logo
מאגר ספרי הזוהר העולמי דף הזוהר היומי -הרב סיני

מכתב להאדמור מהאלמין- איך הרב דורש וצועק שכמעט הכל טרף??…זה פוגע בשלום בית שלי

 אדמור מהאלמין דורש- פספורט

לכבוד כ”ק אדמו”ר מהאלמין שליט”א

סליחה להאדמו”ר  שבמכתב הנ”ל , אני מדבר קצת בחוצפה,  אבל  לצערי זה מתוך זעקת ליבי!

איך הרב שליט”א בדרשות שלו על ההכשרים אומר וצועק שכמעט הכל טרף – אני בעצמי שמעתי את זה ברדיו 2000!

ואשתי כבר לא רוצה להביא לבית בשר בהמה, ואני מאוד אוהב סטקים! וזה מפריע לי לשלום בית!!!

והיא גם טוענת שאסור לה לבשל לילדים שלנו שלא רוצה להאכילם טריפות!!! האם אני צריך לסבול את זה?

איך כבודו יכול להגיד על עם ישראל הצדיקים שמוכרים בשר ולומדים דף היומי כל יום עשרות שנים שהם ח”ו יאכילו טריפות?

 

תשובה:

אם באמת היית לומד דף היומי היית יודע לבד התשובה, ואתן לך תשובה דווקא מדף היומי של מסכת קידושין!!!

במסכת קידושין דף פב/א: והכשר שבטבחים שותפו של עמלק.

רש”י קידושין דף פב/א: טוב שבטבחים – ספיקי טריפות באות לידו וחס על ממונו ומאכילן.

תוספות הרא”ש על מסכת קידושין דף פב/א: שותפו של עמלק – במדרש דריש עמלק עם לק שהיה להוט אחר ישראל ככלב אחר הנבילה להכי מדמי ליה לטבח שחס על בהמותיו להכשיר נבלות.

עכשיו אם אתה מאמין רק קצת בדברי חז”ל, תתבונן שחז”ל הקדושים קוראים לטבח ולשוחט שותפו של עמלק, אז מה עמלק יחשוב לתת כשר ליהודים? מה יהיה לו מזה????????????????

והאם לא ידוע לך הסיפור עם פינקל במאנסי?

ואם השוחט שרצה לרצוח כמה פעמים את הצה”ק מרן עובדיה יוסף זצוקללה”ה הכל בגלל שאמר לשוחט שיש לו סכין פגום, ולשחיטה צריך סכין כשר!!!

יש לנו ב”ה לערך 1800 קבצים של ספרים וקול קורא’ס אם יש לך קצת זמן תראה הכל לבד, ולא יהיו לך שאלות!

רק דבר אחד אני רוצה להגיד לך, שב”ה אני לא היחיד ויש ווידאיו של הגה”צ הרב לנדא שליט”א מבני ברק שהוא היחיד שלא עושה כסף על הכשרות ואומר שאין בשר בהמה כשרה בכל העולם!!!

 

ויש 3 שיעורים בסרטים ודיסקים של הגאון רבי יצחק הכהן רבין שליט”א שמתאר לך איך שכמעט כל הבדצי”ם נבילות וטריפות ממש ובראשם המאכיל נבילות מהכי הגדולים הרב מחפוד, והבי”ד שלו עזבו אותו ויצאו כנגדו ויש הכל מוקלט. אז על איזה סמך אתה נוגע בבשר? האם בגלל שזה טעים מותר לך לאכול נבילות וטריפות חלב ודם?

תתחיל לקרוא את הספרים ותבין הכל!!!

בברכה והצלחה בכל הענינים,

ובפרט להפסיק לאכול מאכלות אסורות.

דע לך כי לא רק על בשר בהמה יש שאלות, הבשר עוף גם צריך להיות כשר!!!

http://www.israel613.com/SFRM-CHDSHM-1.htm

קובץ ספרים בעניני כשרות חלק ב’

5 ספרים – 546 עמודים –  חלק ב’:

ספר א’: אכילת התרנגולים כהלכתה חלק א’  – “זבח פסח” חלק ח’ מספר נפש ישעיה: – בירור הלכה בענין בעיה רצינית בנוגע לכשרות העופות החיים מחשש שעושים זריקות ביום פקיעתן העלולים להטריף את העופות. ספר ב: אכילת התרנגולים כהלכתה חלק : ב’  קטעים ממאות המכתבים שקבלנו מהמשרדים הממשלתיים, ומחלקת הפרמצבטיים, ומסמכת יבוא. ספר ג: זכרון יוסף חלק ט’ מספר נפש ישעיה, והוא הוראת הגאונים באכילת תרנגולים, חלק תשיעי מספר נפש ישעיה על מאכלות אסורות – החיבור הזה מלא וגדוש במשפטים מיושרים ומצודקים שנקראו ונשמעו בקרית חוצות בארצינו הקדושה מפום הביד”צ ובראשם הראב”ד הגאון הצדיק בעמ”ח שו”ת מנחת יצחק, ובו ימצא המעיין דעת תורה אמיתית בענין זריקת העופות. – ברוקלין שנת תשמ”ג לפ”ק. ספר ד: שנים קדמוניות – חלק י’ מספר נפש ישעיה ספר ה: שו”ת זבחו זבחי צדק. בו יבואר ענין התקנה הקדומה להצריך שני שובי”ם עומדים זה ע”ג זה רואים ומשגיחים. ספר ו: מנחת יהודה – חלק ששי מספר נפש ישעיה על מאכלות אסורות – על חומר הענין של “חלב עכו”ם” ו”סימילאק” – לפסח ולכל ימות השנה. ספר ז: מנוחת שלום חלק ז’ מספר נפש ישעיה על מאכלות אסורות. ספר ח: שמירה טובה. מצב השחיטה בנ”י בשנת תרפ”ה, – ספר ט: מצב השחיטה בארצות הברית – להורות נתן. ספר י: מלחמת השם: בו יבוארו המכשולות הגדולות והבעי’ הרצינית בנוגע לכשרות העופות החיים מחשש זריקות העלולים להטריף את העופות, ודין גרמא מכשלה עצומה של ריבוי מאכלות אסורות בישראל חס ושלום. – ברוקלין שנת תשמ”ג לפ”ק. ספר י”א: נפש ישעיה חלק ב’: עדותה של הממשלה – אגריקולטור דעפארטמענט – כמו”כ עדותן של חברי הבד”ץ דעדה החרדית בירושלים, ברוקלין תשל”ג, פ”ג עמודים.

 

ולהבין בפשטות למה כמעט כל הבשר טרף ואי אפשר לסמוך על רבנים ושוחטים ומשגיחים שמקבלים כסף – כי רובם מהערב רב:

והערב רב גם צעקו למשה רבנו מי יאכילנו בשר!!!!

ומה קרה להם?

 

ראה בספר מנהיגי הדור האחרון מחולק לימי החודש

בברכה

הכותב רק על קצה המזלג מפני שאין לי זמן אפילו כדי בליעת הרוק,

ידידו הק’ שלום יהודה גרוס

אבדק”ק האלמין בית שמש

נ.ב. אעתיק לך מה שכתבתי מזמן לאנשים ששאלו השאלה שלך! [23 שנים]

קוּנְטְרֶס

מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר

תְּשׁוּבָה עַל הַתְקָפָה לְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי המחנו”ט הַנִּקְרָא בְּשֵׁם צְבִי דָּוִד הֶערְשְׁקָאוִויטְשׁ.

בְּקוּנְטְרֶס זֶה מְיֻשָּׁבִים כָּל הַקֻּשְׁיוֹת וּמְפֹרָטוֹת הַסִּבּוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת, כֵּיצַד הַקַּצָּבִים וְשֻׁתְּפֵיהֶם הוֹלִיכוּ שׁוֹלָל עַשְׂרוֹת שָׁנִים אֶת הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶער זי”ע וְאַדְמוֹרִי”ם וְרַבָּנִים נוֹסָפִים ז”ל וְכָל כְּלַל יִשְׂרָאֵל בַּאֲמֶרִיקָה. וּמוּבְהָר מַדּוּעַ כָּל הָרַבָּנִים וּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל יָרְאוּ כָּל הַזְּמַן לִפְצוֹת אֶת פִּיהֶם עַל הָעַוְלוֹת הַנּוֹרָאִיּוֹת שֶׁל מַאֲכִילֵי נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, חֵלֶב וָדָם.

הוֹצֵאתִי לְאוֹר עוֹלָם בְּחֶמְלַת ה’ עָלַי

שָׁלוֹם יְהוּדָה גְּרָאס

אבדק”ק הָאלְמִין פֹּה בָּארָא פַּארְק.

שְׁנַת תשנ”א לפ”ק

 

מִכְתָּב גָּלוּי לְאַדְמוֹ”ר מֵהָאלְמִין שְׁלִיטָ”א

מֵאֵת צְבִי דָּוִד הֶערְשְׁקָאוִויטְשׁ

שְׁאֵלָה א’

כֵּיצַד הִנְּכֶם מְסֻגָּלִים לִכְתֹּב יוֹמָם וָלַיְלָה נֶגֶד הַבָּשָׂר, בְּמָקוֹם שֶׁיּוֹדְעִים הִנְּכֶם טוֹב מְאֹד שֶׁהָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶער ז”ל בְּעַצְמוֹ נָתַן מִכְתָּב וְצִוָּה עַל כָּל חֲסִידָיו לִקְנוֹת בָּאִטְלִיז שֶׁל סַאטְמֶער, וְהַמִּכְתָּב הָיָה מֻדְפָּס בָּעִתּוֹן “דֶער אִיד” גַּם הָיָה מְפֻרְסָם בְּ”דֶער אִידִישֶׁער קְוַואל” וְכֵן תָּלוּי כָּל הַזְּמַן בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ דְסַאטְמֶער וְלֹא יִתָּכֵן שֶׁלֹּא תֵּדְעוּ מִמֶּנּוּ.

צְבִי דָּוִד הֶערְשְׁקָאוִויטְשׁ.

 

 

תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלָה א’

לְחַבֵרִי הַיָּקָר צְבִי דָּוִד הֶערְשְׁקָאוִויטְשׁ נ”י (שֶׁנִּדְמֶה לִי שֶׁאֵינוֹ שִׁמְכֶם הָאֲמִתִּי וּכְמוֹ שֶׁהִגִּיעוּ אֵלַי שְׁאֵלוֹת דּוֹמוֹת מִדָּוִד בְּרִיקְמַן וּמִמֹּשֶׁה קֵיימַאן כַּמוּדְפַּס בְּסֵפֶר: “אֲכִילַת בָּשָׂר”, הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה). וְכַיּוֹם זֶהוּ שִׁמְכֶם הַנִּקְרָא צְבִי דָּוִד הֶערְשְׁקָאוִויטְשׁ, כַּנִּרְאֶה הֱיִיתֶם מֻכְרָחִים לְהוֹסִיף שֵׁם, עַל כֵּן הִנְנוּ מְאַחֵל לָכֶם מַזָּל טוֹב לִכְבוֹד שִׁמְכֶם הֶחָדָשׁ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יַעֲזֹר שֶׁעַתָּה תָּשׁוּבוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵימָה וּתְעוֹרְרוּ אַף אֲחֵרִים לַחְדֹּל מִלֶּאֱכוֹל בְּשַׂר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, חֵלֶב וָדָם.

נָבִיא כָּאן סִפּוּרִים אֲחָדִים, כְּדֵי שֶׁתָּבִינוּ מְעַט אֶת דַּרְכָּם שֶׁל הַקַּצָּבִים, שֶׁהַמִּשְׁנָה בְּסוֹף קִדּוּשִׁין מְעִידָה עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם שֻׁתָּפֵי עֲמָלֵק.

מַעֲשֶׂה א’

אִסּוּר מֵהָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶער בַּאֲמֶרִיקָה עַל עוֹפוֹת שְׁחוּטֵי חוּץ.

כַּיָּדוּעַ הוֹצִיא הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶער זצוק”ל אִסּוּר עַל שְׁחוּטֵי חוּץ, וְהָאִסּוּר מֻדְפָּס בְּסֵפֶר: “מִלְחֶמֶת ה'” בַּמָּקוֹם שֶׁהוּדְפְּסוּ כָּל הַקּוֹל קוֹרְאִים, וְנַעְתִּיק זֹאת כָּאן:

קוֹל קוֹרֵא לְהָסִיר מִכְשׁוֹל

כְּבָר הוֹדַעְנוּ כַּמָּה פְּעָמִים, שב”טְשִׁיקֶען מַארְקֶעטְס” אִם אֵין בַּעַל הַמַארְקֶעט (אִטְלִיז), אִישׁ מְהֵימָן, אָז אֲפִילוּ אִם עוֹמְדִים שָׁם שׁוֹחֲטִים יְרֵאֵי שָׁמַיִם, יְכוֹלִים לָבוֹא לִידֵי מִכְשׁוֹלוֹת גְּדוֹלִים שֶׁל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת מַמָּשׁ, זוּלַת אִם עוֹמֵד שָׁם מַשְׁגִּיחַ תְּמִידִי, שֶׁאֵין עָלָיו בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שׁוּם תַּפְקִיד אַחֵר, רַק לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁהָעוֹפוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטוּ בְּכַשְׁרוּת תִּהְיֶינָה תַּחַת פִּקּוּחוֹ בְּלִי הַעֲלָמַת עַיִן אֲפִילוּ שָׁעָה קַלָּה עַד אַחַר הַחֲתִימָה. מִפְּנֵי הָאַחֲרָיוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה הֶעֱמַדְנוּ מַשְׁגִּיחִים בְּכַמָּה טְשִׁיקֶען מַארְקֶעטְס, שֶׁתֵּכֶף אַחַר הַשְּׁחִיטָה, קֹדֶם שֶׁנִּתְעַלֵּם הָעוֹף מֵעֵינֵיהֶם, יַחְתְּמוּ אֶת הָעוֹפוֹת שֶׁנִּשְׁחֲטוּ תַּחַת הַשְׁגָחָתֵינוּ בְּחוֹתָמוֹת (פְּלָאמְבֶּעס) שֶׁלָּנוּ.

וֶהֱיוֹת שֶׁשָּׁמַעְנוּ שֶׁיֶּשְׁנָם אֲנָשִׁים הַמְקִילִים בָּזֶה, בָּאנוּ לְהַזְהִיר עוֹד הַפַּעַם בְּאַזְהָרָה חֲמוּרָה שֶׁכָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת בָּטוּחַ שֶׁאֵינוֹ אֹכֵל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת, לֹא יִקַּח לְבֵיתוֹ עוֹפוֹת שֶׁאֵינָם חֲתוּמִים בְּחוֹתָמוֹת שֶׁלָּנוּ. וְלֹא יִקְנֶה, רַק בַּחֲנוּיוֹת (בּוּטְשֶׁער סְטָארְס) שֶׁאֵינָם מַכְנִיסִים לְחַנוּתָם רַק הָעוֹפוֹת הַחֲתוּמִים בְּחוֹתָמוֹת (פְּלָאמְבֶּעס) שֶׁלָּנוּ, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל. מִזְּמַן לִזְמַן נְפַרְסֵם אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֶת שֵׁמוֹת הַבּוּטְשֶׁער סְטָארְס שֶׁמוֹכְרִים רַק עוֹפוֹת בְּחוֹתָמוֹת שֶׁלָּנוּ.

וְזֹאת לָדַעַת, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר הוֹדַעְנוּ, שֶׁבְּכָל זֹאת הָהַשְׁגָּחָה שֶׁלָּנוּ הִיא רַק עַל הַשְּׁחִיטָה וְלֹא עַל כַּשְׁרוּת הַבּוּטְשֶׁער סְטָאר כִּבְעִנְיְנֵי מְלִיחָה וַהֲדָחָה וְכוּ’, כִּי אוֹדוֹת זֶה מֻכְרָח הַקּוֹנֶה בְּעַצְמוֹ לַחְקוֹר הֵיטֵב עַל מִי הוּא סוֹמֵךְ עַצְמוֹ.

גַּם זֹאת לָדַעַת שֶׁמִּפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ קְשָׁיִים גְּדוֹלִים בְּהַשְׁגָּחַת שְׁחִיטַת חוּץ לָעִיר מֵחֲמַת כַּמָּה טְעָמִים, לָכֵן הַשְׁגָחָתֵינוּ מֻגְבֶּלֶת רַק לָעִיר נְיוּ יָארְק, וּמִי שֶׁקּוֹנֶה מִשְּׁחִיטַת חוּץ לָעִיר, יַשְׁגִּיחַ בְּעַצְמוֹ בְּשֶׁבַע עֵינָיִם מִמִּי לוֹקֵחַ וְעַל מִי הוּא סוֹמֵךְ.

עַל זֶה בָּאנוּ עַל הֶחָתוּם ג’ לְסֵדֶר וַיִּקְרָא, רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, ה’ תשכ”ג לפ”ג, פֹּה בְּרוּקְלִין יצ”ו.

הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים דְאַרְצוֹת הַבְּרִית וְקַאנַאדַא

יואל טייטלבוים

(כ”ק אדמו”ר מסאטמער שליט”א – נשיא)

לוי יצחק גרינוואלד

(הרב דקהל ערוגת הבושם – סגן נשיא)

ואלו שמות הרבנים הגאונים שליט”א ועד הפועל והמרכזי (עפ”י סדר הא”ב) אשר באו על החתום על הדברים הנ”ל:

אלעזר שפירא (הרב מקיוויאשד)

אלטר יעקב יצחק וואגשאל (הרב מלאנצהוט)

אלכסנדר אשר באב”ד (הרב מטארטיקאוו)

גבריאל יודא איליאוויטש (הרב משאמשאן)

הלל ליכטנשטיין (הרב מקראסנא)

חנני’ דוב קאהן (ראב”ד מבודאפעסט)

יוסף צבי הלוי הורוויץ (הרב מאונסדארף)

יוסף גרינוואלד (הרב מפאפא)

ישכר בער הלוי ראטענבערג (הרב מוואוידיסלאוו)

יוסף משה מייזעלס (הרב מאויוואהר)

יקותיאל יהודה האלבערשטאם (הרב מבארדיוב)

ישראל אברהם שטיין (הרב מפאלטיטשאן)

יצחק אייזיק אייכענשטיין (הרב דק’ עטרת צבי פארעסט הילס)

יהושע כ”ץ (הרב מסאמבאטהעלי)

יעקב סג”ל לעבאוויטש (הרב מקאפיש)

יוסף אליהו הכהן שטיינער (דומ”ץ דקהל עדת יראים)

משה טייטלבוים (הרב מסיגעט)

מרדכי האגער (הרב דקהל תורת חיים ויזניץ)

הרב משה ביק (ר”מ נייטרא)

משה שטרן (הרב מדעברעצין)

משה אריה לעוו (הרב מטעמעשוואר)

מנחם זאב שיק (הרב מטאקאי)

נפתלי הירצקא העניג (הרב משארמאש)

עזריאל יודא לעבאוויטש (הרב דקהל עדת יראים)

צבי הורוויץ (הרב מקראלי)

רפאל בלום (הרב מקאשוי)

שמעון ישראל פאזען (הרב משאפראן)

שמואל אברהם זעלטענרייך (הרב מטשאקאווא)

שמחה בונם גרינבערגער(הרב מפרעשבורג)

שלמה זלמן פרידמן (הרב מטענקע)

 

הָרַבִּי זצוק”ל אָכֵן שָׁלַח מִכְתָּב שֶׁיִּקְנוּ בָּשָׂר רַק בָּאִטְלִיז שֶׁלּוֹ, אַךְ הָבָה נִתְבּוֹנֵן כֵּיצַד הוֹלִיכוּ שׁוֹלָל יְהוּדִים יְרֵאִים, וּבְתוֹכָם הָאִטְלִיז שֶׁל סַאטְמֶער.

יָדוּעַ שֶׁבְּוִוילִיַאמְסְבּוּרְג קַיֶּמֶת מַעֲרֶכֶת שְׁחִיטָה הַנִּקְרֵאת: “נַארְט 4” בְּהֶכְשֵׁר הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים, וְכָל הַמְּדַקְדְּקִים בְּכַשְׁרוּת הִשְׁתַּמְּשׁוּ בַּשְּׁחִיטָה הַזֹּאת, הַמְּבֻקֶּשֶׁת בַּצִּבּוּר, וְנוֹסָף לְכָךְ הֲרֵי הָיָה אִסּוּר עַל עוֹפוֹת אֲחֵרִים מִשְּׁחוּטֵי חוּץ.

מֶה עָשָׂה הַבַּעַל דָּבָר ?

שׁוֹחֲטִים שֻׁתָּפִים בָּאִטְלִיז הַסִּיטוֹנַאי מְקַבְּלִים הַכְנָסָה רִשְׁמִית מֵהָאִיטְלִיז, מִלְּבַד הֱיוֹתָם שֻׁתָּפִים בְּעֵסֶק הַסִּיטוֹנַאי.

חֵלֶק מֵהָאֲנָשִׁים הָיוּ תּוֹשְׁבֵי בַּיִת אֵצֶל הָרַבִּי, שֶׁהָיוּ נִקְרָאִים נֶאֱמָנִים לָרַבִּי, עַד כְּדֵי מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ. הֵם הָיוּ (וְעוֹד עַד הַיּוֹם) בַּעֲלֵי בָּתִּים עַל הַבָּשָׂר הַמְיוּבָא לַכְּלָל, הֵן בְּעוֹפוֹת וְהֵן בְּגַסּוֹת, וּלְפִי שֶׁלָּרַבִּי לֹא הָיוּ יְלָדִים, לֹא עָלֵינוּ, הָיוּ מְסַפְּרִים לָרַבִּי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁלֹּא הָיוּ וְלֹא נִבְרְאוּ, אַי תִּשְׁאַל, כֵּיצַד יִתָּכֵן לְהַטְעוֹת רַבִּי צַדִּיק בִּדְבָרִים כָּאֵלּוּ? הֲרֵי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מְפַעְפַּעַת בּוֹ וְהוּא רוֹאֶה הַכֹּל?

הַתֵּרוּץ הוּא פָּשׁוּט, לֹא הַכֹּל מְגַלִּים לַצַּדִּיק וְאֶפְשָׁר גַּם אוֹתוֹ לְהוֹנוֹת.

תַּאֲרוּ לְעַצְמֵיכֶם שֶׁהָרַבִּי מִסַאטְמֶער בְּעַצְמוֹ הָיָה אוֹמֵר שֶׁרִימוּ בִּכְתָב אֶת הָרַבִּי מִבֶּעלְזְא וְהָרַב מִטְשֶׁעבִּין זי”ע, שֶׁלְּפִי הָרַבִּי מִבֶּעלְזְא וְרוֹב גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, עִנְיַן הַבְּחִירוֹת הוּא מִצְוָה, וּלְפִי דַּעַת תּוֹרָה מֵהָרַבִּי מִסַאטְמֶער עִנְיַן הַבְּחִירוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא עִנְיַן שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ וְיוֹתֵר גָּרוּעַ. (כְּמוֹ שֶׁהִבְהִיר הָרַבִּי מִסַאטְמֶער בַּדְּרָשָׁה פַּעֲמַיִם, שֶׁמּוּטָב לְהִשְׁתַּחֲווֹת 1000 פְּעָמִים לִשְׁתִי וָעֶרֶב, מֵאֲשֶׁר לְדַבֵּר מִילָה אַחַת בְּעִבְרִית). וְזֹאת לַמְרוֹת שֶׁהָרַבִּי מִסַאטְמֶער הָיָה נִכְנַע בִּפְנֵי הָאַדְמוֹ”ר מִבֶּעלְזֶא זי”ע וְהֶחְשִׁיב אוֹתוֹ כְּמַלְאַךְ אֱלֹקִים, וּבְכָל אֹפֶן סָבַר הָרַבִּי מִסַאטְמֶער שֶׁאֶפְשָׁר לְרַמּוֹת צַדִּיק. וּבֶאֱמֶת מוּבָא כְּבָר בַּתּוֹרָה הק’ “אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא”, פֵּרוּשׁ, וְהוּא יַתִּיר חֵלֶב. וְהַנָּשִׂיא בַּיָּמִים הָהֵם בְּוַדַּאי הָיָה מַסְפִּיק גָּדוֹל, וְאַף עַל פִּי כֵן הָיָה עָלוּל לִקְרוֹת שֶׁאָכְלוּ חֵלֶב, אַךְ זֶה הָיָה בְּשׁוֹגֵג. גַּם כֵּן יָדוּעַ שֶׁאֶפְשָׁר לְרַמּוֹת הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ וְיוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְכֵן כְּמוֹ שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַסְתִּיר מִבַּעַל מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת בָּעִיר קְרָאקָא.[1]

וֵויינְשְׁטָאק נָתַן כָּל כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לְבֵית הָרַבִּי, מֵאוֹת עוֹפוֹת בְּחִנָּם (שֶׁשָּׁחֲטוּ בהארטפארט קאנטעטירעס בְּמִפְעָל כָּשֵׁר “בֶּעסְט פאלטרי”) 1000 עַד 1500 עוֹפוֹת שָׁחַט שׁוֹחֵט אֶחָד בְּשָׁעָה. הָיוּ שׁוֹחֲטִים שֶׁשָּׁחֲטוּ 500 עַד 600 בְּשָׁעָה.

אֲנִי הָיִיתִי שָׁם בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה, וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה:

עוֹפוֹת מְיֻחָדִים לְבֵית הָרַבָּנִית מִסַאטְמֶער שֶׁבֵּיתָהּ הָיָה בַּיִת גָּדוֹל לְהַכְנָסַת אוֹרְחִים כַּיָּדוּעַ.

הַשְּׁחִיטָה בְּוִוילִיַאמְסְבּוּרְג לְיַד הארטפארד קאנטיקעט הִתְקַיְּמָה מִידֵי שָׁבוּעַ בְּיוֹם רְבִיעִי מִשָּׁעָה 6:30 עַד שָׁעָה 11:30 בַּצָּהֳרָיִם. הָיָה זֶה בְּאֶחָד הַפְּעָמִים, בְּשָׁעָה 11:15 בְּאֶמְצַע הַשְּׁחִיטָה, אֲנִי שׁוֹמֵעַ שׁוֹחֵט מִבְּנֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי צוֹעֵק, הוֹצִיאוּ חָלִיף חָדָשׁ, נִגָּשִׁים לִשְׁחוֹט לָרַבָּנִית מִסַאטְמֶער. פֵּרְסוּ נְיָר עַל הַדֶּלְפֵּק וְזֶה הָיָה סִימָן שֶׁמִּכָּאן כָּל הָעוֹפוֹת מְיֹעָדִים לָרַבָּנִית מִסַאטְמֶר.

תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁהַשּׁוֹחֲטִים שֶׁשּׁוֹחֲטִים מִ-1000 עַד – 1500 עוֹפוֹת לְשָׁעָה וְאֵינָם מוֹרְטִים נוֹצוֹת הַצַּוָּאר, וְשׁוֹחֲטִים שׁוֹחֵט אֶחָד בִּדְרָסָא אַחַת וְשׁוֹחֵט אַחֵר בְּהוֹבָאָה אַחַת וּבְהַגְרָמָה וְכוּ’, יִשְׁחֲטוּ לָרַבָּנִית בְּצוּרָה אַחֶרֶת, בְּיִרְאַת שָׁמַיִם יְתֵרָה וְיַקְפִּידוּ יוֹתֵר עַל הַגְרָמוֹת וְכַדּוֹמֶה, אַךְ אֲנִי מַבִּיט וְחָשְׁכוּ עֵינַי, מַמְשִׁיכִים לִשְׁחוֹט בְּאוֹתוֹ אֹפֶן, מְאוּם לֹא הִשְׁתַּנָּה, רַק מַה, נָטְלוּ חָלִיף חָדָשׁ. שׁוֹחֲטִים עִם הַגְרָמוֹת בִּדְרָסָא וְאֵין מוֹרְטִים הַנּוֹצוֹת.

וְעַתָּה רַבּוֹתַי תָּבִינוּ מְעַט שֶׁכַּאֲשֶׁר נוֹתְנִים לְבֵית הָרַבָּנִית עוֹפוֹת כֹּה רַבִּים, בִּפְרָט בַּעֲבוּר הַהַכְנָסַת אוֹרְחִים הָרַבָּתִית שֶׁהָרַבָּנִית הָיְתָה מַנְהִיגָה וּמַנְהִיגָה עֲדַיִן, וְקִבְּלוּ בְּחִנָּם לְעוֹבְדֵי הַיְּשִׁיבָה וְכַדּוֹ’, וְכָךְ קִבְּלוּ מֵהַקַּצָב אַלְפֵי עוֹפוֹת כָּל שָׁנָה, כַּיָּדוּעַ. אֶפְשָׁר לְהָבִין מַדּוּעַ הָיָה הַקַּצָב כֹּה מְקֹרָב לְרַבֵּנוּ זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה.

הָרַבִּי מִסַאטְמֶער בְּעַצְמוֹ בֵּרֵר, שֶׁבִּנְטִילַת כְּסָפִים מֵהַצִּיּוֹנִים שַׁיָּךְ כֹּחַ הַפּוֹעֵל בְּנִפְעָל. כָּל שֶׁכֵּן בְּאֹכֶל הַנִּתָּן בְּחִנָּם, בָּטוּחַ שַׁיָּךְ כֹּחַ הַפּוֹעֵל בְּנִפְעָל, כְּפִי שֶׁהַגְּמָרָא אוֹמֶרֶת בְּמַסֶּכֶת חֻלִּין אֵצֶל עוֹבַדְיָה (עַיֵּן שָׁם). גַּם בְּמַסֶּכֶת גִּיטִין,[2] מְסַפֶּרֶת הַגְּמָרָא כְּדִלְהַלָּן: עַבְדֵי רֵישׁ גָלוּתָא הָיוּ מְצַעֲרִים אֶת רַב עַמְרָם חֲסִידָא, הָעֲבָדִים הִשְּׁכִּיבוּ אוֹתוֹ פַּעַם עַל הַשֶּׁלֶג, לְמָחֳרַת שְׁאָלוּהוּ: “מַה חָפֵץ הִנְּךָ שֶׁנָּבִיא?” חָשַׁב רַב עַמְרָם, כָּל מַה שֶּׁאֲבַקֵּשׁ מֵהֶם יַעֲשׂוּ הַהֵפֶךְ, אֲבַקֵּשׁ אֶת הַהֵפֶךְ וַאֲקַבֵּל רְצוֹנִי, וְאָמַר לָהֶם שֶׁחָפֵץ בְּבָשָׂר אָדֹם כָּחוּשׁ צָלוּי עַל גֶּחָלִים, וְיַיִן מָהוּל בְּמַיִם רַבִּים. הֵבִיאוּ לוֹ הָעֲבָדִים בָּשָׂר שָׁמֵן צָלוּי עַל גֶּחָלִים, וְיַיִן צָלוּל לְלֹא מַיִם. וְשָׁמְעָה יִלְתָא, אֵשֶׁת רַב נַחְמָן, אֶת מַה שֶׁעָשׂוּ לְרַב עַמְרָם, וְצִוְּתָה שֶׁיָּבִיאוּ לוֹ אַמְבַּטְיָה חַמָּה וְשֶׁיּוֹתִירוּ אוֹתוֹ לַעֲמוֹד בָּהּ עַד שֶׁמֵּי הָאַמְבַּטְיָה הֶאֶדִימוּ כַּדָּם, שֶׁיָּצָא מֵהֵימֶנּוּ זֵעָה מֵהַבָּשָׂר הַשָּׁמֵן שֶׁאָכַל וְהַיַּיִן שֶׁשָּׁתָה, וְנִרְאֶה עַל גּוּפוֹ בֶּהָרוֹת לְבָנוֹת.

רַב יוֹסֵף[3], כְּשֶׁהָיָה קַר לוֹ הָיָה מִתְעַסֵּק בָּרֵיחַיִם כְּדֵי שֶׁיִּתְחַמֵּם וְיַזִיעַ. רַב שֵׁשֶׁת הָיָה נוֹשֵׂא עַל גַּבָּיו קוֹרוֹת וּמַשָּׁאוֹת עַד שֶׁהִזִּיעַ. רַב שֵׁשֶׁת הָיָה אוֹמֵר: “גְּדוֹלָה מְלָאכָה שֶׁמְּחַמֶּמֶת אֶת בְּעָלֶיהָ”.

פַּעַם אַחַת שָׁאַל הָרֵישׁ גָלוּתָא אֶת רַב שֵׁשֶׁת: “מַדּוּעַ אֵינְכֶם סוֹעֲדִים אֶצְלֵנוּ” עָנָה לוֹ רַב שֵׁשֶׁת: “כִּי אֵין לָכֶם עֲבָדִים נֶאֱמָנִים, וְהֵם עֲלוּלִים לִהְיוֹת חֲשׁוּדִים בְּאֵבֶר מִן הַחַי”, אָמַר הָרֵישׁ גָלוּתָא לְרַב שֵׁשֶׁת: “וּמִי אָמַר לָכֶם שֶׁכָּךְ יַעֲשׂוּ עֲבָדַי”?

הֵשִׁיב רַב שֵׁשֶׁת, אַרְאֶה לְךָ הַדְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְעַבְדּוֹ: “לֵךְ וְהָבֵא לִי רֶגֶל בְּהֵמָה הַמֻּנַחַת אֵצֶל הָרֵישׁ גָלוּתָא” וְהִשִּׂיג הָעֶבֶד. אַחַר כָּךְ צִוָּה רַב שֵׁשֶׁת לְעַבְדֵי הָרֵישׁ גָלוּתָא, חִתְכוּ אֶת הַבְּהֵמָה וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל הַחֲלָקִים לְכָאן וְהַרְכִּיבוּ אוֹתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. הִשִּׂיגוּ הָעֲבָדִים ג’ רְגָלִים וְהִנִּיחוּ לִפְנֵי רַב שֵׁשֶׁת. שְׁאָלָם הָרֵישׁ גָלוּתָא: “הֲיֵשׁ לִבְהֵמָה ג’ רְגָלִים בִּלְבָד”? הָלְכוּ הָעֲבָדִים, חָתְכוּ רֶגֶל מִבְּהֵמָה חַיָּה, וְהֵבִיאוּ לִפְנֵי רַב שֵׁשֶׁת. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת לְעַבְדּוֹ: “הַנַּח כָּאן גַּם אֶת הָרֶגֶל שֶׁהֵבֵאתָ” וְהִנִּיחַ, פָּנָה רַב שֵׁשֶׁת אֶל הָעֲבָדִים וּשְׁאָלָם: “הַאִם לִבְהֵמָה ה’ רְגָלִים”? וְהוּכַח שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם בְּעִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת.

אָמַר הָרֵישׁ גָלוּתָא לְרַב שֵׁשֶׁת: “אִם אֵינְכֶם חֲפֵצִים לִסְעֹד אֶצְלֵנוּ בִּגְלַל הָעֲבָדִים, יָכִינוּ הָעֲבָדִים אֶת הַסְּעוּדָה בִּפְנֵי הָעֲבָדִים שֶׁלָּכֶם וְיִרְאוּ שֶׁזֶּה כָּשֵׁר וְכָךְ תּוּכְלוּ לֶאֱכוֹל כָּאן”. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: “בְּסֵדֶר אוֹכַל”. עָרְכוּ לְפָנָיו שֻׁלְחָן וְהִנִּיחוּ לוֹ בָּשָׂר עִם עֶצֶם קָטָן, כִּי רַב שֵׁשֶׁת הָיָה סַגִּי נָהוֹר, וְחָשְׁבוּ שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ וַיֵּחָנֵק, אַךְ רַב שֵׁשֶׁת מִשֵּׁשׁ אֶת הַבָּשָׂר וְהִרְגִּישׁ וּמָצָא הָעֶצֶם, נָטַל אֶת חֲתִיכַת הַבָּשָׂר וְעָטְפוֹ בְּמִטְפַּחְתּוֹ. לְאַחַר מִכֵּן[4] כְּשֶׁסִּיְּמוּ לֶאֱכוֹל אָמְרוּ לְרַב שֵׁשֶׁת, נִגְנַב לָנוּ כּוֹס כֶּסֶף, שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ מַטְמִין מַשֶּׁהוּ בְּאַמְתַּחְתּוֹ, וְלֹא  יָדְעוּ מַה, לָכֵן אָמְרוּ נִגְנַב לָנוּ כּוֹס כֶּסֶף שֶׁיְּחַפְּשׂוּ אֶצְלוֹ. וְאָכֵן תּוֹךְ כְּדֵי חִפּוּשׂ מָצְאוּ אֶת נֶתַח הַבָּשָׂר, וְאָמְרוּ לְרֵישׁ גָלוּתָא עַתָּה רוֹאִים אָנוּ שֶׁהוּא לֹא רָצָה לִסְעֹד אֶצְלֵנוּ, אֶלָּא רָצָה לְצַעֵר אוֹתָנוּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: “אָכַלְתִּי, אַךְ טָעַמְתִּי מֵהַבָּשָׂר וְהָיָה זֶה מִבְּהֵמָה חוֹלָה, בַּעֲלַת שְׁחִין”. אָמְרוּ הָעֲבָדִים: “לֹא שָׁחַטְנוּ הַיּוֹם בְּהֵמָה חוֹלָה בַּעֲלַת שְׁחִין”. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: “בִּדְקוּ הַמָּקוֹם שֶׁחָתַכְתֶּם אֶת נֶתַח הַבָּשָׂר שֶׁנְּתַתֶּם לִי, שֶׁרַב חִסְדָּא אָמַר כְּשֶׁמּוֹצְאִים כֶּתֶם שָׁחוֹר בְּעוֹר לָבָן אוֹ כֶּתֶם לָבָן בְּעוֹר שָׁחוֹר הוּא סִימָן לְמַכָּה וְצֶבַע הָעוֹר מִשְׁתַּנָּה”. בָּדְקוּ וּמָצְאוּ כְּמוֹ שֶׁרַב שֵׁשֶׁת אָמַר.

בְּצֵאת רַב שֵׁשֶׁת חָפְרוּ הָעֲבָדִים בּוֹר שֶׁיִּפּוֹל בּוֹ, וְכִסּוּהוּ בְּמַחְצֶלֶת שֶׁלֹּא יַבְחִין, וְאָמְרוּ לוֹ, בּוֹ נוֹלִיכְךָ לִמְנוּחָה. הָלַךְ רַב חִסְדָּא מֵאֲחוֹרֵי רַב שֵׁשֶׁת וְהִשְׁתַּעֵל, כִּי רַב חִסְדָּא הֵבִין שֶׁטָּמְנוּ לוֹ מוֹקֵשׁ. פָּנָה רַב שֵׁשֶׁת לְיֶלֶד: “פְּסֹק לִי פְּסוּקְךָ” אָמַר לוֹ: שְׁמוּאֵל אָמַר לַעֲשָׂהאֵל “נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל שְׂמֹאלֶךָ”. שָׁאַל רַב שֵׁשֶׁת לְעַבְדּוֹ: “מַה הִנְּךָ רוֹאֶה” אָמַר: “רוֹאֶה אֲנִי מַחְצֶלֶת” אָמַר לוֹ: “חֲזוֹר מֵעָלֶיהָ לְיָמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל” שָׁאַל רַב חִסְדָּא אֶת רַב שֵׁשֶׁת: “מִנַּיִן יָדַעְתָּ לֹא לִצְעֹד עַל הַמַּחְצֶלֶת”? הֵשִׁיב רַב שֵׁשֶׁת: “רֵאשִׁית, הִשְׁתָּעַלְתָּ הַרְבֵּה, הֵבַנְתִּי שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים בְּגוֹי. שֵׁנִית, הַיֶּלֶד אָמַר לִי פָּסוּק שֶׁיֵּשׁ לִצְעֹד עַל יְמִין אוֹ עַל שְׂמֹאל. שְׁלִישִׁית, הָעֲבָדִים אֵינָם נֶאֱמָנִים וְחָשַׁדְתִּי שֶׁמָּא יַטְמִינוּ לִי מוֹקֵשׁ בַּדֶּרֶךְ”.

הָרַבִּי מִסַאטְמֶר, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ. רָאָה הַכֹּל מִקֹּדֶם וְצִוָּה לְהַכְנִיס בַּתַּקָּנוֹת שֶׁל הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים, שֶׁלֹּא יִתְּנוּ שׁוּם הַשְׁגָחוֹת, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע שֶׁכֶּסֶף “מְטַהֵר מַמְזֵרִים”, אַךְ רוֹאִים שֶׁמַּעֲשֶׂה בַּעַל דָּבָר הִצְלִיחַ לְרַמּוֹת אֶת הָרַבִּי עִם הַהֶכְשֵׁרִים שֶׁל הַהִתְאַחְדּוּת עַל הַשְּׁחִיטָה וְעַל מֵאוֹת הֶכְשֵׁרִים.

כֵּיצַד וְלָמָּה הוֹלִיכוּ יוֹשְׁבֵי בֵּיתוֹ שֶׁל הָרַבִּי מִסַאטְמֶר, זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, שֶׁיֵּאוֹת לְהַסְכִּים שֶׁהִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים יִתְּנוּ הֶכְשֵׁרִים עַל מֵאוֹת מוּצָרִים, וְחֵלֶב בְּתוֹכָם, שֶׁהָיָה מִלְּכַתְּחִלָּה נֶגֶד רְצוֹנוֹ.

וְכֵיצַד צִוָּה הָרַבִּי מִסַאטְמֶר לְהָרַב מִדֶעבְּרֶעצִין שֶׁיַּעֲזוֹב אֶת כָּל מַעֲרֶכֶת הַמִּלְחָמָה עַל כַּשְׁרוּת מֵעַל כָּל אַמֶרִיקָה?

הָרַבִּי מִסַאטְמֶר הֲרֵי הָיָה כָּל יָמָיו קַנָּאי בְּכָל עִנְיְנֵי הַיַּהֲדוּת, וְכֵיצַד אֵרַע הַדָּבָר הַנּוֹרָא כָּל כָּךְ.

הַתֵּרוּץ הוּא:

יוֹשְׁבֵי בֵּיתוֹ סִפְּרוּ לָרַבִּי עַל וַעַד הַכַּשְׁרוּת שֶׁהֵקִימוּ הַצִּיּוֹנִים בְּרֹאשׁ עִם הָרַב מִדֶעבְּרֶעצִין, וַחֲפֵצִים לְהַחֲרִיב אֶת הַיַּהֲדוּת, וְאֵין כָּל בְּרֵירָה מִלְּבַד שֶׁהִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים יְיַסְּדוּ בֵּית דִּין מְיֻחָד לְעִנְיְנֵי כַּשְׁרוּת.

וְהַמְשָׁרְתִים יָדְעוּ שֶׁכְּשֶׁבְּעִנְיְנֵי צִיּוֹנוּת עַסְקִינָן, לֹא שַׁיָּךְ אַחֶרֶת, שֶׁגָּרוּעַ יוֹתֵר מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וּבְנַפְשׁוֹ שֶׁל הָרַבִּי הַדָּבָר. מִמֵּילָא יִסּוּד בֵּית הַדִּין הַמְּיֻחָד הִוָּה אֶת הַצָּלַת הַכְּלַל, לַמְרוֹת שֶׁאֶחָד הַתַּקָּנוֹת שֶׁל הָרַבִּי בִּשְׁעַת יִסּוּד הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים הָיְתָה, שֶׁלֹּא יִתְּנוּ הַשְׁגָחוֹת, שֶׁאִם לֹא כֵּן, יִהְיֶה לָהֶם פָּנִים כַּאֲגוּדַת הָרַבָּנִים.

רָאִיתִי אֶת הַפְּרוֹטוֹקוֹל שֶׁל הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים שֶׁל הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק ר’ אַבְרָהָם מֵאִיר אִיזְרְאֶעל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, בַּעַל מְחַבֵּר סֵפֶר “יַלְקוּט הַמְּאִירִי” עַל הַשַּׁ”ס, וּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת “וַיַּעַן אַבְרָהָם” עַל ד’ חֶלְקֵי שֻׁלְחָן עָרוּךְ, וְכֵן מֻנָּח הַפְּרוֹטוֹקוֹל אֵצֶל כְּבוֹד קְדוּשַׁת הָרַב מִקַּאשׁוּי.

אוֹתוֹ הַדָּבָר חָזַר עַל עַצְמוֹ כַּמָּה שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן, כְּשֶׁוַעַד הַכַּשְׁרוּת יָצָא נֶגֶד הַשְּׁחִיטָה וְהֵטִילוּ דֹּפִי בִּשְׁחִיטַת הָ”אָ-יוּ”, וְרָשְׁמוּ אֶת כָּל אוֹפַנֵּי הַשְּׁחִיטָה גַּם שֶׁל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְאַחֲרֵי שֶׁנִּסּוּ בְּכָל אֶמְצָעֵי הַטְּרוֹר וְכוּ’, בְּחֹסֶר בְּרֵירָה נֶאֶלְצוּ לִקְרֹא לְהָרַב מִדֶעבְּרֶעצִין אֶל הָרַבִּי מִסַאטְמֶר, וְהָרַבִּי צִוָּה עָלָיו לַעֲזֹב אֶת וַעַד הַכַּשְׁרוּת, כְּשֶׁהָרַב מִדֶעבְּרֶעצִין שָׁאַל הֲיִתָּכֵן? מַאֲכִילִים טְרֵפוֹת בְּכָל אַמֶרִיקָה, מִי יִלָּחֵם מוּלָם, מִי יְתַקֵּן אֶת הַכַּשְׁרוּת, רַבָּנִים יְרֵאִים עוֹסְקִים עִמָּנוּ כְּמוֹ הָרַב מִפָּאפָּא וְהָרַב מִקַּאשׁוּי?

עָנָה הָרַבִּי שֶׁיֵּשׁ לִרְאוֹת לְתַקֵּן בְּצִנְעָה, כִּי תִּקּוּן בְּפַרְהֶסְיָא מַחְלִישׁ אֶת הַיַּהֲדוּת וּמוֹנֵעַ אֶת הַמִּלְחָמָה נֶגֶד הַצִּיּוֹנוּת. אָמַר הָרַב מִדֶעבְּרֶעצִין אִם הָרַבִּי נוֹטֵל עָלָיו הַכֹּל בְּאַחֲרָיוּת אִישִׁית, עוֹזֵב אֲנִי אֶת הַכֹּל. וְאָכֵן הָרַב מִדֶעבְּרֶעצִין עָזַב אֶת וַעַד הַכַּשְׁרוּת, אַךְ הַמַּדְרִיךְ שֶׁיָּצָא בִּקְבִיעוּת הִמְשִׁיךְ וְיָצָא בְּסִדְרָה שֶׁל 14 קוּנְטְרֵסִים נוֹסָפִים, לְלֹא הַשְׁגָּחַת הָרַב מִדֶעבְּרֶעצִין רַק הָיָה רָשׁוּם בְּהִתְיַסְדוּת הָרַב מִדֶעבְּרֶעצִין.

וְעַתָּה רַבּוֹתַי הָבִינוּ בְּעַצְמְכֶם כֵּיצַד הִצְלִיחוּ לְהוֹלִיךְ אֶת הָרַב שֶׁלֹּא הִרְגִּישׁ טוֹב. הוּא יָדַע וְהֵבִין הֵיטֵב אֶת הַנֶּאֱמַר לוֹ, רַק כָּל זֹאת נַעֲשָׂה בְּעִקְבוֹת יוֹשְׁבֵי בֵּיתוֹ שֶׁהִטְעוּ אוֹתוֹ וְעִנּוּ אוֹתוֹ שָׁנִים רַבּוֹת.

שְׁנֵי שׁוֹחֲטִים נוֹטְלִים לְבֵתָם מִדֵּי שָׁבוּעַ מַשְׂכֹּרֶת מְכֻבֶּדֶת מֵהָאִיטְלִיז שֶׁל סַאטְמֶער.

יָדוּעַ שֶׁהָרַב מִסַאטְמֶער שְׁלִיטָ”א בְּשָׁעָה שֶׁהוּעַבְרָה לְיָדוֹ הַמְּלוּכָה, עִיֵּן בְּכָל הַסְּפָרִים עַד הִגִּיעוֹ לָאִטְלִיז שֶׁל סַאטְמֶער וְרָאָה שְׁנֵי שׁוֹחֲטִים הַנּוֹטְלִים לְבֵיתָם מִידֵי שָׁבוּעַ מֵהָאִיטְלִיז צֶ’קִּים מְכֻבָּדִים, בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים פִּרְסְמוּ שֶׁהַהַכְנָסוֹת הָעֲנָקִיּוֹת תּוֹמְכוֹת בְּמוֹסְדוֹת הָרַבִּי.

וְלִפְנֵי כֵּן הִדְפִּיסוּ אֶת צִוּוּי הָרַבִּי לִקְנוֹת דַּוְקָא שָׁם, כָּל זֶה הָיָה שֶׁקֶר וְכָזָב.

כָּל הַכְּסָפִים נִכְנְסוּ הַיְשֵׁר לְכִיסִים פְּרָטִיִּים. הִכְרִיזוּ וְהוּא צָעַק, מַאי מַשְׁמַע דְבַשׁ ? רְצוֹנִי בִּדְבַשׁ (וְזֶה יָדוּעַ לִכְלַל סַאטְמֶער) … זֶה לֹא אִכְפַּת לִי כְּלָל.

מַה עָשׂוּ שֻׁתָּפִים שֶׁל עֲמָלֵק ?

הוֹלִיכוּ שׁוֹלָל צִבּוּר יְהוּדִים בִּנְבֵילוֹת וְעוֹפוֹת טְרֵפוֹת, הֶחְלִיפוּ “פְּלָאמְבֶּעס”, בְּנִגּוּד לִרְצוֹנָם שֶׁל יְהוּדִים יְרֵאִים וּשְׁלֵמִים, שֶׁחֲפֵצִים לֶאֱכוֹל בָּשָׂר כָּשֵׁר וְסָמְכוּ עַל הָרַבִּי מִסַאטְמֶער שֶׁצִיוָוה לִקְנוֹת בָּשָׂר בָּאִטְלִיז שֶׁלּוֹ.

הַסִּפּוּר שֶׁל הָעִיר קְרָאקָא חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ בָּאִטְלִיזִים שֶׁל סַאטְמֶער, וּבַחֲנוּיוֹת הָאֲחֵרוֹת “מִשֶּׁלָּנוּ”.

כְּמוֹ שֶׁאֶחָד הַשׁוּתָּפִים סוֹבֵב בִּשְׁחִיטָה בְּאוֹרְטְפוֹד שָׁם שָׁחֲטוּ כְּ-13000 עוֹפוֹת מִדֵּי שָׁבוּעַ (בְּ-4 וָחֵצִי שָׁעוֹת שְׁנֵי שׁוֹחֲטִים בִּלְבַד) וְכַמּוּבָן הָעוֹפוֹת בְּאוֹרְטְפוֹד עָלוּ כִּמְעַט חֲצִי מְחִיר מֵהָעוֹפוֹת ב”נארט 4″.

מַה עָשׂוּ הַשׁוּתָּפִים שֶׁל עֲמָלֵק ?

הֵבִיאוּ לְאִטְלִיז שֶׁל סַאטְמֶער אֶת אוֹתָם הָעוֹפוֹת מארטפארד, קָרְעוּ אֶת הַפְּלָאמְבֶּעס מֵהָרַב מִבָּאטֶער, וְהִדְבִּיקוּ תַּחְתָּם פְּלָאמְבֶּעס שֶׁל הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים, (כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, נָתְנוּ הִתְאַחֲדוּת הֶכְשֵׁר רַק עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁל נארט 4). כָּךְ סוֹבְבוּ שָׁנִים רַבּוֹת, עַד שֶׁבְּאַחַת הַפְּעָמִים שָׁכְחוּ לְהוֹרִיד אֶת הַפְּלָאמְבֶּעס, וְשָׁלְחוּ לָהֶם אֶת הָעוֹפוֹת עִם הַפְּלָאמְבֶּעס מארטפארד (מִפְעָל כָּשֵׁר בֶּעסְט) וּמַכָּרִים שְׁאָלוּנִי, מַה מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר?

וְהִסְבַּרְתִּי, אִם תִּרְאוּ עוֹר קָרוּעַ בְּכָנָף אֶחָד וּבַכָּנָף הַשֵּׁנִי פְּלָאמְבֶּע, סִימָן הוּא שֶׁהָעוֹף נִשְׁחַט בְּמָקוֹם אַחַר וְהֶחְלִיפוּ אֶת הַפְּלָאמְבֶּע.

וְצִוִּיתִי עֲלֵיהֶם שֶׁיְּפַרְסְמוּ אֶת הַסִּפּוּר הַנּוֹרָא בְּדִיּוּק לִפְרָטָיו, עַד שֶׁכְּלָל הַצִּבּוּר נוֹדַע מֵהַסִּפּוּר הַשָּׁלֵם, כֵּיצַד רִמּוּ אוֹתָם שָׁנִים רַבּוֹת.

כַּיָּדוּעַ שָׁחֲטוּ שׁוֹחֲטִים מְסֻיָּמִים בארטפארד מִ-1200 וָמַעְלָה, כְּפִי שֶׁפּוּרְסָם אָז הַמִּכְתָּב הַיָּדוּעַ מֵהָרַבִּי מִסַאטְמֶער שְׁלִיטָ”א, (משה טייטלבום זצ”ל), וּבַעַל מַכְשִׁיר נוֹסַף, שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בֵּין הַחַיִּים.

מַהוּ הַמִּכְתָּב הָאֲמִתִּי? (תַּחְלִיטוּ !)

נֶאֱלָץ הִנְּנִי לוֹמַר בְּהַדְגָּשָׁה, ר’ צְבִי דָּוִד, שֶׁבְּדוֹרֵנוּ מְסֻגָּלִים הָרַבָּנִים, בִּפְרָט הָרַבָּנִים הַמַּכְשִׁירִים שֶׁל סַאטְמֶער, לְפַרְסֵם מִכְתָּבִים וּמוֹדָעוֹת לֹא רַק שְׁקָרִים בְּרוּרִים, אֶלָּא גַּם מִכְתָּבִים הַסּוֹתְרִים אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי. לְדֻגְמָא הַמִּכְתָּב הַנַּ”ל שֶׁשְּׁנֵי רַבָּנִים מַכְשִׁירִים הֻתְּרוּ עַל אַחְרָיוּתָם לִשְׁחוֹט 900 עוֹפוֹת לְשָׁעָה, וּמֻתָּר לוֹ לְשׁוֹחֵט אֶחָד בִּלְבַד, לִשְׁחוֹט, אִם בִּיכָלְתּוֹ, 1200 עוֹפוֹת, לְשָׁעָה. (אַדְּרַבָּא בֵּרְרוּ אֵצֶל הַשּׁוֹחֲטִים…), לְאַחַר מִכֵּן, 12 שָׁנִים מְאֻחָר יוֹתֵר, נִכְתְּבָה מוֹדָעָה עַל יְדֵי “הִתְאַחֲדוּת” בָּעִתּוֹן “דֶער אִיד” שֶׁיָּצָא קוֹל רִנּוּן שֶׁשּׁוֹחֵט אֶחָד שׁוֹחֵט 1000 עַד 1500 עוֹפוֹת בְּשָׁעָה, וְכָל הָרַבָּנִים חוֹתְמִים שֶׁאֵין מְצִיאוּת בְּשׁוּם אֹפֶן בָּעוֹלָם לְשׁוֹחֵט אֶחָד לִשְׁחוֹט יוֹתֵר מִ-600 עוֹפוֹת בְּשָׁעָה.

עַתָּה, עוֹלָם הַקּוֹרְאִים אֶת הָעִתּוֹן “דֶער אִיד”, חוֹשְׁבִים לְעַצְמָם, אִם 10 רַבָּנִים יְרֵאִים, גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל חוֹתְמִים, מַדּוּעַ לֹא לְהַאֲמִין?

אַךְ, אֶת הָאֱמֶת נִתַּן לִרְאוֹת עַל יְדֵי הַדִּוּוּחַ שֶׁל הַנָּשִׂיא, הַמַּרְאֶה בְּאֹפֶן מְדֻיָּק כַּמָּה שָׁחֲטוּ כָּל יוֹם, חֹדֶשׁ, שָׁנָה, שֶׁהִדְפַּסְתִּי מִזְּמַן בָּעִתּוֹן וּבְרַבִּים, גַּם תּוּכְלוּ לִשְׁאוֹל כָּל שׁוֹחֵט שֶׁל אָ-יּוֹ, הוּא יַגִּיד לָכֶם אֶת הָאֱמֶת, וְכֵן תּוּכְלוּ לְבָרֵר אֵצֶל 600 הַגּוֹיִים שֶׁעוֹבְדִים בִּמְקוֹמוֹת שְׁחִיטָה גְּדוֹלִים, כָּל גּוֹי פָּשׁוּט יַגִּיד אֵת הָאֱמֶת. רַק הָרַבָּנִים, לְמַעַן כֶּסֶף וְכָבוֹד, מַנְהִיגִים אֶת כָּל כְּלַל יִשְׂרָאֵל כַּצֹּאן לַטֶּבַח.

(לְגַבֵּי הַמִּכְתָּב מֵהַבֵּית דִּין שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, עַיֵּן בְּסֵפֶר עֵמֶק הַבָּכָא פֶּרֶק ב’ וּפֶרֶק ג’ בַּאֲרִיכוּת,)

מַעֲשֶׂה ב’

מְרַמִּים אֶת הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ

הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר זצוק”ל, (יוֹאֵל טייטלבום זצ”ל), הִזְמִין אֵלָיו אֲסֵפָה, וְנָטְלוּ יְדֵיהֶם לַסְּעוּדָה, וְנָתְנוּ לֶאֱכוֹל עוֹף צָלוּי, בַּסְּעוּדָה הִשְׁתַּתֵּף הַיּוֹעֵץ הָרָאשִׁי שֶׁל הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר, הָרַב מִקִיוִויאַשׁד שְׁלִיטָ”א, (זצ”ל) הַמִּתְגּוֹרֵר כַּיּוֹם בְּפַארֶעסְט הִילְס (בִּגְלַל הַסִּפּוּר שֶׁנִּכְתֹּב בַּהֶמְשֵׁךְ)

הָרַב מִקִיוִויאַשׁד אֵינוֹ נוֹגֵעַ בָּעוֹפוֹת, יָשַׁב לְיָדוֹ רַב מִזִּקְנֵי הַדּוֹר, פּוֹסֵק גָּדוֹל וְשׁוֹאֲלוֹ הֲיִתָּכֵן, אֵינְךָ אוֹכֵל אֵצֶל הָרַבִּי בְּבֵיתוֹ?

עָנָה הָרַב מִקִיוִויאַשׁד שֶׁהָעוֹפוֹת הֵם הֲרֵי שְׁחוּטֵי חוּץ, שֶׁאֲנִי בְּעַצְמִי חָתַמְתִּי אִסּוּר עַל זֶה, וְאַף הָרַבִּי וְ20 גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל נוֹסָפִים אָסְרוּ אוֹתָם, וְאַתֶּם רוֹצִים שֶׁאֶטְעַם מֵהֶם?

הָרַב הָאַחֵר לֹא יָכַל לְהִתְאַפֵּק, אַחַר שֶׁהוּא גַּם לֹא אָכַל, סִפֵּר לְרַבִּי מִסַאטְמֶר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ, שֶׁהָעוֹפוֹת שֶׁנָּתְנוּ הֵם שְׁחוּטֵי חוּץ.

הָרַבִּי מִסַאטְמֶר שָׁלַח לִקְרֹא לְאֶחָד הַמְנַהֲלִים, שֶׁאֵינוֹ בֵּין הַחַיִּים כַּיּוֹם, וְשׁוֹאֲלוֹ הֲיִתָּכֵן?

הַמְּנַהֵל הֶעֱמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מְאוּמָה, וְשָׁאַל אֶת הָרַבִּי מִנַּיִן לָרַבִּי שֶׁהָעוֹפוֹת הָיוּ עוֹפוֹת אֵלּוּ, עָנָה הָרַבִּי שֶׁרַב פְּלוֹנִי זֶה אָמַר לִי בְּשֵׁם הָרַב מִקִיוִויאַשׁד.

מִיַּד הַתְקַשֵּׁר הַמְּנַהֵל לָרַב מִקִיוִויאַשׁד וְאָמַר לוֹ הֲיִתָּכֵן אַתָּה סִפַּרְתָּ לְרַבִּי?

עָנָה הָרַב מִקִיוִויאַשׁד הֲיִתָּכֵן שֶׁהִכְנַסְתָּ בְּבֵית הָרַבִּי שְׁחוּטֵי חוּץ, עָנָה הַמְּנַהֵל שֶׁאֵת זֶה קִבְּלוּ בְּחִנָּם מֵרָאשֵׁי הַקַּצָּבִים (שֻׁתָּפָן שֶׁל עֲמָלֵק).

מעשה ג’

אֵיךְ קִבְּלוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מַעֲרִיצִים לַחֲנוּת הַבָּשָׂר

וֵוינְשְׁטָאק נִכְנַס לַבּוּרְסָה, כָּל הַשּׁוֹחֲטִים וְהָעוֹבְדִים הִכְנִיסוּ הַרְבֵּה כֶּסֶף לְתוֹךְ הָעֵסֶק וְהַשּׁוֹחֲטִים עָבְדוּ בְּכָל כֹּחוֹתֵיהֶם לַעֲזֹר בִּבְנִיַּת הָעֵסֶק

אֶחָד הַשּׁוֹחֲטִים אָמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁהוּא הִכְנִיס חֲצִי מֵהַכֶּסֶף בִּשְׁעַת יִסּוּד הַשְּׁחִיטָה וְגַם הִסְבִּיר בְּדִיּוּק אֵיךְ הוּא הֵקִים אֶת כָּל הָעֵסֶק וְזֶה מְאֹד דּוֹמֶה לַסִּפּוּר שֶׁהִתְרַחֵשׁ בִּקְרָאקָא

בְּעֵת שֶׁנָּסַעְתִּי עִם הַשּׁוֹחֲטִים לִשְׁחוֹט שָׁמַעְתִּי שֶׁוֵויינְשְׁטָאק נִכְנַס לַבּוּרְסָה, אֲנִי בִּכְלָל לֹא הֵבַנְתִּי אָז מַהוּ מַשְׁמָעוּת הַדָּבָר הִסְבִּירוּ לִי בְּדִיּוּק אֵיךְ הַדָּבָר עוֹבֵד וּמַה מְחִירוֹ שֶׁל מְנָיָה אֶחָד וְהַשּׁוֹחֲטִים הִתְגָּאוּ עָלַי כַּמָּה מְנָיוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶם קָנָה וְכֵן הִסְבִּירוּ לִי שֶׁזֶּה דָּבָר נָחוּץ כָּל מְנָיָה שֶׁקּוֹנִים, שֶׁכֵּן כָּךְ הָעֵסֶק יִגְדַּל וְיִתְפַּתֵּחַ יוֹתֵר, וְכָךְ הִתְחִיל מֵרוֹץ שֶׁכָּל אֶחָד יִקְנֶה מְנָיָה, הַרְבֵּה יְהוּדִים קָנוּ אָז מֵהַבּוּרְסָה וְכָךְ קִבֵּל עֵסֶק הַבָּשָׂר כֹּחַ בַּל יְשֹׁעַר עַל יְדֵי כַּמָּה מֵאוֹת מִשְׁפָּחוֹת שֶׁקָּנוּ מהסטאק, חוּץ מִמַּה שֶׁכָּל אֶחָד מֵהָעוֹבְדִים הָיָה מֻכְרָח לִקְנוֹת בִּסְכוּם מְסֻיָּם כְּשֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתִי לִקְנוֹת אָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי לוֹמֵד בַּכּוֹלֵל וַאֲנִי שׁוֹחֵט רַק יוֹם אֶחָד בְּשָׁבוּעַ שֶׁזֶּה כָּל פַּרְנָסָתִי וְאֵין לִי אַף פְּרוּטָה מְיֻתֶּרֶת

מַעֲשֶׂה ד’

הָרַב בַּאבַּד תָּפַס שֶׁוֵויינְשְׁטָאק שָׁלַח לָקֶעטְרִינְג שֶׁלּוֹ כְּבֵדִים שֶׁל טְרֵפוֹת.

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה

הָרַב בַּאבַּד נָתַן הֶכְשֵׁר עַל קֶעטְרִינְג בְּמַנְהֶטְן, פַּעַם אַחַת כְּשֶׁבָּא לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַמָּקוֹם רָאָה אֵיךְ שֶׁהֵבִיאוּ כְּבֵדִים שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל הָיָה כָּתוּב עַל זֶה שֵׁם הָעֵסֶק שֶׁל וֵוינְשְׁטָאק וְעַכְשָׁו הָיָה כָּתוּב עַל זֶה שֵׁם שֶׁל מִפְעָל יָדוּעַ שֶׁשַּׁיָּךְ לְנָכְרִי, הָרַב בַּאבַּד שׁוֹאֵל אֶת הַנָּכְרִי מִנַּיִן הֵבֵאתָ אֶת הַכְּבֵדִים הַלָּלוּ עָנָה הַנָּכְרִי שֶׁהוּא הֵבִיא אֶת זֶה מִמִּפְעָל מְסֻיָּם, הָרַב באבד חָקַר אֶת הַדָּבָר וּמָצָא שֶׁזֶּה מִפְעָל נָכְרִי רָגִיל, נְבֵלוֹת כִּפְשׁוּטוֹ, רַחֲמָנָא לִיצְלָן.

הָרַב בַּאבַּד הִתְקַשֵּׁר לְהָרַב וֵוינְשְׁטָאק שֶׁיִּשְׁלַח לוֹ כְּבֵדִים אֲחֵרִים תַּחַת אֵלּוּ שֶׁאֵינָם עִם הֶכְשֵׁר כְּלָל, לֹא הָיָה לוֹ אָז אֲחֵרִים, הָרַב באבד הָלַךְ אֶל הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר.

הָרַבִּי שָׁלַח מִיַּד לִקְרֹא לְהָרַב עַזְרִיאֵל גְלִיק וּמְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁשָּׁמַע מֵהָרַב בַּאבַּד, עוֹנֶה הָרַב עַזְרִיאֵל גְלִיק מָה הָרַבִּי לֹא יוֹדֵעַ?

הָרַבִּי הִסְתַּקְרֵן מְאֹד מַה הוּא לֹא יוֹדֵעַ וְכָךְ הוּא מָתַח אֶת הָרַבִּי עַד שֶׁסִּפֵּר שֶׁהָרַב בַּאבַּד עוֹשֶׂה עַכְשָׁו מִפְעָל לִכְבֵדִים, לָכֵן הוּא רוֹצֶה לְפַרְסֵם שֶׁהַכְּבֵדִים שֶׁלָּנוּ הֵם טְרֵפָה וְכָךְ הָעֵסֶק שֶׁלּוֹ יֵלֵךְ טוֹב יוֹתֵר, הָרַבִּי מִתְרַגֵּז, מָה הָרַב בַּאבַּד רוֹצֶה לְהַעֲרִים עָלַי, זֶה מַמָּשׁ לֹא לְהַאֲמִין, עָנָה הָרַב גְלִיק, מַה לֹא עוֹשִׂים בִּשְׁבִיל “בִּיזְנֶעס”.

אַחֲרֵי הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה, כָּל רַב מֵהִתְאַחְדוּת הָרַבָּנִים שֶׁנִּכְנַס לְהָאַדְמוֹ”ר, סִפֵּר לוֹ הָאַדְמוֹ”ר אֵיךְ הָרַב בַּאבַּד רָצָה לְהַעֲרִים עָלָיו וְלֹא הִצְלִיחַ לוֹ, הָרַבָּנִים שֶׁהָיוּ בְּקִשְׁרֵי יְדִידוּת עִם הָרַב בַּאבַּד, סִפְּרוּ לוֹ אֶת הַסִּפּוּר וְהָרַב בַּאבַּד סִפֵּר לָהֶם אֶת הַסִּפּוּר, עַד שֶׁהִתְפַּרְסֵם הַסִּפּוּר לְהַרְבֵּה רַבָּנִים זְקֵנִים.

מַעֲשֶׂה ה’

הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר קוֹרֵא לַאֲסִיפָה 70 גְּדוֹלִים לֶאֱסוֹר אֶת פְּסָקָיו שֶׁל הַגָּאוֹן ר’ מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין כְּשֶׁהוּא יָצָא עִם הֶתֵּרָיו הַגְּדוֹלִים נֶגֶד כַּמָּה פּוֹסְקִים.

בִּגְלַל הַכְּבֵדִים וְחֵלֶב יִשְׂרָאֵל, נִצָּל ר’ מֹשֶׁה.

הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר קוֹרֵא לַאֲסִיפָה לָצֵאת עִם אִסּוּר (כְּמוֹ חֵרֶם) נֶגֶד ר’ מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין, בִּגְלַל הֶתֵּרָיו הַיְּדוּעִים, הַהַנְהָלָה שֶׁל הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים הָיָה לָהֶם כֹּחַ לִכְתֹּב מוֹדָעוֹת מְזֻיָּפוֹת לְהַעֲרִים עַל הַצִּבּוּר וּלְהַתִּיר לִשְׁחוֹט 1000 עוֹפוֹת בְּשָׁעָה וּלְהַתִּיר גַּם כֵּן חֵלֶב וְדָם (וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים עַל אֶחָד הָרַבָּנִים מֵהָעֵדָה הַחֲרֵדִית שֶׁהָיָה נִכְנַס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ שֶׁל סַאטְמֶר בִּירוּשָׁלַיִם וְהָיָה נִגַּשׂ לְלוּחַ הַמּוֹדָעוֹת וְאוֹמֵר אֲנִי רוֹצֶה לִרְאוֹת עַל מֶה חָתַמְתִּי הַיּוֹם) שֶׁבְּעֵת הָאֲסִיפָה הַיְדוּעָה שֶׁל 3 שָׁעוֹת, עַל יְדֵי הָהַקְלָטוֹת הִתְגַּלָּה קְלוֹנָם בָּרַבִּים אֵיךְ שֶׁהוֹלִיכוּ שׁוֹלֵל אֶת הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר יַחַד עִם כָּל הַיְּהוּדִים וְהֶאֱכִילוּ אוֹתָם בְּשַׂר בְּהֵמָה עִם הַרְבֵּה סִירְכוֹת וּמָכְרוּ אֶת זֶה בְּתוֹר “גְּלַאט כָּשֵׁר” כָּל הַשָּׁנִים, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָרַב מִסַאטְמֶר שְׁלִיטָ”א בְּעַצְמוֹ לָרַבָּנִים, שֶׁמּוֹכְרִים לְכָל הָעִיר בָּשָׂר עִם סִירְכוֹת וּמְרַמִּים אוֹתָם שֶׁזֶּה גְּלַאט כָּשֵׁר, כִּי בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה בָּשָׂר גְּלַאט, וְאוֹתוֹ דָּבָר הוּא גַּם עִם הֶחָלָב שֶׁהֵם בְּעַצְמָם הוֹדוּ בָּרַבִּים לִפְנֵי שִׁשִּׁים רַבָּנִים שֶׁיֵּשׁ אִסּוּר חָלָב וּמְרַמִּים אֶת הַצִּבּוּר, וְכָךְ עָשׂוּ חֵרֶם עַל הַצַּדִּיק וְקָדוֹשׁ ר’ אַהֲרֹן קאצינלבויגן שְׁלִיטָ”א שֹׁמּוּ שָׁמַיִם, מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּעֵת שַׁבְּתַי צְבִי ימ”ש כְּמוֹ שֶׁשַּׁבְּתַי צְבִי הָיָה מְרַמֶּה אֶת כָּל הַגְּדוֹלִים בִּשְׁעָתוֹ, כְּמוֹ כֵּן רִמּוּ הִתְאַחֲדוּת הָרַבָּנִים וְכָל כַּת דִּילֵיהּ אֶת הָאַדְמוֹ”ר וְאֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל.

הָרַבִּי אָחַז בְּאֶמְצַע דְּרָשָׁה חֲרִיפָה נֶגֶד הַגָּאוֹן ר’ מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין זצ”ל וּבְאֶמְצַע הַדְּרָשָׁה נִכְנַס הָרַב בִּיק וְדָפַק עַל הַשֻׁלְחָן וְאוֹמֵר, אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאוֹל שָׁלוֹשׁ שְׁאֵלוֹת:

  1. הַאִם אִסּוּר הַכָּבֵד אֵינוֹ כָּל כָּךְ חָמוּר, הֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִתְגַעֲלִים וּמִתְפַּטְמִים בְּאִסּוּרֵי טְרֵפוֹת מַמָּשׁ, הַאִם זֶה אֵינוֹ נֶגֶד טָהֳרַת וּקְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי הָרַמְבַּ”ם אוֹמֵר שֶׁשִּׁבְעִים אֶלֶף יְהוּדִים יָצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה בְּגִין אִסּוּר נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת?
  2. הֶחָלָב שֶׁבְּהַשְׁגָּחָה יֵשׁ לָהֶם שִׁשָּׁה כְּפָרִים שֶׁכָּל אֶחָד רָחוֹק מֵחֲבֵרוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת וּבְכָל הַכְּפָרִים חוֹלְבִים אֶת הַפָּרוֹת בְּאוֹתָם שָׁעוֹת וְאֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמַּשְׁגִּיחַ אֶחָד יוּכַל לְהַשְׁגִּיחַ עַל הַכֹּל, הַאִם לְזֹאת חָלָב יִשְׂרָאֵל יִקָּרֵא?!כַּעֲבוֹר שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת שָׁלַח הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר לִקְרֹא לְהָרַב בִּיק וְאָמַר לוֹ כְּדִלְהַלָּן:
  3. וְכֵן שָׁאַל עוֹד שְׁאֵלָה, וּמִיַּד הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וְכָךְ לֹא יָצָא הָאִסּוּר נֶגֶד ר’ מֹשֶׁה פַיְינְשְׁטֵיין וְהוּא נִצָּל בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הָרַב בִּיק.
  1. תֵּדַע לְךָ שֶׁקָּנְסוּ אֶת וֵוינְשְׁטָאק שֶׁיִּתֵּן לַיְּשִׁיבָה קְנָס שֶׁל 5000 דּוֹלָר כְּדֵי שֶׁמִּכָּאן וּלְהַלָּן יִהְיֶה הַשְׁגָּחָה חֲמוּרָה (אַגַּב אָמַר ר’ לִיפָּא פְרִידְמַן שֶׁהוּא אַף פַּעַם לֹא שִׁלֵּם אֶת הַכֶּסֶף לַיְּשִׁיבָה וְהֶאֱכִיל כְּדַרְכּוֹ נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת).
  2. עוֹד אָמַר לוֹ שֶׁהוֹסִיפוּ בַּהַשְׁגָּחָה שֶׁל הֶחָלָב עוֹד שְׁנֵי מַשְׁגִּיחִים.חָמִיו שֶׁל הָרַב מִקִיוִויאַשְׁד מִוִוילְיַאמְסְבּוּרְג, הָרַב שַׁפִּירָא זצ”ל, מְעוֹרֵר אֶת הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר אוֹדוֹת הַנְּבֵלוֹת וְהַטְּרֵפוֹת, וְהָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר, מְשַׁלְּחוֹ בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים. אֵצֶל הָרַב מִקִיוִויאַשְׁד הִתְפַּלֵּל הָרֹאשׁ הַקָּהָל שֶׁל סַאטְמֶר, ר’ יוֹאֵל קְלַיְן ע”ה, הָיָה לוֹ אִטְלִיז שֶׁל בָּשָׂר, וְהָיָה קוֹנֶה אֶת הַבָּשָׂר שֶׁמָּכַר אֵצֶל וֵוינְשְׁטָאק הנ”ל, וִיהִי הַיּוֹם וְר’ יוֹאֵל בָּא אֶל הָרַב מִקִיוִויאַשְׁד וּמְסַפֵּר לוֹ שֶׁוֵויינְשְׁטָאק שָׁלַח לוֹ בָּשָׂר טָרֵף לְלֹא שׁוּם פְּלָאמְבֶּע וְהוּא הַתְקַשֵּׁר אֶל וֵוינְשְׁטָאק כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁיַּחְלִיף לוֹ, כָּךְ הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים.לְמַעֲשֶׂה הָלַךְ הָרַב מִקִיוִויאַשְׁד לְבַדּוֹ אֶל הָאַדְמוֹר וְנִכְנַס אֶל הָאַדְמוֹר וְסִפֵּר לוֹ אֶת כָּל הַסִּפּוּר קָפַץ הָאַדְמוֹר מִתּוֹךְ כַּעַס גָּדוֹל וְאוֹמֵר לוֹ אַתָּה מֵעֵז לְדַבֵּר עַל הַשְּׁחִיטָה הַמְּהֻדֶּרֶת שֶׁלָּנוּ, בְּאֵירוֹפָּה לֹא הָיְתָה שְׁחִיטָה מְהֻדֶּרֶת כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ (כַּמּוּבָן שֶׁכָּךְ סִפְּרוּ לָאַדְמוֹר יְדִידָיו הַשּׁוֹחֲטִים וְהַשֻּׁתָּפִים, הָרַבָּנִים וְהַמְקֹרָבִים, וְהָאַדְמוֹר הֶאֱמִין לָהֶם לְדַאֲבוֹנֵנוּ). הָרַבִּי מַתְחִיל לִצְעֹק זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! הָרַבִּי דָּחַף אוֹתוֹ מִבֵּיתוֹ “הַחוּצָה! הַחוּצָה!” וְכָךְ הָלַךְ הָרַב מִקִיוִויאַשְׁד לְבֵיתוֹ בְּלֵב נִשְׁבָּר.מעשה ז’ר’ א’ פֶעלְבֶּערְבּוֹים זַצַ”ל הָיָה עוֹבֵד אֵצֶל הַקֻּפָּה בַּחֲנוּת הַבָּשָׂר שֶׁל וֵוינְשְׁטָאק. הַמַּשְׁגִּיחַ שָׁם הָיָה גִּיסוֹ, שׁוֹחֵט מֻמְחֶה, הָרַב אַבְרָהָם לֵוִי שְׁלִיטָ”א. פַּעַם אַחַת בִּקֵּשׁ לָקוֹחַ אֶחָד סוּג מְסֻיָּם שֶׁל בָּשָׂר, נִכְנַס ר’ א’ פֶעלְבֶּערְבּוֹים לַמְּקָרֵר לִרְאוֹת אִם יֵשׁ אֶת סוּג הַבָּשָׂר הַזֶּה, פִּתְאוֹם הוּא רוֹאֶה שָׁם שֶׁתָּלוּי שָׁם רֵאָה עִם הַרְבֵּה סִירְכוֹת וְכֵיוָן שֶׁהוּא יָדַע אֶת כָּל הִלְכוֹת הַשְּׁחִיטָה עַל בּוּרְיָהּ עַל כָּל פְּרָטֶיהָ עוֹד מִבֵּיתוֹ שֶׁל אָבִיו, הֵבִין מִיָּד שֶׁזֶּה רֵאָה טְרֵפָה, כִּי כְּשֵׁרָה הָיוּ לְפָחוֹת מְסִירִים אֶת הַסִּירְכוֹת שֶׁלֹּא יִרְאוּ אֶת זֶה, וּמִתּוֹךְ רוֹב פַּחַד (שֶׁהוּא מוֹכֵר טְרֵפוֹת עַל אַחְרָיוּתוֹ), נָפַל וְהִתְעַלֵּף. הַמַּשְׁגִּיחַ ר’ אַבְרָהָם לֵוִי הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת גִּיסוֹ, עַד שֶׁמְּצָאֻהוּ בַּמְּקָרֵר מְעֻלָּף.הֵם הָלְכוּ לָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר וְהִשְׁאִירוּ שָׁם אֶת הָרֵאָה, הָרַבִּי שָׁלַח לִקְרֹא אֶת הָרַב הַמַּכְשִׁיר וְהֶרְאָה לוֹ אֶת זֶה, עָנָה לוֹ הָרַב הַמַּכְשִׁיר, מִן הַסְּתָם זֶה הִתְחַלֵּף עִם הַשְּׁחִיטָה שֶׁל “צֶלֶם”, עָנָה לוֹ הָרַבִּי אִם אֲנִי לְפָחוֹת הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה בִּכְלַל שָׁחוּט הָיָה טוֹב, אֲבָל אֲנִי מְפַחֵד שֶׁזֶּה בִּכְלַל לֹא שָׁחוּט וְזֶה נְבֵלָה מַמָּשׁ שֶׁנִּכְנַס לַחֲנוּת.מַעֲשֶׂה ח’ לְהָרַב מִלַאנְדְסְבֶּערְג שְׁלִיטָ”א הָיָה יְשִׁיבָה קְטַנָּה שֶׁל חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה בַּחוּרִים, וְהָיָה לוֹמֵד אִתָּם יוֹרֶה דֵּעָה הִלְכוֹת טְרֵפָה, וְכֵיוָן שֶׁהָיָה קָשֶׁה לַהֲבִינוֹ, סִדֵּר שֶׁיְּאַשְּׁרוּ לוֹ לָלֶכֶת עִם הַתַּלְמִידִים לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁחִיטָה, וְאָכֵן הָלַךְ עִם תַּלְמִידָיו לִרְאוֹת אֶת הַשְּׁחִיטָה (שֶׁקּוֹרֵא לְעַצְמוֹ סַאטְמֶר הֲגַם שֶׁלֹּא הָיָה עַל זֶה אַף פַּעַם אֶת שֵׁם הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר). בְּדִיקַת פְּנִים בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי לַעֲשׂוֹתוֹ כָּל כָּךְ מַהֵר בִּפְרָט שֶׁעוֹמֵד שָׁם נָכְרִי עִם מָסוֹר חַשְׁמַלִּי לַחְתֹּךְ אֶת הַבְּהֵמָה וּמְזָרֵז אֶת הַשּׁוֹחֵט וְהַשּׁוֹחֵט עוֹמֵד וּמְפַחֵד שֶׁהַנָּכְרִי לֹא יִכָּנֵס עִם הַמָּסוֹר בְּרֹאשׁוֹ הֵיכָן הַיִּשּׁוּב הַדַּעַת שֶׁדָּרוּשׁ לִבְדִיקַת פְּנִים כָּל כָּךְ גָּדוֹל כְּשֶׁנִּשְׁאַר לוֹ בְּקֹשִׁי רֶבַע דַּקָּה עַל כָּל הַבְּדִיקָה?גַּם הַמְּמֻנֶּה עַל שִׂימַת הפְּלָאמְבֶּעס לֹא יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה דְּבָרִים וְהוּא יָכוֹל לְעַרְבֵּב לָשִׂים פְּלָאמְבֶּע עַל בְּהֵמָה טְרֵפָה וְעַל הַבְּהֵמָה הַכְּשֵׁרָה לֹא שָׂם פְּלָאמְבֶּע כְּלָל. כֵּיוָן שֶׁלִּפְנֵי זְמַן קָצָר פָּתַחְתִּי יְשִׁיבָה וַאֲנִי לוֹמֵד עִם תַּלְמִדַּי מַסֶּכֶת חוּלִין עִם יוֹרֶה דֵּעָה, הָלַכְתִּי יַחַד עִם בַּחוּרֵי הַחֶמֶד אֶל הַשְּׁחִיטָה, וְנִהְיָה לִי שָׁחוֹר בָּעֵינַיִם וְרָאִיתִי כְּדִלְהַלָּן:הָאַדְמוֹ”ר מִסַאטְמֶר הֶחֱוִיר בְּשָׁמְעוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְתָפַס לְעַצְמוֹ בִּזְקָנוֹ וְאָז קָם הָרַב מבאטער וְהֵחֵל לִזְעֹק הַאִם אַתֶּם יוֹדְעִים מַה קוֹרֶה אֵצֶל הַשְּׁחִיטָה אַתֶּם יוֹדְעִים אַתֶּם מְבִינִים ? מָתַי נִהיֶתֵם מֻמְחִים בִּשְׁחִיטָה יֵשׁ לָנוּ אֶת הַשְּׁחִיטָה הַמְּהֻדֶּרֶת בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם, בְּאֵירוֹפָּה לֹא הָיְתָה אַף פַּעַם שְׁחִיטָה יָפָה כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ, בְּוַדַּאי בְּאֵירוֹפָּה לֹא רָאוּ מְכוֹנוֹת חַשְׁ

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*