logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

ספר סולם הזוהר- אור הזהר 1336-“סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה”

סולם - ערכים

 ספר סולם הזוהר

אור הזוהר # 1336בעל הסולם תמונה עם כיתבו שמו

“סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה”

ספר

סֻּלָּם הַזּוֹהַר

נִשְׁמַת הָאֲרִיזַ”ל הַקָּדוֹשׁ מִתְנוֹצֵץ בְּאִישׁ האֱלֹקִים, שֶׁחַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי לְמַעְלָה מִשִׁישּׁים שָׁנָה.

הַאִם יְדַעְתֶּם? מִי הוּא הָיָה? מַה הוּא אָמַר? מַה הוּא כָּתַב?

עוּרוּ וְהִתְעוֹרְרוּ!!! וְהַטּוּ לִבְּכֶם לְדִבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים

הָבָה נִגְמַע בְּצִמָּאוֹן אֶת דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהֵם מַיִם חַיִּים לְנַפְשׁוֹתֵינוּ הַדּוֹאֲבוֹת וְהָעֲיֵפוֹת מִיִּסּוּרֵי הַגָּלוּת

“בַּעַל הַסֻּלָּם”- הָרַב יְהוּדָה הַלֵּוִי אַשְׁלַג זצוקללה”ה,
זֶה הָיָה שְׁמוֹ שֶׁל הָאָדָם הָאֱלֹקִי – עִבּוּר נִשְׁמַת הָאֲרִ”י ז”ל אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בֵּינוֹתֵינוּ וְחַי בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נוֹלָד ה’ תִּשְׁרֵי ה’תרמה, נפטר י’ תשרי ה’תשט”ו מְקֻבָּל אֱלוֹקִי אֲשֶׁר עֵסֶק בְּפֵרוּשׁ וּבְהַפָצָה שֶׁל חָכְמַת

הַקַּבָּלָה הַמְּכֻנָּה “בַּעַל הַסֻּלָּם” עַל שֵׁם פֵּרוּשׁ הַסֻּלָּם שֶׁחִבֵּר לְסֵפֶר הַזּוֹהֵר הַקָּדוֹשׁ

וְכֵן כָּתַב בֵּאוּר לְסֵפֶר עֵץ חַיִּים שֶׁל הָאֲרִיזַ”ל, וְעוֹד סְפָרִים רַבִּים.

י”ל ע”י מִפְעָל הַזֹּהַר הָעוֹלָמִי סִיוָן תשע”ה

מִכְתָּב גִילוּי מִבַּעַל הַסֻּלָּם זי”ע (שנת תרפ”א).

וְתֵּדַע נֶאֱמָנָה, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיָה מִזְּמַן הָאֲרִ”י ז”ל עַד הַיּוֹם הַזֶּה, מִי שֶׁיָּבִין אֶת שִׁיטַת הָאֲרִ”י ז”ל, עַל שָׁרְשׁוֹ וְכוּ’ וְהִנֵּה בְּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן יִתְבָּרַךְ, זָכִיתִי לְעִבּוּר נִשְׁמַת הָאֲרִ”י ז”ל, לֹא מִפְּנֵי מַעֲשֵׂי הַטּוֹבִים, אֶלָּא בְּרָצוֹן עֶלְיוֹן, שְׁנִשְׂגָב גַּם מִמֶּנִּי עַצְמִי, לָמָּה נִבְחַרְתִּי אָנֹכִי לִנְשָׁמָה נִפְלָאָה זוּ, שֶׁלֹּא זָכָה בָּהּ אָדָם מֵעֵת פְּטִירָתוֹ עַד הַיּוֹם, וְלֹא אוּכַל לְהַאֲרִיךְ בְּעִנְיַן זֶה מִפְּנֵי שֶׁאֵין דַּרְכִּי בָּזֶה לְדַבֵּר בְּנִפְלְאוֹת” (מָרָן “בַּעַל הַסֻּלָּם” זי”ע בְּמִכְתָּב מִשְּׁנַת תרפ”א)

אָנוּ רוֹאִים שֶׁבַּעַל הַסֻּלָּם הֵעִיד עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא זָכָה לְעִבּוּר נִשְׁמַת הָאֲרִ”י ז”ל, וְהוּא זָכָה לְהִתְגַּלּוּת נְבוּאִית שֶׁל ה’ אֵלָיו, (רְאֵה לְמַטָּה עֵדוּת אִישִׁית וּמִכְתְבֵי הִתְגַּלּוּת) וְהוּא הָיָה שְׁלִיחַ ה’ לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל מֵחֹלִי הַגָּלוּת הָאֲיֻמָּה, בְּאֶמְצָעוּת תְּרוּפָה קְדוֹשָׁה וֶאֱלֹקִית שֶׁנִּקְרֵאת “הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.”

יָדוּעַ, שֶׁמִּתּוֹךְ מִדַּת הָרַחֲמִים הָאֵינְסוֹפִית שֶׁל הַבּוֹרֵא, לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי כָּל דִּין אוֹ גְּזֵרָה קָשָׁה מִשָּׁמַיִם, עוֹשִׂים חֶסֶד עִם הָאָדָם וְנוֹתְנִים לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לִבְחֹר בַּטּוֹב עַל מְנָת לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה מֵעָלָיו. וּמַה שֶּׁנָּכוֹן לְגַבֵּי גְּזֵרוֹת הַפְּרָט תָּקֵף לְגַבֵּי גְּזֵרוֹת הַכְּלָל.

לִפְנֵי הַגְּזֵרָה אוֹ “הַמַּכָּה” שֶׁל הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, ה’ שׁוֹלֵחַ הִזְדַּמְּנוּת לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לִבְחֹר בַּטּוֹב וְשׁוֹלֵחַ “תְּרוּפָה” עִם שָׁלִיחַ בִּדְמוּתוֹ שֶׁל בַּעַל הַסֻּלָּם, לָלֶכֶת לַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת בְּפוֹלִין וְלוֹמַר לָהֶם לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.

בַּעַל הַסֻּלָּם צָפָה בְּרוּחַ קָדְשׁוֹ עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה אֶת הַשּׁוֹאָה הַהוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, הוּא הָלַךְ וְזָעַק וּבִפְנֵי כָּל הָרַבָּנִים וִיהוּדֵי אֵרוֹפָּה, הִרְעִישׁ עוֹלָמוֹת כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, כִּי יָדַע שֶׁזּוֹ הַתְּרוּפָה הַקְּדוֹשָׁה לְהַצָּלַת יְהוּדֵי אֵרוֹפָּה מֵהַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. – הַסִּטְרָא אַחֲרָא (הַיֵּצֶר הָרַע), כַּמּוּבָן, מְאֹד מַפְרִיעַ בַּבְּחִירָה, לִבְחֹר בַּטּוֹב, וּמַקְשֶׁה אֶת לִבָּם שֶׁל רָאשֵׁי הַקְּהִלּוֹת הַיְּהוּדִיּוֹת. – קָשֶׁה לָרַבָּנִים לְהַאֲמִין שֶׁמְּרַחֶפֶת עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה כָּל כָּךְ קָשָׁה שֶׁל שׁוֹאָה, זֶה הֲרֵי לְגַמְרֵי לֹא הֶגְיוֹנִי, וּכְנֶגֶד זֶה (לְשֵׁם הַבְּחִירָה) מִצַּד הַטּוֹב, גַּם קָשֶׁה לְהַאֲמִין בְּאוֹתָהּ מִדָּה שֶׁתְּרוּפָה רוּחָנִית שֶׁל לִמּוּד הַזּוֹהַר,… שֶׁאוּלַי שַׁיֶּכֶת רַק לַצַּדִּיקִים, יְכוֹלָה לְבַטֵּל גְּזֵרוֹת.

אֶת הַתּוֹצָאוֹת הָעֲגוּמוֹת שֶׁל הַשּׁוֹאָה כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים, בּוֹאוּ לֹא נִתֵּן לַהִסְטוֹרְיָה לַחְזֹר עַל עַצְמָהּ!!! בּוֹאוּ לֹא נִטְמֹן אֶת רֹאשֵׁנוּ בַּחוֹל!!! כְּמוֹ הָאַדְמוֹרִי”ם רַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת בְּפוֹלִין!! אִי אֶפְשָׁר לִבְרֹחַ מֵהַתִּקּוּן!!!

הַאִם זֶה הֶגְיוֹנִי שֶׁתִּפֹּל עָלֵינוּ פִּצְצַת אָטוֹם? הַאִם זֶה הָיָה הֶגְיוֹנִי שֶׁהָיְתָה הַשּׁוֹאָה?

ה’ שׁוּב שׁוֹלֵחַ לָנוּ תְּרוּפָה… שֶׁנִּקְרֵאת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. לְמָּה אַתֶּם מְחַכִּים? עוּרוּ יְשֵׁנִים וגו’.

הַקָּבָ”ה מְצַוֶּה אוֹתָנוּ בְּתּוֹרָהַ”קְ וּבָחַרְתְּ בַּחַיִּים וְהַבְּחִירָה בין הַטּוֹב לְָרַע,  הוּא הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָעֶרֶב רַב קְלִפַּת עֲמָלֵק לִסְתֹּר אֶת הַטּוֹב, מִי הוּא הַטּוֹב? לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, הוּא הָאוֹר הַגָּנוּז שֶׁבַּתּוֹרָה, וְהָרַשְׁבִּ”י נִשְׁמַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם לְגַלּוֹת אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה’ שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ נִגְאָל בְּרַחֲמִים!!!

קְלִפַּת הָעֶרֶב רַב נִתְלַבְּשָׁה בְּאַדְמוֹרִי”ם, רָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְרַבָּנִים שֶׁמִּתְנַגְדִים לִלְמֹד אֶת הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּנִגּוּד מֻחְלָט לְכָל דִּבְרֵי שַׁלְשֶׁלֶת הַמְּקֻבָּלִים מִכָּל הַדּוֹרוֹת, וּמְעַוְרִים אֶת עֵינֵי עַם יִשְׂרָאֵל, וְטוֹמְנִים אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּחוֹל  מֵהַיְשׁוּעָה וְהַגְּאֻלָּה. [רְאֵה סִפְרֵי הָעֶרֶב רַב וְהַמִּסְתַּעֵף 42 חֲלָקִים].

 

לֹא נִהְיֶה כְּבַת יַעֲנָה הַטּוֹמֶנֶת רֹאשָׁהּ בַּחוֹל!

נִפְעַל לְבִטּוּל הַגְּזֵרוֹת הַקָּשׁוֹת בְּכָל כֹּחֵינוּ!

נִלְמַד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְיִתְבַּטְּלוּ כָּל הַקִּטְרוּגִים מֵעָלֵינוּ!

 

מִכְתָּב הִתְגַּלּוּת נְבוּאִית שֶׁל השי”ת אֶל בַּעַל הַסֻּלָּם  לְהַצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל

“וַיְהִי בְּתוֹךְ שְׁנֵי הַמִּלְחָמָה בִּימֵי הַטֶּבַח הָאָיוֹם, וַאֲנִי תְּפִלָּה, וָאֵבְךְ בְּכִי רַב כָּל הַלַּיְלָה. וַיְהִי כַּעֲלוֹת הַבֹּקֶר וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּמוֹ מְקֻבָּצִים בְּקִבּוּץ אֶחָד לִפְנֵי דִּמְיוֹנִי, וְאִישׁ אֶחָד מְרַחֵף בֵּינֵיהֶם בְּרֹאשׁ חַרְבּוֹ עַל רָאשֵׁיהֶם, מַצְלִיף כְּלַפֵּי רָאשֵׁיהֶם, וְהָרָאשִׁים פּוֹרְחִים לַמָּרוֹם וּגְוִיוֹתֵיהֶם נוֹפְלִים לְבִקְעָה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיִּהְיוּ לְיַם שֶׁל עֲצָמוֹת.

וְהִנֵּה קוֹל אֵלַי: אֲנִי אֵל שַׁדַּי הַמַּנְהִיג לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרַחֲמִים מְרֻבִּים, שְׁלַח יָדֶךָ וֶאֱחֹז בְּהַחֶרֶב כִּי עַתָּה נָתַתִּי לְךָ עָצְמָה וּגְבוּרָה. וַתַּלְבִּישֵׁינִי רוּחַ ה’ וְאָחַזְתִּי בְּהַחֶרֶב, וְתֵּכֶף נֶעְלָם אוֹתוֹ הָאִישׁ וְהִבַּטְתִּי הֵיטֵב עַל מְקוֹמוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְהַחֶרֶב בִּרְשׁוּתִי לְקִנְיָנִי הַפְּרָטִי.

וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי: שָׂא רַגְלְךָ וְלֵךְ לְךָ מִמּוֹלַדְתְּךּ, אֶל אֶרֶץ הַחֶמְדָּה אֶרֶץ הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְאֶעֶשְׂךָ שָׁם לְחָכָם גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בְּךָ כָּל גְּאוֹנֵי הָאָרֶץ, כִּי אוֹתְךָ בָּחָרְתִּי לְצַדִּיק וְחָכָם בְּכָל הַדּוֹר הַזֶּה, לְמַעַן תֵּרָפֵא אֶת שֶׁבֶר הָאֱנוֹשִׁי בִּישׁוּעָה שֶׁל קַיָּמָא, וְאֶת הַחֶרֶב הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ וְתִשְׁמוֹר עָלֶיהָ בְּכָל נַפְשְׁךָ וּמְאוֹדֶךָ, כִּי הִיא הָאוֹת בֵּינִי וּבֵינֶיךָ אֲשֶׁר כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים הָאֵלּוּ יִתְקַיְּמוּ עַל יָדֶיךָ, כִּי עַד עַתָּה עוֹד לֹא הָיָה לִי אִישׁ נֶאֱמָן כְּמוֹתְךָ, לִמְסוֹר לוֹ הַחֶרֶב הַזֹּאת, וְעַל כֵּן עָשׂוּ הַחוֹבְלִים מַה שֶּׁעָשׂוּ, וּמֵעַתָּה כָּל מְחַבֵּל אֲשֶׁר יִרְאֶה אֶת חַרְבִּי בְּיָדֶיךָ, תֵּכֶף יִתְעַלֶּם וְיִתְבָעֵר מֵהָאָרֶץ. – וָאַסְתִּר פָּנַי כִּי יָרֵאתִי מִלְּהַבִּיט לְעֻמַּת הַדּוֹבֵר בִּי, וְהַחֶרֶב שֶׁהָיְתָה לְמַרְאֶה עֵינַי דִּמְיוֹנִי כְּמוֹ חֶרֶב פְּשׁוּטָה שֶׁל בַּרְזֶל, בִּדְמוּת מַשְׁחִית נוֹרָא, הִנֵּה נִתְהַפְּכָה בִּרְשׁוּתִי לְאוֹתִיּוֹת נוֹצְצוֹת הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ “אֵל שַׁדַּי” אֲשֶׁר בָּרָק זִיוָום מָלְאָה אוֹר וָנַחַת וְהַשְׁקֵט, וּבֹטֵחַ אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. – וָאוֹמַר אֶל לִבִּי: מִי יִתֵּן וָאֶקְנֶה לְכָל דָּרֵי הָעוֹלָם מּטוֹפֶס טְהֹרָה שֶׁל הַחֶרֶב הַזֹּאת, כִּי אָז יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ נֹעַם ה’ בָּאָרֶץ. – וָאֶשָּׂא עֵינֵי וְהִנֵּה ה’ נִצָּב עָלַי וַיֹּאמֶר אֵלַי: אֲנִי אֵל אֱלֹקֵי אֲבוֹתֶיךָ, שָׂא נָא עֵינֶיךָ מֵהַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד לְפָנַי ותִּרְאֶה כָּל הַמְּצִיאוּת אֲשֶׁר הִמְצֵאתִי יֵשׁ מֵאַיִן, עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יָחַד, מֵרֹאשׁ מִתְּחִילַת יְצִיאָתָם לְגִלּוּי הַמְּצִיאוּת, וְעַד כָּל הֶמְשֵׁךְ זְמַן בְּסִדְרֵי הִתְפַּתְּחוּתָם, עַד יָבוֹאוּ עַל גְּמַר מְלַאכְתָּם כָּרָאוּי, לְמַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. וְאֶרְאֶה וְאֶשְׂמַח מְאֹד עַל הַבְּרִיאָה הַנֶהֶדָרָה וְכָל מִלּוּאָהּ, וְהָעֹנֶג וְהַטּוֹב אֲשֶׁר כָּל בָּאֵי הָאָרֶץ מִתְעַנְּגִים עָלֶיהָ, וְאוֹדֶה לַה’.

 אָז אָמַרְתִּי לַה’: לְפָנֶיךָ נַעֲבֹד בְּיִרְאָה וָפַחַד, וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ תָּמִיד כִּי מֵאִתָּךְ לֹא תֵּצֵא הָרָעוֹת וְהַטּוֹב, אָכֵן שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל נֹעַם עֲרוּכָה לְפָנֵינוּ מֵרֹאשׁ עַד סוֹף, וְאַשְׁרֵי הַדּוֹרְכִים עַל עוֹלָמְךָ, אֲשֶׁר הֲכִינוֹתָ לָהֶם לְנֹעַם וָעֶדֶן וְכָל טוֹב, אֵין שׁוּם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ בְּכָל מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים יָחַד. וְנִמְלֵאתִי חָכְמָה נֶהֶדָרָה, וְעַל כֻּלָּם חָכְמַת הַשְׁגָּחָתוֹ הַפְּרָטִית בְּתַּכְלִית. כֵּן הָלַכְתִּי וְהוֹסַפְתִּי חָכְמָה יוֹם יוֹם יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם. – בַּיָּמִים הָאֵלֶּה עָלָה עַל לִבִּי לַעֲרֹךְ תְּפִלָּה לַה’ לֵאמוֹר: הֵן נִמְלֵאתִי חָכְמָה יוֹתֵר מִכָּל הַקַּדְמוֹנִים וְאֵין דָּבָר בָּעוֹלָם אֲשֶׁר יַפְלִא מִמֶּנִּי, אוּלָם אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים וְחַכְמֵי ה’, אֵינִי מֵבִין כְּלוּם, גַּם הַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים בְּרֻבָּם לֹא הֵבַנְתִּי, וְהִרְהַרְתִּי: הִנֵּה ה’ הִבְטִיחַ לִי חָכְמָה וְדַעַת, עַד לִהְיוֹת לְמוֹפֵת בֵּין הַחֲכָמִים וְהַנִּבְרָאִים, וַאֲנִי עֲדַיִן אֶת שִׂיחָתָם אֵינִי מֵבִין.

וּבְטֶרֶם אֶקְרָא וְהִנֵה ה’ שׁוֹרֶה עָלַי וַיֹּאמֶר: הֵן תִּרְאֶה חָכְמָתֶךָ וְהַשָׂגָתְךָ לְמַעְלָה לְמַעְלָה, עַל כָּל הַחֲכָמִים אֲשֶׁר הָיוּ בָּאָרֶץ עַד הֵנָּה, וּמַה שָׁאַלְתְּ מִמֶּנִּי וְלֹא נָתַתִּי לְךָ? וְלָמָּה תַּדְאִיב אֶת רוּחֲךָ בַּהֲבָנַת דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה, שֶׁאֵינְךָ מְסֻפָּק שֶׁדִּבְרֵיהֶם נֶאֱמָרִים מִתּוֹךְ קַטְנוּת מֵהַשָׂגָתְךָ, הַאִם תִּרְצֶה שְׁאוֹרִידְךָ מִמַּדְרֵגָתְךָ, וְאָז תּוּכַל לְהָבִין אֶת כָּל דִּבְרֵיהֶם כְּמוֹתָם? – וְהֶחֱרַשְׁתִּי וְשָׂמַחְתִּי בְּהִתְפָּאֲרוּת רְחָבָה וְלֹא עָנִיתִי דָּבָר. – אַחֲרֵי זֶה שָׁאַלְתִּי אֶת ה’: הֲלֹא עַד הֵנָּה לֹא שָׁמַעְתִּי דָּבָר עַל קִיּוּם גְּוִיָּתִי, וְכָל הַטּוֹבוֹת וְהַיִּעוּדִים הִגִּיעוּ לִי מִתּוֹךְ רוּחָנִיּוּת בִּלְבַד, וְאֵלֶיהָ הַכֹּל מְיֻעָד, וְאִם כֵּן מַה יִהְיֶה שֶׁבִּגְלַל אֵיזֶה מַחֲלָה אוֹ פִּגְעֵי הַגּוּף יִתְבַּלְבֵּל שִׂכְלִי וְאֶחְטָא לְפָנֶיךָ, הַאִם תַּשְׁלִיכֵנִי מִלְּפָנֶיךָ וַתְּאַבֵּד אֶת כָּל הַטּוֹבָה הַזֹּאת, אוֹ תַּעֲנִישֵׁנִי? – וַיִּשָּׁבַע לִי ה’ (הֵן כְּבָר בָּאת עַל תַּכְלִיתְךָ, וּלְכָל פְשָׁעֶיךָ סָלַחְתִּי וְהַחֶסֶד הַזֶּה) בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא וּבְכִסְאוֹ הַנִּצְחִי, כִּי לֹא יִרְפֶּה חַסְדּוֹ מִמֶּנִּי בְּנִצְחִיּוּת, וְאִם אֶחְטָא, וְאִם לֹא אֶחְטָא, חַסְדּוֹ וּקְדוּשָתוֹ לֹא יָסוּר הֵימִנִי לָנֶצַח, וְשָׁמַעְתִּי וְשִׂמַּחְתִּי מְאֹד.

וּבִמְלֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה הִקְשַׁבְתִּי קֶשֶׁב רַב לְכָל הַיִּעוּדִים וְהַהַבְטָחוֹת שְׁנוֹעַדְתִּי מֵאֵת ה’, וְלֹא מָצָאתִי בָּהֶם סִפּוּק וְלָשׁוֹן אֵיךְ לְדַבֵּר אֶל בְּנֵי הָעוֹלָם, וְלַהֲבִיאָם לְחֵפֶץ ה’ אֲשֶׁר הוֹדִיעֵינִי, וְלֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְאַפֵּק לְטַיֵּל בֵּין בְּנֵי אָדָם הָרֵיקִים מִכָּל, וְדוֹבְרִים סָרָה עַל ה’ וְעַל בְּרִיאָתוֹ, וַאֲנִי שָׂבוּעַ וְהַלֵּל הוֹלֵךְ וְשָׂמַח, וּכְּמוֹ מִצְטַחֵק עַל הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה, וְנָגְעוּ אֵלַי הַדְּבָרִים עַד הַלֵּב. – אָז הֻסְכַּם בְּלִבִּי – יִהְיֶה מַה שֶׁיִּהְיֶה וַאֲפִילוּ אֵרֵד מִמַּדְרֵגָתִי הֲרָמָה, הִנְּנִי מוּכְרַח לִשְׁפּוֹךְ תְּפִילָה חַמָּה לַה’, לִתֵּן לִי הַשָּׂגָה וְדַעַת בְּדִבְרֵי נְבוּאָה וְחָכְמָה וְלָשׁוֹן לְהוֹעִיל אֶת בְּנֵי הָעוֹלָם הָאֻמְלָלִים לְהַעֲלוֹתָם לְדַרְגַּת הַחָכְמָה וְהַנֹּעַם כְּמוֹתִי. וַהֲגַם שֶׁיָּדַעְתִּי מֵאָז שֶׁאָסוּר לִי לְהַדְאִיב רוּחִי עִם כָּל זֶה לֹא הִתְאַפַּקְתִּי, וְשָׁפַכְתִּי שִׂיחַ וּתְּפִלָּה חַמָּה מְאֹד. – וַיְהִי בַּבֹּקֶר וָאֶשָּׂא עֵינַי וְרָאִיתִי יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק עָלַי וְעַל דְּבָרַי וַיֹּאמֶר לִי: מַה אַתָּה רוֹאֶה? וָאוֹמַר, אֲנִי רוֹאֶה ב’ אֲנָשִׁים מִתְאַבְּקִים יָחַד, אֶחָד חָכָם וְשָׁלֵם בְּכָל עוֹז, וְהַשֵּׁנִי קָטָן וְטִפֵּשׁ כְּמוֹ קָטָן שֶׁנּוֹלַד, וְהַשֵּׁנִי הֶחָסֵר טָעַם, הַקָּטָן וְהֶחָלָשׁ, מַפִּיל אֶת הַגִּבּוֹר וְהַשָׁלֵם.

וַיֹּאמֶר לִי ה’: זֶה הַקָּטָן גָּדוֹל יִהְיֶה. וַיִּפְתַּח הַקָּטָן אֶת פִּיו וְאָמַר לִי אֵיזֶה פְּסוּקִים בִּלְתִּי מוּבָנִים לִי כָּל צָרְכָּם, אָמְנָם, הִרְגַּשְׁתִּי בָּהֶם כָּל אוֹצְרוֹת הַחָכְמָה וְהַנְּבוּאָה הַנְּהוּגָה בֵּין כָּל נְבִיאֵי אֱמֶת, עַד שֶׁיָּדַעְתִּי כִּי עָנָה לִי ה’, וְנָתַן לִי מֶהַלְכִים בֵּין כָּל הַנְּבִיאִים וְחַכְמֵי ה’. – וַיֹּאמֶר לִי ה’: קוּם עַל רַגְלְךָ וְהַבֵּט לְרוּחַ מִזְרָחִית קֵדְמָה, וְנָשָׂאתִי עֵינַי וְרָאִיתִי אֲשֶׁר הַקָּטָן הַלָּז בְּרֶגַע אַחַת נִתְרוֹמֵם וְהִשְׁוָה אֶת עַצְמוֹ וְקוֹמָתוֹ לְקוֹמַת הַגָּדוֹל, וְעַדַיִין הָיָה חָסֵר טַעַם וְשֵׂכֶל כְּמִקֹּדֶם וְנִפְלֵאתִי מְאֹד. – אַחַר זֶה הָיָה דְּבַר ה’ אֵלַי בַּמַּחֲזֶה לֵאמוֹר: שְׁכָב עַל צִדְּךָ הַיְמָנִית. וְאֶשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ, וַיֹּאמֶר לִי: מַה אַתָּה רוֹאֶה? וָאוֹמַר: אֲנִי רוֹאֶה גּוֹיִים וּלְאֻמִּים רַבִּים מְאֹד מִתְנַשְּׂאִים וְנֶאֶבָדִים וּמַרְאֵיהֶם מֻשְׁחָת מֵאָדָם. וַיֹּאמֶר לִי ה’: אִם תּוּכַל לִתֵּן צוּרָה לְכָל הַגּוֹיִים הָאֵלֶּה וּלְהָפִיחַ בָּהֶם רוּחַ חַיִּים, אָז אֲבִיאֲךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֶיךָ לָתֶת לְךָ, וְכָל יִעוּדִי יִתְקַיְּמוּ עַל יָדֶךָ”.

(הֻעְתַּק הִתְגַּלּוּת נְבוּאִית מִתּוֹךְ כְּתַב יָד קָדְשׁוֹ שֶׁל מָרָן בַּעַל “הַסֻּלָּם” זי”ע).

רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ בַּעַל הַסֻּלָּם זצ”ל עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם, הָלַךְ לְכָל הָרַבָּנִים וְרָאשֵׁי יְשִׁיבוֹת, וְאָמַר לָהֶם שֶׁיֵּשׁ גְּזֵירָה גְּדוֹלָה שֶׁנֶּחְתְּמָה עַל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁחֵלֶק גָּדוֹל מִכְלַל יִשְׂרָאֵל יִמָּחֲקוּ מִן הָעוֹלָם רח”ל, וְאָמַר דִּבְרֵי הָרַמְחַ”ל (שֶׁכָּתַב בְּסִפְרוֹ “אַדִּיר בַּמָּרוֹם”, וְעַיֵּן בְּסֵפֶר כּוֹחַ הַזֹּהַר ח”ו) הַיְּדוּעִים שֶׁרַק לִמּוּד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתָנוּ מִן הַגְּזֵרוֹת הָרָעוֹת רח”ל. עַל כֵּן הָעֵצָה הִיא, שֶׁכָּל אדמו”ר רַב וְרֹאשׁ יְשִׁיבָה יֹאמַר, שֶׁכָּל יְהוּדִי צָרִיךְ לִלְמֹד זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ.  וְלֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹלוֹ! אַחַר כָּךְ פָּרְצָה מִלְחָמָה גְּדוֹלָה וְנֶהֶרְגוּ 6 מִלְיוֹן יְהוּדִים, כָּעֵת אֲנִי שׁוֹאֵל אֶת אוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה שֶׁמַּקְשָׁה הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת מִי הָרַג אוֹתָם? יָדוּעַ מַאֲמָר חז”ל (שַׁבָּת נ”ה:) אָמְרָה מִדַּת הַדִּין לִפְנֵי הקב”ה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם מַה נִשְׁתַּנּוּ אֵלּוּ מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ, הַלָּלוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים וְהַלָּלוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הָיָה בְּיָדָם לִמְחוֹת וְלֹא מִחוּ, וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְהַאֲרִיךְ. בא וראה מַה שֶּׁגִּלָּה וְעוֹרֵר הרה”ק הַמְקוּבָל הָאֶלוֹקִי רַבִּי יְהוּדָה אַשְׁלַג זצוקללה”ה עַל הַגְּזֵרָה הָאֲיֻּמָה הַבָּאָה ח”ו עַל עַם יִשְׂרָאֵל, ממש כמעט אותה התגלות היה להמקובל האלוקי מהר”י פתייא זי”ע, בימיהם של רשכבה”ג הבן איש חי וחבירו הצה”ק רבי שמעון אגסי זי”ע (רְאֵה בַּאֲרִיכוּת בַּהַקְדָּמָה לְס’ בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה). בְּלֵיל א’ י”ז אֲדָר בִּשְׁנַת עֵזֶר”ת נִלְכְּדָה בָּבֶל – וְחוּץ מִשּׂוֹנְאַי יִשְׂרָאֵל נִלְחָמוּ גַּם מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחֲמוּ, וּבְרֶגַע שֶׁלֹּא הָיָה הַזְּכוּת שֶׁל הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ – נֶחְרְבָה כָּל הָעִיר וְהָרְגוּ וְחָמְסוּ כְּמוֹ בַּשּׁוֹאָה רח”ל, ומן השמים עוררו את הצה”ק רבי יהודה פתייה זי”ע שרק העסק בלימוד הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ הִצִּיל אֶת בַּחוּרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֵלְכוּ לַצָּבָא, וְיַצִּיל אֶת הָעִיר וְיָגֵן מִכָּל הָאֲסוֹנוֹת.

מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, מֵבִין שֶׁלִּפְנֵי מִסְפָּר לֹא רַב שֶׁל שָׁנִים שָׁב הָאֲרִ”י הַקָּדוֹשׁ שׁוּב לְעוֹלָמֵנוּ זֶה, וְחַי בֵּינֵינוּ. וְלֹא בִּכְדִי הֵבִיא השי”ת נְשָׁמָה נִפְלָאָה זוּ לָעוֹלָם, אֶלָּא עָשָׂה זֹאת מִפְּנֵי שֶׁהָעוֹלָם נִצְרָךְ לָהּ, בִּכְדֵי לְהָאִיר אֶת דַּרְכָּם שֶׁל הַדּוֹרוֹת הַנְּמוּכִים, אֲשֶׁר הִנָּם כְּמְגַשְׁשִׁים קִיר מֵחֲמַת עִיוְרוֹנָם הָרוּחָנִי, וּמַחְמַת שְׁלִיטַת הַחֹמֶר וְהַגַּשְׁמִיּוּת בְּדַרְכֵי חַיֵּיהֶם. וּלְפִיכָךְ הִטְבִּיעַ השי”ת בְּנִשְׁמַת רַבֵּינוּ אֶת הַסְּגֻלָּה שֶׁל הַבְהָרַת עֶרְכֵּי עֲבוֹדַת ה’, בְּאֹפֶן הַבָּהִיר בְּיוֹתֵר, בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת הַמַּתְאִימָה לְאַנְשֵׁי הַדּוֹר הַזֶּה. נְשָׁמָה מְאִירָה כָּזוֹ, אֲשֶׁר יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם פַּעַם בַּעֲשְׂרוֹת דּוֹרוֹת, נִשְׁלַחַת בִּכְדֵי לְהוֹרוֹת לַמְּבַקְּשִׁים אֶת דֶּרֶךְ עֲבוֹדַת השי”ת בְּאֹפֶן הָאֲמִתִּי. כִּי מַדְרִיכִים רַבִּים יֵשׁ לַדּוֹר בַּעֲבוֹדַת ה’, אוּלָם רֻבָּם כְּכֻלָּם לֹא הִגִּיעוּ לַהַשָּׂגוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְלֹא נִתְגַּלּוּ לָהֶם רָזֵי תּוֹרָה כְּלָל. אִם כֵּן, כָּל הַדְרָכָתָם בְּנוּיָה עַל סְבָרוֹת בִּלְבַד, וְאֵין עַרְבוּת עַל אֲמִתִּיּוֹת דִּבְרֵיהֶם. אוּלָם הַדְרָכָתוֹ שֶׁל רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהִגִּיעַ לְרוּם הַמַּעֲלוֹת הַנִּשְׂגָּבוֹת בְּיוֹתֵר, הִנָּהּ בּוֹעֶרֶת בְּאֵשׁ אֱמֶת יוֹקֶדֶת. וְכָל הַהוֹלֵךְ לְפִי הַדְרָכָתוֹ, הֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ בִּנְתִיב שֶׁהָלַךְ בּוֹ רַבֵּינוּ, וְהִגִּיעַ עַל יָדוֹ לְקִרְבַת השי”ת, כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה מִן ב’ הַקְּטָעִים הַנַּ”ל, וְעַל כֵּן וַדַּאי תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת אֱמֶת, לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל פְּסֹלֶת אוֹ סְפֵקוֹת. וְזֶהוּ הַהֶבְדֵּל הַגָּדוֹל בֵּין הַדְרָכָתוֹ שֶׁל מִי שֶׁכְּבָר הִגִּיעַ לִגְמַר תִּקּוּנוֹ, לְבֵין מִי שֶׁעֲדַיִן תּוֹהֶה בַּעֲרָפֶל הַסְּפֵקוֹת, וּמְנַסֶּה לִבְרֹר בֵּרוּרִים שׁוֹנִים מְסֻפָּקִים לַחֲלוּטִין.

וְהִנֵּה כְּדַרְכָּם שֶׁל דְּבָרִים, כָּל זְמַן חַיּוּתוֹ לֹא נִתְפַּרְסֵם כָּל כָּךְ הַדָּבָר, וְרַק לְאַחַר פְּטִירָתוֹ, מְעַט מְעַט הֵחֵל לִזְרוֹחַ אוֹרוֹ, עַד שֶׁכַּיּוֹם תּוֹרָתוֹ מְאִירָה בְּעֹז לְכָל הַמְבַקְשִׁים דְּבַר ה’. וּכְבָר נִמְנוּ וְגָמְרוּ הַטוֹעַמִים תּוֹרָתוֹ, כִּי אֵין רְפוּאָה לְדוֹר זֶה וְלַבָּאִים אַחֲרָיו, אֶלָּא בְּצָרִי זֶה שֶׁהוּא תּוֹרַת רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ זי”ע. וּכְבָר שׁוֹקְדִים עַל עִמְקֵי סוֹדוֹתָיו חֲסִידִים וְאַבְרֵכִים וּבְנֵי עֲלִיָּה מִכָּל הַחוּגִים וְהַזְרָמִים זֶה בְּצַד זֶה.

וְעַכְשָׁו יְכוֹלִים לְהָבִין לָמָּה בַּעַל הַסֻּלָּם הָלַךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה לִפְנֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם לְכָל הָרַבָּנִים לְהַגִּיד לָהֶם שֶׁיִּלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ כִּי הָיָה שְׁלִיחַ הַשֵּׁם לְהַצִּיל אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, מן גזירת השואה האיומה, ואלו שמעו לו כל הרבנים, היו ניצלים כל עם ישראל.

הוֹכָחָה לְכָךְ שֶׁבַּעַל הַסֻּלָּם זָכָה לְעִבּוּר נִשְׁמַת הָאֲרִיזַ”ל:

הִתְבָּרֵר שֶׁנֶאֶבַד לְבַּעַל הַדְּפוּס בֵּאוּר הַסֻּלָּם עַל סֵפֶר הַזוֹהַר חֵלֶק תְּשִׁיעִי מִתּוֹךְ עֲשָׂרָה סִפְרֵי הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, צַעַר גָּדוֹל אָפַף, אֶת כָּל הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, אֲבָל בַּעַל הַסֻּלָּם אָמַר: אַל דְּאָגָה. אֶכְתֹּב הַסֵּפֶר מֵחָדָשׁ. – בַּעַל הַסֻּלָּם כָּתַב שׁוּב אֶת כָּל סֵפֶר הַתְּשִׁיעִי מֵחָדָשׁ, וּלְאַחֵר זְמַן מָה, מָצְאוּ אֶת סֵפֶר הַתְּשִׁיעִי הָאוֹבֵד. – לְאַחַר הַשְׁוָאָה בֵּין שְׁנֵי סְפָרִים, הִתְבָּרֵר שֶׁהַסֵּפֶר שֶׁכָּתַב בַּעַל הַסֻּלָּם מֵחָדָשׁ הָיָה מְדֻיָּק לְהַפְלִיא, מִילָה בְּמִילָה – הֶעְתֵּק מְדֻיָּק שֶׁל הַסֵּפֶר שֶׁאִבֵּד.!

אִם נִתְבּוֹנֵן בַּדָּבָר: סֵפֶר הַמֵּכִיל לְעֵרֶךְ 30 אֶלֶף עַד 50 אֶלֶף מִלִּים הָיָה הֶעְתֵּק מְדֻיָּק שֶׁל הַסֵּפֶר הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתַב.

זוֹ הוֹכָחָה לְכָךְ, שֶׁכָּל מַה שֶׁכָּתַב בַּעַל הַסֻּלָּם, הָיוּ דִּבְרֵי אֱלֹקִים חַיִּים וּלְכָל דְּבָרָיו נִתְיַחֵס כִּדְבָרִים הַנֶּאֱמָרִים מִנִּשְׁמַת הָאֲרִיזַ”ל שֶׁעֲדַיִן לֹא נִתְגַּלָּה לָעוֹלָם.

גַּם הַיּוֹם ה’ שׁוּב מְעוֹרְרֵנוּ וְשׁוֹלֵחַ לָנוּ תְּרוּפָה שֶׁהִיּא לִמּוּד הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְיֶשׁ פֵרוּשׁ שֶׁל בַּעַל הַסֻּלָּם, וְתַּרְגּוּם פָּשׁוּט, וְכָל אֶחָד יָכוֹל לִלְמֹד גַם עִם יְלָדָיו כְּמוֹ שֶׁהָרַבִּי מְזִידִיטְשוֹיב וְאַדְמוֹ”ר מִקָאמַארְנֶא זִי”עַ אָמְרוּ שֶׁכָּל יֶלֶד מִגִּיל שְׁמוֹנֶה כְּבַר יִּלְמֹד בְּסֵפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ. וְהִבְטִיחַ לָנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּזוֹהַ”ק בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא (פָּרָשַׁת נָשׂא דַּף קכ”ד:) וְהַמַשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזוֹהַר הָרָקִיעַ בְּהַאי חִבּוּרָא דִּילָךְ דְּאִיהוּ סֵפֶר הַזֹּהַר, מִן זוֹהֲרָא דְּאִימָא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה. בְּאִלֵּין לָא צָּרִיךְ נִסָּיוֹן, וּבְגִין דַּעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לְמִטְעַם מֵאִילָנָא דְחַיֵּי, דְּאִיהוּ הַאי סֵפֶר הַזֹּהַר, יִפְקוּן בֵּיהּ מִן גָּלוּתָא בְּרַחֲמֵי. וְיִתְקַיֵּים בְּהוֹן, (דְּבָרִים לב) יְיָ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

אני צועק לכם מקירות ליבי: לְמָה אנחנו מְחַכִּים?

הַאִם לֹא מַסְפִּיק סוֹבְלִים עַם יִשְׂרָאֵל צָרוֹת וַאֲסוֹנוֹת מַחְרִידִים, כַּמָּה גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּפְטְרוּ, וַאֲלָפִים יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת. כַּיָּדוּעַ אֲנַחְנוּ הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן סוֹף הַגָּלוּת לִפְנֵי הַגְּאוּלָה, וְהַגְּאֻלָּה הַזֹּאת אִי אֶפְשָׁר שֶׁתָּבֹא אֶלָּא בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה תורת הפנימיות, ברוך השם, הַיְּשִׁיבוֹת לוֹמְדִים כָּל הַיּוֹם גְּמָרָא, אֲבָל הַתּוֹרָה הִיא פַּרְדֵּ”ס פְּ’שַׁט רֶ’מֶז דְּ’רוּשׁ ס’וֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הָאוֹר הַחַיִּים הַקָּדוֹשׁ, (וַיְחִי), וְכָל מִי שֶׁלֹּא עוֹסֵק בְּאַרְבַּעַת חֲלָקֶיהָ, עָלָיו יוֹצֵאת בְּכָל יוֹם בַּת קוֹל וְצוֹוַחַת “אוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה” (מהרח”ו). וְלָכֵן צְרִיכִים הַיּוֹם לְהוֹסִיף בְּלִמּוּד הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכָל הַיְּשִׁיבוֹת.

וְכָתַב השלה”ק וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: הַחִבּוּר מֵהַזֹּהַר הָיָה עָתִיד לִהְיוֹת גָּנוּז וְכוּ’ עַד שֶׁיָּבוֹא הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּסוֹף הַיָּמִים שֶׁאָז יִתְגַּלֶּה לַתַּחְתּוֹנִים, וּבִזְכוּת הָעוֹסְקִים יָבוֹא מָשִׁיחַ, כִּי אָז תִּמָּלֵא הָאָרֶץ דֵּעָה בְּסִבָּתוֹ, אֲשֶׁר זֶה תִּהְיֶה סִבָּה קְרוֹבָה לְבִיאָתוֹ. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר וּבְגִינֵיהּ וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְכוּ’, כְּדֵי שֶׁבִּזְכוּת זֶה יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַד שֶׁהֻצְרַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַדְּשָׁם בְּדַם פֶּסַח וּבְדַם מִילָה, כֵּן גְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לֹא תִּהְיֶה הַגְּאֻלָּה עַד שֶׁיִּזְכּוּ לְתּוֹסְפוֹת הַקְּדֻשָּׁה הַזּוֹ, וְהוּא רְצוֹן הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְאַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בָּהּ. (שְׁלָ”ה, עֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, מַאֲמָר רִאשׁוֹן). וְכֵן כָּתַב הַגָּאוֹן מִוִּילְנָא. (אֶבֶן שְׁלֵמָה פֶּרֶק י”א אוֹת ג’) הַגְּאֻלָּה וּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ תְּלוּיִים רַק בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה. וּבִישַׁעְיָה (ו’ ט’) כָּתַב, שֶׁהַיֵּצֶר הָרַע עוֹשֶׂה שֶׁלֹּא יִלְמַד קַבָּלָה, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁעַל יְדֵי לִמּוּד זֶה יָשׁוּב הָאָדָם בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּבְסֵפֶר הַקָּנֶה כָּתַב עַל דִּבְרֵי הַנָּבִיא מַלְאָכִי (ג’ י”ח) “וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ” עוֹבֵד אֱלֹקִים הַיְנוּ הָעוֹסֵק בַּתַּלְמוּד וּבַזֹּהַר. לֹא עֲבָדוֹ – הָעוֹסֵק בַּתַּלְמוּד לְבַד וְאֵינוֹ עוֹסֵק בַּזֹּהַר. (רַבִּי צְבִי אֱלִימֶלֶךְ שַׁפִּירָא מִדִּינוֹב, מהרצ”א, מַעְיַן גַּנִּים, פ”א אוֹת ב’), זֶהוּ הַבֵּרוּר הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי קִיּוּם הַנְּבוּאָה (שָׁם, כג) “הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה’ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא”. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְחַכֶּה וּמְצַפֶּה שֶׁכָּל הַיְהוּדִים יִלְמְדוּ זוֹהַ”ק, וּבָזֶה יִתְלַקְּטוּ הַנִּיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשִׁים, וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְאָז יִגָּלֶה וְיוֹפִיעַ מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ וִילַמֵּד לְכָל יִשְׂרָאֵל אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, מַה שֶּׁלָּמְדוּ עַכְשָׁו, וְלֹא הֵבִינוּ. וּבְסֵפֶר יְסוֹד וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה (שַׁעַר הַנִּיצוֹץ) כָּתַב, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: אַחַי וְרֵעַי, אִם כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וּמַעֲלָתוֹ, וְכַמָּה תַּקִיף חֵילָא דְּהַאי אִילָנָא רַבְרְבָא שֶׁל לִמּוּד סֵפֶר הַזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ, וְשֹׁרֶשׁ בְּאֶרֶץ גִּזְעוֹ לְשַׁלֵּחַ רְצוּצִים חָפְשִׁי מִן הַגָּלוּת הַמַּר, הַאֵיךְ לֹא יִתְלַהֵב לֵב הָאָדָם לְהָעִיר אֹזֶן, לִשְׁמוֹעַ כַּלִּמּוּדִים, לִקְבֹּעַ שִׁעוּר קָבוּעַ בְּכָל יוֹם בְּזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וּבְתִקּוּנִים וּשְׁאָר סִפְרֵי הַמְּקֻבָּלִים וְכוּ’, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

הגה”ק הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי מְנַחֵם מֶענְכִין הֵיילְפְּרִין זִי”עַ כּוֹתֵב בְּהַסְכָּמָתוֹ לְסֵפֶר “אֵיפָה שְׁלֵמָה” מֵהַמְקֻבָּל הָאֱלֹקִי רַבִּי חַיִּים שָׁאוּל הַכֹּהֵן דְוֵויךּ זִי”עַ, וז”ל: אָדָם הַמַּאֲמִין הָאֲמִתִּי, תִסְמַרְנָה שַׂעֲרוֹתָיו וּבְשָׂרוֹ נַעֲשֶׂה חִדּוּדִין חִדּוּדִין בַּעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ כִּי עַנְיוּתָא דְּיִשְׂרָאֵל, הַגְּזֵרוֹת וְהַמִּלְחָמוֹת, הַמְשִׁיסוֹת וְהַהֲרִיגוֹת “הוּא בְּעַצְמוֹ גּוֹרֵם לָזֶה” .. כָּל זֶה נִקְרָא אֵיפוֹא “חֲטָאִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֲשֶׁר גַּם יוֹם הַכִּפּוּרִים אֵינוֹ מְכַפֵּר עֲלֵיהֶם”, אוֹי לָנוּ מִיּוֹם הַדִּין וְהַתּוֹכֵחָה… הָבוּ גֹּדֶל לֵאלֹקֵינוּ וְרוֹמֵמוּת לְתוֹהַ”קְ, זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ דְּהַאי גַּבְרָא אֲשֶׁר חָשׁ לְהָגֵן עַל אַרְעָא וּמִשְׁתַּדֵּל בְּיְקָרָא דְמָארֵיהּ בִּקְבִיעַת עִתִּים לְלִמּוּד חַכְמַת הַקַּבָּלָה לְמֵיקָם עָלְמָא וּלְאוּקְמָא שְׁכִינְתָא מֵעַפְרָא, אַשְׁרֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וָטוֹב לָהֶם לְעוֹלָם הַבָּא, עוֹלָמָם יִרְאוּ בְּחַיֵּיהֶם מֵרֹב בְּסִימָא עֹנֶג וָעֶדֶן, “לֹא כְּאוֹתָם הַטִּפְּשִׁים הַפּוֹטְרִים אֶת עַצְמָם מִלִּמּוּד הַקַּבָּלָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מָלְאוּ כְּרֵסָם בְּשַ”ס וּפוֹסְקִים”,… שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ, מִי שֶׁמְּבַטֵּל בְּגָלוּי אֶת הַנִּסְתָּר, חֲזָקָה שֶׁמְּבַטֵּל בְּסֵתֶר אֶת הַנִּגְלֶה, עכ”ל.

בְּסֵפֶר הַבְּרִית חֵלֶק ב’ מַאֲמָר יּ”ב כּוֹתֵב:… וְאוֹי לָהֶם לַבְּרִיּוֹת מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְהָאוֹמֵר דַּי לִי בְּנִגְלוֹת, טָב לֵיהּ דְּלֹא אִבְרֵי בְּעָלְמָא … וְכָתַב בַּעַל סֵפֶר וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה (דַּף י.) וְזַ”ל: חֲמַת ה’ מָלֵאתִי וְקִנְאַת ה’ צְבָאוֹת קִנֵּאתִי וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת אֵינֶנָּה תַּחַת יָד הֶהָמוֹן בִּלְבַד, אַךְ יָד הַסְּגָנִים וְהַחֲכָמִים הַמִּתְחַכְּמִים בְּדַעְתָּם בְּמֶרֶד וּבְמַעַל הַזֹּאת, וְהִתְחִילוּ לְבַזּוֹת וּלְגַנּוֹת הַחָכְמָה הַזּוֹ, בַּחֹשֶׁךְ יֵלְכוּ וּבַחֹשֶׁךְ שְׁמָם יְכֻסֶּה, עַל שֶׁפָּעֲרוּ פִּיהֶם וְאָמְרוּ יָדֵנוּ רָמָה בַּנִּגְלֶה מַה לָנוּ וּלְחָכְמָה הַזֹּאת, דַּי לָנוּ בפשוטי הַתּוֹרָה, עכ”ל. אָמְנָם אָנוּ מְחוּיָיבִים וּמוּשְׁבָּעִים וְעוֹמְדִים לְלִמּוּד זֹאת הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית.. וּבִזְכוּת וּבְכֹחַ הַלִּמּוּד הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה נֵצֵא מִן הַגָּלוּת לֹא בְּזּוּלַת זֶה הַלִּמּוּד… וְאַתָּה אֲהוּבִי וְחֲבִיבַי רְאֵה גַּם רְאֵה מִכָּל דִּבְרֵי חֲזַ”ל הַנִּזְכָּר מַה רַב טוּב הַשָּׂכַר הַצָּפוּן לְבַעֲלֵי הַקַּבָּלָה, וְכַמָּה גָּדוֹל הָעֹנֶשׁ לְמִי שֶׁלֹּא עֹסֵק בְּחָכְמָה זוֹ, וְאֶל תֵּפֶן לָקַחַת רְאָיָה מִגְּדוֹלֵי הַתּוֹרָה בַּעֲלֵי הַנִּגְלוֹת שֶׁלֹּא רוֹצִים לַעֲסֹק בְּחָכְמָה זוֹ, כִּי דִּבְרֵי חֲזַ”ל בְּמִדְרַשׁ וּבַזֹּהַר שֶּׁזָּכַרְנוּ, נֶאֱמָנִים וּבְטוּחִים יוֹתֵר מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר הַזֶּה. עכ”ל.

להוציא מלבן של צדוקים, שכופרים וצוחקים על מעלתו של התיקון הקדוש של תיקון מ”ח שתיקן האריז”ל. – מקורות על תיקון מ”ח:

א. ספר בית אל ליוורנא שנת וברית”ך, עם הוספות שיר היחוד מהאריז”ל.

ב. ספר דרך ישרה בשנת חיים לנפש”ך (דפים ד-ה), עם 10 הסכמות.

ג. אור הזוהר 143 סיון תשע”ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז”ל ומבעל בן איש חי זי”ע, ומראה מקומות.

ד. ספר הנהגות יושר למהר”י סרוק זצ”ל.

ה. ספר יסוד מערבי בהסכמת 7 גדולי ישראל מטבריה בשנת תרפ”ה, עם הוספות שיר היחוד מהאריז”ל, (דפים נג-נה).

ו. אור הזוהר 131 סיון תשע”ג.

ז. ספר מעין חכמה נדפס בקארעץ בשנת גן נעול מעין חתום.

ח. ספר סמא דחיי פרקים א-ב דפים ל”ט -מא, בשנת תרפ”ד, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז”ל ומבעל בן איש חי זי”ע. [מצאתי כמה נוסחאות בהרבה ספרים כמו: דרך ישרה , סמא דחייא, אורחות חיים, בית אל, יסוד מערבי, צמח צדיק].

ט. אור הזוהר 140 סיון תשע”ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז”ל ומבעל בן איש חי זי”ע, ומראה מקומות.

י. אור הזוהר 128 סיון תשע”ג.

יא. ספר סדר היום להצה”ק רבנו יוסף חיים זיע”א שהוסיף על התיקון הנ”ל (סמא דחיי דף מ’).

יב. ספר צמח צדיק ליוורנא.

יג. אור הזוהר 144 סיון תשע”ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז”ל ומבעל בן איש חי זי”ע, ומראה מקומות ותיקון יסוד ברית קודש.

יד. ספר קרה מקרה (דפים צ”ה-צ”ו) בשנת את המיחלים לחסדו, עם הוספה תיקון שיר היחוד מהאריז”ל.

טו. אור הזוהר 140 סיון תשע”ג הוספה לתיקון שיר היחוד מהאריז”ל.

טז. ספר קרנות צדיק ח”ג סימן נ’.

יז. ספר קרנות צדיק, בבל, בשנת “וברית אבות לבנים תזכור” [תרכ”ז], ונדפס בדפוס חדש בדף נח, ונדפס עוד הפעם בא”י בירושלים בשנת תשס”ב.

יח. ספר שם משמעון (על העץ חיים), [דף ע”ח, ומביא שם י”ב. – סגולותיו] מהצה”ק רבי שמעון אגאסי חבירו של הבן איש חי זיע”א, נפטר בשנת תרע”ד.

יט. ספר שער היחודים מכתב יד של רבנו רבי חיים וויטאל, ונדפס מחדש בשנת מעש”ר עם הסכמות 22 גדולי הצדיקים תלמידי בעש”ט זי”ע ועוד.

כ. אור הזוהר 133 סיון תשע”ג, שיר היחוד מהאריז”ל עם המראה מקומות.

כא. אור הזוהר 134 סיון תשע”ג.

כב. שער רוח הקודש (כתבי האריז”ל) הוספות וביאורים (דף תקכ”ה).

כג. שער רוח הקודש (כתבי האריז”ל) הוספות וביאורים (דף תקכ”ו). מכת״י המיוחס למהר״ד לייקיס זי”ע מתלמידי הבעש”ט, עם כתב יד על תיקון זה.

נִיסֵי הַזֹּהַר: בו יבואו כמה סיפורים נפלאים ומיוחדים שזכו ישראל על ידי לימוד הזוהר הקדוש [בדקה]

וּבְכָךְ נִתְחַזֵּק לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר כְּבָר צָוְחוּ קַמָּאֵי שֶׁמִּצְוָה לֵידַע וּלְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם בָּרַבִּים, כִּי בּוֹ וְרַק עַל יָדוֹ תָּלוּי כָּל גְּאוּלָתֵינוּ, וּכְדִבְרֵי הַמְּקֻבָּל הָאֱלֹקִי הַשָּׂדֶ”ה זיע”א [ראו לעיל מבעל הסולם יז”א], שֶׁאָמַר אִילּוּ יָדְעוּ רָאשֵׁי הַיְּשִׁיבוֹת מִדִּבְרֵי המהרח”ו עַל תִּקּוּן מ”ג וְעוֹד, בְּוַדַּאי כוּלָּם הָיוּ עוֹסְקִים בְּלִמּוּד סֵפֶר הַזּוֹהַר וְהַקַּבָּלָה, לְהָחִישׁ הַגְּאוּלָה לְמַעַן פְּדוּת הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה.

נִיסֵי הַזֹּהַר בלימוד וּקְרִיאַת תִּקּוּן מ”ח

תפסת אותי!!!: סיפור א. אחרי שהדפסנו חצי מיליון עותקים זוהר תיקון מ”ח, שלחנו 70.000 חוברות לחלק בתל אביב ובתחנה המרכזית שם (בבנין של 8 קומות), ומטלפן לנו יהודי אחד, ומספר על עצמו, אני חילוני, לא שומר כלום, לא שבת, לא פסח, לא יום כיפור, אוכל חזיר ועוד, רח”ל, הייתי כאן בתחנת אגד ונתנו לי חוברת תיקון מ”ח וקראתי בו פעם אחד כמה דקות, ומיד התעוררתי, וצועק לי בטלפון, תפסת אותי!!! מהיום אני הולך להיות יהודי כשר שומר תורה ומצוות!!!

סיפור ב. הרב גבריאל מבת ים ממזכי הרבים הגדולים של מפעל הזוהר העולמי, מספר לנו, שיש לו חבר שאחיו נפל מדרך היהדות לגמרי עד שאוכל כבר חזיר רח”ל. הרב גבריאל אמר לחבירו שיתן לו את התיקון מ”ח, כי זה סגולה גדולה לתיקון ולטהרת הנשמה, ויקרא בו לפחות פעם אחת. – אחרי שקרא את התיקון פעם אחת, נפתח לבו לתשובה ואמר לאחיו, קיבלתי על עצמי לחזור בתשובה ולהיות יהודי אמיתי, ב”ה שזכיתי!!!

סיפור ג. סיפור נורא שקרה השנה במאה שערים – בזכות תיקון מ”ח ניצל ממות לחיים!!! – “פקיחו דעיניין” – חושו וראו!!! – כוחו של הזוהר מתגלה בעולם מגן ומבטל גזירות קשות רח”ל, “תורתו מגן לנו” – נס גדול לבחור ישיבה מירושלים, שבזכות פועלו בהפצת ולימוד ספרי זוהר, ניצל מתאונה מחרידה! – נס גדול ונורא שארע בעקבות הפצה לזיכוי רבים של ספרי “בראשית תמן” (תיקון מ”ח של הזוהר) בבתי ישיבות בירושלים.

בחור ישיבה, בשם אלון כהן, הלומד בירושלים, קיבל להפצה ממפעל הזוהר העולמי, באמצעות אמו, חבילות קונטרסים של “בראשית תמ”ן”. – הבחור אלון כהן נסע לישיבת “שאו מרום עיניכם” בירושלים עיה”ק בנשיאות הרה”ג רבי שלמה אופר שליט”א. – כל הישיבה למדו את התיקון (מ”ח) ביחד, והיתה שמחה גדולה לישיבה בלימוד הזה, שאין לשער ולספר. – בתום הלימוד, נסע הבחור אלון כהן לביתו בראשון לציון, והתנגש בתאונה מחרידה עם רכב ג’יפ צבאי שבו נהג בחור בשם אלמוג כהן, שבא לחופשה לארץ מגרמניה, שבה משמש כאחד משחקני הכדורגל הגדולים. – לג’יפ לא ארע כמעט דבר, רק מספר הרישוי התקלקל. – אולם רכבו של אלון כהן, נמעך לגמרי ונחצה לשתיים, ואלון יצא ללא כל פגע!!

נהג הג’יפ, אלמוג כהן פנה לאלון כהן, בחור הישיבה, ואמר לו, “אתה לא צריך לשלם לי כלום”, ב”ה שלא קרה לך כלום, ורק נפגע הרכב. – וכפי שאימו של אלון סיפרה לי, היום זה ישודר ברדיו, – אמו של אלון כהן, תרמה כסף להדפיס הספר “נשמת כל חי” להודות לה’ יתברך על הנס הגדול שנעשה לבן שלה. – מה המסקנה? אנו רואים את כוחו העצום של הזוהר – כל מי שעוסק בלימוד ובהפצה של ספר הזוהר מוגן, כבתיבת נוח! – הרשב”י הקדוש שומר ומגן לכל מי שמתחבר ועוסק בתורתו – שימו לב, לדיוק של הנס הגדול, – הרכב נמעך לחלוטין והבחור יצא ללא כל פגע, – ובאותה מידה, כמו שנכון בפרט, נכון בכלל, – הרכב שנמעך הוא בבחינת הגויים שצרים עלינו בבחינת “חרבם תבוא בליבם וקשתותם תשברנה”, – הבחור שניצל ללא כל פגע משול ליהודי שנשמר מכח הזוהר שלמד וזיכה את הרבים, – ולכן בכח לימוד הזוהר להגן על כלל עם ישראל מכל הצרות, היסורים הגזרות הקשות פצצות האטום ושאר מרעין בישין. – ואנו רואים שאם רק נעסוק בזוהר “שערת ראשינו לא תיפול” ואנו נהייה מוגנים כעובר ברחם אימו, (רחם בא מהמילה רחמים), – ולמה אתם עוד מחכים? רוצו, לימדו והפיצו את הזוהר הקדוש יומם ולילה.

סיפור ד: נס גדול בקריאת תיקון מ”ג: מכתב נורא מר’ יוסף ברקו הכהן מאשקלון

ב”ה, לכבוד מפעל הזוהר העולמי בנשיאות האדמו”ר מהאלמין שליט”א

בעקבות הבעיה בברכיים הוחלט לנתח אותי הניתוח נקבע לח’ בסיון והתאשפזתי במוצאי שבועות  תשע”ג. – בעקבות השיחה עם האדמו”ר שליט”א שבוע לפני ניתוח אמרתם לי לקרוא תיקון מ”ג כל הלילה, אחרי שהתאשפזתי והרופא בדק אותי והכין אותי לנתוח, לקחתי את התיקון מ”ג וקראתי אותו הלוך וחזור כל הלילה, – לידי שכב איזה מישהוא עם אותו בעיה, הוא הביא פרופסור משווייץ שילם על הניתוח והפרופסור סך של 40,000$, והוא צחק עלי כל הלילה עד שנרדם, ואמר לי אתה פרימיטיבי, שתקתי והמשכתי לקרוא, – בבוקר בשעה 6, בא הרופא ואמר לי הוא ראשון ואני שני בתור, אמרתי בסדר, ואני בצום, המשכתי את לימוד התיקון גם ביום למרות שהרב אמר לי על הלילה, בשעה 8:15 באה אלי סגנית מנהל המחלקה, ואמרה לי אני מדברת איתך בשני שפות, שפה אחד שָׂפָה שלנו שיש תקלה טכנית, שָׂפָה שניה, בְּשָׂפָה שלכם יש כאן התערבות של כוח עליון, אמרתי לה מה זאת אומרת, הסבירה לי שעד אותו יום היו עושים בסביבות 30 ניתוחים בשבוע ואף פעם לא היה דבר כזה שיש תקלה טכנית, שאלתי  מה התקלה?והשיבה – אין את המידה שלי, ואמרה ברגע שיגיע המידה שלך שמתאים לניתוח, אנחנו נקרא לך, [עד היום לא קראו לי], יש לציין שלפני הניתוח לא יכלתי ללכת 10 מטר, כדי ללכת 10 מטר הייתי נתמך עם אשתי והילדים, מאותו יום שהשתחררתי מבית חולים אני הולך והולך ונוסע 3 פעמים בשבוע ללמוד תורה באשדוד עם הרב הורוביץ שליט”א, ואת זה אני אומר, זה רק בזכות לימוד תיקון מג, יש לציין כשהלכתי לבית עברתי דרך החדר ניתוח ושאלתי את אשתו של הבחור שהיה על ידי מה קורה עם הניתוח? היא ענתה לי עדיף לא לשאול, כי הניתוח הסתבך נורא רח”ל!!! – יהודים יקרים יש בידכם להמתיק את הגזירות ולראות ניסים על ידי לימוד הזוהר. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַצַהַ”ק הַמְּקֻבָּל רַבִּי אַבְרָהָם אֲזוּלַאי זיע”א זְקֵנוֹ שֶׁל הַחִידָ”א בְּשֵׁם הַמְּקֻבָּל הָרַב אַבְרָהָם גַלַאנְטִי, בְּסִפְרוֹ “אוֹר הַחַמָּה” עַל הָ”אִדְּרָא דְמַשְׁכְּנָא” (שֶׁבְּפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים דַּף קכ”ג ע”ב), וְזֶה לָשׁוֹן קָדְשׁוֹ: אֲפִילוּ עוֹד הַיּוֹם אַחַר שֶׁנִּפְטַר רַשְׁבִּ”י מִבֵּינֵינוּ, כָּל זְמַן שֶׁאָנוּ עוֹסְקִים בְּדִבְרֵי הָאִדְּרָא, “אִתְעַטַר” בָּא רַבִּי שִׁמְעוֹן מְעֻטָּר כְּמֶלֶךְ בַּעַטְרוֹתָיו בְּרֹאשׁ, וְיוֹשֵׁב בְּגַוָון, עכל”ק. – וְעַתָּה בְּכָל רֶגַע וּבְכָל מָקוֹם שֶׁתִּלְמְדוּ זוֹהַר הַקָּדוֹשׁ אַתֶּם מְקָרְבִים אֶת הַגְּאוּלָה בְּרַחֲמִים וּבְוַדַּאי מִתְקַשְּׁרִים וּמִתְחַבְּרִים לְנִשְׁמַת הָרַשְׁבִּ”י, וְזוֹכִים לִישׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת נִסִּים מֵעַל הַטֶּבַע, כדברי הַצַהַ”ק רַבִּי מֹשֶׁה זְכוּתָא זְיָעָ”א: וְכָל מִי דְאִשְׁתַּדָל לִקְרֹא אֶת הַזוֹהַר הַקָּדוֹשׁ אֲפִילוּ בִּקְרִיאָה לְבַד וּבְגִמְגוּם, הֲרֵי הוּא כְּהוֹגֶה וּמְפָרֵשׁ אֶת הַשֵּׁם, שֶׁיֵּשׁ כּוֹחַ בּוֹ לַעֲשׂוֹת נִסִּים אֲפִילוּ בְּלֹא יְדִיעָה, וְיָגֵן עָלָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא (הַגָּהוֹת הָרַמָ”ז  קע”ח:). – וּבְוַדַּאי הָרַשְׁבִּ”י יַכִּיר לָכֶם טוֹבָה וְתוּשְׁפְּעוּ מִמְּקוֹר הַבְּרָכוֹת, שהזוה”ק מָגֵן וּמַצִּיל מִכָּל הַצָּרוֹת וּמוֹנֵעַ פִּגוּעִים וַאֲסוֹנוֹת. וְכָל מִי שֶּׁעֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וַעֲדַיִן בַּר דֵּעָה, יָרוּץ וְיַחֲטוֹף וְיֹאחַז בָּאִילָן הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים.

 

 סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ – וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה רָשָׁע אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִכָּנֵס

כִּי חִבּוּר זֶה שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזֹּהַר הוּא כְּמוֹ תֵּבַת נֹחַ, שֶׁבּוֹ הָיוּ מִינִים הַרְבֵּה וְלֹא הָיָה קִיּוּם לְאוֹתָן הַמִּינִים וְהַמִּשְׁפָּחוֹת כֻּלָּם אֶלָּא עַל יְדֵי כְּנִיסָתָם לְהַתֵּבָה כֵּן הוּא מַמָּשׁ… כֵּן יִכָּנְסוּ הַצַּדִּיקִים אֶל סוֹד אוֹר חִבּוּר הַזֶּה לְהִתְקַיֵּם, וְכָךְ סְגֻלַּת הַחִבּוּר שֶׁמִּיָּד שֶׁעוֹסֵק בְּחֶשְׁקוֹ אַהֲבַת הַשֵּׁם יִשְׁאָבֶנּוּ כִּשְׁאִיבַת הָאֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת אֶת הַבַּרְזֶל וְיִכָּנֵס אֵלָיו לְהַצָלַת נַפְשׁוֹ וְרוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ וְתִקּוּנוֹ, וַאֲפִלּוּ אִם יִהְיֶה רָשָׁע אֵין חֲשָׁשׁ אִם יִכָּנֵס. (אוֹר יָקָר, שַׁעַר א’ סִימָן ה’).

שותף של הרשב”י

בוא להיות שותף של הרשב”י בעולם הזה ובעולם הבא: דרושים 20 תורמים של 2500 ש”ח כל אחד עבור ספרי זוהר של הערב רב וכל המסתעף
42
חלקים בחמשה כרכים גדולים A-5

ידוע מהזוה”ק שמשיח לא יכול לבוא עד שימחקו רבני הערב רב מן העולם שהם מבלבלים ומטעים את הציבור מלהיות יהודים כשרים, וכל עבודתם כמו דור הפלגה כסף כבוד וכו’, ולא אומרים את האמת מה מותר ומה אסור ומתירים האיסורים הכי הגדולים כמו עריות, מאכלות אסורות, לבזות צדיקי אמת שעומדים להם על הדרך, לא מאמינים בשכר ועונש, כי הם גלגולים מדור הפלגה (זוה”ק, ובתיק”ז תיקון ל’ מ”ג ועוד המהרח”ו בהקדמה לע”ח).

ועל כן הכנסנו לערך 400 מקורות מכל ספרי הזוהר וכמעט כל ספרי קבלה וספרי בעל שם טוב זי”ע ועוד, על מה שיעשו לנו הערב רב לפני ביאת המשיח, כי זה כל עיכוב הגאולה, וכמו שכתב בעל הדברי חיים זי”ע שלפני ביאת המשיח רוב הרבנים יהיו מהערב רב, ורואים את זה בעליל מי שיודע ומבין איך לבדוק את הערב רב? – כאן בספרים אלו תלמדו ותראו עין בעין מי הם הערב רב בלי ספק, ותזכו ל-קחו עמכם דברים ושובו אל ה’, כי לא ידח ממנו נידח, ותזכו להכין לכם דירה יפה בגן עדן, לנצח נצחים, תזכרו! רק כאן אפשר לקנות את הדירה בגן עדן!!! – ויש לפרש ויהיו נכסינו מוצלחים וקרובים לעיר, הנכסים האמיתים הם נכסי העולם הבא, קרובים לעיר הוא התנא האלוקי הרשב”י זי”ע עליו נאמר “עיר וקדיש מן שמיא נחית” – ראשי תיבות שמעון.

רוצה לקרב את הגאולה? וביאת משיח?הידעת? למה מתעכבת הגאולה? בגלל רבני הערב רב.

מי הם רבני הערב רב? הם לא רבנים שנראים לא אמינים, או מושחתים, ההפך! הם נראים כצדיקים, אבל מטעים ומבלבלים אותך לגמרי. למה? … ככה עובדת מערכת הס”א! הס”א הוא מערכת הכי מתוחכמת וערמומית בעולם!… הס”א קיימת עוד לפני שאתה קיים! היא עובדת ללא הרף 24 שעות ביממה… ומוכנה למלחמה עוד טרם שאדם פקח את עיניו בבוקר. הס”א היא הנחש, הס”א, לא צועקת ואומרת אני שקרן! אני רמאי! לא מתבלטת בשקר שלה, אלא ההפך, היא מתבלטת כביכול “בטוב” שבה… רק שהטוב שבה לא מוביל אותך למטרה, שלכך באת לעולם, והיא דואגת שתעשה תיקון, אבל לא התיקון שנחוץ לך, זו רבני הערב רב, הם רבנים שהם “צדיקים בפרווה”, מלמדים ומורים ללמוד רק חיצוניות התורה ולא מה שהורו תנאים וגדולי המקובלים, ללמוד הלכה, זוהר הקדוש ופנימיות התורה שרק בזכות הזוהר הקדוש נזכה לגאולה, וימנעו אסונות מעם ישראל, כמו שכתוב בְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִים תִּקּוּן ל’ (דַּף ע”ג:). וז”ל: בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ: אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁהז, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה, אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם…

יזדמנו עליה הרבה מונעים בה והם שלוחי ס”מ הרשע, ותחזור פעם אחרת בזה העולם

 ובספר שבט מוסר פרק כ”ג (אות כ”ט): אשר על כן שמע בקולי איעצך ויהי אלוקים עמך לבקש אופן להבין על מה פגמת בגלגול שעבר ובאת לתקן – דע שכל מצוה מכל המצות אשר תתאוה נפשך לשקוע בו יותר מאחרות תדע באמת שבה פגמת תחילה, ושלחך ה’ עוד בעולם הזה להשלימה, לכן אל תרף ממנה ועשה אותה בשלימותה בכלליה ופרטיה ובכל גדריה וסייגיה, ואל תסיר אותה מנגד עיניך תמיד, ודע שיזדמנו עליה הרבה מונעים בה והם שלוחי ס”מ הרשע למנוע לך שלא תשלימנה, ותקבל עליה עונש במותך ותחזור פעם אחרת בזה העולם ותטעם טעם המיתה פעם אחר פעם על ידו…

… וכפי זה נמצא, שאף על פי שתראה דברים רבים לקיים… אל יפחיד לך ריבוי לומר איך אני יכול לקייים כל זה? דאפשר שרובם ככולם נשלמת בהם בגלגול שעבר, ועכשיו באת על קיום קצתם או כמה מהם, והם אותם שתאוה נפשך בהם, וגם שתראה הרבה מונעים לך עליהם מלקיימם, דכיון שעליהם באת מזמין לך ס”מ הרשע מונעים כדי שלא תשלים עצמך כמדובר. לכן החזק עצמך במוסרי זה אל תרף נצרה כי היא חייך (משלי ד’ יג), וכל אדם שחושק ומתאוה נפשה לקבלה ולא לתלמוד… ויש לו דוחק ומצטער לו על זה [כלומר האיש המפריעו מללמוד ולהשלים תיקונו], עתיד ליתן את הדין שגורם לנשמה זאת שלא תעשה שליחותה כדי להשלים חלק מן התורה שחיסר פעם ראשונה שבאה לעולם וכן ראיתי בחכמי האמת, עכל”ק.

כל מי שאינו עוסק בפועל במלחמה נגד הערב רב נעשה ממילא שותף לקליפת הערב רב ויהיה מי שיהיה, מוטב לו שלא נברא!
(קול התור מתלמידי הגר”א רבי הלל משקלוב זצ”ל – פרק ב’ פיסקא ב’, הגר”א ראה להלן).

לכן יש ערך עליון ללמוד מכל ספרי הזהר וכתבי האריז”ל וכל תלמידי בעל שם טוב על רבני הערב רב שהם צוחקים מצדיקי אמת שמגלים את פרצופם האמיתי, וכך נדע לזהות אותם, כי הם ורק הם מעכבים את גאולת ישראל, ומי שיהיה שותף להדפסת ספרי הערב רב והמסתעף המיוחד לדור האחרוןאין קץ לשכרו בעולם הזה ובעולם הבא, ובזכותם יתגלה הבירור האמיתי כנאמר מלאכי (ג’, יח) “וְשַׁבְתֶּם וּרְאִיתֶם בֵּין צַדִּיק לְרָשָׁע בֵּין עֹבֵד אֱלֹהִים לַאֲשֶׁר לֹא עֲבָדוֹ”, שזהו ההבדל בין תלמידי הרשב”י לבן מי שאינם חפצים ללמוד תורה הרשב”י ע”ה, וזכות המסייעים שהם ממש שותפים מלאים לרשב”י, ולמשיח שיוכל להתגלות, והם יזכו להסתופף בצלו של הרשב”י וישיבתו .ומשיח יצביע בידו ויאמר בזכותך היגעתי!!!

מחפשים תורמים להדפסה גדולה להפצה בבתי כנסת וישיבות בחינם!!! המעוניין, להתקשר לטל: 0527-651911

למה כדאי לי לתרום לספר הערב רב וכל המסתעף 42 חלקים?: – ראה ערך “דפוס” -פלא יועץ: רבה טובת הדפוס בעולם אשר על ידה יגדיל תורה ויפוצו מעינותיה חוצה. והנה מאחר שעל הרב קצור קצרה יד החכמים מלהדפיס ספריהם ומכתתים רגליהם מעיר לעיר ללקט כסף כדי להדפיס, וראוי לעשירים עם אלקי אברהם לפתח ידיהם אליהם בעין יפה ובזה חלק כחלק יאכלו עם החכם כי בצל החכמה בצל הכסף (קהלת ז יב). והכל לפי מה שהוא הספר ולפי מה שהוא נצרך לרבים ולפי התועלת הנמשך ממנו לעבודת השם יתברך. ודוק ותשכח שכמעט אין כסף שיהא נחשב למצוה רבה כזו, שכל הוצאה של מצוה היא לשעתו מתחיל במצוה וגומרה, אבל זה הנותן לצרך הדפוס צדקתו עומדת לעד לדור דורים והוא מזכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו וילך לפניו ולאחריו צדקו, אשריו מה טוב חלקו קנה שם טוב קנה לו דברי תורה קנה לו חיי העולם הבא וגם העולם הזה כסף כסף רבה.

  • רַק עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת סוֹדוֹת חָכְמַת הָאֱמֶת יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ

מַה שֶּׁכָּתַב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת תֵּצֵא (רע”ח.), אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין דִּמְתִיבְתָא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, רַעְיָא מְהֵימָנָא… שָׁקוּל לְשִׁתִּין רִבְוָון דְּיִשְׂרָאֵל… וּבְגִינָךְ יִתְפָּרְקוּן יִשְׂרָאֵל וְיַחְזְרוּן לְאַתְרַיְיהוּ. וְלֵית חֵילָא לַמְּשִׁיחִין. לְמִפְרַק לְיִשְׂרָאֵל, בַּר מִינָּךְ. וּבְגִינָךְ אִינּוּן מִתְעַכְּבִין. אַשְׁלִים מִלִּין יְקָרִין אִלֵּין וְכוּ’, עיי”ש.

וּמְבָאֵר בַּעַל הַסֻּלָּם זי”ע שם: אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה שֶׁל הַיְשִׁיבָה הָעֶלְיוֹנָה דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְהַתַּחְתּוֹנָה, דְמִטַ”ט, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, אָנוּ שְׁלוּחֵים שֶׁל רִבּוֹן הָעוֹלָם אֵלֶיךְ, אַשְׁרֵי חֶלְקְךְ שֶׁאַתָּה בַּעַל תְּשׁוּבָה, שָׁקוּל לְשִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה הֶחֱזַרְתָּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ לִמְקוֹמוֹ, למַעְלָה וּלמַטָּה. וּבִשבילך יִגָּאֲלוּ יִשְׂרָאֵל וְיַחְזְרוּ לִמְקוֹמָם, וְאֵין כֹּחַ לַב’ מְּשִׁיחִים מָשִׁיחַ בֶּן יוֹסִף וּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל חוּץ מִמְּךְ, וּבִשבילך הֵם נֶעֶכָבִים לִגְאוֹל אֶת יִּשְׂרָאֵל.

וביאר הגה”ק אָבָ”ד מוּנְקַאטְשׁ: (ד”ת, מ”ו סִי’ קיג): וְהַלָּשׁוֹן וּבְגִינָךְ אִינּוּן מִתְעַכְּבִין יִתְמַהּ כָּל עוֹבֵר וְיִתְפַּלֵּא, הֲלֹא אֵיךְ יִתָּכֵן לוֹמַר שֶׁהָרַעְיָא מְהֵימְנָא יְעַכֵּב (חַ”וְ) הַמְּשִׁיחִין לָבוֹא לְגָאֳלֵנוּ, אוּלָם יוּבַן בִּפְשִׁיטוּת עַל פִּי דִּבְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנֵי זֹהַר הַקָּדוֹשׁ בְּכַמָּה דּוּכְתֵּי, וְכֵן בְּהַקְדָּמַת מהרח”ו זי”ע לְשַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת, כִּי רַק עַל יְדֵי הִתְגַּלּוּת סוֹדוֹת חָכְמַת הָאֱמֶת יָבוֹא מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בב”א. וְעַיֵּן בְּהַקְדָּמַת אאמו”ר זי”ע לִבְאֵר לַחַי רֹאִי ח”א, וְכֵן בְּהַסְכָּמָתוֹ לְאוֹצְרוֹת חַיִּים עִם הַגָּהוֹת הַנִּפְלָאוֹת אֵיפָה שְׁלֵמָה לְמוֹרֵינוּ הָרַב רַבִּי חַיִּים שָׁאוּל דְּוֵויק הַכֹּהֵן זצ”ל, וְכֵן בְּכָל סִפְרֵי קֹדֶשׁ. וְאָמְרוּ לְהָרַעְיָא מְהֵימְנָא שֶׁיַּשְׁלִים מִלֵּיהּ וִיגַלֶּה הַסּוֹדוֹת, כִּי עַל יְדֵי זֶה יִתְגַּלּוּ הַמְּשִׁיחִין, שֶׁמִּתְעַכְּבִים עַד שֶׁיִּתְגַּלּוּ כָּל הַסּוֹדוֹת כַּנִּזְכַּר. הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֲמֵנוּ בב”א, עכ”ל.

 

על כן עלינו להתאחד ולקיים את דברי הַגְּמָרָא, “דִּילִידָה אִימֵּיהּ כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן תֵּילִיד וְאִי לֹא לֹא תֵּילִיד” (מכות י”ז:), וכמו שמשה רבנו כלול משישים ריבוא נשמות ישראל, כן הרשב”י כלול וכינס את כל שישים ריבוא נשמת ישראל לספר הזוהר (כמובא בזוהר הקדוש ובדברי הרמח”ל), רק צריך שכל אחד יחפש את חלקו בזוהר הקדוש על ידי שילמד זוה”ק ובכך יבוא על תיקונו האמיתי, כי הרשב”י הוא מגלה לעולם את תורת הסוד ועל ידו יכולים אנו לעסוק בתורה ועבודה לשמה לתקן התיקונים כראוי, ועל ידי זה להתדבק בה’ ושכינתו ביחודא שלים בשם כל ישראל.

ב”ה יצאו לאור עולם תיקוני זוהר וזוהר עם לשון הקודש, וכן פתח אליהו הנביא, תיקון ל’, תיקון מ”ג, תיקון מ”ח וגם בלשון הקודש לבד, לזרז ולגלות הזוהר הקדוש בכל מיני אופנים, שיהגו בו גדולים עם הקטנים, ולזכות ללמוד בלשון הקודש שהשכינה מתחברת בו, וכן מהדורת כיס, והאדרות הקדושות בגודל כיס ששמעתי כבר מרבים שזכו לנצל את הזמן בתור לבנק ובדרכים, ויש הרבה מעשיות שיהודים שחיכו בתור בבנק ובנתיים למדו בתיקוני הזוהר שהיה שם וראו ישועות גדולות בפרנסה והסכימו לבקשתם בלי בעיות, והכל מחולק בחינם לכל יהודי כדי לזכות את ישראל לבלתי ידח ממנו נידח.

שרשרת הגנה של הזוהר לכלל ישראל

הזמן הולך ואוזל  והמשחק נגמר, אין לנו לאן לברוח, אלא אל אבינו שבשמים ולעשות רצונו, עורו והתעוררו לפני שיהיה  מאוחר מידי, כל ישראל עוטפים עצמם בלבושים של הגנה אלוקית שנקראת זוהר  הקדוש, פצצת אטום חומר גשמי, מתבטל מול כח אלוקי של הזוהר, כשעם ישראל  באחדות וערבות הדדית, ניסים מעל הטבע קורים, ונגאלים ברחמים כמובא בזוהר חדש (נח ל) שבכנישתא חדא חפץ ה’ לגאלינו.

אנו במלחמה של כפתורי אש אש הזוהר – מול אש גשמית, כנגד לחיצת כפתור להפעלת פצצת אטום. כל יהודי  בלחיצת כפתור שולח מייל לכל מאות חבריו לומדי דף היומי של הש”ס את הדף היומי של הזוהר הקדוש, וכך אנו מקיפים את כל העולם ומגיעים לכל יהודי, ושום אש לא תשלוט בנו כמאמר הנביא ישעיה (מג ב) “כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ”. ושום יהודי לא ינזק, ויתקיים ההבטחה “כי לא ידח ממנו נידח”, כל ישראל חברים, כל ישראל נשמה אחת, כל ישראל גוף אחד, עושים נחת גדולה בעליונים, כל העולמות בשמחה, חיים של גאולה, ומשיח תכף יורד ומבשר הגאולה.

כתב הגה”ק רבי חיים פלאג’י זי”ע: בספרו נפש חיים מערכת אות ז’ וזל”ק: הט אזניך ושמע כי נודעה יד ה’ אל עבדיו דחיבור הזוהר הקדוש לא נתגלה לראשונים זאת לפנים בישראל כי אם ואמר אל דור האחרון שם יתנו קריאה נאמנה הנהו זהרורי דבזכות זאת ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה… ומה שכתוב בזוה”ק ברעיא מהימנא, פרשת נשא (דף קכ”ו.): בלשוה”ק: וְהַמַּשְׂכִּילִים יָבִינוּ – מִצַּד הַבִּינָה, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים, בִּגְלָלָם נֶאֱמַר (דניאל יב) וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ, בְּחִבּוּר זֶה שֶׁלְּךְ, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר, מִזֹּהַר הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה תְּשׁוּבָה. בְּאֵלֶּה לֹא צָרִיךְ נִסָּיוֹן, וּמִשּׁוּם שֶׁעֲתִידִים יִשְׂרָאֵל לִטְעֹם מֵעֵץ הַחַיִּים, שֶׁהוּא סֵפֶר הַזֹּהַר הַזֶה, יֵצְאוּ בוֹ מֵהַגָּלוּת בְּרַחֲמִים, וְיִתְקַיֵּם בָּהֶם (דברים לב) ה’ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.

ממש תענוג לראות ומפעים הלבבות, האיך נתחברו כל היהודים בכל בתי הכנסיות ובתי המדרשות, ללמוד כל יום ובפרט כל שבת קודש [שכידוע מעלת הלימוד בשבת קודש עולה כפול אלף, ולימוד זוהר הקדוש שעה בחול עולה לשנה, ושעה בשבת קודש אלף שנה, וכאשר הלימוד הוא מתוך שמחה עולה לערך מליון שנה, ובצער מאה מליון שנה – ראה ספר ערכה של שעה] בסדר הזוהר המסודר בחק, מספר דקות אחר כל תפילה, ובין התפילות.

וכעת אין לשום יהודי תירוץ מדוע לא ילמוד זוהר הקדוש, אלא כל ישראל חברים מקשיבים ולומדים זוהר הקדוש ומקיימים דברי אלוקים חיים, מפי משה רבינו ע”ה, שאמר: “בספרא דא יפקון מן גלותא ברחמי” (רעיא מהימנא נשא קכ”ד), במהרה בימינו אמן.

כאן בא שמחת הרשב”י עם לומדי הזוהר הקדוש מהחוברת תיקוני זוהר תיקון ל’ ותיקון מג


ספר תיקוני זוהר                                              תקונא תלתין – עג ע”ב                                      לשנה א’ אלול    שלג

_____________________________________________________________________

בְּסֵפֶר הַתִּקּוּנִים תִּקּוּן ל’ (דַּף ע”ג:). וז”ל: בִּלְשׁוֹן ה ַקֹּדֶשׁ: הַנָּתִיב הַשֵּׁנִי,א וְרוּחַ אֱלֹהִי”םב מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם (בראשית א ב), מַה זֶּה וְרוּחַ? אֶלָּא בְּוַדַּאי בִּזְמַן שֶׁהַשְּׁכִינָה יוֹרֶדֶת לַגָּלוּת, הָרוּחַ הַזּוֹ נוֹשֶׁבֶת עַל אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה, מִשּׁוּם שֶׁהַשְּׁכִינָה נִמְצֵאת בֵּינֵיהֶם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ נַעֲשֵׂית קוֹל, וְתֹאמַר כָּךְ: אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִםג וַאֲטוּמֵי הַלֵּבד, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה, שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם. וְסוֹד הַדָּבָר – קוֹל אוֹמֵר קְרָא, (ישעיה מ ו), כְּמוֹ קְרָא נָא הֲיֵשׁ עוֹנֶךָ וְאֶל מִי מִקְּדוֹשִׁים תִּפְנֶה, וְהִיא אוֹמֶרֶת מָה אֶקְרָא, כָּל הַבָּשָׂר חָצִירה, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂיםו. בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב (תהלים עח לט) לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁהז, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָהח, וְגוֹרְמִים שֶׁמִּסְתַּלֵּק מַעְיַן הַחָכְמָה, שֶׁהִיא י’ מִמֶּנָּה, וְנִשְׁאֶרֶת ב’ יְבֵשָׁהט, אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָהי וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת יהו”ה, (ישעיה יא ב).

 

א. מ-ל”ב נְתִיבוֹת חָכְמָה. ב. וְרוּחַ הִיא הַשְּׁכִינָה הַמְנַשֶּׁבֶת עַל אוֹתָם שֶׁמִּתְעַסְּקִים בַּתּוֹרָה. וְהַקּוֹל זֶה קוב”ה הַמִּצְטַעֵר על שְׁכִינָתוֹ. ג. שֶׁסְּתוּמוֹת עֵינַי שִֹכְלֵיהֶם! ד. וְגַם אֲטוּמִים לִבָּם מִלְּהִתְבּוֹנֵן! ה. עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה, מַאֲכָל בְּהֵמָה, וְכָתַב הַגְרָ”א, רוֹצֶה לוֹמַר דְּאֵין מִי שֶׁיַּעֲנֶה לַה (לְהַשְּׁכִינָה)… בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא… “וְאַבִּיט וְאֵין עֹזֵר וְאֶשְׁתּוֹמֵם וְאֵין סוֹמֵךְ”. ו. לְטוֹבַת נַפְשָׁם וְלַהֲנָאָתָם, וְאֵינָם מִתְכַּוְּנִים לְכַוָּנָה הַשְּׁלֵמָה הַזֹּאת, וְלֹא מְבַקְשִׁים עַל עִלּוּי הַכָּבוֹד וּגְאוּלָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר לְכָבוֹד הָעֶלְיוֹן לְהִתְרַבּוֹת אֶלָּא בִּגְאוּלָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל וּבְרִבּוּי כְּבוֹדָם שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה בֶּאֱמֶת’! (רַמְחַ”ל). ז. וּבְאִילָנָא דְּחַיֵּי ע”פ הַגְרָ”א ‘שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה ‘יַבָּשָׁה’ שֶׁרְצוֹנוֹ לוֹמַר ‘יְבֵשָׁה’. וְעַל יְדֵי זֶה “רָאִיתִי אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה תֹהוּ וָבֹהוּ וְכוּ” דְּהַיְנוּ שֶׁבְּהִתְרַשְׁלוּתָם מִלַּעֲסֹק בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה הֵם פּוֹגְמִים בְּכָבוֹד הַתּוֹרָה, וְלָכֵן מַעֲלֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֲלֵיהֶם בְּחִינָה שֶׁל בִּטּוּל תּוֹרָה דִּבְּגִינֵיה כָּל הַצָּרוֹת הַלָּלוּ בָּאִים. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּשַׁבָּת (לג.): ‘בַּעֲווֹן בִּטּוּל תּוֹרָה חֶרֶב וּבִזָּה רַבָּה, וְדֶבֶר וּבַצֹּרֶת בָּא, וּבְנֵי אָדָם אוֹכְלִין וְאֵינָן שְׂבֵעִין… דִּכְתִיב: “וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית” וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר: “אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה”. ח. כָּתַב בְּכִּסֵּא מֶלֶךְ (שָׁם), כַּמָּה גָּדוֹל חִיּוּב עַל תַּלְמִיד חָכָם לִלְמֹד קַבָּלָה. וְעָנְשָׁם כַּמָּה גָּדוֹל אִם אֵינָם לוֹמְדִים קַבָּלָה, וְגוֹרֵם אֹרֶךְ גָּלוּתָא, כִּי הֵם מְעַכְּבִים הַגְּאֻלָּה רַחֲמָנָא לִיצְלָן, כִּי יַעֲשֶׂה בְּשָׁעָה אַחַת בְּלִמּוּד הַקַּבָּלָה, מַה שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בְּלִמּוּד חֹדֶשׁ יָמִים בִּפְשָׁטֵי הַתּוֹרָה, כִּי גָּדוֹל כֹּחָהּ לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה. ט. בְּאֵר לַחַי רֹאִי, עִקָּר תִּקּוּן הַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה הוּא בְּלִמּוּד חָכְמַת הַקַּבָּלָה, נִמְצָא אִם כֵּן שֶׁאֵלּוּ שֶׁלּוֹמְדִים רַק פְּשָׁטֵי הַתּוֹרָה נִרְאֶה שֶׁאֵין רוֹצִים לְרַחֵם עַל הַשְּׁכִינָה וּלְתַקְּנָהּ!. וּבְבֵאוּר הַגְרָ”א כַּוָּנַת הַמַּאֲמָר לִרְמֹז שֶׁהַשְּׁכִינָה כִּבְיָכוֹל ‘יְשֵׁנָה’ בִּזְמַן הַגָּלוּת כַּאֲשֶׁר הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה שֶׁלּוֹמְדִים לְמַטָּה הִיא בְּלֹא רָזִין דְּאוֹרָיְיתָא. י. הַבֵּאוּרִים מִס’ בֵּאוּר הַגְרָ”א, כִּסֵּא מֶלֶךְ, באל”ר, מָתוֹק מִדְּבַשׁ, אִילָנָא דְּחַיֵּי.

סְגוּלָה גְּדוֹלָה לִקְרֹא בְּכָל יוֹם זוֹהַר הַקָדוֹשׁ תִּקּוּן ל’, שֶׁהוּא אֶחָד מִשִּׁבְעִים הַתִּקּוּנִים שֶׁכָּתַב אוֹר הָעוֹלָם הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי ע”ה. – וְאֵלּוּ הֵן הַמַּעֲלוֹת לְכָל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּקְרָא תִּקּוּן זֶה מִדֵּי יוֹם וּבִפְרָט אִם יֹאמַר אוֹתוֹ לְאַחַר הַתְּפִלָּה: יָרוּם מַזָּלוֹ, יַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכָיו. שָׁלוֹם בַּיִת, זִיווּגִים הֲגוּנִים, יִּזְכֶּה לְשֶׁפַע רוּחָנִי וְגַשְׁמִי, כֹּל אוֹיְבָיו יִפְּלוּ תַּחְתָּיו. זוֹכֶה וּמְתַקֵּן נַפְשׁוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ. יִּזְכֶּה לְיִרְאַת שָׁמַיִם. יִּזְכֶּה לַאֲרִיכוּת יָמִים וְשָׁנִים עִם בָּנָיו. יִּזְכֶּה לְעוֹלָם הַבָּא, וְעַל יָדוֹ תָּבוֹא הַגְּאוּלָּה בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים (סוֹד ה’).

תִּקּוּן אַרְבָּעִים וּשְׁלֹשָה

בְּרֵאשִׁית שָׁם אֲתַ”ר יָבֵ”שׁ, וְזֶהוּ נָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ, (שם ה), בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא יָבֵשׁ וְהִיא יְבֵשָׁה, צוֹוְחִים הַבָּנִים לְמַטָּה בְּיִחוּד וְאוֹמְרִים שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְאֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי א כח) אָז יִקְרָאֻנְנִי וְלֹא אֶעֱנֶה.

וְכָךָ מִי שֶׁגּוֹרֵם שֶׁתִּסְתַּלֵּק קַבָּלָה וְחָכְמָה מִתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה וּמִתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, וְגוֹרֵם שֶׁלֹּא יִשְׁתַּדְּלוּ בָהֶן, וְאוֹמְרִים שֶׁאֵין אֶלָּא פְשָׁט בַּתּוֹרָה וּבַתַּלְמוּד, בְּוַדַּאי כְּאִלּוּ הוּא יְסַלֵּק אֶת הַמַּעְיָן מֵאוֹתוֹ נָהָר וּמֵאוֹתוֹ גַן. אוֹי לוֹ, טוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם וְלֹא יִלְמַד אוֹתָהּ תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁנֶּחְשָׁב לוֹ כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבהוּ, וְגוֹרֵם עֹנִי בָּעוֹלָם וְאֹרֶךְ הַגָּלוּת.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי”ם תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא וְכוּ’, (בראשית א יא), אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא, וַהֲרֵי קָרָא לוֹ יַבָּשָׁה, מֵאֵיפֹה תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ? אָמַר לוֹ: בְּנִי, כָּךְ לִמֵּד תְּשׁוּבָה לְכָל בְּנֵי הָעוֹלָם, שֶׁאִם אָדָם יַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה,  מוֹרִיד לָהּ הַמַּעְיָן שֶׁהִסְתַּלֵּק, וּמַה שֶּׁהָיְתָה יַבָּשָׁה קוֹרֵא לָהּ אֶרֶץ, וְלַנָּהָר שֶׁהָיָה חָרֵב וְיָבֵשׁ קָרָא לוֹ מִקְוֵה הַמַּיִם וְיַמִּים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (שם י) וַיִּקְרָא אֱלֹהִי”ם לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים. בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁנִּקְרֵאת אֶרֶץ, מַה כָּתוּב בּוֹ? וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי”ם תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ, לְהוֹצִיא זְרָעִים וּפֵרוֹת שֶׁהֵן נְשָׁמוֹת, (דף פב ע”ב) כָּל אֶחָד לְמִינֵהוּ, אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ מִכִּסֵּא כְבוֹדוֹ, וְאֵלּוּ רוּחוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ מִמַּלְאָכִים, וְאֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁנִּגְזְרוּ מֵהָאוֹפַנִּים, כָּל אֶחָד הוֹצִיא לְמִינֵהוּ אֶת כָּל אֶחָד כָּרָאוּי.

עֵץ פְּרִי – זֶה תַלְמִיד חָכָם, עֹשֶׂה פְּרִי – זוֹ בַּת זוּגוֹ, לְכָל אֶחָד כָּרָאוּי, (כָּל אֶחָד הוֹצִיא לְמִינוֹ). וְעוֹד, עֵץ פְּרִי – זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, עֹשֶׂה פְּרִי – זֶה צַדִּיק, אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ – זוֹ הַשְּׁכִינָה, שֶׁכָּל הַזְּרָעִים נִכְלָלִים בָּהּ, וְכָאן הַמִּצְוָה שֶׁל פִּרְיָה וְרִבְיָה, לַעֲשׂוֹת פֵּרוֹת וּזְרָעִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, וּמִי שֶׁמִּתְבַּטֵּל מִפִּרְיָה וְרִבְיָה, כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר אֶת אוֹתָהּ אֶרֶץ יַבָּשָׁה, וּמוֹנֵעַ מִמֶּנָּה בְּרָכוֹת, כָּל אֶחָד לְפִי דַרְגָּתוֹ, מִי שֶׁפּוֹגֵם לְמַטָּה פּוֹגֵם לְמַעְלָה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁנִּגְזְרָה נִשְׁמָתוֹ.

 

תִּקּוּן שְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים

בְּרֵאשִׁית, שָׁם תְּרֵ”י, שָׁם שַׁבָּ”ת, כְּגוֹן זֶה, בְּרֵאשִׁי”ת – בָּרָ”א שְׁתֵּ”י, וְהֵן שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: (שֵׁמוֹת לא טז) וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת וְגוֹמֵר.

שְׁתֵּי פְּעָמִים הִזְכִּיר כָּאן שַׁבָּת, כְּנֶגֶד הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה וְהַתַּחְתּוֹנָה. לְדֹרֹתָם, מַהוּ לְדֹרֹתָם? אֶלָּא זַכַּאי הוּא מִי שֶׁעוֹשֶׂה לָהֶם דִּירָה בְּשַׁבָּת בִּשְׁתי בָּתֵּי הַלֵּב, וּמִתְפָּנֶה מִשָּׁם יֵצֶר הָרָע שֶׁהוּא חִלּוּל שַׁבָּת. בְּרִית עוֹלָם, זֶה צַדִּיק, שֶׁשׁוֹרִים שְּׁנֵיהֶם עָלָיו, אֶחָד לְמַלֵא אוֹתוֹ, וְאֶחָד לְהִתְמַלֵּא מִמֶּנּוּ. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵם כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כְלָיוֹת –פְּנִימִיּוּת  נֵצַח וְהוֹד, בּנים  ליִשְׂרָאֵל סָבָא – עַמּוּד הָאֶמְצָעִי – תִּפְאֶרֶת, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי שְׁבִיעִי אֵלּוּ שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, עֹנֶג שַׁבָּת וְנָ”הָר יוֹצֵא מֵעֵדֶ”ן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּ”ן.

וְנָהָר, יֵשׁ נָהָר וְיֵשׁ נָהָר, יֵשׁ נָהָר הנִּקְרָא נָהָר פְּלָגָיו, וְיֵשׁ נָהָר הנִּקְרָא נַחַל קְדוּמִים, עֵדֶן עֶלְיוֹן עָלָיו נֶאֱמַר עַיִן לֹא רָאֲתָה אֱלֹהִי”ם זוּלָתֶךָ, זְה הַנָּהָר הוּא ו’, הַיּוֹצֵא מֵהָעֵדֶן הָעֶלְיוֹן שֶׁהוּא אוֹת א’, וְעוֹבֵר בֵּין אַבָּא – חָכְמָה וְאִמָּא – בִּינָה וְהוֹלֵךְ חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וּמַגִּיעַ עַד צַדִּיק – יְסוֹד שְׁהוּא שְׁבִיעִי, וּמִשָּׁם מַשְׁקֶה לְגִינָה -מַלְכוּת, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה. זְכוּת הוּא לְמִי שֶׁשּׁוֹמֵר דִּירָה לְשַׁבָּת, שֶׁהוּא הַלֵּב, שֶׁלֹּא יִתְקָרֵב לְשָׁם עֶצֶב הַטְּחוֹל וְכַעַס הַמָּרָה שֶׁהִיא אֵשׁ הַגֵּיהִנֹּם, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר: לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וְכָךְ הוּא וַדַּאי, שֶׁכָּל מִי שֶׁכּוֹעֵס כְּאִלּוּ מַדְלִיק אֵשׁ שֶׁל הַגֵּיהִנֹּם.

אַרְבָּעִים מְלָאכוֹת חָסֵר אַחַת, הֵן כְּנֶגֶד אַרְבָּעִים מַלְקֻיּוֹת חָסֵר אַחַת בְּשַׁבָּת, וְהֵם עֲשָׂרָה שֶׁלָּקָה אָדָם, וַעֲשָׂרָה לְחַוָּה, וַעֲשָׂרָה לַנָּחָשׁ, וְתִשְׁעָה לָאֲדָמָה, וּבִּגְלַל זֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה אֵין לוֹקִין בְּשַׁבָּת, שֶׁאֵלּוּ הַמְּלָאכוֹת הֵם נֶחְשָׁבוֹת לְיִשְׂרָאֵל כְּנֶגֶד מַלְקֻיּוֹת.

יְצִיאוֹת הַשַּׁבָּת שְׁתַּיִם, הֵם עֲקִירָה וְהַנָּחָה, שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָם בְּבַת אַחַת. מִי שֶׁעוֹקֵר חֵפֶץ מִמְּקוֹמוֹ וּמַנִּיחַ אוֹתוֹ מִחוּץ לִמְקוֹמוֹ וּמֵרְשׁוּתוֹ, כְּאִלּוּ עָקַר אֶת אִילָן הַחַיִּים, שֶׁהוּא אוֹת בְּרִית, וְהִנִּיחַ אוֹתוֹ בִּרְשׁוּת נָכְרִיָּה,

מִי שֶׁעוֹשֶׂה אֶת זֶה, גּוֹרֵם לַעֲקוֹר נִשְׁמָתוֹ מֵרְשׁוּת שלהּ וּמַנִּיחָהּ בִּרְשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁהִיא מָרָה וּטְחוֹל, וְזֶה גָרַם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּעֶקְרוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְגָלוּ לְאֶרֶץ נָכְרִיָּה, שֶׁהִיא רְשׁוּת הָרַבִּים, וְכָךְ הוּא מִי שֶׁמוֹעֶל בְּאוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ שֶׁלּוֹ וּמַעַבִיר כֹּח לִרְשׁוּת נָכְרִיָּה.

שַׁבְּתַא”י הוּא טְחוֹל, חַמָּ”ה, – אִשָּׁה רָעָה ומָרָה, שַׁבְּתַא”י עָלָיו נֶאֱמַר: וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם, מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֶשׁ בּוֹ, וְהוּא רָעָב וְצִמָּאוֹן וְקִינָה וְהֶסְפֵּד וַחֲשֵׁכָה וַעֲרָפֶל- אַפֵילָה, וְהִיא גָלוּת לְיִשְׂרָאֵל, וּצְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהּ שִׁנּוּי בַּכֹּל, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהָ, וְהוּא דִבּוּר שֶׁל חֹל שֶׁהוּא אָסוּר בְּשַׁבָּת, וְכַאֲשֶׁר לֹּא מוֹצֵאת מָקוֹם לִשְׁרוֹת שָׁם, הִיא בּוֹרַחַת, כְּמוֹ הַשִּׁפְחָה שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ: מִפְּנֵי שָׂרַי גְּבִרְתִּי אָנֹכִי בֹּרַחַת.

עַל הַטְּחוֹל נֶאֱמַר: שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, נַעַל מְטֻנָּף שֶׁל טִפָּה סְרוּחָה,  כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא, זֶה שַׁבָּת, וְעָלָיו אוֹמֶרֶת הַשְּׁכִינָה פָּשַׁטְתִּי אֶת כֻּתָּנְתִּי אֵיכָכָה אֶלְבָּשֶׁנָּה, רָחַצְתִּי אֶת רַגְלַי אֵיכָכָה אֲטַנְּפֵם, וּמִפְנֵי זֶה צָרִיךְ בֶּן אָדָם בְּשַׁבָּת לְשַׁנּוֹת בִּלְּבוּשִׁים, בְּנֵּר וּבְמַּאֲכָלִים, וְצָרִיךְ לִהְיוֹת מוֹסִיף מֵחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ, וְכָל הַמּוֹסִיף, מוֹסִיפִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה בְּשַׁבָּת, וְכָל הַגוֹרֵעַ מַפְסִידִים לוֹ אוֹתָה נֶפֶשׁ יְתֵרָה חַס וְשָׁלוֹם וְכָל הַמּוֹסִיף, מוֹסִיפִים לוֹ נֶפֶשׁ יְתֵרָה בְּשַׁבָּת.

תַּלְמִידֵי הרשב”י לֹא מְפַחֲדִים לְהוֹכִיחַ אֶת הָרְשָׁעִים

בְּסֵפֶר קַב הַיָּשָׁר פֶּרֶק ס”ב, וזל”ק: וְהַכְּלָל, הָרוֹאֶה בַּחֲבֵרוֹ אֵיזֶה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתֻקָּן וְנִשְׁתָּרֵשׁ בַּחֵטְא אִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּה לַהֲסִירוֹ מֵחֶטְאוֹ, אוּלַי חֵפֶץ ה’ יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְהַצְלִיחַ, אָז הוּא בִּכְלָל כָּל הַמְזַכֶּה אֶת הָרַבִּים אוֹ הַמְזַכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ לִדְבַר מִצְוָה, אֲזַי שְׂכָרוֹ כָּפוּל וּמְכֻפָּל. וּרְאָיָה מֵהַזֹּהַר פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ (מה:): בְּלָשׁוֹן-קֹדֶשׁ: רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ וּפָגְשׁוּ בְּאָדָם אֶחָד, שֶׁבְּפָנָיו נִכְּרוּ נְקָבִים נְקָבִים, שְׁאָלוֹ רַבִּי חִיָּא: “מִי אַתָּה?” הֵשִׁיב לוֹ: “יְהוּדִי אֲנִי”. הִסְתַּכְּלוּ בָּאָדָם זֶה וְרָאוּ, כֵּיצַד פָּנָיו אֲדֻמּוֹת מִפְּצָעָיו, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: וַדַּאי חוֹטֵא הוּא, שֶׁאִלְמָלֵא כֵּן, לֹא הָיוּ פָּנָיו נְגוּעוֹת בִּנְגָעִים קָשִׁים אֵלּוּ, שֶׁהֲרֵי הַנְּגָעִים הַלָּלוּ וַדַּאי לֹא יֵחָשְׁבוּ ‘יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה’, שֶׁהֲרֵי גְּלוּיִים הֵם לַכֹּל, וְאִלּוּ ‘יִסּוּרִים שֶׁל אַהֲבָה’ הִנָּם יִסּוּרִים, הַמְכֻסִּים מֵעֵינֵי אָדָם…

שָׁמַע אוֹתוֹ אָדָם נָגוּעַ אֶת כָּל דִּבְרֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם: “בְּעֵצָה אַחַת אַתֶּם דּוֹבְרִים עָלַי כָּךְ?” הִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם וְהוֹסִיף: “וַדַּאי הִנְּכֶם מִתַּלְמִידֵי יְשִׁיבָתוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, אֲשֶׁר אֵינָם פּוֹחֲדִים מֵאִישׁ, וְאִם אַתֶּם מְדַבְּרִים עָלַי כָּךְ – דִּבְרֵיכֶם אֵלּוּ יְקַטְרְגוּ עֲלֵיכֶם, מֵאַחַר שֶׁבְּגָלוּי מְדַבְּרִים הִנְּכֶם עָלַי”. הֱשִׁיבוּהוּ: הַפָּסוּק אוֹמֵר: ‘בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹּאמֵר’, וְאִם נְפַחֵד מִמְּךָ בְּעִנְיָן הַנּוֹגֵעַ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, הֲרֵי עֲתִידִים אָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ בִּפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא! קָרָא אוֹתוֹ אָדָם: “מִי קֵל כָּמוֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹן וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע וְגוֹ'” וּבָכָה. בֵּינְתַיִם הִגִּיעוּ לַמָּקוֹם בָּנָיו. אָמַר בְּנוֹ הַקָּטָן: “הֲאִם חוֹשְׁדִים אַתֶּם בְּאָבִי, שֶׁעָבַר עֲבֵרוֹת?” הוֹסִיף וְאָמַר: “‘יֵשׁ צַדִּיק אוֹבֵד בְּצִדְקוֹ’. פָּסוּק זֶה צָרִיךְ פֵּרוּשׁ: הֲכֵּיצַד אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁהַצַּדִּיק יֹאבַד בְּצִדְקוֹ? אֶלָּא הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כְּשֶׁרַבּוּ הַחוֹטְאִים וּמַרְבִּים חֲטָאִים וּפְשָׁעִים וְצַדִּיק אֶחָד הוּא בֵּינֵיהֶם וְאֵין מוֹכִיחַ לְהָרְשָׁעִים – הַצַּדִּיק נֶעֱנַשׁ עַל יָדָם אַף שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר וְאֵין חוֹטֵא כְּלָל, וְכֵן אָבִי שֶׁנִּתְפַּס בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָעִיר, שֶׁהָיוּ כֻּלָּם עַזֵּי פָּנִים לְנֶגְדּוֹ, וְהוּא לֹא הָיָה מוֹכִיחַ אוֹתָם וְלֹא גָּעַר בָּהֶם בִּנְזִיפָה לְבַיְּשָׁם, לָכֵן נֶעֱנַשׁ הוּא בַּיִּסּוּרִים הָאֵלֶּה”. אָמַר אוֹתוֹ אָדָם, שֶׁהָיָה אָבִיו שֶׁל אוֹתוֹ הַיֶּלֶד: “וַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱנִישׁ אוֹתִי בָּזֶה, שֶׁהָיָה בְּיָדִי יְכֹלֶת לִמְחוֹת בְּיָדָם וְלֹא עָשִׂיתִי, וְלֹא בִּיַּשְׁתִּי אוֹתָם לֹא בַּסֵּתֶר וְלֹא בַּגָּלוּי”.

 

פָּתַח בְּנוֹ הָאַחֵר וְאָמַר: “נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר” רָאִיתִי הָעָם שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בִּדְרָכִים לֹא טוֹבִים לֹא טוֹבִים “נֶאֱלַמְתִּי דּוּמִיָּה” וְלֹא יִסַּרְתִּי אוֹתָם עַל פְּנֵיהֶם “וְהֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב” מִדְּבָרִים טוֹבִים שֶׁמְסִירִים אֶת הָאָדָם מִדַּרְכֵי הָרָעִים לְדַרְכֵי הַטּוֹבִים וִישָׁרִים, עַל כֵּן “כְּאֵבִי נֶעְכָּר” – בָּאִין יִסּוּרִים מְכֹעָרִים בַּגָּלוּי. הִגִּיעוּ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וּנְשָׁקוּהוּ וְכוּ’, עכ”ל הזוהר. – … חֲזַק וֶאֱמַץ לְנֶגֶד הָרָשָׁע, וּבְוַדַּאי כָּל פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה יִהְיוּ בְּעֶזְרֶךָ, וְתִרְאֶה לְהִתְאַמֵּץ בְּכָל אֵבָרֶיךָ וּשׁס”ה גִּידֶיךָ לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדּוֹ לְבִלְתִּי צֵאת מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֶל הַפֹּעַל, וְאִם תַּעֲשֶׂה כֵּן אֲזַי נֶחְשָׁב בְּהִדָּלְקוּת גּוּפְךָ לְנֶגֶד הָרָשָׁע כְּאִלּוּ אֵבְרֵי עוֹלָה מֻנָּחִים עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְאַף אִם תִּרְאֶה רָשָׁע שֶׁבִּגְרָמָא דִּילֵיהּ [פֵּרוּשׁ: שֶׁבִּגְרַם שֶׁלּוֹ] תּוּכַל לָבוֹא לְהֶזֵּק מָמוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל מָקוֹם תִּרְאֶה לַעֲשׂוֹת פְּעֻלָּתְךָ, כִּי הַרְבֵּה שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, וְאִם תַּחֲרִישׁ לוֹ בִּשְׁבִיל הֶזֵּק בְּמָמוֹנְךָ, מִכָּל מָקוֹם לֹא תִּנָּצֵל מֵהַהֶזֵּק בְּכִפְלַיִם, כִּי סוֹף הַחוֹנֵף לָרָשָׁע סוֹפוֹ לִפֹּל בְּיָדוֹ, וְאִם תִּרְאֶה בְּדַעְתְּךָ שֶׁלֹּא תּוּכַל לָבוֹא בְּרִיב וּמַצָּה עִם הָרָשָׁע שֶׁאַתָּה מוֹכִיחַ אוֹתוֹ בַּעֲבוּר שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ, מִכָּל מָקוֹם אָסוּר לִתֵּן לְהָרָשָׁע כֹּחַ וְאֹמֶץ וְחִזּוּק לְסַיְּעוֹ לִדְבַר עֲבֵרָה, חָלִילָה וְחַס, וְגַם אֲפִלּוּ בִּמְקוֹם חֲשַׁשׁ נֵזֶק הַגּוּף, חַס וְשָׁלוֹם, נִרְאֶה דְּאָסוּר לִתֵּן חִזּוּק וְאִמּוּץ לָרְשָׁעִים, אִם לֹא בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, אָז יִסְתַּלֵּק עַצְמוֹ, וְהַשְׁמָטָה שָׁרְיָא [פֵּרוּשׁ: מוּתָּר], אֲבָל סִיּוּעַ – אָסוּר לְסַיֵּעַ לְעוֹבְרֵי עֲבֵרָה. וְהַמִּצְוָה שֶׁל הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ הוּא מֻטָּל עַל הָרַבָּנִים גְּאוֹנֵי אֶרֶץ וְעַל דַּיָּנֵי עִיר וָעִיר, וּבְמָקוֹם שֶׁאֵין שָׁם רַב וּמוֹרֶה צֶדֶק וְדַיָּנִים קְבוּעִים, אֲזַי הַמִּצְוָה מֻטָּל עַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְהוֹכִיחַ אִישׁ אָחִיו, וְאָז יִהְיֶה אָהוּב לְמַעְלָה וְאָהוּב לְמַטָּה, וִיקֻיַּם בּוֹ (מִשְׁלֵי ט, ח) “הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶךָּ”, וְיִזְכֶּה לְשַׁעַר הָאַהֲבָה, אָמֵן, עכ”ל.

 

 

One comment

  1. מפעל הזוהר העולמי

    סגולת התיקונים תיקוני זוהר תיקון כ”א ותיקון מ”ג לתיקון פגם הברית
    הקריאה בספר התקונין תקון כ”א, תיקון לפגם הברית
    שער רוח הקודש (דף ל”ח.) יחוד ו’ אל הנז”ל שמש ירח עמד זבולה (חבקוק ג’) ר”ת בגי’ שפ”ז והוא חשמל בגי’ שהם ש”ע נהורין הנמשכים מן שני אחוריים דהוי”ה דיודי”ן שהם קפ”ד קפ”ד כנודע ותכוין ג”כ בעשר אותיות דהוי”ה דיודי”ן ע”ב עצמו עם חשמל היוצא ממנו הרי שפ”ח. (א”ש עם הכולל.) וס”ת הם שי”ז ועם הכולל הם שי”ח והוא אלהי”ם דיודי”ן ש’ וי”ג אותיות המלוי וה’ אותיות הפשוט שמש בגי’ תמר והם ש”ך דינים שברחל וש”ך דינים שבלאה ירח הוא אלהי”ם דאחוריים פשוטים והם ר’ וי”ח אותיות שבפשוט ובמלוי עמד בגי’ קי”ד וצריך לכוין בהוי”ה דע”ב ובמ”ב אותיות הרי קי”ד למתק כל בחי’ אלהי”ם כנז’. זבולה בגי’ נ’ והם חמשים אותיות שיש בפשוט ובמלוי ובמלוי המלוי של אדנ”י. השם הוא מן שמש בא”ת ב”ש והוא ביב והנקוד הוא מן שמש ירח עמד והוא בגי’ י”ד אותיות של הוי”ה דאלפי”ן בפשוטו ובמלואו. הקריאה בס’ התקונין תקון כ”א.

    הקריאה בספר התקונין תקון מ”ג, תיקון לפגם הברית
    שער רוח הקודש (דף ל”ח.) יחוד ז’ אל הנז”ל יהו”ה יספר בכתוב עמי’ (תהלים פ”ז) ר”ת צ”ב. יהו”ה לז”א כ”ו. ואדנ”י [גימ’] ס”ה, לנוקביה. והכולל הרי צ”ב. זה יולד שם סלה ר”ת חשמל נהורין (א”ש עם הכולל) ס”ת יהו”ה יספור בכתוב עמים והכולל הם רמ”ח והם ד’ הויו”ת ע”ב ס”ג מ”ה ב”ן וי”ו אותיותיהם הפשוטות. ס”ת זה יולד שם סלה בגי’ הם נ”ד והם ב’ מלויים כל אחד ז”ך ז”ך ז”ך של הוי”ה לז”א וז”ך של אדנ”י לנוקביה. (דע”ה לקמן יחוד ל”א ע”פ ועתה יגדל נא כח אדנ”י אפשר שלזה כיון כאן וט”ס נפל וכצ”ל ז”ך של קס”א וקמ”ג ז”ך דיודי”ן לז”א וז”ך דאלפי”ן לנוק’ שכן הכללות ייחוסי השמות קס”א וע”ב לאו”א קס”א וס”ג לישסו”ת קמ”ג ומ”ה לישראל ולאה קנ”א וב”ן ליעקב ורחל ואעפ”י שבכאן קס”א לז”א הוא הארה אי’ לז”א כמבו’ בכ”מ אבל המפרשים אחרונים לקחו כל היחוד הזה בדרך אחרת הפך ממ”ש אצלינו) יהו”ה יספר בגי’ שע”ו והם ש”ע נהורין ושש אותיות אלף למד שהם שרשם. כנודע הרי שע”ו (אמר שמואל מבואר הוא שהם קפ”ה קפ”ה) בכתב בגי’ תכ”ה עם הכולל והוא שם קדוש היוצא מר”ת ‘כל ‘הנשמה ‘תהלל. עמים בגי’ אהי”ה דיודין (אמר שמואל עם הכולל) זה יולד בגי’ שם ב”ן דההי”ן וט’ אותיותיו (אמר שמואל עם הכולל) שם סלה בגי’ חמשה אלהי”ם שהם בגי’ ת”ל וה’ אותיותיו פשוטות או ה’ כוללים של ה’ אלהי”ם עצמה. השם הוא מן שם בא”ת ב”ש יב והנקוד מן זה ילד. והוא בג’ י”ב אותיות של אהי”ה יהו”ה אדנ”י להמתיק עמהם ה’ אלהי”ם הנז’. הקריאה בתקון מ”ג.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*