שיעורים א-ה בספר סוד הכשרות- כדת של תורה חשיפת החלב ודם מדף א-נב העתקה מדויקת מקלטת של 70 רבנים
סוד הכשרות כדת של תורה 70 רבנים
סוד הכשרות כדת של תורה שיעור 2 מדף 12-22
סוד הכשרות כדת של תורה שיעור מדף 1-12
שיעור ד' בספר סוד הכשרות- כדת של תורה [דפים לב-מב] חשיפת החלב ודם העתקה מדויקת מקלטת של 70 רבנים שיעור ה' מדף מב עד דף נב מילים חג הסוכות
שיעורים א-ה בספר סוד הכשרות- כדת של תורה חשיפת החלב ודם מדף א-נב העתקה מדויקת מקלטת של 70 רבנים
שיעורים א-ה בספר סוד הכשרות- כדת של תורה חשיפת החלב ודם מדף א-נב העתקה מדויקת מקלטת של 70 רבנים
שיעורים א-ה בספר סוד הכשרות- כדת של תורה חשיפת החלב ודם מדף א-נב העתקה מדויקת מקלטת של 70 רבנים
להאזנת השיעורים: לחץ על התמונה
קישורים להאזנת השיעורים:
…
ספר
כדת של תורה
(פרשת החלב)
הספר הזה נכתב על פי העתקה מדוייקת מהטעיפ
בפרשת מלחמת החלב
שומעים ורואים איך שהרבנים המכשירים אינם יודעים בין ימינם לשמאלם בענין ניקור
מתורגם מלשון אידיש ללשון הקודש
אסיפה דחופה בהתאחדות
ד' פרשת בראשית תשמ"ג לפ"ק
בענין ניקור החלב
הטעיפס האלו נפוצים בכל העולם
ספר
כדת של תורה
…מאז נתייסדה ההתאחדות… ברצוני לפתוח ולאחל בברכת ברוכים הבאים בשם ה', ב"ה הופיע כאן ציבור מכובד, כל הרבנים הגיעו, ואני מקוה שנצליח בסייעתא דשמיא, אנו זקוקים לסיעתא דשמיא, ה' עמו מלמד שהלכה כמותו, אנו הולכים לעסוק בנושאים חשובים מאוד, ובודאי שנזכה לסייעתא דשמיא ונזכה שהמאסיפה זו יצאו דברים מתוקנים, אני רוצה וכו'.
היושב ראש, הרב מטַארְטִיקוׁב: 1) אני רוצה לספר לכם, שמאז התייסדות התאחדות הרבנים עוד לא היתה לנו ישיבה כה חמורה וכואבת כפי שיש לנו היום. מאז התייסדות ההתאחדות עוד לא קיימנו דיון כל כך חשוב וחיוני כפי שמתקיים היום בדברים העומדים ברומו של עולם, השערוריה הזו היא חמורה ונוראה, והתאספנו כאן היום בכדי לחשוב ולתכנן מה לעשות 1.
ברצוני רק להגיד לכם, מאחר ורבה של מאנטיוועדעא, הרב לייטנער, עסק הרבה לאחרונה בענינים אלו, והוא מכיר היטב את הבעיה מקרוב, לכן ברצוני למסור לו את רשות הדיבור על מנת שהוא ימסור דין וחשבון מפורט. אני רק רוצה להבהיר כאן שלאחר כל דיון קמים והולכים ואין מגיעים לסיכום של ממש, לכן אני מבקש שכולם ידברו בקיצור.
למעשה יש לטפל בשני נושאים, 1. את הנושא בכללות, האם אנו מחליטים להשאר במנהגים הישנים שלנו או שאנו עורכים שינויים. 2. יש לטפל בפרטיות, הכוונה בפרטיות חייבים לדון על כך שבאף אטליז לא התקיימה השגחה, ולעולם היו צריכים לפרסם קול קורא חריף ביותר בענין 2.
זוכרני שלפני עשרים שנה אצל הרבי זי"ע, קיימנו שיחה שלימה בנושא שיפרסמו קול קורא, וכאן אני יכול לומר שאני מכיר אנשים בביהמ"ד שלי שהפכו לקצבים מבלי שמישהו אישר להם שיכולים להפוך לכאלה, ולכן לדעתי חייבים לצאת מאסיפה זו בקול קורא חריף שאסור לקנות בשר מאטליז כלשהו ללא השגחה.
שנית, לדעתי יש לבחון את בעלי האיטליזים. הדבר נחוץ כפי שבוחנים שוחטים, ולדאוג שיבחנו את המנקרים בכל פעם. בקיצור, בנושאים אלה אני מבקש מכולם לדון בפרטיות ובכלליות, ושלא ייצאו מכאן מבלי שיגיעו להחלטה של ממש 3.
(מדברים).
ואני מבקש מאת הרב ממָאנְטִיוִועדֶא, כפי ששמעתי שהוא עסק לאחרונה בנושאים אלה, שימסור דין וחשבון מה שקורה בשטח.
הרב לייטנער: יצא כך שעסקתי קצת בנושא, ולכן אני חייב לעמוד כאן ולהודיע ברבים מה שקורה כאן, ונדמה לי שבמשך הזמנים אצליח להגיע לפתרונם של דברים הרבה, שאולי ישנם שאלות, ולאחר שנשמע את כולם, לאחר שכל אחד ישמיע את דבריו, אני לא מכריח אף אחד מכם מה לומר ומה לא לומר, רק מה שאני כן מבקש, שתחילה תשמעו אותי.
נו, כל אחד מכם יודע, שברחוב הפיצו לאחרונה כתבי פלסתר רבים, כי הרי כל דבר המגיע ללא כתובת הוא כתב פלסתר, למעט אותם אלה שעליהם מתנוסס כתובת ויודעים מי שולח אותם, ויהיו בודאי כאלו שיחשבו שאל הרבנים ניתן לדבר רק כך כשקודם ממלאים כתבי פלסתר אצל הציבור כולו, ורק לאחר מכן נאלצים להתאסף כולם ביחד 4.
לכן ברצוני להודיע לכבוד הרבנים כאן, איך התחיל כל ההתעוררות בנדון זה בתקופת הקיץ האחרון, איך עלה הנושא על השולחן . ראשית, אני מתחיל שוב מן ההתחלה – לפני שלש או ארבע שנים היה כאן אחד בשם מלאכי, אני אז לא הייתי בענינים מה שקרה אז ולכן איני יודע פרטי הדברים כל כך, אך מה שאני כן יודע, שמלאכי הנ"ל השאיר אז מכתב שלאחר העיון בו לא יכולתי להבין מכך דבר. אינני יודע למי מסר את הכתב, כי עיקר חלק הפנים הוא ב"שפאנדרע".
בימים ההם, עדיין לא ידע כאן אף אחד מה הפירוש (שפאנדער), כפי שאמרתי קשה כאן יותר מדי להאריך בענין זה, אך לכאורה מאותו כתב לא ניתן כלל להשיג דבר. הוא מציין שם כמה דברים, שהרמ"א מביא שני דיעות, ובארצות הברית עושים כך, נו, ואם כן אז הענין לא כל כך נורא שעושים כפי דיעה אחת, בירושלים מחמירים, ואם כן אז הדבר לא חמור כל כך כפי שמציגים זאת 5.
מאוחר יותר, לפני כשנה וחצי, אישר ר' זלמן בריזל שאותו אנו מכירים כיהודי מכובד וזקן בא בימים, חתנו ר' הירש נייהויז הוא גם כן יהודי תלמיד חכם (שיש) שמכירים אותו מארץ ישראל, הגיע אלי ואמר לי בשם חמיו שאוכלים כאן חלב וחייבים להפוך את העולם בענין. שאלתי את ר' הירש, האם אתה יודע הלכות ניקור? והשיב שאינו יודע. על זה אמרתי לו, שאם כן איני יודע מה הוא רוצה מאתנו, אם אתה אומר שאוכלים חלב, בבקשה תוכיח לנו זאת, ואם אינך יודע, אסור לך להתעסק בנושא זה. אך הוספתי ואמרתי לו, תביא לכאן מנקר מארץ ישראל, ואנו נשלם את כל ההוצאות, ונדבר עם מי שמבין ויודע בהלכות ניקור – אני אינני יכול לדבר לחתיכת נייר – הוא לא הגיע לכאן, ומה ביכלתי לעשות 6.
בתחילת הקיץ (רבה של וויען…) וממשיך, הוא אומר שהיה רק שליחו של ר' זלמן בריזל. בקיצור, למעשה בקיץ האחרון כשפרצה המהומה, שלח רבה של סקווער מכתב, המכתב נשלח באמצע ימי הספירה, בישיבה הקודמת נתנו לנו העתק מהמכתב והוא מיום י"ט למב"י (זה היה לפני האסיפה הגדולה, ואז כתב לנו מכתב) מאחר ובמונסי התיישב מנקר מארץ ישראל, והוא מצא שם אצל הקצבים דברים חמורים שלא שמו לב אליהם, כי למעשה מכך כבר דיברו בעבר, ואז דאגו לעשות תיקון בנושא, שקורה מדי פעם שבחלק הפנים כמו שהוא בחוץ חותך זאת נכרי ולא יהודי, לכתחילה יש לחתוך את חלק הפנים עד לטבור, אבל קורה לפעמים שמשאירים עוד קצת, היו קצבים שלא תפסו בשעת מעשה מה שעשו, כך הוא כתב במכתבו. ומיד אחר שקיבלנו את המכתב כשעדיין לא עברו שלשה ימים, והוא כבר הריץ מכתב נוסף, הגיע למשרדנו מכתב, ולכן התנהגתי כבן אדם והתקשרתי אליו טלפונית (אני מכיר אותו עוד מן הימים ההם, אני זוכר אותו מאז כשהגעתי לארצות הברית עבדתי בישיבה אצלו), ואז הוא אמר לי את שמו של המנקר, אני לא רוצה כאן להזכיר את שמו, תיכף אנמק גם מדוע איני רוצה למסור את שמו, אותו יהודי נמצא כאן, הוא גר במונסי, רציתי לראות האם אותו יהודי הוא כזה שניתן לשבת איתו ליד השולחן, נסעתי עמו לאיטליז של סקווער 7, ולקחנו שם "פלעיט" – כך קורים לנתח הבשר, היום הציבור הרי יודע יותר – בימים ההם עדיין עוד לא ידעתי במה מדובר, ומאז הדברים התבהרו יותר בצבור, והוא הראה לי ש… שנים או שלשה אינצ'ים אפשר להגיע כשהם חתוכים, והקצבים אין יודעים מזה כלל וכלל 8.
מאחר שהתעורר ענין הניקור, הרי שמענו שישנם ערעורים עוד מקודם, והגם שלא היה עם מי לדבר בנושא, ואז קיימנו מיד בחודש תמוז, ישיבה של מספר רבנים ביחד עם מספר מנקרים 9, רצינו להבהיר יותר את הנושא.
הנני מודה בעצמי, שעד לחודש אייר לא ידעתי כלל מה זה ניקור, וכפי שכתוב שחייבים ללמוד מתוך. חייבים לדעת, לא מצאתי מי שיוכל להראות לי 10. היהודי הנ"ל הוא מנקר מארץ ישראל, הוא יהודי שמבין בנושא הזה, הוא למד שם אצל העדה החרדית והיה מנקר כמה שנים, והראה לי במה מדובר.
כינסנו שם כמה מנקרים מחוגים שונים, ואז התברר לנו כך 11:
יש בענין הניקור כמה מנהגים, הרמ"א מביא כמה דעות בכמה נושאים – למעשה אני אולי אגיע לנושא, אינני יודע עד כמה הציבור כאן מכיר את הנושא – על חילוקי המנהגים הקיימים. ישנם שלשה ענינים שבהם קיימים חילוקי מנהגים – אותם חילוקי המנהגים היו קיימים מלפנים גם אצלנו, וכל אחד עשה ונהג על פי פסקי הרבנים המקומיים, וממילא אין צורך להפוך עולמות בענין, וכפי שאמרנו יכול להיות מנקר שאצלו למדו כך, והוא לא למדו בתוך השולחן ערוך, ורואים שהוא נוהג אחרת מכפי שצריך לעשות ניתן לצעוק שזה חלב, אך למעשה כפי שעושים כיום, מצאו שלכל דבר יש מקורות. 12 – זו שאלה אחת.
ומיד נתעוררה השאלה, נא, מה עושים? הלא סוף כל סוף בעיר כמו ניו יורק, כשכולם גרים ביחד יש לדון לפחות איך וכיצד יש לנהוג.
אינני רוצה להגיד עכשיו מה דעתי הפרטית בשאלה זו, אך בשאלה זו יש לקיים דיון, מאחר וישנם מנקרים שלמדו ניקור אצל יהודי פולני, ו… החמירו באותם הענינים, ואחרים לא החמירו. היה כאן המנקר של באבוב, וצעק שאצליהם היו חותכים עם הצלע י"ב, במקומות אחרים יודע כל אחד שבהונגריה כן היו משתמשים. החתם סופר פסק שאפשר להשתמש בהם.
נו, אם כן עדיין יש כאן שאלה שיש להעלות על השולחן לדיון, אך עלינו לקחת בחשבון שלא מדובר כאן בנושא שהוא סוף העולם, מאחר ויש לכל מנהג את הפוסקים שעל פיהם הוא נוהג, ולכן הדבר לא בוער, חוץ מזה שהתברר לנו בוודאות כפי שהראה לנו המנקר מירושלים (כאן יש ויכוח גדול בלתי מובן…).
…
שיעור ג מדף כב- לב
רבותי, אספר לכם דבר מעניין יותר, אני חושב שזה לא דבר שצריך לפרסם אותו, הייתי באחד הערים, לא אצלנו כאן, נסעתי למקומות שונים וביקרתי במקומות הרבה, ראיתי שם מנקר שבקי במלאכה במשך חמשה עשרה שנה, אני עברתי שם לתומי, לא הלכתי לבדוק כי זה לא עניין אותי, מה שרציתי זה רק לשמוע מה אומרים בנושא, ומה עושים שם. אמרתי לו: תראה לי טענעדרליין שמן. אז הוא גם ידע ששם יש חלב, שם ליד הגוף. הוא טען שמורידים זאת, אך למעשה הוא השעיר כשעורה, היו שם שתי שעורות גם. אז אמרתי לו, אהובי ידידי, מדוע הנך עושה כזאת, אז הוא הוריד זאת, נו, זה הרי חשבון פשוט, שם הרבנים גם התחממו, בעל מלאכה שעושה את מלאכתו יום אחד כך ויום אחד כך, שאין לו עליו מורא של בשר ודם, הדבר יכול לקרות 40.
אני לא טוען שזה לא יכול לקרות, למעשה אני לא הלכתי לאותו העיר להדביק מודעות, אני רק הודעתי שם לרבני העיר, רבותי, כך וכך היה מעשה, ותמחלו ותסתכלו יותר טוב על מה שקורה בסביבותיכם.
אני הרי אומר, עכשיו ממש מקודם היה כאן יהודי והראה לי חתיכת בשר, ושאל אותי אם לדעתי כדאי שהוא יכניס זאת לרבנים, השבתי לו שזה לא מעניין, מאחר והולכים ממילא לעסוק כעת בנושא – יכול להיות – אני הרי לא יכול לקחת על עצמי אחריות על כך – בבארא פארק יש הרבה קצבים, ואינני יכול לקחת על עצמי אחריות ולומר שאין ביניהם כאלו המשאירים חלב. מה אוכל לומר על כך, דבר שאין על כך השגחה יכול בהחלט לקרות, שאותו אחד אינו יודע דבר, ואפילו אם הוא כן יודע, מאחר ואין שם השגחה, והוא יודע שאף אחד אינו בודק אחריו, יכול להיות, אין הכי נמי, ועל כך הרי יושבים ועל כך חושבים, רבותי, זהו בקיצור 41.
ולמעשה, כפי שאני רואה זאת, ראשית קיימת בעיה של סדר הניקור, להעמיד את הדברים האם להמשיך ולנהוג על פי המנהגים כפי שנהגו במקומות מסויימים, כפי שאני אומר שבוודאי יש לכך מקור בפוסקים לקולא, או שרוצים לקבל על עצמינו חומרות מסויימות, מאחר ואנו דרים יחד עם יהודים הבאים ממקומות ששם נהגו לחומרא. אולי זו גם שאלה בהלכה, אם יש לזה דין של "ממקום שיצאו משם", אני איני אומר דבר, אין רצוני לפסוק, ברצוני רק להעמיד את השאלה, על כל פנים מאחר וגרים ביחד עם יהודים ממקומות ששם נהגו לחומרא, האם בכלל מותר למכור לו את אותו בשר, הרי המון העם אינו יודע, אם אומרים לו כשר, אז הוא חושב שזה כשר, האם צריך לעשות משהו בענין הניקור הירושלמי, הגם שאני מציין שלא עשו זאת בשום מקום, אך מאחר וישנם כאן גם יהודים מירושלים, הגם ששם אמרתי לר' זלמן בריזל, שהבית הדין שבירושלים יפסוק להם אם מותר לו לאכול כאן או לא 42.
קיימת שאלה נוספת, אני רק מציין מה היא השאלה, ולאחר מכן קיימת השאלה מה עושים בענין. אני אומר שללא כל ספק ישנם במרחקי העיר כאלו העוסקים במלאכת הניקור, אין כוונתי כאן למנקרים אלא לקצבים שהם אינם יודעים דברים מסויימים – ישנם כאלו – לכאורה על כך קיימת עצה שיבחנו את כל אחד מהם, ולתת להם קבלה. עד כמה שהיד משגת בענין, ניתן לשמור שמה שיודע וברור שלפחות שם לא יקרו מכשולים חס וחלילה. לדעתי זו הבעיה, ואני מציע שכל אחד יתבטא בנושא 43.
רבה של נִירְבַּאטוּר: שאלה אחת ברצוני לשאול את הרב מְוִוינָא, האם הוא שם לב לכך אם יש כאן מקומות שיוכלו להצביע עליהם שנוהגים שם לקחת מצלע י"ב וי"ג באופן אחר מפסק החתם סופר. הגיע לכאן רב עם מכתב של רב, וכתב מגילה שלימה מה צריך לעשות. תחילה הוא מתחיל בצלע י"ב וי"ג, ראשית, הרי לא ניתן לדחות כך את תשובה ס"ח – תמחול לי, תתן לי לדבר, ראשית, לא ניתן לדחות כך את תשובה ס"ח של החתם סופר 44, ולאחר מכן אני מוסיף ואומר עדות בתורת עדות, אם לא יגיד, בשמו של הרבי זי"ע. שאלתי את הרבי לפני כעשרים וחמש, לפני כשלשים שנה איך עלי לנהוג, והרבי השיב לי שעלי לנהוג כפי שנהגו גדולים אחרים בכל הונגריה ובכל המדינות שלנו, שלא ישנו דבר, אז מי יכול לקבל על עצמו ולהעיז לשנות, האם לעשות אחרת מכפי שהרבי זי"ע ציוה?
ובכל זאת, אם רוב הרבנים יחליטו לשנות, אני מקבל על עצמי את החלטת הרבנים, ואיני אומר שלא, אך אני יודע דבר אחד, שהרבי נתן לי אז מֶעֶין פקודה שאנהג כך, ועדיין ישנו קצב שמו סֶענְדֶער עֶנגֶעל, שגם לו אמר הרבי שיעשה כן, ולכן אני שואל, אם כן, מדוע בכלל יש לעסוק בנושא, את הנושאים האחרים ניתן לברר. (מדברים, לא ברור). אז נכנסו להרבי זי"ע, אני יודע שניקרו צלע י"ב וי"ג 45.
הרב דבית הכנסת וִוינָא: עתה שמעו, האדמו"ר מִפָאפְא אמר, שהוא יהיה כאן מיד, זה יותר מהכל, כשהאדמו"ר מסאטמאר זצ"ל הגיע להתיישב בסאטמאר ולקבל את הרבנות, הוא זימן לביתו את הבית דין ורצה שיקבעו שלא ישתמשו בצלע י"ב. ואז רבי אברהם חנוך ועוד אחד מהבית דין הציגו בפניו את הקרן לדוד והחתם סופר. למחרתו כינס הרבי שוב את הדיינים ואמר, אם החתם סופר כותב כך, אז אני לא מרשה לעצמי לשנות 46.
רבה של נִירְבַּאטוּר מפסיקו: רבה של מַאדְע ביורה דעה סימן ל' אומר, שבמקומות שונות עשו כך, והרב ממאדע מעיד, שבמקומותינו למדו טוב שולחן ערוך יורה דעה 47.
רבה של וִוין ממשיך: לא בשל כך, כך הוא הפשט, כי מחר כל מאן דהוא. אני רוצה לומר כאן כעת, שיאמר זאת מי שרוצה. זה קרה אצל תלמיד חכם גדול מורה הוראה בישראל, היו שם שלשה אנשים מקלי הדעת, נכנסו אליו ואמרו לו שרוצים לדבר אתו בעניני ניקור. הרב ההוא הביט עליהם, והוא ראה אחד מהם, א א א (בביטול) מובן מאליו שאתם לא הייתם אוכלים מהשחיטה או מהניקור שלו, הוא רצה להתחיל להתפלפל עמו בהלכות ניקור, שהוא יאמר שהוא רוצה, אני לא יכול לומר מי, מי הוא מה, קיצורורו של דבר, קרה שנאלץ לזרוק אותם מהבית. הם רוצים, הם רוצים, במיוחד כשהמנקר אינני כלל יודע מהיכן הוא בא והיכן הוא משרת, כל זאת קרה 48.
השאלה היא, שלדאבונינו קורה, רבותי, זה לא הענין, הירושלמי אומר רבה של ברעזשאן מצטט זאת, הסוף לא יהיה שתגיד על אסור מותר, אלא אתה עוד תגיד על מותר אסור – כן, רבה של סֶעמִיהֵיי ז"ל בשנה האחרונה קודם פטירתו, עמד בכל נדרי. הוא פלא, עמד בכל נדרי ואמר, רבותי, בן אדם, – כך אמר – אני הנני מתקרב לשבעים שנה, וברצוני לשוב בתשובה בדברים שבין אדם למקום. אבער בענינים שבין אדם לחבירו, הרי צריך לרצות את חבירו. הנני רב כאן כעשרים וחמש או עשרים ושמנה שנים, יתכן שקרה לי שהטרפתי איזה עוף שהוא כשר על פי הלכה, ואם כן גרמתי לכם נזק, לכן הנני מפייס אתכם שתמחלו לי…
כך היה המעשה, זה לא שהולכים להחמיר והכל על מקומו יבא בשלום. תאמינו לי, אינני מקיל גדול כל כך, האדמו"ר מסאטמאר ז"ל חשש להחמיר מחמת שיטת החתם סופר, הגמרא אומרת שאפילו אם הקפיד על חַסֶא, אך מכיון שיצא מפומיה דרב, על אף שחזרת במשנה היא הראשונה 49.
אז הרי הפשט הוא כך, זהו עוד הסיפור הישן, אתם הרי יודעים מי דוחף את כל הסיפור, כואב לי שאנחנו מתעסקים כלל עם הנושא, כואב לי שאנו מתעסקים עם צלע י"ב, רוצים לתקן, כפי שרבה של מָאנְטִיוִועדֶא אומר שמנקר יהיה חייב לקבל סמיכה של רבנים, על כן תבוא עליו ברכה, לא ירים איש את ידו ואת רגלו, את זה אנחנו צריכים לעשות בכל תוקף ועוז, ועל זה כולנו חייבים לעמוד, כל מי שלא יהיה, אין חילוק במי מדובר אין בודקין מי הוא בעל האיטליז ולאיזה חוג הוא שייך, איטליז ללא השגחת רב יש לפסול אותו מכל וכל והבשר שלו טריפה, למה? כפי שכבר אמר הרב דְמָאנְטִיוִועדֶא, שמא ישאר כשעורה, או בגלל מי שיטפל בבשר וכלל לא יידע איך לטפל. עשינו כיום. מוכרחני להגיד לכם כאן את האמת, עשינו תקנות, אמרתי לאהרן וֵויינְשְׁטָאק ששנים ושלשה דברים הוא חייב לנקר כך, בכדי שחלילה לא ייצא מתחת ידו חלב, והוא אמר שהוא מקבל על עצמו את התקנות החדשות 50.
היושב ראש: מדוע אי אפשר לתקן שהמשווקים ("האָלְסֶעילֶערְס" סִיטוׁנַאִי) ייאלצו לנקר את כל הבשר?
תשובה: כן, הוא אומר, שגידין וחוטין איננו יודע איך לעשות זאת, אבל חֵלֶב הוא יודע איך להוריד 51.
רבה של נִירְבַּאטוּר: יכול אני להגיד בשמו של וֵויינְשְׁטָאק, שהבטיח לי שישכנע את בעלי במשחטה, שכבר שם יורידו את החלב, ולמנוע בכך שיגיע בשר לא מנוקר לאיטליזים 52.
הרב מסיגעט מפסיקו: רק רגע, תסלח לי. אני הרי הייתי עם הרב מווינה, ביחד עם עוד כמה רבנים אצל וֵויינְשְׁטָאק – ובינתיים עשינו כל כך הרבה תיקונים, כגון מה שהתחייב שתוך ארבע שבועות – רבה של וינה קורא קריאת ביניים: שש שבועות – נכון, שש שבועות, אני כבר לא זוכר, נכון, הרב מְוִוינָא הצליח לשכנע אותם, שם יש מנהל ומנקר ששמו מענדל, תשמעו לי, אני הצלחתי כל כך הרבה לפעול שם, שמהמשחטה הבשר מגיע ישירות אליו, ולשם מגיעים בעלי האיטליזים המזמינים אצלו את הבשר, וממילא יכול להיות 53.
רבה של וִוינָא: בשר שעדיין לא הוכשר? (הרב מסיגעט ממשיך): בודאי כמו שמובילים אותם חתיכות חתיכות, אז ממילא יש חשש שמא 54…
למה? אני שאלתי את אהרן (וֵויינְשְׁטָאק), יתכן שיקרה כך, ואז הוא השיב שזה בהחלט יכול להיות – כשהבשר חם וחותכים, קורה הרבה פעמים שהגוי – כפי שהוא מצווה לעשות – חותך מהצלע י"ג, ואז זה קשה מאוד, וממילא מגיע הטבור, וכל חלק האחוריים אינו יכול להיכנס פנימה, קורה לפעמים שהנכרי אינו חותך טוב וזה חודר פנימה, וזה מגיע אליו. מובן מאליו שבמקום יש משגיח, וכשהוא רואה שזה חתוך אז הוא מוריד זאת מעצמו. זה מגיע לאטליז – כפי שרבה של מָאנְטִיוִועדֶא אמר שהוא אינו בקי, יכול לקרות שהוא חותך כך, וזה מה שקורה, בינתיים האיש שעושה זאת אצלו הוא יהודי, וזה דבר קשה, כי זה מגיע לפנות בוקר, וחייבים שיהיו להם אנשים מיוחדים, הבשר אינו מגיע באמצע היום בשעת העבודה, הנכרי מוריד את הבשר מהמשאית, וכולם מגיעים למקום לפנות בוקר ולוקח את הבשר.
בקיצור, סידרנו עמו שבמשך כפי שהוא אומר ששה שבועות, כמדומה לי שסוכם על ארבע שבועות, והוא קיבל על עצמו להחזיק שם משגיח, שיבדוק את כל הבהמות המגיעים למקום, אם לא הגיע יחד עם הבשר גם חלק אחוריים 55.
ואז אם יש חלק כזה הוא יוריד אותו, כך שלא יוכל להיות במציאות שזה יגיע לקצב, ושיהיה איזה קצב שלא יהיה מכל העיר הקונה אצלו בשר לא יהיה אצלו חלק אחוריים. – שיהיה… עם הטבור (רבה של טַארְטִיקוׁב שואל – אולי אפשר לפעול אצלו מיד, מדוע צריכים לחכות על זה ששה שבועות?).
תשובה: תשמע לי – בקול גדול, הרב דוִוין! – רבותי, תאפשרו לי תחילה להגיד – אני הרי אומר לכם (רבה של טַארְטִיקוׁב שואל? אולי תוכל לעשות זאת?.) משיב הרב מסיגעט, טוב, טוב, רבה של וִינָה אני רואה כבר הצליח כאן, תשמע לי 56.
רבה של וִוין מתערב: הנני אוחז כבר יותר רחוק, דיברנו עמו היום, טלפנתי אליו ואמרתי לו, שאני הולך לאסיפה, אתה הרי יודע שאני הגנתי עליך, אני התחזקתי, אמרתי לו אנחנו עומדים היום בין כסא לעשור, עוד אעשה את מה שניתן לעשות, ישנם קשיים, אני לא רוצה להגיד, אני לא רוצה לומר שזה לא טוב, הוא אמר שאני צריך להבין שהבשר שהוא מכשיר הוא מוסר למנקרים שלו, ור' מענדל מסתכל על הבשר שמוציאים לאטליזים בכל הצדדים, זה הרי אני אומר לר' אהרן – את זה אמרתי היום – תדע, אל תחפש צרות לכלל ישראל, אני מבטיח לך, שאפילו יעלה לך עוד שני אנשים – שלכאורה זה אינו אמת, – אבל טוב שיורידו גם את ה"שְׁלֵייעם", אמרתי לו שיבואו " שְׁלֵייעם" אחרים וחלב אחר, רק חוטין אתה אינך צריך לנקר, כי החוטין כבר 57…
רבה של סיגעט: לא, אינו יכול, שמא יקח את הכל, כי יש גם בטרפש הכבד 58.
רבה של וִוין: חוטין הוא אינו יודע, אך חלב הכליות לא יהיה בטענדער, ובכך הסרנו למעשה את החלב, כי חוטין זה משהו אחר לגמרי. הרי ראיתם שחייבים לקלוף בשלשה מקומות, את זה חייב לעשות כל קצב, הוא אינו יכול למלוח את הבשר, הרי לא יקחו ממנו מאותו קצב וזה הרי דבר גדול 59.
שאלה: האם יורידו את הקרום, ביחד עם הכל?
תשובה: הוא מוציא גם את הקרום. כן, דיברתי היום, טלפנתי אליו, תשמעו, כדי שתדעו דבר ברור, שמה שניתן לפעול אצלו בטובות, ומדברים עמו בארבע עינים, אני הסברתי לו שתבין שמחר יגיע מישהו ומחרתיים יגיע אחר. אני יודע שלא יתכן מציאות שבעולם, שלא יהיה מישהו שלא יוכל למצוא (צעקות מכל הצדדים) 60.
רבה של נִירְבַּאטוּר: אני הייתי רוצה, רק רגע! הרי כל הענין נפל עלי, אני אהי' מוכרח להעמיד אדם שישמור ויוריד את כל הדברים האלו, את הקרומים, אני מפחד מן הציבור, אם הקרומים לא יורידו כליל 61.
רבה של וִוינָא: לא את הקרומים אני אמרתי, את השלייעם.
שאלה: מה זה שלייעם? מהו השלייעם? הטבור?
רבה של וִוינָא: לא רק הטבור, ישנם האומרים שזה חלק מחלב הכסלים, אתם ראיתם את השלייעם, שם זה מצוי, זה יורד באחד – מישהו צועק: כן, זה כזה הייטעל, הייטעל דק – תשובה! לא דק, זה בכלל לא כל כך דק 62.
רבה של סיגעט (בקול מחאה): אני חושב שעליכם להבין שלפעמים יכול גם להיות איזה מכשול, עוד יחשבו שמגיעים לאטליזים דברים כאלה.
שמעו זאת שוב, אני מוסר ואומר זאת כפי שאני הבנתי את זה, צריך ללבן עמו שוב את הנושא 63.
(רבה של וִוינָא מפסיקו) רבה של סיגעט ממשיך: רק רגע, אני הבנתי, רק רגע, שהוא ישמור שלא יגיע חלק אחוריים, שלא יוכל כלל להגיע חלק כזה, ואת זה ניתן בקלות לסדר, הוא בודק זאת, ומענדל הנ"ל, המשגיח 64.