.

עדויות נגד כשרות הרבנות –

 מה עושים המשגיחים??

האם הם באמת משגיחים??

 צפו בדרשה  בציון דוד המלך/ נא לפרסם בכל העולם-

זה רק דוגמה – כך זה היום, אנחנו אוכלים נבילות וטריפות חלב ודם

, ואף רב לא איכפת לו בכלל!!! –מה זה נוגע לו??? 

ובגלל זה הרגו 9.5 מיליון יהודים-ובגלל זה יצאו לשמד 3.5 מיליון יהודים (דברי חיים)

לצפייה בדרשת האדמו"ר מהאלמין בציון דוד המלך

 שו"ת וחשיפה  על  כשרות הבשר

.

https://www.youtube.com/watch?v=YorCXesSSFM&index=3&list=PLJ5ShPEpaaC9BnTOgaQrObMLofP6m03_V

להורדה:   קונטרס בן אדם על השחיטה

 .

קונטרס

בן אדם על  השחיטה

בו יבואר מזוה"ק פרשת שמיני (דף מב). כי רק האוכל כשר נקרא בן אדם: וזה לשון הזוה"ק: תא חזי יחזקאל נטר פומי' ממאכלי דאיסורי דכתיב ולא בא בפי בשר פיגול זכה ואקרי בן אדם וכו'.

מי שלא נזהר בעצמו ולא היה ירא וחרד על דברי המקום ב"ה שלא יאכל ולא יעשה דבר, עד שיבדוק יפה יפה נקרא חוטא

כאשר

תראה מדברי הרמב"ן ז"ל[1] וזה לשונו: ועל העלם דבר, כיצד, הרי שאכל חלב בשוגג[2] נקרא חוטא, שכן קראתו התורה בכל מקום, ומהו חטאו, שלא נזהר בעצמו ולא היה ירא וחרד על דברי המקום ב"ה שלא יאכל ולא יעשה דבר, עד שיבדוק יפה יפה[3] ויתגלה לו הדבר שהוא מותר וראוי לו לפי גזרותיו של הקב"ה. ועל דרך הזו הוא טעם חטא השגגה בכל התורה. ועוד, שכל דבר האסור מלכלך הנפש ומטמא אותה, דכתיב (ויקרא יא, מג): "ונטמתם בם", לפיכך נקרא שוגג חוטא.

אף

על פי כן אין השוגג ראוי להענש על שגגתו בגיהנם ובבאר שחת, אלא שהוא צריך מירוק אותו עון ולהתקדש ולהטהר ממנו, כדי שיהא ראוי למעלה ההוגנת למעשיו הטובים בעולם הבא.

לפיכך

חס הקב"ה על עמו ועל חסידיו ונתן להם הקרבנות להתכפר בהן השגגות[4]. וכשאין בית המקדש קיים, משלח עליהם יסורין למרק מהן אותן שגגות ולהתכפר ביסורין, כדי להיותן נקיים לעולם הבא. כשם שהקרבנות אהבה וחמלה על ישראל ולקרבן תחת כנפי השכינה, שנאמר: עולת תמיד לדורותיכם פתח אהל מועד לפניו ה' אשר אועד לכם שמה (שמות כט, מב), ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי (שם, מג), ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים (שם, מה), וידעו כי אני ה' אלקיהם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לשכני בתוכם (שם, מו), כך יסורין הללו אהבה וחמלה על האדם. אבל מכל מקום אפילו יסורין לכפרה ולמירוק חטא הן באים, (עכ"ל).

ספר המכתבים מגדולי ישראל

אות קמא

שוכט"ס לכבוד הרה"ג עוסק בצרכי צבור וכו' מוהרש"י גראס שליט"א

בפרט במדינה זו המשובשת בתאוות ממון וכבוד מנפש ועד בשר…

שיטה זו קבלתי פא"פ מפי כ"ק מרן שליט"א השי"ת יאריך ימיו ושנותיו עביג"צ…

ואחתום בזה בשים שלו' טובה וברכה בימים ולילות מאושרים…

ה"ק יצחק אייזיק אייכענשטיין

אב"ד ור"מ קיוואשד

רב דקהל יראים עטרת צבי

פארעסט הילס, נ"י.

ר"פ המחאה של ח"י דולר.

[1]) בספר שער הגמול.

[2]) בחתם סופר על התורה (שמיני ד"ה ולא תטמאו) כתב, שהאוכל נבילות וטריפות נשמתו מסתלקת ונשאר מת בחייו ונקרא רשע, ואפשר דמשום זה נקרא [הסכין של שחיטה] "חלי"ף" שמחליף מחיים ל…

בזוה"ק פרשת שמיני (דף מב). כתב, ר' יצחק אמר כל מאן דאסתאב בהו (במאכלות אסורות) כאילו פלח לעבודה זרה דאיהו תועבת ד'. עיין שם. ואפשר דמהאי טעמא כינה הכתוב בעזרא סכין שחיטה בשם חלי"ף לרמז על זוהר הקדוש הלזה הנגרם חלילה על ידי החלי"ף, ואותיות דדין כאותיות דדין, פל"ח לע"ז חל"ף (סוד ליראיו ח"ב).

ועוד יש לומר על פי מה שכתוב בזוהר הקדוש וישב (קצא.) דכאשר נכשלין במאכלות אסורות נחלף צלם האדם, וז"ל: כד בר נש לא אזיל בארחוי דאורייתא האי דיוקנא קדישא אתחלף לי', וכדין חיות ברא ועופי דשמיא יכלין לשלטאה עליה, בגין דאתחלף לי' האי דיוקנא קדישא וכו' תא חזי יחזקאל נטר פומי' ממאכלי דאיסורי דכתיב ולא בא בפי בשר פיגול זכה ואקרי בן אדם וכו' עד כאן. ולזה מרמז החל"ף על פי זוה"ק דאתחלף דיוקנא דילי' (שם).

ועוד יש לומר על פי זוהר הקדוש משפטים (קכ"ה ע"ג-ב) דהאוכל מאכלות אסורות נעשה פניו כפני חי' וצולמא דבר נש איסתלק מיניה. וזהו מרומז בחל"ף כי חל"ף ראשי תיבות פ'ני ח'יה ל'ו (שם).

בס' משפטי אמת (פרק ל'), כתב שבענין חל"ף נראה לי דבא לרמז על מה שכתב בספר הקדוש ליקוטי אמרים (לבעל התניא זצוק"ל פרק ח') דמי שאכל מאכלות אסורות אפילו איסור דרבנן ובשוגג, דברי תורה ותפלה שעשה אין עולים למעלה כי החיות שעל ידי האכילה נתלבש בהקליפה, ע"ש. וחל"ף ראשי תיבות ח'יותו ל'קליפות פ'נתה.

אשר איננו ירא לבו לא יבין לדקדק בבדיקת הסכין – ונסיים בדברי רבינו יונה (בשערי תשובה שער ג' אות צ"ו) וז"ל: רבים מן המומחים רחקו לבם מיראת חטא, ואשר איננו ירא לבו לא יבין לדקדק בבדיקת הסכין, כי צריך לכוין לבו במאד מאד בבדיקתו, הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים ושלש ולא ירגיש בפגימה דקה ואחר כך ימצאנה כי הכין לבו באחרונה, ובחינות חוש המישוש כפי כוונת הלב, מלבד כי יפשע גבר מבלי יראה בבדיקת הסימנים ויתר דרכים וצדדין, (עכ"ל). (וכלשון זה בצוואת מהר"ש אבוהב בשם מהרי"ק ז"ל. ולשון הרב"י העתיק גם במעדני יו"ט חולין ח"י. ובשו"ע יור"ד (סי' ח"י סעי' י"ז), ובשמלה חדשה (סי' ח"י או' ז').

[3]) בספר "ליקוטי מהר"ן" (ח"א סי' ל") כתב שעיקר חסרון הפרנסה שנתמעט בדורות הללו אין זה אלא על ידי השוחטים שאינם מהוגנים, ולכן לא רצה רביז"ל שאנשיו יהיו שוחטים, אבל פעם התבטא ואמר, עם כל זאת, איפה שיהיה שוחט רציתי שיהיה מאנשיי, כי הם יראים ושלמים, ובאמת ראו אצל אנ"ש שהיה ביניהם שוחט הגונים יראי ה', שאף פעם לא הלכו לשחוט בלי טבילת מקוה, וכן קודם מלאכת השחיטה התבודדו הרבה מאד עמו יתברך, והוזילו דמעות כמים, שלא יצא תקלה מידיהם, וכן בעת השחיטה שחטו עם בגד עליון ועם אבנט, והיו מלוהבים מאד מאד, כי אז בעת השחיטה מעלין את הנפש לשורשה, וזה אחריות גדולה עד מאד, וידוע אשר הבעל שם טוב הקדוש זי"ע אמר, שהס"מ לקח עצמו העיקר על השוחטים, כי כשאומרים נבילות וטריפות כבר הנפש אי אפשר לה לקבל אמונה, ולכן צריכים להזהר בעיתים הללו מאד איפה שקונים בשר, ומוכרחים להכיר את השוחט, כי בנקל להכשל באכילת נבילות וטריפות, ולא בחינם שכל כך הרבה בני הנעורים יוצאים לתרבות רעה אפילו שבאים מבתי חרדים ויראים, כי בבית לא מדקדקים מאיפה קונים את הבשר, ואכילת נבילות וטריפות מטמטמת את הלב ומקרר אתה אמונה הקדושה, ולא בחינם שבארץ ישראל הצליחו הערב רב להעביר מיליונים נשמות ישראל על הדת רחמנא ליצלן, כי פיטמו אותם בנבילות וטריפות, בשר החזיר השפן והגמל כידוע, אשרי מי שנזהר לאכול בשר רק משוחט ירא ה' שמכירו אישית.

ח) כל השוגגין צריכים כפרה (וזהו כל ענין קרבן חטאת וכו') – פרש"י ריש מס' שבועות (ד"ה תולה). פרש"י נח ט, ה.