logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

רעידת האדמה בנפאל – מה זה אומר לנו???- הרצאתו של הצדיק הרב אמנון שליט"א בבת ים

רעידת האדמה בנפאל – מה זה אומר לנו???- הרצאתו של הצדיק הרב אמנון שליט"א בבת ים

נפל- נופר טורסjpg לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה

 

והאלהים עשה שייראו מלפניו

 

רמיזין קדישין – מן השמיים

 קול ה' בכח (בגימטריא – ניפאל)
אך תיראי אותי תקחי מוסר

 

 האדמה בנפאל – מה זה אומר לנו???

 1,500 הרוגים, בערך- בשבת קדושים תהיו!רעידת

 

 בצר-לי, אקרא ה'–    ואל-אלוהי אשווע:

ישמע מהיכלו קולי;    ושוועתי, לפניו תבוא באוזניו.

ח  ותגעש ותרעש, הארץ–  (רעידת אדמה בנפאל)  ומוסדי הרים ירגזו;

ויתגעשו,    כי-חרה לו.

ט  עלה עשן, באפו–    ואש-מפיו תאכל;

גחלים,    בערו ממנו. (הר הגעש בצ'ילה  ר"ת צ'ריך י'ותר ל'ימוד ה'זוהר, "קלובקו" באלב"ם בגימטריא – רזי, היינו רזי התורה)

[תהילים יח, עיין שם]

נאמר בגמרא שזה בגלל שהקב"ה בוכה על צערם של ישראל!!!

 

במדרש במסכת ברכות (נט.) מובא שיחה  בין רב קטינא לבין המעלה באוב:

"רב קטינא הוה קאזיל באורחא, כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא (רב קטינא עבר לפתחו של מעלה באוב)

 

גנח גוהא (= רעדה האדמה).

 

אמר: מי ידע אובא טמיא האי גוהא מהו?

 

(שאל רב קטינא – האם יודע המעלה באוב מה פשר רעידת האדמה?)

 

רמא ליה קלא: קטינא קטינא, אמאי לא ידענא?

 

בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא (רעידת האדמה)".

 

כידוע – כל מה שהקב"ה עושה בעולם – רמז לישראל (ידוע. עיין צפניה ג –  וגמרא יבמות כמדומה, ודרשות הר"ן

 

דרשות הר"ן הדרוש הששי "ולפעמים מתחדשים מקרים בריחוק מקום ובאיים הרחוקים, כדי שיתעוררו ישראל אל התשובה, וייראו ויפחדו פן יגיעם הפורענות,

 

והוא מאמר הנביא (צפניה ג ו – ז) הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר, נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב, אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר. וכשאינם מתיסרים ברעת האחרים, הפורענות הולך הלוך ונסוע,

 

וילך הלוך וקרב. ואין ספק כי מי שרואה כל אלו התלאות אשר הם באמת התראות השם יתברך, ועודנו מחזיק בדרכו אשר דרך בה,

 

הוא כמי שעובר עבירה וקיבל עליו התראה, שהתיר עצמו למיתה מכאן ואילך.)

 

נפאל רמז – לנפילה, נפילה של עם ישראל.  ח"ו (עיין ברכות ד מפני שיש בה מפלתן של ישראל)

 

לא עלינו, נפלנו וירדנו מאד.

 

בקדושה. בצניעות.  בכשרות. ביראת שמים ויראת חטא. בתורה. בבין אדם לחבירו, ובקיום כל המצוות!

רמזים  בגימטריא שמראים שצריך להתחזק בצניעות ובכשרות, ואהבת ישראל ולהמנע ממחלוקת
הפרשה – קדושים תהיו!!! – כידוע שמדבר על הקדושה, הצניעות והכשרות ואהבת ישראל!

הקב"ה מוריד שתי דמעות – רמז לזה שלא שומרים את העיינים, רח"ל,

וגם רמז על פגם הברית. שעל זה נאמר: "דמעת העשוקים" הנשמות שנפלו בקליפות, ה' ירחם וישמור. (סוד הוי"ה)

דמע"ה ר"ת – ד'וד מ'לך ע'ליו ה'שלום

פעמיים דמעה = רחל. (מים אדירים לרמ"מ משקלוב זיע"א) רמז על צער השכינה.

רעידתא האדמה = בגימטריא = פגם הברית!!!

הרעידה החזקה ביותר שהיתה בנפאל מזה 81 שנה.

81 בגימטריא = יסודא!!!

 

היתה פגיעה בעיר "קטמנדו" – בגימטריא -= פגם היסוד (עם הכולל)

 

רמז שצריך להתחזק בשמירת הברית!!!!

 

הרעידה היתה במזרח לעיר פוקהרה.

נפא"ל = א'סור ל'לבוש פ'אה נ'כרית

"פוקהרה נפאל האדמה"  +15 אותיות = בגימטריא = צניעותא!!!!!

רמז על הנפילה בצניעות, ה' ישמור!!!

פוקהרה =  בגימטריא = פאה מודרני = אלהים נימרוד

ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן   (במדבר כג, כח)

דהיינו עצת בלעם עם הפעור, שזה בגימטריא – פאה רע.

וגם פעור אותיות פרוע, ופרע ראש האשה!!!

צריך להתחזק בכשרות

"היה הרעידה האדמה  פוקהרה נפאל" = בגימטריא = כשרות!!!

וכידוע שרוב הבשר בעולם – נבילות וטריפות, חלב ודם!!!!

 

וכידוע שרוב הבשר בעולם – נבילות וטריפות, חלב ודם!!!!

 

נפאל =בגימיטריא = והפגימה הוא.

כידוע שפגימה בסכין היא דאותיות מגיפה, ועל ידי זה נעשה מגיפות, רח"ל

וכידוע ברוב השחיטות היום, ששוחטים מיליונים בשנה – לא מצאו פגימה אפילו פעם אחת!!!

 

יוצא שאוכלים נבילות ממש!!!!

אהבת ישראל

1,500 הרוגים על שום מה???

 

אהבת ישראל מחלוקת = 1533

 

אז צריך להתחזק באהבת ישראל ותוכחה, צניעות, בשמירת היסוד, ובשמירת הכשרות בדקדוק!

 

לבער את הפאה הנכרית מן העולם, ואת שאר הבגדים הלא צנועים, ה' ירחם!

 

לא לאכול שום בשר בהמה כלל, ולאכול רק בשר עוף משחיטה קטנה כשרה ומוסמכת!!!

 

ונזכה ל- נפלה לא תוסיף. קום בתולת ישראל!!! (ברכות שם)
אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי – קמתי! כי אשב בחושך – ה' אור לי!!!

ב.צריך להוריד דמעות של תשובה כנגד הדמעות של הקב"ה, וזה יעשה על ידי לימוד הזוהר הקדוש בקדושה וטהרה.

 

לימוד הזוהר הוא מפתח גדול לטהרת נשמת האדם מכתמי העוונות אשר נעשו בה"

 

רבי יהודה פתייה זיע"א כותב  בהקדמת ספרו פירוש מתוק לנפש על סבא דמשפטים,

וזל"ק: ידוע הדבר ומפורסם הענין אצל כל אדם מישראל, כי לימוד הזוהר הוא מפתח גדול לטהרת נשמת האדם מכתמי העוונות אשר נעשו בה.

 

יען, כי ברוב המקומות, מדבר הזוהר בענין חטאות האדם ועל הפגם שגורם לפגום בעולמות העליונים במקום שרשי נפשו רוחו ונשמתו, ועל שהוא עתיד ליתן את הדין, ועל ענין הגלגולים שהאדם מתגלגל כאבנא בקוספיתא. ועל המתגלגלים בדומם – שהם האבנים, ובצומח, ובבעלי חיים המדברים. ועל הרשעים – הנידונים בשבעה מדורים של גיהנם, ובהררי שלג ובנהר דינור. וגם הגוף אין לו שום מנוחה בקבר.

 

 ועל ידי שירגיל האדם מעט מעט בלימוד ספר הזוהר, ויתן אל לבו להבין את הדברים הפשוטים שבו

 

 "ירגיש שעפעפיו נוזלים נהרי נחלי דמעה על דפי הזוהר אשר הוא לומד בו"

 זכור יזכור איך שגם הוא נתקל ונכשל באותו עון עצמו שמדבר בו הזוהר, ואיך טמא את נשמתו הטהורה. ובאין אומר ואין דברים, ירגיש שעפעפיו נוזלים נהרי נחלי דמעה על דפי הזוהר אשר הוא לומד בו, והוא מוחה את דמעות עיניו בידו כדי שלא יעכבו אותו מלימודו. ובפרט מי אשר חנן ה' אותו בקול ערב וצלו, והוא לומד הזוהר בקול נגינה נעימה כמנהגנו בעי"ת בגדאד יע"א –

 

אז נפתחים שני מקורות דמעת עיניו כשתי מעיינות מאין הפוגות – והנסיון יעיד על זה

 

 ועל ידי כך, נזדכך ותטהר נשמתו מעט מעט מכתמי העונות אשר נעשו בה מחטאת הנעורים, עד שתשוב לאיתנה הראשון – להיות מאירה כאבן טובה. ונשמתו היא משתוקקת עוד יותר ויותר בלימוד הזוהר, יען כי הוא מתוק לנפש ומרפא לעצם, עד שתהיה נשמתו טהורה לגמרי כתינוק בן יומו שלא טעם טעם חטא. עכ"ל הטהור.

 

הגאולה תלויה בלב, ועל ידי בכייה

הזוהר  אומר – שהגאולה תהיה על ידי בכיה!

 

כמו שכתוב:

בבכי יבואו ובתחנונים אובילם!

 

צריך עוד ועוד יהודים שיבכו ויורידו דמעות אמיתיות, לא של עצבות ח"ו

 

רק של לב נשבר באמת, של געגועים לאבא שבשמיים!!!

 

בתשובה, ובבקשת הגאולה ומלכות ה'.

 

ועל ידי זה יכניעו את הדמעות של עשו, וכשתגמר הזכות של הדמעת של עשו – תבוא הגאולה!

כך כתוב בזוהר הקדוש!!!

 

וכתוב – והנה נער בוכה – זה היהודי –

מיד – ותחמול עליו – זו השכינה הקדושה! (זוהר שמות)

 

שנזכה בקרוב, כל עם ישראל!

 

ה' רוצה את הלב! והגאולה תלויה בלב! (תיקוני זוהר תיקון כא)

 

וה' יברא לנו לב טהור, ויסיר את לב האבן מקרבנו. ויתן לנו לב בשר, ורוח נכונה וחדשה!!!

 

תחזיקו חזק בה', כי מי שיתקרב אל ה' באמת ויקרא ויצעק אליו באמת  – ינצל באמת!!!

 

ג.

זעקת הקב"ה

 – יהודי! אכפת לך מהקב"ה???

אבא שבשמים מסתכל מלמעלה…. ובוכה!

במסתרים תבכה נפשי!

אבא שבשמים מלא צער גדול, ומוריד דמעות כמים וממלא את הים הגדול (עיין ברכות נט. – בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם – מוריד שתי דמעות לים הגדול! וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו !).

 כל לילה הקב"ה יושב ושואג כארי ואומר: "אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי! ושרפתי את היכלי! והגליתים לבין אומות העולם! מה לו לאב שהגלה את בניו! ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם! (ברכות ג.).

כתוב בזוה”ק שהקב”ה כביכול יושב על הארץ ולובש שק ומתפלש בעפר ובוכה וצועק על החרבן זה היה עד היום, עד היום הקב”ה היה בוכה ומתאונן על החרבן שהיה ועל הגאולה שעדיין מתעכב ואין עדיין ביהמ”ק, אבל היום השכינה יושבת ובוכה על החרבן החדש של היום שאין מי שאכפת לו על צער השכינה כמו שכתוב (ישעיהו ס”ג ה’) "ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך" על זה הקב”ה בוכה היום, בודאי זה צער יותר גדול מחרבן הבית, חרבן הבית היה חרבן של עצים ואבנים, עצים ואבנים שהיה שם השארת השכינה בבית המקדש, אבל היום הבכיה היא על החרבן של השכינה עצמה. לאחר חרבן הבית השכינה יצאה מתוכו אבל עדיין היה לה מקום היה לה בית בלבות בני ישראל, אבל היום השכינה אין לה מקום בכלל בלבות בני ישראל כי לא נותנים לשכינה הקדושה מקום להכנס ד” ירחם עלינו.

ומי שיש לו לב שומע, ומטה אוזנו יכול הוא לשמוע את בכיית וזעקת הקב"ה.

פרק ו'

זעקת הקב"ה -וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו!

ה' ממרום ישאג וממעון קודשו יתן קולו

בני היכן אתם? תלמידי החכמים והרבנים היכן אתם?: כמעט אין אף אחד בעולם שבאמת איכפת לו מצער בני ישראל, ומהצער שלי, וצער השכינה!!!!

בזמן הגאולה הקב"ה יסתכל במעשים של כל אחד ואחד ולא ימצא צדיק

(אוי למי שיהיה באותו זמן. משום כשיבא הקב"ה לפקוד את האילה (השכינה), יסתכל מי הם העומדים עמה, ובכל אלו הנמצאים עמה, בכל המעשים של כל אחד ואחד, ולא יהיה נמצא צדיק, שכתוב: "ואביט ואין עוזר" [ישעיה סג, ה].- (זוהר שמות דף ז' עיין שם).

בכדי לגאול את הקב"ה והשכינה וישראל חייבים הכל לעשות תשובה שלמה:

אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָסוּר עִמָּהֶם בַּגָּלוּת וְהַשְּׁכִינָה אֲסוּרָה עִמָּם, וְנֶאֱמַר בָּהּ אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהַגְּאֻלָּה שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא תְשׁוּבָה, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה הִיא תְלוּיָה בִידֵיהֶם, שֶׁחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי חֵרוּת עִמָּהּ, כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים פְּעָמִים שֶׁנִּזְכְּרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּתּוֹרָה. זֶהוּ וַיִּפֶן כֹּ"ה וָכֹ"ה, בַּחֲמִשִּׁים הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁמְּיַחֲדִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כ"ה וְכ"ה אוֹתִיּוֹת, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָהּ בְּתוֹכָם.

אין מי שעושה תשובה באמת ואכפת לו מהקב"ה והשכינה

וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, אִם יֵשׁ מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה לִשְׁבֹּר אֶת בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁלָּהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ. כולם פונים לעסקים שלהם ולדרכים שלהם ולא אכפת להם מהקב"ה והשכינה שבגלות. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, אֶלָּא אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנוּ, לַעֲסָקִים שֶׁלָּהֶם, לַדְּרָכִים שֶׁלָּהֶם, אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ, בַּבֶּצַע שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, לִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינָם מִצַּד אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם אַנְשֵׁי חַיְל, יִרְאֵי אֱלֹהִי"ם, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שנְאֵי בָצַע, אֶלָּא כֻּלָּם צוֹעֲקִים כְּמוֹ כְּלָבִים, הַב לָנוּ מָזוֹן וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְחַיִּים, כָּתְבֵנוּ לְחַיִּים, וְהֵם עַזֵּי נֶפֶשׁ כִּכְלָבִים.

אין מי שחוזר בתשובה, הם ערב רב – כל חסד שעושים לעצמם עושים

שֶׁהֵם אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצּוֹעֲקִים כְּנֶגְדּוֹ וְאֵין לָהֶם בֹּשֶׁת פָּנִים, שֶׁאֵין מִי שֶׁקּוֹרֵא לוֹ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיַּחֲזִיר אֶת שְׁכִינָתוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִיא מְרֻחֶקֶת מִמֶּנּוּ, לַחֲזֹּר אֵלָיו, וְנִדְמִים לִכְלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְאוֹתָם עֵרֶב רַב, שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, הֵם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְעַצְמָם. (תיקוני זוהר תיקון ו' דף כב.).

כולם ישנים, סתומי עיניים ואטומי לב – ולא מתעוררים אל השכינה

אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה,שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם.

כל חסד שעושים-לעצמם עושים – ואפילו אלו שעוסקים בתורה

כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂים.

אלו שלא רוצים ללמוד זוהר – מסלקים את רוחו של המשיח ומעכבים את הגאולה

בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה,

אוי להם שהם גורמים לכל האסונות והצרות – עניות וחרב וביזה והרג ואבדן

אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הוי"ה.

ובזוהר חדש:

פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סֶגּוֹלְתָּא. נָטַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים וְזָרַק אוֹתָן לְמַעְלָה. וּכְשֶׁזָּרַק אוֹתָן, נַעֲשׂוּ אֶבֶן אַחַת, וְאָמַר לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה:

 

קַבְּלוּ אֲלֵיכֶם אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְאֵין בָּכֶם מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ לְרַצּוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּמָּה בַּעֲלֵי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲבֵרִים אֶצְלְכֶם, צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת, וְצוֹוְחִים בָּהּ כְּמוֹ כְלָבִים שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב, כְּמוֹ שֶׁהַגֵּיהִנֹּם צוֹוֵחַ הַב הַב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב. הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לְךְ שָׂכָר הַרְבֵּה.

 

 וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְהַעֲלוֹת בָּהּ הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וּלְיַחֵד אוֹתָהּ עִם בַּעְלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי עֵינַיִם וּסְתוּמֵי לֵב.

 

 וּמִשּׁוּם זֶה יוֹצֵא קוֹל בְּכָל לַיְלָה, כְּשֶׁיּוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן, כְּשֶׁעוֹלוֹת הַנְּשָׁמוֹת לְפָנָיו, וְאוֹתוֹ הַקּוֹל אוֹמֵר פָּסוּק כַּכָּתוּב (ישעיה מ) קוֹל אֹמֵר קְרָא, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 

כְּמוֹ שֶׁדָּוִד שֶׁאָמַר (תהלים קלב) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'. וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְחַבֵּר אֶת הָאֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ, עִם בַּעְלָהּ.

 

 שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה מִצַּד שֶׁל הַחֶסֶד נִקְרֵאת גְּמִילוּת חֲסָדִים. וּמִצַד הַגְּבוּרָה נִקְרֵאת עֲקֵדָה וְקָרְבָּן, וּמִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נִקְרֵאת תּוֹרָה, וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אוֹתָהּ בַּמִּדּוֹת הַלָּלוּ לְבַעְלָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא) אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם זֶה הַקּוֹל אוֹמֵר (ישעיה מ) מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר. שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לִזְבֹּחַ בָּשָׂר, וְאֵלּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ.

 

וְאֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בִּגְמִילוּת חֶסֶד וּבַתּוֹרָה, לֹא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לְעַצְמָם, וּבִשְׁבִילָם נֶאֱמַר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְכָל אֵלּוּ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, לֹא שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים עח) וַיִּזְכֹּר כִּי בָּשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב.

 

וְיִשִׁ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמותא) וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה – זוֹ קֻשְׁיָה. בְּחֹמֶר – זֶה קַל וָחֹמֶר. וּבִלְבֵנִים – בְּלִבּוּן הַהֲלָכוֹת. שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ. בְּכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה – זוֹ בָּרַיְתָא. אֵת כָּל עֲבדָתָם – זוֹ פִּסְקָה. אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ – פִּרְכָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, נֶאֱמַר בָּהֶם אֵין הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. וְיִשִׁ אֲחֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַמָּגִנִּים שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ.

וְאֵין מִיתָה אֶלָּא עֹנִי, שֶׁבֵּאֲרוּהָ בּוֹ פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כו) יִחְיוּ מֵתֶיךְ. אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. שֶׁוַּדַּאי בָּהֶם מִתְקַיֶּמֶת שְׁכִינָה, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹתָם בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר וְגוֹ'. נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (משלי ל) אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא. וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה, לַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא.

כמעט אין מי שלומד זוהר הקדוש לפדות את השכינה. יש לכולם להתחזק בלימוד הזוהר לגאול אותי והשכינה

כולם אכפת להם רק מהכסף והכבוד והשם שלהם!!! אומרים כל הזמן: "כבוד שמים, קידוש השם" וכו' אבל זה הכל שקר!!!

ככה היה בזמן דור הפלגה שבנו מגדל "וראשו בשמיים.. ונעשה לנו שם…."

הם באמת עובדים וזובחים לעגל הזהב, כאשר הטעו אותם הערב רב הרשעים במדבר!!! עובדים לבעל כאשר היה בימי המלכים כאשר ציוו נביאי השקר הרשעים ואמרו כביכול בשמי. עובדים לעגלי הזהב בהכשר ובהיתר ובהוראת הרב הגאון המפורסם מרן מנהיג הדור ופוסק הדור רבי ירבעם בן נבט זכר צדוקי לקללה. שהיה גדול הדור וכל חכמי ישראל לפניו כעשבי השדה. (סנהדרין קא) "ועשית ככל אשר יורוך"!!!! ועתה במקום לעשות תשובה ויש הרבה על מה. ולומר לעשות תשובה.

אף אחד לא מעורר את העם!!! – צריך לומר לכולם ללמוד ולקיים את כל התורה כולה כאשר מסרתי ביד משה עבדי בחורב חוקים ומשפטים!!!

שובו בנים שובבים! – מה יציל אתכם???

צריך ללמוד הרבה זוהר הקדוש ברציפות. לדקדק בכשרות ולא לאכול בשר בהמה. ועוף – רק משחיטה קטנה וכשרה.[1]

להקפיד על קדושה וצניעות. בלי קדושה אין שכינה!!! הסירו את אלהי הנכר (פאה נכרית) אשר בקרבכם הטהרו והחליפו שמלותיכם!!! שמרו שבתותי!!!!

אל תדברו בבית הכנסת כלל. (שו"ע או"ח סי' קנ"א בתי כנסיות אין נוהגין בהם שיחה בטלה. והרמ"ק ורבינו האר"י ז"ל לא דיברו בהם כלל אפילו דברי מוסר שמא ימשכו לשיחת חולין. מגן אברהם שם). ובפרט בשעת התפילה. (לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"צ חוזר התפלה, ואם שח – הוא חוטא, וגדול עונו מנשוא, וגוערים בו. [שולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ד סעיף ז']

דברי הזוהר הקדוש (פרשת תרומה דף קל"ט): על קדושת בית הכנסת:

מאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול ווי ליה דאחזי פירודא ווי ליה דגרע מהימנותא ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל דאחזי דהא לית ליה אלהא ולא אשתכח תמן (ולית ליה חולקא ביה) ולא דחיל מניה ואנהיג קלנא בתקונא (ס"ח בתקיפא) עלאה דלעילא.

תרגום: מי שמדבר בבית הכנסת במלים של חול אוי לו, שמראה פירוד, אוי לו שמחסיר באמונה, אוי לו שאין לו חלק באלהי ישראל, שמראה שאין לו אלהים ואינו נמצא שם (ואין לו חלק בו) ואינו מפחד ממנו ומתנהג בבזיון כלפי התקון העליון של מעלה (רחמנא ליצלן).

וזה ממעכבי הגאולה כזכור בזוהר הקדוש [אחרי מות ע"ה:]

תָּאנָא, עַל ג' מִלִּין מִתְעַכְּבִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. עַל דְּעַבְדִין קְלָנָא בִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּמְהַדְּרֵי אַנְפַּיְיהוּ מִן שְׁכִינְתָּא, וְעַל דִּמְסָאֲבֵי גַּרְמַיְיהוּ קָמֵי שְׁכִינְתָּא. וְכֻלְּהוּ אוֹקִימְנָא בְּמַתְנִיתָא דִּילָן.

תרגום: לָמַדְנוּ, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִתְעַכְּבִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת: עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וּמַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם מֵהַשְּׁכִינָה, וְעַל שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת עַצְמָם לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְאֶת כֻּלָּם בֵּאַרְנוּ בְמִשְׁנָתֵנוּ.

עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה היינו המדברים שיחת חולין בבית הכנסת, וראיה מזהר פרשת תרומה מאן דמשתעי בבי כנישתא אנהיג קלנא בתיקונא עילאה וכו׳. [ראשית חכמה]. שמשום זה אין ישראל נגאלין על דעבדין קלנא בשכינתא ח״ו ואי הוא מה דמשתעין בבי כנישתא, וזהו שנאמר ה' ממרום ישאג ולמה ישאג? הלא בידו לגאול אותנו! על זה אמר ישאג על נווהו משום" דעבדין קלנא בשכינתא". (מצאתי כתוב).

התפללו אלי וזעקו לישועה!!!

 

כאשר אמרתי על ידי עזריהו בן עודד עבדי (דברי הימים – כ' ט"ו ג'-ז') "וימים רבים לישראל ללא אלוקי אמת וללא כהן מורה וללא תורה. (לא מאמינים בי ומעוותים את תורתי וגם לא לומדים זוהר הקדוש) וישב בצר לו על ה' אלוקי ישראל. ויבקשוהו וימצא להם. ובעיתים ההם אין שלום ליוצא ולבא. כי מהומות רבות על כל יושבי הארצות. וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר. כי אלוקים הממם בכל צרה. ואתם חזקו (לדרוש באלקים. רש"י) ואל ירפו ידיכם, כי יש שכר לפעולתכם". וכמו שאמרתי לרחל – "כי יש שכר לפעולתך" על ידי משיח בן יוסף "ויש תקווה לאחריתך" על ידי משיח בן דוד. (ביאור הגר"א דברי הימים שם).

הערב רב הרשעים הם מפרידים בין שני המשיחים. (קול התור) ומעכבים את ביאתם, (הגר"א ז"ל).

ועיקר מלחמתנו נגד הערב רב הוא על ידי לימוד הזוהר הקדוש!!! (זוהר, הרמח"ל, הגר"א זיע"א).

"ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו, ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצות ה' ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך" (דברים י, יב): "ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך:" (מיכה, ו, ח).

בָּנַי, מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה! ומכבדים זה את זה! ויראים זה מזה! (תנא דבי אליהו רבא, כו). בואו שובו אלי באמת בכל לבבכם, והעשו אגודה אחת לעשות רצוני בלבב שלם! (אין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת. תנחומא נצבים א).ואגאל אתכם ברחמים!!!

אם לא תשמעו בקולי תצטרכו לסבול והגאולה תבוא, אבל בצער גדול ובדין.

(כמו שכתוב בזוהר הקדוש שאם זוכים – אז ברחמים ואם לאו אז בדין. [זוהר דברים, כי תצא, רעיא מהימנא רע"ח:] וזה לשונו: וּכְשֶׁמַּקְדִּים תּוֹרָה לְמִצְוָה אוֹ חָכְמָה לְיִרְאָה, מִתְהַפֵּךְ שְׁמוֹ עָלָיו לִנְקֵבָה, מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ זֶה – הוה"י. שֶׁמִּתְהַפֵּךְ לוֹ הַכֹּל לְדִין, וְקָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו בַּתּוֹרָה כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. וּכְמוֹ זֶה הַגְּאֻלָּה, אִם זָכוּ – יֵצְאוּ בְרַחֲמִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו) בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וְאִם לֹא – מַקְדִּים הָרַחֲמִים, וְיֵצְאוּ בְצַעַר. וְיָפֶה שֶׁהִקְדִּים צַעַר וְדִין לְרַחֲמִים. וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לְפוּם צַעְרָא אַגְרָא.

וִיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, מִקֹּדֶם שֶׁיּוֹצֵאת יֵשׁ לָהּ צַעַר, לְאַחַר שֶׁיּוֹצֵאת בְּרַחֲמִים. וְסוֹד הַדָּבָר – (ירמיה לא) בִּבְכִי יָבאוּ, אַחַר כָּךְ – וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם. וְלָכֵן, (שם ל) וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא מָצְאָה מָקוֹם לִשְׁרוֹת, כָּךְ שָׁלַח אוֹתְךְ, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, בַּהַתְחָלָה. וּמַה כָּתוּב בָּהֶם? (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים, וְלֹא מָצָאתָ בָּהֶם אִישׁ זוֹכֶה לְהוֹצִיאָם מֵהַגָּלוּת. וְלָכֵן סֵרַבְתָּ לָלֶכֶת לְשָׁם, וְאָמַרְתָּ שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. וַהֲרֵי אַתָּה כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן, בְּךְ יִתְקַיֵּם עִם יִשְׂרָאֵל, (מיכה ז) כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.

וּבַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה יִשְׁלַח עִמְּךְ שְׁנֵי מְשִׁיחִים, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כַנְפֵי יוֹנָה. שֶׁאַתָּה כְּמוֹ גוּף בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, אֵין לְךְ כְּנָפַיִם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בַּהַתְחָלָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ גוּף, וְאַתָּה וְאַהֲרֹן כִּשְׁתֵּי כַנְפֵי יוֹנָה, וּבָהֶן פָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל.), בית המקדש מוכן לרדת למטה. אבל אתם מעכבים את ירידתו. אהבו את איש רעהו. דעו אותי. לימדו זוהר הקדוש. אהבו אותי ויראו אותי. ודבקו בי. לכו בדרכי. והאמינו בי באמת. ובטחו בי בכל לבבכם בכל עת. ועבדוני בכל לבבכם ובכל נפשכם. והתרחקו מהגשמיות המיותרת, ומעגל הזהב!!! כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'. (ירמיהו ט, כג), רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ–הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּם–טוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ. וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶם–חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

 

 

אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ – וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כַּסְפֵּךְ, הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ, מָהוּל בַּמָּיִם. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים–כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם. לָכֵן, נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת–אֲבִיר, יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי, וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה, כָּל-בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק–קִרְיָה, נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה (ישעיה א), כי יום נקם, בליבי; ושנת גאוליי, באה. ואביט ואין עוזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרועי, וחמתי היא סמכתני. ואבוס עמים באפי, ואשכרם בחמתי; ואוריד לארץ, נצחם. (ישעיה סג). למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט, עד-ייצא כנוגה צדקה, וישועתה כלפיד יבער. על-חומותייך ירושלים, הפקדתי שומרים–כל-היום וכל-הלילה תמיד, לא יחשו; המזכירים, את-ה'-אל-דומי, לכם. ואל-תיתנו דומי, לו: עד-יכונן ועד-ישים את-ירושלים, תהילה–בארץ (ישעיה סב).

הן לא-קצרה יד-ה' מהושיע; ולא-כבדה אוזנו, משמוע. כי אם-עוונותיכם, היו מבדילים, ביניכם, לבין אלוהיכם; וחטאותיכם, הסתירו פנים מכם–משמוע. כי כפיכם נגואלו בדם, ואצבעותיכם בעוון; שפתותיכם, דיברו-שקר–לשונכם, עוולה תהגה. אין-קורא בצדק, ואין נשפט באמונה; בטוח על-תוהו ודבר-שוא, הרה עמל והולד אוון.. נגששה כעיוורים קיר, וכאין עיניים נגששה; כשלנו בצוהריים כנשף, באשמנים כמתים.נהמה כדובים כולנו, וכיונים הגה נהגה; נקווה למשפט ואין, לישועה רחקה ממנו. כי-רבו פשעינו נגדך, וחטאותינו ענתה בנו: כי-פשעינו איתנו, ועוונותינו ידענום. פשוע וכחש בה' ונסוג מאחר אלוהינו; דבר-עושק וסרה, הורו והוגו מלב דברי-שקר. והוסג אחור משפט, וצדקה מרחוק תעמוד: כי-כשלה ברחוב אמת, ונכוחה לא-תוכל לבוא. ותהי האמת נעדרת, וסר מרע משתולל; וירא ה' ויירע בעיניו, כי-אין משפט. וירא כי-אין איש, וישתומם כי אין מפגיע; ותושע לו זרועו, וצדקתו היא סמכתהו. וילבש צדקה כשריין, וכובע ישועה בראשו; וילבש בגדי נקם, תלבושת, ויעט כמעיל, קנאה. כעל גמולות, כעל ישלם–חמה לצריו, גמול לאויביו; לאיים, גמול ישלם. וייראו ממערב את-שם ה' וממזרח-שמש את-כבודו: כי-יבוא כנהר צר, רוח ה' נוססה בו. ובא לציון גואל, ולשבי פשע ביעקוב–נאום, ה'.

וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי: לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל–נְאֻם, ה' אלקים, (יחזקאל כ). למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום-לך–לבלתי, הכריתך. הנה צרפתיך, ולא בכסף; בחרתיך, בכור עוני. למעני למעני אעשה, כי איך ייחל; וכבודי, לאחר לא-אתן. (ישעיה מח). אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. אני ה' אלקיכם אמת!

 

אִם-עֲו‍ֹנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ–ה', עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי-רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ. מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה–לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא-יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ; וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ ה', וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא–אַל-תַּנִּחֵנוּ. הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת-יְהוּדָה, אִם-בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ–מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא; קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה. יָדַעְנוּ ה' רִשְׁעֵנוּ, עֲו‍ֹן אֲבוֹתֵינוּ: כִּי חָטָאנוּ, לָךְ. אַל-תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל-תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר, אַל-תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. (ירמיה יד).

 

השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם!!!

 

שובו אלי ואשובה אליכם!!!

 

ומי לא מטה אוזנו לשמוע בקול הקב"ה???

 

* * *

אם היינו יודעים את גודל צער השכינה…

 

ראו כמה בשנים קדמוניות היו כואבים על צער השכינה הקדושה. ומה נאמר בזמנינו??? היינו יושבים בתוך העפר ומלחכים עפר בפינו, אם היינו יודעים את גודל צער השכינה!!!

 

זעקת השכינה

אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבכם, ולא שחוק בפיכם, בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר.

 

זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד (ר' יוסף קארו) נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא. והדיבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר: שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי. שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה, אשריכם בעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלצו ודעו כי אתם מבני עליה, וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא, ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקדוש ברוך הוא שומעים את קולכם. והנני המשנה האחת המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם, ואם הייתם עשרה הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם ואשריכם ואשרי יולדתכם ידידי אשר נדדתם שינה מעיניכם.

ועל ידיכם נתעליתי הלילה הזה, ועל ידי החברים אשר בעיר הגדולה, עיר ואם בישראל, ואין אתם כאותם השוכבים על 'מטות שן', שינה שהוא אחד מששים במיתה (ברכות נז, ב), וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם (עמוס ו, ד). ואתם נדבקתם בידו"ד, והוא שמח בכם. לכן בניי התחזקו ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי.

ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבכם, ולא שחוק בפיכם, בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו ועלצו בניי ידידי המהדרים, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בניי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו בקול רם כיום הכיפורים 'ברוך שם כבוד' כו'. וראו כי אתם שכורים מחמדת העולם. הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאודיו בהנאת העולם ואת אלילי זהבו חמדת הממון. ועלו לארץ ישראל, כי יש לאל ידכם, רק שאתם מוטבעים בטיט חמדת תבל והבל.

ואחר כך בחצות הלילה חזר הדיבור פעם שנית, ודיבר שיעור שעה ויותר, וחזר לשבח הענין הלימוד ההוא. ואמר: ראו השמע עם קול מדבר ככם, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, אם זה כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן והלאה תהיינה עיניכם פקוחות על דרכיכם, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, והחלש יאמר גיבור אני, והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני היכלא דמלכא, וזכיתם לפרוזדור, השתדלו ליכנס לטרקלין, ולא תצאו מהפרוזדור, כי אשר יצא מפתח שער הפרוזדור דמו בראשו. הקיצו בניי וראו כי אני מסברת אתכם, הקיצו ידידי התאמצו והיו לבני חיל. ועתה אל תתלוצצו, חזקו ועלצו וחוט של חסד המשוך עליכם מדי יום ביומו זרו הלאה ומעכו אותה וראו כי אתם שכורים מחמדת העולם. הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאודיו בהנאת העולם ואת אלילי זהבו חמדת הממון. ועלו לארץ ישראל, כי יש לאל ידכם, רק שאתם מוטבעים בטיט חמדת תבל והבליו. והיוצא מכם ונזור אחור דמו בראשו. וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים מכמה דורות… (של"ה מס' שבועות נר מצוה ה).

למה לא בא לציון גואל?

בספר הברית (מאמר ט' חוג הארץ – סוף הפרק): מהצה"ק דברי רבי פנחס אליהו מוולינא זי"ע לפני 200 שנה לערך. וזל"ק: ודרשתי וחקרתי, היטב, בכל לבבי, לדעת סיבת אריכות הגלות, החל הזה, וארא והנה, בדורות האלה: א. יש תורה הרבה בישראל, מרבים העם ללמוד משניות, גמרא, ופוסקים, גם ספרי קבלה, ובכל זאת לא בא לציון גואל? ב. והרבה אנשים בדורות הללו התחזקו בתפילה, בכל כוח ועוז, וגם אלה צועקים ולא נענים. ג. והרבה אנשים עוסקים במצוות למרבה, עד כי מלאים מצוות כרמון, ועם כל זה, שנת גאולי לא באה?, ואם שלש אלה יש בדורות אלו ועדיין לא שבנו לארצנו, מה נשאר לנו עוד?!, ואנחנו לא נדע מה נעשה יותר מזה לרצות פני עליון?. ואמרתי אני בלבי, אין זאת, כי אם שיש איזה מפסיד העומד כנגדם, ויבא גם השטן בתוכם, להחליש כוח שלש אלה, כי זבוב מת אחד, יבאיש שמן רוקח הרבה. ויהי, כאשר חיפשתי לדעת מי הוא זה המפסיד? מצאתי, שהוא מה – אשר כל ג' כתות הנזכרים, כולם אינם מכוונים במה שעושים, כי אם לצורך עצמם, ולתועלתם. לא למפרק קודשא בריך הוא ושכינתה, מן הגלות. כל תורה ותפלה, ומצווה, אשר הוא עושהמכווין לקנות לעצמו מקום חשוב בגן עדן, ועולם הבא, ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעולם הזה, וכו'. וכל אדם מישראל מחשבתו – לדרכו פנה, ולתועלת עצמו, וכל תורה או תפלה, או מצווה, אשר הוא עושהמכווין לקנות לעצמו מקום חשוב בגן עדן, ועולם הבא, ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעולם הזה, ושיאריך ימים ושנים עם אשתו ובניו, וכל ישעו וכל חפצו של אותו יהודי, אינו כי אם, שיהיה לו פרנסה בכבוד, ושיזכה לבנות לו בית גדול, וחצר, מאבני גזית כפיסים ולבנים, הכול כמנהג המדינה, למען יעמוד ימים רבים, ויירשוה בניו ובני בניו, אשר ייוולדו לו בארץ נוכריה, ויראה זרע, ויאריך ימים בגלות. ושימות בשיבה טובה, ויספידו אותו הרב שבעירו, עם שאר תופסי תורה. אצל בית הכנסת, ויהיה לו לוויה גדולה, ברוב עם בזוז ושסוי, זה כל תכלית המבוקש של הישראלי בגלות הזה.

וביאת המשיח רגיל על לשונו תמיד, אך משפה ולחוץ, לא בלב שלם!, נכון למועדי רגל. בכל מועד אומרים אנו לשנה הבאה בירושלים, לא היום, ולא מחר, רק דוחים אותה שנה תמימה! ואף גם זאת לא בלב שלם, כי חפץ לגמור הבניין שהוא בונה, שאי אפשר להשלימו כי אם אחר איזה שנים, וכן לגמור המשא ומתן, שעל ארבע וחמש שנים, אשר עשה עליו חוזה וקשר מן השררה או מן המלכות.

 

ואין קורא בצדק ואין עושה באמת, בכל שלש כתות הנזכרים הדברים, כדי למהר את הקץ ולפדות גוי ואלוקיו, ולמפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה, זה לא יש בנו.

 

והוא שאמר הכתוב וכל חסדו כציץ השדה (ישעיה מ'), כלומר אינם מכוונים בתורה ותפילה ומצות שלהם – כי אם לטובת עצמן לתועלתם, לבד, או לעולם הזה, או לעולם הבא, או לשניהם יחד.

 

ואין איש שם על לב לעשותם לי, לשמי, ולמעני, כדי להוציאני מצערי ומגלותי, כמו שאמרו בזוהר "כל חסד דאינון עבדין לגרמייהו עבדין",

 

ואוי לאוזניים שכך שומעות, קול ברמה נשמע, רחל מבכה על בניה – היא אמנו שכינתא קדישא, רוצה לצאת מן הגלות עם כל בניה, ושומע אין לה, צעקה ואין מושיע לה, ופורק אין, ובכן אחי ועמי לבטח תדעו כי כל זמן שלא נכווין בתורה ובתפלה ומצוות רק כדי למפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה, לא זולת, לא יבא משיחנו!, כי הוא יתברך, מתנהג עמנו מדה כנגד מדה, ואומר אתם אינם חסים כי אם על עצמכם, לא עלי, אף אני לא אחוס עליכם ולא נקוה לאיש, ולא נייחל לבני אדם גדולים שהמה בזכותם ותפלתם יביאו לנו הגואל, כי הרואה ללבב הוא היודע מי גדול לא הרואה לעיניים, אך כל איש יהודי בעצמו אפילו אינו בעל תורה, ולא בר אוריין כלל, מחוייב ללחום בעד אבינו שבשמיים, שהוא ימלוך על הארץ. ולעשות מלחמה וקרב בעד ארצנו נחלת אבותינו, היא ארץ ישראל במצוות, אשר הוא עושה, ולכווין בכל מצווה, רק למפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה מגלותא. ואל יאמר האדם בלבו מה אני? ומה ערכי?, שיהיה כוח במצוותי לפעול דבר גדול כזה, כי אם מך הוא בערכו, המצווה ערכה גדול ורב כוחה לפעול זאת, אם יכווין למפרק קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא, ואז עד מהרה שנת גאולנו באה, ותבנה ציון וכל ערי יהודה וארץ ישראל, וישכון כבוד ה' בירושלים אשר יכוננה עליון, וזרע עבדיו ינחלוה במהרה בימינו. עכ"ל

 

איך רשב"י וחבריו בדורותם היו מצטערים ואוננים ובוכים כל יום על גלות השכינה, וכבוד ה' הגדול המחלל בגויים על רב פשעינו וקל וחומר לנו, שיש לנו לבכות ולהצטער בכפלים

בהיות חברים מקשיבים אצל ציון רשב"י, עוסקים באמרותיו אמרות טהורות כדרכנו פעמים בשנה מעת לעת ומפקידה לפקידה, שם ישבנו גם בכינו, צעקנו במרירות לבנו ויתכו כמים שאגותינו, בראותנו איך רשב"י וחבריו בדורותם היו מצטערים ואוננים ובוכים כל יום על גלות השכינה, וכבוד ה' הגדול המחלל בגויים על רב פשעינו, ואותם הצדיקים לא היו גרמא בנזיקין, וקל וחמר לנו, שאנחנו הגורמים, שיש לנו לבכות ולהצטער בכפלים (הקדמת ספר חרדים).

 

וכל חטא וחטא הוא קוץ מכאיב לשכינה, ומחזק בית האסורים שלה ומוסיף מכאוב על מכאוביה וכל חטא וחטא הוא קוץ מכאיב לשכינה, ומחזק בית האסורים שלה ומוסיף מכאוב על מכאוביה, ומה הלשון אומרת "קלני מראשי" וכו', הגמול הזה קויתי? אוי כי בני יצאני צעקה הנערה, נתנני ה' בידי לא אוכל קום, לך ותאמר להם שיעסקו בתורה כדי להעלות את השכינה ולחבר אותה עם הקדוש-ברוך-הוא, ואין מי שיעורר את השכינה אל הקדוש-ברוך-הוא]. אין מנהל לה ואין מחזיק בידה, כי הן בעוונותינו שלחה אמנו, ועסק התורה שמתקן לשם קדשא בריך הוא ושכינתיה צריך ל"שמה" בלי שום פניה, כמו שכתוב בתקונים, קלא נפיק בכל ליליא "ואמר מה אקרא"? (ישעיה מ' ו'), זיל ואמא לון דישתדלון באוריתא לסלקא שכינתא ולחברא בבעלה, ולית מאן דיתער לה לגבי בעלה, [תרגום: קול יוצא בכל לילה ואמר מה אקרא? לך ותאמר להם שיעסקו בתורה כדי להעלות את השכינה ולחבר אותה עם הקדוש-ברוך-הוא, ואין מי שיעורר את השכינה אל הקדוש-ברוך-הוא]. אין מנהל לה ואין מחזיק בידה, כי הן בעוונותינו שלחה אמנו, כנ"ל (נהר שלום להרש"ש).

וידמה האיש בדעתו כאלו באזניו ישמע קול אלפי אלפים ורבי רבבות מחנות קדושים, שהמה בוכים בקול ברמה, יללה רבה וצעקה גדולה ומרה, ולבו יחיל בקרבו על אשר גרם כל כך צער לאביו ולאמו קדשא בריך הוא ושכינתא, וכל צבא המרום צדיקים וחסידים ומלאכים ושרפים ואופנים, אולי יתעורר לבבו להתמרמר בבכי ותרדנה דמעותיו, אשר בודאי גדול צער השמים, רחל מבכה על בניה, וה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו, שאג ישאג על נוהו וכו'. הנה כי כן, אף כי בעוונותינו עינינו חשכו מראות ברע אשר גרמנו בעוונותינו, ואין אנחנו יכולים להצטער ולבכות ולהוריד דמעות כנחל כאשר היה ראוי, ונאה לנו וכו', על כל פנים את אשר בכחנו לעשות נעשה, וידמה האיש בדעתו כאלו באזניו ישמע קול אלפי אלפים ורבי רבבות מחנות קדושים, שהמה בוכים בקול ברמה, יללה רבה וצעקה גדולה ומרה, ולבו יחיל בקרבו על אשר גרם כל כך צער לאביו ולאמו קדשא בריך הוא ושכינתא, וכל צבא המרום צדיקים וחסידים ומלאכים ושרפים ואופנים, אולי יתעורר לבבו להתמרמר בבכי ותרדנה דמעותיו (פלא יועץ ערך ט' באב).

 

יצייר בעצמו כאלו אמו חוגרת שק, לובשת שחורים ומתעטפת שחורים, צועקת מרה קול ברמה, מנהמת כיונה, מה לשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי, בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי וכו'. אבלות על חרבן בית המקדש וכו', אמנם לא המעשה הוא העקר רק צריך להיות עין במר בוכה ולב נשבר ונדכה, כאבל אם קודר יאנח בשברון מתנים על צער השמים, וכו', והן אמת כי דלונו מאד ואין אתנו יודע מה חסרנו ומה אבדנו ומה גרמנו בעוונותינו הרבים, ומהו גלות השכינה, ועד היכן מגיע צערה וצער העליונים והתחתונים, על זה ידוו כל הדוים. מכל מקום כל אדם אינו חיב לעשות אלא כשעורו, ויציר בעצמו כאלו אמו חוגרת שק, לובשת שחורים ומתעטפת שחורים, צועקת מרה קול ברמה, מנהמת כיונה, מה לשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי, בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי וכו'. (פלא יועץ ערך אבלות).

 

מסר מהשכינה הקדושה

"אמא תצילי אותי" – צעקו הילדים בשריפה שהיתה בראש חודש ניסן תשע"ה.

"אמא" זו השכינה הקדושה.

אבל איך אפשר שתהיה שכינה – רק אם יש צניעות וקדושה!!!

בלי צניעות וקדושה – השכינה בורחת!!!

השכינה בוכה בכל יום על זה:

יהודים מתוקים, יהודים יקרים, אכפת לכם ממני? אני האמא שלכם? תשמחו אותי!!!

איך? תהיו קדושים!!! תהיו צנועות!!!

זה מה שעושה לי נחת רוח.

ככה אני יכולה להיות אתכם!!!

אבל בלי קדושה וצניעות, זה קוצים מכאיבים!!!

אני לא יכולה לשרות על קוצים מכאיבים!!!!

אני רוצה להיות אתכם בבית המקדש שיבנה בקרוב. אבל צריך בשביל זה אהבת ישראל!!!

ואיזו אהבת ישראל זו שאתן מכשילות את כל העולם???

ובגללכם כל האסונות!!!!

אם אתם לא שומרים על הברית והעיניים – זה מאד מצער אותי!!!

זה מעכב את הגאולה!!!!

אין לכם שום מושג באיזה צער אני נמצאת!!!!

הקב"ה בוכה כל יום, וממלא את הים הגדול בדמעות!!! (ברכות נט)

יהודים יקרים, אכפת לכם ממני???

אנא תשמחו אותי!!!! תתלבשו בצניעות!!! תשמרו על העיניים!!!

אני מרגישה את הצער של כל אחד ואחת מכם, זה נוגע לי בנשמה!!!

זה כואב לי מאד! אני סובלת אתכם יחד!!!

אני בוכה עליכם בכל יום!!!

בשעה שאדם מצטער, שכינה מה לשון אומרת? כביכול "קלני מראשי קלני מזרועי " (משנה סנהדרין פ"ו ה').

אבל צר לי להודיע לכם. יש לי חדשות!!!

אתם! אתם בעצמכם גורמים לכל היסורים שלכם ושלי!!!

תעשו תשובה!! תקיימו את כל המצוות!

תשמרו שבת!! כשרות! טהרת המשפחה!!

תפילין! ציצית! לימוד תורה! (כולל תנ"ך, משניות, גמרא, הלכה, מדרשים, זוהר הקדוש!!!)

תתלבשו בצניעות! תשמרו על העיניים והברית והמחשבה!!!

תהיו בשמחה, כי השכינה שורה רק מתוך שמחה של מצווה!!! (שבת ל)

זה טוב לשמוח, אבל -השמחה צריכה להיות שמחה בי.

ואם אתם לא עושים תשובה ומשתפרים, ומסתובבים סתם ככה שמחים, ולא דואגים בכלל מהעונש הצפוי לכם. –

ולא מעניין אתכם בכלל הצער והיגון העצום שבו אני נמצאת, שאני מושלחת בעפר, וחובקת אשפתות –

אז אתם ממש אכזרים!!!

"ויקרא ה' אלוקים צבאות ביום ההוא, לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק.

והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן, אכול בשר ושתות יין, אכול ושתה כי מחר נמות". (ישעיה, פרק כ"ב)

צריכים להיות בשמחה – 23 שעות ביממה. ושעה אחת ביום של לב נשבר. (רבי נחמן מברסלב)

לב נשבר אינו עצבות.

בשעה הזו תשקיעו מחשבה. ותחשבו עלי.!!!

מה אתם יכולים ויכולות לעשות לשמח אותי????

תאמרו תיקון חצות, ותשתתפו בצערי!!

בזכות אלו שקמים בחצות ואומרים תיקון חצות – תבוא הגאולה!!! (ליקוטי הלכות)

תתחילו לעשות שינוי פנימי וחיצוני, תעשו זיכוי הרבים.

תודיעו לכולם שבקרוב הקב"ה יבוא ויגאל אתכם.

אבל אני רוצה שכולם ישרדו!!!

רק מי שעושה תשובה מלאה ושלמה – יש לו חלק בגאולה!!!

והשאר … ה' ירחם!

אז תחליטו באיזו קטגוריה אתם רוצים להמצא!!!

ותעוררו את כל העולם לעשות תשובה, בכל דרך שהיא!

תעשו מאמץ, תקריבו את עצמכם בשבילי, ובשביל עצמכם!!

"קרוב ה' לכל קוראו לכל אשר יקראהו באמת!!!"

ולא לשכוח – צניעות , קדושה, וטהרה!

זה היסוד של היהדות!!!

אני מקווה לראות את כולכם בקרוב בריאים ושלמים בבית המקדש!

באהבה רבה,

ממני, אמא, השכינה הקדושה

הגיע הזמן לעשות חשבון נפש

אחי ואחיותי!!!

תעשו חשבון הנפש!

מה יוצא לי מכל התאוות והעולם הזה???

כלום הכל עובר! כולם נהיים זקנים, ומתים! והכל נגמר בקבר!!

ה' רוצה קדושה, ה' רוצה צניעות! ה' רוצה טהרה!!!

תחליטו החלטה חזקה: מהיום אני יהודי אמיתי!!!

אני עושה רק את רצון ה'!!!

ובזכותכם תבוא הגאולה!!

פרק יב' – איך לזכות לגאולה?

השנה הבאה – תשע"ו מסוגלת לגאולה

ברוך השם, יש הרבה מאד רמזים שהשנה הבאה – תשע"ו תהיה שנת הגאולה, בעזרת השם.

יפה מאד!

אבל מה צריך לעשות, כדי לזכות לגאולה?

א. אמונה, וצפייה לגאולה ומשיח ובנין בית המקדש?

נכון.

ב. להקפיד מאד על הכשרות – לא לאכול בשר בהמה כלל עד ביאת המשיח (כמו שפסק מרן כ"ק האדמו"ר מקאשוי זצ"ל) ולאכול רק בשר עוף משחיטה קטנה מוסמכת וכשרה? (בגלל הבעיות הרבות שיש שם)

ג. תפילה בלב נשבר ברוב עם, עם שק ואפר בכותל ובכל בתי הכנסת , שה' יגאל אותנו כבר?

נכון. צריך לעשות את זה.

ד. ללמוד זוהר?

זה נכון. צריך בכל יום ללמוד דף זוהר ולומר פתח אליהו ותיקון מ"ח. ועוד

ה. לתת הרבה צדקה וגמילות חסדים?

זה נכון מאד!

ו.לשמור שבת קודש בדקדוק על פי ההלכה?

נכון. ובזכות זה נגאלין!

ז.אהבת ישראל, ולזהר לא לדבר לשון הרע וכו'?

מאד נכון.

ולזה צריך ללמוד בכל יום הלכות שמירת הלשון מספר חפץ חיים וללמוד בספר שמירת הלשון של החפץ חיים.

ח. לברך מאה ברכות בכל יום בכוונה ובקול?

אמת ויציב!

ט. לענות אמן, ואמן יהא שמיה רבא בקול ובכוונה?

נכון מאד.

י. שמחה בעבודת ה'?

כמו שכתוב: "כי בשמחה תצאו "- כלומר תצאו מהגלות על ידי השמחה-

מאד נכון.

אבל – כל  זה לא מספיק!

צריך לעשות תשובה שלמה! כולנו! כל עם ישראל! ללא יוצא מן הכלל!!!

לקבל עלינו עול מלכות שמים שלמה!!!

לקיים את כל המצוות  ולהזהר מכל העבירות – ללא יוצא מן הכלל!!

הנה, עוד פעם בורא עולם מעורר אותנו!!!

אוי נא לנו כי חטאנו!!!

אנחנו אשמים!!!

בגלל העבירות שלנו זה אירע!!!

ואם לא נעשה כולנו יחד תשובה שלמה – עכשיו ומיד –

אנחנו עלולים להיות קרבנות לעוד ועוד אסונות, ח"ו!!!

המצב שלנו ממש עצוב!

ממש לראות ולבכות!

איזה חילול השם אדיר ונורא מתרחש בראש כל חוצות!!! בכל הרחובות!!!!

אין צניעות! אין קדושה! אין שמירת העיניים!

פרוצים ופרוצות מסתובבים חופשי ואין מוחה ומוכיח!

בלי בושה כלל, בלי פחד מאלקים חיים!!!

בורא עולם לא מעניין אותם! ולא אכפת להם ממנו! לא דואגים מצער השכינה!!!

ה' מאד אוהב אותנו!!

וברא את כל העולם כולו בשבילנו!

אבל הוא גם ברא את כל העולם לכבודו לשבחו ולהללו – וזה תפקידנו!

ה' רוצה רק להיטיב לנו! וזה כל מחשבתו! וכל הזמן הוא משפיע עלינו שפע טוב!

אבל החסרון הוא רק מצידנו!

אם אנחנו מתנהגים כמו שצריך –  אז אנחנו זוכים בשפע הטוב. ואם אנחנו לא מתנהגים כמו שה' רוצה וציווה –

אז אנחנו לא יכולים לא לקבל את השפע, אין לנו כלים – ואז יש את כל הצרות והאסונות!!!

האדם נברא בשביל הכרת הטוב! לבוראו ולזולתו!

ואיזה הכרת הטוב זה שאנחנו בכלי שהוא נותן לנו – הגוף –  שנועד לעבוד איתו בעולם הזה בכדי לקבל שכר בעולם הבא –

– אנחנו משתמשים בזה – לעבירות חמורות???

זו ממש כפיות טובה!!

וזה מכעיס את הבורא!!!

אלהיהם של אלו שונא זימה!!! (אפילו בלעם הרשע יודע את זה,

ובכדי להנצל ממנו ולנצח את קליפת בלעם הרשע – צריך להקפיד לשמור על ב'רית ל'שון ע'ינים מ'חשבה – ראשי תיבות בלע"ם)

המצווה הכי גדולה זה קידוש השם, בשביל זה נברא העולם!!

ומה אנחנו הנבראים המסכנים עושים? מחללים את שמו הגדול של בורא עולם בגלוי לעיני כולם!!!!

ובגלל זה כל הצרות!

(כמו שהתורה כותבת וכמו שאמרו הצדיקים, החפץ חיים, השומר אמונים, והרב שך ועוד)

תראו את הרחובות ביום שבת קודש – ממש איום ונורא!!!

אלפי מכוניות נוסעות בשלווה ורומסים את השבת קודש בגסות, וכביכול דורכים על הקב"ה!!! כביכול דורסים את האלקים מתחת לגלגלים!!! (כמו שאמר אחד הצדיקים)

ולא אכפת לאף אחד כמעוט!!!

ארץ ישראל הקדושה! מה עשו לך?

ירושלים עיר הקודש! מה עשו לך?

באו פריצים וחללוה!

אלפי יהודים לא יודעים מה זה "שמע ישראל"!!!

מיליוני יהודים לא שומרים שבת!!!

שלא לדבר על טהרת המשפחה, כשרות, וכו'

הרחובות של היום – זה גיהנם של ממש!!!

הצדיק הקדוש רבי שמואל שפירא זצ"ל (מגדולי חסידי ברסלב)

אומר : שאם הש"ך והט"ז היו קמים לתחיה היום – היו מתים מיד בחזרה – מרוב צער על הצניעות של היום!!!

אחים ואחיות יקרים!

אנא תתעוררו!

לא נשאר הרבה זמן…

אם לא נשכיל להתעורר עכשיו – אנחנו נהיה עדים למלחמה קשה מרה ונוראה!

שרק הקדושים והצנועות הצדיקים והצדקניות ישרדו!!!!

עכשיו עדיין לא מאוחר!!!

בואו ונעשה כולנו תשובה שלמה מאהבה!!!

תשבו על הרצפה בכל יום:

ותתחילו לערוך רשימה של כל העבירות שעשיתם בחיים. וכל המצוות שלא קיימתם –  ותבכו עליהם!

תתוודו לפני בורא עולם, יתברך שמו, על כל עבירה ועבירה שעשיתם! ועל כל מצווה שלא קיימתם!

ותחליטו החלטה חזקה:

זהו! לעולם אני לא חוזר לזה!!!

ומעתה נהיה רק יהודים טובים! ילדים טובים של אבא שבשמיים!!!

ותעשו התבודדות בכל יום. ותתפללו לה' שיעזור לכם בתשובה ולהתקרב אליו, ויושיע אתכם מיד היצר הרע, הנחש.

זה עובד!! תאמינו לי!!!

אם לא נחזור בתשובה – יש הרבה אמצעים להקב"ה להעניש אותנו

כי אם לא – יש פצצת אטום מוכנה לשיגור!!!

ואלפי טילים מכוונים לעבר ישראל….

ולא לשכוח את הדאע"ש שמחוץ לגבולות ישראל….

ועוד ועוד….

מה אתם חושבים? זהו נגמר! כבר לא יהיו מלחמות?

אפשר לעשות מה שרוצים? לעשות חיים???

החיים האמיתי זה רק דביקות בה' מקור החיים – וכל זולת זה – הוא המוות!!!

אבל אל תאמרו לי: "מה? מה פתאום! זה לא יקרה!"

כי לצערנו הרב, אנחנו לא צדיקים!!!

ולא כמו שה' רוצה! לא כמו שכתוב בתורה!!!

הנה היה פסח. והגאולה היא כמו פסח,

וזה הזמן לבער את החמץ הגשמי והרוחני מהבית ומהלב!

אז קדימה! לזרוק החוצה את כל מה שה' לא אוהב:

לזרוק את החוצה את הטלויזיה – אם יש חס ושלום. ומי ששובר אותה -אשריו.

לחסום את האינטרנט בחסימה הכי חזקה שיש!

וכן את האייפון וכו'

להשתמש במחשב רק לצורך ומצווה – לא לבילוי ובידור ח"ו

לא לראות שום סרטים ח"ו

לשמוע רק רדיו של שיעורי תורה – כל השאר פסולים!

לשמוע רק שירי קודש, לא לשמוע שום מוזיקה לא כשרה ולא טהורה! כידוע שזה משפיע מאד על הנפש.

להתחיל לשיר להשם יתברך שירי תשובה.

כמו "לב טהור בא לי אלהים, ורוח נכון חדש בקרבי!, אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני!"

לא להכניס עתונים הביתה.

להתלבש בצניעות כמו שמתאים לבת ישראל כשרה:

שמלה ארוכה. שרוולים ארוכים. מטפחת – לא פאה ח"ו. בגדים רחבים. לא צמודים ח"ו. לא איפור ח"ו ולא בושם ח"ו.

ולא שום דבר הנוגד את הצניעות של בת ישראל ויהודיה כשרה.

וכל דבר שמושך עין של גברים וכו'

 

ואתה יהודי, איש הישראלי – תשמור על העיניים שלך!!! והמחשבה וכו'

ותלך למקווה ותאמר תיקון הכללי בכל יום. וגם תיקון מ"ח מדי יום לאחר שחרית.

 

ולהקפיד לומר קריאת שמע – שעל המיטה – כל לילה – בכוונה גדולה ועצומה. ולחושב שזה הלילה האחרון לחייך…. ולעשות חשבון נפש. כמו שאומר הזוהר הקדוש – וקורא לאלו העושים זאת – "מארי דחושבנא".

לדקדק בכשרות – לאכול רק מאכלים כשרים 100%

כ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א כתב  שיש לנו רמז  בפרשת "ויקרא" שמדברת על איסור אכילת חֵלב, שהוא איסור כרת, ובגלל זה מתים צעירים, ולכן יש להיזהר מלאכול בשר בהמה. כי יש חששות גדולות שלא ניקרו את החלב כמו שצריך-

 

להקפיד על התפילין ועל הציצית לקנות רק עם הכשר טוב ומוסמך….

כי אחרת יש חשש של ביטול המצווה וברכה לבטלה…

אז מה אם עולה יותר כסף? – חינם גימטריא גיהנם!

עולם הבא לא קונים בחינם!

 

צריך ללמוד הלכה בכל יום (2 הלכות ליום לכל הפחות)

ללמוד ספרי מוסר בכל יום שהוא חיוב ממש:

כמו מסילת ישרים, שערי תשובה, ארחות צדיקים, ראשית חכמה, של"ה,  פלא יועץ, קב הישר, שבט מוסר ועוד ובמיוחד מוסרי הזוהר הקדוש!

חייבים לתקן את כל המידות! כי בלי זה למה לנו חיים? (הגר"א מווילנא זצ"ל)

לא להתגאות! לא לכעוס! לא להתאוות לתענוגים! לשמור על הפה!

(על פי רבי חיים ויטאל בשערי קדושה, שאלו 4 יסודות המידות, ראה שם)

אז תאמרו לי: "מה אתה רוצה שנהיה קיצוניים?"

לא אמרתי את זה.

ה' רוצה שתהיו יהודים! ויהודי יש רק קיצוני! שעושה את רצון ה' עד הסוף ממש בלי שאלות!!

אני רואה את המצב שרוב האנשים הם כילדים קטנים שלא מבינים שמסוכן לעבור את הכביש כשמגיעה מכונית !

האם כשאני מזהיר את ילדי לא לחצות כביש כשמגיעים מכוניות , המשמעות היא שאני מאחל להם להידרס ח"ו?  ,

אלא אני רק מבהיר את האמת שחציית כביש סואן מביא למוות , אותו הדבר בנושא התשובה למשיח .

אני רואה את המציאות , ואני לא מאחל לאף אחד את המציאות הזאת.

אני לא מבין מה כל כך קשה לחזור בתשובה ולהכיר שאנחנו לא בסדר?

למה ההתעקשות שאנחנו בסדר?

למה לא לבוא ולומר להקב"ה: אנו יודעים שאנו חוטאים ומבקשים בכל לשון של בקשה ובתחנונים מרובים , אנו רוצים לעשות תשובה רוצים להיות טובים, בנים ועבדים נאמנים אליך בורא הכל!!!

אנחנו ממלכים עלינו רק אותך!!! בלבד!!! לא את היצר הרע או הערב רב או  מדינת יסר אל, שסרה מהאל!

אנחנו מחכים לה' יתברך שירחם עלינו ויחזיר אות כולנו בתשובה שלמה בחסד וברחמים!

אנא ה', בורא כל העולמות: תרחם עלינו! תגאל אותנו כבר! אנחנו לא יכולים יותר! נגמר לנו הכח!!!!

אז בינתיים כולנו צריכים להשתדל לעורר את עצמנו, את הקרובים, את הרחוקים, את המשפחה את החברים וכו"

ולזכות את הרבים!!!

כדי שלא נוכל לומר "לא ידענו לא אמרו לי" !!!

אִם-עֲו‍ֹנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ–ה', עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:

כִּי-רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ.

מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה–לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן.

לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא-יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ?

וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ ה', וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא–אַל-תַּנִּחֵנוּ!!!

הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת-יְהוּדָה, אִם-בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ?

–מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא?

קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה!!!

יָדַעְנוּ ה' רִשְׁעֵנוּ, עֲו‍ֹן אֲבוֹתֵינוּ: כִּי חָטָאנוּ, לָךְ!

. אַל-תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל-תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר, אַל-תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.!!! (ירמיה יד).

השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם!!!

שובו אלי ואשובה אליכם!!!

– חייבים לעצור את המגפה!

כל ישראל ערבים זה לזה. וכל אחד חייב לעצור את המגפה!!!

אנחנו עדים לאחרונה, למאורעות קשים, כמעט כל יום נפטר מישהו בצורה טראגית… גדולים וקטנים… והחיים ממשכים כרגיל… עסקים כרגיל….

אסור לנו להיות עיוורים, ולהמשיך כרגיל כאילו כלום לא קרה!

אז נאנחים קצת, "אוי", מוזילים דמעה או שתיים. ומתפללים לה' שזה לא יקרה עוד פעם. ותהיה כבר גאולה!

נחמד.

אבל מה ה' רוצה מאיתנו?לעשות תשובה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

"כל האסונות באים מהפאה

הרצח בהר נוף –  הכל מהפאה!

הלוויה של הבחור סאמט – כל האסונות האלה בגלל הפאות!!!"( פורסם בשם אחד מגדולי וצדיקי דורנו שליט"א)

תיקון הדור -היסוד

אנחנו באלף השישי כנגד יסוד. וזה עיקר תיקון הדור – היסוד. ובגלל פגם היסוד – כל הצרות. ועיכוב הגאולה!

צריך להתפלל ולהתחנן ולבכות הרבה להשם יתברך  בכל יום שיצילנו מהמים הזידונים! וכל תאוות העולם הזה!

ב"ה יש הרבה לימוד תורה – כן ירבה. אבל חסר את העיקר והיסוד שהכל מושתת עליו – ובלי זה – התורה לא עוזרת. – הכל הולך לסטרא אחרא, רח"ל!

"קדושים תהיו" – זו מצוה מן התורה!

חייבים כולנו לשמור על העינים והמחשבה וכו', ולהתלבש בצניעות כמו שמתאים לישראל קדושים!

וכן חייבם לשמור על הלשון (לשון  – יסוד) מכל הדיבורים האסורים!

וכן להתקדש בקדושת האכילה, ולזהר ממאכלות אסורות בתכלית, ובשאר קדושות, כידוע.

להתרחק מן השקר והעולם הזה ודרכי הגוים – בתכלית הריחוק, עד קצה האחרון.

ועל ידי כל אלו יש סגולה להנצל במלחמה האחרונה…

כל אחד חייב להלחם את המלחמה האחרונה – נגד היצר הרע שלו, ובפרט קליפת ערב רב ועמלק שבו, וקליפות אדום וישמעאל, וקליפות גוג ומגוג וארמילוס הרשע, וקליפות ע' אומות –

ולנצח!

ללא הקב"ה עוזרו – לא יכול לא.

אבל האדם צריך לפקח על עצמו. ואם לא יפקח על עצמו – איך מצפה שיעזור לו הקב"ה??? (מסילת ישרים)

ואז הקב"ה ישחט את היצר הרע, ויבולע המוות לנצח!!!

אבל עכשיו-

השטן ימ"ש – ה' יגער בו – נלחם עלינו ובנו מבית ומבחוץ, מחוץ תשכל "חרב" , (בגימטריא "פגם היסוד")  ובחדרים אימה… וגם בחדרי חרדים….

ולפי האמת – הכל שטויות, כל התאוות –  הכל שטות אחד גדולה, שבאה מאכילת עץ הדעת. (כידוע מהמפרשים)

אבל יצר התאווה חזק יותר מהשכל!!!

(ועיין בגמרא קידושין פ – מעשיות בתנאים ואמוררים שהיו מתלוצצים מעוברי עבירה ויצר הרע, ואיך שהוא כמעט ניצח אותם בכח האש החזק שלו…)

מעוררים – אינטרנט, אייפון. – נכון. אם זה לא חסום – זה בעיה גדולה.

אבל אל תשכחו את נגע הצרעת של הפאה!!!!

צרעת ממראת היא באש תשרף! (סוף תזריע)

הגאון הצדיק שליט"א  על צרת הפאה –

"מי שהולכת עם פאה חייבת סקילה , שריפה!!!"

"הרב אמר שכל האסונות באים מהפאה. הפאה זה מכשיל הרבה יותר משיער טבעי! זה מחטיא יותר משיער טבעי!

ומי שהולכת עם פאה חייבת סקילה , שריפה!!!

כל האסונות והרצח בהר נוף (שהיה בתחילת החורף) – הכל מהפאה!

הרב הזכיר את הרצח בהר נוף – כי הכל מהפאה!

הרב הזכיר את הלוויה של הבחור סאמעט – כל האסונות האלה בגלל הפאות!!!"

(פורסם מתוך שיחה של אחד מצדיקי דורנו שליט"א)

"הר נוף" בגימטריא "הפאה עמלקי" ובגימטריא "ארמילס".

וחשבון  ת'  – תמות (שבת נה)  או ת' איש של עשו  – מבדיל בינם לבין "משיח בן אפרים".

 

איך להתייחס לצרות על פי התורה?

כשיש צרה ומישהו נפטר, ולפעמים גם צדיק גדול, רח"ל – אז מה אומרים הרבנים?

"זו גזירה משמיים!" וזהו. אין התעוררות לפשפש במעשים. אין עצרת תשובה, או זעקה ותפילה. כמו שפסק הרמב"ם הקדוש בהלכות תענית)

זו גזירה משמים ודאי. אלא מה???

עד מתי נהלך כעיוורים?

עד מתי נהיה חרשים לקול הקורא : שובו בנים שובבים???

עד מתי נעסוק בשטויות והבלי העולם הזה????

עד מתי נחיה בשקר????

עד מתי לא נהיה "קדושים תהיו" כמו שהקב"ה ציווה???

עד שהקב"ה יביא את הגאולה בעתה – והנה בעיטה!!!

וצרפתים כצרוף את הכסף וברותי מכם הפושעים והמורדים בי!!!!

בואו נשוב אל ה' מבעוד מועד ונחסוך סבל ויסורים!!!!

ונשיב נשמותינו לה' בטהרה כמו שמסרה לנו בטהרה!!!

 

התעוררות לתיקון חצות

בכל ימות השנה "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש" – כמובא בשו"ע (ס"א סק"ג) ובמ"ב (שם) על מה שהמקובלים "האריכו מאד בגודל מעלת קימת חצות" – ויצטער ויבכה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו.

ורבנו האר"י ז"ל תיקן לצורך זה סדר "תיקון חצות" [תיקון רחל ותיקון לאה], ובו פרקי תהלים מסוימים לאומרם בכל לילה אחר חצות, כמובא בסידורים. וכל שכן שיש להשתדל בזה בלילות של בין המצרים, לומר בהם תיקון חצות בבכיה של ממש.
זמן אמירת תיקון חצות:

מחצות הלילה עד עמוד השחר. ואם לא אמר עד עמוד השחר, יאמר תיקון לאה בלבד עד הנץ החמה.

על הארץ: נכון לשבת על הרצפה סמוך לפתח בשעת אמירת "תיקון רחל". ויאמר את התיקון בכוונה ובקול נהי ובכי על חורבן בית המקדש, ועל הריגת הצדיקים, ועל צערם של ישראל הסובלים בגלות המרה הזו. וטוב לחלוץ את הנעליים קודם אמירת "תיקון רחל".

תיקון חצות עדיף מלימוד: תיקון חצות עדיף מלימוד תורה ולא יחוש לביטול תורה אותה שעה. (ע"פ דברי מהרח"ו בשער הכוונות (נד)זכורנות אליהו לרבי אליהו מני זצ"ל וכן משמע מהרב מילקוט יוסף).

תלמידי חכמים: תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, יאמרו "תיקון חצות", ואין בזה ביטול תורה.

נשים: גם הנשים טוב שתאמרנה "תיקון חצות", ותצטערנה ותבכינה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו.

מעלה גדולה: גדולה מעלת אמירת תיקון חצות, יותר מהתפילה בנץ החמה, ויותר מאמירת סליחות בחודש אלול. על כן ההולך לישון בחודש אלול אחר חצות לילה, ואינו יכול לומר גם סליחות וגם תיקון חצות, עדיף שיאמר תיקון חצות.
לא מכוון: כתב הגאון הקדוש רבנו יוסף חיים (שו"ת רב פעלים חלק א'  אורח חיים סימן א): גם אם אינו אומר תיקון חצות כהלכתו בבכיה וצער וכוונה כאשר יסד רבינו האר"י ז"ל, ומוציא הדברים מפיו כשליבו מלא מחשבות וטרוד בעניינים אחרים, אל יבטל אמירת "תיקון חצות". רק יתאמץ בשלמות הכוונה ונקיות וזכות המחשבה, וה' יהיה בעזרו. ע"כ.

 

"עיקר עבודת איש הישראלי": – כתוב בשיחות הר"ן ש"א – "הוא… לקום בחצות הלילה", ובליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס"ז אומר רבינו בזה"ל: "מאד צריכין ליזהר לקום בחצות בכל לילה ולהיות מתאבל מאד על חרבן בית המקדש". נמצא שבדרך רבינו הק' אין זה רק מנהג טוב והגון לקום בחצות, אלא חובה ממש, שעל ידה "יזכה להתקרב אל האמת דהיינו לצדיקים וכשרים אמיתיים… ועל ידי זה יהיו נפתחין עיניו ויסתכל על עצמו בכל המידות לשוב בתשובה על כל המידות הרעות ויזכה לדעת ולהכיר את שמו הגדול יתברך" (שם) ומי הוא זה אשר לא יחפוץ בכל המדריגות הנוראות הללו אותם מבטיח רבינו לקמים בחצות הלילה ומתאבלים על חרבן בית המקדש!

אך לא רק רביה"ק מפליג כל כך במעלת הקימה בחצות הלילה, ספר הזוהר הקדוש מלא וגדוש הוא בביטויים נוראים ונפלאים במעלת קימת חצות ובגודל זכותו של העוסק אז בתורה.

 

 "כד אתפלג ליליא… זכאה חולקיה מאן דאתער בההוא זימנא! … וכל מאן דקאים בההוא זמנא ואשתדל באורייתא אקרי חבריה דקוב"ה וכנסת ישראל… וחוטא דחסד יתמשך עלייהו… ומניה דחלי עלאין ותתאין, הוא עאל בכל תרעי מלכא ולית דימחא בידוי" [=כשנחצה הלילה.,. אשרי חלקו של מי שמתעורר אז! … וכל הקם באותה עת ומשתדל בתורה נקרא חברו של הקב"ה וכנסת ישראל… וחוט של חסד נמשך עליו,.. וממנו מתייראים עליונים ותחתונים, הוא נכנס בכל שערי המלך ואין מי שימחה בידו…] (ויקרא צ"ב).

 

למן התנאים הקדושים, רשב"י, ר' חייא, ר' חזקיה וכו' וכו' ועד לאר"י הקדוש וגוריו; למן הבעש"ט ועד לרבינו ז"ל ותלמידיו היתה זו ההנהגה הראשונה במעלה – לקום בחצות הלילה.

 

עובדות רבות בזוה"ק מעידים: שחז"ל הקפידו לנהוג כך בכל לילה, ולמותר להאריך עד כמה הקפיד על כך האר"י ואחריו כל המקובלים. די אם נצטט משער הכוונות את דברי מהרח"ו: "ותזהר מאד שלא תתבטל מזה אפילו לילה אחת כי הוא ענין רב התועלת" ובצוואת הריב"ש – הלא ידועה אזהרתו לקום בכל לילה בחצות ואם באנו לרביז"ל כבר הבאנו לעיל את קצות דבריו הקדושים, ועדיין לא נגענו בדבריו הנפלאים של מוהרנ"ת בליקוטי הלכות אודות קימת חצות.

 

יבכה על החוסר בלימוד זוהר הקדוש: רבי נתן כותב שבחצות יבכה על הסתרת והעלמת אור הצדיק מהעולם. והיינו שלא לומדים זוהר הקדוש. נמצא שאין לך תיקון חשוב יותר מתיקון חצות.

 

ושמא תאמר, הרי זוהי מעלת הצדיקים הגדולים, ואין הדבר מיועד לאנשים פשוטים כמונו הרי לך דברי החיד"א בספרו הבהיר 'יוסף תהילות' קל"ד, שכתב שמצוות קימת חצות מוטלת על כל אדם, בין תלמידי חכמים ובין המון העם ועל אחת כמה וכמה שמכל דבריו של רביה"ק ומתלמידיו משמע כן וכפי שנהגו אנ"ש כולם בכל הדורות עד היום הזה. טענות מטענות שונות על הקושי שבדבר נשמעים מאנשים שלא שנו כל צרכם, אולם דבר רבינו ז"ל יקום לעולם ואין לשנות מדבריו בניד כלשהו.

 

הגאולה השלימה תבוא בזכות אותם שקמים בחצות: ברוח זו מפרש מוהרנ"ת את הפסוק 'על דבר אשר לא צעקה'. וכך היא תמצית הדברים.

 

ידוע שהגאולה השלימה תבוא בזכות אותם שקמים בחצות לילה: יבוא אדם אחרי מאה ועשרים לפני בית דין של מעלה. ישאלו אותו, ידעת מרביז"ל, האמנת בו, מדוע לא קמת בחצות. והוא יענה מה זאת אומרת, איך יכולתי לחלום בכלל על חצות, אתם יודעים באיזו מציאות חייתי. בית, פרנסה, בריאות, יצה"ר והרשימה עוד ארוכה. ואז ישאלו אותו, רק רגע, האם התפללת על זה, אם ידעת ממעלת קימת חצות, מדוע לא התפללת על כך, מי הפריע לך לפחות לרצות להשתוקק. אכן, רק כשנגיע לשם נראה איך אילו היינו עוסקים בתפילה ולא נוטשים את הרצון משום דבר טוב, בוודאי היינו זוכים לפעול ולהוציא לפועל את כל הדברים הטובים, ולפחות יוצאים ידי חובת התפילה וההשתוקקות. זוהי בדיוק התביעה של 'על דבר אשר לא צעקה', מדוע לא צעקת. נכון שהיה לך יצה"ר אבל מדוע לא מחית בקול גדול. מי שמוחה וצועק אין עליו שום תביעה.

כמה זמן לוקח תיקון חצות לומר? 15 – 10 דקות??? ובדרך כלל בין וכה וכה ערים בשעה כזאת. אז למה לא להקדיש קצת זמן לאמא, השכינה הקדושה??? בזכות אלו שלומדים זוהר הקדוש ואומרים תיקון חצות תבוא הגאולה! במהרה בימינו אמן!!!

 

[1] אנחנו לפני מלחמת עולם!!!

הבחירה האמיתית – ובחרת בחיים

"קדושים תהיו"

יש גזירות על עולם התורה, פיגועים, תאונות, צרות ואסונות. וכו' מה הסיבה לכל הבעיות האלה? איך אפשר לתקן? כל יהודי יודע שאם יש צרות, סימן שאבינו שבשמים כועס עלינו בגלל שאנחנו לא בסדר.

ואיפה אנחנו לא בסדר? מידי פעם קוראים בעיתון או שומעים כי כל הבעיות שלנו נגרמות בגלל הטכנולוגיה, האינטרנט או האיפון, וזה מאד עצוב. כי אלה לא עיקר הבעיות שלנו, הבעיות שלנו היא חוסר הקדושה והצניעות ושמפטמים אותנו עם נבילות וטריפות חלב ודם!!!

חורבן בית המקדש והשואה האיומה – פגעו בעם ישראל גם ללא האינטרנט והפלאפונים –  זה היה בגלל  חוסר הצניעות והקדושה והשחיטה הטריפה – ובגלל זה היו כל הנושרים!!!

אחים יקרים! הבעיה היא שאנחנו לא מקיימים המצוה "קדושים תהיו" (הכוונה לאכול רק כשר-לא רק שיהיה עליו הכשר – זה עוד לא אומר שזה כשר) כמו שהקב"ה מצווה, הבעיה שלנו היא חוסר צניעות וקדושה ואכילת נבלות וטרפות, ואומרים את זה גדולי עולם!

 בבקשה מכם, עם כל הלב, אנא, אל נא נחזור על הטעויות של אבותינו לפני חורבן בתי המקדש, לפני השואה, טעויות אשר שילמנו עליהם מחיר כבד עד מאד.

אנו מבקשים מכל אחד, לקרוא היטב, להתבונן בדברים, לעשות תשובה ולקיים את אשר הקב"ה מצווה אותנו  -"קדושים תהיו"  כלומר לא לאכול שום בשר בהמה, ולאכול עוף רק משחיטה קטנה וכשרה.

לא אוכלים בשר בהמה ונזכה לגאולה!!!

 

האדמו"ר  מהאלמין שליט"א  (יש לו נסיון גדול, היה שוחט מלפני חמישים שנה, ונלחם על הכשרות בארצות הברית שנים רבות ויש לו סיפורים רבים על המכשלות הרבות שישינם בכשרות, שלא נדע)

 

כרגע  הוא סומך רק על שחיטה אחת – במושב ישעי. של הרב שלום  רוט. על זה הרב אמר שהוא סומך רק על שחיטה אחת. כי הוא היה שם בדק את הסכין וכו' ויש אפשרות להזמין. כדאי ליצור קשר עם האדמו"ר עצמו.

 

פגימה אותיות מגיפה!!!

כי חוץ מההברחות של הערבים (שאומרים שהרבה בשר טרף מוברח מהערבים עם חותמות והכל וכו'),

יש בשחיטה עצמה בעיות. (כי בשחיטה גדולה חסים על ממונם ומכשירים פגימות בסכין, עד שהגענו למצב שאין דבר כזה של פגימה בסכין וכו',

הן מצד הכסף, כי כסף מטהר ממזרים, ומהירות השחיטה, ואיום על השוחטים [לא יעמוד בעל השור על שורו – שנמחק לגמרי בארץ]

בדיקות הסכין, [ענין פגימת הסכין נמחק בארץ- ופגימה אותיות מגיפה ובגלל ההבדצי"ם הרבנים המכשירים יש לנו כל שנה אלפי יתומים ואלמנות]

בדיקת הריאות [נמחק כמעט אצל כולם שמתירים ממש נבילות וטריפות],

בדיקת צומת הגידין [לא איכפת בכלל ברוב המקומות – ואם בודקים זה רק למראית עין],

צרירות דם, השגחה על ההכשרה, ההשריה, המליחה, האריזה ועוד שיש תקלות רבות שם, כמבואר בספר אכילת בשר הלכה למעשה, שחיטת ואכילת בשר כהלכתה ב"ח, קול השחיטה, קול השוחטים, אבן מקיר תזעק ג"ח, לב יצחק, שו"ת זבחו זבחי צדק ועוד).

"אם יאמר לך אדם שהבד"ץ זה כשר. תענה לו שכש"ר זה ר"ת כ'ולו ש'קר ר'מאות, את הכשר הזה מותר לאכול???"

כדאי מאד להינזר מאכילת בשר בהמה בכלל (כי יש בעיה ניקור החִֵלב  וסירכות וכו'), ולאכול רק עוף משחיטה קטנה וכשרה, שידוע שמטריפים כשיש להם פגימות.

וכתב בפלא יועץ (ערך בשר), וזה לשונו: ובלאו הכי יותר טוב אם הוא באפשר לו לאכול לעולם בשר עוף, כי הוא נצול ממכשולות הרבה.

(ובערך טרף כתב), "והנה בקושי יוכל להמצא בהמה, שתהא נקיה מכל דבר רע ושתהא כשרה אליבא דכולי עלמא, ומי יוכל לעמוד על המשמר על זה, לכן הנאני מנהג חסידים ואנשי מעשה, שראיתי שלא היו אוכלים כי אם בשר עוף.."

אכילת הבשר היא סכנה עצומה

(ובערך שוחט כתב): ולפי גודל הזהירות שצריך ומעוט הישוב וההכנה שיש באיזה ערים, אמינא דאכילת הבשר היא סכנה עצומהוהיא רעה גדולה אם נכשל באכילת אסור, שמתגדל הגוף באיסור ונעשה גופו חתיכה דאסורא, ואיך יוכל להשיג ארחות חיים, סורו טמא קראו למו.

 ואשרי מי שיוכל לעמד ולהזהר שלא לאכול בשר כלל, או לפחות שלא לאכול כי אם בשר עוף

ואשרי מי שיוכל לעמוד ולהזהר שלא לאכול בשר כלל, או לפחות שלא לאכול כי אם בשר עוף, שיוכל להזהר לשחטו בישוב הדעת, מה טוב חלקו ומה נעים גורלו, ובפרט בדור יתום זה שרבו השוחטים בכפרים אשר אין יראת השם נגד פניהם ולא דעת ולא תבונה בהם לידע הדינים על ברין, ואינם יודעים לגע בספרים, רק מעט שלמדו קצת דינים בעל פה, והקולר תלוי בצואר השוחטים והמורים שנותנים כתב סמיכה בידם בלי בדיקה יפה יפה אם הם בקיאים, ואם קדמה להם יראת חטא. טוב לגבר עובר ארח אשר הוא ירא את השם, אם אינו יכול לבדוק את השוחט ולא קים לה בגוהימשך ידו ולא יאכל משחיטתו, כי רבה המכשלה בשוחטים כאלו, וכבר צוחו עלה קמאי ובתראי,

ואין תקנה עד שיתקן עולם במלכות שד"י!!! – עכ"ל.

 

וזה לשון הגאון הקדוש רבי אהרן ראטה זצ"ל בספרו שולחן הטהור :" ואשרי לאלו היראי שמים שנזהרים שאינם אוכלים רק בשר עוף, ומזה יוצא מהרבה חששים. ומי שרוצה לקדש עצמו לפני בוראו נתיעצתי עם כמה שוחטים יראים, ואמרו לי לעצה טובה שלא אאכול רק בשר עוף. וזה עצה טובה לשמור נפשו מכמה מכשולים, כידוע ליודעים. וכל שכן בדורנו."

 

לכן מאד חשוב להיזהר מה אוכלים וממי אוכלים, וטוב מאד שזכיתם להנצל. והלוואי שכולם ידעו מזה וישמרו עצמם מלהכשל במאכלות אסורת ח"ו.

"ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה."

 

אשריכם ישראל שאתם נזהרים בכשרות וקדושה. ובזכות זה  נזכה לכל טוב בזה ובבא ולהנצל ממלחמת גוג ומגו"ג (בגימטריא בהמ"ה)

 

וזה שלא ידעתם עד עכשיו כי זה מאפייה גדולה וביזנס גדול, ולמה שיספרו לכם, על מי שסיפר איימו ברצח,  וגם באדמו"ר שליט"א ניסו להתנקש בחייו, אז מי יכול לספר?

 

ולכן ממולץ מאד להמנע מאכילת בשר בהמה בכלל, כי יש הרבה בעיות ומכשלות (וכמו שכתבו גדולי הדורות )לאכול עוף רק משחיטה קטנה וכשרה.

 

הקב"ה עושה הכל לטובתינו ואנחנו צריכים להאמין בזה ממש ולא להגיד רק, להאמין ממש, ומי שמאמין בזה ועשה תשובה אמיתית הוא ישרוד ויהיה לו חלק של העולם הבא. העולם הבא, משיח.

 

כי כל אוכל חֵלב – יהיה נסתם שכלו לגמרי ויתגברו הכפירה והקושיות ח"ו. (הלכות חלב ודם, הלכה ד)

עיקר הדירה ומשכן היצר הרע וכוחותיו הוא בחֵלב ודם ולכן אסור לאכלן. (הגר"א מוילנא זצ"ל)

 

יש סקנדלים גדולים על הבשר בעולם אבל גם בארץ יש מספיק בעיות עם הבשר.

ש. אז איך אפשר בכלל לאכול בשר…

 

ת. יש עוד הרבה דברים שאסור לנו לאכול, לא רק בשר. ויש בעיות קשות גם עם עופות. ותמיד היו שערוריות, אבל מאחר שישנה טכנולוגיה אחרת היום שכ"כ הולך מהר, שוחט אחד יכול לשחוט ארבע מאות עופות בשעה, אז זה מאד קשה להשתלט על זה.  ואי אפשר גם להוכיח אם העוף היה חי בשעה ששחטו אותו…

 

ש. היום משתמשים בוידיאו, מעגל סגור, האם זה לא מספיק יעיל?

ת. בלוס אנג'לס עכשיו, אחד ההכשרים הכי טובים, היה להם מעגל סגור, וראו את הכל. רק מה? פה ושם, המשגיח שהוא היה נקרא דוקא משגיח טוב, וסמכו עליו מאד, היה יוצא להתפלל. ודוקא כשהוא יצא – הם הלכו לקנות בשר טרף, והכניסו את זה בין הבשר הכשר. אז שאלו את הרבנים מה לעשות, אז הם אמרו שעד שגילו את זה אפשר היה לאכול את הבשר. אוי! מה אני אגיד? אם המשיח לא יגיע עוד מעט – כולנו נצא אנשים טמאים מאד, חס ושלום.

 

 

כמה צריך לעורר על זה השכם והערב, ולמלאות ארץ ומלואה, אוי, למה לא מוכחים מספיק על זה?

 

כל אחד צריך לעורר את חבירו, ומה יענה בבית דין של מעלה?

 

ידעת ולא אמרת? כל שאפשר למחות באנשי ביתו וכו' בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כלו!

והדברים נוראים!

 

כל אחד יקח על עצמו להקיץ נרדמים. ובכך נביא את הגאולה ברחמים!

עיכוב ביאת המשיח – בגלל הכשרות הטריפה!!!!

 

 

ב"ה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה

 

והאלהים עשה שייראו מלפניו

 

רמיזין קדישין – מן השמיים

 

 קול ה' בכח (בגימטריא – ניפאל)
אך תיראי אותי תקחי מוסר

 

רעידת האדמה בנפאל – מה זה אומר לנו???

 

1,500 הרוגים, בערך- בשבת קדושים תהיו!

 

 בצר-לי, אקרא ה'–    ואל-אלוהי אשווע:

ישמע מהיכלו קולי;    ושוועתי, לפניו תבוא באוזניו.

ח  ותגעש ותרעש, הארץ–  (רעידת אדמה בנפאל)  ומוסדי הרים ירגזו;

ויתגעשו,    כי-חרה לו.

ט  עלה עשן, באפו–    ואש-מפיו תאכל;

גחלים,    בערו ממנו. (הר הגעש בצ'ילה  ר"ת צ'ריך י'ותר ל'ימוד ה'זוהר, "קלובקו" באלב"ם בגימטריא – רזי, היינו רזי התורה)

[תהילים יח, עיין שם]

 

נאמר בגמרא שזה בגלל שהקב"ה בוכה על צערם של ישראל!!!

 

במדרש במסכת ברכות (נט.) מובא שיחה  בין רב קטינא לבין המעלה באוב:

"רב קטינא הוה קאזיל באורחא, כי מטא אפתחא דבי אובא טמיא (רב קטינא עבר לפתחו של מעלה באוב)

 

גנח גוהא (= רעדה האדמה).

 

אמר: מי ידע אובא טמיא האי גוהא מהו?

 

(שאל רב קטינא – האם יודע המעלה באוב מה פשר רעידת האדמה?)

 

רמא ליה קלא: קטינא קטינא, אמאי לא ידענא?

 

בשעה שהקדוש ברוך הוא זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם מוריד שתי דמעות לים הגדול, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, והיינו גוהא (רעידת האדמה)".

 

כידוע – כל מה שהקב"ה עושה בעולם – רמז לישראל (ידוע. עיין צפניה ג –  וגמרא יבמות כמדומה, ודרשות הר"ן

 

דרשות הר"ן הדרוש הששי "ולפעמים מתחדשים מקרים בריחוק מקום ובאיים הרחוקים, כדי שיתעוררו ישראל אל התשובה, וייראו ויפחדו פן יגיעם הפורענות,

 

והוא מאמר הנביא (צפניה ג ו – ז) הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר, נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב, אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר. וכשאינם מתיסרים ברעת האחרים, הפורענות הולך הלוך ונסוע,

 

וילך הלוך וקרב. ואין ספק כי מי שרואה כל אלו התלאות אשר הם באמת התראות השם יתברך, ועודנו מחזיק בדרכו אשר דרך בה,

 

הוא כמי שעובר עבירה וקיבל עליו התראה, שהתיר עצמו למיתה מכאן ואילך.)

 

נפאל רמז – לנפילה, נפילה של עם ישראל.  ח"ו (עיין ברכות ד מפני שיש בה מפלתן של ישראל)

 

לא עלינו, נפלנו וירדנו מאד.

 

בקדושה. בצניעות.  בכשרות. ביראת שמים ויראת חטא. בתורה. בבין אדם לחבירו, ובקיום כל המצוות!

 

 

רמזים  בגימטריא שמראים שצריך להתחזק בצניעות ובכשרות, ואהבת ישראל ולהמנע ממחלוקת
הפרשה – קדושים תהיו!!! – כידוע שמדבר על הקדושה, הצניעות והכשרות ואהבת ישראל!

 

הקב"ה מוריד שתי דמעות – רמז לזה שלא שומרים את העיינים, רח"ל,

וגם רמז על פגם הברית. שעל זה נאמר: "דמעת העשוקים" הנשמות שנפלו בקליפות, ה' ירחם וישמור. (סוד הוי"ה)

 

דמע"ה ר"ת – ד'וד מ'לך ע'ליו ה'שלום

פעמיים דמעה = רחל. (מים אדירים לרמ"מ משקלוב זיע"א) רמז על צער השכינה.

 

רעידתא האדמה = בגימטריא = פגם הברית!!!

 

הרעידה החזקה ביותר שהיתה בנפאל מזה 81 שנה.

 

81 בגימטריא = יסודא!!!

 

היתה פגיעה בעיר "קטמנדו" – בגימטריא -= פגם היסוד (עם הכולל)

 

רמז שצריך להתחזק בשמירת הברית!!!!

 

הרעידה היתה במזרח לעיר פוקהרה.

 

נפא"ל = א'סור ל'לבוש פ'אה נ'כרית

 

"פוקהרה נפאל האדמה"  +15 אותיות = בגימטריא = צניעותא!!!!!

 

רמז על הנפילה בצניעות, ה' ישמור!!!

 

פוקהרה =  בגימטריא = פאה מודרני = אלהים נימרוד

 

ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן   (במדבר כג, כח)

דהיינו עצת בלעם עם הפעור, שזה בגימטריא – פאה רע.

וגם פעור אותיות פרוע, ופרע ראש האשה!!!

 

צריך להתחזק בכשרות

 

"היה הרעידה האדמה  פוקהרה נפאל" = בגימטריא = כשרות!!!

 

וכידוע שרוב הבשר בעולם – נבילות וטריפות, חלב ודם!!!!

 

וכידוע שרוב הבשר בעולם – נבילות וטריפות, חלב ודם!!!!

 

נפאל =בגימיטריא = והפגימה הוא.

כידוע שפגימה בסכין היא דאותיות מגיפה, ועל ידי זה נעשה מגיפות, רח"ל

וכידוע ברוב השחיטות היום, ששוחטים מיליונים בשנה – לא מצאו פגימה אפילו פעם אחת!!!

 

יוצא שאוכלים נבילות ממש!!!!

אהבת ישראל

1,500 הרוגים על שום מה???

 

אהבת ישראל מחלוקת = 1533

 

אז צריך להתחזק באהבת ישראל ותוכחה, צניעות, בשמירת היסוד, ובשמירת הכשרות בדקדוק!

 

לבער את הפאה הנכרית מן העולם, ואת שאר הבגדים הלא צנועים, ה' ירחם!

 

לא לאכול שום בשר בהמה כלל, ולאכול רק בשר עוף משחיטה קטנה כשרה ומוסמכת!!!

 

ונזכה ל- נפלה לא תוסיף. קום בתולת ישראל!!! (ברכות שם)
אל תשמחי אויבתי לי, כי נפלתי – קמתי! כי אשב בחושך – ה' אור לי!!!

ב.צריך להוריד דמעות של תשובה כנגד הדמעות של הקב"ה, וזה יעשה על ידי לימוד הזוהר הקדוש בקדושה וטהרה.

 

לימוד הזוהר הוא מפתח גדול לטהרת נשמת האדם מכתמי העוונות אשר נעשו בה"

 

רבי יהודה פתייה זיע"א כותב  בהקדמת ספרו פירוש מתוק לנפש על סבא דמשפטים,

וזל"ק: ידוע הדבר ומפורסם הענין אצל כל אדם מישראל, כי לימוד הזוהר הוא מפתח גדול לטהרת נשמת האדם מכתמי העוונות אשר נעשו בה.

 

יען, כי ברוב המקומות, מדבר הזוהר בענין חטאות האדם ועל הפגם שגורם לפגום בעולמות העליונים במקום שרשי נפשו רוחו ונשמתו, ועל שהוא עתיד ליתן את הדין, ועל ענין הגלגולים שהאדם מתגלגל כאבנא בקוספיתא. ועל המתגלגלים בדומם – שהם האבנים, ובצומח, ובבעלי חיים המדברים. ועל הרשעים – הנידונים בשבעה מדורים של גיהנם, ובהררי שלג ובנהר דינור. וגם הגוף אין לו שום מנוחה בקבר.

 

 ועל ידי שירגיל האדם מעט מעט בלימוד ספר הזוהר, ויתן אל לבו להבין את הדברים הפשוטים שבו

 

 "ירגיש שעפעפיו נוזלים נהרי נחלי דמעה על דפי הזוהר אשר הוא לומד בו"

 זכור יזכור איך שגם הוא נתקל ונכשל באותו עון עצמו שמדבר בו הזוהר, ואיך טמא את נשמתו הטהורה. ובאין אומר ואין דברים, ירגיש שעפעפיו נוזלים נהרי נחלי דמעה על דפי הזוהר אשר הוא לומד בו, והוא מוחה את דמעות עיניו בידו כדי שלא יעכבו אותו מלימודו. ובפרט מי אשר חנן ה' אותו בקול ערב וצלו, והוא לומד הזוהר בקול נגינה נעימה כמנהגנו בעי"ת בגדאד יע"א –

 

אז נפתחים שני מקורות דמעת עיניו כשתי מעיינות מאין הפוגות – והנסיון יעיד על זה

 

 ועל ידי כך, נזדכך ותטהר נשמתו מעט מעט מכתמי העונות אשר נעשו בה מחטאת הנעורים, עד שתשוב לאיתנה הראשון – להיות מאירה כאבן טובה. ונשמתו היא משתוקקת עוד יותר ויותר בלימוד הזוהר, יען כי הוא מתוק לנפש ומרפא לעצם, עד שתהיה נשמתו טהורה לגמרי כתינוק בן יומו שלא טעם טעם חטא. עכ"ל הטהור.

 

הגאולה תלויה בלב, ועל ידי בכייה

הזוהר  אומר – שהגאולה תהיה על ידי בכיה!

 

כמו שכתוב:

בבכי יבואו ובתחנונים אובילם!

 

צריך עוד ועוד יהודים שיבכו ויורידו דמעות אמיתיות, לא של עצבות ח"ו

 

רק של לב נשבר באמת, של געגועים לאבא שבשמיים!!!

 

בתשובה, ובבקשת הגאולה ומלכות ה'.

 

ועל ידי זה יכניעו את הדמעות של עשו, וכשתגמר הזכות של הדמעת של עשו – תבוא הגאולה!

כך כתוב בזוהר הקדוש!!!

 

וכתוב – והנה נער בוכה – זה היהודי –

מיד – ותחמול עליו – זו השכינה הקדושה! (זוהר שמות)

 

שנזכה בקרוב, כל עם ישראל!

 

ה' רוצה את הלב! והגאולה תלויה בלב! (תיקוני זוהר תיקון כא)

 

וה' יברא לנו לב טהור, ויסיר את לב האבן מקרבנו. ויתן לנו לב בשר, ורוח נכונה וחדשה!!!

 

תחזיקו חזק בה', כי מי שיתקרב אל ה' באמת ויקרא ויצעק אליו באמת  – ינצל באמת!!!

 

ג.

זעקת הקב"ה

 – יהודי! אכפת לך מהקב"ה???

אבא שבשמים מסתכל מלמעלה…. ובוכה!

במסתרים תבכה נפשי!

אבא שבשמים מלא צער גדול, ומוריד דמעות כמים וממלא את הים הגדול (עיין ברכות נט. – בשעה שהקב"ה זוכר את בניו ששרויים בצער בין אומות העולם – מוריד שתי דמעות לים הגדול! וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו !).

כל לילה הקב"ה יושב ושואג כארי ואומר: "אוי לבנים שבעונותיהם החרבתי את ביתי! ושרפתי את היכלי! והגליתים לבין אומות העולם! מה לו לאב שהגלה את בניו! ואוי להם לבנים שגלו מעל שולחן אביהם! (ברכות ג.).

כתוב בזוה”ק שהקב”ה כביכול יושב על הארץ ולובש שק ומתפלש בעפר ובוכה וצועק על החרבן זה היה עד היום, עד היום הקב”ה היה בוכה ומתאונן על החרבן שהיה ועל הגאולה שעדיין מתעכב ואין עדיין ביהמ”ק, אבל היום השכינה יושבת ובוכה על החרבן החדש של היום שאין מי שאכפת לו על צער השכינה כמו שכתוב (ישעיהו ס”ג ה’) "ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך" על זה הקב”ה בוכה היום, בודאי זה צער יותר גדול מחרבן הבית, חרבן הבית היה חרבן של עצים ואבנים, עצים ואבנים שהיה שם השארת השכינה בבית המקדש, אבל היום הבכיה היא על החרבן של השכינה עצמה. לאחר חרבן הבית השכינה יצאה מתוכו אבל עדיין היה לה מקום היה לה בית בלבות בני ישראל, אבל היום השכינה אין לה מקום בכלל בלבות בני ישראל כי לא נותנים לשכינה הקדושה מקום להכנס ד” ירחם עלינו.

ומי שיש לו לב שומע, ומטה אוזנו יכול הוא לשמוע את בכיית וזעקת הקב"ה.

פרק ו'

זעקת הקב"ה -וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו!

ה' ממרום ישאג וממעון קודשו יתן קולו

בני היכן אתם? תלמידי החכמים והרבנים היכן אתם?: כמעט אין אף אחד בעולם שבאמת איכפת לו מצער בני ישראל, ומהצער שלי, וצער השכינה!!!!

בזמן הגאולה הקב"ה יסתכל במעשים של כל אחד ואחד ולא ימצא צדיק

(אוי למי שיהיה באותו זמן. משום כשיבא הקב"ה לפקוד את האילה (השכינה), יסתכל מי הם העומדים עמה, ובכל אלו הנמצאים עמה, בכל המעשים של כל אחד ואחד, ולא יהיה נמצא צדיק, שכתוב: "ואביט ואין עוזר" [ישעיה סג, ה].- (זוהר שמות דף ז' עיין שם).

בכדי לגאול את הקב"ה והשכינה וישראל חייבים הכל לעשות תשובה שלמה:

אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָסוּר עִמָּהֶם בַּגָּלוּת וְהַשְּׁכִינָה אֲסוּרָה עִמָּם, וְנֶאֱמַר בָּהּ אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר אֶת עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהַגְּאֻלָּה שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא תְשׁוּבָה, הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה הִיא תְלוּיָה בִידֵיהֶם, שֶׁחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי חֵרוּת עִמָּהּ, כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים פְּעָמִים שֶׁנִּזְכְּרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּתּוֹרָה. זֶהוּ וַיִּפֶן כֹּ"ה וָכֹ"ה, בַּחֲמִשִּׁים הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ שֶׁמְּיַחֲדִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כ"ה וְכ"ה אוֹתִיּוֹת, וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָהּ בְּתוֹכָם.

אין מי שעושה תשובה באמת ואכפת לו מהקב"ה והשכינה

וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה, אִם יֵשׁ מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה לִשְׁבֹּר אֶת בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁלָּהֶם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֵאמֹר לַאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ. כולם פונים לעסקים שלהם ולדרכים שלהם ולא אכפת להם מהקב"ה והשכינה שבגלות. וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ, אֶלָּא אִישׁ לְדַרְכּוֹ פָּנוּ, לַעֲסָקִים שֶׁלָּהֶם, לַדְּרָכִים שֶׁלָּהֶם, אִישׁ לְבִצְעוֹ מִקָּצֵהוּ, בַּבֶּצַע שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, לִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וְאֵינָם מִצַּד אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם אַנְשֵׁי חַיְל, יִרְאֵי אֱלֹהִי"ם, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שנְאֵי בָצַע, אֶלָּא כֻּלָּם צוֹעֲקִים כְּמוֹ כְּלָבִים, הַב לָנוּ מָזוֹן וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְחַיִּים, כָּתְבֵנוּ לְחַיִּים, וְהֵם עַזֵּי נֶפֶשׁ כִּכְלָבִים.

אין מי שחוזר בתשובה, הם ערב רב – כל חסד שעושים לעצמם עושים

שֶׁהֵם אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁצּוֹעֲקִים כְּנֶגְדּוֹ וְאֵין לָהֶם בֹּשֶׁת פָּנִים, שֶׁאֵין מִי שֶׁקּוֹרֵא לוֹ בִּתְשׁוּבָה שֶׁיַּחֲזִיר אֶת שְׁכִינָתוֹ אֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִיא מְרֻחֶקֶת מִמֶּנּוּ, לַחֲזֹּר אֵלָיו, וְנִדְמִים לִכְלָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיִּתְעָרְבוּ בַגּוֹיִם וַיִּלְמְדוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְאוֹתָם עֵרֶב רַב, שֶׁכָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, הֵם עוֹשִׂים אוֹתוֹ לְעַצְמָם. (תיקוני זוהר תיקון ו' דף כב.).

כולם ישנים, סתומי עיניים ואטומי לב – ולא מתעוררים אל השכינה

אוֹתָם יְשֵׁנִים שֶׁשֵּׁנָה בִנְחִירֵיהֶם, סְתוּמֵי הָעֵינַיִם וַאֲטוּמֵי הַלֵּב, קוּמוּ וְהִתְעוֹרְרוּ אֶל הַשְּׁכִינָה,שֶׁיֵּשׁ לָכֶם לֵב בְּלִי הַשְׂכֵּל לָדַעַת אוֹתָהּ, וְהִיא בֵינֵיכֶם.

כל חסד שעושים-לעצמם עושים – ואפילו אלו שעוסקים בתורה

כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר, הַכֹּל הֵם כִּבְהֵמוֹת שֶׁאוֹכְלוֹת חָצִיר, וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה, כָּל הַחֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים, עוֹשִׂים לְעַצְמָם. וַאֲפִלּוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה, כָּל חֶסֶד שֶׁעוֹשִׂים – לְעַצְמָם עוֹשִׂים.

אלו שלא רוצים ללמוד זוהר – מסלקים את רוחו של המשיח ומעכבים את הגאולה

בְּאוֹתוֹ זְמַן וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, וְזוֹהִי רוּחוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, אוֹי לָהֶם מִי שֶׁגּוֹרְמִים שֶׁיֵּלֵךְ לוֹ מִן הָעוֹלָם וְלֹא יָשׁוּב לְעוֹלָם, שֶׁאֵלּוּ הֵם שֶׁעוֹשִׂים אֶת הַתּוֹרָה יַבָּשָׁה, וְלֹא רוֹצִים לְהִשְׁתַּדֵּל בְּחָכְמַת הַקַּבָּלָה,

אוי להם שהם גורמים לכל האסונות והצרות – עניות וחרב וביזה והרג ואבדן

אוֹי לָהֶם שֶׁגּוֹרְמִים עֲנִיּוּת וְחֶרֶב וּבִזָּה וְהֶרֶג וְאַבְדָן בָּעוֹלָם, וְהָרוּחַ הַזּוֹ שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הִיא רוּחַ הַמָּשִׁיחַ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר, וְהִיא רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְהִיא רוּחַ חָכְמָה וּבִינָה רוּחַ עֵצָה וּגְבוּרָה, רוּחַ דַּעַת וְיִרְאַת הוי"ה.

ובזוהר חדש:

פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקָּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סֶגּוֹלְתָּא. נָטַל שָׁלֹשׁ אֲבָנִים וְזָרַק אוֹתָן לְמַעְלָה. וּכְשֶׁזָּרַק אוֹתָן, נַעֲשׂוּ אֶבֶן אַחַת, וְאָמַר לְרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה:

 

קַבְּלוּ אֲלֵיכֶם אֶת הָאֶבֶן הַזּוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וְאֵין בָּכֶם מִי שֶׁיִּתְעוֹרֵר אֵלֶיהָ לְרַצּוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא כַּמָּה בַּעֲלֵי מִדְרָשׁוֹת, שֶׁהֵם חֲבֵרִים אֶצְלְכֶם, צוֹוְחִים בְּכָל יוֹם וָלַיְלָה בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה בְּכַמָּה קֻשְׁיוֹת, וְצוֹוְחִים בָּהּ כְּמוֹ כְלָבִים שֶׁאוֹמְרִים הַב הַב, כְּמוֹ שֶׁהַגֵּיהִנֹּם צוֹוֵחַ הַב הַב. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (משלי ל) לַעֲלֻקָּה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב. הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַב לָנוּ עֹשֶׁר בָּעוֹלָם הַבָּא. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לְךְ שָׂכָר הַרְבֵּה.

 

 וְאֵין מִי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְהַעֲלוֹת בָּהּ הַשְּׁכִינָה מֵהַגָּלוּת וּלְיַחֵד אוֹתָהּ עִם בַּעְלָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי עֵינַיִם וּסְתוּמֵי לֵב.

 

 וּמִשּׁוּם זֶה יוֹצֵא קוֹל בְּכָל לַיְלָה, כְּשֶׁיּוֹרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַן עֵדֶן, כְּשֶׁעוֹלוֹת הַנְּשָׁמוֹת לְפָנָיו, וְאוֹתוֹ הַקּוֹל אוֹמֵר פָּסוּק כַּכָּתוּב (ישעיה מ) קוֹל אֹמֵר קְרָא, לֵךְ וֶאֱמֹר לָהֶם שֶׁיִּשְׁתַּדְּלוּ בַּתּוֹרָה כְּדֵי לְחַבֵּר הַשְּׁכִינָה עִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

 

כְּמוֹ שֶׁדָּוִד שֶׁאָמַר (תהלים קלב) אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה'. וְהוּא הָיָה מִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה לְחַבֵּר אֶת הָאֵם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (משלי א) וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךְ, עִם בַּעְלָהּ.

 

 שֶׁהֲרֵי הַשְּׁכִינָה מִצַּד שֶׁל הַחֶסֶד נִקְרֵאת גְּמִילוּת חֲסָדִים. וּמִצַד הַגְּבוּרָה נִקְרֵאת עֲקֵדָה וְקָרְבָּן, וּמִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נִקְרֵאת תּוֹרָה, וְאֵין מִי שֶׁיָּעִיר אוֹתָהּ בַּמִּדּוֹת הַלָּלוּ לְבַעְלָהּ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה נא) אֵין מְנַהֵל לָהּ וְגוֹ'. וּמִשּׁוּם זֶה הַקּוֹל אוֹמֵר (ישעיה מ) מָה אֶקְרָא כָּל הַבָּשָׂר חָצִיר. שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לִזְבֹּחַ בָּשָׂר, וְאֵלּוּ הֵם עַמֵּי הָאָרֶץ.

 

וְאֵלּוּ שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בִּגְמִילוּת חֶסֶד וּבַתּוֹרָה, לֹא מִשְׁתַּדְּלִים אֶלָּא לְעַצְמָם, וּבִשְׁבִילָם נֶאֱמַר וְכָל חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. וְכָל אֵלּוּ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה, לֹא שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים עח) וַיִּזְכֹּר כִּי בָּשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב.

 

וְיִשִׁ שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה לִשְׁמָהּ, וְנֶאֱמַר בָּהֶם (שמותא) וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה – זוֹ קֻשְׁיָה. בְּחֹמֶר – זֶה קַל וָחֹמֶר. וּבִלְבֵנִים – בְּלִבּוּן הַהֲלָכוֹת. שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְתֹכֶן לְבֵנִים תִּתֵּנוּ. בְּכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה – זוֹ בָּרַיְתָא. אֵת כָּל עֲבדָתָם – זוֹ פִּסְקָה. אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ – פִּרְכָה. כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְעָמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה, נֶאֱמַר בָּהֶם אֵין הֲלָכָה כִּפְלוֹנִי. וְיִשִׁ אֲחֵרִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהּ לִשְׁמָהּ, שֶׁהֵם בַּעֲלֵי הַמָּגִנִּים שֶׁל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵין הַתּוֹרָה מִתְקַיֶּמֶת אֶלָּא בְּמִי שֶׁמֵּמִית עַצְמוֹ עָלֶיהָ.

וְאֵין מִיתָה אֶלָּא עֹנִי, שֶׁבֵּאֲרוּהָ בּוֹ פַּת בַּמֶּלַח תֹּאכֵל. וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (ישעיה כו) יִחְיוּ מֵתֶיךְ. אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יט) אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל. שֶׁוַּדַּאי בָּהֶם מִתְקַיֶּמֶת שְׁכִינָה, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַחֲיוֹתָם בּוֹ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהָ, כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר וְגוֹ'. נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, אֵלּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (משלי ל) אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא. וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל הַמְנַבֵּל עַצְמוֹ עַל הַתּוֹרָה, לַסּוֹף מִתְנַשֵּׂא.

כמעט אין מי שלומד זוהר הקדוש לפדות את השכינה. יש לכולם להתחזק בלימוד הזוהר לגאול אותי והשכינה

כולם אכפת להם רק מהכסף והכבוד והשם שלהם!!! אומרים כל הזמן: "כבוד שמים, קידוש השם" וכו' אבל זה הכל שקר!!!

ככה היה בזמן דור הפלגה שבנו מגדל "וראשו בשמיים.. ונעשה לנו שם…."

הם באמת עובדים וזובחים לעגל הזהב, כאשר הטעו אותם הערב רב הרשעים במדבר!!! עובדים לבעל כאשר היה בימי המלכים כאשר ציוו נביאי השקר הרשעים ואמרו כביכול בשמי. עובדים לעגלי הזהב בהכשר ובהיתר ובהוראת הרב הגאון המפורסם מרן מנהיג הדור ופוסק הדור רבי ירבעם בן נבט זכר צדוקי לקללה. שהיה גדול הדור וכל חכמי ישראל לפניו כעשבי השדה. (סנהדרין קא) "ועשית ככל אשר יורוך"!!!! ועתה במקום לעשות תשובה ויש הרבה על מה. ולומר לעשות תשובה.

אף אחד לא מעורר את העם!!! – צריך לומר לכולם ללמוד ולקיים את כל התורה כולה כאשר מסרתי ביד משה עבדי בחורב חוקים ומשפטים!!!

שובו בנים שובבים! – מה יציל אתכם???

צריך ללמוד הרבה זוהר הקדוש ברציפות. לדקדק בכשרות ולא לאכול בשר בהמה. ועוף – רק משחיטה קטנה וכשרה.[1]

להקפיד על קדושה וצניעות. בלי קדושה אין שכינה!!! הסירו את אלהי הנכר (פאה נכרית) אשר בקרבכם הטהרו והחליפו שמלותיכם!!! שמרו שבתותי!!!!

אל תדברו בבית הכנסת כלל. (שו"ע או"ח סי' קנ"א בתי כנסיות אין נוהגין בהם שיחה בטלה. והרמ"ק ורבינו האר"י ז"ל לא דיברו בהם כלל אפילו דברי מוסר שמא ימשכו לשיחת חולין. מגן אברהם שם). ובפרט בשעת התפילה. (לא ישיח שיחת חולין בשעה שש"צ חוזר התפלה, ואם שח – הוא חוטא, וגדול עונו מנשוא, וגוערים בו. [שולחן ערוך אורח חיים סימן קכ"ד סעיף ז']

דברי הזוהר הקדוש (פרשת תרומה דף קל"ט): על קדושת בית הכנסת:

מאן דמשתעי בבי כנישתא במילין דחול ווי ליה דאחזי פירודא ווי ליה דגרע מהימנותא ווי ליה דלית ליה חולקא באלהא דישראל דאחזי דהא לית ליה אלהא ולא אשתכח תמן (ולית ליה חולקא ביה) ולא דחיל מניה ואנהיג קלנא בתקונא (ס"ח בתקיפא) עלאה דלעילא.

תרגום: מי שמדבר בבית הכנסת במלים של חול אוי לו, שמראה פירוד, אוי לו שמחסיר באמונה, אוי לו שאין לו חלק באלהי ישראל, שמראה שאין לו אלהים ואינו נמצא שם (ואין לו חלק בו) ואינו מפחד ממנו ומתנהג בבזיון כלפי התקון העליון של מעלה (רחמנא ליצלן).

וזה ממעכבי הגאולה כזכור בזוהר הקדוש [אחרי מות ע"ה:]

תָּאנָא, עַל ג' מִלִּין מִתְעַכְּבִין יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא. עַל דְּעַבְדִין קְלָנָא בִּשְׁכִינְתָּא בְּגָלוּתָא. וּמְהַדְּרֵי אַנְפַּיְיהוּ מִן שְׁכִינְתָּא, וְעַל דִּמְסָאֲבֵי גַּרְמַיְיהוּ קָמֵי שְׁכִינְתָּא. וְכֻלְּהוּ אוֹקִימְנָא בְּמַתְנִיתָא דִּילָן.

תרגום: לָמַדְנוּ, עַל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים מִתְעַכְּבִים יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת: עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה בַּגָּלוּת, וּמַחֲזִירִים פְּנֵיהֶם מֵהַשְּׁכִינָה, וְעַל שֶׁמְּטַמְּאִים אֶת עַצְמָם לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה, וְאֶת כֻּלָּם בֵּאַרְנוּ בְמִשְׁנָתֵנוּ.

עַל שֶׁעוֹשִׂים קָלוֹן בַּשְּׁכִינָה היינו המדברים שיחת חולין בבית הכנסת, וראיה מזהר פרשת תרומה מאן דמשתעי בבי כנישתא אנהיג קלנא בתיקונא עילאה וכו׳. [ראשית חכמה]. שמשום זה אין ישראל נגאלין על דעבדין קלנא בשכינתא ח״ו ואי הוא מה דמשתעין בבי כנישתא, וזהו שנאמר ה' ממרום ישאג ולמה ישאג? הלא בידו לגאול אותנו! על זה אמר ישאג על נווהו משום" דעבדין קלנא בשכינתא". (מצאתי כתוב).

התפללו אלי וזעקו לישועה!!!

 

כאשר אמרתי על ידי עזריהו בן עודד עבדי (דברי הימים – כ' ט"ו ג'-ז') "וימים רבים לישראל ללא אלוקי אמת וללא כהן מורה וללא תורה. (לא מאמינים בי ומעוותים את תורתי וגם לא לומדים זוהר הקדוש) וישב בצר לו על ה' אלוקי ישראל. ויבקשוהו וימצא להם. ובעיתים ההם אין שלום ליוצא ולבא. כי מהומות רבות על כל יושבי הארצות. וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר. כי אלוקים הממם בכל צרה. ואתם חזקו (לדרוש באלקים. רש"י) ואל ירפו ידיכם, כי יש שכר לפעולתכם". וכמו שאמרתי לרחל – "כי יש שכר לפעולתך" על ידי משיח בן יוסף "ויש תקווה לאחריתך" על ידי משיח בן דוד. (ביאור הגר"א דברי הימים שם).

הערב רב הרשעים הם מפרידים בין שני המשיחים. (קול התור) ומעכבים את ביאתם, (הגר"א ז"ל).

ועיקר מלחמתנו נגד הערב רב הוא על ידי לימוד הזוהר הקדוש!!! (זוהר, הרמח"ל, הגר"א זיע"א).

"ועתה ישראל, מה ה' אלוקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך, ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו, ולעבוד את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך. לשמור את מצות ה' ואת חוקותיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך" (דברים י, יב): "ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך:" (מיכה, ו, ח).

בָּנַי, מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה! ומכבדים זה את זה! ויראים זה מזה! (תנא דבי אליהו רבא, כו). בואו שובו אלי באמת בכל לבבכם, והעשו אגודה אחת לעשות רצוני בלבב שלם! (אין ישראל נגאלים עד שיהיו אגודה אחת. תנחומא נצבים א).ואגאל אתכם ברחמים!!!

אם לא תשמעו בקולי תצטרכו לסבול והגאולה תבוא, אבל בצער גדול ובדין.

(כמו שכתוב בזוהר הקדוש שאם זוכים – אז ברחמים ואם לאו אז בדין. [זוהר דברים, כי תצא, רעיא מהימנא רע"ח:] וזה לשונו: וּכְשֶׁמַּקְדִּים תּוֹרָה לְמִצְוָה אוֹ חָכְמָה לְיִרְאָה, מִתְהַפֵּךְ שְׁמוֹ עָלָיו לִנְקֵבָה, מִדַּת הַדִּין, כְּמוֹ זֶה – הוה"י. שֶׁמִּתְהַפֵּךְ לוֹ הַכֹּל לְדִין, וְקָשִׁים מְזוֹנוֹתָיו בַּתּוֹרָה כְּמוֹ קְרִיעַת יַם סוּף. וּכְמוֹ זֶה הַגְּאֻלָּה, אִם זָכוּ – יֵצְאוּ בְרַחֲמִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו) בְּטֶרֶם יָבוֹא חֵבֶל לָהּ וְהִמְלִיטָה זָכָר, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וְאִם לֹא – מַקְדִּים הָרַחֲמִים, וְיֵצְאוּ בְצַעַר. וְיָפֶה שֶׁהִקְדִּים צַעַר וְדִין לְרַחֲמִים. וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, לְפוּם צַעְרָא אַגְרָא.

וִיצִיאַת הַנֶּפֶשׁ, מִקֹּדֶם שֶׁיּוֹצֵאת יֵשׁ לָהּ צַעַר, לְאַחַר שֶׁיּוֹצֵאת בְּרַחֲמִים. וְסוֹד הַדָּבָר – (ירמיה לא) בִּבְכִי יָבאוּ, אַחַר כָּךְ – וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם. וְלָכֵן, (שם ל) וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ, וְיֵצְאוּ בְרַחֲמִים. וּכְמוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה וְלֹא מָצְאָה מָקוֹם לִשְׁרוֹת, כָּךְ שָׁלַח אוֹתְךְ, רוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, בַּהַתְחָלָה. וּמַה כָּתוּב בָּהֶם? (שמות ב) וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ. שֶׁכֻּלָּם רְשָׁעִים, וְלֹא מָצָאתָ בָּהֶם אִישׁ זוֹכֶה לְהוֹצִיאָם מֵהַגָּלוּת. וְלָכֵן סֵרַבְתָּ לָלֶכֶת לְשָׁם, וְאָמַרְתָּ שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח. וַהֲרֵי אַתָּה כְּמוֹ בְּאוֹתוֹ זְמַן, בְּךְ יִתְקַיֵּם עִם יִשְׂרָאֵל, (מיכה ז) כִּימֵי צֵאתְךְ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת.

וּבַגָּלוּת הָאַחֲרוֹנָה יִשְׁלַח עִמְּךְ שְׁנֵי מְשִׁיחִים, כְּנֶגֶד שְׁתֵּי כַנְפֵי יוֹנָה. שֶׁאַתָּה כְּמוֹ גוּף בַּגָּלוּת הָרְבִיעִית, אֵין לְךְ כְּנָפַיִם. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא בַּהַתְחָלָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ גוּף, וְאַתָּה וְאַהֲרֹן כִּשְׁתֵּי כַנְפֵי יוֹנָה, וּבָהֶן פָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל.), בית המקדש מוכן לרדת למטה. אבל אתם מעכבים את ירידתו. אהבו את איש רעהו. דעו אותי. לימדו זוהר הקדוש. אהבו אותי ויראו אותי. ודבקו בי. לכו בדרכי. והאמינו בי באמת. ובטחו בי בכל לבבכם בכל עת. ועבדוני בכל לבבכם ובכל נפשכם. והתרחקו מהגשמיות המיותרת, ומעגל הזהב!!! כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ. כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'. (ירמיהו ט, כג), רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ–הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה.אִם-תֹּאבוּ, וּשְׁמַעְתֶּם–טוּב הָאָרֶץ, תֹּאכֵלוּ. וְאִם-תְּמָאֲנוּ, וּמְרִיתֶם–חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

 

 

אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ – וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כַּסְפֵּךְ, הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ, מָהוּל בַּמָּיִם. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים–כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם. לָכֵן, נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת–אֲבִיר, יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי, וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ, וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ; וְאָסִירָה, כָּל-בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה, וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה; אַחֲרֵי-כֵן, יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק–קִרְיָה, נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן, בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה; וְשָׁבֶיהָ, בִּצְדָקָה (ישעיה א), כי יום נקם, בליבי; ושנת גאוליי, באה. ואביט ואין עוזר, ואשתומם ואין סומך; ותושע לי זרועי, וחמתי היא סמכתני. ואבוס עמים באפי, ואשכרם בחמתי; ואוריד לארץ, נצחם. (ישעיה סג). למען ציון לא אחשה, ולמען ירושלים לא אשקוט, עד-ייצא כנוגה צדקה, וישועתה כלפיד יבער. על-חומותייך ירושלים, הפקדתי שומרים–כל-היום וכל-הלילה תמיד, לא יחשו; המזכירים, את-ה'-אל-דומי, לכם. ואל-תיתנו דומי, לו: עד-יכונן ועד-ישים את-ירושלים, תהילה–בארץ (ישעיה סב).

הן לא-קצרה יד-ה' מהושיע; ולא-כבדה אוזנו, משמוע. כי אם-עוונותיכם, היו מבדילים, ביניכם, לבין אלוהיכם; וחטאותיכם, הסתירו פנים מכם–משמוע. כי כפיכם נגואלו בדם, ואצבעותיכם בעוון; שפתותיכם, דיברו-שקר–לשונכם, עוולה תהגה. אין-קורא בצדק, ואין נשפט באמונה; בטוח על-תוהו ודבר-שוא, הרה עמל והולד אוון.. נגששה כעיוורים קיר, וכאין עיניים נגששה; כשלנו בצוהריים כנשף, באשמנים כמתים.נהמה כדובים כולנו, וכיונים הגה נהגה; נקווה למשפט ואין, לישועה רחקה ממנו. כי-רבו פשעינו נגדך, וחטאותינו ענתה בנו: כי-פשעינו איתנו, ועוונותינו ידענום. פשוע וכחש בה' ונסוג מאחר אלוהינו; דבר-עושק וסרה, הורו והוגו מלב דברי-שקר. והוסג אחור משפט, וצדקה מרחוק תעמוד: כי-כשלה ברחוב אמת, ונכוחה לא-תוכל לבוא. ותהי האמת נעדרת, וסר מרע משתולל; וירא ה' ויירע בעיניו, כי-אין משפט. וירא כי-אין איש, וישתומם כי אין מפגיע; ותושע לו זרועו, וצדקתו היא סמכתהו. וילבש צדקה כשריין, וכובע ישועה בראשו; וילבש בגדי נקם, תלבושת, ויעט כמעיל, קנאה. כעל גמולות, כעל ישלם–חמה לצריו, גמול לאויביו; לאיים, גמול ישלם. וייראו ממערב את-שם ה' וממזרח-שמש את-כבודו: כי-יבוא כנהר צר, רוח ה' נוססה בו. ובא לציון גואל, ולשבי פשע ביעקוב–נאום, ה'.

וִידַעְתֶּם כִּי-אֲנִי ה' בַּעֲשׂוֹתִי אִתְּכֶם לְמַעַן שְׁמִי: לֹא כְדַרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכַעֲלִילוֹתֵיכֶם הַנִּשְׁחָתוֹת, בֵּית יִשְׂרָאֵל–נְאֻם, ה' אלקים, (יחזקאל כ). למען שמי אאריך אפי, ותהילתי אחטום-לך–לבלתי, הכריתך. הנה צרפתיך, ולא בכסף; בחרתיך, בכור עוני. למעני למעני אעשה, כי איך ייחל; וכבודי, לאחר לא-אתן. (ישעיה מח). אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלקים. אני ה' אלקיכם אמת!

 

אִם-עֲו‍ֹנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ–ה', עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ: כִּי-רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ. מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה–לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן. לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא-יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ; וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ ה', וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא–אַל-תַּנִּחֵנוּ. הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת-יְהוּדָה, אִם-בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ–מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא; קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה. יָדַעְנוּ ה' רִשְׁעֵנוּ, עֲו‍ֹן אֲבוֹתֵינוּ: כִּי חָטָאנוּ, לָךְ. אַל-תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל-תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר, אַל-תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ. (ירמיה יד).

 

השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם!!!

 

שובו אלי ואשובה אליכם!!!

 

ומי לא מטה אוזנו לשמוע בקול הקב"ה???

 

* * *

אם היינו יודעים את גודל צער השכינה…

 

ראו כמה בשנים קדמוניות היו כואבים על צער השכינה הקדושה. ומה נאמר בזמנינו??? היינו יושבים בתוך העפר ומלחכים עפר בפינו, אם היינו יודעים את גודל צער השכינה!!!

 

זעקת השכינה

אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבכם, ולא שחוק בפיכם, בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר.

 

זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד (ר' יוסף קארו) נר"ו, קול גדול בחיתוך אותיות, וכל השכנים היו שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא היה רוח באיש לישא עיניו ופניו לראות מרוב המורא. והדיבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר: שמעו ידידי המהדרים מן המהדרים, ידידי אהובי. שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה, אשריכם בעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים נפלה עטרת ראשי ואין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלצו ודעו כי אתם מבני עליה, וזכיתם להיות מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא, ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקדוש ברוך הוא שומעים את קולכם. והנני המשנה האחת המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם, ואם הייתם עשרה הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם ואשריכם ואשרי יולדתכם ידידי אשר נדדתם שינה מעיניכם.

ועל ידיכם נתעליתי הלילה הזה, ועל ידי החברים אשר בעיר הגדולה, עיר ואם בישראל, ואין אתם כאותם השוכבים על 'מטות שן', שינה שהוא אחד מששים במיתה (ברכות נז, ב), וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם (עמוס ו, ד). ואתם נדבקתם בידו"ד, והוא שמח בכם. לכן בניי התחזקו ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי.

ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים ורוב רבי רבבות מהצער אשר אני שרויה בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבכם, ולא שחוק בפיכם, בזוכרכם כי בסיבתכם אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו ועלצו בניי ידידי המהדרים, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בניי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו בקול רם כיום הכיפורים 'ברוך שם כבוד' כו'. וראו כי אתם שכורים מחמדת העולם. הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאודיו בהנאת העולם ואת אלילי זהבו חמדת הממון. ועלו לארץ ישראל, כי יש לאל ידכם, רק שאתם מוטבעים בטיט חמדת תבל והבל.

ואחר כך בחצות הלילה חזר הדיבור פעם שנית, ודיבר שיעור שעה ויותר, וחזר לשבח הענין הלימוד ההוא. ואמר: ראו השמע עם קול מדבר ככם, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, אם זה כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן והלאה תהיינה עיניכם פקוחות על דרכיכם, ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, והחלש יאמר גיבור אני, והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני היכלא דמלכא, וזכיתם לפרוזדור, השתדלו ליכנס לטרקלין, ולא תצאו מהפרוזדור, כי אשר יצא מפתח שער הפרוזדור דמו בראשו. הקיצו בניי וראו כי אני מסברת אתכם, הקיצו ידידי התאמצו והיו לבני חיל. ועתה אל תתלוצצו, חזקו ועלצו וחוט של חסד המשוך עליכם מדי יום ביומו זרו הלאה ומעכו אותה וראו כי אתם שכורים מחמדת העולם. הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאודיו בהנאת העולם ואת אלילי זהבו חמדת הממון. ועלו לארץ ישראל, כי יש לאל ידכם, רק שאתם מוטבעים בטיט חמדת תבל והבליו. והיוצא מכם ונזור אחור דמו בראשו. וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים מכמה דורות… (של"ה מס' שבועות נר מצוה ה).

למה לא בא לציון גואל?

בספר הברית (מאמר ט' חוג הארץ – סוף הפרק): מהצה"ק דברי רבי פנחס אליהו מוולינא זי"ע לפני 200 שנה לערך. וזל"ק: ודרשתי וחקרתי, היטב, בכל לבבי, לדעת סיבת אריכות הגלות, החל הזה, וארא והנה, בדורות האלה: א. יש תורה הרבה בישראל, מרבים העם ללמוד משניות, גמרא, ופוסקים, גם ספרי קבלה, ובכל זאת לא בא לציון גואל? ב. והרבה אנשים בדורות הללו התחזקו בתפילה, בכל כוח ועוז, וגם אלה צועקים ולא נענים. ג. והרבה אנשים עוסקים במצוות למרבה, עד כי מלאים מצוות כרמון, ועם כל זה, שנת גאולי לא באה?, ואם שלש אלה יש בדורות אלו ועדיין לא שבנו לארצנו, מה נשאר לנו עוד?!, ואנחנו לא נדע מה נעשה יותר מזה לרצות פני עליון?. ואמרתי אני בלבי, אין זאת, כי אם שיש איזה מפסיד העומד כנגדם, ויבא גם השטן בתוכם, להחליש כוח שלש אלה, כי זבוב מת אחד, יבאיש שמן רוקח הרבה. ויהי, כאשר חיפשתי לדעת מי הוא זה המפסיד? מצאתי, שהוא מה – אשר כל ג' כתות הנזכרים, כולם אינם מכוונים במה שעושים, כי אם לצורך עצמם, ולתועלתם. לא למפרק קודשא בריך הוא ושכינתה, מן הגלות. כל תורה ותפלה, ומצווה, אשר הוא עושהמכווין לקנות לעצמו מקום חשוב בגן עדן, ועולם הבא, ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעולם הזה, וכו'. וכל אדם מישראל מחשבתו – לדרכו פנה, ולתועלת עצמו, וכל תורה או תפלה, או מצווה, אשר הוא עושהמכווין לקנות לעצמו מקום חשוב בגן עדן, ועולם הבא, ושיצליח על ידי זה בכל משלח ידיו בעולם הזה, ושיאריך ימים ושנים עם אשתו ובניו, וכל ישעו וכל חפצו של אותו יהודי, אינו כי אם, שיהיה לו פרנסה בכבוד, ושיזכה לבנות לו בית גדול, וחצר, מאבני גזית כפיסים ולבנים, הכול כמנהג המדינה, למען יעמוד ימים רבים, ויירשוה בניו ובני בניו, אשר ייוולדו לו בארץ נוכריה, ויראה זרע, ויאריך ימים בגלות. ושימות בשיבה טובה, ויספידו אותו הרב שבעירו, עם שאר תופסי תורה. אצל בית הכנסת, ויהיה לו לוויה גדולה, ברוב עם בזוז ושסוי, זה כל תכלית המבוקש של הישראלי בגלות הזה.

וביאת המשיח רגיל על לשונו תמיד, אך משפה ולחוץ, לא בלב שלם!, נכון למועדי רגל. בכל מועד אומרים אנו לשנה הבאה בירושלים, לא היום, ולא מחר, רק דוחים אותה שנה תמימה! ואף גם זאת לא בלב שלם, כי חפץ לגמור הבניין שהוא בונה, שאי אפשר להשלימו כי אם אחר איזה שנים, וכן לגמור המשא ומתן, שעל ארבע וחמש שנים, אשר עשה עליו חוזה וקשר מן השררה או מן המלכות.

 

ואין קורא בצדק ואין עושה באמת, בכל שלש כתות הנזכרים הדברים, כדי למהר את הקץ ולפדות גוי ואלוקיו, ולמפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה, זה לא יש בנו.

 

והוא שאמר הכתוב וכל חסדו כציץ השדה (ישעיה מ'), כלומר אינם מכוונים בתורה ותפילה ומצות שלהם – כי אם לטובת עצמן לתועלתם, לבד, או לעולם הזה, או לעולם הבא, או לשניהם יחד.

 

ואין איש שם על לב לעשותם לי, לשמי, ולמעני, כדי להוציאני מצערי ומגלותי, כמו שאמרו בזוהר "כל חסד דאינון עבדין לגרמייהו עבדין",

 

ואוי לאוזניים שכך שומעות, קול ברמה נשמע, רחל מבכה על בניה – היא אמנו שכינתא קדישא, רוצה לצאת מן הגלות עם כל בניה, ושומע אין לה, צעקה ואין מושיע לה, ופורק אין, ובכן אחי ועמי לבטח תדעו כי כל זמן שלא נכווין בתורה ובתפלה ומצוות רק כדי למפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה, לא זולת, לא יבא משיחנו!, כי הוא יתברך, מתנהג עמנו מדה כנגד מדה, ואומר אתם אינם חסים כי אם על עצמכם, לא עלי, אף אני לא אחוס עליכם ולא נקוה לאיש, ולא נייחל לבני אדם גדולים שהמה בזכותם ותפלתם יביאו לנו הגואל, כי הרואה ללבב הוא היודע מי גדול לא הרואה לעיניים, אך כל איש יהודי בעצמו אפילו אינו בעל תורה, ולא בר אוריין כלל, מחוייב ללחום בעד אבינו שבשמיים, שהוא ימלוך על הארץ. ולעשות מלחמה וקרב בעד ארצנו נחלת אבותינו, היא ארץ ישראל במצוות, אשר הוא עושה, ולכווין בכל מצווה, רק למפרק קודשא בריך הוא ושכינתיה מגלותא. ואל יאמר האדם בלבו מה אני? ומה ערכי?, שיהיה כוח במצוותי לפעול דבר גדול כזה, כי אם מך הוא בערכו, המצווה ערכה גדול ורב כוחה לפעול זאת, אם יכווין למפרק קוב"ה ושכינתיה מגו גלותא, ואז עד מהרה שנת גאולנו באה, ותבנה ציון וכל ערי יהודה וארץ ישראל, וישכון כבוד ה' בירושלים אשר יכוננה עליון, וזרע עבדיו ינחלוה במהרה בימינו. עכ"ל

 

איך רשב"י וחבריו בדורותם היו מצטערים ואוננים ובוכים כל יום על גלות השכינה, וכבוד ה' הגדול המחלל בגויים על רב פשעינו וקל וחומר לנו, שיש לנו לבכות ולהצטער בכפלים

בהיות חברים מקשיבים אצל ציון רשב"י, עוסקים באמרותיו אמרות טהורות כדרכנו פעמים בשנה מעת לעת ומפקידה לפקידה, שם ישבנו גם בכינו, צעקנו במרירות לבנו ויתכו כמים שאגותינו, בראותנו איך רשב"י וחבריו בדורותם היו מצטערים ואוננים ובוכים כל יום על גלות השכינה, וכבוד ה' הגדול המחלל בגויים על רב פשעינו, ואותם הצדיקים לא היו גרמא בנזיקין, וקל וחמר לנו, שאנחנו הגורמים, שיש לנו לבכות ולהצטער בכפלים (הקדמת ספר חרדים).

 

וכל חטא וחטא הוא קוץ מכאיב לשכינה, ומחזק בית האסורים שלה ומוסיף מכאוב על מכאוביה וכל חטא וחטא הוא קוץ מכאיב לשכינה, ומחזק בית האסורים שלה ומוסיף מכאוב על מכאוביה, ומה הלשון אומרת "קלני מראשי" וכו', הגמול הזה קויתי? אוי כי בני יצאני צעקה הנערה, נתנני ה' בידי לא אוכל קום, לך ותאמר להם שיעסקו בתורה כדי להעלות את השכינה ולחבר אותה עם הקדוש-ברוך-הוא, ואין מי שיעורר את השכינה אל הקדוש-ברוך-הוא]. אין מנהל לה ואין מחזיק בידה, כי הן בעוונותינו שלחה אמנו, ועסק התורה שמתקן לשם קדשא בריך הוא ושכינתיה צריך ל"שמה" בלי שום פניה, כמו שכתוב בתקונים, קלא נפיק בכל ליליא "ואמר מה אקרא"? (ישעיה מ' ו'), זיל ואמא לון דישתדלון באוריתא לסלקא שכינתא ולחברא בבעלה, ולית מאן דיתער לה לגבי בעלה, [תרגום: קול יוצא בכל לילה ואמר מה אקרא? לך ותאמר להם שיעסקו בתורה כדי להעלות את השכינה ולחבר אותה עם הקדוש-ברוך-הוא, ואין מי שיעורר את השכינה אל הקדוש-ברוך-הוא]. אין מנהל לה ואין מחזיק בידה, כי הן בעוונותינו שלחה אמנו, כנ"ל (נהר שלום להרש"ש).

וידמה האיש בדעתו כאלו באזניו ישמע קול אלפי אלפים ורבי רבבות מחנות קדושים, שהמה בוכים בקול ברמה, יללה רבה וצעקה גדולה ומרה, ולבו יחיל בקרבו על אשר גרם כל כך צער לאביו ולאמו קדשא בריך הוא ושכינתא, וכל צבא המרום צדיקים וחסידים ומלאכים ושרפים ואופנים, אולי יתעורר לבבו להתמרמר בבכי ותרדנה דמעותיו, אשר בודאי גדול צער השמים, רחל מבכה על בניה, וה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו, שאג ישאג על נוהו וכו'. הנה כי כן, אף כי בעוונותינו עינינו חשכו מראות ברע אשר גרמנו בעוונותינו, ואין אנחנו יכולים להצטער ולבכות ולהוריד דמעות כנחל כאשר היה ראוי, ונאה לנו וכו', על כל פנים את אשר בכחנו לעשות נעשה, וידמה האיש בדעתו כאלו באזניו ישמע קול אלפי אלפים ורבי רבבות מחנות קדושים, שהמה בוכים בקול ברמה, יללה רבה וצעקה גדולה ומרה, ולבו יחיל בקרבו על אשר גרם כל כך צער לאביו ולאמו קדשא בריך הוא ושכינתא, וכל צבא המרום צדיקים וחסידים ומלאכים ושרפים ואופנים, אולי יתעורר לבבו להתמרמר בבכי ותרדנה דמעותיו (פלא יועץ ערך ט' באב).

 

יצייר בעצמו כאלו אמו חוגרת שק, לובשת שחורים ומתעטפת שחורים, צועקת מרה קול ברמה, מנהמת כיונה, מה לשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי, בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי וכו'. אבלות על חרבן בית המקדש וכו', אמנם לא המעשה הוא העקר רק צריך להיות עין במר בוכה ולב נשבר ונדכה, כאבל אם קודר יאנח בשברון מתנים על צער השמים, וכו', והן אמת כי דלונו מאד ואין אתנו יודע מה חסרנו ומה אבדנו ומה גרמנו בעוונותינו הרבים, ומהו גלות השכינה, ועד היכן מגיע צערה וצער העליונים והתחתונים, על זה ידוו כל הדוים. מכל מקום כל אדם אינו חיב לעשות אלא כשעורו, ויציר בעצמו כאלו אמו חוגרת שק, לובשת שחורים ומתעטפת שחורים, צועקת מרה קול ברמה, מנהמת כיונה, מה לשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי, בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי וכו'. (פלא יועץ ערך אבלות).

 

מסר מהשכינה הקדושה

"אמא תצילי אותי" – צעקו הילדים בשריפה שהיתה בראש חודש ניסן תשע"ה.

"אמא" זו השכינה הקדושה.

אבל איך אפשר שתהיה שכינה – רק אם יש צניעות וקדושה!!!

בלי צניעות וקדושה – השכינה בורחת!!!

השכינה בוכה בכל יום על זה:

יהודים מתוקים, יהודים יקרים, אכפת לכם ממני? אני האמא שלכם? תשמחו אותי!!!

איך? תהיו קדושים!!! תהיו צנועות!!!

זה מה שעושה לי נחת רוח.

ככה אני יכולה להיות אתכם!!!

אבל בלי קדושה וצניעות, זה קוצים מכאיבים!!!

אני לא יכולה לשרות על קוצים מכאיבים!!!!

אני רוצה להיות אתכם בבית המקדש שיבנה בקרוב. אבל צריך בשביל זה אהבת ישראל!!!

ואיזו אהבת ישראל זו שאתן מכשילות את כל העולם???

ובגללכם כל האסונות!!!!

אם אתם לא שומרים על הברית והעיניים – זה מאד מצער אותי!!!

זה מעכב את הגאולה!!!!

אין לכם שום מושג באיזה צער אני נמצאת!!!!

הקב"ה בוכה כל יום, וממלא את הים הגדול בדמעות!!! (ברכות נט)

יהודים יקרים, אכפת לכם ממני???

אנא תשמחו אותי!!!! תתלבשו בצניעות!!! תשמרו על העיניים!!!

אני מרגישה את הצער של כל אחד ואחת מכם, זה נוגע לי בנשמה!!!

זה כואב לי מאד! אני סובלת אתכם יחד!!!

אני בוכה עליכם בכל יום!!!

בשעה שאדם מצטער, שכינה מה לשון אומרת? כביכול "קלני מראשי קלני מזרועי " (משנה סנהדרין פ"ו ה').

אבל צר לי להודיע לכם. יש לי חדשות!!!

אתם! אתם בעצמכם גורמים לכל היסורים שלכם ושלי!!!

תעשו תשובה!! תקיימו את כל המצוות!

תשמרו שבת!! כשרות! טהרת המשפחה!!

תפילין! ציצית! לימוד תורה! (כולל תנ"ך, משניות, גמרא, הלכה, מדרשים, זוהר הקדוש!!!)

תתלבשו בצניעות! תשמרו על העיניים והברית והמחשבה!!!

תהיו בשמחה, כי השכינה שורה רק מתוך שמחה של מצווה!!! (שבת ל)

זה טוב לשמוח, אבל -השמחה צריכה להיות שמחה בי.

ואם אתם לא עושים תשובה ומשתפרים, ומסתובבים סתם ככה שמחים, ולא דואגים בכלל מהעונש הצפוי לכם. –

ולא מעניין אתכם בכלל הצער והיגון העצום שבו אני נמצאת, שאני מושלחת בעפר, וחובקת אשפתות –

אז אתם ממש אכזרים!!!

"ויקרא ה' אלוקים צבאות ביום ההוא, לבכי ולמספד ולקרחה ולחגור שק.

והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן, אכול בשר ושתות יין, אכול ושתה כי מחר נמות". (ישעיה, פרק כ"ב)

צריכים להיות בשמחה – 23 שעות ביממה. ושעה אחת ביום של לב נשבר. (רבי נחמן מברסלב)

לב נשבר אינו עצבות.

בשעה הזו תשקיעו מחשבה. ותחשבו עלי.!!!

מה אתם יכולים ויכולות לעשות לשמח אותי????

תאמרו תיקון חצות, ותשתתפו בצערי!!

בזכות אלו שקמים בחצות ואומרים תיקון חצות – תבוא הגאולה!!! (ליקוטי הלכות)

תתחילו לעשות שינוי פנימי וחיצוני, תעשו זיכוי הרבים.

תודיעו לכולם שבקרוב הקב"ה יבוא ויגאל אתכם.

אבל אני רוצה שכולם ישרדו!!!

רק מי שעושה תשובה מלאה ושלמה – יש לו חלק בגאולה!!!

והשאר … ה' ירחם!

אז תחליטו באיזו קטגוריה אתם רוצים להמצא!!!

ותעוררו את כל העולם לעשות תשובה, בכל דרך שהיא!

תעשו מאמץ, תקריבו את עצמכם בשבילי, ובשביל עצמכם!!

"קרוב ה' לכל קוראו לכל אשר יקראהו באמת!!!"

ולא לשכוח – צניעות , קדושה, וטהרה!

זה היסוד של היהדות!!!

אני מקווה לראות את כולכם בקרוב בריאים ושלמים בבית המקדש!

באהבה רבה,

ממני, אמא, השכינה הקדושה

הגיע הזמן לעשות חשבון נפש

אחי ואחיותי!!!

תעשו חשבון הנפש!

מה יוצא לי מכל התאוות והעולם הזה???

כלום הכל עובר! כולם נהיים זקנים, ומתים! והכל נגמר בקבר!!

ה' רוצה קדושה, ה' רוצה צניעות! ה' רוצה טהרה!!!

תחליטו החלטה חזקה: מהיום אני יהודי אמיתי!!!

אני עושה רק את רצון ה'!!!

ובזכותכם תבוא הגאולה!!

פרק יב' – איך לזכות לגאולה?

השנה הבאה – תשע"ו מסוגלת לגאולה

ברוך השם, יש הרבה מאד רמזים שהשנה הבאה – תשע"ו תהיה שנת הגאולה, בעזרת השם.

יפה מאד!

אבל מה צריך לעשות, כדי לזכות לגאולה?

א. אמונה, וצפייה לגאולה ומשיח ובנין בית המקדש?

נכון.

ב. להקפיד מאד על הכשרות – לא לאכול בשר בהמה כלל עד ביאת המשיח (כמו שפסק מרן כ"ק האדמו"ר מקאשוי זצ"ל) ולאכול רק בשר עוף משחיטה קטנה מוסמכת וכשרה? (בגלל הבעיות הרבות שיש שם)

ג. תפילה בלב נשבר ברוב עם, עם שק ואפר בכותל ובכל בתי הכנסת , שה' יגאל אותנו כבר?

נכון. צריך לעשות את זה.

ד. ללמוד זוהר?

זה נכון. צריך בכל יום ללמוד דף זוהר ולומר פתח אליהו ותיקון מ"ח. ועוד

ה. לתת הרבה צדקה וגמילות חסדים?

זה נכון מאד!

ו.לשמור שבת קודש בדקדוק על פי ההלכה?

נכון. ובזכות זה נגאלין!

ז.אהבת ישראל, ולזהר לא לדבר לשון הרע וכו'?

מאד נכון.

ולזה צריך ללמוד בכל יום הלכות שמירת הלשון מספר חפץ חיים וללמוד בספר שמירת הלשון של החפץ חיים.

ח. לברך מאה ברכות בכל יום בכוונה ובקול?

אמת ויציב!

ט. לענות אמן, ואמן יהא שמיה רבא בקול ובכוונה?

נכון מאד.

י. שמחה בעבודת ה'?

כמו שכתוב: "כי בשמחה תצאו "- כלומר תצאו מהגלות על ידי השמחה-

מאד נכון.

אבל – כל  זה לא מספיק!

צריך לעשות תשובה שלמה! כולנו! כל עם ישראל! ללא יוצא מן הכלל!!!

לקבל עלינו עול מלכות שמים שלמה!!!

לקיים את כל המצוות  ולהזהר מכל העבירות – ללא יוצא מן הכלל!!

הנה, עוד פעם בורא עולם מעורר אותנו!!!

אוי נא לנו כי חטאנו!!!

אנחנו אשמים!!!

בגלל העבירות שלנו זה אירע!!!

ואם לא נעשה כולנו יחד תשובה שלמה – עכשיו ומיד –

אנחנו עלולים להיות קרבנות לעוד ועוד אסונות, ח"ו!!!

המצב שלנו ממש עצוב!

ממש לראות ולבכות!

איזה חילול השם אדיר ונורא מתרחש בראש כל חוצות!!! בכל הרחובות!!!!

אין צניעות! אין קדושה! אין שמירת העיניים!

פרוצים ופרוצות מסתובבים חופשי ואין מוחה ומוכיח!

בלי בושה כלל, בלי פחד מאלקים חיים!!!

בורא עולם לא מעניין אותם! ולא אכפת להם ממנו! לא דואגים מצער השכינה!!!

ה' מאד אוהב אותנו!!

וברא את כל העולם כולו בשבילנו!

אבל הוא גם ברא את כל העולם לכבודו לשבחו ולהללו – וזה תפקידנו!

ה' רוצה רק להיטיב לנו! וזה כל מחשבתו! וכל הזמן הוא משפיע עלינו שפע טוב!

אבל החסרון הוא רק מצידנו!

אם אנחנו מתנהגים כמו שצריך –  אז אנחנו זוכים בשפע הטוב. ואם אנחנו לא מתנהגים כמו שה' רוצה וציווה –

אז אנחנו לא יכולים לא לקבל את השפע, אין לנו כלים – ואז יש את כל הצרות והאסונות!!!

האדם נברא בשביל הכרת הטוב! לבוראו ולזולתו!

ואיזה הכרת הטוב זה שאנחנו בכלי שהוא נותן לנו – הגוף –  שנועד לעבוד איתו בעולם הזה בכדי לקבל שכר בעולם הבא –

– אנחנו משתמשים בזה – לעבירות חמורות???

זו ממש כפיות טובה!!

וזה מכעיס את הבורא!!!

אלהיהם של אלו שונא זימה!!! (אפילו בלעם הרשע יודע את זה,

ובכדי להנצל ממנו ולנצח את קליפת בלעם הרשע – צריך להקפיד לשמור על ב'רית ל'שון ע'ינים מ'חשבה – ראשי תיבות בלע"ם)

המצווה הכי גדולה זה קידוש השם, בשביל זה נברא העולם!!

ומה אנחנו הנבראים המסכנים עושים? מחללים את שמו הגדול של בורא עולם בגלוי לעיני כולם!!!!

ובגלל זה כל הצרות!

(כמו שהתורה כותבת וכמו שאמרו הצדיקים, החפץ חיים, השומר אמונים, והרב שך ועוד)

תראו את הרחובות ביום שבת קודש – ממש איום ונורא!!!

אלפי מכוניות נוסעות בשלווה ורומסים את השבת קודש בגסות, וכביכול דורכים על הקב"ה!!! כביכול דורסים את האלקים מתחת לגלגלים!!! (כמו שאמר אחד הצדיקים)

ולא אכפת לאף אחד כמעוט!!!

ארץ ישראל הקדושה! מה עשו לך?

ירושלים עיר הקודש! מה עשו לך?

באו פריצים וחללוה!

אלפי יהודים לא יודעים מה זה "שמע ישראל"!!!

מיליוני יהודים לא שומרים שבת!!!

שלא לדבר על טהרת המשפחה, כשרות, וכו'

הרחובות של היום – זה גיהנם של ממש!!!

הצדיק הקדוש רבי שמואל שפירא זצ"ל (מגדולי חסידי ברסלב)

אומר : שאם הש"ך והט"ז היו קמים לתחיה היום – היו מתים מיד בחזרה – מרוב צער על הצניעות של היום!!!

אחים ואחיות יקרים!

אנא תתעוררו!

לא נשאר הרבה זמן…

אם לא נשכיל להתעורר עכשיו – אנחנו נהיה עדים למלחמה קשה מרה ונוראה!

שרק הקדושים והצנועות הצדיקים והצדקניות ישרדו!!!!

עכשיו עדיין לא מאוחר!!!

בואו ונעשה כולנו תשובה שלמה מאהבה!!!

תשבו על הרצפה בכל יום:

ותתחילו לערוך רשימה של כל העבירות שעשיתם בחיים. וכל המצוות שלא קיימתם –  ותבכו עליהם!

תתוודו לפני בורא עולם, יתברך שמו, על כל עבירה ועבירה שעשיתם! ועל כל מצווה שלא קיימתם!

ותחליטו החלטה חזקה:

זהו! לעולם אני לא חוזר לזה!!!

ומעתה נהיה רק יהודים טובים! ילדים טובים של אבא שבשמיים!!!

ותעשו התבודדות בכל יום. ותתפללו לה' שיעזור לכם בתשובה ולהתקרב אליו, ויושיע אתכם מיד היצר הרע, הנחש.

זה עובד!! תאמינו לי!!!

אם לא נחזור בתשובה – יש הרבה אמצעים להקב"ה להעניש אותנו

כי אם לא – יש פצצת אטום מוכנה לשיגור!!!

ואלפי טילים מכוונים לעבר ישראל….

ולא לשכוח את הדאע"ש שמחוץ לגבולות ישראל….

ועוד ועוד….

מה אתם חושבים? זהו נגמר! כבר לא יהיו מלחמות?

אפשר לעשות מה שרוצים? לעשות חיים???

החיים האמיתי זה רק דביקות בה' מקור החיים – וכל זולת זה – הוא המוות!!!

אבל אל תאמרו לי: "מה? מה פתאום! זה לא יקרה!"

כי לצערנו הרב, אנחנו לא צדיקים!!!

ולא כמו שה' רוצה! לא כמו שכתוב בתורה!!!

הנה היה פסח. והגאולה היא כמו פסח,

וזה הזמן לבער את החמץ הגשמי והרוחני מהבית ומהלב!

אז קדימה! לזרוק החוצה את כל מה שה' לא אוהב:

לזרוק את החוצה את הטלויזיה – אם יש חס ושלום. ומי ששובר אותה -אשריו.

לחסום את האינטרנט בחסימה הכי חזקה שיש!

וכן את האייפון וכו'

להשתמש במחשב רק לצורך ומצווה – לא לבילוי ובידור ח"ו

לא לראות שום סרטים ח"ו

לשמוע רק רדיו של שיעורי תורה – כל השאר פסולים!

לשמוע רק שירי קודש, לא לשמוע שום מוזיקה לא כשרה ולא טהורה! כידוע שזה משפיע מאד על הנפש.

להתחיל לשיר להשם יתברך שירי תשובה.

כמו "לב טהור בא לי אלהים, ורוח נכון חדש בקרבי!, אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני!"

לא להכניס עתונים הביתה.

להתלבש בצניעות כמו שמתאים לבת ישראל כשרה:

שמלה ארוכה. שרוולים ארוכים. מטפחת – לא פאה ח"ו. בגדים רחבים. לא צמודים ח"ו. לא איפור ח"ו ולא בושם ח"ו.

ולא שום דבר הנוגד את הצניעות של בת ישראל ויהודיה כשרה.

וכל דבר שמושך עין של גברים וכו'

 

ואתה יהודי, איש הישראלי – תשמור על העיניים שלך!!! והמחשבה וכו'

ותלך למקווה ותאמר תיקון הכללי בכל יום. וגם תיקון מ"ח מדי יום לאחר שחרית.

 

ולהקפיד לומר קריאת שמע – שעל המיטה – כל לילה – בכוונה גדולה ועצומה. ולחושב שזה הלילה האחרון לחייך…. ולעשות חשבון נפש. כמו שאומר הזוהר הקדוש – וקורא לאלו העושים זאת – "מארי דחושבנא".

לדקדק בכשרות – לאכול רק מאכלים כשרים 100%

כ"ק האדמו"ר מהאלמין שליט"א כתב  שיש לנו רמז  בפרשת "ויקרא" שמדברת על איסור אכילת חֵלב, שהוא איסור כרת, ובגלל זה מתים צעירים, ולכן יש להיזהר מלאכול בשר בהמה. כי יש חששות גדולות שלא ניקרו את החלב כמו שצריך-

 

להקפיד על התפילין ועל הציצית לקנות רק עם הכשר טוב ומוסמך….

כי אחרת יש חשש של ביטול המצווה וברכה לבטלה…

אז מה אם עולה יותר כסף? – חינם גימטריא גיהנם!

עולם הבא לא קונים בחינם!

 

צריך ללמוד הלכה בכל יום (2 הלכות ליום לכל הפחות)

ללמוד ספרי מוסר בכל יום שהוא חיוב ממש:

כמו מסילת ישרים, שערי תשובה, ארחות צדיקים, ראשית חכמה, של"ה,  פלא יועץ, קב הישר, שבט מוסר ועוד ובמיוחד מוסרי הזוהר הקדוש!

חייבים לתקן את כל המידות! כי בלי זה למה לנו חיים? (הגר"א מווילנא זצ"ל)

לא להתגאות! לא לכעוס! לא להתאוות לתענוגים! לשמור על הפה!

(על פי רבי חיים ויטאל בשערי קדושה, שאלו 4 יסודות המידות, ראה שם)

אז תאמרו לי: "מה אתה רוצה שנהיה קיצוניים?"

לא אמרתי את זה.

ה' רוצה שתהיו יהודים! ויהודי יש רק קיצוני! שעושה את רצון ה' עד הסוף ממש בלי שאלות!!

אני רואה את המצב שרוב האנשים הם כילדים קטנים שלא מבינים שמסוכן לעבור את הכביש כשמגיעה מכונית !

האם כשאני מזהיר את ילדי לא לחצות כביש כשמגיעים מכוניות , המשמעות היא שאני מאחל להם להידרס ח"ו?  ,

אלא אני רק מבהיר את האמת שחציית כביש סואן מביא למוות , אותו הדבר בנושא התשובה למשיח .

אני רואה את המציאות , ואני לא מאחל לאף אחד את המציאות הזאת.

אני לא מבין מה כל כך קשה לחזור בתשובה ולהכיר שאנחנו לא בסדר?

למה ההתעקשות שאנחנו בסדר?

למה לא לבוא ולומר להקב"ה: אנו יודעים שאנו חוטאים ומבקשים בכל לשון של בקשה ובתחנונים מרובים , אנו רוצים לעשות תשובה רוצים להיות טובים, בנים ועבדים נאמנים אליך בורא הכל!!!

אנחנו ממלכים עלינו רק אותך!!! בלבד!!! לא את היצר הרע או הערב רב או  מדינת יסר אל, שסרה מהאל!

אנחנו מחכים לה' יתברך שירחם עלינו ויחזיר אות כולנו בתשובה שלמה בחסד וברחמים!

אנא ה', בורא כל העולמות: תרחם עלינו! תגאל אותנו כבר! אנחנו לא יכולים יותר! נגמר לנו הכח!!!!

אז בינתיים כולנו צריכים להשתדל לעורר את עצמנו, את הקרובים, את הרחוקים, את המשפחה את החברים וכו"

ולזכות את הרבים!!!

כדי שלא נוכל לומר "לא ידענו לא אמרו לי" !!!

אִם-עֲו‍ֹנֵינוּ, עָנוּ בָנוּ–ה', עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ:

כִּי-רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ, לְךָ חָטָאנוּ.

מִקְוֵה, יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעוֹ, בְּעֵת צָרָה–לָמָּה תִהְיֶה כְּגֵר בָּאָרֶץ, וּכְאֹרֵחַ נָטָה לָלוּן.

לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם, כְּגִבּוֹר לֹא-יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ?

וְאַתָּה בְקִרְבֵּנוּ ה', וְשִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא–אַל-תַּנִּחֵנוּ!!!

הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת-יְהוּדָה, אִם-בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ?

–מַדּוּעַ הִכִּיתָנוּ, וְאֵין לָנוּ מַרְפֵּא?

קַוֵּה לְשָׁלוֹם וְאֵין טוֹב, וּלְעֵת מַרְפֵּא וְהִנֵּה בְעָתָה!!!

יָדַעְנוּ ה' רִשְׁעֵנוּ, עֲו‍ֹן אֲבוֹתֵינוּ: כִּי חָטָאנוּ, לָךְ!

. אַל-תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ, אַל-תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ; זְכֹר, אַל-תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ.!!! (ירמיה יד).

השיבנו ה' אליך ונשובה – חדש ימינו כקדם!!!

שובו אלי ואשובה אליכם!!!

– חייבים לעצור את המגפה!

כל ישראל ערבים זה לזה. וכל אחד חייב לעצור את המגפה!!!

אנחנו עדים לאחרונה, למאורעות קשים, כמעט כל יום נפטר מישהו בצורה טראגית… גדולים וקטנים… והחיים ממשכים כרגיל… עסקים כרגיל….

אסור לנו להיות עיוורים, ולהמשיך כרגיל כאילו כלום לא קרה!

אז נאנחים קצת, "אוי", מוזילים דמעה או שתיים. ומתפללים לה' שזה לא יקרה עוד פעם. ותהיה כבר גאולה!

נחמד.

אבל מה ה' רוצה מאיתנו?לעשות תשובה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

"כל האסונות באים מהפאה

הרצח בהר נוף –  הכל מהפאה!

הלוויה של הבחור סאמט – כל האסונות האלה בגלל הפאות!!!"( פורסם בשם אחד מגדולי וצדיקי דורנו שליט"א)

תיקון הדור -היסוד

אנחנו באלף השישי כנגד יסוד. וזה עיקר תיקון הדור – היסוד. ובגלל פגם היסוד – כל הצרות. ועיכוב הגאולה!

צריך להתפלל ולהתחנן ולבכות הרבה להשם יתברך  בכל יום שיצילנו מהמים הזידונים! וכל תאוות העולם הזה!

ב"ה יש הרבה לימוד תורה – כן ירבה. אבל חסר את העיקר והיסוד שהכל מושתת עליו – ובלי זה – התורה לא עוזרת. – הכל הולך לסטרא אחרא, רח"ל!

"קדושים תהיו" – זו מצוה מן התורה!

חייבים כולנו לשמור על העינים והמחשבה וכו', ולהתלבש בצניעות כמו שמתאים לישראל קדושים!

וכן חייבם לשמור על הלשון (לשון  – יסוד) מכל הדיבורים האסורים!

וכן להתקדש בקדושת האכילה, ולזהר ממאכלות אסורות בתכלית, ובשאר קדושות, כידוע.

להתרחק מן השקר והעולם הזה ודרכי הגוים – בתכלית הריחוק, עד קצה האחרון.

ועל ידי כל אלו יש סגולה להנצל במלחמה האחרונה…

כל אחד חייב להלחם את המלחמה האחרונה – נגד היצר הרע שלו, ובפרט קליפת ערב רב ועמלק שבו, וקליפות אדום וישמעאל, וקליפות גוג ומגוג וארמילוס הרשע, וקליפות ע' אומות –

ולנצח!

ללא הקב"ה עוזרו – לא יכול לא.

אבל האדם צריך לפקח על עצמו. ואם לא יפקח על עצמו – איך מצפה שיעזור לו הקב"ה??? (מסילת ישרים)

ואז הקב"ה ישחט את היצר הרע, ויבולע המוות לנצח!!!

אבל עכשיו-

השטן ימ"ש – ה' יגער בו – נלחם עלינו ובנו מבית ומבחוץ, מחוץ תשכל "חרב" , (בגימטריא "פגם היסוד")  ובחדרים אימה… וגם בחדרי חרדים….

ולפי האמת – הכל שטויות, כל התאוות –  הכל שטות אחד גדולה, שבאה מאכילת עץ הדעת. (כידוע מהמפרשים)

אבל יצר התאווה חזק יותר מהשכל!!!

(ועיין בגמרא קידושין פ – מעשיות בתנאים ואמוררים שהיו מתלוצצים מעוברי עבירה ויצר הרע, ואיך שהוא כמעט ניצח אותם בכח האש החזק שלו…)

מעוררים – אינטרנט, אייפון. – נכון. אם זה לא חסום – זה בעיה גדולה.

אבל אל תשכחו את נגע הצרעת של הפאה!!!!

צרעת ממראת היא באש תשרף! (סוף תזריע)

הגאון הצדיק שליט"א  על צרת הפאה –

"מי שהולכת עם פאה חייבת סקילה , שריפה!!!"

"הרב אמר שכל האסונות באים מהפאה. הפאה זה מכשיל הרבה יותר משיער טבעי! זה מחטיא יותר משיער טבעי!

ומי שהולכת עם פאה חייבת סקילה , שריפה!!!

כל האסונות והרצח בהר נוף (שהיה בתחילת החורף) – הכל מהפאה!

הרב הזכיר את הרצח בהר נוף – כי הכל מהפאה!

הרב הזכיר את הלוויה של הבחור סאמעט – כל האסונות האלה בגלל הפאות!!!"

(פורסם מתוך שיחה של אחד מצדיקי דורנו שליט"א)

"הר נוף" בגימטריא "הפאה עמלקי" ובגימטריא "ארמילס".

וחשבון  ת'  – תמות (שבת נה)  או ת' איש של עשו  – מבדיל בינם לבין "משיח בן אפרים".

 

איך להתייחס לצרות על פי התורה?

כשיש צרה ומישהו נפטר, ולפעמים גם צדיק גדול, רח"ל – אז מה אומרים הרבנים?

"זו גזירה משמיים!" וזהו. אין התעוררות לפשפש במעשים. אין עצרת תשובה, או זעקה ותפילה. כמו שפסק הרמב"ם הקדוש בהלכות תענית)

זו גזירה משמים ודאי. אלא מה???

עד מתי נהלך כעיוורים?

עד מתי נהיה חרשים לקול הקורא : שובו בנים שובבים???

עד מתי נעסוק בשטויות והבלי העולם הזה????

עד מתי נחיה בשקר????

עד מתי לא נהיה "קדושים תהיו" כמו שהקב"ה ציווה???

עד שהקב"ה יביא את הגאולה בעתה – והנה בעיטה!!!

וצרפתים כצרוף את הכסף וברותי מכם הפושעים והמורדים בי!!!!

בואו נשוב אל ה' מבעוד מועד ונחסוך סבל ויסורים!!!!

ונשיב נשמותינו לה' בטהרה כמו שמסרה לנו בטהרה!!!

 

התעוררות לתיקון חצות

בכל ימות השנה "ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש" – כמובא בשו"ע (ס"א סק"ג) ובמ"ב (שם) על מה שהמקובלים "האריכו מאד בגודל מעלת קימת חצות" – ויצטער ויבכה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו.

ורבנו האר"י ז"ל תיקן לצורך זה סדר "תיקון חצות" [תיקון רחל ותיקון לאה], ובו פרקי תהלים מסוימים לאומרם בכל לילה אחר חצות, כמובא בסידורים. וכל שכן שיש להשתדל בזה בלילות של בין המצרים, לומר בהם תיקון חצות בבכיה של ממש.
זמן אמירת תיקון חצות:

מחצות הלילה עד עמוד השחר. ואם לא אמר עד עמוד השחר, יאמר תיקון לאה בלבד עד הנץ החמה.

על הארץ: נכון לשבת על הרצפה סמוך לפתח בשעת אמירת "תיקון רחל". ויאמר את התיקון בכוונה ובקול נהי ובכי על חורבן בית המקדש, ועל הריגת הצדיקים, ועל צערם של ישראל הסובלים בגלות המרה הזו. וטוב לחלוץ את הנעליים קודם אמירת "תיקון רחל".

תיקון חצות עדיף מלימוד: תיקון חצות עדיף מלימוד תורה ולא יחוש לביטול תורה אותה שעה. (ע"פ דברי מהרח"ו בשער הכוונות (נד)זכורנות אליהו לרבי אליהו מני זצ"ל וכן משמע מהרב מילקוט יוסף).

תלמידי חכמים: תלמידי חכמים שתורתם אומנותם, יאמרו "תיקון חצות", ואין בזה ביטול תורה.

נשים: גם הנשים טוב שתאמרנה "תיקון חצות", ותצטערנה ותבכינה על חורבן בית מקדשנו ותפארתנו, שעדיין לא נבנה באשמותינו אנו.

מעלה גדולה: גדולה מעלת אמירת תיקון חצות, יותר מהתפילה בנץ החמה, ויותר מאמירת סליחות בחודש אלול. על כן ההולך לישון בחודש אלול אחר חצות לילה, ואינו יכול לומר גם סליחות וגם תיקון חצות, עדיף שיאמר תיקון חצות.
לא מכוון: כתב הגאון הקדוש רבנו יוסף חיים (שו"ת רב פעלים חלק א'  אורח חיים סימן א): גם אם אינו אומר תיקון חצות כהלכתו בבכיה וצער וכוונה כאשר יסד רבינו האר"י ז"ל, ומוציא הדברים מפיו כשליבו מלא מחשבות וטרוד בעניינים אחרים, אל יבטל אמירת "תיקון חצות". רק יתאמץ בשלמות הכוונה ונקיות וזכות המחשבה, וה' יהיה בעזרו. ע"כ.

 

"עיקר עבודת איש הישראלי": – כתוב בשיחות הר"ן ש"א – "הוא… לקום בחצות הלילה", ובליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ס"ז אומר רבינו בזה"ל: "מאד צריכין ליזהר לקום בחצות בכל לילה ולהיות מתאבל מאד על חרבן בית המקדש". נמצא שבדרך רבינו הק' אין זה רק מנהג טוב והגון לקום בחצות, אלא חובה ממש, שעל ידה "יזכה להתקרב אל האמת דהיינו לצדיקים וכשרים אמיתיים… ועל ידי זה יהיו נפתחין עיניו ויסתכל על עצמו בכל המידות לשוב בתשובה על כל המידות הרעות ויזכה לדעת ולהכיר את שמו הגדול יתברך" (שם) ומי הוא זה אשר לא יחפוץ בכל המדריגות הנוראות הללו אותם מבטיח רבינו לקמים בחצות הלילה ומתאבלים על חרבן בית המקדש!

אך לא רק רביה"ק מפליג כל כך במעלת הקימה בחצות הלילה, ספר הזוהר הקדוש מלא וגדוש הוא בביטויים נוראים ונפלאים במעלת קימת חצות ובגודל זכותו של העוסק אז בתורה.

 

 "כד אתפלג ליליא… זכאה חולקיה מאן דאתער בההוא זימנא! … וכל מאן דקאים בההוא זמנא ואשתדל באורייתא אקרי חבריה דקוב"ה וכנסת ישראל… וחוטא דחסד יתמשך עלייהו… ומניה דחלי עלאין ותתאין, הוא עאל בכל תרעי מלכא ולית דימחא בידוי" [=כשנחצה הלילה.,. אשרי חלקו של מי שמתעורר אז! … וכל הקם באותה עת ומשתדל בתורה נקרא חברו של הקב"ה וכנסת ישראל… וחוט של חסד נמשך עליו,.. וממנו מתייראים עליונים ותחתונים, הוא נכנס בכל שערי המלך ואין מי שימחה בידו…] (ויקרא צ"ב).

 

למן התנאים הקדושים, רשב"י, ר' חייא, ר' חזקיה וכו' וכו' ועד לאר"י הקדוש וגוריו; למן הבעש"ט ועד לרבינו ז"ל ותלמידיו היתה זו ההנהגה הראשונה במעלה – לקום בחצות הלילה.

 

עובדות רבות בזוה"ק מעידים: שחז"ל הקפידו לנהוג כך בכל לילה, ולמותר להאריך עד כמה הקפיד על כך האר"י ואחריו כל המקובלים. די אם נצטט משער הכוונות את דברי מהרח"ו: "ותזהר מאד שלא תתבטל מזה אפילו לילה אחת כי הוא ענין רב התועלת" ובצוואת הריב"ש – הלא ידועה אזהרתו לקום בכל לילה בחצות ואם באנו לרביז"ל כבר הבאנו לעיל את קצות דבריו הקדושים, ועדיין לא נגענו בדבריו הנפלאים של מוהרנ"ת בליקוטי הלכות אודות קימת חצות.

 

יבכה על החוסר בלימוד זוהר הקדוש: רבי נתן כותב שבחצות יבכה על הסתרת והעלמת אור הצדיק מהעולם. והיינו שלא לומדים זוהר הקדוש. נמצא שאין לך תיקון חשוב יותר מתיקון חצות.

 

ושמא תאמר, הרי זוהי מעלת הצדיקים הגדולים, ואין הדבר מיועד לאנשים פשוטים כמונו הרי לך דברי החיד"א בספרו הבהיר 'יוסף תהילות' קל"ד, שכתב שמצוות קימת חצות מוטלת על כל אדם, בין תלמידי חכמים ובין המון העם ועל אחת כמה וכמה שמכל דבריו של רביה"ק ומתלמידיו משמע כן וכפי שנהגו אנ"ש כולם בכל הדורות עד היום הזה. טענות מטענות שונות על הקושי שבדבר נשמעים מאנשים שלא שנו כל צרכם, אולם דבר רבינו ז"ל יקום לעולם ואין לשנות מדבריו בניד כלשהו.

 

הגאולה השלימה תבוא בזכות אותם שקמים בחצות: ברוח זו מפרש מוהרנ"ת את הפסוק 'על דבר אשר לא צעקה'. וכך היא תמצית הדברים.

 

ידוע שהגאולה השלימה תבוא בזכות אותם שקמים בחצות לילה: יבוא אדם אחרי מאה ועשרים לפני בית דין של מעלה. ישאלו אותו, ידעת מרביז"ל, האמנת בו, מדוע לא קמת בחצות. והוא יענה מה זאת אומרת, איך יכולתי לחלום בכלל על חצות, אתם יודעים באיזו מציאות חייתי. בית, פרנסה, בריאות, יצה"ר והרשימה עוד ארוכה. ואז ישאלו אותו, רק רגע, האם התפללת על זה, אם ידעת ממעלת קימת חצות, מדוע לא התפללת על כך, מי הפריע לך לפחות לרצות להשתוקק. אכן, רק כשנגיע לשם נראה איך אילו היינו עוסקים בתפילה ולא נוטשים את הרצון משום דבר טוב, בוודאי היינו זוכים לפעול ולהוציא לפועל את כל הדברים הטובים, ולפחות יוצאים ידי חובת התפילה וההשתוקקות. זוהי בדיוק התביעה של 'על דבר אשר לא צעקה', מדוע לא צעקת. נכון שהיה לך יצה"ר אבל מדוע לא מחית בקול גדול. מי שמוחה וצועק אין עליו שום תביעה.

כמה זמן לוקח תיקון חצות לומר? 15 – 10 דקות??? ובדרך כלל בין וכה וכה ערים בשעה כזאת. אז למה לא להקדיש קצת זמן לאמא, השכינה הקדושה??? בזכות אלו שלומדים זוהר הקדוש ואומרים תיקון חצות תבוא הגאולה! במהרה בימינו אמן!!!

 

[1] אנחנו לפני מלחמת עולם!!!

הבחירה האמיתית – ובחרת בחיים

"קדושים תהיו"

יש גזירות על עולם התורה, פיגועים, תאונות, צרות ואסונות. וכו' מה הסיבה לכל הבעיות האלה? איך אפשר לתקן? כל יהודי יודע שאם יש צרות, סימן שאבינו שבשמים כועס עלינו בגלל שאנחנו לא בסדר.

ואיפה אנחנו לא בסדר? מידי פעם קוראים בעיתון או שומעים כי כל הבעיות שלנו נגרמות בגלל הטכנולוגיה, האינטרנט או האיפון, וזה מאד עצוב. כי אלה לא עיקר הבעיות שלנו, הבעיות שלנו היא חוסר הקדושה והצניעות ושמפטמים אותנו עם נבילות וטריפות חלב ודם!!!

חורבן בית המקדש והשואה האיומה – פגעו בעם ישראל גם ללא האינטרנט והפלאפונים –  זה היה בגלל  חוסר הצניעות והקדושה והשחיטה הטריפה – ובגלל זה היו כל הנושרים!!!

אחים יקרים! הבעיה היא שאנחנו לא מקיימים המצוה "קדושים תהיו" (הכוונה לאכול רק כשר-לא רק שיהיה עליו הכשר – זה עוד לא אומר שזה כשר) כמו שהקב"ה מצווה, הבעיה שלנו היא חוסר צניעות וקדושה ואכילת נבלות וטרפות, ואומרים את זה גדולי עולם!

 בבקשה מכם, עם כל הלב, אנא, אל נא נחזור על הטעויות של אבותינו לפני חורבן בתי המקדש, לפני השואה, טעויות אשר שילמנו עליהם מחיר כבד עד מאד.

אנו מבקשים מכל אחד, לקרוא היטב, להתבונן בדברים, לעשות תשובה ולקיים את אשר הקב"ה מצווה אותנו  -"קדושים תהיו"  כלומר לא לאכול שום בשר בהמה, ולאכול עוף רק משחיטה קטנה וכשרה.

לא אוכלים בשר בהמה ונזכה לגאולה!!!

 

האדמו"ר  מהאלמין שליט"א  (יש לו נסיון גדול, היה שוחט מלפני חמישים שנה, ונלחם על הכשרות בארצות הברית שנים רבות ויש לו סיפורים רבים על המכשלות הרבות שישינם בכשרות, שלא נדע)

 

כרגע  הוא סומך רק על שחיטה אחת – במושב ישעי. של הרב שלום  רוט. על זה הרב אמר שהוא סומך רק על שחיטה אחת. כי הוא היה שם בדק את הסכין וכו' ויש אפשרות להזמין. כדאי ליצור קשר עם האדמו"ר עצמו.

 

פגימה אותיות מגיפה!!!

כי חוץ מההברחות של הערבים (שאומרים שהרבה בשר טרף מוברח מהערבים עם חותמות והכל וכו'),

יש בשחיטה עצמה בעיות. (כי בשחיטה גדולה חסים על ממונם ומכשירים פגימות בסכין, עד שהגענו למצב שאין דבר כזה של פגימה בסכין וכו',

הן מצד הכסף, כי כסף מטהר ממזרים, ומהירות השחיטה, ואיום על השוחטים [לא יעמוד בעל השור על שורו – שנמחק לגמרי בארץ]

בדיקות הסכין, [ענין פגימת הסכין נמחק בארץ- ופגימה אותיות מגיפה ובגלל ההבדצי"ם הרבנים המכשירים יש לנו כל שנה אלפי יתומים ואלמנות]

בדיקת הריאות [נמחק כמעט אצל כולם שמתירים ממש נבילות וטריפות],

בדיקת צומת הגידין [לא איכפת בכלל ברוב המקומות – ואם בודקים זה רק למראית עין],

צרירות דם, השגחה על ההכשרה, ההשריה, המליחה, האריזה ועוד שיש תקלות רבות שם, כמבואר בספר אכילת בשר הלכה למעשה, שחיטת ואכילת בשר כהלכתה ב"ח, קול השחיטה, קול השוחטים, אבן מקיר תזעק ג"ח, לב יצחק, שו"ת זבחו זבחי צדק ועוד).

"אם יאמר לך אדם שהבד"ץ זה כשר. תענה לו שכש"ר זה ר"ת כ'ולו ש'קר ר'מאות, את הכשר הזה מותר לאכול???"

כדאי מאד להינזר מאכילת בשר בהמה בכלל (כי יש בעיה ניקור החִֵלב  וסירכות וכו'), ולאכול רק עוף משחיטה קטנה וכשרה, שידוע שמטריפים כשיש להם פגימות.

וכתב בפלא יועץ (ערך בשר), וזה לשונו: ובלאו הכי יותר טוב אם הוא באפשר לו לאכול לעולם בשר עוף, כי הוא נצול ממכשולות הרבה.

(ובערך טרף כתב), "והנה בקושי יוכל להמצא בהמה, שתהא נקיה מכל דבר רע ושתהא כשרה אליבא דכולי עלמא, ומי יוכל לעמוד על המשמר על זה, לכן הנאני מנהג חסידים ואנשי מעשה, שראיתי שלא היו אוכלים כי אם בשר עוף.."

אכילת הבשר היא סכנה עצומה

(ובערך שוחט כתב): ולפי גודל הזהירות שצריך ומעוט הישוב וההכנה שיש באיזה ערים, אמינא דאכילת הבשר היא סכנה עצומהוהיא רעה גדולה אם נכשל באכילת אסור, שמתגדל הגוף באיסור ונעשה גופו חתיכה דאסורא, ואיך יוכל להשיג ארחות חיים, סורו טמא קראו למו.

 ואשרי מי שיוכל לעמד ולהזהר שלא לאכול בשר כלל, או לפחות שלא לאכול כי אם בשר עוף

ואשרי מי שיוכל לעמוד ולהזהר שלא לאכול בשר כלל, או לפחות שלא לאכול כי אם בשר עוף, שיוכל להזהר לשחטו בישוב הדעת, מה טוב חלקו ומה נעים גורלו, ובפרט בדור יתום זה שרבו השוחטים בכפרים אשר אין יראת השם נגד פניהם ולא דעת ולא תבונה בהם לידע הדינים על ברין, ואינם יודעים לגע בספרים, רק מעט שלמדו קצת דינים בעל פה, והקולר תלוי בצואר השוחטים והמורים שנותנים כתב סמיכה בידם בלי בדיקה יפה יפה אם הם בקיאים, ואם קדמה להם יראת חטא. טוב לגבר עובר ארח אשר הוא ירא את השם, אם אינו יכול לבדוק את השוחט ולא קים לה בגוהימשך ידו ולא יאכל משחיטתו, כי רבה המכשלה בשוחטים כאלו, וכבר צוחו עלה קמאי ובתראי,

ואין תקנה עד שיתקן עולם במלכות שד"י!!! – עכ"ל.

 

וזה לשון הגאון הקדוש רבי אהרן ראטה זצ"ל בספרו שולחן הטהור :" ואשרי לאלו היראי שמים שנזהרים שאינם אוכלים רק בשר עוף, ומזה יוצא מהרבה חששים. ומי שרוצה לקדש עצמו לפני בוראו נתיעצתי עם כמה שוחטים יראים, ואמרו לי לעצה טובה שלא אאכול רק בשר עוף. וזה עצה טובה לשמור נפשו מכמה מכשולים, כידוע ליודעים. וכל שכן בדורנו."

 

לכן מאד חשוב להיזהר מה אוכלים וממי אוכלים, וטוב מאד שזכיתם להנצל. והלוואי שכולם ידעו מזה וישמרו עצמם מלהכשל במאכלות אסורת ח"ו.

"ונסלח לכל עדת בני ישראל כי לכל העם בשגגה."

 

אשריכם ישראל שאתם נזהרים בכשרות וקדושה. ובזכות זה  נזכה לכל טוב בזה ובבא ולהנצל ממלחמת גוג ומגו"ג (בגימטריא בהמ"ה)

 

וזה שלא ידעתם עד עכשיו כי זה מאפייה גדולה וביזנס גדול, ולמה שיספרו לכם, על מי שסיפר איימו ברצח,  וגם באדמו"ר שליט"א ניסו להתנקש בחייו, אז מי יכול לספר?

 

ולכן ממולץ מאד להמנע מאכילת בשר בהמה בכלל, כי יש הרבה בעיות ומכשלות (וכמו שכתבו גדולי הדורות )לאכול עוף רק משחיטה קטנה וכשרה.

 

הקב"ה עושה הכל לטובתינו ואנחנו צריכים להאמין בזה ממש ולא להגיד רק, להאמין ממש, ומי שמאמין בזה ועשה תשובה אמיתית הוא ישרוד ויהיה לו חלק של העולם הבא. העולם הבא, משיח.

 

כי כל אוכל חֵלב – יהיה נסתם שכלו לגמרי ויתגברו הכפירה והקושיות ח"ו. (הלכות חלב ודם, הלכה ד)

עיקר הדירה ומשכן היצר הרע וכוחותיו הוא בחֵלב ודם ולכן אסור לאכלן. (הגר"א מוילנא זצ"ל)

 

יש סקנדלים גדולים על הבשר בעולם אבל גם בארץ יש מספיק בעיות עם הבשר.

ש. אז איך אפשר בכלל לאכול בשר…

 

ת. יש עוד הרבה דברים שאסור לנו לאכול, לא רק בשר. ויש בעיות קשות גם עם עופות. ותמיד היו שערוריות, אבל מאחר שישנה טכנולוגיה אחרת היום שכ"כ הולך מהר, שוחט אחד יכול לשחוט ארבע מאות עופות בשעה, אז זה מאד קשה להשתלט על זה.  ואי אפשר גם להוכיח אם העוף היה חי בשעה ששחטו אותו…

 

ש. היום משתמשים בוידיאו, מעגל סגור, האם זה לא מספיק יעיל?

ת. בלוס אנג'לס עכשיו, אחד ההכשרים הכי טובים, היה להם מעגל סגור, וראו את הכל. רק מה? פה ושם, המשגיח שהוא היה נקרא דוקא משגיח טוב, וסמכו עליו מאד, היה יוצא להתפלל. ודוקא כשהוא יצא – הם הלכו לקנות בשר טרף, והכניסו את זה בין הבשר הכשר. אז שאלו את הרבנים מה לעשות, אז הם אמרו שעד שגילו את זה אפשר היה לאכול את הבשר. אוי! מה אני אגיד? אם המשיח לא יגיע עוד מעט – כולנו נצא אנשים טמאים מאד, חס ושלום.

 

 

כמה צריך לעורר על זה השכם והערב, ולמלאות ארץ ומלואה, אוי, למה לא מוכחים מספיק על זה?

 

כל אחד צריך לעורר את חבירו, ומה יענה בבית דין של מעלה?

 

ידעת ולא אמרת? כל שאפשר למחות באנשי ביתו וכו' בכל העולם כולו נתפס על כל העולם כלו!

והדברים נוראים!

 

כל אחד יקח על עצמו להקיץ נרדמים. ובכך נביא את הגאולה ברחמים!

עיכוב ביאת המשיח – בגלל הכשרות הטריפה!!!!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*