דברי מרן עובדיה יוסף זיע"א בענין פאות
והנה מדבריו זיע"א:" אנו מזכירים כמה דברים שאנשים חושבים שהם חסידות, או אינם מצד הדין, ועוברים עליהם. וכמו שמורנו הרב יוסף מטראני כותב, יש דברים רבים שהנשים לא שומעות לנו.
למשל, אני מזהיר השכם והערב שנשים לא יצאו לרשות הרבים עם פאה נכרית.
זו חומרא?!
ה´ערוך´ שחי לפני תשע מאות שנה, כותב, מה שאמרו בירושלמי "היוצאת בקפליטין תצא בלא כתובה", ´קפליטין´ היינו פאה נכרית. אם כן זו לא חומרא שבדו אותה האחרונים מלבם, אלא יש לה יסוד בירושלמי, והתלמוד שלנו לא חולק על כך, וקיימא לן בכל דבר שמפורש בירושלמי וסתום בבבלי, ילמד סתום מן המפורש, ולא מצאנו אף אחד מראשונים שחולק עליו. מי יעיז לחלוק על הערוך שרש"י מזכיר את דבריו בדחילו ורחימו, בחבה וברוב כבוד? אמנם הפני משה פירש שקפליטין היינו מטפחת דקיקה ששערותיה נראות דרכה ולכן נחשבת כראש פרוע, ורוב ככל האחרונים הסכימו לאסור.
החרם!
בספר ´מחנה לויה´ שחיבר בנו של הגאון העצום ר´ פנחס לוי איש הורביץ, אב"ד בפרנקפורט, מחבר ספר ´הפלאה´, שהיה לפני מאתיים שנה, כותב, כשראה אביו ובית דינו שמתחילות הנשים ללכת בפאה נכרית, לקח את שני הדיינים שעמו, הוציאו ספר תורה, והחרימו בחרם גמור כל אשה שתצא עם פאה נכרית לרשות הרבים. חרם של גאון עצום כזה, איך לא יראים לפני הקב"ה? ´מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה´?
כשהגאון ´נודע ביהודה´ שהיה גאון עולם, ראה את הספר ´הפלאה´ אמר "אני מקנא ממנו שלא זכיתי לחבר חיבור כזה"! והוא יחד עם בית דינו עמדו והחרימו בספר תורה אשה שתעיז ללכת עם פאה נכרית ברשות הרבים, איך לא יראים? איך לא פוחדים?
ויש חושבים, אם זה מהודו אסור, ואם זה מג´הנם מותר, מה החילוקים ובילוקים האלה? זה אסור משום צניעות ולא בשביל עבודה זרה דווקא.
הנאה מן המת
רוב הפאות הנכריות האלה הן משער נשים שמתו, משפחתן עניים, רוצים להרויח כסף, חבל להם לקבור אותן עם השערות שלהן, גוזזים את השערות שלה ומוכרים אותם בכסף לפאה נכרית! ולדעת מרן, שערות שהיו על המת אסורים בהנאה, והיא לובשת אותם על ראשה ומתייפה בהם! גם בלא עבודה זרה, שערות של מתים זהו דבר שאסור בהנאה. למה לא יחושו לדברי הגאונים האלה שאסרו?
השלטי גבורים
אמנם ר´ יהושע בועז בשלטי גבורים הוכיח מהמשנה בשבת דף סד: יוצאה אשה בכבול ובפאה נכרית לחצר, מכאן ראיה שמותר לצאת לרשות הרבים בפאה נכרית. כבר האחרונים דחו שזהו רק בחצר ולא ברשות הרבים, ואפשר שמדובר בגרושה או ברווקה שמותרת ללכת בגילוי ראש. ובעיקר הרבה דברים בזה בספר באר שבע מאת ר´ יששכר אילנבורג שהיה בדורו של מרן, תלמיד רבי מרדכי יפה בעל הלבושים, ורבו של בעל בינה לעתים וגידולי תרומה, והיה מגדולי דורו ומהר"ל מפראג כתב לו הסכמה, והוא כותב בספרו באר שבע שזה איסור דאורייתא.
כל האחרונים אסרו!
חפשנו בדברי הגאונים, וראינו כי הגאון מוילנא אסר, החתם סופר אסר, הגאון יעב"ץ אסר, ובשו"ת שאילת יעב"ץ בב´ מקומות התבטא שזהו מנהג של פרוצות. רבני הספרדים כולם אוסרים פה אחד, רבי אברהם פלאג´י כתב בספרו לאסור בהחלט, אמר "תצא בלי כתובה", הגאון מהרש"א אלפנדרי פסק תצא בלי כתובה, וכן כותב רבי יצחק אבולעפיא. כמה מגאוני עולם הספרדים כתבו בפירוש שאשה כזו שמה "פרוצה", וצריך לגרשה בלי כתובה! למה לא יחושו לדברי הגאונים האלה?
המגמה שלנו להקל!
איני אומר שום דבר מדעתי, הכל מדברי הספרים, למה לא יחושו לדברי הספרים האלה? וכי סתם אנו רוצים להכביד על בנות ישראל? כולם יודעים שהמגמה שלנו להקל לישראל בדבר שהוא על פי ההלכה, אבל כאן זהו דין מפורש בגמרא לפי דברי הערוך וכל הפוסקים שנהרו אחריו, אפילו לומר שהמנהג להקל – זהו מנהג משובש, אותיות ´גהנם´!
החתם סופר לא זז מדברי הגאון יעב"ץ ימין ושמאל, היה מקלס אותו מאוד, וכתב שדברי הבאר שבע אמתיים ונכונים. שו"ת דברי חיים גם בחלק א´ וגם בחלק ב´, וכן מהר"ר צבי הירש חיות כותב, שבכל פולין לא מצאנו אשה שתצא בפאה נכרית. וכן ר´ יאודה אסאד בשו"ת יהודה יעלה, וכן ר´ יצחק דוב הלוי במבמרגר מויצבורג, וכן מהרי"ל דיסקין.
נצא נגדך בחנית וחיצים
ומעשה היה ברב אחד שבא לירושלים ואשתו לבשה פאה נכרית, ושלח לו הגאון ר´ שמאול סלנט: דע לך שכאן איננו הולכים בפאה נכרית, ואם אשתך לא תסיר אותה אנחנו נצא נגדך בחנית וחצים, או עד שתחזור לעירך! קיבל עליו, ותכף ומיד שינתה את דעתה ולבשה כובע, וכמובא בספר ´מרא דארעא דישראל´ על הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד.
ויש עוד חבילות חבילות של פוסקים למעלה מששים-שבעים פוסקים, בין חסידים בין פרושים, שאוסרים. ויפה צפורנם מכרסו של מי שמתיר, לא צריכים לשמוע לו, ´לא תאבה לו ולא תשמע אליו´.
אין להביא ראיה מנשי הרבנים והאדמורי"ם
בספר ´חסד לאברהם´ תאומים כותב: ברור לי שאילו גדולי הדור היו מוחים כראוי בנשותיהם ובנותיהם לא היה מתפשט דבר זה והיו שומעים להם, וגם ה´שדי חמד´ אוסר. וב´כנסת הגדולה´ (אבן העזר סימן כא) אוסר בהחלט משם הרב ´משא מלך´. אלא שהמשא מלך אסר גם אם קושרת בד שחור שנראה כשערותיה משום מראית העין, והכנסת הגדולה חלק עליו, ומ"מ שניהם פשיטא להו שהפאה אסורה.
ואלה שלובשות פאה נכרית חושבות שזה מותר, אינם רוצים להאמין שהפאה אסורה. אומרים להם שזה אסור, ושעשו חרם, וכולם כתבו שזה אסור. והם אומרים, "לא! למה אדמו"ר פלוני רואה את בתו הולכת גם כן כך ושותק? למה רב פלוני אשתו הולכת גם כן כך ושותק"? משלים את עצמם, לכן אין להם יסורי מצפון, ועושים כן לכתחילה. ומי שלא עושה כך, אדרבה, בזים לו.
כמה אדמורי"ם הביעו בפני את צערם שבנותיהם הולכות בפאה נכרית, אבל אינם יכולים להתגבר עליהן. לא יתכן שהנשים יכתיבו לנו את הפוסקים, לא נזוז מדבריהם ימין ושמאל.
אנו יודעים כמה רבנים שנשותיהם מכתיבות להם, ואחר כך הולכים אחריהם ברצון, ´תחילתו באונס וסופו ברצון´, ´וילכו אחרי ההבל ויהבלו´. מה יעשו יתגרשו מהם? וכי מי אמר שהאשה השניה תהיה יותר טובה? וכי אנחנו צריכים ללמוד מיחידים? וכי אין לנו ספרים, מה אכפת לנו מהאיש הזה שאשתו הולכת כך? יש לנו ב"ה פוסקים, תפתח ותראה שאין אחד שמתיר.
איזוהי אשה כשרה?
יש רבנים כשאני אומר לו למה אשתך הולכת בפאה, הוא עונה: יש לי ממנה כמה ילדים, אם אגרשנה להיכן אלך עם הילדים? וכשלא מעמידים את הדת על תילה אי אפשר ללמוד מאיזה נשים שהולכות כך.
וכי בשביל שיש רשעה אחת שהולכת כך, מזה מביאים ראיה? מה יעשה בעלה מסכן? כתוב ´איזוהי אשה כשרה? שעושה רצון בעלה´, והיא לא עושה רצון חכמים ולא רצון הקב"ה.
לא יתכן לפסוק אחרת!
וגם אם יש חכם שכותב נגד הפוסקים צריך להעמיד אותו במקומו, מי אתה שתחלוק על הפוסקים האלה? אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים ולא כחמורו של רבי פנחס בן יאיר. זו חוצפה לחלוק על בעל הערוך שמפרש כך את הירושלמי. וכי אנחנו עניים-יתומים-אלמנות, אין לנו פוסקים שנוכל להורות על פיהם?!
אם כן, עוונם כפול כפל כפליים. איפה יראת שמים? אדם צריך לחוש לדברי גאוני עולם שכתבו כן בספריהם. כולם, אחד אחרי השני כתבו שזה אסור. למה לעבור על דבריהם? בשביל מעט יופי? וכי חסרים כובעים יפים? חסרות מטפחות ראש יפות, משי, רקמה? כך זה גם צניעות, זו הדרך של התורה, צריך אדם להתרחק מדברים של פריצות, לעשות סייג לתורה, שח"ו אנשים לא יסתכלו בשערותיה.
מה נענה ביום הדין?
אנחנו מתקרבים עכשיו לכיפור, הקב"ה יאמר להם: אתם שמעתם שזה אסור! קודם לא ידעתם, אבל עתה שמעתם שזה אסור, שכך אמרו כמה גאוני עולם, מדוע לא עשיתם כדבריהם? מדוע לא יראתם לעבור על דבריהם? מה יאמרו? מה יענו? ´אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש´… לכל הפחות בעשרת ימי תשובה יתחילו כבר לחזור בתשובה, יתקנו את המעוות.
למי נאמין???
צריך לחזור בתשובה, לא רק על הדברים הרעים, גילוי עריות שפיכות דמים, וכל הדברים שהקב"ה מצווה אותנו, אלא גם העבירות שאדם דש בעקביו, תופסים וחונקים אותו ביום הדין. אלה עבירות שהאדם משלה את עצמו שהם מותרים, "הנה רב פלוני שבתו הולכת כך, הנה אדמו"ר פלוני שאשתו כך", כך לומדים הלכות? אין לנו פוסקים שאנו לומדים מהם? כל אלו הפוסקים גאוני עולם שאנו חיים מפיהם, לא נאמין להם? למי נאמין אם כן?
לכן בכל הדברים האלה חייב אדם להתנהג אפילו לפנים משורת הדין, אפילו לא היה הדין כך, כל שכן אלו שהם באמת יסודתם בהררי קדש, וגדולי עולם כתבו כך.
כל אחד ואחד חייב להגיד לאשתו, לבניו לבנותיו שירחיקו מהם את העבירה הזאת, זו עבירה חמורה.
רבני האשכנזים לא שותקים!
יש טוענים "האשכנזים שותקים", אבל לא כולם שותקים, יש מהם שכותבים בספריהם שזה אסור, אבל האנשים לא יודעים מה שכתוב בספרים, וכי כל אחד הולך לעיין בספרים?! ב´שבט הלוי´ (ח"ה (סי´ קצט אות ד), לאחד מגדולי הדור הגאון הרב וואזנר, כותב שזה אסור. אבל מי קורא בספרו? רק תלמידי חכמים, אלה שיש להם נשים שהולכות בפאה נכרית ילמדו בספרו? זה ספר מיוחד לתלמידי חכמים! למה לא יחושו לדבריו? למה לא יחושו לדברי הפוסקים? למה יעברו על דברים אלה?
ראש של עז…
גם האשכנזיות שלבשו פאה נכרית, אני ראיתי לפני ארבעים-חמישים שנה היו נשי רבנים אשכנזים שלבשו פאה נכרית, אבל תכף אתה מרגיש שזה פאה נכרית, נראית כמו שער של עזים, אתה רואה את ראשה כמו ראש של עז… ללא יופי ולא הדר, שערות מוזרות ומשונות שהיום אף אשה שמכבדת את עצמה לא תלך עם זה בכלל… מה לי אם לובשת מטפחת מה לי אם לובשת שער עזים, מהיכא תיתי שיהיה אסור? איני אומר שזה מותר, גם זה אסור, כי בספר דברי חיים מצאנז כותב בשצף קצף, כל אלה שלובשות פאה נכרית זה מעשה השחקניות, ועוברות משום ´בחוקותיהם לא תלכו´, וכן כותב רבי צבי הירש חיות והגאון יעב"ץ.
[ציטוט מיביע אומר ח"ה (אה"ע ס"ה בהוספות ומילואים): בדורות הראשונים הפאות הנכריות היו ניכרות מאד לעין, ולא היה בהן חשש למראית העין שידמו לשערות טבעיות, ואילו הפאות הנכריות שנתחדשו בזה"ז, לא רק שהן דומות לשערות הטבעיות, אלא גם עולות עליהן ביופיין ובטיבן ובמראיתן, עד שאף הפרוצות משתמשות בהן לנוי וליופי. ומכיון שאין שום היכר בין פאות אלו לשערות הטבעיות, הא ודאי שיש לחשוש בהן משום מראית העין, שיחשבו אותן לפרוצות ההולכות בגילוי שערות ראשן ברה"ר. ועכ"פ כשיש טעם להחמיר בזה"ז יותר מן הדורות הקודמים בטל לעז הראשונים[.גם הצמח צדק מלובביץ´ אוסר!
כך כותב גם בצמח צדק מלובביץ´ שהיה לפני מאה ועשרים שנה, רבם של חסידי חב"ד, מה שנוח להם אומרים ´כך אמר רבינו´, ומה שלא נוח להם זורקים אותו… אם כן זה שקר שאומרים שהולכים אחריו, "אותם חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם", כמו שאמרו בשבת קכא (ע"ב)
[הערת המו"ל: מכיון שרבים מהרוצים להתיר נתלים בדעתו של האדמו"ר האחרון מחב"ד זצ"ל, כאן המקום להביא ציטוט מדברי האדמו"ר זצ"ל בעצמו בספר תורת מנחם (חלק יב, תשי"ד – ח"ג עמ´ 189): "החילוק בין פאה נכרית למטפחת הוא בכך שבנוגע לפאה נכרית אין ברירה על אתר, ובנוגע למטפחת יש ברירה להסירה. למשל, כשיושבים במסיבת אנשים, הרי כשהאשה חבושה פאה נכרית, אפילו אם ייכנס "פרעזידנענט אייזנהאווער" [נשיא ארה"ב בזמנו] לא תסיר את הפאה, משא"כ בנוגע למטפחת קל להסירה". (עמ´ 190 ההדגשות במקור): יכולה היא לטעון, שהיא תלך לבושה במטפחת "כראוי", בודאי שטוב הדבר "אם" יהיה כך, אבל "מהמציאות" יודעים "שאין הדבר כן". עכ"ל. עי"ש. ומבואר בפירוש שכל העדיפות של פאה היא רק באשה כזו שיש לגביה חשש שבמקום בושה וכדו´ תסיר ביודעין את כיסוי ראשה ותשאר פרועת ראש, ובודאי שטעם זה לא שייך ברוב ככל הנשים בארץ שכביכול נתלות בדעתו של האדמו"ר זצ"ל[סגולה לבנים צדיקים ותלמידי חכמים!
כל אשה שרוצה שבניה יהיו צדיקים תתנהג בצניעות, כך כותב הזוהר הקדוש. קמחית, היתה אשה שזכתה לראות את שבעת בניה כהנים גדולים, אמרו לה במה זכית? "מימי לא ראו קורות ביתי שערות ראשי", אפילו את שערות ראשה לא ראו קורות ביתה, כשהיתה מסתרקת היתה שמה סדין על ראשה ומסתרקת אף שהקורות אינם בעלי רוח חיים, רק בשביל שאף אחד לא יראה את שערות ראשה. כך התנהגה בצניעות, ולכן זכתה לשבעה בנים שכולם כהנים גדולים!
דא עקא שיש לנו בית ספר היחיד "בית יעקב", זהו בית ספר מצויין שמחנכים לתורה ויראת שמים, אך המורות שלהם באו מאלה שלובשות פאה נכרית, ומה תעשה התלמידה? הבת אומרת וכי אני יותר טובה מהמורה שלי, ´דיו לעבד להיות כרבו´, והיא הולכת אחרי המורה שלה, ´ומורה לא יעלה על ראשו´…
ויש מורות שהחזיקו מעמד ולבשו כובע והיו ללעג וקלס בעיני חברותיהן על שלובשות כובע, לא די שהן חוטאות ולובשות פאה נכרית אלא גם לועגות ללובשות כובע. כמה פעמים פנינו למנהליהן וביקשנו שהמורות הנשואות לכל הפחות ילבשו כובע. וגם עד שהקימו לנו בית ספר ספרדי … הביאו את כל המורות מבית יעקב הולכות עם פאה נכרית, וכדי בזיון וקצף שיאמרו התירו פרושים את הדבר.
צריך לדעת, מעשים לחוד ותורה לחוד. התורה שלנו לא תתבטל מפני איזה מורה, ישאלו את המורות האלה הם יודעות את כל הפוסקים האלה שצריך לגרש אותן בלי כתובה, כולן יודעות אחת מחברתה, ´חברך חברא אית ליה´.
[ציטוט מיביע אומר ח"ה (שם): ומצוה רבה לפרסם האיסור ברבים, ובפרט לספרדיות שנהגו לאסור מימות עולם ומשנים קדמוניות, ורק כעת התחילו ללמוד מאלו המורות היתר לעצמן שלא ברצון חכמים, דילפי הני נשי מקלקלתא ולא מתקנתא. ומצוה להודיען שזוהי פירצה חמורה בגדר
לשמיעה לחצו כאן לשמיעה ביידיש / בעברית לחצו כאן לשמיעה לחצו
איסורים עליהם עוברים בחבישת פאה
:ובחוקותיהם לא תלכו
הגאון רבי יהודה אסאד זצ"ל,
(שו"ת יהודה יעלה חיו"ד סימן שס"ו), שו"ת דברי חיים מצאנז (ח"א יו"ד סימן ל)
חרם: הגאון רבי פנחס הלוי הורוביץ זצ"ל (בעל ההפלאה) יחד עם בית דינו גזר חרם על המקילים בפאה נכרית
(כפי שהובא בספר של בנו הגאון ר' צבי הירש אב"ד פפד"מ, לחמי תודה דף ד).
:פריצות
הגאון רבי צבי הירש אורנשטיין זצ"ל בעל "ברכת רצה" כתב שמלבד איסור של פריעת ראש, יש בזה גם איסור משום פריצות (הובא בספר ישועות יעקב אהע"ז סי' כא 'פאה נכרית כיון שאינו ניכר אם הולכת פרועת ראש, פריצותא מיהו הוי'). וכ"כ הגאון רבי אליעזר זוסמן סופר זצ"ל (בדבריו שנדפס בתחילת ספר מהר"ם סופר על התורה). וכ"כ בשו"ת אשר חנן ח"ד סימן סח', דפאה נכרית לא גרעה מבגדים אדומים שאע"פ שמכסות את הגוף מ"מ אסור ללובשם משום שמושך את העינים.
:מראית העין
כיון שהפאה נראית כשיער רגיל, יכולים הצופים לחשוב שהולכת בגילוי ראש
(פרדס הבינה, חלק מטעי משה, דף עג)
..ועוד
לקבלת עוד חומר בצניעות ובקדושה
"הכנסו לאתר "בחגוי הסלע
b-h.org.il
"וכן לארגון "נפשנו
02-5810763
052-7652509
אין קדושה וטהרה ללא לימוד פנימיות התורה והזוהר הקדוש
|