קינה על גלות רבני הערב המתירים נבילות וטריפות חלב ודם/ שהם בחרם מכל גדולי הדורות / כל אחד ילבש שק ואפר ויגיד הקינה הזאת בבכיות עצומות

 

קינה על חורבן היהדות בארצינו הקדושה

חודש אב ה' תשע"ה

קינה

קינה על חורבן הנורא באכילת בשר נבילות וטריפות ששוחטים בסכינים פגומים, סירכות, וְחֵלֶב ודם

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

א. אילו זכינו – להטות אוזן למאורי הדור הקודמים, היינו בטוחים מלהכשל באכילת בשר נבילות וטריפות ששוחטים בסכינים פגומים, סירכות, וְחֵלֶב ודם.

ב. אילו זכינו – היינו מקבלים דברי תלמידי חכמים ויראי ד' המעוררים על הכשרות ששוחטים בסכינים פגומים בכל פינת היהדות.

עכשיו שלא זכינו – נתחנכנו שלא לשים לב לדברי הרבנים הצדיקים אלא כתף סוררת.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ג. אילו זכינו – היה הדור הצעיר מתחנך לקבל תוכחה לתקן המעשים כפי היוצא מפי המוכיח.

עכשיו שלא זכינו – נתחנך הדור הצעיר להלעיג על דברי חכמים ולהתלוצץ מדבריהם.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ד. אילו זכינו – היו הבנים הקטנים נשמרים בכל הנכנס לפיהם וכל היוצא מפיהם.

עכשיו שלא זכינו – בשר טריפה ונבילה, סירכות, וְחֵלֶב ודם נכנס לפיהם, וקללות ונבול פה יוצא מפיהם.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ה. אילו זכינו – היה שעת הכושר גדול לחנך דורות קדושות וטהורות, כי המטבע מצויה ואפשר לסדר הכשרות באופן נעלה.

עכשיו שלא זכינו – הבשר ביוקר ומתפטמים גידולי קודש בנבילה וטריפה וחֵלֶב ואחריתה מי ישורנה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ו. אילו זכינו – היה כל אחד הולך בדרך כל הארץ – אחר אריכות ימים ושנים – בלב בטוח שהניח אחריו דור ישרים יבורך.

עכשיו שלא זכינו – כיון שהפליגו חכמינו זכרונם לברכה בתוצאת המתפטמים בדברים אסורים, אחריתו מי יודע…

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ז. אילו זכינו – היו כל ישראל בריאים ושלמים דשנים ורעננים.

עכשיו שלא זכינו – החולאת מצויה בעונותינו הרבים בפרט חולי הידוע (אשר העיד הרב הקדוש בעל בני יששכר שהחולה הבא ברובו על כלי העיכול כמו הכרס ודקין וכיוצא, הוא מחמת גרעון הכשרות) אשר לפי עדות הרופאים עיקרו באיברי העיכול ובעונותינו הרבים מצוי יותר אצל אחינו בני ישראל מבשאר אומות העולם רחמנא ליצלן.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ח. אילו זכינו – לא היו כל כך בני אדם נלקים בחולאים רעים כמו התקפת לב (האַרץ אַטאַ"ק) שבר העצבים (נערווע"ן בראָ"ך) לחץ דם גבוה (הויכע בלו"ט-דרו"ק) חולי איצטומכא (אָלסער), טמטום עורקי המוח (פאַרקאַלעכט).

עכשיו שלא זכינו – כל אלה מצוי בעונותינו הרבים בכמות מרובה מאד אצל חרדי בני ישראל (והשם יאמר למלאך המשחית די).

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ט. אילו זכינו – היו ילדי בני ישראל שלא טעמו טעם חטא זוכין להתגדל בניקל עם רוב נחת.

עכשיו שלא זכינו – שנכשלין בחלב שאיסורו כרת ונאמר בו ערירים יהיו בעונותינו הרבים אין לך יום שאין קללתו מרובה מחברתה בענינים הללו.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

י. אילו זכינו – היו האב ואם זוכין לגדל בניהם עד מאה ועשרים שנה.

עכשיו שלא זכינו – נבילה וטריפה חלב ודם מצוי בבתים בעונותינו הרבים… עוללים שואלין לחם צועקין "אמא" "אמא" ואין נענין רחמנא ליצלן.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יא. אילו זכינו – ורק כשרות ברורה היה מצויה בפי כל, היו כל גידולי קודש מתגדלים עם יראת ד' חופף על פניהם.

עכשיו שלא זכינו – מתגדלים בפראות עצומה בחוצפה ועזות נוראה אשר כמוהו לא נהייתה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יב. אילו זכינו – היו ההורים באים מגן עדן לשמוח בשמחת בניהם ביום חתונתם ושמחת לבם.

עכשיו שלא זכינו – מיד כאשר מרגישין ריח בשר נבילה וטריפה וְחֵלֶב ודם, סרים מהר משם, ואין שוהין שם אפילו רגע.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יג. אילו זכינו – היו הבנים מסובלין במדות טובות ונעימות וצייתין לדברי הוריהם ככל היוצא מפיהם.

עכשיו שלא זכינו – אין מתייראין להתריס נגד הוריהם בעזות וחוצפה מופלגת ולעשות מחלוקת בבית עד שאול תוקד.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יד. אילו זכינו – היו מסתפקין במועט ולא היו רודפין אחר מותרות ולוקסו"ס.

עכשיו שלא זכינו – נבילה וטריפה וחלב בוערת בפנים כארסו של עכנאי ומגביר כח הרע לרדוף בתר חיי עולם הזה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

ג. אילו זכינו – היה כל אב ואם יודע כי בעזרת ד' יתברך הבן יתגדל להיות בדרך שחינכו אותו לתורה ויראת שמים.

עכשיו שלא זכינו – החלב שנתפטם בו בקבע עושה את שלו ומהפכו לאיש אחר.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

טז. אילו זכינו – כשאשה בוכה בזמן הדלקת נר שבת היתה סמוכה ובטוחה שהשם יקבל תפלתה ברחמים.

עכשיו שלא זכינו – המדרש מצווח ואומר (פרשת שמיני) אם אין אתם מובדלין מנבילות וטריפות אין אתם שלי.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יז. אילו זכינו – כל קשת רוח בעת השתפכות לבו בספר התהלים היה מצפה לעזר השם בקרוב.

עכשיו שלא זכינו – תפלות העולים מפטום נבילות וטריפות ששוחטים בסכינים פגומים וסירכות וחלב, עליהם אמרו חכמינו זכרונם לברכה, גם כי אזעק ואשמע סָתַם תְּפִלָּתִי.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יח. אילו זכינו – היו איש ואשתו דרים במנוחה שלימה בלי קטטות ומריבות ומגדלים בניהם ובנותיהם מתוך הרבה נחת.

עכשיו שלא זכינו – הנבילות וטריפות ששוחטים בסכינים פגומים וסירכות טריפות וחלב עליהם, החֵלֶב מבעיר אש המחלוקת בבית, איש ואשתו מתפרדים מתוך קטטה ומריבה, והבנים ובנות מתפזרים בכל קצות תבל מתוך מרירות ושברון לב.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

יט. אילו זכינו – היו הבנים ובנות כולם הולכים בדרך התורה כל ימי חייהם.

עכשיו שלא זכינו – ומתפטמים בחֵלֶב נבילות וטריפות נתרבו בעונותינו הרבים הסרים מדרך הישרה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כ. אילו זכינו – היו בתי כנסיות ובתי מדרשים מלאים כהיום הזה עם ששה מליון יהודים חרדים ההולכים בדרך התורה.

עכשיו שלא זכינו – וארצינו הקדושה הַקֵּן עם מקום מושב להגרועים שבכלל ישראל קצבים בעלי אגרופים ושאר פורקי עול מַאְפְיַת הַכַּשְׁרוּת ["שמאנאפאל הכשרות"] בידם, ועדיין השטן הזה מרקד בעוונותינו הרבים, שמונים אחוזים מכל בתי כנסיות ובתי מדרשים יושבים שם אנשים ונשים בתערובות ופרועי ראש מעורטלים מכל זיק של יהדות, קרקפתא דלא מנחי תפילין, מחללי שבת בפרהסיא ועוברי כל התורה ומצוות.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כא. אילו זכינו – לאכול רק כשר באמת היו יושבים איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ועובד את קונו.

עכשיו שלא זכינו –  הנבילות וטריפות ששוחטים בסכינים פגומים וסירכות טריפות וחלב עליהם, מבעירה אש הקנאה בלב כל אחד מיום ליום מתרבים הגזלנים – המוסרים – המאיימים – הרודפים אחר החרדים, המסלפים דיני תורה, המחרחרים ריב בין אדם לחבירו ובין איש לאשתו ובין צבור לצבור.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כב. אילו זכינו – לְהִתְפַּטֵּם בְּמַאֲכָלוֹת הַכְּשֵׁרוֹת באמת היינו מאמינים כי מה שנתרבה בעוונותינו הרבים בדור הזה יותר מכל הדורות שעברו ילדים בלתי מפותחים [ילדים בעלי מומים בדעת או בשאר אברי הגוף] (צוריק געשטאַנענע קינדער פיזיש אָדער גייסטיש) הכל עֲבוּר המכשולים והקלקולים במקצוע כַּשְׁרוּת המאכלים, ומבואר בראשונים פרשת משפטים ופרשת שמיני שֶׁמַּאֲכָלוֹת כְּשֵׁרוֹת יְסוֹד הַיְּחִידִי וְהָעִקָּרִי לְהַעֲמִיד הַגּוּף עַל אֵיתָן הַבְּרִיאוֹת הַשְׁלֵימָה (עיין דעת תורה פתיחה להלכות שחיטה).

עכשיו שלא זכינו – והילדים טרם ראו אור השמש, כבר נתפטמו במאות כזיתים של  נבילות וטריפות מסכינים פגומים וסירכות טריפות, וְחֵלֶב ודם, וכאשר יוצאים לאויר העולם ממשיכים דרך הלזו, ובכל יום ויום נתוסף לחלבם ודמם של הילדים נבילות וטריפות חלב ודם של בהמות, ואלו הן הגורמים האמיתיים להפסיד בריאותם להזיק ולקלקל יסודי גופם כמבואר בראשונים הנ"ל, וכל כך מטומטם לבות ומוחות בני אדם על ידי שנתפטמו הם עצמם בכל הנ"ל שחושבים מחשבת מינות ואפיקורסות גמורה, כי כל זה מקרה הוא, והוא כפירה עצומה בהשגחת הבורא יתברך על עמו ישראל, והכחשה נוראה באמונת שכר ועונש לעוברי מצות התורה.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כג. אילו זכינו – היה הכנסת אורחים נחשב למצוה רבה ומפוארה כמו כל הדורות.

עכשיו שלא זכינו – הנותן לאורחים מאכל האסור בפרט נבילות וטריפות חֵלֶב לא למצוה נחשב רק עבירה היא בידו.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כד. אילו זכינו – כבר היינו נגאלין על ידי משיח צדקינו ובנערינו ובזקנינו היינו עולים לרגל בבית מקדשינו.

עכשיו שלא זכינו – עדיין כבושין אנו בגולה ומוקפים בצרות ישראל מכל עבר ופינה ד' ירחם.

זְכוֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ… הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵינוּ

כה. אילו זכינו – היו יכולים לעשות ליהודי שומר תורה ומצות אחרי 120 שנה לויה וקבורה כמו ליהודי תמים ושלם.

עכשיו שלא זכינו – כל אחד שאוכל ומאכיל למשפחתו נבילה וטריפה חלב ודם, נחשב למאכיל נבילות וטריפות חלב ודם, ומת בצעירותו, ואסור להתעסק בקבורתו, (שמלה חדשה סימן כ"ה – ואסור להתעסק בקבורתם של מאכילי טריפות, עכ"ל. וכמו שכתוב בירושלמי תרומות (פרק ח' הלכה ג'), הכלבים אוכלים את הגוף שלו כמו שכתוב (שמות כ"ב ל'): לכלב תשליכון אותו, ומתגלגל בכלב, (ברית מטה משה על הגדה של פסח) כי המאכיל נבילות וטריפות מתגלגל בכלב.

כו. אילו זכינו – היה לנו מנהיגים אמיתיים קדושים וטהורים שהיו מעמידין הדת על תילה.

עכשיו שלא זכינו – על כל פנים נתחזק כולנו לקדש שם שמים שכם אחד ולמסור נפשינו באמת עבור כשרות הבית שהוא יסוד הבית והמשך הדורות, ובזכות זה נזכה לגאולה הקרובה במהרה אמן.

תלמידי הראשונים:

(רש"י תוס' אגור רא"ש ר"ן שו"ע ורמ"א ועוד) שקוננו קינה הנ"ל על עלבון כבוד רבותינו הראשונים שנדרסו עד לעפר יחד עם פסקיהם בדיני סכין פגום וסירכות וניקור חלב ודם, שהלכו שועלים קטנים מחבלי כרמים להפוך דבריהם לומר על אסור מותר – ועל טמא טהור – ועל מומר להכעיס – צדיק וקדוש – ועל אנשים מאיימים – חסידים ואנשי מעשה – ועל בעלי תאוה – יראים ושלמים, – ועל הרודפים אחר יראי השם, – רודפי צדקה וחסד, – ועל ממשיכי דרך ההשכלה ושבתי צבי ימח שמו וזכרו – גאון וקדוש – פוסק מובהק – פאר הדור והדרו.

ומצוה על אנשים נשים וטף להשתתף באמירת קינה הנ"ל ודמעתן עַל לֶחְיָין עם נתינת אפר על ראשיהם.

תלמידי הבעל שם טוב הקדושים ותלמידיו הקדושים זי"ע:

המבכים מרות על עלילות הני בריוני שעקרו גופי תורה בדבר חמור בדיני סכין פגום וסירכות ובאכילת חלב שהוא יסוד כל התורה כולה, כפי שקבלנו מהבעל שם טוב הקדוש זצ"ל מפי רבו אליהו הנביא זכור לטוב והאריז"ל ורשב"י זי"ע, להתרחק מצ"ט שערי היתר לא לנגוע במשהו של איסור.

והאיך יתקיימו ישראל קדושים בגלותן אם לא ילחמו במסירת נפשם בעד כשרות השלחן, ועכשיו שלוחמים רח"ל נגד העומדים במסירות על כשרות, ראוי ליתן ראשינו מים ועיננו מקור דמעה ולבכות יומם ולילה על הֵרוּס וַעֲקִירַת הַדָּת כָזֶה.

תלמידי הגר"א וחפץ חיים זצ"ל:

המתאוננים על החורבן הגדול בדיני סכין פגום וסירכות ובניקור החלב שהלכו בו בדרך עקלקלות נגד מה שקבלנו מרבותינו הגר"א מוילנא זצ"ל ובעל חפץ חיים זצ"ל שמסרו נפשם על קוצו של יו"ד מתורתינו הקדושה שלא יתבטל, ופורקי עול הללו עוקרין מאמרים שלמים מדברי הראשונים ושולחן ערוך ואחרונים בגסות רוחן, ועוד מכנים עצמם בשם מו"ץ. מעבירין נפשות ישראל לסיטרא אחרא רח"ל על ידי התרת נבילה וטריפה חלב ודם.

תלמידי החתם סופר זצ"ל:

המקוננים על אבדן דרך החת"ס זי"ע להעמיד הדת על תלה ולעקור ולשרש אחר עוקרי התורה ומפיריו, ועכשיו הפכו דרכו ומשבחין ומרוממין עוקרי התורה ויסודותיה, ומשפילין עד למטה מעמידי הדת על תלה.

ועל דא ודאי ראוי לבכות בכיות נוראות ועצומות שק ואפר יצע לרבים, ויתאספו ברחובות העיר בזעקות נוראות הקורעות לב שומע שאם לא נחריש בעת הזאת מי יודע מה יהיה בסופו?.

אנו החותמים מטה מאשרים את כל הנ"ל, והרבה יותר ממה שכתבו בהקינה הנ"ל נשאר בקולמוס שלא נתפרסם, ומצוה לפרסמו כדי להשפיל כח הרשעים ומגלה פנים בתורה שלא כהלכה עד לעפר.

ומצוה על כל יחיד ויחיד – מיד אחר גמר הקינות – לקונן קינה הנ"ל בבכיות עצומות עד שלא יוכל לבכות עוד, ובזה ישתתף עם צער שכינה הקדושה המצטער על תורתו הקדושה שמעולם לא נתבזה באופן מבהיל כזה על ידי שומרי תורה מימות מתן תורתינו עד היום הזה.

ובזכות זה יזכה להנות מסעודות לויתן עם כל הצדיקים הקדושים כמו שאמרו חז"ל וכל המצטער בחורבנה יזכה לראות בבנינה.

התאחדות בתי דינים חסידים ופרושים החרדים דארצות הברית וקנדה

נ.ב. מיד אחר אמירת הקינה בבוקר מצוה לאסוף אנשים ונשים (בעזרת נשים) וטף להשמיע להם מצב הדור שאנו חיין בו ולהדריכן כי התורה הקדושה היא חיינו, ומצוותיה הטהורין הם קיום נפשותינו, ובעבורן אנו מוכנים לילך באש ובמים, וכל המוסיף או גורע אפילו אם כגובה ארזים גבהו בין אם נקרא צדיק – או רבי – או גאון הדור – או גדול הדור – או פאר הדור – או קדוש וטהור – או מו"צ – או אבדק"ק – או כל שאר שם וחניכי דאית ליה הרי הוא נחשב כקל שבציבור ופורק עול התורה, מינות נזרקה בו, מחוץ למחנה מושבו, טמא טמא יקרא, יכתב לחרפה ולדראון עולם בספר הזכרונות של עוקרי התורה ומחללי הדת שבכל דור ודור אשר נידונין לעולם ולעולמי עולמים,  וכל בית ישראל ישארו נקיים וטהורים זכים וצרופים להמשיך דרך התורה והמסורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, והן הן לגיונם של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא לקבל פני משיח צדקינו אשר יזכו במהרה בימינו.

 (וימשיך הדרשן)

אותן עוקרי הדת [ראה 42 ספרים על הערב רב באריכות] אין שום נפקא מינה אם פרסמו דבריהם בספר או בירחונים או בעתונים או בבטאונים או בדרשה לרבים בין בחול ובין בשבת בין ביו"ט ובין בחוה"מ כל דבריהם נדונין כדברי מינות לשריפה, ואסור להסתכל בדבריהם כי שאני מינות דמשכי.

כהנה וכהנה ימשיך הדרשן לעורר את הרבים ובזה יקדש שם שמים המחולל ויזכה לראות בבנין ציון וירושלים במהרה בימינו אמן.

בבקשה להדביקו בבתי כנסיות ובתי מדרשות
וכל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו