּוֹר מְלַגְלְגִים עָלָיו, וְלֹא רָצוּ לַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה וְרַק מִי שֶּׁנִּשְׁאַר צַדִּיק וְנִכְנַס לַתֵּבָה הוּא נִצָּל מֵהַמַּבּוּל, כֵּן אֲנַחְנוּ צוֹעֲקִים גִּיוַואלְד- שְׁמַע יִשְׂרָאֵל תַּתְחִילוּ תֵּכֶף לְהִכָּנֵס בְּתֵבַת נֹחַ הָאֲמִתִּית הוּא לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ שֶׁבִּזְכוּת רשב"י תָּגֵן עָלֵינוּ, וְלֹא נִחְיֶה בְּפַחַד כְּלָל וּכְלָל.

וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. אֵלּוּ אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בְּזֹהַר זֶה שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזֹּהַר, שֶׁהוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ

וּרְאֵה בְּתִקּוּנֵי הַזֹּהַר-תִּקוּנָא עֶשְׂרִין, וְחַד וְעֶשְׂרִין דַּף נד ע"א על הפסוק "וַתָּנַח הַתֵּיבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" ח' ד) וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט. (בראשית ח' ד'), זֶה חֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי, בי"ט מַרְחֶשְׁוָן קָרָה הָרֹצֵחַ הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים הֶנְקִין הי"ד.

וְשָׁם בְּפָסוּק יד) "וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ.

וְתִרְגֵּם יְהוֹנָתָן שֶׁזֶּה חֹדֶשׁ מַר חֶשְׁוָן (כְּדַעַת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר רש"י פָּסוּק י"ג).

רוֹצִים מִן הַשָּׁמַיִם לִרְמֹז לָנוּ עַל הַזְּמַנִּים שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ וּמְקַוִּים שֶׁיִּסְתַּיֵּם בְּרַחֲמִים עוֹד קוֹדֵם, אֲבָל כָּל זֶה תָּלוּי רַק עִם כֻּלָּנוּ נִכְנַס לְתוֹךְ תֵּבַת נֹחַ בְּרֶגַע הָאַחֲרוֹן כִּי לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וַיִּלְמְדוּ זֹהַר הַקָּדוֹשׁ כְּמוֹ שֶׁאָמַר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בְּהַעֲלוֹתְךָ: בפרשת בְּהַעֲלֹתְךָ -דף קנ"ג ע"א

(דָּנִיֵּאל יב) הַמַּשְׂכִּלִים יָבִינוּ (דניאל שם) – אֵלּוּ בַּעֲלֵי קַבָּלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (שם) וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. אֵלּוּ אוֹתָם שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בְּזֹהַר זֶה שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזֹּהַר, שֶׁהוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ שֶׁמִּתְכַּנְּסִים בָּהּ שְׁנַיִם מֵעִיר וְשֶׁבַע מִמַּלְכוּת, וְלִפְעָמִים אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה, שֶׁבָּהֶם יִתְקַיֵּם (שמות א) כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ. וְזֶה אוֹרָה שֶׁל סֵפֶר זֶה, וְהַכֹּל עַל הַסִּבָּה שֶׁלְּךְ. [כָּךְ אוֹמֵר הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זי"ע]

דורו של חזקיהו מלך יהודה שהוא מבני בניו של דוד המלך ע"ה יחד עם רבי שמעון בר יוחאי ע"ה מגינים על העולם

וְאָמְרוּ חז"ל במדרש רבה והביא רש"י הקדוש את דברי המדרש (רש"י, בראשית פרק ט פסוק יב), על הפסוק: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם": וזל"ק: לדרת עולם – נכתב חסר, שיש דורות שלא הוצרכו לאות, לפי שצדיקים גמורים היו, כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של רבי שמעון בן יוחאי, עכ"ל. דורו של חזקיהו מלך יהודה הוא מבני בניו של דוד המלך ע"ה יחד עם רבי שמעון בר יוחאי ע"ה מגינים על העולם ולא צריך את אות הקשת, מכאן יש רמז בחז"ל שבחיבור התהלים עם הזוהר הקדוש יש הגנה על עם ישראל ומביא גאולה לעולם. @06 כִּי אֵין דָּבָר בָּעוֹלָם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִפְעֹל בּוֹ עַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְלִמּוּד זֶה עוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר בַּשָּׁמַיִם@07, כִּי גָּלוּתֵינוּ הָאֲרֻכָּה וְהַיִּסּוּרִים הַנּוֹרָאִים שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל הֵם לְמַטָּרָה אַחַת, @06לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח@07, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי יַעֲקֹב מִלִּיסָא זי"ע בְּסִפְרוֹ @06"צְרוֹר הַמּוֹר"@07 עַל שִׁיר הַשִּׁירִים @04(פֶּרֶק ד ב)@05 @06"שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָרַחְצָה שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם"@07, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: @06"שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת"@07 כִּי הַגָּלֻיּוֹת וְהַיִּסּוּרִין הַבָּאִים עַל יִשְׂרָאֵל הַכֹּל נִרְמַז בְּמַעֲשֵׂי אָבוֹת כַּמּוּבָא בְּמִדְרַשׁ @04(רַבָּה וַיִּשְׁלַח פָּרָשָׁה ע"ה סִימָן י"ג)@05 עַל הַפָּסוּק: @06"וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר"@07 @04(בְּרֵאשִׁית לב טז)@05, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה רֶוַח בֵּין צָרוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ כַּוָּנָתוֹ כָּאן @06שִׁנַּיִךְ@07 פֵּרוּשׁ אֹכְלַיִךְ, הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים שֶׁמְּכַלִּים אוֹתְךָ הֵן @06כְּעֵדֶר הַקְּצוּבוֹת@07, כַּאֲשֶׁר נִקְצְבוּ עַל פִּי הָעֲדָרִים שֶׁשָּׁלַח יַעֲקֹב לְעֵשָיו כֵּן הוּא@06 שֶׁעָלוּ@07, שֶׁיִּסּוּרִים עוֹלִים וּמִסְתַּלְּקִים @06מִן הָרַחְצָה@07, כְּשֶׁרוֹחֲצִים אֶת כֶּתֶם הָעֲוֹנוֹת, כִּי נֶאֱמָנִים הֵם בִּשְׁלִיחוּתָן, @06שֶׁכֻּלָּם מַתְאִימוֹת@07, סִבַּת שְׁלִיחַת הַיִּסּוּרִים הוּא, בִּכְדֵי לְזַכֵּךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּהְיוּ מְחֻבָּרִים לְהַשְּׁכִינָה, [מַתְאִים הוּא מִלָּשׁוֹן חִבּוּר], וְכֵן אָמְרוּ בְּמִדְרַשׁ, שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם מֻתְאָמִים לַשְּׁכִינָה, [וכנסת ישראל נקראת יונתי תמתי ודרשו חז"ל תמתי מלשון תאומתי, כמו תאומים המחוברים המרגישים אחד את השני], @06וְשַׁכֻּלָה אֵין בָּהֶם@07 בִּכְדֵי שֶׁלֹּא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְעַל יְדֵי יִסּוּרִים כֻּלָּם יִזְדַּכְּכוּ וְיִתְחַבְּרוּ לְהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וְשׁוּם שִׁכּוּל לֹא יִהְיֶה בָּהֶם עכ"ל. וּבֶאֱמֶת זוֹהִי כָּל הַתַּכְלִית שֶׁל אֲרִיכַת הַגָּלוּת @06לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח@07, וּכְמוֹ שֶׁיְּרִידַת יִשְׂרָאֵל לְגָלוּת מִצְרַיִם הָיָה כְּדֵי לְתַקֵּן הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁנָּפְלוּ שָׁם, כֵּן הוּא בְּגָלוּתֵנוּ זֹאת, כָּל כֹּבֶד הַשִּׁעְבּוּד הוּא לְזֶה, כִּי עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים מִתְמַרְקִים הָעֲוֹנוֹת. אַךְ יָדוּעַ כִּי כְּבָר @06הֻבְטַּחְנוּ דְּעַל יְדֵי לִמּוּד כָּל פַּרְדֵּ"ס הַתּוֹרָה וּבִפְרָט לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לֹא יִצְטָרְכוּ נִסָּיוֹן וְלֹא יִסּוּרִים וְהֵם מַצְלִיחִים וּמְבָרְרִים הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת בְּאַהֲבָה@07, וּכְדִבְרֵי הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ @04(פָּרָשַׁת וַיְחִי)@05.

עד שבסוף הכל יתוקנו ישראל תיקון גמור. ותהיה קדושה זאת מתפשטת בהם לנצח נצחים. וזהו ענין האהבה הגדולה שבין הקב"ה וישראל

וְהָרַמְחַ"ל הַקָּדוֹשׁ, בכמה מקומות ובספרו שערי הרמח"ל כתב ביתר שאת, וזל"ק:

… על כן, עיקר מה שצריך האדם להיות משכיל, הוא ענין קדושתו יתברך המתפשטת בעולמו, שישראל נתקדשו בה – מה ענין הקדושה הזאת, ומה הם דרכיה, ואיך מתפשטת, ואיך מזדמנים לקראתה להתקדש בה כראוי. ומי שיראה זה, יראה באמת איך כל הבריאה כולה לא נבראת אלא בשביל זה. והיינו "בראשית – בשביל ישראל שנקראו ראשית" (ויק"ר לו, ד). ויראה בהדיא כי כל העולם לא נברא אלא לפי שנתאוה הקב"ה להשרות קדושתו על ישראל, וכמה הכנות גדולות הכין לענין זה. כי ודאי שצריך שישראל יהיו ראוים לה, ואינם ראוים לה אלא אם כן ישמרו כל התורה והמצוות בכל דקדוקיהם ופרטותיהם, ומשמרת למשמרת שלה בכל חומרותיה, כי בזה תלוי הכל.

אבל כמה דרכים הכין לזה הענין, וכמה גלגולים גדולים, בכמה חכמה עמוקה, בהיות צופה כל העתידות. ורצה לתת יצר הרע, לנסות בו בני האדם. ומפני שהיו עתידים לחטוא, זימן מתחילה כמה גלגולים גדולים, עד שבסוף הכל יתוקנו ישראל תיקון גמור. ותהיה קדושה זאת מתפשטת בהם לנצח נצחים. וזהו ענין האהבה הגדולה שבין הקב"ה וישראל. והנה מי שאינו יודע דברים אלה, נקרא שהוא הולך כעיור באפילה, כי אינו ידוע כלום על מה הוא חי, על מה מתקיים העולם, וכל שכן על מה עומד העולם כולו.

ועל זה היו צועקים חז"ל "אוי להם לבריות שרואות ואינם יודעות מה רואות, עומדות ואינם יודעות על מה עומדות" (חגיגה יב, ע"ב). כי אין זה כבודו של מקום ברוך הוא, ולא שבחם של ישראל. הא למה זה דומה: למלך שאוהב אחד מעבדיו, ועושה בעבורו כמה דברים גדולים בעבור אהבתו, הייטב בעיניו שלא יהיה העבד ההוא שם בלבו לכל הדברים הרבים האלה, ולא ירצה אפילו דלעת מה עשה לו. כן הדבר הזה, כי באמת, כל העולם ומלואו אינו עומד אלא על האהבה שהקב"ה אוהב את ישראל. ואם ישראל אינם שמים לב לראות דבר גדול כזה, הייטב בעיני ה'?

זהו הטעם שרשב"י צווח כל כך על זה, וקורא לעוסקים בפשט התורה, שהם ישינים בתרדמה, כי אינם פוקחים עיניהם כלל לראות באהבה שהקב"ה אוהב אותם, כאילו הם ח"ו כפויי טובה אליו. ועוד, שאינם רואים ואינם יודעים דרך הקדושה כלל, ואת הדבקות בו יתברך. והרי התורה מצוה ואומר "ובו תדבק" (דברים י, כ). ואף על פי שפירשו על המתדבק בתלמדי חכם, אבל סוף סוף אין מקרא יוצא מידי פשוטו. והאמת, שצריכים ישראל לידבק בו ממש בדביקות גמור, לדעת דרכיו המיוחדים על פי קדושתו, וללכת בהם. והנה על כן אמרו: "שיר השירים – קדש קדשים" (שה"ש רבה, סוף הפתיחה). כי הוא מיוסד ממש על זה הענין, ומפרש האהבה הזאת, וכל ההשתדלות שמשתדל הקב"ה להתדבק בקדושתו עם ישראל, שישראל צריכים להקביל כנגד זה תשוקה אליו יתברך, להתדבק דביקות ממש, עכ"ל. (ועיין בספר זוהר הכרת הטוב).

עַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל נִנְעָרִים מֵעָפָר, וְזוֹכִים לְ"וָאֹהֲבֵהוּ"

וְכַאֲשֶׁר יִדָּבְקוּ יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, כְהַבְטָחַת הָרַעֲיָא מְהֵימְנָא ע"ה, יִרְבֶּה הַדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה וְאַהֲבַת דּוֹדִים וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וּכְמַאֲמַר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק: @04(שְׁמוֹת פֶּרֶק ב' ו')@05 "וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה", וְאוֹמֵר @04(הוֹשֵׁעַ פֶּרֶק יא א)@05 "כִּי נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ וּמִמִּצְרַיִם קָרָאתִי לִבְנִי", נַעַר יִשְׂרָאֵל וָאֹהֲבֵהוּ עַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ@[email protected]<HS><*1>(א)@31 יִשְׂרָאֵל נִנְעָרִים מֵעָפָר, וזוכים לואוהבהו, @04(שְׁמוֹת פֶּרֶק ב כג)@05 "וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים מִן הָעֲבֹדָה", וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹהִים, @06לְגוֹיִם דִּין וּלְיִשְׂרָאֵל אַהֲבָה וְרַחֲמִים כדאיתא בזוה"ק (בראשית כ"ו:), וז"ל: וּמִיָּד כְּשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, הָעָם הַקָּדוֹשׁ לְחוּד, מִיָּד נָהָר שֶׁהָיָה חָרֵב וְיָבֵשׁ נֶאֱמַר בּוֹ וְנָהָר יצֵא מֵעֵדֶן, זֶה ו', לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. וְנָהָר – זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. יֹצֵא מֵעֵדֶן – זוֹ אִמָּא הָעֶלְיוֹנָה. לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן – זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה. שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בְּמֹשֶׁה וּבְיִשְׂרָאֵל (שם נח) אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'. בְּעֹנֶג, שֶׁהוּא ע' עֵדֶן, נ' נָהָר, ג' גַּן. וְיִתְקַיֵּם הַכָּתוּב (שמות טו) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וְגוֹ'. שָׁר לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא יָשִׁיר. וְיִתְהַפֵּךְ לְעֵרֶב רַב עֹנֶ"ג לְנֶגַ"ע, וּלְאֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹבְדֵי עַכּוּ"ם, כְּמוֹ שֶׁפַּרְעֹה וְהַמִּצְרִים שֶׁפָּרַח בָּהֶם שְׁחִין אֲבַעְבּוּעוֹת, אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל יִהְיֶה עֹנֶ"ג.

1000 צדיקים מעוררים על חיוב לימוד הזוהר לכל אחד מבני ישראל

יהודים יקרים מהרו והיזדרזו להיכנס בתיבת נח שהוא הזוהר הקדוש, כמו שיצאו קול קורא'ת מגדולי ישראל שליט"א לכל ישראל די בכל אתר ואתר להיכנס לתוך התיבת נח של הזוהר הקדוש טרם ישטפו מי המבול את הארץ, לאחוז בחובת  לימוד הדף היומי של הזוהר הקדוש, להביא את הגאולה הכללית והפרטית ברחמים.

בס"ד קיבצנו לספר "אור הזוהר" מדבריהם של  כ- 1000 צדיקים על חיוב לימוד הזוהר לכל אחד מבני ישראל (ועוד הרבה אמרו וציוו על כך ולא הספקנו  להכניסם  לספר)  ועתה ערכנו לפניכם כשולחן הערוך את קריאת גדולי ישראל  שנות תרפ"א תרצ"א תשס"א תשס"ב תשס"ד תשס"ה תשס"ח תשע"ב תשע"ג

חובת השעה: עשית תשובה שלמה אי אפשר בלי לימוד הזוהר הקדוש

הרה"ק רבי נחמן מברסלב זיע"א, אמר: אנחנו דומים למי שמנגן והעולם רצים, (דהיינו מרקדין)  ומי שלא  מבין ושומע  את הניגון – לפליאה בעיניו מה הם רצים. 'למה אתם רצים אחריו, ולמה אתם מרקדין?' כך היא פליאה אצל העולם למה אתם רצים אחרי! עכ"ל.

כמו כן הוא הענין אצל הזוהר הקדוש, הרשב"י מנגן את ניגון הזוהר שבאמצעותו תבוא הגאולה כמו שכתוב:"אוֹרַיְתָא בְנִגּוּנָא, שְׁכִינְתָּא בְנִגּוּנָא, יִשְׂרָאֵל סָלְקִין מִגּוֹ גָלוּתָא בְנִגּוּנָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות טו א) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַהוי"ה (תיקוני הזוהר תקונא עשרין, וחד ועשרין -דף נא ע"ב),

ובתיקוני הזוהר (תקונא תמניא ותלתין (דף עט ע"א): וּכְשֶׁמִּתְתַּקֶּנֶת בַּלְּבוּשִׁים הַלָּלוּ, מִיָּד נִפְתָּח הַהֵיכָל אֵלֶיהָ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אדנ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּלְקוֹל נְעִימוּת הָרִמּוֹנִים וְהַפַּעֲמוֹנִים שֶׁל לְבוּשָׁהּ, נֶאֱמַר בַּחַיּוֹת וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם, וּכְשֶׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמְרִים קְרִיאַת שְׁמַע, מַה כָּתוּב בָּהּ? וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו, הַקּוֹל נִשְׁמָע אֵלֶיהָ מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, שֶׁהֵם דּוּ פַרְצוּפִים, וּכְשֶׁמִּתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִם הַקּוֹל, נַעֲשִׂים קוֹל דְּמָמָה דַקָּה, וְזוֹ תְפִלָּה בַחֲשַׁאי,

וּבְאוֹתוֹ זְמַן, מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ יְבַקֵּשׁ, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה עֵת רָצוֹן, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת כְּאֶחָד יאהדונה"י, אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה, מִיָּד אָ"ז יאהדונה"י, שְׁנֵי שֵׁמוֹת וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם, הֲרֵי עֶשֶׂר, (וזה סוד ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת וכו', זהו החבור של חתן וכלה, כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה וכו', וזה סוד ואמר כל העם אמ"ן).

 

וְעַד שֶׁיֵּצְאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, לֹא יִהְיוּ בְזִוּוּג אֶחָד, וּבִזְמַן שֶׁיֵּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַגָּלוּת, יִתְחַבְּרוּ כְּאֶחָד. בְּאוֹתוֹ זְמַן אָ"ז יָשִׁיר מֹשֶׁה, וּמִיָּד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר, שֶׁהוּא יְצִיאַת הַגָּלוּת. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהַגְּבִירָה רוֹצָה לְהִכָּנֵס לְהֵיכָלָהּ, קוֹל עוֹלֶה בְרוּמֵי הָרְקִיעִים וְיֹאמַר כָּךְ: הַמַּחֲנוֹת הָרַבִּים שֶׁל הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה שֶׁל נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת, הִתְתַּקְּנוּ לְמוּל הַגְּבִירָה שֶׁבָּאָה לְהִתְתַּקֵּן, לִגְאֹל אֶת בָּנֶיהָ מִן הַגָּלוּת. בְּאוֹתוֹ זְמַן כַּמָּה בַּעֲלֵי שׁוֹפָרוֹת וּבַעֲלֵי קוֹלוֹת וּבַעֲלֵי בְרָקִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקוֹל שׁוֹפָר חָזָק מְאֹד וְכוּ', מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִי"ם יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, בְּאוֹתוֹ זְמַן מֹשֶׁה יְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ, וְהָאֱלֹהִי"ם, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל, שֶׁהוּא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה בְּקוֹלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

 

וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן, הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה עוֹלוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם מִי זֹּאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר, מִי בְּזֹּאת עוֹלָה, מִ"י – הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁבָּהּ פָּתַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּהַר סִינַי אָנֹכִ"י, עכ"ל.

ומהזוהר הזה לומדים שצריך אדם לייחד שני שמות הקודש כאחד: וּבְאוֹתוֹ זְמַן, מִי שֶׁרוֹצֶה לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ יְבַקֵּשׁ, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן יִהְיֶה עֵת רָצוֹן, שֶׁהֲרֵי שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת כְּאֶחָד יאהדונה"י, אָז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה, מִיָּד אָ"ז יאהדונה"י, שְׁנֵי שֵׁמוֹת וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם, הֲרֵי עֶשֶׂר. ובזה תלוי כל גאולת עם ישראל שכאשר מכוונים בשם הקדוש כראוי תפילתם נשמעת ומתקבלת, לכן הדפסנו הברכות עם הכוונות שכל אחד יכול להוריד ולקבל בחינם.

 

וב"ה יש המתעוררים לניגון הגאולה ניגון הזוהר, ויש אשר אטומי אוזניים, ומתעלמים מקול ה' חוצב להבות אש, קול ה' הקורא במדבר – פנו דרך ה', קול השופר ההולך וחזק.

ניגון הזוהר הוא קול השופר (כידוע ששורש הזוהר הוא מבינה והשופר הגדול הוא מסטרא דבינה) הנשמע ברקע עכשיו בכל עת, ומי שרק פותח אוזניו מיד ישמע את קול השופר הקורא – "שובו אל ה".

לעתיד, הכל ילמדו בה כמו שלומדים תהלים, ותמצאם עדרים עדרים בבית המדרש. עכל"ק. וב"ה זכינו שרואים שנתקיימה נבואתו בדורנו ממש.

כִּי בלימוד הַּזֶה תָּלוּי כָּל גְאוּלָתֵינוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, כמו שאמר מרן הרי"ח הטוב ברוח קדשו לפני למעלה ממאה שנה – כי לעתיד הכל ילמדו בה [בחכמת האמת] כמו שלומדים תהלים.

אמרו חז"ל (סנהדרין צז.): דור שבן דוד בא, האמת תהא נעדרת, וביאר שם בספר בניהו בן יהוידע [למרן הרי"ח הטוב זי"ע] וזל"ק: והאמת נעדרת, כלומר חכמת האמת הוא חלק הסוד, תרבה, והעוסקים יהיו עדרים עדרים בלימוד הקבלה. אי נמי, עתה (בזמנו לפני למעלה ממאה שנה), יש אנשים פרטיים לומדים קבלה, כל אחד בקרן זוית בסתר, אבל לעתיד, הכל ילמדו בה כמו שלומדים תהלים, ותמצאם עדרים עדרים בבית המדרש. עכל"ק. וב"ה זכינו שרואים שנתקיימה נבואתו בדורנו ממש.

זאת ועוד נתקיים פסקו שכתב לכל ישראל, וזל"ק: מִזְּמַן אֲשֶׁר הֵצִיץ וְזָרַח אוֹר יְקָרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים סֵפֶר הַתִּקּוּנִים וְסֵפֶר הַזֹּהַר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְהַגַּם דְּאֵין לְאֵל יָדָם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין סוֹד אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁבַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמִתְלַהֲבִין בִּקְרִיאָתָן מְאֹד מְאֹד. (רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, הַבֶּן אִישׁ חַי, בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים בְּנָיָהוּ).

מי שלמד זוהר הקדוש זוכה לעורך דין הכי הגדול בשמים

אמרנו בראש השנה וביום הכיפורים העבר עלינו לטובה. וכל באי עולם יעברון לפניך כבני מרון בניגון – מרון זה אותיות מירון – מי שלמד זוהר הקדוש זכה לעורך דין הכי הגדול בשמים –

רבי שמעון בן יוחאי העורך דין שלנו בשמים  מזכה אותנו לשנה  ברוכה של חיים טובים ומתוקים ומתוקנים, עם כל הברכות שבירך הקב"ה את אברהם אבינו ע"ה

עננו עננו בזכותיה דבר יוחאי עננו ב' פעמים.

 

מי יכול להגן עלינו, כולנו בפחד נורא. אין עצה ואין תבונה נגד ה'

אבל אלו שלא זכו עד עכשיו להיכנס בתיבת נח מה יענו בשמים שבגללם יש פיגועים ושוחטים ודוקרים בכל יום יהודים בכל הארץ, מפחדים לצאת החוצה, מסתכלים אחורה לראות אם לא ערבי עומד מאחורינו עם סכין שלוף ל"ע.

מה קורה איתנו? איפה אנחנו? מי יעזור לנו? הם נֶהָגִים של האוטובוסים שלנו, הם יכולים חס ושלום להיכנס לישיבה כמו שעשו כבר ח"ו, הם מתכוננים על זה, מי יגן עלינו? הצבא? השם ירחם מה שיכול ח"ו לקרוא!

אין אפילו בישיבות ותלמודי תורה שום ביטחון שלא יקרה ח"ו דברים גדולים, מי יכול להגן עלינו, כולנו בפחד נורא. אין עצה ואין תבונה נגד ה'.

 

העצה היחידית שיש לנו כעת, שנהיה בטוח שכולנו נכנסים לתיבת נח, ולא יהיה להם שום שליטה על עם ישראל

יש לנו עצה אחת, כל ההורים של הילדים והילדות יבקשו מהמלמדים ומהמורות, בחורים יבקשו מהראשי ישיבות שכולם יגידו לכל הפחות 3 פעמים ביום פתח אליהו לפני התפילה [שהקדמונים התקינו לומר את זה לפני כל תפילה, ולצערינו נשמט מסדר התפילה בשגגה], ואחרי התפילה יאמרו תיקון מ"ח הנדפס בסידורים, כמובא אצל תלמידי האריז"ל, (ראה המקורות בספר זוהר המגן ועוד), וזה העצה היחידית שיש לנו כעת, שנהיה בטוח שכולנו נכנסים לתיבת נח, ולא יהיה להם שום שליטה על עם ישראל.

אם כל הבחורים יבקשו בוודאי שהראשי ישיבה יעשו את זה, כמו שכבר הונהג בהרבה ישיבות שלפני התפילה ואחרי התפילה אומרים התיקונים הנ"ל.

וכן כל ההורים יבקשו מהמנהל שיקראו את פתח אליהו הנביא זכור לטוב או יגידו תיקון ל' מ"ג, מ"ח וניתן להם כמה חוברות שרוצים. וכך כולנו יחד נתחבר לרבי שמעון בר יוחאי ונגיד בכל יום, את תיקוני זוהר, תיקון מ"ג, מ"ח, פתח אליהו הנביא זכור לטוב, מאמר "פתח אליהו הנביא" הוא פתיחה שפתח אליהו הנביא לרבי שמעון בהקדמת תיקוני הזוהר.

ומי שרוצה לזכות את המשפחה שלו ואת קרוביו ואת כל האנשים בעירו יקבל אצלנו כמה שרוצים, בטל: 0527-651911

מעלת תיקוני הזוהר היא למעלה מהזוהר

הגאון הצדיק המקובל רבי נסים פרץ זצוק"ל, אמר בדרשה:

מעלת הזוהר ידועה, וכן ידוע שמעלת תיקוני הזוהר היא למעלה מהזוהר. –  כתב הגר"א שדף אחד בתיקוני הזוהר שווה לעשרה דפים בזוהר, ואומר שמעלת ספרא דצניעותא  (שהוא חלק מספר הזוהר) גדולה עוד יותר אפילו מתיקוני הזוהר, שזה כל כך מְתֻמְצָת עד שמילה אחת בספרא דצניעותא שווה לדף שלם בתיקוני הזוהר. על כל פנים, בתיקוני הזוהר תיקן רבי שמעון בר יוחאי את העליונים ואת התחתונים, עשה שבעים תיקונים יקרים )שכולם פירושים ודרשות על המילה "בראשית"( ואיתם תיקן העליונים, כל מי שלומד תיקוני הזוהר מתקן את העולמות העליונים והתיקון יורד גם לנשמה שלו, אין לך דבר שהוא יכול לתקן את האדם תיקון גמור כמו מי שמתמיד בלימוד תיקוני הזוהר.

נספר לכם החדשות של מפעל הזוהר העולמי של החודש האחרון:

ב"ה הדפסנו 190,000 סולם הזוהר ובו יש שני תיקונים תיקון ל' ותיקון מג, נשארו לנו רק כמה אלפים, וכל הקודם זכה.

כ"ק האדמו"ר מחב"ד,  מצוה לשני רבנים הראשיים של ארץ ישראל, לעשות פלקאטים גדולים, שכולם ילמדו זוהר הקדוש

הדפסנו גם עלונים מהרבי כ"ק האדמו"ר מחב"ד,  על איך שהוא מצוה לשני רבנים הראשיים של ארץ ישראל, הרב מרדכי אליהו והרב אברהם שפירא, לעשות פלקאטים גדולים, שכל עם ישראל ילמדו זוהר הקדוש, זכינו לעשות 4 מיני פלקאטים גדולים וקטנים, בתוכם 350,000 פלאקטים קטנים עם אותיות גדולות שכל בן אדם זקן יוכל לקרוא את זה.

מחלקים כמעט מידי יום ביומו בערי ישראל בתיבת דואר, אבל אי אפשר להגיע לכל מקום, לכן מי שרוצה לזכות כעת את הישיבות ותלמודי תורה שהילדים שלכם לומדים והילדות לומדות, תתקשרו ונשלח לכם. אנחנו כעת שולחים רק לציבור גדול בתי כנסת או תלמודי תורה ישיבות וכו'.

מי שמעוניין יכול לקבל   העלונים לחלוקה בחינם.

גם הדפסנו 93,000 חוברת של 5 עלונים, על מה שהערב רב עושים לישראל, כי משיח לא יבוא, עד שימחקו הערב רב מהעולם, ושם כתוב מהגר"א זי"ע, שכל אחד שלא אומר ללמוד זוהר הקדוש, הוא קליפת עמלק וערב רב.

 וכן הדפסנו 201,600 אלף תיקוני זוהר תיקון מ"ג ונשארו עוד 10-15 אלף. וכל הקודם זוכה, וכן יצא לאור ספר זוהר הקטורת שמחלקים בחינם.

וכן יצאו עוד 7,000 תורת הזוהר לחיילים, מי שרוצה לחלק לחיילים  נא לטלפן 0527-651911 – מי שרוצה לתרום כסף לצדקה, תתרמו ישר לדפוס, ותדעו שלא גונבים מכם את הכסף ואת הנשמה!!! אצלנו מוכנים בפוטנציאל הרבה ספרים על הזוהר, שאי אפשר להדפיסם  בגלל שאין לנו הכסף, והמעטים  שכן תורמים הם  יחידי סגולה ,  כי יש להם זכות מהשמים וכספי תרומתם הולך ישר לדפוס להרשב"י הקדוש זי"ע. – והרשב"י לא ישאר חייב לכם.

וצדקתו עומדת לעד

כתוב בספר "פלא יועץ" בערך "דפוס" שאין כסף שנחשב למצווה גדולה כל כך כמו בהדפסת ספרים, כי כל הוצאה של מצווה היא טובה לשעתו, מתחיל במצווה וגומרה, לעומת זו בתרומת כספו להדפסת ספרים  צדקתו עומדת לעד, לדור דורים וילך לפניו ולאחריו צדקו, כי זה ילווה את האדם לעולם הבא,  וגם לעולם הזה, וצדקתו עומדת לעד"

פלא יועץ ערך דפוס

רבה טובת הדפוס בעולם אשר על ידה יגדיל תורה ויפוצו מעינותיה חוצה. והנה מאחר שעל הרב קצור קצרה יד החכמים מלהדפיס ספריהם ומכתתים רגליהם מעיר לעיר ללקט כסף כדי להדפיס, וראוי לעשירים עם אלקי אברהם לפתח ידיהם אליהם בעין יפה ובזה חלק כחלק יאכלו עם החכם כי בצל החכמה בצל הכסף (קהלת ז יב). והכל לפי מה שהוא הספר ולפי מה שהוא נצרך לרבים ולפי התועלת הנמשך ממנו לעבודת השם יתברך. ודוק ותשכח שכמעט אין כסף שיהא נחשב למצוה רבה כזו, שכל הוצאה של מצוה היא לשעתו מתחיל במצוה וגומרה, אבל זה הנותן לצרך הדפוס צדקתו עומדת לעד לדור דורים והוא מזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו וילך לפניו ולאחריו צדקו, אשריו מה טוב חלקו קנה שם טוב קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא וגם העולם הזה כסף כסף רבה.

 

מחפשים תורמים לדיסקים דרשות והתעוררות ללמוד זוהר הקדוש 0527-651911

וכן יצאו יותר ממאה אלף עלונים בשם  "האור" על סיפור של בעל תשובה שהיה לפני עשר שנים קצין במשטרה במלחמת הסמים, הצדיק הקדוש רבי יוחנן באנון שזכה ללמוד בשמים מהרשב"י ובכמה דקות  ידע כל ספרי קבלה וכל הזוהר הקדוש הכל אשר לכל בעל פה, והוא יסד את השיעור "חיים על פי הזוהר" ברדיו 2000, וביקש ממני שאני אבוא להגיד איתו ביחד להבחל"ח ברדיו, זי"ע.

יום הכיפורים, היה יום הזיכרון של הצדיק המקובל האלוקי, בעל הסולם,  הרב יהודה הלוי אשלג זצוק"ל, שהיה לו נשמת האר"י הקדוש זי"ע.

מורי ורבותי, נמצאים אנחנו בשנת תשע"ו – (בגימטריא) ביאת המשיח וכן שובו בנים שובבים וכן שׁוּבוֹ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם.

הגיע זמן הגאולה. כל הסימנים מראים.

השאלה  – אם זה יהיה ברחמים או לא???

יהודים יקרים, אנחנו לפני מלחמת עולם השלישית, אלפי טילים מְכֻוָּנִים כְּנֶגֶד אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַאַנְטִישֶׁמִיּוּת גּוֹבֶרֶת וְהוֹלֶכֶת בְּכָל הָעוֹלָם וְכוּ'.

אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְגָּרוֹת זוֹ בְּזוֹ!!!

כל אחד צריך לעשות תשובה שלמה!!!

ה' יתברך אומר שׁוּבוֹ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם!!!

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה!!!

וכיצד אנחנו יכולים לעשות תשובה?

כאשר אנחנו לומדים זוהר הקדוש, זכות הרשב"י תגן עלינו ונהיה כמו בתוך תיבת נח, שניצלו מהמבול שהיה בַּחוּץ, כֵּן כָּל לוֹמְדֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ יִנָּצְלוּ מֵהַמַּבּוּל שֶׁמִּסָּבִיב.

"וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְּלֵיטָה וְהָיָה קוֹדֶשׁ",

במלחמת גוג ומגוג ישארו רק הקדושים!!! (רד"ק)

הזוהר הקדוש מקדש את האדם, ומטהר ומזכך את הנשמה!!!

"וְהָיָה כָּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט!!!" הזוהר הוא נקרא שם ה' – כל מי שילמד זוהר יש לו סיכוי להנצל!!! כי הזוהר נקרא שם ה'!!!

הזוהר הוא אור הגאולה האחרונה. (תיקוני זוהר תיקון כא)

שני שליש מהעולם יחרב בזמן הגאולה, וכל אומות העולם יקבלו את עונשם אשר הִצִּיקוּ לעם ישראל בגלות.

1000 גדולי ישראל אמרו ללמוד זוהר הקדוש ראה ספר אור הזוהר.

מִי לֹא מַטֶּה אֹזֶן???

משה רבינו אמר לרשב"י – ובגלל שעתידים ישראל לטעום מעץ החיים שהוא הזוהר הקדוש יצאו בו מן הגלות ברחמים!!!

הסיפור של בעל הסולם זיע"א

בשנים תרע"ז – תרע"ט, לאחר מלחמת העולם הראשונה, רץ כ"ק הגה"ק רבינו יהודה לייב אשלג זצוקלה"ה בעל "הסולם" זי"ע ופנה לגדולי ישראל באירופה, והתחנן בפניהם שיורו לתלמידיהם וחסידיהם ללמוד הזוה"ק, והוכיח הנכתב בספה"ק על החיוב בלימוד הזוה"ק, אך לצערנו דחו תחנוניו בתירוצים למיניהן.. בשנת תרע"ט צעק הגאון הק' הנ"ל שנגזרה הגזירה בשמים!!! והזהיר רבינו מ"הָעֲנָנִים השחורים" שעולים על אירופה, ואמר שנותנים לנו 20 שנה לברוח לארץ ישראל ששם לא יהיה חורבן!!! כששמעו זאת החלו לכנות את הגאון הק' הנ"ל "ציוני" ולא התייחסו כל כך לדבריו.

ומאחר שראה שכ"ציוני" (לכאורה, מה שאינו נכון) אין לו יותר שום השפעה על הציבור ללימוד הזוה"ק, החליט לעלות לארץ ישראל, ועשה זאת בשנת תרפ"א!!!

ימי החורף שנת תרפ"א היו ימים קשים לעם ישראל ואז החליט רבינו זצ"ל לעזוב את העיר וורשה מקום מגוריו ולעלות לארץ הקודש, ובאותם ימים הזהיר שוב רבינו זצ"ל שצפוי להתרחש על יהודי אירופה אסון כבד שהתברר לאחר מכן כשואה. ועם ישראל צריך לעלות לארץ הקודש.

 שנה לפני כן בשנת תר"פ קמו הבי"ד עדה החרדית של ירושלים בראשם של הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל ורבני ארץ הקודש וציוו על כל ישראל ללמוד הזוהר 1000 פעמים להביא גאולה ברחמים[ז]. וחזרו וקראו על כך בתרפ"א.

בשנת תרצ"א נוסד בראשות הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע מרכז הזוהר העולמי ותיקנו לכל ישראל חוק ולא יעבור את הדף היומי של הזוהר הקדוש.

ואז בגלל שהפסיקו את לימוד הזוהר הקודש ולא שמעו בקול האר"י אשלג (שהיה נשמת האריז"ל) פרצה השואה  הנוראה.

בשנת תש"ג ידוע שבאו גם לארץ ישראל הנאצים הארורים ימ"ש, ואמר בעל הסולם את הרשע הזה אי אפשר לנצח את השונא הזה רק אם נתרגם את ספר הזוהר ונדפיס אותו.

וּכְשְׁיֵצֵא הכרך הראשון נְנַצֵּחַ את  הרשע הארור

וּכְשֶׁיָּצָא הכרך הראשון של זוהר עם פירוש הסולם, היה לרשע מפלה ולא הצליח לבוא לארץ הקודש.

ומאז יצאו גדולי ישראל בקול קורא'ס גדולים לכל בר ישראל לקבוע לימוד של על כל פנים דף היומי של הזוהר הקדוש  (תשמ"א, תשס"א ס"ב ס"ד ס"ח, ע"ב ע"ג)

ראו איך היה בכח לימוד הזוהר הקודש, להציל את עם ישראל מהשואה הנוראה, אם  רבני אירופה היו שומעים לזעקתו של בעל הסולם שראה ברוח קודשו, את האיום המתקרב של השואה הנוראה, וזעק שנקח את "התרופה" שיכולה להציל את העם היהודי – לימוד הזוהר הקדוש, אֲבָל לְצַעֲרֵנוּ לֹא שָׁעוּ לְבַקָּשׁוֹתָיו, וְהַנּוֹרָא מִכָּל אֵרַע.

הבה,  נשמע לעצות חז"ל, נלמד מההיסטוריה הכואבת,  וְאַל נִהְיֶה שַׁאֲנַנִּים, ונאמר: "לא ידענו"   "לא שמענו", "לנו זה לא יקרה" כי  לצערינו, זה כבר קרה!

אנו  חייבים להתחזק, ולקחת על עצמינו,  כל יהודי ויהודי, נשים וגברים,  ואפילו ילדים, קריאה יום יומית של הזוהר הקודש,

וְנִנְהֹג על פי הבטחת  גדולי המוקבלים ורשב"י התנא האלוקי,   שבזכות הזוהר הקדוש – יצא עם ישראל מן הגלות ברחמים.

צַהַ"ל מִתְכּוֹנְנִים לְהַחְזִיר "מַכָּה שְׁנִיָּה" לְאִירַן עַל יְדֵי צוֹלְלוֹת, זֹּאת אוֹמֶרֶת שֶׁכְּבָר הִשְׁלִימוּ עִם הָעֻבְדָּה, שֶׁתִּהְיֶה זוֹ אִירָן שֶׁתִּתֵּן ח"ו אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה" – פְּצָצָה גַּרְעִינִית לְיִשְׂרָאֵל [ח"ו], (וְהַצָּבָא מְשַׁעֵר שֶׁזֶּה עָלוּל לִגְבוֹת כְּמִלְיוֹן נֶפֶשׁ רַחֲמָנָא לִיצְלָן).

הַמְּדִינָה כְּבַר הִשְׁלִימָה עִם הַמַּצָּב! אֲנַחְנוּ לומדי הזוהר הקדוש לֹא מַשְׁלִימִים עִם הַמַּצָּב הַזֶּה!

וְנַהֲפוֹךְ הוּא! אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְהוּדִים הֵמָּה בְּשׂוֹנְאֵיהֶם!

אֲנַחְנוּ נִתֵּן אֶת "הַמַּכָּה הָרִאשׁוֹנָה"!

וְכָךְ נִמְנַע אֶת הָאָסוֹן וּנְקַרֵב אֶת הַגְּאוּלָה בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. –

שֶׁלֹּא תַּגִּידוּ לֹא יָדָעְנוּ! שֶׁלֹּא תֹּאמְרוּ לֹא יָכֹלְנוּ!

בְּיָדֵנוּ הַדָּבָר, וְחוֹב קָדוֹשׁ הוּא לָנוּ! מִי לַה' אֵלָי!

עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם! עַם יִשְׂרָאֵל זָקוּק לְהִנָּצֵל מֵהַמַּבּוּל הַנּוֹרָא!

אל תַּגִּידוּ לֹא יָדָעְנוּ! אל תַּגִּידוּ לֹא יָכֹלְנוּ!

מי הבעל הבית האמיתי מי הוא מנהיג העולם?

מלחמת "ששת הימים"

בשנת תשכ"ז, עת מלחמת "ששת הימים", בימים דאז, יצאו 5 מדינות נגד עם ישראל: מצרים, ירדן, סוריה ולבנון ועירק החליטו להלחם נגדינו, הסכנה היתה גדולה והפחד ממש נורא – שלושה ימים לפני תחילת המלחמה כבר היו סגורים כבישי הגליל מפני פחד האויב, שמא תתקוף לבנון את הצפון. ולא הרשו לנוע בדרכים.

האדמו"ר מוויזניץ ביקש וקיבל רשיון מיוחד להגיע למירון, ואמר: כשאגיע לרבי שמעון אפעל כל מה שצריך. וכך עלה לציון הקדוש של רשב"י. כשנכנס לציון הקדוש לקח ספר הזוהר פתח דף ראשון ואמר: כאן כתוב "ספר הזוהר מהתנא האלוקי רשב"י", ופירש: דאס איז די לעכטיגע ספר "ספר הזוהר" וואס לערנט אונז "מהתנא" געטליכקייט "האלוק" פון וועם? פון רשב"י, [תרגום ללשה"ק: זה הספר הַמּוּאָר (הזוהר) שמלמד אותנו (מהתנא) אלוקות, ממי? מרשב"י]. אח"כ ניגש לציון הקדוש נשק ואמר: כבר ניתקתי כל הקשרים של כל האומות הרוצות להרע לישראל. היאך עשיתי זאת? כי דבקתי בתנא הקדוש רשב"י. וכולנו יודעים על הניסים הגדולים שקרו במלחמה זו.

הַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵיִת דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ

– יָדוּעַ מַאֲמָר חז"ל (שַׁבָּת דַּף נ"ה עַמּוּד א') אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הקב"ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה נִשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, ואכמ"ל. – וּלְפִי דִּבְרֵי חז"ל אֵלּוּ הָרַבָּנִים וְהָרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת אֲשֵׁמִים עַל כָּל הַשִּׁשָּׁה מִלְיוֹן יְהוּדִים שֶׁנֶּהֶרְגוּ שֶׁנִּשְׁחֲטוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם!!! שֶׁהָיָה בְּיָדָם לוֹמַר לַּצִּבּוּר לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְנִתְעַצְּלוּ וְלֹא אָמְרוּ, וְזֶה הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְכָתַבְתִּי עַל הָעִנְיָן הַזֶּה סֵפֶר שָׁלֵם "מִצְוַת הַתּוֹכָחָה". וכן כתב הגוב"י הגאון רבי מנחם מענכין הלפרין זצ"ל, הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵיִת דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ, וְזֶה לָשׁוֹן בָּעַל הגוב"י עַל עֵץ הַחַיִּים: מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד נִסְתָּר וְחָכְמַת סֵפֶר הַזּוֹהַר תִּסָמַרְנָה שַׂעֲרוֹתָיו וּבְשָׂרוֹ יֵעָשֶׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּהֵעָלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ כִּי עַנְיוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, הַגְּזֵרוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת המשסות וְהַהַרוּגוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ הַגּוֹרֵם לָזֶה, וּבַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה הֶעָנִי יְחַיְּבוּ עַל דַּלּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְהֶהָרוּג עַל הֲרִיגָתוֹ, וְכָל זֶה נִקְרָא חַטָּאִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְהַתּוֹכֵחָה, עכ"ל. (וּכְמוֹ כֵּן הַיּוֹם יִתְבְּעוּ אֶת כָּל הָאַדְמוֹרִי"ם וְהָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת עַל שֶׁלֹּא עָשׂוּ כְּלוּם לְהַצָּלַת יִשְׂרָאֵל מִפְּצָצַת אָטוּם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (נ"ה) יַלְקוּט שׁוֹפְטִים, וְעַיֵּן חָפֵץ חַיִּים (בְּמִכְתָּב כ"ה), וז"ל: "עָלָיו לָדַעַת כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא וְיִתָּבַע ח"ו עַל זֶה").

על כן מוטלת עלינו החובה להזדרז בלימוד הזוהר הקדוש, כי עם ישראל זקוק לישועות גדולות, וכשנדבק בספר הזוהר נמתיק כל חבלי משיח.

לִמּוּד בַּיָּמִים הַקְּדוֹשִׁים אֵלּוּ מְטַהֵר הַגּוּף וְהַנְּשָׁמָה, וּסְגֻלָּתוֹ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

השלב השלישי והסופי של מלחמת גוג ומגוג

עכשיו מגיע שלב השלישי והסופי של מלחמת גוג ומגוג

שעליה נאמר (זכריה יג) "והיה בכל הארץ פי שנים יכרתו יגועו והשלישית יוותר בה,

וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִישִׁית בְּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב.

הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו אמרתי עמי הוא, והוא יאמר ה' אלהי!!!! (ועיין סנהדרין קי"א) וְיִצָּרְפוּ וְיִתְבָּרְרוּ וְיִתְלַבְּנוּ רַבִּים, והמשכילים (אלו שלומדים זוהר הקדוש) ינצלו.

"הוא יקרא בשמי" – זה הזוהר הקדוש שנקרא השם של הקב"ה!!!

ועתה ישראל מה ה' דורש מעמך כי אם תשובה שלמה  וקדושה – ולהתחיל ללמוד דף אחד של זוהר הקודש (שלוקח דקה ביום)

דִּבְרֵי הָרַשְׁבִּ"י בְּתִּיקוּ"ז (תִּקּוּן ל', מ"ג, הקדת עץ חיים, הגר"א): [על אלו שלא לומדים זוהר] אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם… דוֹמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה הַבּוֹנִים מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם… עִסְקָם בַּתּוֹרָה עַל מְנַת לְקַבֵּל פְּרָס וְהַסְפָּקוֹת יְתֵרוֹת, וְגַם לִהְיוֹתָם מִכְּלַל רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְדַיָנֵי סַנְהֶדְרָאוֹת – לִהְיוֹת שְׁמָם וְרֵיחָם נוֹדֵף בְּכָל הָאָרֶץ. וְדוֹמִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם לְאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה הַבּוֹנִים מִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַּשָּׁמַיִם, וְעִקַּר סִבַּת מַעֲשֵׂיהֶם הִיא… 'וְנַעֲשֶׂה לָנוּ שֵׁם'! עכ"ל. – וראה בתיקוני הזוהר (תקונא עשרין, וחד ועשרין דף מט ע"א), דאלו שלא לומדים תורת הסוד, וגורם שלא ישתדלו בהן – הערב רב ימחקון מהעולם הזה ומהעולם הבא, [ראה תיק"ז תי' מג, זוהר פ' בראשית דף כ"ה:, כ"ו. ובזה תלוי כל הגאולה שנתעכב עד שיתמחו הערב רב, באל"ר]. מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד זֹאת הַחָכְמָה הוּא כְּמוֹ הַדָּר בְּחוּץ לָאָרֶץ וְדוֹמֶה כְּמִי שֶׁאֵין לוֹ אֱלוֹקַ"י, (סוּר מֵרַע וַעֲשֵׂה טוֹב).

במה תבחר? הבחירה בידך עכשיו. כל מי שלא למד תורת הסוד או לו טוב לו שלא נברא!!!

אוי להם שגורמים חורבן והרג ואבדן בעולם (תיקונים ל' ומ"ג).

וְכִי עֲלֵיכֶם נֶאֱמַר שֶׁאַתֶּם חַכְמֵי הַדּוֹר? אֵינְכֶם אֶלָּא טִפְּשֵׁי הַדּוֹר

בתיקוני הזוהר (תקונא שתין ותשעה -דף קג ע"א):

מַעָשֶׂה הָיָה, שֶׁאָדָם אֶחָד חִגֵּר בְּלִי רַגְלַיִם מָצָא שְׁנֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא הָיוּ בְּכָל הַדּוֹר חֲכָמִים כְּמוֹתָם, פָּגַשׁ בָּהֶם אוֹתוֹ חִגֵּר, אָמַר לָהֶם: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם חֲכָמִים, (שמעתי עליכם שאתם חכמי הדור), לְאָן אַתֶּם הוֹלְכִים? אָמְרוּ לוֹ: לְמָקוֹם פְּלוֹנִי. וְעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה. אָמַר לָהֶם: אַף עַל גַּב שֶׁאַתֶּם רוֹכְבִים עַל בְּהֵמוֹת שֶׁרָצוֹת הַרְבֵּה, וַאֲנִי חִגֵּר בְּלִי רַגְלַיִם, אִם אַתֶּם רוֹצִים, אֲנִי אַקְדִּים לְתַקֵּן לָכֶם אֶת הַשַּׁבָּת. תָּמְהוּ. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא אַתָּה חִגֵּר, וְאֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לְהַשִּׂיג אֶת הַבְּהֵמוֹת שֶׁרָצוֹת הַרְבֵּה? אָמַר לָהֶם הַשֵּׁם שֶׁל מ"ב אוֹתִיּוֹת וְדִלֵּג לָהֶם ת"ק פַּרְסָה בְּרֶגַע אֶחָד.

מָצְאוּ אֶת עַצְמָם עַל פִּי מְעָרָה אַחַת, וְשֻׁלְחָן לִשְׂמֹאל עִם כָּל מַעֲדַנֵּי הָעוֹלָם עָלָיו, וּמְנוֹרָה בַדָּרוֹם עִם שִׁבְעָה נֵרוֹת עָלֶיהָ, וּמִטַּת כֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת בַּמַּעֲרָב בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם, וְכִסֵּא בַמִּזְרָח, וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת תַּלְמִידִים עַל אוֹתוֹ הַשֻּׁלְחָן. אַחַר שֶׁכֻּלָּם אָכְלוּ, וְאוֹתָם הַחֲכָמִים עִמָּם, קָם אוֹתוֹ חָבֵר וּפָשַׁט אֶת עַצְמוֹ מֵאוֹתוֹ הַגּוּף בְּלִי הָרַגְלַיִם, וְהִתְלַבֵּשׁ בְּגוּף שֶׁפָּנָיו זוֹהֲרִים כְּזֹּהַר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ וְכוּ', וּפְנֵי תַלְמִידָיו מְאִירִים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, וְהָיוּ פוֹתְחִים סֵפֶר קֹהֶלֶת, וְקוֹרְאִים בּוֹ הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת כוּ', וְהָיוּ חוֹזְרִים כַּמָּה פְעָמִים. אָמְרוּ לוֹ אוֹתָם חַכְמֵי הַדּוֹר:

וְכִי שְׁלֹמֹה לֹא עָשָׂה פָּסוּק אַחֵר בְּקֹהֶלֶת? הִכְנִיס אוֹתָם אוֹתוֹ שֶׁנִּרְאָה חִגֵּר בַּדֶּרֶךְ, לְשִׁבְעָה הֵיכָלוֹת מִכֶּסֶף וְזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, וּבַהֵיכָל שִׁבְעָה כִסְאוֹת שֶׁל אַרְבַּע חַיּוֹת, וְשָׁם יוֹנָה שֶׁל כֶּסֶף וַעֲטֶרֶת זָהָב עַל רֹאשָׁהּ, וְכָתוּב בָּהּ כָּל מִי שֶׁלֹּא מַכִּיר אֶת הַהֲבָלִים הַלָּלוּ, עָלָיו כָּתוּב וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. מִיָּד שֶׁרָאוּ כָּךְ אוֹתָם חַכְמֵי הַדּוֹר אֶת שֶׁכָּתוּב בְּאוֹתָהּ הָעֲטָרָה, חָזְרוּ לְאָחוֹר. אָמַר לָהֶם אוֹתוֹ שֶׁנִּרְאָה עֲלֵיהֶם כְּחִגֵּר: וְכִי עֲלֵיכֶם נֶאֱמַר שֶׁאַתֶּם חַכְמֵי הַדּוֹר? אֵינְכֶם אֶלָּא טִפְּשֵׁי הַדּוֹר, וְלֹא רְאִיתֶם בְּכָל לִמּוּדֵיכֶם כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ, עַד אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ, לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרֹךְ, אֵלּוּ הַהֲבָלִים שֶׁל קֹהֶלֶת הֵם בְּסוֹד שֶׁל שִׁבְעָה שֵׁמוֹת, שֶׁבָּהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם עֶשֶׂר אֲמִירוֹת וּשְׁלֹשִׁים וּשְׁנַיִם אֱלֹהִי"ם, וְהֵם אַרְבָּעִים וּשְׁתַּיִם, וַעֲלֵיהֶם לֵב, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם אֱלֹהִי"ם הָאֱלֹהִי"ם, וְהַיְנוּ וּגְבוֹהִים עֲלֵיהֶם, אֵלּוּ שֶׁבַע תֵּבוֹת אבגית"ץ, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שְׂרָפִים וְגוֹמֵר. וְהַשֵּׁם הַזֶּה הוּא סְגֻלָּתוֹ לְכַסּוֹת אֶת הַנְּשָׁמָה, כְּשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה בְּכָל לַיְלָה לְהָעִיד עַל הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁל אָדָם, מִמַּלְאֲכֵי חַבָּלָה וּמִכָּל הַמַּזִּיקִים וְהָרוּחוֹת וְלִילִין וְשֵׁדִין, וּבָהֶם פּוֹרַחַת לְמַעְלָה, בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת מִכָּל שֵׁם תְּכַסֶּה פָנֶיהָ מֵהֶם, וּבִשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת תְּכַסֶּה רַגְלֶיהָ, וּבִשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת פּוֹרַחַת לְמַעְלָה, וְאַף כָּךְ לָרוּחַ, וְאַף כָּךְ לַנֶּפֶשׁ, וְיֵשׁ שֵׁם בֶּן מ"ב, בְּצוּרַת חוֹתַם שַׁעֲוָה נִכְתָּב, וְיֵשׁ שֵׁם מ"ב בְּצִיּוּר שֶׁל דְּמוּת הַמֶּלֶךְ חָקוּק עַל הַחוֹתָם, וְיֵשׁ שֵׁם מ"ב שֶׁהוּא דְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֵׁם מ"ב שֶׁהוּא דְמוּתוֹ, הוּא יהו"ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יו"ד וא"ו דל"ת, ה"א אל"ף, וא"ו אל"ף וא"ו, ה"א אל"ף, שֵׁם מ"ב שֶׁהוּא הַחוֹתָם הוּא אהי"ה אֲשֶׁר אהי"ה, צִיּוּר מ"ב בְּשַׁעֲוָה זֶה אבגית"ץ, עכ"ל.

מכל זה רואים שאפילו שהיו חכמי הדור הכי גדולים כיון שלא ידעו בסודות התורה לא יכלו להיכנס לשערי גן עדן וקרא אותם טִפְּשִׁי הַדּוֹר. – אוי לה לאותה בושה.

במה תבחר? הבחירה בידך עכשיו. כל מי שלא למד תורת הסוד, או לו טוב לו שלא נברא!!!

רשב"י אמר בני שנו מדותי – פירש רש"י למדו תורתי!!!

כל אחד יקח חלק בלימוד הזוהר הקדוש, ויפיץ ויעורר בכל העולם על לימוד הזוהר הקדוש, ובכך נזכה לגאולה קרובה וביאת המשיח ובנין בית המקדש ברחמים אמן ואמן

מה שקרה ביום שסיימנו את ספר הזוהר הקדוש

בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם מַמָּשׁ נִפְסְקָה הַמִּלְחָמָה שֶׁל עוֹפֶרֶת יְצוּקָה בְּעַזָּה, זֶה הָיָה בְּחֹדֶשׁ טֵבֵת וְחָזְרוּ מִלְיוֹן אֲנָשִׁים לְבֵיתָם, אַחֲרֵי שֶׁהָיוּ בְּגָלוּת קָשָׁה כְּבָר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת.

ומה עבר עלינו לפני זה כמה טילים שלחו על עם ישראל איזה ניסים היו וב"ה על הניסים הגדולים שהיו שם בזכות הרשב"י והזוהר הקדוש כן יעזור ה' הלאה

וּבִזְכוּת זֶה, יִתְקַיְּמוּ דִּבְרֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ "בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִגָּלוּתָא", דְּהַיְנוּ, שֶׁרַק בִּגְמַר כָּל הַסֵּפֶר כֻּלּוֹ יָצְאוּ מִן הַגָּלוּת הַקְּטַנָּה שֶׁעָבְרָה עָלֵינוּ, וּכְעֵת נוּכַל לְהָבִין מִזֶּה, שֶׁאִם נְסַּיֵם כֻּלָּנוּ אֶת הַ"זּוֹהַר הַמְחֻלָּק" דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ "דַּף הַיּוֹמִי" בְּאַלְפֵי רְבָבוֹת סִיוּמֵי זוֹהַר אָז בְּקָרוֹב מַמָּשׁ נִזְכֶּה לְהַבְטָחַת הָרַשְׁבִּ"י שהזכרנו "וּבְגִין דְעַתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעָם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי".

ועכשיו תשמעו טוב!

כְנֶגֶד זֶה (לְשֵׁם הַבְּחִירָה) מִצַּד הַטּוֹב, גַּם קָשֶׁה לְהַאֲמִין בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁהַתְּרוּפָה למכה היא תרופה רוּחָנִית שֶׁל לִמּוּד הַזּוֹהַר, וְאֶת הַתּוֹצָאוֹת הָעֲגוּמוֹת שֶׁל הַשּׁוֹאָה כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים, רבותי! בּוֹאוּ לֹא נִתֵּן לַהִסְטוֹרְיָה לַחְזֹר עַל עַצְמָהּ!!! בּוֹאוּ לֹא נִטְמֹן אֶת רֹאשֵׁנוּ בַּחוֹל!!! אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מֵהַתִּקּוּן!

הַאִם זֶה הֶגְיוֹנִי שֶׁתִּפֹּל עָלֵינוּ פְּצְצַת אָטוֹם? הַאִם זֶה הָיָה הֶגְיוֹנִי שֶׁהָיְתָה הַשּׁוֹאָה? הֲרֵי יָדוּעַ שֶׁכָּל רָאשֵׁי הַמְּדִינָה שׁוֹבְרִים אֶת הָרֹאשׁ אֵיךְ לְהַתְקִיף אֶת הרשעים, וּמַה לַעֲשׂוֹת שח"ו לֹא תִּפְרֹץ מִלְחָמָה, וּמַה יַעֲשׂוּ כָּל תּוֹשְׁבֵי יִשְׂרָאֵל שהרשעים בִּלְבָנוֹן מִתְגָּאִים וּמִתְרַבְרַבִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מַסְפִּיק טִילִים לְכָל מָקוֹם בַּמְּדִינָה, וְאוֹמְרִים שֶׁיִּשְׁלְחוּ חַס וְשָׁלוֹם 200,000 טִילִים לְיוֹם, "חַרְבָּם תָּבוֹא בְלִבָּם וְקַשְּׁתוֹתָם תִּשָּׁבַרְנָה" (תְּהִלִּים פֶּרֶק לז טו),

ְאָמְנָם כְּבָר הֻבְטַּחְנוּ השם יתברך  "כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְדֹוָד עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב: (תְּהִלִּים פֶּרֶק צד יד, כב) "וַיְהִי יְדֹוָד לִי לְמִשְׂגָּב וֵאלֹהַי לְצוּר מַחְסִי".

סיפור נורא מבעל הסולם איך שהציל את ארצינו הקדושה

ידוע על בעל הסולם זי"ע שאמר, שרק אחרי שיצא לאור ספר הזוהר הראשון עם פירוש ה"סולם" יהיה להיטלר ימ"ש מפלה, וכך היה, וגם את העובדה שלא הצליח להיכנס לארצינו הקדושה.

מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה, עוֹד מְדִינָה וְעוֹד אַחַת נִכְבֶּשֶׁת עַ"י הִיטְלֶר ימ"ש, אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל נֶגְדּוֹ, כְּבָר עוֹמֵד הוּא בְּשַׁעֲרֵי א"י, הַלְּבָבוֹת הוֹלְמִים, כֻּלָּם חֲרֵדִים מִן הָעוֹמֵד לִקְרוֹת, מְפַחֲדִים מִמַּטְּרָתוֹ לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים טַף וְנָשִׁים…

הגה"צ רַבִּי יְהוּדָה לֵייבּ אַשְׁלָג זָצָ"ל יוֹשֵׁב בְּחַדְרוֹ, קֻלְמוֹסוֹ בְּיָדוֹ, כּוֹתֵב וּמְתַרְגֵּם, מְבָאֵר וּמְבָרֵר אֶת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ, יָדוֹעַ יָדַע אֶת שֶׁכָּתַב רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי "בְּסִפְרָא דָּא יִפְּקוּן מִגָּלוּתָא", בִּזְכוּת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ נֵצֵא מִן הַגָּלוּת, לָכֵן תִּרְגֵּם אֶת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, 18 שעות ביום כְּדֵי שֶׁכָּל יְהוּדִי, גַּם פְּשׁוּטֵי הָעָם, יוּכְלוּ לִלְמֹד וּלְהָבִין אֶת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ.

לְאַחַר יְגִיעָה עֲצוּמָה גָּמַר אֶת הַמְּלָאכָה וְהֵבִיא אֶת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לִדְפוּס. בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נִתְבַּשְּׂרוּ תּוֹשָׁבֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהַמִּלְחָמָה הִסְתַּיְּמָה, זְמָמוֹ שֶׁל הִיטְלֶר ימ"ש לֹא הִצְלִיחַ, הוּא לֹא כָּבַשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אוֹתוֹ הַסִּפּוּר הִתְרַחֵשׁ כָּאן בְּאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ בְּמַהֲדוּרָה שְׁנִיָּה בִּשְׁנַת תשס"ט. מִלְחָמָה בַּדָּרוֹם, הַחַמַאס מְשַׁגֵּר טִילֵי קַסַאם, מְנַסֶּה לְיָרֵט אֶת הַטִּילִים לְמֶרְכַּז הָאָרֶץ, וּבְעִקָּר לְבֵית שֶׁמֶשׁ, הִנֵּה לִפְנֵיכֶם כּוֹתֶרֶת הַכַּתָּבָה שֶׁהִתְפַּרְסְמָה בְּעִתּוֹן "חָדָשׁ" בְּבֵית שֶׁמֶשׁ.

הַפְלֵא וָפֶלֶא הַמָּכוֹן "מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי", הַפּוֹעֵל בְּבֵית שֶׁמֶשׁ, שָׁקַד בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה עַל הוֹצָאַת הַזֹּהַר על פי הָעַמּוּד הַיּוֹמִי, בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהוּבְאוּ לִדְפוּס י"ב הַכְּרָכִים שֶׁל הַזֹּהַר הַמְחֻלָּקִים לְי"ב חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הִסְתַּיְּמָה מִלְחֶמֶת עַזָּה. וּבִכְלָל כָּל מַהֲלַךְ הַמִּלְחָמָה בְּעַזָּה הָיְתָה בְּנִסֵּי נִסִּים וּמֵעַל לְדֶרֶךְ הַטֶּבַע, מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא זְכוּת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ הִיא שֶׁעָמְדָה לָנוּ, וְהַדְּבָרִים מְדַבְּרִים בְּעַד עַצְמָם.

ידוע מה שאמר רבי שמעון בר יוחאי בזוהר הקדוש פרשת וירא: [תַּרְגּוּם לִלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ]: אָמַר לָהֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּזֶה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לָעוֹלָם כָּל כָּךְ, וּכְשֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ אֲפִלּוּ נְעָרִים שֶׁבָּעוֹלָם עֲתִידִים לִמְצֹא נִסְתָּרוֹת שֶׁל הַחָכְמָה וְלָדַעַת עַל יָדוֹ קִצִּים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן יִתְגַּלֶּה לַכֹּל. (זֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת וַיֵּרָא דַּף קיח ע"א)

תשמעו נס גדול! מהרב הראשי הצבאי

כעת נספר לכם את החדשות של מפעל הזוהר העולמי מיום רביעי [י' מנחם אב תשע"ד לפני שנתיים]: ביום רביעי לאחר השיעור שמסרתי ברדיו 2000 נסענו לדפוס בראשון לציון וביבנה כדי לקחת 201,600 דפי לימוד תיקון מ"ג, שהכינו לחיילים עם התמונות של החיילים, וגם הבאנו מהדפוס בחולון 13,000 תיקון מ"ח, וכן עלון "האור" מארגון "בחגוי הסלע" בשיתוף עם מפעל הזוהר העולמי לערך 100,000, עותקים, וכן כח הזוהר חלק ו', וכשהיה לנו את כל העלונים הצטרכנו לנסוע לעזה לחלוקה מיידית כי אין זמן, הכל צריך להיות באותו היום, כי כתוב בחז"ל: [הובא בדעת זקנים מבעלי התוספות (דברים ח, א')] כל המצוה – אם התחלת במצוה גמור אותה כּוּלָה וכן אמחז"ל המתחיל במצוה אומרים לו מרוק פירוש גמור וכל המתחיל במצוה ואחר גומרה נקראת על שם גומרה.

במקרה נסעתי במונית לאן שהוא ושוכחתי עם הנהג ושאלתי אותו, אולי אתה מכיר איזה חייל שיכול לנסוע אתנו לעזה לחלק ספרי זוהר לחיילים? הנהג טילפן תיכף לחברו, ואמר שמוכן לנסוע ביום חמישי, ביקשתי ממנו שיארגן עוד חייל שמסכים לנסוע ביום ראשון. הוא טילפן לחבר שלו חייל קצין עם כל הכלי נשק שיבוא איתנו ביום ראשון, והסכים. מה עשה הקדוש ברוך הוא? הלא כתוב בזוהר הקדוש כד בעי בר נש לאתדכיא, כמה אינון דמזדמין ליה, ביאור: כאשר בן אדם רוצה להיטהר הקב"ה מזמין לו כמה מלאכים שיעזרו לו.

תשמעו נס גדול! הרב הראשי הצבאי מתקשר ביום רביעי להרב אבישי כהן, לערך שעה 6-7 שהוא רוצה מאוד שנביא לו ספרי זוהר לחלק לחיילים! הרב אבישי עונה לו: אנחנו תיכף באים, ונביא לך עוד דברים על הזוהר הקדוש ביחד עם האדמו"ר מהאלמין מייסד מפעל הזוהר העולמי שמוציא לאור כל הספרים. – הרב הראשי מהצבא שמח מאוד, הלוואי ונזכה לזה, אתה חושב שהאדמו"ר יבוא? הוא לא יפחד מהטילים? – התשובה: בוודאי, מי שעוסק בזוהר לא מפחד רק מה'!

הרב אבישי מתקשר אלי ואומר: בעוד חצי שעה אנחנו צריכים לנסוע לעזה, הרב מוכן? – התשובה: בלי לחשוב, בוודאי אני מוכן, ועוד איך, אני מחכה לזה, בשם ה' נעשה ונצליח! – בשעה 8:10 הכינו כבר טנדר שלם מלא עם כל ספרי זוהר: 1. סטים של זוהר 45 כרכים, 2. תיקוני זוהר, 3. פתח אליהו הנביא זכור לטוב, 4. תיקון מג, עם תמונות של חיילים. 5. עלון "האור" הסיפור מרבי יוחנן באנון זי"ע, 6. תיקון מ"ח עם תמונות של החיילים, 7. כוח הזוהר חלק ו', 8. תורת הזוהר עם תמונות של חיילים. [ראו בתמונות]. האוטו מלא על גדותיו ונוסעים, [עשינו גם וידאו, אבל זה בנתיים בסוד כי זה סוד צבאי של הרשב"י וזה הנשק האמיתי לנצח את המלחמות ואולי אחרי תקופה נוכל לפרסם את הכל!]. הגענו ב"ה, הרב הצבאי שליט"א שמח כל כך שאין לתאר ולספר, ונגיד בקיצור: אחרי שסיפרנו לו הכל, וכל הניסים שקרא עם המלחמות כל פעם אחרי שגמרנו את הזוהר: א. במבצע עופרת יצוקה (27 בדצמבר 200818 בינואר 2009), היה מבצע צבאי של צה"ל נגד הטרור מרצועת עזה ובפרט נגד חמאס וירי ארטילריה רקטית על יישובי הדרום. ישראל השיגה ניצחון צבאי מוחץ, אך לא השיגה את מטרותיה המדיניות. אחרי שגמרנו את הזוהר היומי 12 כרכים באותו היום נגמרה המלחמה, ועוד ניסים שנספר בעזרת השם בשיעור בשבוע הבא.

מבצע עמוד ענן

ב. במבצע עמוד ענן (14 בנובמבר 2012 – 21 בנובמבר 2012), מבצע צבאי של צה״ל ברצועת עזה, החל במתקפה של מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי וחיל הים הישראלי ע״י סטי״לים ולאחר כמה ימים החל גיוס מילואים נרחב, חיל היבשה היה בכוננות בשטחי כינוס, אך המבצע הסתיים בתקיפה אווירית וימית בלבד. ישראל השיגה ניצחון בתחום הצבאי ובתחום המדיני הושג שקט לזמן קצר. ונכנסו בחיל רגלי, אבל לא היה מלחמה, בחיל רגלי, ולא נפל אפילו חייל אחד. אחרי שגמרנו את הזוהר תתק"ס 960 חוברות הזוהר, באותו הלילה היה הפסקת אש ונגמרה המלחמה.

ג. במבצע צוק איתן (8 ביולי 2014), מבצע הצבאי הנוכחי שהחל לנוכח ירי הרקטות המתגבר מאז תחילת מבצע שובו אחים שבו נחטפו שלושה נערים ישראלים הי"ד. בתחילה היה מבצע על ידי כוחות חיל האוויר והים אך לנוכח איום המנהרות נכנסו גם כוחות היבשה. ביום שגמרנו את הדפוס של תיקון מ"ג תיקון מ"ח, ועלון האור ועוד, והצדיק הקדוש המקובל הרב אריה ברדה גמר וסיים את השיעורים דף היומי של זוהר תהלים, בדיסקים ובשיעורים בכל העולם, וגמרנו את תורת הזוהר 7,000 ספרים לחיילים עם התמונות של החיילים [112 עמודים כל ספר בפורמט כיס – ראו את הסרטים איך שחילקנו לחיילים – וגמרנו להדפיס את זוהר תורה 5 כרכים] ונסענו לצבא להביא את כל הסחורה וחילקו, ביום הזה הוסכם על הפסקת אש, וזה אך ורק בזכות החיילים שהתחילו ללמוד זוהר הקדוש, דקה זוהר ביום. ויש על זה תמונות. שנקוה לפרסם בקרוב. וכן ביקש לבוא עוד הפעם להביא לו עוד הרבה סחורה של הרשב"י.

האמת כי תועלת גדול הוא, כי הוא הצלה מחבלי משיח

מורי ורבותי! רואים עין בעין מה שכתב הרמח"ל בספרו "אדיר במרום" "והאמת כי תועלת גדול הוא, כי הוא הצלה מחבלי משיח", עכל"ק, והרשב"י משה רבינו ואליהו הנביא הם מנהלים את המלחמות שלנו. תתארו לעצמכם אם הראשי ישיבות והרבנים של הערב רב שלא רוצים להגיד לתלמידים ללמוד דקה זוהר ביום – כמו שביקש רבי שמעון בר יוחאי ע"ה מתלמידו יוחנן באנון זי"ע שהיה קצין במלחמת הסמים, ונעשה בעל תשובה עד שזכה להגיע לשמים לישיבת הרשב"י, ולמד איתו את כל התורה כולה בכמה דקות, וידע הכל בעל פה, וכל אחד יכול לראות את זה עין בעין ולשמוע את השיעורים שלו איך שאומר בעל פה כל ספרי הזוהר וכל כתבי האריז"ל וכל התורה כולה בעל פה כמו שאנחנו יודעים את הברכה שהכל נהיה בדברו, כך ידע הכל. ורבי שמעון ביקש ממנו שילמדו דקה אחת שתים ושלש ביום זוהר הקדוש, ורבני הערב רב העמלקים לא רוצים לשמוע לקול רבי שמעון ומשה רבינו ואליהו הנביא ע"ה. – היו שומעים, לא היו לנו בכלל מלחמות, ולא היו שפיכות דמים, ולא היו  נהרגים 64 חיילים ועשרות פצועים רח"ל, עד להכרזה על הפסקת האש ב-7 באוגוסט [יא מנחם אב], בישראל נהרגו 64 חיילים ו-3 אזרחים,‏ ונפצעו 1,620 חיילים ו-684 אזרחים. – הם אשמים על הכל מפני שלא רוצים שתלמידיהם ילמדו דקה זוהר ביום כמו שכתב הרשב"י בתיקון ל' – ובתיקון מ"ג.

כל פעם אחרי שגמרנו את ספר הזוהר נגמר המלחמה!

כל פעם אחרי שגמרנו את ספר הזוהר נגמר המלחמה! וביום האחרון של מלחמת צוק איתן ביום רביעי הרב הצבאי אמר לנו, שהוא הולך לתת לכל החיילים שיקראו ביחד את התיקוני מ"ג, מ"ח, ועוד, ויכניס בכל טנק וכלי שריון כל ספרי הזוהר שהבאנו לו, ויראה שכל החיילים ילמדו בתיקונים, וזה כבר נעשה ביום רביעי בלילה! – ביום חמישי י"א מנחם אב הושגה הפסקת אש, ובעזרת ה', נגמרה המלחמה ויצאו מעזה, ואם הראשי ישיבות והרבנים יגידו לציבור שלהם שילמדו דף זוהר ביום לא יהיו עוד מלחמות בעזרת ה'.

ניסי הזוהר

בו יבואו כמה סיפורים נפלאים ומיוחדים שזכו ישראל על ידי לימוד הזוהר הקדוש [בדקה]

וּבְכָךְ נִתְחַזֵּק לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר כְּבָר צָוְחוּ קַמָּאֵי שֶׁמִּצְוָה לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם בָּרַבִּים, כִּי בּוֹ וְרַק עַל יָדוֹ תָּלוּי כָּל גְּאוּלָתֵינוּ, וּכְדִבְרֵי הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי בַּעַל הַשָּׂדֶה זי"ע שֶׁאָמַר אִילּוּ יָדְעוּ רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת מִדִּבְרֵי המהרח"ו עַל תִּקּוּן מ"ג וְעוֹד, בְּוַדַּאי כוּלָּם הָיוּ עוֹסְקִים בְּלִמּוּד סֵפֶר הַזּוֹהַר וְהַקַּבָּלָה, לְהָחִישׁ הַגְּאוּלָה לְמַעַן פְּדוּת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה.

סיפור נורא שקרה השנה במאה שערים – בזכות תיקון מ"ח ניצל

"פקיחו דעיניין" חושו וראו!!! כוחו של הזוהר מתגלה בעולם – נס גדול לבחור ישיבה מירושלים שבזכות פועלו בהפצת ולימוד ספרי זוהר, ניצל מתאונה מחרידה

נס גדול ונורא שארע בעקבות הפצה לזיכוי רבים של ספרי "בראשית תמן" (תיקון מ"ח של הזוהר) בישיבות בירושלים. – בחור ישיבה, בשם אלון כהן, הלומד בירושלים, קיבל להפצה ממפעל הזוהר העולמי, באמצעות אימו, חבילות קונטרסים של "בראשית תמ"ן". – אלון כהן נסע לישיבת "שאו מרום עיניכם" בירושלים עיה"ק בנשיאות הרה"ג רבי שלמה אופר שליט"א. – כל הישיבה למדו את התיקון (מ"ח) ביחד, והיתה שמחה גדולה לישיבה בלימוד הזה, שאין לשער ולספר. – בתום הלימוד, נסע אלון כהן לביתו בראשון לציון, והתנגש בתאונה מחרידה עם רכב ג'יפ צבאי שבו נהג בחור בשם אלמוג כהן, שבא לחופשה לארץ מגרמניה, שבה משמש כאחד משחקני הכדורגל הגדולים. – לג'יפ לא ארע כמעט דבר, רק המספר הרישוי התקלקל.

אולם רכבו של אלון כהן, נמעך לגמרי ונחצה לשתיים, ואלון יצא ללא כל פגע!! – נהג הג'יפ, אלמוג כהן פנה לאלון כהן, בחור הישיבה, ואמר לו, "אתה לא צריך לשלם לי כלום", ב"ה שלא קרה לך כלום, ורק הרכב נפגע. וכפי שאימו של אלון סיפרה לי, היום זה ישודר ברדיו. – אמו של אלון כהן, תרמה כסף להדפיס הספר "נשמת כל חי" להודות לה' יתברך על הנס הגדול שנעשה לבנה. מה המסקנה? אנו רואים את כוחו העצום של הזוהר, כל מי שעוסק בלימוד ובהפצה של ספר הזוהר מוגן, כבתיבת נוח! – ידה הארוכה של הזוהר שומרת עוטפת ומחבקת כל יהודי שעוסק בה. שימו לב, לדיוק של הנס הגדול, הרכב נמעך לחלוטין והבחור יצא ללא כל פגע, ובאותה מידה, כמו שנכון בפרט, נכון בכלל, הרכב שנמעך הוא בבחינת הגויים שצרים עלינו בבחינת "חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה", הבחור שניצל ללא כל פגע משול ליהודי שנשמר מכח הזוהר שלמד וזיכה את הרבים, ולכן בכח לימוד הזוהר להגן על כלל עם ישראל מכל הצרות, היסורים הגזרות הקשות פצצות האטום ושאר מרעין בישין. ואנו רואים שאם רק נעסוק בזוהר "שערת ראשינו לא תיפול" ואנו נהייה מוגנים  כעובר ברחם אימו, (רחם בא מהמילה רחמים), ולמה אתם עוד מחכים? רוצו, לימדו והפיצו את הזוהר הקדוש יומם ולילה.

חַיָיל אֶחָד יָרוּ בּוֹ כַּדּוּר מַמָּשׁ עַל יַד הַלֵּב, וְהָיָה לוֹ בַּכִּיס תִּקּוּנֵי זוֹהַר פוֹרְמַט כִּיס שֶׁלּוֹמֵד בְּזֶה, וְהַכַּדּוּר נִכְנַס רַק בִּכְרִיכָה וְלֹא יוֹתֵר

בס"ד מפעל הזוהר העולמי מחלקים בְּחִנָּם סְפָרִים עַל לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי, וְתִרְאוּ אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁיֵּשׁ לְחַיָּלִים, יֵשׁ לָנוּ עַשְׂרוֹת אַלְפֵי חֲיָלִים שֶׁשָׁלַחְנוּ לָהֶם תִּקּוּנֵי זוֹהַר, וְחַיָיל אֶחָד יָרוּ בּוֹ כַּדּוּר מַמָּשׁ עַל יַד הַלֵּב, וְהָיָה לוֹ בַּכִּיס תִּקּוּנֵי זוֹהַר פוֹרְמַט כִּיס שֶׁלּוֹמֵד בְּזֶה מָתַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ זְמַן, וְהַכַּדּוּר נִכְנַס רַק בִּכְרִיכָה וְלֹא נִכְנַס יוֹתֵר וְהֶרְאָה אֶת זֶה לְכָל הַחַיָּלִים, וַאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים כָּל הַיּוֹם, וְלֹא נוֹתְנִים לָנוּ לִלְמֹד 1-3 דַּקּוֹת זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מֵהַמִּלְחָמָה הַגְּדוֹלָה שֶׁחוֹשְׁשִׁים מִמֶּנָּה וּבְלִמּוּד הַזֹּהַר נִנָּצֵל כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַעֲיָא מְהֵימְנָא בְּאִילֵּין לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן (זוהר נשא דף קכו).

הבן שלנו ניצל בעזה בזכות ספר הזוהר"

במבצע צוק איתן נכנסו חיילים לעזה עם ספר הזוהר מתוך אמונה כי יש לו סגולות של הגנה. "הבן שלי התקשר אליי ואמר שכדור פגע לו בחזה, קרוב מאוד לספר הזוהר שיש לו בכיס, ובנס חייו ניצלו", סיפר אביו של סמל אוליבר בנג'מין רובנס שנפצע במבצע.

"הבן שלי התקשר אליי בוכה מהתרגשות, וסיפר לי שכדור פגע לו בחזה, באפוד שלו, קרוב מאוד לספר הזוהר שיש לו בכיס, ובנס חייו ניצלו. הוא היה בטוח שנפצע אבל לא קרה לו כלום. מבחינתו ועבורנו זה נס שאי אפשר להסביר וזה הכל בזכות ספר הזוהר", סיפר דני, אביו. לדברי הוריו, הם נתנו לבנם את הספר מתוך מחשבה ואמונה שהוא יציל את חייו בשדה הקרב, וכך אכן קרה. "כשפגשנו את הבן למחרת לזמן קצר, הוא נתן לנו את הקליע שפגע לו באפוד. אנחנו מאמינים שספר הזוהר והקב"ה שומרים עליו מלמעלה. הוא קיבל את חייו מחדש", סיפרו הורי החייל.

מבצע 'צוק איתן' חשף כמה צדדים על אישיותם של הלוחמים… וחלק לא מבוטל נכנסו ללחימה כשברשותם ספר הזוהר הכולל את פרשת פנחס. מדובר בתופעה שצוברת תאוצה בקרב חיילים ורבים מהם מאמינים בסגולות הספר להצלת חיים. לפני כמה שבועות חילקו… כ-50 אלף ספרי זוהר לכל דורש, חינם אין כסף, חלק לא מבוטל מהם הגיע לחיילים סדירים ומילואימניקים המשרתים ברצועה וסביב  לה… כי ספר הזוהר חולל ניסים בקרב חיילים שלחמו ברצועה. "ספר הזוהר שאנו מחלקים כולל בתוכו את פרשת פנחס, פרשה אשר מכילה בתוכה אירוע של מסירות נפש של פנחס הכהן למען עם ישראל. הזוהר מכיל בתוכו רוחניות גבוהה מאוד, אור גנוז ואנרגיות שמגנות על האדם שמחזיק אותו ומונע כל פגיעה בו"… "מי שקורא בספר, למרות שהוא כתוב בארמית וגם מבלי להבין את הפירוש של הדברים, מובטח לו שחייו יינצלו. {פלא יועץ} התפילה שלו מתקבלת ישירות לאלוקים ועוקפת את כל המלאכים. [תיקוני זוהר תיקון מג] בזכות הפרשה הזו נמנעו פיגועים וחייהם של אנשים רבים ניצלו. יש לספר הזה סגולות להגנה על גוף האדם ולחולל ניסים שאין להם הסבר". [כתב: שמעון איפרגן | פורסם 05/08/14 ט' אב תשע"ד [

עַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן, הַמִּשְׂחָק נִגְמַר, אֵין זְמַן, אֲנַחְנוּ בְּסוֹף הַגָּלוּת לִפְנֵי פְּצָצוֹת אָטוֹם

רַבּוֹתַי עַכְשָׁו זֶה הַזְּמַן, הַמִּשְׂחָק נִגְמַר, אֵין זְמַן, אֲנַחְנוּ בְּסוֹף הַגָּלוּת לִפְנֵי פְּצָצוֹת אָטוֹם, בּוֹאוּ וְנִתְאַרְגֵן כֻּלָּנוּ לְהַצִּיל כָּל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל לְהִנָּצֵל וּלְהִכָּנֵס בְּתֵבַת נֹחַ. וְיְהִי רָצוֹן שֶׁיְּעָרֶה הַשֵּׁם עָלֵינוּ רוּחַ טָהֳרָה, וְנִזְכֶּה לְטַהֵר לְבָבֵנוּ לַעֲבֹד לְיוֹצְרֵנוּ בְּכָל כֹּחֵנוּ וּבְכָל נַפְשֵׁנוּ וּבְכָל מְאֹדֵנוּ, וְנִזְכּוֹר אֵיךְ שְׁהָרַעֲיָא מְהֵימְנָא מְצַוֶּה אוֹתָנוּ לִלְמוֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ דַּוְקָא, שֶׁתּוֹרַת הָרַשְׁבִּ"י מֵאִיר עַד סוֹף הַדּוֹרוֹת, וְצָרִיךְ לִלְמוֹד וְלֹא לָתֶת מְנוּחָה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁיִּגְאָלֵנוּ (זוֹהַר פִּנְחָס ריט.) וְשֶׁיִּשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחֵנוּ וִיקַבֵּץ נִדָּחֵנוּ וְיִּבְנֶה בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן.

סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ – וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה רָשָׁע אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִכָּנֵס

כִּי חִבּוּר זֶה שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ, שֶׁבּוֹ הָיוּ מִינִים הַרְבֵּה וְלֹא הָיָה קִיּוּם לְאוֹתָן הַמִּינִים וְהַמִּשְׁפָּחוֹת כֻּלָּם אֶלָּא עַל יְדֵי כְּנִיסָתָם לְהַתֵּבָה כֵּן הוּא מַמָּשׁ… כֵּן יִכָּנְסוּ הַצַּדִּיקִים אֶל סוֹד אוֹר חִבּוּר הַזֶּה לְהִתְקַיֵּם, וְכָךְ סְגֻלַּת הַחִבּוּר שֶׁמִּיָּד שֶׁעוֹסֵק בְּחֶשְׁקוֹ אַהֲבַת הַשֵּׁם יִשְׁאָבֶנּוּ כִּשְׁאִיבַת הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת אֶת הַבַּרְזֶל וְיִכָּנֵס אֵלָיו לְהַצָלַת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וְתִקּוּנוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה רָשָׁע אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִכָּנֵס. (אוֹר יָקָר, שַׁעַר א' סִימָן ה')

ב"ה יצאו לאור עולם זוהר עם תרגום לשון הקודש וגם בלשון הקודש לבד, לזרז ולגלות הזוהר הקדוש בכל מיני אופנים, שיהגו בו גדולים עם הקטנים, ולזכות ללמוד בלשון הקודש שהשכינה מתחברת בו, וכן מהדורת כיס, והאדרות הקדושות בגודל כיס ששמעתי כבר מרבים שזכו לנצל את הזמן בתור לבנק ובדרכים, ויש הרבה מעשיות שיהודים שחיכו בתור בבנק ובנתיים למדו בתיקוני הזוהר שהיה שם ראו ישועות גדולות בפרנסה והסכימו לבקשתם בלי בעיות. ממש תענוג לראות ומפעים הלבבות, האיך נתחברו כל היהודים בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות, ללמוד כל יום ובפרט כל שבת קודש [שכידוע מעלת הלימוד בשבת קודש עולה כפול אלף, ולימוד זוהר הקדוש שעה בחול עולה לשנה, ושעה בשבת קודש אלף שנה, וכאשר הלימוד הוא מתוך שמחה עולה לערך מליון שנה, ובצער מאה מליון שנה – ראה ספר ערכה של שעה] בסדר הזוהר המסודר בחק, מספר דקות אחר כל תפילה, ובין התפילות. וכעת אין לשום יהודי תירוץ מדוע לא ילמוד זוהר הקדוש, אלא כל ישראל חברים מקשיבים ולומדים זוהר הקדוש ומקיימים דברי אלוקים חיים, מפי משה רבינו ע"ה, שאמר: "בספרא דא יפקון מן גלותא ברחמי" (רעיא מהימנא נשא קכ"ד), במהרה בימינו אמן.

כוח לימוד הזוהר

א. עֵרֶךְ הַגִּימַטְרִיָּא שֶׁל" זוֹהַר הַתִּקּוּנִים" – עִם ב' תֵּבוֹת = 841 – בְּגִימַטְרִיָּא "צַדִּיקִים מְהַפְּכִים דִּין לְרַחֲמִים" = 841, – בִּיאוּר: כְּמוֹ שֶׁהָרַשְׁבִּ"י הָיָה מְבַטֵּל הַגְּזֵרוֹת וּמְהַפֵּךְ הַכֹּל לְרַחֲמִים, [זוֹהַר שְׁמוֹת (דַּף ט"ו ע"א)… קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִיהוּ גּוֹזֵר גְּזֵרָה, וְאִיהוּ מְבַטְּלָהּ, וְכוּ'], שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ זוֹכִים לְהַמְשִׁיךְ אֶת נִשְׁמַת הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַצַהַ"ק הַמְּקֻבָּל רַבִּי אַבְרָהָם אֲזוּלַאי (זְיָעָ"אָ זְקֵנוֹֹ שֶׁל הַחִידָ"א בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּל הָרַב אַבְרָהָם גַלַאַנְטִי, בְּסִפְרוֹ "אוֹר הַחַמָּה" עַל הָ"אִדְּרָא דְמַשְׁכְּנָא" שֶׁבְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַּף קכ"ג ע"ב). אֲפִילוּ עוֹד הַיּוֹם אַחַר שֶׁנִּפְטַר רַשְׁבִּ"י מִבֵּינֵינוּ, כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּדִבְרֵי הָאִדְּרָא, אִתְעַטַר בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן מְעֻטָּר כְּמֶלֶךְ בַּעַטְרוֹתָיו בְּרֹאשׁ, וְיוֹשֵׁב בְּגַוָון.

ֶלּוֹמְדֵי זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר הָאֲמִתִּיִּים

ב. בְּגִימַטְרִיָּא "שׁוֹמְרֵי הָעִיר" = 841, בִּיאוּר: שֶׁלּוֹמְדֵי זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הֵם שׁוֹמְרֵי הָעִיר הָאֲמִתִּיִּים, [כְּדִבְרֵי הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים כְּזֹהַר מַזְהִירִים, הָרַמְחַ"ל, הַגְרָ"א, רַבִּי יְהוּדָה פְּתַיָּה, בַּעַל הַסֻּלָּם זיע"א]

ג. הָעוֹסֵק בְּסֵפֶר זֶה מְקָרֵב הַגְּאוּלָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְיֹצְרוֹ: בְּגִימַטְרִיָּא "הַתִּקּוּן הָאַחֲרוֹן" = 841, בִּיאוּר: שֶׁדַּוְקָא בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּדָרָא בַּתְרָאָה עָתִיד לְאִתְחַדְשָׁא חִבּוּרָא דָּא… וְכַמָּה בְּנֵי נָשָׁא לְתַתָּא יִתְפַּרְנְסוּן מֵהַאי (דַּף כד ע"א) חִבּוּרָא דִּילָךְ, כַּד יִתְגַּלֵי לְתַתָּא בְּדָרָא בַתְרָאָה בְּסוֹף יוֹמַיָּא, וּבְגִינֵיהּ (וַיִּקְרָא כה י) וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹ'. – תרגום: וְכַמָּה בְּנֵי אָדָם לְמַטָּה יִתְפַּרְנְסוּ מֵהַחִבּוּר הַזֶּה שֶׁלְּךְ, כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה לְמַטָּה בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים, וּבִגְלָלוֹ וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ וְגוֹמֵר. (תִּקּוּנֵי זוֹהַר דַּף כ"ג:, כ"ד.), וְזֶהוּ הַתִּקּוּן הָאַחֲרוֹן שֶׁבִּזְכוּתוֹ וּבִסְגוּלָתוֹ יִּתְגַּלֶּה הַמָּשִׁיחַ וְיָבוֹא בְּרַחֲמִים. כַּמְּבֹאָר בְּכִסֵּא מֶלֶךְ עַל תִּקּוּנֵי זוֹהַר, שֶׁכָּל הָעוֹסֵק בְּסֵפֶר זֶה מְקָרֵב הַגְּאוּלָה וְעוֹשֶׂה נַחַת רוּחַ גָּדוֹל לְיוֹצְרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: כְּאִלּוּ פְּדָאַנִי אֲנִי וּבָנַי מִן הַגָּלוּת כו'. כִּי כָּךְ גָּזַר הַבּוֹרֵא שֶׁלֹּא יִּתְגַּלֶּה וְיִהְיֶה גָּנוּז עַד סוֹף יוֹמַיָּא דִבְּגִינָהּ יָבוֹא דְּרוֹר, כִּי סְגוּלָה זוֹ בּוֹ וְלֹא בְּזוּלָתוֹ.

"אִיתְעַטַר רַבִּי שִׁמְעוֹן", מִיַּד מִתְעַטֵּר וּבָא וְיּוֹשֵׁב בֵּינֵינוּ

ד. "אִיתְעַטַר רַבִּי שִׁמְעוֹן", מִיַּד מִתְעַטֵּר וּבָא וְיּוֹשֵׁב בֵּינֵינוּ – וְיָדוּעַ שֶׁכַּאֲשֶׁר לוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, אֲזַי נִשְׁמַת הָרַשְׁבִּ"י הַקָּדוֹשׁ בָּא וְנִמְצָא בֵּינֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַחֶסֶד לְאַבְרָהָם בְּשֵׁם רַבִּי אַבְרָהָם גַלַאַנְטִי זי"ע, דִּבְכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּאִדְּרָא "אִיתְעַטַר רַבִּי שִׁמְעוֹן", מִיַּד מִתְעַטֵּר וּבָא וַיּוֹשֵׁב בֵּינֵינוּ, וְהַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים הָיוּ זוֹכִים מַמָּשׁ לִרְאוֹת זֹאת בְּעֵינֵיהֶם, אָמְנָם, אָנוּ לֹא זוֹכִים לִרְאוֹת, אֲבָל יוֹדְעִים וּמַאֲמִינִים שֶׁכָּךְ הוּא מַמָּשׁ. וְאִם יֵשׁ לָנוּ אֶת הָרַשְׁבִּ"י אָז אֵין לָנוּ מַה לִדְאֹג כְּלָל, כְּמוֹ שֶּׁיָּדוּעַ הַסִּפּוּר שֶׁכָּתוּב בְּזוֹהַ"ק שֶׁהַמַּלְאָךְ הַמְּמֻנֶּה נִשְׁלַח לְהַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם, וְהָרַשְׁבִּ"י עָצַר אוֹתוֹ בְּכֹחַ קְדֻשָּׁתוֹ, הֲגַם שֶּׁנִּשְׁלַח יְשִׁירוֹת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּכְשֶׁבָּא בִּטְרוּנְיָה אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי הָרַשְׁבִּ"י אֵינוֹ מַנִּיחוֹ, לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתוֹ, עָנָה לוֹ הקב"ה, וְכִי לֹא יָדַעְתָּ שֶׁיֵּשׁ אֶת הָרַשְׁבִּ"י בָּעוֹלָם? הוּא בִּבְחִינַת צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת אֱלֹקִים, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהוּא מְבַטְּלָהּ, עַתָּה אֵין לָנוּ לִדְאֹג רַק לְעַצְמֵנוּ, אֶלָּא אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְחַשֵּׁב בְּכָל הַיְהוּדִים, וּלְזַכּוֹת לְכֻלָּם שֶׁיִּלְמְדוּ בְּזוֹהַ"ק כִּי הוּא הַמָּגֵן הָאֲמִתִּי שֶׁיֵּשׁ לָנוּ וּמֻבְטָח לָנוּ כִּי הָעוֹסֵק בְּזוֹהַ"ק וּבְתוֹרַת הָאֲרִיזַ"ל, הקב"ה מִשְׁתַּבֵּחַ בּוֹ בְּפַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ בְּכָל יוֹם, וּדְיוֹקְנוֹ נִרְשַׁם לְמַעְלָה בֵּין אוֹהֲבַי וַאֲהוּבֵי הַמֶּלֶךְ, וּמַכְרִיזִים לְפָנָיו "הֱווּ זְהִירִים בִּדְיוֹקְנָא דְּפְלוֹנִי" וַאֲפִילוּ הקב"ה גּוֹזֵר גְּזֵרוֹת יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת לְבַטְּלָם. כַּאֲשֶׁר אָנוּ רוֹאִים שֶׁעַד כְּדֵי כָּךְ גָּדוֹל וְעָצוּם כֹּחוֹ שֶׁל הַלִּמּוּד בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר, אֵין לָנוּ אֶלָּא לְחַזֵּק אֶת יְדֵי עוֹשֵׂי מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ, לְהוֹסִיף לָהֶם אֹמֶץ וְכֹחַ וְחֹזֶק בַּעֲבוֹדָתָם הַקְּדוֹשָׁה, אִמְּצוּ מָתְנַיִם וְחִגְרוּ עֹז לְהַמְשִׁיךְ וּלְהָפִיץ אֶת אוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, לְפַרְסֵם כֹּחוֹ בָּעוֹלָם וּלְסַיֵּעַ בְּכָל מַה דְּאֶפְשָׁר תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי.

בַשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה רַחְמָנָא לִיצְלָן שָׂרְדוּ לְחַיִּים אֵלּוּ שֶׁהָיוּ רְגִילִים לוֹמַר כָּל יוֹם בְּעַל פֶּה פָּתַח אֵלִיָּהוּ

וּבִזְכוּת לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִתְקַבְּלוּ הַתְּפִלּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ הַמְלוּבָּ"ן רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחֲצִירָא (בִּגְדֵי הַשְּׂרָד עַל הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח), וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׁבְחוֹ הַחִידָ"א וְהַבֶּן אִישׁ חַי זְכוּתָם יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן, וּבְלִי לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ לִפְנֵי הַתְּפִלָּה אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתוֹ. – וּבַשּׁוֹאָה הָאֲיֻּמָה רַחְמָנָא לִיצְלָן שָׂרְדוּ לְחַיִּים אֵלּוּ שֶׁהָיוּ רְגִילִים לוֹמַר כָּל יוֹם בְּעַל פֶּה פָּתַח אֵלִיָּהוּ (תִּקּוּנֵי זוֹהַר הַקְדָּמָה דַּף יז עא קֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְרָאוּ בַּעֲלִיל שֶׁכֹּחוֹ גָּדוֹל מְאֹד, (עֵדוּת בְּיַעֲקֹב). – וּבְכַמָּה דַּקּוֹת שלומד זוהר הקדוש יָכוֹל לַהֲפֹךְ הַכֹּל לְטוֹבָה וְלִהְיוֹת מִבְּנֵי עֲלִיָּה, לִזְכּוֹת לְ"עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", וִיטַהֵר נִשְׁמָתוֹ וְיִזְכֶּה לְמַעֲלוֹת עֶלְיוֹנוֹת כַּיָּדוּעַ מִדִּבְרֵי הָאַרִיזַ"ל.

כָל אֶחָד יְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ שילמוד זוהר כַּמָּה דַּקּוֹת בְּיוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְתַעֲנוּגֵי גַּן עֵדֶן וְעוֹלָמוֹת הַנֶּצַח

וְכָל אֶחָד יְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ שילמוד זוהר כַּמָּה דַּקּוֹת בְּיוֹם, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לְתַעֲנוּגֵי גַּן עֵדֶן וְעוֹלָמוֹת הַנֶּצַח, וְיָבִין אֶת כָּל דַּרְכֵי ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְיִזְכֶּה לִשְׂכַר הַגָּדוֹל עַל כָּל דַּקָּה וְדַקָּה שֶׁאוֹמֵר וְלוֹמֵד זוהר הקדוש, שֶׁהַלּוֹמֵד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ שָׁעָה אַחַת בְּחוֹל כְּמוֹ מֵאָה אֶלֶף שָׁנָה תּוֹרָה, וּבְשַׁבָּת, כְּמוֹ מֵאָה מִלְיוֹן שָׁנָה תּוֹרָה, (כִּסֵּא מֶלֶךְ, הָרֵי"חַ הַטּוֹב, אוֹרְחוֹת צַדִּיקִים, אָבוֹת דְר' נָתָן), וַאֲמִירָה כְּשָׁלֹשׁ דַּקּוֹת בִּלְבַד, וּבְלִמּוּד כְּעֶשֶׂר דַּקּוֹת יַעֲלֶה לוֹ: בַּחוֹל כְּמוֹ 1,666 שָׁנָה תּוֹרָה, וּבְשַׁבָּת: יזכה ל- 166,666 שָׁנָה תּוֹרָה.

בְרֶגַע אֶחָד אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לָעוֹלָמוֹת נֶצַח!

וּבְרֶגַע אֶחָד אַתָּה יָכוֹל לִזְכּוֹת לָעוֹלָמוֹת נֶצַח! "עַיִן לֹא רָאֲתָה" עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֶּה לַחֲבֵרֶךָ, כָּל הַשָּׂכָר הוֹלֵךְ גַּם אֵלֶיךָ. וְכַאֲשֶׁר כָּל יִשְׂרָאֵל יֹאמְרוּ "פָּתַח אֵלִיָּהוּ" נִזְכֶּה שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ וִיבַשֵּׂר אֶת בִּיאַת הַגּוֹאֵל. וְאִם בִּזְכוּתְךָ יִתְאַרְגְּנוּ עֶשֶׂר יְהוּדִים לוֹמַר אֶת הַתְּפִלּוֹת, אֵין לְשַׁעֵר אֶת גּוֹדֶל זְכֻיּוֹתֶיךָ וּבִפְרָט שֶׁבְּזֹהַר הַקָּדוֹשׁ (פ' וַיֵּצֵא קס"א.) כָּתוּב: כָּל מַה שֶׁנּוֹתְנִים מִשָּׁמַיִם הוּא בְּאֶלֶף, וְעוֹד כַּיָּדוּעַ כָּל עֲשָׂרָה בֵּיהּ שְׁכִינָה שָׁרְיָא, וּבְכָךְ מְחַשְּׁבִים לְךָ כָּל מִנְיָן יְהוּדִים כְּמוֹ אֶלֶף. וּמִי יוּכַל לְחַשֵּׁב אֶת גּוֹדֶל הַשָּׂכָר הַנִּצְחִי שֶׁיֵּשׁ לָךְ מִכָּךְ בְּוַדָּאוּת! וּבְוַדַּאי תִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים.

בַחֲלוּקַת תיקון מ"ג אַתָּה מְזַכֶּה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל

וּבַחֲלוּקַת תיקון מ"ג אַתָּה מְזַכֶּה אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָתַב הַגְרָ"א בְּמִשְׁלֵי (י"ב, י"ד), גּוֹדֶל הַזְּכוּת שֶׁיֵּשׁ לִמְזַכֶּה הָרַבִּים וּמוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁאִם שָׁמַע, מְקַבֵּל שְׂכַר עַל כָּל מַה שֶׁיַּעֲשֶׂה לְדוֹרוֹת, וְגַם אִם לֹא שָׁמַע, אָז מְקַבֵּל כָּל חֶלְקוֹ הַטּוֹב, וְזֶה שֶׁלֹּא שָׁמַע לוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ אֶת חֵלֶק הַגֵּיהִנּוֹם שֶׁלּוֹ. וּבְזֹהַר (פ' תְּרוּמָה קכ"ט ע"א), אָמְרוּ: שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְמִרְדָּף בָּתַר חַיָיבַיָא וּלְמִזְכֶּה לְהוּ כְּמַאן דְרָדִיף בָּתַר חַיָּיו עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּבְלִי שׁוּם סָפֵק אִם כָּל הַיְהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן וּבִפְרָט תִּינוֹקוֹת שֶׁל בֵּית רַבָּן בְּהֶבֶל פִּיהֶם הַטָּהוֹר יֹאמְרוּ תְּפִלּוֹת אֵלּוּ כָּל יוֹם, נִזְכֶּה לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לְאֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב שֶׁיָּבוֹא וִיבַשְּׂרֵנוּ, וְתֵכֶף יָבוֹא מָשִׁיחַ צִדְקֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ, בְּרַחֲמִים בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. – וְעַל יְדֵי קוּנְטְרֶס זוֹ שֶׁיִּהְיֶה יַד הַכֹּל מְמַשְׁמְשִׁין בָּהּ, יִזְכּוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם. וְהוּא יְסוֹד גָּדוֹל שֶׁבּוֹ יִמְצְאוּ אַדְמוֹרִי"ם רַבָּנִים, מַגִּידֵי שִׁעוּר וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, מְלַמְּדִים וּמְחַנְּכִים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרִים, וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלְכוּ בָּהּ, וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.

ונסיים בדברי הזוהר הקדוש המלהיבים את לבבות היהודים להידבק בתורת הרשב"י הקדוש, "דאיהו ספר הזוהר מן זוהרא דאימא עילאה תשובה" (רעיא מהימנא פרשת נשא קכ"ד:).

רַק בְּסֵפֶר הַזוֹהַר יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי

כּוּלָנוּ יוֹדְעִים אֶת הַמַּצָּב שְׁבוֹ אָנוּ נִמְצָאִים! וּמִי יוֹדֵעַ מַה יֵלֵד יוֹם!!! – מֹשֶׁה רַבֵּינוּ, אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, מְגַּלִּים לָנוּ, שֶׁרַק בְּסֵפֶר הַזוֹהַר יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי, כִּי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הוּא כְּמוֹ תֵּיבַת נֹחַ וְרַק אֵלּוּ שֶׁיִּלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יִנָּצְלוּ בְּתֵבַת נֹחַ שֶׁהוּא הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, ויִנָּצְלוּ מֵחֶבְלֵי מָשִׁיחַ, וּבָּזֶה תָּלוּי סוֹד הַצָּלַת עַם יִשְׂרָאֵל בַּדּוֹר הָאַחֲרוֹן וּגְאוּלָתוֹ, בְּכֹחַ וּסְגֻלַּת לִמּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.- בּוֹאוּ וְנִתְאַחֵד כוּלָנוּ בְּיַחַד וְנַתְחִיל לִלְמֹד כָּל יוֹם דַּף הַיּוֹמִי שֶׁל תִּקּוּנֵי זֹּהַר, שֶׁזֶּה לוֹקֵחַ רַק שְׁתֵּי דַּקּוֹת בְּיוֹם, וּבְשַׁבָּת קוֹדֶשׁ נִלְמַד שָׁעָה אַחַת לְמַעַן תִּיקוּנֵי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבְעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִתְבַּטְּלוּ מֵעָלֵינוּ כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת, וְנִזְכֶּה לִגְאוּלָה בְּרַחֲמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָרַשְׁבִּ"י, (זוֹהַר נָשֹׂא בְרַעְיָא מְהֵימְנָא דַּף קכ"ד ע"ב), בְּסִפְרָא דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי, בִּיאוּר: בְּסֵפֶר הַזֶּה נֵצֵא מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים במהרה בימינו אמן.

הגיע הזמן שניתנער מהערב רב, ונחזור לדבוק בעץ החיים בשמחה ובטוב לבב, על ידי שער הנו"ן של הקדושה

וכמו כן ידוע, שהקב"ה בגלות מצרים מיהר את הקץ, כי היו כבר בשער מ"ט של הטומאה, ואם היו נופלים בשער הנו"ן לא היו יכולים להיגאל, וכותב האור החיים הקדוש ועוד צדיקים, כי כל זה קודם מתן תורה, אבל לאחר מתן תורה [שקיבלו את תורת הסוד כידוע שכך היה בלוחות ראשונות שנתנו עם סודות התורה וחזרו לתקן את חטא אדם הראשון ופסקה מהם זוהמת הנחש ולא הייתה מיתה ולא הייתה שכחה, וכן לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן, שהם זכו לאספקלריה המאירה על ידי לימוד סודות התורה, ורק הערב רב לא חפצו בזה ועשו את העגל ונשברו הלוחות, ועד היום אנחנו סובלים מעון זה, כדברי הפסוק "וביום פקדי ופקדתי" והגיע הזמן שניתנער מהערב רב, ונחזור לדבוק בעץ החיים בשמחה ובטוב לבב], על ידי התורה הקדושה, יש את שער הנו"ן של הקדושה, [זה תורת הסוד], אומר האור החיים הקדוש, שבסוף הגלות יפלו לשער הנו"ן של הטומאה, וכנגד זה אפשר להינצל ולנצח רק על ידי שער הנו"ן של הקדושה, כידוע גם מהאר"י הקדוש והבעל שם טוב הקדוש, וכבר אמרו חז"ל זה כנגד זה עשה אלוקים, וכל חטא אדם הראשון הוא מחמת שלא רצה ללמוד סודות התורה (מהרח"ו), ועל זה באו לתקן גלגולים ממנו דור המבול ודור ההפלגה, וחטאת סדום ועמורה, וקלקלו יותר, ועל זה באו אחרי זה לתקן במצרים שיוסף קנה את כולם, ולזה ירד יעקב אבינו עם שבעים נפש, ועדיין לא הצליחו לתקן הכל, רק עכשיו נשאר לנו בדור זה שכתוב שכל הגלגולים באים חזרה בדור האחרון עם כל התאוות של שבעים אומות ושער הנו"ן של הטומאה, וכל זה אי אפשר לנצח אלא על ידי לימוד התורה הקדושה עם סודותיה [סו"ד גימטריה 70], ממש כל הפרד"ס באחדות גמור, שזה שער הנו"ן של הקדושה, ורק בזה יש כוח לעם ישראל להתקדש ולהתאחד ולהינצל, ולא יעזרו כל האסיפות ולימוד התורה בלי החלק העיקרי שהוא לימוד הזוהר הקדוש, כי כמו שיש פצצת אטום שלזה לא עוזר כיפת ברזל, ולא שום הגנה, אלא צריך להפציץ את הכור האטומי בפצצת אטום לפני שיפציץ הוא, כך אנחנו צריכים להוציא את נשק האטום של עם ישראל, הוא לימוד זוהר הקדוש שער הנו"ן של הקדושה, כדי לנצח את האטום של הסטרא אחרא, ועד שלא יתעוררו ולא יבינו כי בנפשינו הדבר, ורק זה מה שיצלנו באמת, חבל על הזמן שהעינים קשורות ולא רואים מה משה רבנו אומר מפורש בזוה"ק וכל הצדיקים האמיתיים ידעו את זה, ואמרו את זה, ופרסמו את זה, ומי שהיה לו שכל שמע להם.  – על כן אחי אנא אל תרעו, בואו ונהיה קדושים ואהובים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה, "וכל דגי הים בידכם ניתנו", עם ישראל נמשלו לדגים, בחודש אדר מזל דגים, משה רבנו נולד ונפטר במזל דגים, וכל זה ניתן בידכם, על ידי לימוד הזוהר הקדוש שהוא כתיבת נח שקלט בתוך התבה רק את אלו שנשארו טהורים, והכל תלוי בנו. – וכל האוכל ד"ג, ראשי תיבות דף גמרא ביום ד"ג גימטריה ז' רמז לזוהר הקדוש, ניצל מד"ג לשון דאגה [דברי הזוה"ק תיקון כ"א], שבאלו לומדי הזוהר הקדוש לא צריך ניסיון ואין דחקות ודאגה, אלא הכל בחסד וברחמים בישועה ושפע גדול.

זֹאת שַׂמְנוּ לְעַצְמֵנוּ כְּמַטָּרָה בְּ"מִפְעַל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי", לִפְעֹל וּלְהַפְעִיל לְמַעַן לִמּוּד הַזֹּהַר, לֹא לָנוּחַ וְלֹא לִשְׁקֹט עַד אֲשֶׁר "וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ד' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", עַד אֲשֶׁר כָּל יְהוּדִי בַּאֲשֶׁר הוּא יִזְכֶּה לְהַבְעִיר בְּלִבּוֹ וּלְהַצִּית בְּנִשְׁמָתוֹ אֶת אוֹר הַזֹּהַר.

וְלֶהֱוֵי יָדוּעַ, שֶׁאֲפִלּוּ רַק לוֹמַר מִן הַסֵּפֶר לְלֹא הֲבָנָה כְּלָל, מַעֲלָתוֹ גְּדוֹלָה מְאֹד וּמְקָרֵב אֶת קֵץ הַגָּלוּת, כְּפִי שֶׁאָנוּ מוֹצְאִים בְּ"כִסֵּא מֶלֶךְ" (תִּקּוּן מ"ה):

אָנוּ כְּכִבְשָׂה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים, מוּל אִיּוּם הַגַּרְעִין הָאִירָנִי, מוּל כָּל מְדִינוֹת עֲרָב, מוּל מַעֲצָמַת אַרְצוֹת הַבְּרִית

בִּפְרָט בְּדוֹרֵנוּ, דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, כְּשֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מְרַקְּדִים מִסְּבִיבֵנוּ, מְרִימִים טְלָפַיִם, לוֹטְשִׁים עֵינַיִם וּפוֹתְחִים פִּיהֶם לְבָלְעֵנוּ חַיִּים – הַיּוֹם יוֹתֵר מִתָּמִיד חָשִׁים אָנוּ כְּכִבְשָׂה בֵּין שִׁבְעִים זְאֵבִים, מוּל אִיּוּם הַגַּרְעִין הָאִירָנִי, מוּל כָּל מְדִינוֹת עֲרָב, מוּל מַעֲצָמַת אַרְצוֹת הַבְּרִית, שֶׁאֵין לָנוּ פִּתְחוֹן פֶּה כְּנֶגְדָּהּ. כֻּלָּנוּ כְּבָר מְצַפִּים וּמְקַוִּים לִישׁוּעַת ד', מָתַי נִזְכֶּה לִחְיוֹת לְלֹא פַּחַד וּלְלֹא חָת? מָתַי נוּכַל לָשֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה לְלֹא יִסּוּרִים וּלְלֹא מְצָרִים?

אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ לְרַשְׁבִּ"י: בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר… וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן (דְּבָרִים לב) "ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר". פֵּרוּשׁ מִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵאִילַן הַחַיִּים, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר, עַל יָדוֹ יֵצְאוּ מִן הַגָּלוּת בְּרַחֲמִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ הַפָּסוּק שֶׁהַשֵּׁם יוֹצִיאֵנוּ מִן הַגָּלוּת בְּלִי קִטְרוּג (רַעְיָא מְהֵימְנָא בְּזֹהַר פָּרָשַׁת נָשׂא, דַּף קכ"ד:).

הִתְבַּטֵּא פַּעַם צַדִּיק וְאָמַר: בְּבוֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, עַם יִשְׂרָאֵל נִקְבְּצוּ וּבָאוּ לָךְ, וּפְלֵיטַת הָעָם שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים. בָּעֵת הַזּוֹ יִתְבּוֹנֵן מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ בְּעֵינָיו הַטְּהוֹרוֹת, יִבְחַן כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי מַעֲשָׂיו, וּלְפֶתַע יָרִים יָדוֹ וְיַרְאֶה בְּאֶצְבָּעוֹ. כֻּלָּם יָרִימוּ עֵינֵיהֶם בִּפְלִיאָה וְיַבִּיטוּ בַּמַּחֲזֶה, אָז יַשְׁמִיעַ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אֶת קוֹלוֹ וְיֹאמַר, בְּהַפְנוֹתוֹ אֶצְבָּעוֹ עַל יְהוּדִי מְסֻיָּם: "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי, לְךָ יֵשׁ חֵלֶק בִּגְאֻלַּת הָעָם". כָּךְ יַרְאֶה עַל כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי שֶׁפָּעַל לְמַעַן בִּיאָתוֹ.

הַלְוַאי שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת מִן הַזּוֹכִים הַמְאֻשָּׁרִים, שֶׁהַמָּשִׁיחַ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ יָעִיד עָלֵינוּ – "בִּזְכוּתְךָ הִגַּעְתִּי".

עַל כֵּן עוּרוּ וְהִתְעוֹרְרוּ לְהָעִיר אֶת הָעוֹלָם בְּאוֹר הָעֶלְיוֹן, כִּי בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר לִמְשֹׁךְ חֶסֶד עַל הַכְּלָל וְעַל הַפְּרָט, "אוֹר חָדָשׁ עַל צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה בִּמְהֵרָה לְאוֹרוֹ" אָמֵן.

עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ בִּזְכוּתֵיהּ דְּבַר יוֹחַאי עֲנֵנוּ!

זעקת השכינה – מהגה"צ המקובל הרב פיש

זעקת השכינה. [הדברים נכתבו בהתייעצות עם גדולי תורה].

איך יתכן שכבר באו כל הסימנים שבן דוד בא עד האחרון שבהם, ועד בכלל, ועדין לא תיקנו בכל הכוללים לימוד חובה של לפחות כמה דקות ביום בספר הזהר להצלת עם ישראל?

איך יתכן שדם ישראל נשפך כמים ולא מנסים את העצה היחידה שמובאת בחז"ל שיכולה להציל את עם ישראל גם בדור שכולו חייב להביא את הגאולה ברחמים?

האם מחכים חס ושלום לנהרות של דם ואז יתעוררו, ומדוע לא מנסים לכל הפחות להראות לקב"ה שרוצים את העצה היחידה שכתובה בתורה שבעל פה מפי חז"ל, ולהתחיל לכל הפחות עם לימוד נגלות הזהר.

היכן בני עדות המזרח שאבותיהם ואבות אבותיהם עסקו בעיקר בחכמה הזאת, ובזכות זה זכו שהיטלר ימ"ש לא נכנס למדינות שלהם, מדוע עדין לא תיקנו לימוד ברבים בכל כולל בספר הזוהר ובשאר ספרים שעוסקים בפנימיות התורה?

איך יתכן שרבבות לומדי התורה הגיעו למצב של דוחק גדול בפרנסה שרק הולך ומחריף ח"ו, ועדין לא עשינו שום חשבון נפש על מה באה עלינו הצרה הזאת, ומה הקב"ה דורש מאיתנו, ולא עשינו שום תקנה של לימוד ספר הזהר ברבים שהובטח לנו מפי חז"ל שיתן לנו מחסה ושובע ופרנסה בהרחבה גם בזמנים הקשים?

איך נוכל להתעלם מזעקת השכינה על בניה התינוקות שנשבו שנמצאים בסכנת חיים ובידינו להצילם, האם נוכל לומר ידינו לא שפכו את הדם הזה? כְּדִבְרֵי הַזֹּהַר בְּפָרָשַׁת נָשׂא, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְּחַיֵּי דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר יִפְּקוּן בֵּיהּ מִגָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי.

רַבִּי יַעֲקֹב צֶמַח זצ"ל: (בהקדמה לספרו 'קול ברמה', על אידרא רבא) "רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ" שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בַּחָכְמָה הַזֹּאת הַמְמַהֶרֶת אֶת הַקֵּץ, וְלָזֶה אֵין מָשִׁיחַ בָּא, כִּי אֵין מִדְרָשׁ קָבוּעַ בְּכָל עִיר וָעִיר כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ בְּעֵסֶק הַתַּלְמוּד, וְלָכֵן "אֵינֶנּוּ", אֵין בָּנֶיהָ מוֹשְׁכִים וּמְמַהֲרִים אֶת הַמָּשִׁיחַ.

בַּעַל הגוב"י עַל 'עֵץ חַיִּים' (בהסכמתו לספר 'איפה שלימה' על אוצרות חיים). הָעֲנִיִּים וְהַהֲרוּגִים בִּזְמַן הַגָּלוּת תּוֹבְעִים בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה אֶת הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁלֹּא לָמְדוּ קַבָּלָה, וּמַעֲנִישִׁים אוֹתָם עַל כָּךְ.

רבנו ה'אור החיים' הקדוש (ויקרא כה, כה) "כי ימוך אחיך וגו'", פרשה זו תרמוז ענין גדול, והערה ליושבי תבל, "ימוך", כשהתחתונים מטין מדרך הטוב מסתלקים ההשפעות, ומתמסכן עמוד הקדושה, כי העיקר תלוי בהתחתונים. "ומכר מאחוזתו", ירצה על המשכן משכן העדות אשר בעונותינו נמכר הבית ביד האומות, והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה', הוא יגאל ממכר אחיו, ובזה יגאל ה' ממכרו, ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב.

מסקנת הדברים: כל ראש כולל, מגיד שיעור, ואדם שיש לו השפעה על רבים, יתקן אצלו במסגרת שלו כל יום חובת לימוד בספר הזוהר למשך כמה דקות להצלת עם ישראל, מתוך אמונה פשוטה בדברי חז"ל שזה הפתרון כמובטח, ועדיף לימוד ברבים בשיעור עם הבנה וכו', ומי שאצלו במסגרת עדין לא תיקנו את התקנה, יציל את נפשו בלימוד באופן פרטי כפי יכלתו.

עֲנֵנוּ עֲנֵנוּ בִּזְכוּתֵיהּ דְּבַר יוֹחַאי עֲנֵנוּ!

בס"ד

מוֹדָעָה לָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת וְרָאשֵׁי קְהִלּוֹת וְגַבָּאִים וּמְלַמְּדִים וּמוֹרוֹת

אָנוּ מִתְחַנְּנִים לִפְנֵיכֶם שֶׁתִּפְתְּחוּ אֶת הַיּוֹם בַּתַּלְמוּד תּוֹרָה וּבִישִׁיבָה וּבְבֵית הַכְּנֶסֶת וּבְמוֹסְדוֹת תּוֹרָה לִילָדִים וִילָדוֹת בַּאֲמִירַת פָּתַח אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב הַמּוּבָא בְּתִקּוּנֵי זֹהַר ובסידורים והדפסנו מִמֶּנּוּ לַאֲלָפִים וּרְבָבוֹת, וּבְסוֹף הַיּוֹם לוֹמַר תִּקּוּן מ"ח עִם כָּל הַצִּבּוּר וְהַתַּלְמִידִים שֶׁבְּכָל מָקוֹם, וְתֹאמְרוּ לְכָל הַשּׁוֹמְעִים לִקְחָכֶם שֶׁיִּלְמְדוּ כָּל יוֹם עַמּוּד זֹהַר לְכָל הַפָּחוֹת, כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵהַגְּזֵרוֹת קָשׁוֹת, כִּי רַק רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי זי"ע הוּא בִּלְבַד יֵשׁ לוֹ הַכֹּחַ לְהַפֵּךְ אֶת מִדַּת הַדִּין אֲפִילוּ הֲכִי קָשָׁה, לְרַחֲמִים וַחֲסָדִים גְּדוֹלִים, וּכְדֵי שֶׁיַּמְלִיץ טוֹב וְיָגֵן בַּעֲדֵנוּ, עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, צָרִיךְ לִלְמֹד אֶת תּוֹרָתוֹ, וּבְכָךְ מַמְשִׁיךְ אֶת נִשְׁמָתוֹ אִתָּנוּ כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיוֹשֵׁב וְשׁוֹנֶה כְּנֶגְדּוֹ שֶׁל הַלּוֹמֵד תּוֹרָתוֹ, (חֶסֶד לְאַבְרָהָם), וּמְקַיְּמִים רְצוֹנוֹ שֶׁבִּקֵּשׁ (גִּיטִין סו) בָּנַי שְׁנוּ מִדּוֹתַי, פֵּרֵשׁ רש"י לִמְדוּ תּוֹרָתִי, וְכָל לִמּוּד הַתּוֹרָה מֻכְרָח לִהְיוֹת שָׁלֵם בפרד"ס חֲלָקֶיהָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֵׁם הוי"ה הַקָּדוֹשׁ. וְכָל הַמְחַסֵר לִמּוּד הַסּוֹד פּוֹגֵם וּמְחַסֵּר בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, וּלְכָל הַפָּחוֹת אִם בַּעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת[ח] אַתָּה, תִּרְצֶה בְּטוֹבָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְתֹאמַר לִלְמֹד זֹהַר הַקָּדוֹשׁ מִצַּד רַחֲמִים עַל הַיְהוּדִים .

וְזֶה לָשׁוֹן בַּעַל הַגוֹבַ"י [הַגָּהוֹת וּבֵאוּרִים] עַל עֵץ הַחַיִּים: מִי שֶׁאֵינוֹ לוֹמֵד נִסְתָּר וְחָכְמַת סֵפֶר הַזּוֹהַר תִּסָמַרְנָה שַׂעֲרוֹתָיו וּבְשָׂרוֹ יֵעָשֶׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין בְּהֵעָלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ, כִּי עַנְיוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, הַגְּזֵרוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת הַמְשִׁיסוֹת וְהַהֲרִיגוֹת הוּא בְּעַצְמוֹ הַגּוֹרֵם לָזֶה, וּבַפָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, הֶעָנִי יְחַיְּבוּ עַל דַּלּוּתוֹ וְשִׁפְלוּתוֹ, וְהֶהָרוּג עַל הֲרִיגָתוֹ, וְכָל זֶה נִקְרָא חַטָּאִים בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, עַל שֶׁיּוֹם הַכִּפּוּרִים אֵין מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְהַתּוֹכֵחָה, עכ"ל.

תּוֹרָתוֹ מָגֵן לָנוּ, הִיא מְאִירַת עֵינֵינוּ, הוּא יַמְלִיץ טוֹב בַּעֲדֵנוּ, אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחָאי


 

ספר

זוהר הצירופים

להצלת עם ישראל

צירוף החודש מר חשון עם הסגולות

מבוא

כתב המהרצ"א מדינוב זי"ע בספרו בני יששכר: מפני מה ישראל מתפללין ואינם נענים מפני שאינם יודעים להתפלל בשם, שנאמר אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו, ולכאורה אינו מובן… יתכן שאינם יודעים לכוון צירוף השם השולט באותו החודש, עכ"ל, על כן הבאנו כאן את כוונת צירופי השמות המתאימים לכל חודש, ומקורם בתיקוני זוהר, כדי שיזכו היהודים שישמע תפילתם, וכן עוד סגולות להצלה, מספר שושן עדות להמקובל האלוקי רבי משה בן יעקב תלמיד הרמב"ן זי"ע.

 

בתיקוני זוהר (בהקדמה דף ט:)

וּבְצִרוּף דְי"ב הֲוַיָּן, אִשְׁתְּמוֹדְעוּ כֻּלְּהוּ, וְאִלֵּין אִינוּן יהו"ה יהה"ו יוה"ה, דִּרְמִיזֵי בְּשֵׁם יו"ד ה"י וי"ו ה"י, הַאי שְׁמָא מְקוֹרָא דְאַתְוָון, וּמְקוֹרָא דִלְהוֹן בִּקְרָאֵי בִּנְקוּדֵי, יִהַוְ"הָ יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ (תהלים צז יא), מְקוֹרָא דִנְקוּדֵי מִן יִהַהַ"וְ (ירמיה ט כג) יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ, יְוּהַ"הַ (שמות כו יט כ) יְדוֹתָיו וּלְצֶלַע הַמִּשְׁכָּן הַשֵּׁנִית:

תְּלַת וָוִי"ן בְּהַאי שְׁמָא יו"ד ה"י וי"ו ה"י, והי"ה והה"י ויה"ה, וּנְקוּדִין דִּלְהוֹן וַיִּרְאוּ אוֹתָהּ שָׂרֵי פַרְעֹה (בראשית יב טו) וַהֹיָ"הַ, וּהַהַ"יְ וּדְבָשׁ הַיּוֹם הַזֶּה יהו"ה (דברים כו טו), וַיֹהָ"הַ וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי (בראשית נ טו). הוה"י היו"ה ההי"ו מְקוֹרָא דִלְהוֹן, הֶוִהֹ"יִ וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי (אסתר ה יג), הָיְוְ"הּ הָמֵר יְמִירֶנּוּ וְהָיָה הוּא (ויקרא כז לג), הִהְיְ"וַ עִירֹה וְלַשֹּרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ (בראשית מט יא), היה"ו הוי"ה ההו"י, הַיִהִ"וְ לַיהוָֹ"ה אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ (תהלים לד ד), הוֹיָ"ה הִנֵּה יַד יהו"ה הוֹיָה (שמות ט ג), הּהִוָ"יִּ (דברים ו כה) וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי:


שושן עדות אות תס"ג –

סוד שם היוצא מפסוק וישב יצחק בגרר עם מקורו יהו"ה:

וזהו צרופו – ויב יצג שחר בקר וזה צרופו עם מקורו יוהיוב"ה ייהצוג"ה ישהחור"ה יבהקור"ה אמור הפסוק הזה וצרופו שהם ד' שמות וצרופו עם מקורו בכל תפלת מנחה לפני ה' צורי וגואלי וכו' ויצילך השי"ת מכל העלילות שתהיינה בעיר ההיא. ושמור הסדר שהקבלנוך בזה ותצליח בע"ה.

והבן סוד ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו יהו"ה. וזהו צרופו – וי"ז רע"י צח"ק בא"ר צה"ה יא"ו ימ"צ אב"ש נה"ה הי"א מא"ה שע"ר ימ"ו יב"ר כה"ו יהו"ה. זהו השם מקורו. צרפיהו עם מקורו ותצליח באמרך אותו בברכת השנים. והניקוד. חולם, קמץ, צירי, שוא. וטוב לאמרו אחר ההבדלה.

תשרי: והי"ה – נסתר (יוצא מסופי התיבות) ויראו אותה שרי פרעה. (בראשית י"ב ט"ו)

מר חשון: והה"י – נגלה (יוצא מר"ת) ודבש היום הזה יהו"ה. (דברים כ"ו ט"ו ט"ז)

כסלו: ויה"ה – נגלה (יוצא מר"ת) וירא יושב הארץ הכנעני. (בראשית נ' י"א)

טבת: היה"ו – נסתר (יוצא מסופי התיבות) ליהו"ה אתי ונרוממה שמו. (תהלים ל"ד ד')

שבט: היו"ה – נגלה (יוצא מר"ת) המר ימירנו והיה הוא. (ויקרא כ"ז ל"ג)

אלול: ההו"י – נסתר (יוצא מסופי התיבות) וצדקה תהיה לנו כי (דברים ו' כ"ה).

צירופי החודש:

ידוע מכתבי מרן האריז"ל (בפע"ח שער י"ט פ"ג) אשר בכל ראש חודש צריכין לכוון במוסף בסיום הברכה האמצעית צירוף הוי"ה השולטת באותו החדש וכתב על זה בספר בני יששכר (מאמרי חודש ניסן מאמר א אות ב) וזה לשונו:

ובזה פירשנו משארז"ל (פסיקתא רבתי סוף פכ"ב), מפני מה ישראל מתפללין ואינם נענים מפני שאינם יודעים להתפלל בשם, שנאמר אשגבהו כי ידע שמי יקראני ואענהו עכ"ל, ולכאורה אינו מובן, ועפ"י הנ"ל יתכן היינו שאינם יודעים לכוון צירוף השם השולט באותו החודש:

וזהו סידורו לכוון מדי חדש בחדשו:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה. מְקַדֵּשׁ יִשְֹרָאֵל וְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים:

(יוצא מצירוף הפסוק ונקדותיו):

ניסן – יִהַוְהָ אִהַיְהָ יִשמחו הַשמים וְתגל הָארץ: (תהלים צו יא)

אייר – יִהַהַוְ אִהַהַיְ יִתהלל הַמתהלל הַשכל וְידוע: (ירמיה ט' כג)

סיון – יְוּהַהַ אְיּהַהַ יְדותיו וּלצלע הַמשכן הַשנית: (שמות כו יט כ')

תמוז – הֶוֵהיִ הֶיֵהאִ זֶה אֵיננו שׁוה לִי: (אסתר ה' יג)

אב – הַוּיִהַ הַיּאִהַ הַסכת וּשׁמע יִשראל הַיום: (דברים כז ט')

אלול – הּהִוָיִּ הּהִיָאִ וּצדקה תִהיה לָנו כִי: (דברים ו' כה)

תשרי – וַהיָהַ יַהאָהַ וַיראו אוֹתה שָֹרי פַרעה: (בראשית יב טו)

חשון – וּהַהַיְ יּהַהַאְ וּדבש הַיום הַזה יְהוה: (דברים כו טו טז)

כסלו – וַיהָהַ יַאהָהַ וַירא יושב הָארץ הַכנעני: (בראשית נ' יא)

טבת – הַיִהּוְ הַאִהּיְ לַיהוה אִתי וּנרוממה שְׁמו: (תהלים לד ד')

שבט – הָיְוְהּ הָאְיְהּ הָמר יְמירנו וְהיה הוּא: (ויקרא כז לג)

אדר – הִהְיְוַ הִהְאְיַ עִירה וְלשורקה בְני אַתונו: (בראשית מט יא)

ואדר [אדר ב'] יכוון בכללות כולם יחד כל י"ב צרופי הוי"ה ואהיה:

[א] ) דָּוִד הַמֶּלֶךְ בִּתְהִלִּים (פרק מד ד) אוֹמֵר, "כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ… וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם", וביאר בתרגום יונתן: ארום לא בגבורת סיפהון יריתו ארעא, ותקוף אדרעיהון לא פרקת להון, ארום ימינך ואדרע גבורתך, ונהור זיו יקרך, ארום כל זמן דעסיקו באוריתא אתרעיתא בהון.

פירוש, שלא הצבא ולא המטוסים ולא הטנקים ולא הטילים הם מגינים על הארץ, אלא הארת השי"ת לעם ישראל על ידי התורה, "ארום כל זמן דעסיקו באוריתא אתרעיתא בהון". פסוק זה הוא נמצא בלימוד היומי "חק לישראל" פרשת פנחס ליום שני, וכידוע שהמרח"ו תיקן על פי דברי האריז"ל את סדר לימוד החק לישראל לכל יהודי ויהודי מהפשוט ועד הלמדן הגדול ביותר, ונאמר ברוח הקודש, ובכל יום רואים כמעין נבואה שמדבר מענינא דיומא. ועכשיו שכל בני הישיבות בסכנה שרוצים לגייסם לצבא, ולבטל את תורתם ח"ו, וביותר שכל יושבי ארץ ישראל נמצאים בסכנה גדולה!!! כי בלי לימוד התוה"ק כל הצבא לא יעזור ולא יגן כלל, אם כן מה העצה היעוצה שכל גדולי ישראל מתחבטים ושוברים את הראש מה לעשות, ומן השמים עוד לא גילו להם, וזהו פלא גדול מה שהיה גלוי וידוע לכל גדולי הדורות מהרמח"ל והגר"א ולמעלה בקודש ועד לבד"ץ הגדול שבירושלים משנת תרפ"א בארץ ישראל, ובעל הסולם באותה השנה באירופא, [ראה דברי אלף גדולי ישראל מדורות הקודמים בספר "אור הזוהר", וכן דברי כל גדולי ישראל הספרדים והאשכנזים עם בד"ץ עדה החרדית בתשס"ב – ס"ח] שרק בלימוד הזוה"ק יחד כל שבטי ישראל, יתבטלו כל הגזירות, והצה"ק הרב פתייה זי"ע בשנת תרע"ד אמר, שכל גזירת גיוס הבחורים לצבא היא בגלל ביטול לימוד הזוה"ק. – וכדברי הרמח"ל (באגרות) שנשמעים כמו נבואה לזמנינו זה, וז"ל: וְעַתָּה אַל יַשְׁלִיכוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אַחֲרֵי גֵּוָם, כִּי אֲנִי אִלְמָלֵא נִתְיַשֵּׁר חַיְלִי הָיִיתִי קוֹבֵעַ דָּבָר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּמָקוֹם, אֲבָל כְּבוֹד תּוֹרַתְכֶם יִקַּח אֶת הָעֵצָה הַזֹּאת וְיִהְיֶה לוֹ לִזְכוּת, כִּי אֵין כָּמוֹהָ לְטוֹבָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, וְכָל אֶחָד בִּמְקוֹמוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹתוֹ כִּי לֹא דָּבָר קָשֶׁה הוּא כְּלָל". וּמִי לָנוּ גָּדוֹל כְּהָרַמְחַ"ל זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ אָמֵן אֲשֶׁר הָיָה בָּקִי עָצוּם בְּכָל מִכְמַנֵּי הַתּוֹרָה וְלֹא מָצָא עֵצָה לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת מֵעַם יִשְׂרָאֵל אֶלָּא אֶת הָעֵצָה הַזּוֹ, לִמּוּד בְּסֵפֶר הַזֹּהַר בְּרֶצֶף לְלֹא הֶפְסֵק, שֶׁבְּכֹחַ הַקְּדֻשָּׁה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל סֵפֶר הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ לְבַטֵּל כָּל גְּזֵרוֹת וּלְקָרֵב הַגְּאֻלָּה בְּרַחֲמִים.

יָדוּעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ מִדַּת הָרַחֲמִים הָאֵינְסוֹפִית שֶׁל הַבּוֹרֵא, לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי כָּל דִּין אוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה מִשָּׁמַיִם, עוֹשִׂים חֶסֶד עִם הָאָדָם וְנוֹתְנִים לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לִבְחֹר בַּטּוֹב עַל מְנָת לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה מֵעָלָיו. וּמַה שֶּׁנָּכוֹן לְגַבֵּי גְּזֵרוֹת הַפְּרָט תָּקֵף לְגַבֵּי גְּזֵרוֹת הַכְּלָל. לִפְנֵי הַגְּזֵרָה אוֹ "הַמַּכָּה" שֶׁל הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, ה' שׁוֹלֵחַ הִזְדַּמְּנוּת לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לִבְחֹר בַּטּוֹב וְשׁוֹלֵחַ "תְּרוּפָה" עִם שָׁלִיחַ בִּדְמוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַסֻּלָּם, לָלֶכֶת  לַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת בְּפוֹלִין וְלוֹמַר לָהֶם לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. בַּעַל הַסֻּלָּם צָפָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה אֶת הַשּׁוֹאָה הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, הוּא הָלַךְ וְזָעַק וּבִפְנֵי כָּל הָרַבָּנִים וִיהוּדֵי אֵרוֹפָּה, הִרְעִישׁ עוֹלָמוֹת כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי יָדַע שֶׁזּוֹ הַתְּרוּפָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַצָּלַת יְהוּדֵי אֵרוֹפָּה מֵהַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. הַסִּטְרָא אַחֲרָא (הַיֵּצֶר הָרַע), כַּמּוּבָן, מְאֹד מַפְרִיָע בַּבְּחִירָה, לִבְחֹר בַּטּוֹב, וּמַקְשֶׁה אֶת לִבָּם שֶׁל רָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת. קָשֶׁה לָרַבָּנִים לְהַאֲמִין שֶׁמְּרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה כָּל כָּךְ קָשָׁה שֶׁל שׁוֹאָה, זֶה הֲרֵי לְגַמְרֵי לֹא הֶגְיוֹנִי, וּכְנֶגֶד זֶה (לְשֵׁם הַבְּחִירָה) מִצַּד הַטּוֹב, גַּם קָשֶׁה לְהַאֲמִין בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁתְּרוּפָה רוּחָנִית שֶׁל לִמּוּד הַזּוֹהַר,… שֶׁאוּלַי שַׁיֶּכֶת רַק לַצַּדִּיקִים, יְכוֹלָה לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת. אֶת הַתּוֹצָאוֹת הָעֲגוּמוֹת שֶׁל הַשּׁוֹאָה כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים, בּוֹאוּ לֹא נִתֵּן לַהִסְטוֹרְיָה לַחְזֹר עַל עַצְמָהּ!!! בּוֹאוּ לֹא נִטְמֹן אֶת רֹאשֵׁנוּ בַּחוֹל!!! כְּמוֹ הָאַדְמוֹרִי"ם רַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת בְּפוֹלִין, אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מֵהַתִּקּוּן! הַאִם זֶה הֶגְיוֹנִי שֶׁתִּפֹּל עָלֵינוּ פִּצְצַת אָטוֹם? הַאִם זֶה הָיָה הֶגְיוֹנִי שֶׁהָיְתָה הַשּׁוֹאָה? ה' שׁוּב שׁוֹלֵחַ לָנוּ תְּרוּפָה הוא לימוד זּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, כמו שהבטיח לנו משה רבנו בזוה"ק בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא (פָּרָשַׁת נָשׂא דַּף קכ"ד:) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דְּבָרִים לב) ה' בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

כָּתַב בְּאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ: (בְּפָרָשַׁת וַיְחִי פֶּרֶק מט פָּסוּק יא) עַל הַפָּסוּק: "אֹסְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה[א] וְלַשּׂרֵקָה בְּנִי אֲתֹנוֹ כִּבֵּס בַּיַּיִן לְבֻשׁוֹ וּבְדַם עֲנָבִים סוּתֹה", וְזֶלְ"קָ: וּכְנֶגֶד גְּאוּלָה הב' בְּעֵזֶר הַשֵּׁם שֶׁתִּהְיֶה בְּיָמֵינוּ אָמַר: וְלַשּׂוֹרֵקָה, פֵּירוּש בְּעֵת אֲשֶׁר יִשְׁרֹק ה' דִּכְתִיב (זְכַרְיָה י' ח') אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם, … אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא בְּעֵזֶר הַשֵּׁם לֹא יָנִיחַ מֵהָאֻמּוֹת אֻמָּה גְּדוֹלָה אוֹ קְטַנָּה שֶׁלֹּא תִנָּתֵן לָהֶם [וַיַּכְנִיעֵם וְיְנַערֵם כְּמוֹ שֶׁנִּעֵר אֶת מִצְרַיִם], וְהוּא אוֹמְרוֹ בְּנִי אֲתוֹנוֹ, פֵּירוּש מִלְּבַד עִירֹה, אֶלָּא גַּם בְּנִי אֲתוֹנוֹ.

מֹשֶׁה הוּא גּוֹאֵל רִאשׁוֹן וְהוּא גּוֹאֵל אַחֲרוֹן

וּבְהֶמְשֵׁךְ כָּתַב … כִּי הֲלֹא יָדַעְתָּ דִּבְרֵי הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ (שְׁמוֹת קכ) כִּי מֹשֶׁה הוּא הַגּוֹאֵל אֲשֶׁר גָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ הוּא יִגְאָל אוֹתָנוּ וְיָּשִׁיב בָּנִים לִגְבוּלָם דִּכְתִיב (קְהִלַּת א ט) מַ'ה שְׁ'הָיָה ה'וּא שֶׁיִּהְיֶה, ר"ת "מֹשֶׁה", וְלֹא יִקְשֶׁה בְּעֵינֶיךָ דָּבָר זֶה בְּאוֹמְרָך הֲלֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה מִזַּרְעוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דָּוִד עַצְמוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ דִּכְתִיב (יְחֶזְקֵאל לז כד) וְעַבְדִּי דָּוִד מֶלֶךְ עֲלֵיהֶם, כְּמַשְׁמָעוֹ, וְאִם כֵּן הֵיאַךְ אָנוּ אוֹמְרִים שֶׁהוּא מֹשֶׁה, הַבָּא מִשֶּׁבֶט לֵוִי… יֵשׁ לָךְ לָדַעַת כִּי בְּחִינַת נִשְׁמַת מֹשֶׁה ע"ה הִיא כְּלוּלָה מי"ב שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי כָּל הס' רִבּוֹא הָיוּ עֲנָפִים ע"ה, וַעֲנַף שִׁבְטוֹ שֶׁל דָּוִד בְּמֹשֶׁה הוּא, וְלָזֶה תִּמְצָאֶנּוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר שֶׁהָיָה מֶלֶךְ וְכֹהֵן וְלֵוִי וְנָבִיא וְחָכָם וְגִבּוֹר, שֶׁהָיָה כּוֹלֵל כָּל הָעֲנָפִים שֶׁבִּקְדֻשָּׁה, וּלְעָתִיד לָבֹא תִּתְגַלֶּה בָּעוֹלָם שֹׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת שֶׁבְּמֹשֶׁה, שֶׁהוּא עַצְמוֹ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וְהוּא דָּוִד, וְהוּא יִנּוֹן וְשִׁילֹה.

וְאֵין מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא נוֹתֵן הַתּוֹרָה רוֹצֶה לִגְאוֹל עַם שֶׁל בַּטְלָנִים, [וּבַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ קוֹרֵא לְאֵלּוּ שֶׁאֵינָם עוֹסְקִים בְּסֵפֶר הַזוֹהַר "עַמֵּי הָאָרֶץ" גַם כִּי גְּדֹלִים בַּתַּלְמוּד], וּמוֹסִיף שָׁם, דְבְכָל פַּעַם שֶׁיֵּשׁ זְמַן הָרָאוּי לִגְאוּלָה, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בָּנוּ יֵינָהּ שֶׁל תּוֹרָה הוּא כֹּחַ עֵסֶק הַתּוֹרָה בְּכָל הַפַרְדֵ"ס – ד' חֲלָקֶיהָ, (כִּדְפֵרֵשׁ בְּשִׁיר הַשִּׁירִים עַל הַפָּסוּק "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיַּיִן"), וְאִם לָאו ח"ו סוֹבְלִים יִסּוּרִים, וְרַק עַל יְדֵי כֹּחַ הַתּוֹרָה שֶׁיֵּשׁ בְּעַם יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִים, עכת"ד. וּפּוּק חֲזֵי מַה שֶׁאָמְרוּ בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית (דַּף כח): בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וַהֲרֵי מִי נָתַן מַעֲשֶׂה שֶׁל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל וּבְמֹשֶׁה? אָמַר לוֹ: בְּנִי, וְאַתָּה אָמַרְתָּ כָּךְ? וְכִי לֹא לָמַדְתָּ (יְשַׁעְיָה מו) מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית!? אָמַר לוֹ, כָּךְ הוּא וַדַּאי. וְלָכֵן מֹשֶׁה לֹא מֵת, וְהוּא נִקְרָא אָדָם, וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר בַּגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר, אֶלָּא כֻּלָּם כְּנֶגְדּוֹ. וְכֵן נֶאֱמַר בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר שֶׁיּוֹצִיא שְׁכִינָה מֵהַגָּלוּת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. וּמֹשֶׁה הוּא בִדְמוּתוֹ מַמָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם. ה' אֱלֹהִים – אַבָּא וְאִמָּא. תַּרְדֵּמָה – זוֹ הַגָּלוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית טו) וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם. הִפִּילוֹ עַל מֹשֶׁה וַיִּישַׁן. אֵין שֵׁנָה אֶלָּא גָלוּת. וַיִּקַּח אַחַת מִצַּלְעֹתָיו – מִצַּלְעוֹתָיו שֶׁל מִי? אֶלָּא מֵאוֹתָם עֲלָמוֹת שֶׁל הַגְּבִירָה נָטְלוּ אַבָּא וְאִמָּא אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא צַד לָבָן, יָפֶה כַּלְּבָנָה. וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה – זֶה בָּשָׂר שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ (שם ו) בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר. בָּשָׂר שֶׁל מֹשֶׁה אָדָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה, וְלָכֵן (שיר ו) יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה. וּבֵאֵר בְּמִקְדַּשׁ מֶלֶךְ: דְמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא סוֹבֵל עֹל וְצַעַר הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה לְבַדּוֹ, כִּי אֵין הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים רוֹצִים לְסַיְיעוֹ בָּזֶה, שֶׁאֵינָם רוֹצִים לִלְמוֹד סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, אֶלָּא כּוּלָם כְּנֶגְדּוֹ וְלֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִי שֶׁיַּעֲזֹר לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁכִינָה מִן הַגָּלוּת, וְכֻלָּם בְּסוֹד הַתַּרְדֵּמָה וְהַשֵּׁינָה.

כל הגאולה תלויה בעסק החכמה הזאת

וּבְדֶגֶל מַחֲנֵה אֶפְרַיִם (פָּרָשַׁת שְׁמִינִי): וְזֶהוּ דָּרֹשׁ דָּרַשׁ משֶׁה, הַיְנוּ כְּשֶׁיִּתְגַּלֶּה (כִּי בְּכָל דּוֹר וְדוֹר יֵשׁ בְּחִינַת משֶׁה, וְאִיתָא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי הָיָה בְּחִינַת משֶׁה), וְיִדְרֹשׁ מַה שֶּׁדָּרַשׁ כְּבָר משֶׁה, הַיְנוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, סֵפֶר הַזֹּהַר, אָז וְהִנֵּה שֹׂרַף, הַיְנוּ שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל הַקְּלִפּוֹת וּמִמֵּילָא יִהְיֶה הַגְּאֻלָּה שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן סֶלָה וָעֶד.

זוהר במדבר פרשת פנחס רעיא מהימנא (דף רל"ב ע"ב)

רשעי ישראל הָעֵרֶב רַב מְעַכְּבִים אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת יוֹתֵר מֵאֻמּוֹת העולם מפני שאחרים למדים ממעשיהם הרעים – אֲבָל אֻמּוֹת העולם אֵינָם כֵּן, אֶלָּא במה שהם מצערים את ישראל מחזירים אותם אותם למוטב ומקרבים את הגאולה

לשון הזוהר: וּבְגִין דְּעֵרֶב רַב אִינּוּן שְׂאוֹר שֶׁבָּעִיסָה, [וּמִשּׁוּם שֶׁעֵרֶב רַב הֵם שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה, מעורבים בישראל כשאור המעורב בָּעִסָּה,]

וְאִינּוּן אוּמִין דְּעָלְמָא דַּמְיָין לְמוֹץ, [וְאֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם דּוֹמִים לְמֹץ, שמפרידים אותו מן החיטה בדישה],

יַתִּיר מְעַכְּבִין בְּגָלוּתָא עֵרֶב רַב לְיִשְׂרָאֵל, מֵאוּמִין עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. [יוֹתֵר מְעַכְּבִים בַּגָּלוּת הָעֵרֶב רַב אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאֻמּוֹת עוֹבְדֵי כוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת]

כְּמָה דְּאוּקְמוּהָ רַבָּנָן, מִי מְעַכֵּב. שְׂאוֹר שֶׁבָּעִיסָּה מְעַכֵּב. [כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּהוּ חֲכָמִים, מִי מְעַכֵּב? שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה מְעַכֵּב את הגאולה השלימה,]

דְּאִינּוּן דְּבֵקִין בְּיִשְׂרָאֵל, כַּשְּׂאוֹר בַּעִיסָּה. [שֶׁהֵם דְּבֵקִים בְּיִשְׂרָאֵל כִּשְׂאוֹר בָּעִסָּה, הם הם רשעי ישראל שאחרים למדים ממעשיהם הרעים].

אֲבָל אוּמִין (עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת), לָאו אִינּוּן אֶלָּא (תהלים א) כַּמּוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. אֲבָל אֻמּוֹת העולם אֵינָם כֵּן, אֶלָּא (תהלים א) כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ, ואינם מעורבים בישראל, ובמה שהם מצערים את ישראל מחזירים אותם אותם למוטב ומקרבים את הגאולה. (הרמ"ק, הסולם, מתוק מדבש, סוד ה').

כָּל אֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ מְזַכִּים אֶת כָּל הָעוֹלָם וּמַצִּילִים אוֹתָם, וּמְקָרְבִים אֶת הַגְּאוּלָה.

אמרו רז"ל (ירושלמי יומא א, א) כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאלו נחרב בימיו, ואם אנו לא עושים מה שצריך, יש לנו חלק בזה שלא נבנה בית המקדש בימינו, ואם כן עלינו לחקור מה צריך לעשות כדי שיבנה בית מקדשנו.

חטא אדם הראשון הוא שלא בחר ללמוד זוהר הקדוש, וזה גרם לחורבן שני המקדשות

חטא אדם הראשון היה על שלא בחר להתעסק בעץ החיים (דהיינו חכמת הנסתר והזוהר הקדוש) כמבואר בזוהר הקדוש (בראשית כ"ו-כ"ז) ורבי חיים ויטאל זצ"ל (בהקדמה לשער ההקדמות על פי הזוהר בפרשת בראשית), ורבי נתן מברסלב מביאו (בהלכות נטילת ידים והלכות ערלה): הנחש פיתה את האדם בגאווה שעל ידי עץ הדעת הוא יכול להיות כאלקים, ולהתחרות עמו כביכול, ולשלוט על כל העולם. אדם הראשון לקח מעץ הדעת, שורש כל החכמות החיצוניות, ולא בחר להתעסק בעץ החיים התורה הקדושה, חכמת הקבלה, ולהשיג דרכה את השם יתברך, והוא שורש כל החטאים מאז ועד היום שהאמין ללשון הרע של הנחש הארור, ולא רצה ללמוד זוהר הקדוש, ומאז ועד הלאה כל העולם מעורב מטוב ורע, ומשם יצאו הערב רב שגרמו להחטיא את בני ישראל. ובאריכות ביאר מורינו האלקי רבי חיים ויטאל זצ"ל (בהקדמה לשער ההקדמות על פי הזוהר בפרשת בראשית) שחטא אדם הראשון הוא שלא בחר ללמוד זוהר הקדוש, ובגלל שנמנעו מללמוד חכמת הקבלה וזוהר הקדוש גרם חורבן שני המקדשות עד שישובו בני ישראל בתשובה ללמוד זוהר הקדוש.  כי כל אריכות הגלות הוא לתיקון חטא אדם הראשון כידוע. וכל ראש ישיבה רב, ומורה דרך שלא מדריך את אנשיו ללמוד דף זוהר ביום כאלו החריב את בית המקדש.

"מעשה רב" מהגר"א "ללמוד זהר בכל יום"

בואו וראו מה שכתב בספר "מעשה רב" מהגר"א זי"ע (כתוב בסעיף ס'): ללמוד אחר התפילה תיכף ג' שעות, ללמוד מקרא אגדות ומדרשים "ללמוד זהר בכל יום" עכ"ל, וכן בספר תולדות רבי יוסף זונדל מסלאנט זי"ע שהביא כתבי יד מקוריים (עמוד קי"א), שם כתוב מהנהגות שרשמו תלמידיהם הגדולים של הגר"א והגר"ח מולאז'ין זי"ע, כל מידה נכונה וכל הכרעה בדינים ובהוראה, וכל מנהג שראו בהם את רבותיהם מורים עושים ונוהגים בהם, ושם כתוב "ללמוד בכל יום זוהר", עיי"ש.

 .

[ב] ) וראה לקמן מה שאמר הרידב"ז בזה שמשיח צריך להיות צדיק יסוד עולם שלא עבר אפילו על מאמר חז"ל אחד.

ואומר המגיד מדובנה – זה מה שאמר הנביא "טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה" – גם בשוליים, יכול יצר הרע לתפוס אותך. דוקא בדברים הקטנים הוא יפיל אותך. לכן באה התורה ומזהירה "והיה עקב תשמעון" תשים לב לפרטים הקטנים, שבהם התורה אומרת 'כאן מתחיל היצר הרע'. תחילתו של יצר הרע, היא דוקא 'בחוטים הקטנים' שהוא מושך החוצה, וככה הוא מפורר את המפה כולה.

וכן בספר דבר בעתו מביא, שהט"ז שלח את בניו להתחקות אחר דמותו של שבתאי צבי – שם רשעים ירקב. הוא שלח אותם ואמר להם לכו תראו מי הוא, אומרים שהוא אדם גדול. הם הלכו לבדוק מי הוא. הם חזרו הביתה וסיפרו כמה דברים אודותיו, אמר להם הט"ז הוא משיח שקר. סיפרו הבנים, שהוא ישן אפרקדן, והוא קשר את נעלו הימנית לפני נעלו השמאלית. אמר להם הט"ז מי שלא מקפיד על דברים כאלה, משיח הוא כבר לא יכול להיות.

לכאורה, יאמר האומר מה זה נפקא מינה נעילת הנעליים?! התשובה היא כן! "והיה עקב תשמעון" זה המצוות שאדם דש בעקביו. מהדברים הקטנים, מגיעים לדברים הגדולים.

רבותינו, וכך מביא גם ר' אהרון קוטלר בספרו, שישנם דברים שבכלל אצלנו, אינם נחשבים לעבירה, הדברים הללו, הביאו לעבירות החמורות ביותר. כותב ר' אהרון קוטלר בספרו משנת רבי אהרון (חלק א, עמוד קכ"א), אביא לך דוגמא, האם מישהו מאיתנו חושב שחמדת הממון מהווה עבירה? מביא רבי אהרון קוטלר תוספתא, שמופיעה בסוף מנחות, על בית שני מכירים אנו בהם שהיו עמלים בתורה וזהירים במעשרות. שואל המדרש ומפני מה גלו? מפני שאוהבים את הממון, והיא שגרמה להם לשנאת חינם, כי הרוחניות אינה מביאה לשנאה, רק אהבת החומריות, היא שגרמה. שואל ר' אהרון קוטלר מי שמע על חמדת ממון שתביא לשנאת חינם?! אדם אוהב כסף, זה יביא אותו לדבר הנורא ביותר! ואומר כן. בן אדם שהוא חומד ממון זה אדם שאין לו אמונה בקב"ה. בשביל מה אתה צריך ממון? אדם שאוסף כסף, אוסף רכוש, זה אדם שרוצה שיהיה לו בטחון כלכלי. למה אתה רוצה בטחון כלכלי? כי אתה לא רוצה להיות בטוח בקב"ה, אתה לא רוצה להיות דואג ליום המחר. אתה רוצה שיהיה לך כסף בבנק, כדי שתהיה רגוע. אומר ר' אהרון קוטלר מחמדת הממון הגיע לחורבן הבית.

היה איש זקן בבני ברק שהיה דרכו להחביא את המפתחות של הבית בארון חשמל הסמוך לדירתו, כי זה היה בשבילו טירחה לסחוב כל פעם את המפתחות. היה לו שכן אברך שראה כל פעם איך הזקן מחביא את המפתחות בארון חשמל, החליט לחנך את הזקן, פעם כשיצא הזקן מביתו לקח המפתחות והחביא אותם במקום אחר, וכשחזר הזקן נצטער מאד, כי לא מצא המפתחות, ולא היה יכול להיכנס לבית, והוצרך לקרוא לשכנים שיוציאו סולם דרך המרפסת שלהם, ולטפס לתוך המרפסת שלו, והיה לו צער גדול מכל הסיפור, ובדרך צערו הפליט מפיו דיבורים חריפים נגד מי שלקח המפתחות וגרם לו כל הצער הזה, ולא עבר זמן הרבה ונפטר האברך הזה שלקח המפתחות. אותו אברך מה טען? מה בסך הכל עשיתי? אבל זה עבירות שאדם דש בעקביו, ואולי אפילו חושב שעושה בזה מצוה, אבל כאן מפיל היצר את האדם. השם יצילנו. נמצאנו למדים שלא רק נדנוד עבירה אלא בעיקר מידות כגון חמדת ממון גאווה כבוד וכו', הם העיקר שעליו צומח הבנין כדברי המהרח"ו בשערי קדושה, [ראה באריכות לקמן הערה ח'] שמי שיש לו מידות טובות יכול בקל לחזור בתשובה, אבל אם המידות שלו מקולקלות גם אם יש לו מעשים של צדיק גמור רחוק הוא מאוד מהקב"ה. והחי יתן אל ליבו!!!

[ג] ) שאלה, שמעתי שהאדמו"ר מדבר שנים על ביאת המשיח וכתב הרבה ספרים על זה ובפרט בספרי שכר ועונש מה שיהיה לפני ביאת המשיח, וכל הזוהר על הגן עדן והגיהנום  – אז מה החידוש שכולם מתפעלים מדברי ילד בן 15? הלא הכל ידוע, וכתוב בנביא זכריה, וכולם קוראים את ההפטרה בסוכות על מלחמת גוג ומגוג?

תשובה: א. הרבה יהודים תינוקות שנשבו שלא למדו תורה ונכשלו במאכלות אסורות וכו', וליבם אטום ולא מאמינים ולא קראו ולא שנו ולא הולכים לבית הכנסת וגם מי שכן הולך לא יודע מה אומר מה לא אומר ומדבר בבית הכנסת, והרב לא מעורר אותו כי מפחד לדבר, מפני כסף וכבוד, ולא לומדים זוהר כי רק תלמידי הרשב"י לא מפחדים משום בריה, רק מהקב"ה, כדאיתא בזוהר הקדוש שמוכחים בלי משוא פנים וכאשר אומרים להם מה הולך בגן עדן ובגהינום ובבית דין של מעלה, [ראה כל זה בשכר ועונש בראשית חלק א'], אומרים וכי היית שמה? מישהוא חזר משמה? אפילו אחר שיש כבר מספיק אנשים שחזרו ממות קליני, וכן צדיקים שראו ברוח הקודש כמו הצה"ק רבי יהודה פתייה [ראה בספרו מנחת יהודה-רוחות מספרות – וראה בספר זוהר תהילים י"ב כרכים באריכות על הנ"ל], ובעל הסולם זי"ע שהזהיר את בני דורו ללמוד זוהר ולעלות לארץ ישראל ולא רצו לשמוע בקולו, וניספו בשואה כעשר מיליון יהודים רח"ל, עשה הקב"ה עכשיו חסד עם אחינו בני ישראל וברגע אחד נתן לילד תמים שלא למד כלום לספר מה שראה בעולמות העליונים ונכנס ללב של אנשים וחוזרים בתשובה ומתקיים הבטחת הקב"ה לנביא יחזקאל (פרק לו כה- לו): וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם: וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר: וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְעָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר בְּחֻקַּי תֵּלֵכוּ וּמִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם: וִישַׁבְתֶּם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לאלוקים: וְהוֹשַׁעְתִּי אֶתְכֶם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ וְלֹא אֶתֵּן עֲלֵיכֶם רָעָב: כֹּה אָמַר ה' אלוקים בְּיוֹם טַהֲרִי אֶתְכֶם מִכֹּל עֲוֹנוֹתֵיכֶם וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת: וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי ה'בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי, ע"כ. וצריך לשמוח על כל יהודי שחוזר בתשובה ומה איכפת לי מי הצינור. ובאמת החכם עיניו בראשו כלומר איזה חכם הרואה את הנולד ומסתכל בראש הדבר ולא מחכה עד שמפסיד את הרכבת, כי המסר שקיבל הנער בשמים הוא טוב לעורר את הלבבות ולדעת שאין זמן כדברי הנביא מלאכי (ג, א-ו): הִנְנִי שֹׁלֵחַ מַלְאָכִי וּפִנָּה דֶרֶךְ לְפָנָי וּפִתְאֹם יָבוֹא אֶל הֵיכָלוֹ הָאָדוֹן אֲשֶׁר אַתֶּם מְבַקְשִׁים וּמַלְאַךְ הַבְּרִית אֲשֶׁר אַתֶּם חֲפֵצִים הִנֵּה בָא אָמַר ה' צְבָקוֹת: וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים: וְיָשַׁב מְצָרֵף וּמְטַהֵר כֶּסֶף וְטִהַר אֶת בְּנֵי לֵוִי וְזִקַּק אֹתָם כַּזָּהָב וְכַכָּסֶף וְהָיוּ לַיהֹוָה מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה: וְעָרְבָה לַיהֹוָה מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת: וְקָרַבְתִּי אֲלֵיכֶם לַמִּשְׁפָּט וְהָיִיתִי עֵד מְמַהֵר בַּמְכַשְּׁפִים וּבַמְנָאֲפִים וּבַנִּשְׁבָּעִים לַשָּׁקֶר וּבְעֹשְׁקֵי שְׂכַר שָׂכִיר אַלְמָנָה וְיָתוֹם וּמַטֵּי גֵר וְלֹא יְרֵאוּנִי אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת: כִּי אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם:, ע"כ. אבל לא יודעים מה יכול להגן ולהציל, ולהפך הכל לרחמים שזה רק על ידי לימוד ספר הזוהר ששמר הקב"ה לנו לדור אחרון כמו צנצנת המן, וחבל על כל הרבנים ששוכחים ומתעלמים מהאמת כי פתאום יבוא ארון להיכלו ואז יהיה כמו בזמן דור המדבר שענני הכבוד פלטו את הערב רב, הזוהר הקדוש מסוכך ומגן לעם ישראל, ומי שלא מאמין מפסיד.

והנה יודעים אנחנו כי רק בזכות למוד תורת הזוהר יצאו ישראל מן הגלות ברחמים, וכדמפורסם מה דאיתא ברעיא מהימנא "בספרא דא יפקון מן גלותא ברחמי". ואין צריך להאריך בזה כי וודאי למוד הזוהר הוא תיקון השכינה להוציא אותה מהגלות, כדכתב הרמח"ל באגרות, כי לא כל הלימודים שווים, ודווקא לימוד הזוהר הקדוש הוא מתיקוני השכינה הקדושה, ופשוט כי כל סיום זוהר הקדוש הוא קירוב הגאולה. ולכן צריך לעורר את ליבות ישראל שיהגו וילמדו ויגרסו בספר הזוהר הקדוש לאלפים ורבבות עד אין מספר, ואין ספק כי על ידי זה יתווספו הרבה לומדים וסיומים בזוהר הקדוש, וזה יקרב את הגאולה. ולמותר להאריך בדבר הסכנה הרובץ על ארצנו הקדושה, שמכל צד יש ערבים שרוצים… וארץ אירן שמצהירה בגלוי כי רצונה להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן ברגע אחד על ידי פצצת אטום, ח"ו. עד שאנו רואים שבימינו נתקיימה נבואת דוד המלך ע"ה "למה רגשו גויים" המדבר ממלחמת גוג ומגוג, ומנגד שנאת עמי הארצות לתורה ולומדיה ובלבול הערב רב המפריעים את ישראל מלידבק לאבינו שבשמים שזהו הנסיון האחרון בדור האחרון הצריך לתקן את חטאי דור המבול ודור הפלגה (כתבי האר"י), [כדאיתא בזוהר בראשית כ"ה ממין הערב רב החמישי] ואין לנו שיור אלא לימוד התורה הקדושה על כל פרד"ס חלקיה כדכתב האור החיים הקדוש בפרשת תרומה, דתורה מגנא ומצלא מהיצר, זה דוקא תורה לשמה, ואמרו רבותינו דאין לך לימוד תורה לשמה אלא לימוד הזוהר הקדוש (מהרח"ו בהקדמה לעץ חיים), ובזה מראה האדם אם כבוד ה' יתברך חשוב לו או ח"ו כל תורתו משפה ולחוץ, על כן מה יציל אותנו, מכל אויבנו ומבקשי רעתינו, אם לא לימוד הזוהר הקדוש בסיומים ועוד סיומים של הזוהר הקדוש.

כָּתַב הַכִּסֵּא מֶלֶךְ (בְּתִקוּן ל'), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: "כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לִלְמֹד קַבָּלָה, וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה, וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא, כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלַןכִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה". וּבְתִּקּוּן מ"ב (שָׁם בְּכִסֵּא מֶלֶךְ), "כִּי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּגִירְסָא בְּעָלְמָא בּוֹנֶה עוֹלָמוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אִם יִזְכֶּה לִלְמֹד וּלְהָבִין אֲפִלּוּ פֵּרוּשׁ מַאֲמָר אֶחָד, יַעֲשֶׂה בּוֹ תִּקּוּן לְמַעְלָה בְּשָׁעָה אַחַת מַה שֶּׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד הַפְּשָׁט שָׁנָה תְּמִימָה, וּמֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶּן עוֹלָם הַבָּא מִבְּנֵי הֵיכָלָא דְּמַלְכָּא, וְיִהְיֶה מֵרוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בְּמַלְכוּתָא דִּרְקִיעָא[ג]. ואֵין נַחַת רוּחַ לַהַשֵּׁם כָּעֵסֶק בְּנִשְׁמַת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הַמְקֻבֶּלֶת כִּי מִמֶּנָּה יוֹדֵעַ רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ בַּעֲבוֹדָתוֹ וּמִצְווֹתָיו…". עַד כָּאן, (וְעַיֵּן עוֹד בַּסֵּפֶר זְכִירָה לְחַיִּים לְהַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים פַלַאגִ'י ח"ב דף ע' ע"ד, ובשו"ת אַפַרְקַסְתָּא דְעַנְיָא סִימָן ע"ד).

וּבְּהֵיכַל הַבְּרָכָה פָּרָשַׁת עֵקֶב (ז', י"ט), כתב:

בְּדוֹרֵנוּ מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּזֹהַר וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי הָאֲרִ"י כָּל עֵסֶק תּוֹרָתוֹ הוּא מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ

בַּדּוֹר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וְתִקּוּנִים וְכִתְבֵי מָרָן הָאֲרִ"י שֶׁהֵם חַיִּים מַמָּשׁ לַנֶּפֶשׁ, בְּלוּלָה בְּמִקְרָא וּבְמִשְׁנָה וּבְתַלְמוּד וּפוֹסְקִים, יֵדַע נֶאֱמָנָה שֶׁכָּל תּוֹרָתוֹ שֶׁעוֹסֵק הוּא מִשָּׂפָה וְלַחוּץ, כְּדוֹאֵג, וְאֵין לוֹ עֵסֶק בַּחַיִּים וְהֶאָרָה לַנֶּפֶשׁ, וְהוּא כֻּלּוֹ טָעוּת וְרַמָּאוּת, וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אֶלָּא לִהְיוֹת מֵאַנְשֵׁי שֵׁם, לִהְיוֹת רַב וְרֹאשׁ גְּדוֹל הַדּוֹר וּלְהִשְׂתָּרֵר עַל הַבְּרִיּוֹת, וְאֵין לוֹ חַיִּים וְלֹא חֵלֶק בַּחַיִּים…

ועיין בתיקוני זוהר חדש-ספרא תנינא:

אָמַר לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה: הֲרֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְאֵין בָּכֶם מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ לְרַצּוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, וְכַּמָּה בַּעֲלֵי מִדְרָשׁוֹת, צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת, וְצוֹוְחִים בָּהּ כְּמוֹ כְלָבִים שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב, כְּמוֹ שֶׁהַגֵּיהִנֹּם צוֹוֵחַ הַב הַב

 

[בלשון הקודש]: פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סֶגּוֹלְתָּא. נָטַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים וְזָרַק אוֹתָן לְמַעְלָה. וּכְשֶׁזָּרַק אוֹתָן, נַעֲשׂוּ אֶבֶן אַחַת, וְאָמַר לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה: קַבְּלוּ אֲלֵיכֶם אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְאֵין בָּכֶם מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ לְרַצּוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּמָּה בַּעֲלֵי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲבֵרִים אֶצְלְכֶם, צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת, וְצוֹוְחִים בָּהּ כְּמוֹ כְלָבִים שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב, כְּמוֹ שֶׁהַגֵּיהִנֹּם צוֹוֵחַ הַב הַב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב.

אֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְהַעֲלוֹת בָּהּ הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וּלְיַחֵד אוֹתָהּ עִם בַּעְלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי עֵינַיִם וּסְתוּמֵי לֵב

הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לְךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְהַעֲלוֹת בָּהּ הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וּלְיַחֵד אוֹתָהּ עִם בַּעְלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי עֵינַיִם וּסְתוּמֵי לֵב. וּמִשּׁוּם זֶה יוֹצֵא קוֹל בְּכָל לַיְלָה, כְּשֶׁיּוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן, כְּשֶׁעוֹלוֹת הַנְּשָׁמוֹת לְפָנָיו, וְאוֹתוֹ הַקּוֹל אוֹמֵר פָּסוּק כַּכָּתוּב (ישעיה מ) קוֹל אֹמֵר קְרָא, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כְּמוֹ שֶׁדָּוִד שֶׁאָמַר (תהלים קלב) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'. וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְחַבֵּר אֶת הָאֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ, עִם בַּעְלָהּ. שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה מִצַּד שֶׁל הַחֶסֶד נִקְרֵאת גְּמִילוּת חֲסָדִים. וּמִצַד הַגְּבוּרָה נִקְרֵאת עֲקֵדָה וְקָרְבָּן, וּמִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נִקְרֵאת תּוֹרָה.

שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לִזְבֹּחַ בָּשָׂר, וְאֵלּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בִּגְמִילוּת חֶסֶד וּבַתּוֹרָה, לֹא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לְעַצְמָם

וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אוֹתָהּ בַּמִּדּוֹת הַלָּלוּ לְבַעְלָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא) אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם זֶה הַקּוֹל אוֹמֵר (ישעיה מ) מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר. שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לִזְבֹּחַ בָּשָׂר, וְאֵלּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ, וְאֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בִּגְמִילוּת חֶסֶד וּבַתּוֹרָה, לֹא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לְעַצְמָם, וּבִשְׁבִילָם נֶאֱמַר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְכָל אֵלּוּ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, לֹא שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים עח) וַיִּזְכֹּר כִּי בָּשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב.

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד אלו הם המלמדים את תורת הרשב"י הקדוש, בודאי שכל העולם עומד עליהם, ואשריהם ואשרי חלקם, ואין לשער גודל מתן שכרם בזה ובבא מן השמים. ובכך כל יהודי באשר הוא שם יתלהב ללמוד ולהגות בדברי התנא האלוקי אשר ביקש "בני שנו מידותי" (גיטין ס"ז.), ובזה תלויה כל הגאולה, כדאמרו חז"ל (בבא בתרא דף ח' ע"א) "דכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים אמר עולא פסוק זה בלשון ארמית נאמר אי תנו כולהו עתה אקבצם". ומה נמלצו לחכי דברי הזוהר בהקדמת התיקונים (דף י"ז), והמשכילים יזהירו אלין רבי שמעון בן יוחאי וחבריו וכו' כד עבדו האי חיבורא אסתמכו עליה לעילא וכו', ומצדיקי הרבים ביה [שרבים יצדיקו את עצמם ע"י…], יהון נפישין ככוכבים לעולם ועד דלא אחשיך נהורא דלהון לעולם ועד, ובזה תתקיים נבואת הרשב"י שבדור של משיח אפילו תינוקות של בית רבן ידעו סודות התורה, למען ילמדו מנער ועד זקן מדן ועד באר שבע, ובכך נזכה ברצות ה' להיות כדורו של חזקיהו המלך (ב"ק י"ד.) שביקש הקב"ה לעשותו משיח, ועליו נאמר הפסוק "חובל עול מפני שמן", פירוש חובל ונחרב עולו של סנחריב מפני השמן של חזקיה בבית המדרש שלמדו תורה מדן ועד באר שבע, כן יזכה ה' על ידי כבודכם להרבות כבוד שמים וכבוד התורה, לאחוז בזכותיה דבר יוחאי למען יעתיר בעדינו שנזכה לגאולה השלימה בקרוב, "אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ עַם נוֹשַׁע בַּה' מָגֵן עֶזְרֶךָ וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֶךָ וְיִכָּחֲשׁוּ אֹיְבֶיךָ לָךְ וְאַתָּה עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִדְרֹךְ", (דברים פרק לג כט). וכמו שהביא רש"י הקדוש את דברי המדרש רבה (רש"י, בראשית פרק ט פסוק יב) לדרת עולם – נכתב חסר, שיש דורות שלא הוצרכו לאות, לפי שצדיקים גמורים היו, כמו דורו של חזקיהו מלך יהודה ודורו של רבי שמעון בן יוחאי, עכ"ל. וכאשר דבקים בתורתו של הרשב"י ממשיכים את נשמתו ממש לדורינו זה והרשב"י יושב ושונה כנגדו, (אור החמה), על כן שמנו מטרה לנגד עינינו שלכל ישראל יהיה חלק בתורת הרשב"י הקדוש לבלתי ידח ממנו נידח, ובא לציון גואל.

תשובה ב. לשאלה: אם יהודים חוזרים בתשובה מה איכפת לך מי השליח, העיקר שיהיה נחת להקב"ה.

[ד] ) הנה נודע בשערים גודל מעלת וחשיבות לימוד חכמת הקבלה, כמאמר רשב”י זיע”א בזוה”ק [בהעלותך קנ”ג]: “והמשכילים יבינו אינון מארי קבלה דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, אילין אינון דקא משתדלין בזוהר דא דאתקרי ספר הזוהר דאינו כתיבת נח דמתכשנין בה שנים מעיר ושבע ממלכותא דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ודא אורה דספרא דא”.

ואמרתי בזה חידוש כי כמו נח שניצל בתיבת נוח, וממנו נבנה אחר כך את העולם, כך הם כל אלו שמפיצים את הזוהר הקדוש, שממנו בונים את העולם, ומביאים את המשיח בקרוב ממש. כמו שכתב גאון עוזנו המקובל האלהי רבי יוסף חיים בן איש חי זיע”א [בראש ספרו דעת ותבונה]: “ישמע השומע ויבין המשכיל את אשר חכמים הגידו ואשר הזהירו והודיעו לכל איש ישראל לגשת אל הקודש בעסק סודות התורה ונסתריה עץ חיים היא למחזיקים בה”, ועוד מפורשים דברי הרעיא מהימנא נשמת משה רבינו לרשב”י [זוהר נשא, ח”ג דף קכד, ב]: “והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, בהאי חבורא דילך, דאיהו ספר הזוהר, מן זוהרא דאימא עילאה, תשובה, באלין לא צריך ניסיון, ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי, דאיהו האי ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמי…” וכו'. גם ידוע דברי חכמי הדורות במעלה הרבה של הלימוד בזוה”ק שהם זיכוך לנשמה, ועל ידי שנשמע בקול הרשב"י ומשה רבנו ע"ה ונלמד את הזוהר הקדוש נזכה בקרוב לקול שופר של משיח צדקינו בב"א.

[ה] ) חלק מספריו: מגדל דוד – חידושים ופלפולים לתלמוד בבלי וירושלמי (ווילנא תרל"ד). ב. חנה דוד – חידושים על מסכת חלה מתלמוד ירושלמי (שם תרל"ו). ג. תשובות רידב"ז (שם תרמ"א). ד. פירוש רידב"ז ותוספות רי"ד – על התלמוד ירושלמי (פיטריקוב תרנ"ט – תר"ס). הראשון הוא פירוש הענין (דוגמת פירוש רש"י בתחמוד בבלי), והשני, הרחב ביאור (דוגמת התוספות בתלמוד בבלי), בפירושיו אלה קנה לו את פרסומו הגדול כ"תנא ירושלמי". ה. נימוקי רידב"ז דרושים ופירושים על בראשית שמות (שיקאגו תרס"ד). ו. שו"ת בית רידב"ז (ירושלים תרס"ח.). ז. קונטרס השמיטה – הלכות שביעית (ירושלים תרס"ט). ח. קונטרס הלכה למעשה – בדין פירות שביעית (ירושלים תרע"ב). ט. שו"ע לשבת – בית רידב"ז – הלכות שביעית שהוציא לאור במצורף לספר "פאת השלחן" ירושלים תרע"ב. ועוד

[ו] ) חלום שחלמתי בשבת, פרשת ויגש:

ראיתי את המלאך הקדוש הרמח"ל זיע"א,

ובידו הקדושה, ספר זוהר וכתוב שם פתח אליהו והסתכלתי בזה ואמר לי שאם ילמדו הספר הזה, יבוא המשיח, ועניתי לו: נעבוד ביחד, תיכף ומיד ממש, אסור לחכות, ונעלם.

והנה סיפרתי לאחד ממזכי הרבים הגדולים של מפעל הזוהר העולמי הרב אשר בראל שליט"א שלומד בבית רמח"ל בירושלים ואומר שיש ספר שנקרא "תיקונים חדשים לרמח"ל" מתוך ספר זוהר "תניינא" של הרמח"ל שעדיין לא התגלה.

(באחד הפרשיות המעטות שנמצאו מתוך "זוהר תניינא" פרשת "ויצא" מתוך הספר החדש של הרב מרדכי שריקי – מכון רמח"ל "זוהר תניינא" חלק א' לרמח"ל – עמוד 5/16)

"והא אליהו נביאה מהימנא אתי, פתח ואמר, רבי רבי, זכאה חולקך דכלהו רזין עלאין מתגלין לך… (המשך בארמית)

תרגום בלשון הקודש: והנה אליהו הנביא מהימנא בא, פתח ואמר, רבי רבי, אשרי חלקך שכל הסודות העליונים מתגלים לך, ואין נגנז ממך, שכל השערים הסתומים נפתחים לפניך, ודאי.

אשרי חלקך שהאיילה – (השכינה) לא נכנסה לפני המלך מיום שנחרב בית המקדש כמו שהיא נכנסה עכשיו בזכותך, חוץ מזמן אחר בימי רשב"י – בוצינא קדישא. "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע"- אלו רשב"י וחבריו. אבל 'והמשכילים' שניים, אחד רשב"י המאור הקדוש, ואחד – אתה החסיד הקדוש, לרבות שאר החברים, יזהירו כזוהר הרקיע – בשני ה"זוהרים" האלו.

כל אחד ואחד בזוהר שלו, והכול עניין אחד, אחד-(רשב"י, סוד) ההתחלה ואחד – (הרמח"ל, סוד) הסוף. רשב"י פתח השערים בזמן שהיו סתומים, שעד אז, החכמה הייתה סתומה בעולם ולא נתגלתה אלא לאחד או לשניים בכיסוי (היינו בדרך משל), ורשב"י פתח שערים, באלו שערים מדובר? של הרקיע בודאי, משם יצא הזוהר שלך שהוא נקרא "זוהר הרקיע", ושם נמצאים סודות עליונים מכח אותו האור העליון, ובו נעשה הזוהר שלו – הזוהר הראשון, וזוהר זה לא נשלם, אלא יצא מה שיצא, ובו הואר העולם עד עכשיו שנשלם גילוי הזוהר, ועל ידו נעשה זוהר זה.

– השני, שבו יושלם (התיקון) לחבר כל ישראל, ומהשעה שהזוהר הראשון נשלם, עלתה השכינה להתחבר עם בעלה, מכאן והלאה, סדרים עליונים מסתדרים בתיקון שלם, הכול בגילוי של זה הזוהר שנגלה, וכאשר יושלמו הסדרים להתקן בתיקון הראוי, יגאלו ישראל גאולה שלמה.

וזוהר זה (השני) לא יפסק מהעולם, שהוא בכל יום יתווסף ויתרבה בו, וממנו יתפרנסו כל ישראל, ואפילו מלאכים עליונים יתפרנסו ממנו למעלה ולמטה, ובשעה שתתרבה החכמה בעולם, כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה" וגו', יהיו כל ישראל טועמים ממנו כל אחד לפי כוחו וכו'.

זאת ועוד, זוהר זה יהיה כלול משישים ריבוא נשמות ישראל ודאי. וכל אחד ואחד ימצא חלקו, ואתה (הרמח"ל) תהיה הכולל (לצורך) כולם. וכך (הזוהר הזה השני) יתחדש בכל יום וכו' וכו', אשרי חלקם של ישראל בזכותך בעולם הזה.

והנה אברהם סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי, אשרי חלקך, שעליך כתוב: "מקימי מעפר דל" וכו' וכו'. ואתה הוא המקים לה (לשכינה) מהעפר בשעה שנמצאת בחיבור שלך, חיבור זה הוא (מכוח) הזוהר הקדוש השני וכו' וכו'. והכל נעשה על ידך בכוח הזוהר הזה שלך, ומשיח בן יוסף שהוא בצדק וכו' וכו', והמשכילים יזהירו וכו'. רשב"י בתחילה ואתה בסוף, שניכם צריכים לחזק וכו' וכו' (את השכינה) אשרי חלקיכם בעולם הזה.

והנה רעיא מהימנא בא, פתח ואמר: רבי רבי וכו'. במלך המשיח כתוב: "ונחה עליו" וכו' וכו', רשב"י בתחילה ואתה בסוף, תתחזקו בזוהר זה לפי הכח שיתווסף למעלה, שהרי בהתחלה, הזוהר (של רשב"י) נעשה לפי הגלות, ובזמן הזה (הזוהר שלך) לפי הגאולה. וכפי שיתחזק הזוהר למעלה, כך יתחזק הזוהר שלכם למטה, לכך: יזהיר וכו' וכו'.

(הערת הרב שריקי למאמר זה – "במאמר זה ישנם ארבעה נושאים עיקריים: רשב"י הוא בשירותא [הראשון] הרמח"ל הוא הסיומא [האחרון-הסיום סוף הגלות]; חכמת הקבלה היא סתומה לרוב; זוהר הרשב"י הוא לא נשלם, והשלמתו על יד זוהר הרמח"ל; זוהר הרמח"ל נעשה ע"פ הגאולה (לפום פורקנא), והוא בחינת רוחו של משיח.)

וכבר הזמנתי את הטקסט של ספר, תיקונים חדשים לרמח"ל" לעשות חלוקה לשנה, שכל עם ישראל ילמדו את הזוהר הזה. עד כאן החלום והפתרון.

[ז] ) בכל יום בפרטיות צריכים ללמוד חכמת הקבלה – ואין להמתין עד שימלא כרסו בש"ס ופוסקים, כי מי יודע כמה חיי

א. אחז"ל (קידושין ל'.) לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד. והקשה שם בגמ': וכי ידע איניש כמה חיי? ומתרץ: כי אמרינן ביומי, ופירש"י שם: ב' ימים מקרא, ב' ימים משנה, ב' ימים תלמוד. ובתוספר שם כתוב, דלא נהירא, דאכתי איכא למיפרך מי ידע כמה חיי. ולכן נראה לי' לפרש "ליומי", שבכל יום ויום עצמו ישלש. וכן אנחנו נוהגים בלימוד הקבלה שבכל יום ויום אנו ממלאים כרסנו בש"ס ופוסקים, ואחר כך אנו עוסקים בקבלה, כי להמתין עד שימלא אדם כרסו בש"ס ופוסקים, מי יודע כמה חיי, ועל כרחך הכוונה בכל יום בפרטיות. ודפח"ח ואמת ושפתיים יושק, כפי' התוספות (גיטין ט'.), עיין שם. (הגה"צ מהרי"א מזידיטשוב)

וכמובא ב"בן יהודיע" (ברכות סג.) כי לימוד הסוד הוא המגין על ישראל להוציאם מן הגלות ורבוי הצרות… כי הלימוד הזה הוא המגין בעת צרה ובגלות. וכן כתב הרמ"ז (דף קע"ח) אפילו בקריאה לבד ובגימגום הרי הוא כהוגה ומפרש את השם שיש כוח בו לעשות ניסים אפילו בלא ידיעה, עיי"ש. כִּי בָּזֶה תָּלוּי כָּל גְאוּלָתֵינוּ וּפְדוּת נַפְשֵׁנוּ, כמו שאמר מרן הרי"ח הטוב ברוח קדשו לפני למעלה ממאה שנה – כי לעתיד הכל ילמדו בה [בחכמת האמת] כמו שלומדים תהלים.

אמרו חז"ל (סנהדרין צז.): דור שבן דוד בא, האמת תהא נעדרת, וביאר שם בספר בניהו בן יהוידע [למרן הרי"ח הטוב זי"ע] וזל"ק: והאמת נעדרת, כלומר חכמת האמת הוא חלק הסוד, תרבה, והעוסקים יהיו עדרים עדרים בלימוד הקבלה. אי נמי, עתה (בזמנו לפני למעלה ממאה שנה), יש אנשים פרטיים לומדים קבלה, כל אחד בקרן זוית בסתר, אבל לעתיד, הכל ילמדו בה כמו שלומדים תהלים, ותמצאם עדרים עדרים בבית המדרש. עכל"ק. וב"ה זכינו שרואים שנתקיימה נבואתו בדורנו ממש. זאת ועוד נתקיים פסקו שכתב לכל ישראל, וזל"ק: מִזְּמַן אֲשֶׁר הֵצִיץ וְזָרַח אוֹר יְקָרוֹת שֶׁל שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים סֵפֶר הַתִּקּוּנִים וְסֵפֶר הַזֹּהַר קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בַּלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הַתִּקּוּנִים וְהַזֹּהַר יָחִיד וְרַבִּים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, וְהַגַּם דְּאֵין לְאֵל יָדָם לְהַשִּׂיג וּלְהָבִין סוֹד אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת שֶׁבַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים הָאֵלֶּה אַף עַל פִּי כֵן שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת דִּבְרֵיהֶם וּמִתְלַהֲבִין בִּקְרִיאָתָן מְאֹד מְאֹד. (רַבֵּנוּ יוֹסֵף חַיִּים, הַבֶּן אִישׁ חַי, בְּהַקְדָּמַת הַתִּקּוּנִים בְּנָיָהוּ). וּבַדּוֹר הַזֶּה הָאַחֲרוֹן אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ שְׁכִינְתָּא עֶלְיוֹנָה אֶלָּא עַל יְדֵי הַזֹּהַר וְכִתְבֵי מָרָן הָרַב חַיִּים וִיטַאל בִּלְבַד שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וּבַדּוֹר הַזֶּה מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אוֹהֵב יָמִים מִבְּלִי לְבַלּוֹת יוֹם בִּלְתִּי קְדֻשָּׁה לִרְאוֹת טוֹב עוֹלָם הַבָּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, יִדְבַּק בְּסֵפֶר הַזֹּהַר וּבְכִתְבֵי מָרָן הָרַב חַיִּים וִיטַאל בִּלְבַד שֶׁנֶּאֶמְרוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ. (היכל הברכה דברים ז' יט).

[ח] ) כמבואר בספר הקדוש שערי קדושה חלק א' השער השני:

בפגם הנמשך על ידי מדות המגונות:

והנה ענין המדות הן מוטבעות באדם בנפש השפלה הנקראת יסודית הכלולה מארבע בחינות, הדומם והצומחת והבהמית והמדברת. כי גם הן מורכבות מטוב ורע, והנה בנפש הזה תלויות המדות הטובות והרעות והן כסא ויסוד ושורש אל הנפש העליונה השכלית אשר בה תלויין תרי"ג מצות התורה כנזכר לעיל בשער ראשון. ולפיכך אין המדות מכלל התרי"ג מצות, ואמנם הן הכנות עקריות אל תרי"ג המצות בקיומן או בביטולם, יען כי אין כח בנפש השכלית לקיים המצות על ידי תרי"ג איברי הגוף אלא באמצעות נפש היסודית המחוברת אל הגוף עצמו בסוד (ויקרא י"ז י"ד) כי נפש כל בשר דמ"ו בנפשו הוא, ולפיכך ענין המדות הרעות קשים מן העברות עצמן מאד מאד:

ובזה תבין ענין מה שאמרו רבותינו ז"ל (שבת דף ק"ה ע"ב), כל הכועס כאלו עובד עבודה זרה ממש שהיא היותר שקולה ככל תרי"ג המצות, וכן אמרו (סוטה דף ע"א) מי שיש בו גסות הרוח הוא ככופר בעיקר וראוי לגדעו כאשירה ואין עפרו ננער וכו' וכאלה רבות. והבן זה מאד, כי להיותם עקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצות התלויות בנפש השכלית, ונמצא כי יותר צריך ליזהר ממדות הרעות יותר מן קיום המצות עשה ולא תעשה כי בהיותו בעל מדות טובות בנקל יקיים כל המצות.

ובזה תבין גם כן דברים מתמיהין שאמרו רבותינו ז"ל בענין המדות, כי הענוה ושפלות מביאין לידי רוח הקדש ושורה עליו שכינה ואמר אליהו זכור לטוב (כלה רבתי פ"ה) אין התורה מתפרשת אלא במי שאינו קפדן, אף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן, וכמו שאמרו רבותינו ז"ל שלחו מתם (סנהדרין דף פ"א ע"ב) איזהו בן העולם הבא כל שהוא שפל ברך וענותן וכו' וכאלה רבות, לא זכרו בהן קיום המצות אלא המדות הטובות. ושים בעיניך דברים אלו ותצליח דרכיך בלי ספק:

ואמנם כמו שארבעה יסודות גופניים הם שרשים שמהם נוצרו התרי"ג איברי הגוף, כמו כן נפשות הארבעה יסודות האלו הם יסודות לכל מדות טובות ורעות אשר באמצעותם יקיימו או יתבטלו התורה והמצות שהם תרי"ג מארבע אותיות הוי"ה כנזכר לעיל. והמקיימן הם נפש השכלית הכלולה מארבעה היסודות רוחנים אשר משם חוצבו תרי"ג איברי הנפש ההיא. והבן זה מאד, איך היסוד של קיום המצות הם על ידי מדות הטובות וכן בהפכם:

וזה ענינם כבר נתבאר כי כל אשר עשה האלהים כלול מטוב ורע זה לעומת זה, והנה כמו שבארבעה היסודות הגופנים הנקרא חומר היסודות מורכב מטוב ורע ומשם באים כחות קיום הגוף או תחלואיו שהם ארבע מרות, מרה לבנה מרה ירוקה מרה שחורה מרה אדומה, כמו כן בנפשות הנקראות צורות, הארבעה יסודות הם על דרך זה טוב ורע, ומהם נמשך בריאות הנפש היסודית שבאדם שהם מדות הטובות, או תחלואיה שהם מדות הרעות הנמשכות מארבע קליפות טמאות שבנפש ההיא וכשיסירם מעליו יתלבשו אותיות ארבע של הוי"ה שהם אור המחיה נפש היסודית, וגם היא והגוף שלה יהיו מרכבה אל קדושתו יתברך שבעולם העשיה, כמו שנתבאר בנפש השכלית ממש בקיימה המצות.

וזכור ואל תשכח כי גם על ידי עסק התורה בארבעה פירושים שסימנם פרד"ס, פשט, רמז, דרוש, סוד, יהיה רוחו השכלי כסא אל שם הוי"ה שבעולם היצירה, וכן על ידי המחשבה והכונה תהיה נשמתו השכלית כסא לשם הוי"ה שבעולם הבריאה.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*